״עזבתי את הפיגמה ויצאתי לשטח, זה שינה לי את הכל" | עמית סלוצקי (Trullion)
עמית סלוצקי
תובנה מרכזית: בעידן שבו קל לבנות מהר, היתרון עובר להבנת הלקוח — תרבות, ניואנסים ומה שלא נאמר בקול — ולא רק לביצוע מהיר.
איך מבינים את הבעיה לפני שבונים
11 פרקים12 רגעים מתוזמנים10 אורחים
פרקים על מה שקורה לפני שכותבים שורת קוד: דיסקאברי ושיחות עם לקוחות, זיקוק הבעיה עד השורש, דאטה מול אינטואיציה, ותעדוף.
איך מקבלים החלטות מוצר כשאין מספיק מידע, מתי שיחה עם לקוח שווה יותר מדשבורד, ואיך מתמקדים במה שבאמת חשוב.
יניב יעקובוביץ׳
דיסקאברי אמיתי הוא לדבר עם לקוחות כמה שיותר תכוף ולעומק, עוד לפני שבונים; בלי זה צוות המוצר הופך ל"טכנאים" שבונים לפי אימיילים של המנכ"ל.
לפרק המלא ←
דיסקאברי אמיתי מתחיל בשיחות תכופות ועמוקות עם לקוחות, לפני שכותבים שורת קוד. יניב יעקובוביץ׳ (Verve PM) מביא את Zume Pizza כדוגמה הפוכה: סטארט-אפ שגייס מאות מיליוני דולרים, צוות המוצר כמעט לא דיבר עם לקוחות ובנה לפי המיילים של ה-CEO, והתוצאה הייתה פיצה שרופה ומוצר שלא ענה על צורך אמיתי. בלי דיסקאברי, לדבריו, צוות המוצר הופך ל״טכנאים״.
עמית סלוצקי מ-Trullion מוסיף שכבה: לקוחות לא תמיד אומרים מה באמת קורה, ובלי טראסט שומעים רק את מה שרוצים לשמוע. הוא מתאר סשן של 7-8 שעות עם לקוח בניו יורק, שבו שיחה איטית וארוחת צהריים חשפו בעיית מוצר רחבה שהסתתרה מאחורי workarounds. התיקון העלה את האדופשן בעשרות אחוזים.
רועי פרומן מטאבולה ממליץ להתחיל מהכאב של הלקוח ולא מהפתרון, ולשאול לקוחות על החלופות שלהם ולא רק על מה שהם רוצים. ועמית מציע להכניס מהנדסים ומעצבים לשיחות עם לקוחות מוקדם, כדי שיבינו את הבעיה בעצמם ולא יקבלו רק ספק.
רוב הכישלונות במוצר לא נובעים מבעיה לא נכונה, אלא מזה שלא הגיעו ל-root cause שלה. אייל פינקו, VP בטאבולה, מעריך ש-90-95% מהכישלונות מגיעים מהגדרה לא מספיק טובה של מה שגורם לבעיה. הכלי שלו הוא Five Whys, שיטה שמקורה בטויוטה: שואלים ״למה״ שוב ושוב, בערך חמש פעמים, עד שעוברים מהסימפטום לשורש.
כדי שזה יעבוד, לפי פינקו, צריך קודם להבין ולהגדיר את הבעיה עם דאטה, לשבת בקבוצה cross-functional, לשאול שאלות פתוחות ולהתבסס על עובדות ולא על ניחושים. עוצרים כשמזהים בעיה סיסטמטית שתחזור, כשמגיעה תחושת ״אאוריקה״, או כשמגיעים ל-dead end.
שוקי אהרונוביץ׳ מ-Augury עובד עם Opportunity Tree: מסמך חי שמתחיל ממטריקה ומפרק אותה לבעיות והזדמנויות עד בעיות אטומיות, ומשמש גם ליישור קו מול סטייקהולדרים שקופצים לפתרון. רועי פרומן רואה בפירוק בעיה מורכבת לקוביות קטנות את אחד הסקילים הכי חשובים של איש מוצר.
החלטות מוצר טובות משלבות דאטה עם שיחות, וכשאין דאטה, צריך דעה חזקה שמוכנים לשנות. חני לין מ-Ledge עובדת לפי Strong Opinions, Loosely Held: דעה חזקה שמעוגנת בחזון ובניסיון, אנשים סביבך שיעשו בה חורים, ומחויבות לשנות כיוון ברגע שיש סיגנל, כדי לא להיתקע ב-Analysis Paralysis. יניב יעקובוביץ׳ מזכיר שבסטארט-אפ בלי טראפיק אין מובהקות סטטיסטית, אז מחפשים טרנדים ומגבים אותם בבדיקות איכותניות ושיחות עם לקוחות.
כשיש הרבה דאטה, השאלה היא איך מזקקים ממנו סיגנל. איתי נוף מוויקס מתחיל מהכמותי, מסגמנט ומזהה סיגנלים, ורק אז יוצא לשיחות עם יוזרים כדי להבין את הסנטימנט. פיצ'ר שנראה כמו כישלון בטסט הפך למנצח אחרי שבועיים של חפירה יומית בדאטה, שחשפו סגמנט קטן שבו voucher לא הופיע. בתי ענתבי מתארת איך בוויקס, עם מעל 230 מיליון יוזרים, A/B טסט מראה תוך שבועיים אם מהלך הזיז את המחט.
תעדוף הוא בעיקר היכולת להגיד לא. אריאל אורנשטיין מ-Ionix מזהיר מסקופ מנופח ומהצעות של הרגע האחרון: אם משהו באמת מזיז את המחט, הוא כנראה לא צץ ברגע האחרון. רועי פרומן משתמש בספרדשיט לתעדוף, אבל לא נותן לו להחליט: המשקל של כל קריטריון הוא החלטה עסקית שחושפת על מה מהמרים.
לפי יניב יעקובוביץ׳, דיסקאברי אמיתי הוא לדבר עם לקוחות כמה שיותר תכוף ולעומק, עוד לפני שבונים. בלי זה צוות המוצר הופך ל״טכנאים״ שבונים לפי המיילים של ה-CEO, כמו שקרה ב-Zume Pizza. לפרק המלא
אייל פינקו מסביר שקודם מבינים ומגדירים את הבעיה עם דאטה, ואז שואלים ״למה״ שוב ושוב בקבוצה cross-functional, עם שאלות פתוחות ותשובות שמבוססות על עובדות. עוצרים כשמזהים בעיה סיסטמטית שתחזור, כשמגיעה תחושת ״אאוריקה״, כשפתרון הבעיה יפתור גם בעיות אחרות, או כשמגיעים ל-dead end. לפרק המלא
חני לין עובדת לפי Strong Opinions, Loosely Held: מגבשים דעה חזקה שמעוגנת בחזון, בניסיון ובהבנת השוק, אבל מחזיקים בה בגמישות. מקיפים את עצמך באנשים שמאתגרים את התיאוריה, וברגע שיש סיגנל לשינוי מתחייבים ורצים לוולידציה, גם אם מתברר שטעית. לפרק המלא
שוקי אהרונוביץ׳ מתאר דיאגרמה שמתחילה ממטריקה או יעד ומפרקת אותו לכל הבעיות וההזדמנויות שמונעות להגיע אליו, עד בעיות אטומיות שמהן גוזרים פתרון. ב-Augury זה התוצר הראשון של הדיסקאברי, מסמך חי שמשתנה כל הזמן ומשמש גם ליישור קו עם סטייקהולדרים. לפרק המלא
לפי עמית סלוצקי, בסבלנות: לא פותחים עם אג'נדה אלא עם שפה משותפת, ונותנים ללקוח להיפתח לאט. הוא מספר על סשן של 7-8 שעות עם לקוח בניו יורק, שחשף בעיית מוצר רחבה שהסתתרה מאחורי workarounds, והתיקון שלה העלה את האדופשן בעשרות אחוזים. לפרק המלא
רועי פרומן רואה בספרדשיט כלי למסגר את הדיון, לא אמת מוחלטת. אוספים קריטריונים כמו מינוף תשתית, זמינות פיתוח, פוטנציאל הכנסה והתאמה לחזון, ומדרגים את כל הפיצ'רים באופן אחיד. המשקל של כל קריטריון משקף את ההימור שהחברה בוחרת, למשל משקל גבוה ל-Time-to-Market כשמשאבי הפיתוח מוגבלים. לפרק המלא
עמית סלוצקי
תובנה מרכזית: בעידן שבו קל לבנות מהר, היתרון עובר להבנת הלקוח — תרבות, ניואנסים ומה שלא נאמר בקול — ולא רק לביצוע מהיר.
תום מייבלום
רועי פרומן
תובנה מרכזית: לא מוכרים פיצ'ר — מוכרים בעיה מדויקת: מתחילים מהכאב האמיתי של הלקוח, לא מהפתרון, ומנסחים אותו כך שיגיד "בדיוק שם כואב לי".
אייל פינקו
תובנה מרכזית: Five Whys היא שיטה איטרטיבית פשוטה: שואלים "למה" שוב ושוב כדי לחדור מהסימפטום אל שורש הבעיה (root cause).
אריאל אורנשטיין
תובנה מרכזית: כשנכנסים לחברה חדשה הרכבת לא עוצרת — Over-Communicating הוא מאסט, ומקבלים החלטות תוך כדי תנועה בלי לעצור את הביזנס.
יניב יעקובוביץ׳
תובנה מרכזית: דיסקאברי אמיתי הוא לדבר עם לקוחות כמה שיותר תכוף ולעומק, עוד לפני שבונים; בלי זה צוות המוצר הופך ל"טכנאים" שבונים לפי אימיילים של המנכ"ל.
בתי ענתבי
תובנה מרכזית: אונרשיפ וקומוניקיישן הם הליבה של ניהול מוצר — להניע צוות 'בלי דרגות על הכתפיים' ולתקשר כל הזמן למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים.
איתי נוף
תובנה מרכזית: מתחילים מהכמותי ומזקקים לאיכותני: צוללים לדאטה כדי לסגמנט ולזהות סיגנלים, ואז יוצאים ליוזר טוקס כדי להבין את הסנטימנט מאחורי המספרים.
שוקי אהרונוביץ׳
תובנה מרכזית: שלושת הסקילים החשובים ביותר ב-PM לפי שוקי: תקשורת אפקטיבית וסטוריטלינג, חשיבה במרחב הבעיה (problem space thinking), ו-growth mindset — ההנחה שאתה תמיד יכול ללמוד ולהשתפר.
אייל פינקו
תובנה מרכזית: רוב הכישלונות במוצר לא נובעים מהגדרת בעיה שגויה אלא מאי-הגעה ל-root cause האמיתי — השורש שגורם לבעיה.
חני לין
תובנה מרכזית: בפינטק, מעבר לסט הסקילים הבסיסי של פרודקט, שני דברים מבדלים: דומיין נולג' ואקספרטיז בעולמות ה-finance, והבנה עסקית שמחברת בין אסטרטגיה מוצרית ליוניט אקונומיקס ורווחיות.