תמלול: אייל פינקו | Taboola | איך מזקקים בעיה?

פתיח: על מה הפרק

אייל דוד: [00:00] היי חברים זה אייל הפעם דיברתי עם אייל פינקו מטאבולה אני מכיר את אייל מזמן והוא אדם חד וחכם להפליא התמקדנו בעיקר באיך מפצחים שורש של בעיה פרק סופר מעניין יאללה מתחילים היי אייל מה העניינים? מעולה מה שלומך אייל? נהדר אייל איזה כיף שאתה פה נמצא איתנו אייל פינקו שמגיע אלינו מחברת טאבולה שם הוא משמש כ-VP אייל אני טיפה אספר אנחנו מכירים אתה בעצם עבדת איתי בעבודה הראשונה שלי בהייטק או השנייה ובאמת הגעת מ-R&D גדול

מי זה אייל פינקו ומה תפקידו בטאבולה

אייל פינקו: [00:46] נכון לגמרי מנהל מוצר קלאסי חצי ראשון של הקריירה פיתוח חצי שני במוצר

אייל דוד: [00:53] ממש קלאסי אז אולי באמת תספר טיפה מה אתה עושה ביום יום בטאבולה

אייל פינקו: [00:59] אז היום אני מנהל את צד המפרסמים בטאבולה צד המפרסמים הוא די גדול רק הקבוצה שלי מונה משהו כמו 40 מנהלי מוצר ואנליסטים והחברה עצמה כבר הייתי אומר היא לא קטנה היא לא ענקית זה לא גוגל או פייסבוק אבל יש לנו 2000 עובדים כשהחלק גדול מהם נמצא בצד המדיה בצד האדברטייזרס אז זהו יש לי המון המון תחומים תחת צד המפרסמים יש לנו בעצם יש לנו פתרון לפול פאנל של האדברטייזרס הפאנל של האדברטייזרס בוא נגיד מתחיל מאוורנס לברנד אחרי זה ממשיך לקונסידיריישן להבין בכלל מה המוצר הזה עושה ואז בסוף לקונברז'נס זאת אומרת לרכישה או תופס ליד או מה שלא יהיה לנו יש את כל הפאנל הזה כשהפוקוס שלנו הוא בעצם מהחלק האמצעי למטה מה זה אומר חלק האמצעי? זאת אומרת מהקונסידיריישן הבנתי לקונברז'ן שם אנחנו שי slippים איפה שקורים הדברים איפה שקורים הדברים האמיתיים איפה שאפשר למדוד עם דטה את הכל זה האזור החזק שלנו זהו זה תחום שהוא לא מושתת על דטה בעצם הכל, הכל זה דטה זה כל כך הרבה דטה שזה גם הרבה פעמים בצד צריך מאוד להיזהר מנאליסיס פרליסיס כי יש לך כל כך הרבה דטה ואתה יכול ללכת לכל כך הרבה כיוונים קל לטבוע בדיוק אתה יכול לטבוע אבל כן, הכל זה דאטה. In data we trust, זה מה שרשום אצלנו על הקיר. באמת? כן.

הפאנל של המפרסמים ותפקיד הדאטה

הנושא: לזקק בעיה עד ה-essence

אייל דוד: [02:34] ובעצם אנחנו נדבר היום בעיקר על לקחת בעיות ולמצוא את האסנס שלהם.

אייל פינקו: [02:41] כן, כן, אני אשמח לדבר על זה, זה נושא קרוב לליבי, ואחרי באמת, לא יודע, עשר שנים כבר ניסיון בפרודקט. כמה שנים אתה בטאבולה? בטאבולה שבע וחצי, סך הכל נגיד נטו תפקידי פרודקט עשר, ואני חושב שמההתרשמות שלי לפחות, 90-95% מהכישלונות מגיעים מהגדרה לא מספיק טובה של הרות קוז של הבעיה. ממש. לא מהגדרת הבעיה, אלא הרות קוז של מה גורם לבעיה. ממש. וזה שריר שחייבים כל הזמן להתאמן עליו כדי באמת להגיע אליו עד הסוף. זה הרי משליך על כל כך הרבה לאחר מכן, כי ברגע שאתה לא מתחיל מבעיה נכונה ומסקופית, פוקוס נכון, בסופו של דבר הכל מתורגם לעבודה ולכסף ולדברים שאולי הם חסרי משמעות. נכון, נכון, ואתה, יש לי הרבה דוגמאות, למקרים ששרפנו הרבה מאוד משאבים, וזמן כמובן, והיו שם משאבים של אנשים מאוד מוכשרים, ובסופו של דבר זה בגלל שהעבודה הראשונית שעשינו לא הייתה מספיק טובה.

root cause כמקור לרוב הכישלונות

אייל דוד: [03:47] שזאת האחריות של הפי-אם בעצם. כן. אז אולי באמת אייל, תן לנו, מה אתה מחפש במנהל מוצר,

מה מחפשים במנהל מוצר: יצירת ערך

אייל פינקו: [03:54] שמגיע אליכם? שאלה מצוינת. אז תראה, אז יש לנו קודם כל, כיוון שאנחנו כבר חברה מבוססת וגדולה, אז עברנו הרבה איטרציות באזור, אז יש לנו סט של וליו, רשמי כזה, שעשינו, שמעתי שבאחד מהפרקים דיברתם על strong opinion loosely held, זה ממש וליו אצלנו, וכמובן כל מיני בדיקות טכניות, אבל בסופו של דבר, אם אני ככה מזקק לבאמת, מה אני מחפש, אז אני אגיד שני דברים. אחד, זה קודם כל סביב יצירת ערך לאחרים. מה שקורה בניהול מוצר, זה שאתה בסופו של דבר לא אחראי על המשאבים שלך, זאת אומרת, אתה לא מנהל אותם ביום יום, וכדי לרתום אותם למשימה, מה שאתה צריך לעשות מבחינתי, זה לייצר להם ערך. עם כל אינטראקציה, עם כל גורם בחברה, PS, פיתוח, לקוחות, איימים, הנהלה, כל מי שלא יהיה, אני בא בגישה של אני צריך לייצר להם ערך בפגישה הזאת. אם אני מייצר להם ערך, אז מאוד קל לרתום אותם. אז אולי תיתן דוגמה לזה?

אייל דוד: [05:12] כשאתה מגיע, נגיד, באמת לכתוב טיקט, בסדר, או באיזשהו, באחד מהשלבים שאתה מציג אותו לפיתוח ומדברים,

אייל פינקו: [05:22] אני לא אוהב לבוא עם טיקט לגמרי, סגור, בטח שלא בשלבים הראשונים, אני רוצה בעיקר לייצר שיח, להראות להם את הפרספקטיבה, גם לקבל מהם ככה את האינסייט שלהם, אבל בסופו של דבר, אני לא בא להחליט, הנה, ככה עושים, זו החלטה משותפת שאני מנסה להוציא את הערך מכל אחד שנמצא שם. אם אני נפגש עם לקוחות, נגיד, אז אני מאוד מאוד משתדל לפני כל פגישה לעשות עבודה עמוקה, ככה שתמיד יש דברים שאתה יכול לשפר להם. בגלל שאתה נמצא מאחורי הקלעים והם לא יודעים, אז תמיד יש איזושהי אופטימיזציה שהם לא עשו, או איזושהי הרחבה, אין מה להגיע לפגישה בזה, כי הם תמיד חייבים לצאת מהפגישה עם תחושה של, אוקיי, אני יכול עכשיו לשפר את הביצועים בסתם 5%, 10%, או יש לי פוט... ואז אתה... אתה רותם אותם, בעצם זה מה שאתה אומר. כן, אתה מייצר להם סיבה להזמין אותך עוד פעם, לדבר איתך עוד פעם, להיפתח, כי יש בזה ערך. אני יכול לחשוב על עוד דוגמאות. נראה לי שזו דוגמה ממש טובה.

אייל דוד: [06:24] זה כאילו, זה מין מודל שכולם הם לקוחות, כל הזמן. כולם שותפים או לקוחות? הם לקוחות, והם שותפים, וגם וגם.

אייל פינקו: [06:33] אבל אני רוצה לבוא אליהם בתחושה שהם, מבחינתי, הם קודם כל לקוחות, ואני צריך לשרת אותם. אז זה הדבר הראשון, ומה הדבר השני? הדבר השני, זה היכולת לפשט בעיה מורכבת. שמתי לב שזה בעיה מאוד נפוצה אצל הרבה מאוד מנהלי מוצר, זאת אומרת, הם מכירים את כל הספרות, הם מאוד טכניים, הם יודעים את הכול, אבל בסופו של דבר, רוב העבודה שלנו היא סביב למצוא את הבעיות, להגדיר אותן כמו שצריך, ואז לפתור אותן. עכשיו, כדי לפתור אותן, אתה חייב, האמת, גם בתהליך האפיון עצמו, אתה חייב להסביר אותן בצורה פשוטה. זה חלק מהשירות שאתה נותן, בעצם. ושמתי לב שזה מאוד קשה, זה ממש קשה למצוא, אנשים שעושים את זה בצורה טובה, ואם לא עושים את זה, אז אתה, זה בדיוק הפוך מהערך, כן? כי אז אתה מייצר עוד עבודה לכל מי שעובד איתך. הם צריכים להבין בכלל מה אתה רוצה, ולמה אתה עושה את זה. אז היכולת הזאת לקחת בעיה מורכבת ולפשט אותה, היא קריטית, קריטית, קריטית מבחינתי. וזה ממש כמו שאתה אומר, קשה לרתום אנשים עם מסרים מורכבים.

פישוט בעיה מורכבת כסקיל קריטי

אייל דוד: [07:45] נכון, נכון, נכון, אתה לא עשית את השירות. אז אני חייב לשאול, איך אתה, אתה אומר שזה מה שאתה מחפש בעצם. שני הדברים האלה. איך אתה יודע להעריך בן אדם שהוא יודע לרתום?

אייל פינקו: [07:58] את עניין הבעיה כנראה שאפשר... את עניין הבעיה, כן, אתה בדרך כלל מתחיל להתמקד על, אתה יודע, או ממציא בעיה, או מתמקד על בעיות קודמות, ורואה איך הוא יתמודד עם זה. באזור של הערך, אתם רואים את זה ברעיונות, זה די קל. אתה רואה את הגישה שלו, את העבודה עם הסטייקהולדרים האחרים, אתה רואה את הגישה שלו, ברעיון, זאת אומרת, כבר ברעיון, אני רוצה להרגיש שהוא נותן לי ערך ברעיון. קיפימו לי על ערך ברעיון. בדיוק, אני פחות מעוניין לשמוע על, את יודע, על כל הקורות חיים שלו, אני יכול לקרוא את זה בלינקדאין. זה לא, זה לא בעיה, ואני רואה סיכומים של פגישות קודמות, ואני רוצה להרגיש של, הנה, בא מישהו, שנותן לי עכשיו ערך, אני בתור מנהל, נגיד, של מחלקת הפיתוח, אני רואה, הנה, יהיה לי ממנו ערך מיידי. אז זה מהמם, אז אפשר אפילו לחבר את זה לזה שאני מגיע לרעיון, אני פותר את הבעיה, ואם אני פותר את הבעיה או מציג את הבעיה וכבר הראתי לך משהו שאתה לא חשבת עליו כי אני מסתכל מבחוץ, אז כבר אפשר.

אייל דוד: [08:55] לגמרי, לגמרי, אפשר לתרום את הערך הזה מכל מיני כיוונים, אבל זה מעניין של גישה. וזה אולי אפילו משהו שלאו דווקא קשור לניהול מוצר, כאילו יכול להיות שאני מגיע עם זה כתכונה או כ...

אייל פינקו: [09:07] נכון, נכון, אני חושב שזה קריטי בניהול מוצר, כי בסופו של דבר, עוד פעם, אתה לא מנהל היררכית, אף אחד מהמשאבים שלך בעצם, ואז זה קריטי, קריטי, קריטי.

אייל דוד: [09:18] אני גם זוכר אותך, מהעבודה באמת שעבדנו פעם, אני זוכר אותך ככזה, עוד מאז, עוד הצעת ללקוחות בזמנו של חברת פיתוח, שבואו אני אסתכל לכם באנליטיקס ואני אתן לכם ערך כבר בפגישה, איך אתם יכולים לשפר קונברטים, אני לא זוכר את זה.

אייל פינקו: [09:31] בדיוק, זה דוגמה אחת, אני תמיד מנסה להשתדל לסיים את הפגישות האלה, או גם במהלך הפגישות, עם ערך מוסף שיש להם.

אייל דוד: [09:41] וואו, איזה אחלה טיפ לחיים, ממש. טוב, אז אייל בעצם, כמו שאמרנו, התחיל מ-R&D, הכרנו יחד ב-In-Manage, היית CTO, נכון? כן. זכרתי, נכון, ובעצם לפני זה, לפני זה היה הסיפור של אניבום, אתה רוצה לספר עליו ברגע?

הסיפור של אניבום וקהילת האנימציה

אייל פינקו: [09:58] נכון, כן. אניבום היה כנראה הפרויקט הכי מדליק. אי פעם הייתי בו, אז אנחנו מדברים על 2005, בסדר? תחילת פייסבוק, או דמט? לפני, כן, ממש. ממש הימים גם שיוטיוב התחיל, אז הקים את אני במורי שנר, היה מנכל קשת, עזב את קשת, חיפש משהו אחר, ואז בעצם התחבר לכמה חבר'ה מבצלל ואליי, והקמנו קהילת אנימציה. שהייתה בזמנו הקהילת האנימטורים הכי גדולה בעולם, אז גם היה שם אוסף מאוד מאוד גדול של... של אנימציות, אנחנו מדברים לפני הרבה שנים, לא היו קהילות כמעט להרים קומיוניטי סרבר, היה חתיכת מאמץ, וגם בנינו שם הרבה כלים ליצירת אנימציה בסטופ מושן, עם מצלמת רשת, וכלים גם יותר מתקדמים, ממש סטודיויים לסטופ מושן, ועשינו דברים מאוד מדליקים שהקדימו את זמנם, כמו לדוגמה, עשינו תחרות עם רדיוהד, עלי אין בלום, אני לא יודע אם אתה זוכר, אני זוכר את הסרטון. כן, אז היה ממש תחרות של יצירת אנימציות לכל השירים שם, ובסופו של דבר רדיוהד עצמם בחרו את המנצחים, וזה היה מעולה, זה הלך ודאח ברגע שמה שקרה זה שגם יוטיוב צמחו בצורה פנומנלית, ומה שנייה לך זה בעצם האפשרות להיות ערוץ בתוך יוטיוב, וגם פייסבוק לגמרי השתלטו על הקהילות, אז בסופו של דבר זה... זה הלך ודאח, לקחנו כנראה כמה החלטות לא נכונות בדרך, אבל היו שנתיים מאוד מאוד מסעירות, והייתי שם ה-VPRND, זה היה כמובן סטארט-אפ מאוד קטן, התחלנו חמישה אנשים, כשעזבתי היינו לא יודע, חמישים, שישים, אבל זה היה מאוד מאוד מדליק.

אייל דוד: [11:48] מהמם, ופה בעצם התחיל הקטע שלך עם וידאו, שנמשך גם להמשך, אז בעצם לאחר מכן בקריירה עבדת לעבוד בקונברט מידיה?

Convert Media והמעבר לפרודקט

אייל פינקו: [11:57] נכון. ששם זה היה תפקיד טכני או שזה היה תפקיד פרודקט? תפקיד פרודקט הראשון, מה שקרה זה עם השנים, כמה שעברו השנים, הבנתי שיותר מעניין אותי, כאילו אני נורא אוהב לבנות דברים, אבל פחות מעניין אותי איכות הקוד, או אם הארכיטקטורה היא... לא היית מאוהב בקוד? לא, אבל היה לי נורא כיף לבנות דברים, וקצת האמת לפני קונברט עשיתי גם תואר MBA בבינתחומי, שהתחיל לזרוק אותי כבר לכיוון מוצר, זה לא יודע, 2014 משהו כזה? כן. וקונברט... קונברט מידיה היו בעצם תפקיד המוצר הראשון שלי, הם דווקא לא עבדו בוידאו, הם היו באיזה אקסצ'יינג' מאוד גדול של פרסומות, שנתן שירותים לכל מיני צדדים, וכשהגעתי באמת עשו פיווט לכיוון וידאו, וזה היה מעולה, כי גם מה שקרה זה שהגעתי על תקן של מנהל מוצר, אבל הפיווט הזה כן דרש לעשות POC מאוד מהירים, ואז אחלה, כאילו אתה יודע, החלתי להרים אותם לבד. זה בדיוק הסוויט ספוט שלך. בדיוק, כן, זה נחתי בדיוק על הסוויט ספוט. מצד אחד, אני יכול להרים את זה לבד, וצריך דברים מאוד קוויק אנד דרטי, ומצד שני, זה היה גם וידאו שהכרתי, וזה צמח מאוד מאוד מהר. ומה קרה אחר כך? זהו, אז בערך שנה וחצי, שנתיים אחרי זה, טבולה קנו אותנו, ובעצם הפכנו להיות זרוע וידאו של טבולה, ואז התפקיד הבא היה זה לבנות בעצם את מוצר הוידאו של טבולה. כמה נוח. כן, עכשיו טבולה, האמת זה סגירת מעגל קצת, כי טבולה בעצם התחילה בתור מנוע המלצות וידאו, ועוד באני בום, אני חושב שאנחנו היינו הלקוח השני עבר, כן, של טבולה. הם התחילו בתור, אתה יודע, אתה רואה איזה וידאו אורגני עכשיו, ואז כאילו מה הוידאו הבא שזה תהיה מעוניין לראות בו. עם השנים טבולה עשו פיבוט להמלצות תוכן באופן כללי, ולאו דווקא וידאו, והיום דרך אגב זה הפלטפורמה המלצות תוכן. הגדולה בעולם, כי אני יכול לזרוק קצת מספרים, זה סקיילים מטורפים, 50 מיליארד המלצות ביום, 600 מיליון דיילי אקטיב יוזרס, 220 מיליארד אד אימפרשנס בחודש, זה סקייל מטורף. דיילי יוזרס זה בעצם נחשב מישהו שנחשף למודעות או יוזרס בתוך הפלטפורמה? זה בתוך הרשת שלנו של האתרים שהיא מאוד גדולה היום, זה מייקרוסופט, יאהו, כל האתרי ניוז הגדולים בכל.

רכישה ע"י טאבולה ומוצר הווידאו

אייל דוד: [14:23] כל העולם, אז זה רשת מאוד מאוד גדולה. כן, מאממ, ואני מנסה להבין, אז בעצם היית ב-MBA, החלטת שאתה רוצה להיות פרודקט או למדת על פרודקט, בעצם אתה התמגנט על זה, תכננת כאילו את המסלול הזה?

MBA והמסלול מפיתוח למוצר

אייל פינקו: [14:38] כן, תכננתי, ה-MBA עזר לי לחדד את זה, זה היה במסלול של חדשנות, האמת שהרבה מהאנשים שלמדו איתי הפכו להיות פרודקטים או שהגיעו לפני זה כבר בתור פרודקט, וכן, זה היה אחלה. אז אתה מודעת שברגע שאני מסיים את זה, אני מחפש תפקיד נטו של פרודקט, וזה עזר, כי היה לי את הרקע בפיתוח, ביחד עם איזה MBA קצת, אתה יודע, כללי יותר, השילוב של שניהם די פתח לי את זה. אז בעצם אתה ממליץ על המסלול הזה? כן, כן, כן, אני ממליץ, במיוחד, אם אתה מגיע מפיתוח, אני חושב שיש לך בגדול, יש כמה אפשרויות, אבל אתה יכול לנסות להתקדם לתפקידי מוצר בתוך החברה שלך, אם זו חברה מספיק גדולה, ו... אם לא, אז אתה צריך קצת משהו עסקי, כאילו שלב איזה אלמנט אחר מעבר לפיתוח, ונגיד לעשות איזשהו MBA, זה אחלה פתרון, גם מכירים הרבה אנשים מהתעשייה, זה בדרך כלל מאוד עזר, כן.

אייל דוד: [15:36] אז אולי באמת ניגע בזה עוד רגע לאנשי דב שרוצים, שהגיע הרגע והם מבינים כמוך, כמוני, שבעצם לבנות זה פחות הקטע.

עצות למפתחים בדרך למוצר ו-side projects

אייל פינקו: [15:49] כן. איך הגעת להבנה הזאת? כאילו כמה זמן זה לקח? כמה זמן זה התבשל? אני לא דוגמה טובה, זה לקח לי הרבה זמן, זה לקח לי איזה 4-5 שנים, שבהתחלה הלכתי לתפקידי ניהול פשוט, בפיתוח, וגם האמת, בהתחלה לא ידעתי בכלל שיש תפקיד כזה, מנהל מוצר, זה רק עם השנים התחיל להתפתח, אז זה לקח הרבה זמן, אבל אז באיזשהו שלב נפל לי האסימון שאני עושה הרבה יותר מוצר, אני מתעסק הרבה יותר ב-UX, ובבעיות שיש, ולאו דווקא בקוד, למי שאתה יודע, למי שעכשיו בפיתוח וחושב לבוא, זה יחסית קל, כי אתה תמיד יכול לקחת פשוט פרספקטיבה יותר מוצרית, לנסות לעזור יותר באזורים אחרים, להביא חשיבה יותר רחבה, זה מאתגר, כי קשה לעשות את זה ביחד עם המשימות היומיומיות שלך, אבל זה לגמרי אפשרי.

אייל דוד: [16:46] ואתה גם יכול לבוא יותר לידי ביטוי במהלך פגישות שבמילא אתה נמצא בהם. נכון, בדיוק. ותגיד, אתה לקחת על עצמך...

אייל פינקו: [16:53] סייד פרויקט במהלך התקופה שלך בפיתוח? זה תמיד היה, אבל זה בדרך כלל היה פרויקטים שלי. זאת אומרת, אני חושב, עד לטבולה, עד לחמש שנים האחרונות בטבולה, פשוט אין לי יותר זמן לנשום, אבל עד אז, תמיד, תמיד, תמיד, היו לי עוד דברים במקביל. כל אחד, מה שמדליק אותו, אני בדרך כלל, כן כיוונתי את זה גם לפרויקטים שבסופו של דבר מביאים הכנסות, כי אחרת, אם זה פרויקטים... פרויקטים כלליים, לא הייתי משלים אותם עד הסוף, אבל היה לי המון, אתה יודע, אתרים תוך כדי, התנדבויות, זה, כל מיני כאלה, שהיו באזורים קצת שונים מאיפה שאני נמצא בהם, וזה מאוד, מאוד, מאוד עוזר לי. וזה תמיד חיבר אותך בעצם, הפן העסקי, כמו שאתה אומר, כל הזמן. כן, וגם זה פוגש אותך אחרי זה, גם אם אתה מכיר עכשיו איזה פרויקט, לא יודע, היה לי איזושהי השוואה של כל מיני, טוב, זה ממש מוקדם, בסדר, אבל השוואה של ליינים של ספורט, או כל מיני... פלאגינים לכרום, בסופו של דבר, אתה אחרי זה, הידע הזה משרת אותך. תמיד. כן, עכשיו זה מטורף, כן, עם...

אייל דוד: [18:01] עם... צ'י ג'י פי טי וכל אלה, זה פשוט מטורף הדברים שאתה יכול לעשות בזמן החופשי שלך. אז אם אני אשאל אותך בעצם, מה הסקיל הזה שעזר לך במהלך הקריירה, שאתה רוצה לסמן אותו כדרייבר העיקרי, אז הוא?

אייל פינקו: [18:16] הייתי אומר... שניים. אחד, הרקע הטכני מאוד מאוד עזר. וזה שהייתי רחב, גם כשהייתי מפתח, אני לא חושב שהייתי מפתח טוב במיוחד, אבל כן הייתי רוחבי, כי לא ידעתי הרבה מאוד שפות, ידעתי הרבה מאוד דברים. עומק היה פחות הקטע החזק שלי, אבל זה מאוד מאוד עזר לי, כי ככה יכלתי להיכנס לתחומים שונים, ותמיד להביא ערך, עוד פעם, למי שעבדתי איתו. זה הדבר הראשון. דבר שני, פשוט עניין אותי הפרספקטיבה הרחבה יותר. תודה מה, אני אוסיף עוד משהו. במהלך השנים, גם יכול להיות שזה בא בגלל שאני בא מאזור של הערך, אני חושב שיחסי העבודה שלי עם ה-Stakeholders תמיד היו מאוד מאוד טובים. וזה לא תמיד פשוט, יש הרבה התנגשויות, אבל אני חושב שב-Long-Term זה מאוד מאוד עוזר, שאתה יכול לעבוד עם אנשים שונים, עם סקילים שונים, ומנסה לפתור דברים ולאו דווקא להיכנס כל הזמן לחיכוכים. כן, אז זה, אתה יודע, זה מין סופט סקיל שאנשים לא ייחסו. כן, אז זה, אתה יודע, זה מין סופט סקיל שאנשים לא ייחסו. לא נותנים לה מספיק ערך, לדעתי, ולאורך השנים, אתה רואה שהרבה פעמים מתקדמים ומגיעים למטרות יותר גבוהות, או אתה יכול להגשים את המטרות שלך יותר, יותר דווקא מהגאונים המבריקים שתקועים ונכנסים, אתה יודע, ולא עוזבים נקודות מסוימות.

אייל דוד: [19:42] זאת הדרך היעילה, זה גם מה שאני חי איתו, ואני גם ממש זוכר אותך ככה, ואני חושב שיש, באמת, אתה דיברת על סקרנות, ממש אני זוכר אותך ככה. כן. נקוד במטרה. זה גם דבר שאני חושב ששווה להזכיר. כן. אתה רוצה לספר על הכניסה שלך לטבולה בכמה מילים, איך זה נראה?

הכניסה לטאבולה: שוק וקנה מידה

אייל פינקו: [20:01] כן, בטח. אז באמת, עד לטבולה הייתי בדי הרבה מקומות, נגיד, 4-5 מקומות שונים, וגם היו לי המון פרויקטים צדדים, אבל כולם היו בחברות די קטנות, נגיד, 60-70 עובדים. וחיפשת תמיד, אתה יותר גדול, אתה יותר... לא, דווקא מאוד אהבתי את זה שזה קטן, ואתה יכול לרוץ מהר, ולקבל החלטות לבד. אחלה, אז הכניסה לטבולה הייתה קצת שוק בהתחלה, כי נכנסנו לחברה, אמנם היינו הרבה יותר קטנים אז, טבולה, אבל עדיין 600-700 איש. זה היה שוק בהתחלה, וגם אנחנו באנו להקים מוצר שלא היה קיים בטבולה, הפרסום בווידאו. אז היה טיפה שוק, אבל יצאתי מנומר, כי אני כן ראיתי את זה בתור הזדמנות. וזה היה מאתגר, כי קודם כל, אתה יודע, בסטארט-אפים, רץ נורא מהר, אין הרבה פרוססים, אין QBRים, אתה יודע, כל יומיים, ונכנסנו לחברה, יש לנו כל כך הרבה תהליכים, איך לתכנן את הרבעון הבא, איך לתכנן את השנה הבאה, יש QBRים לפרודקט, ל-PS, לכל הריג'ינים, לכל אלה. עכשיו, צריך לדעת איך לעבוד עם זה, וצריך להבין גם איך בכלל לתפעל את כל המערכת הזאת, זאת אומרת, אתה בא להוציא עכשיו מוצר. עושה ideation, עם מי צריך לדבר, איך אתה מוציא משהו לשטח, כאילו, ה-go-to-market של חברה של 20-30 איש, כל כך שונה מ-go-to-market של חברה של 700 אנשים, אני לא אדבר בכלל על חברות הרבה יותר גדולות, אז היה לי איזה חצי שנה שהיה לי מאוד מאוד קשה, אבל שוב, ברגע שאנשים הבינו שבעצם זה תורם להם ערך, אם מוצר הווידאו הזה יוטמע ביותר מקומות, אז הם יעשו יותר כסף, הם יגיעו למטרות שלהם, הם יגיעו למטרות האלה, אז דברים התחילו להיפתח, ובדרך כלל, מוצר הווידאו הזה זה אחת ההצלחות הגדולות שהיו בטבולה, אני חושב שתוך שנתיים הוא צמח ל-100 מיליון דולר, מייפס.

אייל דוד: [22:02] זה מדהים, וגם ישבת בדיוק על הצינור בזמן הכי טוב, כאילו, על הווידאו. נכון, נכון, זה היה, הווידאו אז... לא ישבת על צינור, אבל... כן, צמח על... נכון. ותגיד, איך זה היה לך בעצם, כי אתה אמרת שנהגת לעבוד בעצם מאוד לא לעומק, ופתאום אתה עכשיו דומיין אקספרט משוגע בתחום.

אייל פינקו: [22:24] כן, אבל לא לעומק היה בעיקר בפיתוח, בוא נגיד, בפרודקט זה שונה. בגלל שזה הפיתוח, בגלל שזה פחות עניין. כן, כן, בפרודקט זה שונה, כן צריך להיכנס שם הרבה הרבה יותר עמוק, אבל זה לא היה... זה לא היה אישור. כן. כנראה שאם אתה מתעניין במשהו, אז מזיז אותך יותר.

איך ניגשים לבעיה

אייל דוד: [22:46] אוקיי, אז בוא נעבור לדבר באמת על הנושא. הנושא המרכזי, שהזכרת אותו גם מקודם, איך אתה ניגש לבעיה?

אייל פינקו: [22:53] כן, אז תראה, עוד פעם, מהניסיון שלי, רוב המוצרים נכשלים, בגלל שהרוט-קוז לא מוגדר מספיק טוב. אני יכול לתת כמה דוגמאות, לדוגמה יש לנו עכשיו, יש איזה מוצר שהשקנו, אני לא יודע, באוגוסט, קוראים לו מקסימייז קונברז'ן, זה מוצר שבעצם מאפשר למפרסמים באופן אוטומטי להשיג כמה שיותר המרות. אוקיי. המוצר הזה, השקנו אותו באוגוסט כאמור, והוא, ה-Fastest Adoption Growing Product in Taboola Ever. כמה שיותר המרות, תחת התקציב שהגדרנו. כן, אנחנו כבר ב-40-50 אחוז אדופשן אצל המפרסמים אצלנו, זה 2 מיליון דולר ביום, זה המון. אבל, אם אנחנו נלך טיפה אחורה, עבדנו על המוצר הזה, זה שנתיים-שלוש, והיינו ממש תקועים שם. מה שקרה, המוצר הזה יש לו בעצם שני חלקים, יש לו, להשיג כמה שיותר המרות, בתקציב מסוים, ויש, יש לו עוד איזשהו סאבסט, עכשיו זה סאבסט, כן. של כמה אתה מוכן לשלם עבור ההמרה הזאת. אוקיי, זה טארגט-CPA. מה שקרה זה, שהתחלנו, התחלנו מ-אוקיי, מה, מה, מה אתה רוצה להגיע, מה, למה, כמה אתה מוכן לשלם עבור המרה. ובדיעבד, זו הייתה טעות חמורה. כי, מה שקורה, זה שברגע שאתה, יש שתי סיבות לזה. אחד, לא הבנו מספיק טוב, מה המפרסמים באמת. מה הם באמת רוצים. זאת אומרת, זה נכון, כולם אומרים, תשמע, אני לא מוכן לשלם עבור המרה יותר מ-10 דולר. אבל, השאלה זה כמה הם מוכנים להתפשר בסקל. זאת אומרת, אם אתה מביא להם עכשיו 100 המרות ב-13 דולר, או, לחלופין, אתה מביא להם 10 המרות ב-10 דולר, מה שווה יותר? אז מסתבר שה-100 המרות ב-13 דולר, שווה הרבה הרבה יותר מ-10 המרות ב-12 דולר.

דוגמה: Maximize Conversions ו-Target CPA

אייל דוד: [24:44] אני רוצה לפרט על זה במילה, למי שלא מכיר. למה זה עדיף? כן. כי בסופו של דבר, הם, קודם כל, הם לא,

אייל פינקו: [24:51] הערכה של כמה קונברז'ן באמת הם מוכנים לשלם, זה משהו שהוא מאוד גמיש. הם לא לגמרי סטרייטפורוורד. ותמיד יש להם גם עוד מרג'ין. וגם הרבה פעמים יש אלמנטים שאתה לא מודע אליהם. זאת אומרת, איך הם חישבו את הדבר הזה? כאילו, אם אתה, נגיד, מגיע ל-100 המרות, אז בעצם יכולים לקנות גם את המוצרים שלהם הרבה יותר בזול. וגם תמיד הם נותנים לך תנאים יותר קשיחים ממה שהם באמת. זה האלמנט הראשון. האלמנט השני זה גם מבחינה פיתוחית, כשאתה בא לבנות מוצר, בסדר? ואתה אומר לו, תראה, זה כל, זה כל האפשרויות שיש בעולם. עכשיו תתחיל לבחור ביניהם. זה גישה אחת. גישה שנייה זה, אוקיי, אני מצמצם לך עכשיו את כל האפשרויות בשליש, בסדר? בגלל שזה האפשרויות היחידות שבכלל מתאימות למחיר הזה. עכשיו תתחיל לבחור לי. אז, זה גישה הרבה הרבה פחות טובה. כי אתה מביא בעצם הרבה פחות דאטה למודלים, ואתה מגביל אותם מבחינת האפשרויות. אז אפילו כשבאנו בסופו של דבר לממש, אחרי שמימשנו את המקסימייז קונברז'ן, שהוא בעיקרון מנסה להשיג לך כמה שיותר המרות, ובאנו לממש אחרי זה את הטארגט CPA, את הטארגט הזה שאתה מוכן, היה לנו הרבה יותר קל. כי כשאתה מגיע מהכיוון ההוא, הרבה הרבה יותר קל. אז זו דוגמה אחת, נגיד דוגמה אחרת שאני יכול להביא, זה, בתוך המוצר הזה יש איזשהו תת מוצר, שבעצם מנסה לעזור למפרסמים שאין להם מספיק דאטה. נגיד אתה מפרסם חדש, התחיל לעבוד איתנו, ואין מספיק דאטה. ואז אנחנו, אוקיי, בוא נמצא דאטה אחר. לא הדאטה שאתה הגדרת עליו שאתה רוצה להמיר, בינתיים כדי לצבור את הדאטה. מה, בנצ'מרק מהתעשייה או משהו כזה? לא, אפילו ממה שאתה מדווח לנו, אתה הצהרת שאתה רוצה להשיג את זה, אבל נגיד שאתה רוצה להשיג פרצ'ס, אבל בינתיים אין מספיק דאטה. בוא נסתכל על add to cart. יהיה לנו מספיק דאטה, נעבור לפרצ'ס. אחלה, הגדרנו את הבעיה, הבנו כאילו איך אנחנו צריכים לפתור את זה, מה הבעיה עכשיו? צריך לאסוף דאטה, נכון? זה שני הצוותים, הם אמנם עבדו מאוד קרוב, אבל הם שונים. אז אחלה, יצאנו לאסוף דאטה, והלכנו ל-200-300 מפרסמים הגדולים שלנו, אספנו דאטה מעולה, בסדר? והתהליך הזה כמובן לקח זמן, ואז חזרנו עם הדאטה הזו למודלים. ואז אמרנו, רגע, אבל ה-200-300 מפרסמים הגדולים, הם בעצם, יש להם דאטה. יש להם הרבה קמפיינים שרצים אצלנו. אין להם את הבעיה הזאת. בדיוק, הם לא מתנהגים. עכשיו, זה נשמע כמו טעות, זה נשמע כמו משהו מאוד מאוד טריוויאלי. כמובן שהיוז-קייס האמיתי היה קצת יותר מורכב, אבל הנה, לא עלינו על זה. וזה נובע בסופו של דבר, כי לא הגדרנו עד הסוף את הבעיה שרצינו לפתור. עכשיו קצת אמרתי, אני הגדרתי אותה כבר בצורה יותר נמוכה, כי אמרתי, זה מפרסמים חדשים. אבל לא הגדרנו אז את זה לגמרי, כי אמרנו, אוקיי, קמפיינים חדשים, אבל לא, בעצם זה, הבעיה היא רק עבור מפרסמים חדשים, שאף פעם לא עבדו איתנו. ואין לנו שום דאטה אחר לגביהם. אם היינו מגדירים את זה בצורה יותר מדויקת, אז כמובן שהיינו חוסכים הרבה מאוד עבודה, וכנראה קצת גם תסכול. אז מה אתה מציע? אז תראה, יש המון המון שיטות. אני רוצה להציע איזשהו פריימוורק סופר פשוט ואינטואיטיבי, להתמודד עם זה. קוראים לפריימוורק הזה Five Whys. זה הומצא בטויוטה, אני חושב שאפילו על ידי המקים של טויוטה, משהו טויוטה, במאה הקודמת עוד. ובגדול, זה שיטה איטרטיבית, של חמש שאלות, שכל פעם אתה שואל, Why? Why? Why? Why? אתן דוגמה מאוד מאוד פשוטה, בסדר? נגיד, האתר או איזשהו סרוויס קרס. אז למה הוא קרס? כנראה שדחפו איזו גרסה חדשה, כי אנחנו רואים לפי הלוגים, וזה הקריס את זה. אוקיי, למה הגרסה החדשה הקריסה את המוצר? תראה, הוציאו פיצ'ר חדש, וכנראה שהפיצ'ר הזה לא משתמש נכון ב-API. אוקיי, למה בעצם עשינו את זה? למה הוצאנו פיצ'ר חדש, שלא משתמש ב-API? כי יש מהנדס חדש, והוא לא מכיר טוב את ה-API. אוקיי, למה יש לנו מהנדס שלא מכיר טוב את ה-API? למה הוא חדש? כן, זה חוזר קצת לעניין של הסקרנות. כי לא עשינו לו טריינינג מספיק טוב. למה יש לנו מהנדסים שאנחנו לא עושים להם טריינינג מספיק טוב? כי הגישה של ראש הצוות, זה שאנחנו רוצים כמה שיותר מהר, להכניס אנשים לבפנים. אבל יש פה שני דברים, אחד, צריך לתקן את הפיצ'ר הזה, אבל הבעיה העמוקה יותר, זה שאנחנו לא עושים טריינינג מספיק טוב למהנדסים. אז זה הרבה שיוצא מגבולות המוצר במקרה הזה. כן, וכנראה עד שלא נתקן את ה-root cause, שאנחנו לא מבצעים טריינינג מספיק טוב, הבעיה תחזור על עצמה, והיא תקרה עוד ועוד. אז כדי לעבוד עם השיטה הזאת, היא אמנם מאוד מאוד פשוטה, אבל יש כמה דברים שצריך לעשות. קודם כל, צריך הבנה של הבעיה. אי אפשר סתם להגיד, איך אתם עושים, להגדיר אותה כמו שצריך. אחרי זה, כדאי להקים איזושהי קבוצה, שהיא cross-functional, שיהיה אפשר לעשות את התהליך הזה של ה-why איתה. עדיף שהם יהיו באותו חדר. כי אם נגיד היה מישהו מ-dev, אז אף אחד לא יכול להגיד. בדיוק, אז אתה לא יכול לענות על השאלות בצורה נורמלית. במהלך השאלות, קודם כל צריך שאלות פתוחות, עכשיו אמרתי why רק, אבל עדיף לכם לנסח את ה-why קצת יותר מדויק, צריך להיתלות על אחד מהאלמנטים מהתשובות. צריך להקשיב כמה שיותר, לדבר כמה שפחות, לתת להם. צריך לנסות לאתגר כל הזמן את ההנחות. כל פעם שנותנים לך תשובה, אתה צריך לנסות לאתגר את זה. התשובות חייבות להיות מבוססות על עובדות, לא ניחושים. כי אם זה ניחושים, אז אתה תיתקע באותו מקום. זהו, וזה תהליך איטרטיבי. צריך לעשות אותו כמה וכמה פעמים. ומתי אתה עושה אותו? נגיד סתם. עכשיו אני יוצא, אני מבין שיש בקשה מלקוח לצורך העניין. ועכשיו אני בעצם מתחיל להתניע את התהליך הזה, כדי להגדיר יותר טוב את הבעיה של הלקוח, ואולי גם אני אמצא בעיות של לקוחות נוספים, זה משהו שלא דיברנו עליו, מיקבול של בעיות, שזה כבר למתקדמים.

דוגמה: טעות באיסוף דאטה ממפרסמים

פריימוורק Five Whys ומקורו בטויוטה

איך מריצים Five Whys ומתי עוצרים

אייל דוד: [31:10] לגמרי. אם אני לא מצליח להגיע לשאלה החמישית, אני נתקע בשאלה הרביעית או השלישית,

אייל פינקו: [31:16] מה אתה מציע? אז תראה, תלוי. יכול להיות שהבעיה עצמה לא הוגדרה מספיק טוב, אבל אפשר לפעמים לעצור לפני זה. השאלה, אוקיי, יש שאלה של בכלל מתי אתה עוצר. אז אתה עוצר במקרים הבאים. אתה יכול, קודם כל, אם הבעיה היא סיסטמטית, זאת אומרת, אתה מבין שיש פה איזה משהו, שיחזור על עצמו, ולא, אוקיי, אה, אני צריך לתקן את הפיצ'ר הזה. אז כנראה לא הגעת עדיין לרוט-קוז. הרבה פעמים כשאתה מגיע לרוט-קוז, יש תחושה של סיפוק, אתה כאילו של אאוריקה כזה, של, אוקיי, הבנתי עכשיו. אם הבעיה הזאת תיפתר, זה קצת חוזר לסיסטמטי, אם הבעיה הזאת תיפתר גם בעיות אחרות, אז אם פתרון הבעיה יפתור בעיות אחרות, אז זה גם סימן טוב. וגם, גם, תשמע, אם אתה מגיע לדד-אנד, כאילו כל התשובות נהיות דומות, לא, אין מידע נוסף, אז הגעת כנראה. או שהגעת לדד-אנד, או ששוב, זה לא מוגדר מספיק טוב, או שאין מספיק אנשים בחדר.

אייל דוד: [32:12] בדיוק, בדיוק. עכשיו תראה, זה לא, זה לא נוסחה מושלמת, כן? צריך להתאמן על זה,

אייל פינקו: [32:18] לפעמים זה יכול גם לא לעבוד. אבל זה, זו שיטה יחסית קלה, לחדור קצת עמוק יותר, וצריך לבוא עם הרבה מאוד סקרנות. זה, זה המפתח. אפשר לקחת עוד דוגמא, אם אתה רוצה. בטח. נגיד, יש לנו בעיה, שלקוחות נוטשים את עגלת הקניות. אוקיי? אז אוקיי, למה הם נוטשים את עגלת הקניות? בגלל שה-checkout process, צריך להיות קצר יותר. אוקיי. למה check-out process ארוך? ארוך. בדיוק. בגלל שלקוחות צריכים למלא טופס מאוד מאוד ארוך. למה הוא ארוך? בדיוק, למה הוא ארוך? בגלל שהמערכת שלנו, דורשת הרבה מאוד מידע על השיפינג, בשביל לעשות שיפינג כמו שצריך. שופיפיי קלאסי, כן? קלאסי, כן. יאללה, תשאל את השאלה. השאלה הבאה, למה אנחנו צריכים לשאול את כל הדאטה הזה? האם אנחנו בכלל צריכים לשאול את הדאטה הזה? האם יש שיפינג בכלל? לא, יש שיפינג. זו שאלה טובה, יש שיפינג. אבל אני אגיד לך, זה פשוט לא... אנחנו באינטגרציה עם מערכת מאוד מיושנת, שמבקשת הרבה מאוד פרטים, ולא כי לא תיעדפנו, מערכות מתקדמות יותר. אוקיי, אז אתה יכול לשאול, אוקיי, אז למה לא תיעדפנו? למה לא עשינו update? בגלל שבתהליך התיעדוף של הפיצ'רים, לא חשבנו, על user experience, נגיד. כן. אז זה גם, יש לך פה בעיה יותר, כאילו יש לך שתי בעיות, בעיה אחת זה... אז בואו נכניס בעצם user experience למדידה? בדיוק. אוקיי, אז אתה יכול לפתור את בעיית הבילינג עכשיו, אבל כנראה יש לך בעיה כללית יותר, שאתה לא חושב בכלל על user experience, כשאתה מתעדף דברים. כן. וואו, זה כלי נהדר גם לניהול, יש לומר.

דוגמה: נטישת עגלת קניות

אייל דוד: [33:58] ואני כל כך שונא את האתרים האלה שמבקשים מיקוד. זה מה שזה גרם לי לחשוב. וואי, לגמרי, לגמרי, כן. אתה מכניס מיקוד אמיתי? כן. באמת? וואו, אני לא מאמין שאני עושה את זה. כן, אני הולך ועושה קופי-פייסט. אני אף פעם לא מכניס מיקוד אמיתי. אני תמיד פחד שזה לא הגיע אליי. זה שני חוקים. אני לא מכניס מיקוד אמיתי, ואני אף פעם לא נותן את האימייל האמיתי שלי בוויי-פיי של שדות תעופה ומלונות.

אייל פינקו: [34:22] יואו. אה, בשדות תעופה בכלל, הם לא יכולים, הרי אין להם משמעות, לא משנה. לא, זה נכון, קיבלתי ערך.

אייל דוד: [34:28] אתה לא באפל, נכון? איפה? יש לך מכשיר של אפל? לא, לא, פיקסל. זהו, עכשיו יש את ה-continuity, ואז אתה לא נותן את המייל יותר, אבל כן. לא, לא, אני בן אדם של פיקסל. מגניב. לקחתי הערך. טוב, אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לסוף הפרק. היה מאוד מעניין. אייל, איך יוצרים איתך קשר? אם מישהו רוצה לפתור בעיות, רוצה להגיע לאסנס של בעיות? בלינקדאין, אייל פינקו. אנחנו נשים לינק? נכון להגיע אליי. כן, בטח. מגניב, ונשים גם לינק בשואו נוטס, כמובן, ל-5WISE. כן. יש לך עוד הצעה לפי-אמים צעירים? נתת הרבה עצות. נתת גם עצות למפתחים, אבל אולי יש לך עצה לפי-אמים צעירים שרק מתחילים?

יצירת קשר ועצה לפי-אמים צעירים

אייל פינקו: [35:11] כן, אני חושב שצריך לעשות המון. זאת אומרת, אני רואה את זה הרבה, נגיד, כשאני מראיין או מדבר עם פי-אמים צעירים. מעניין אותי לראות דברים שהם באמת עושים. זאת אומרת, דברים שהם מרימים לבד. זה מחזיר אותנו ל-Side Project. לגמרי, לגמרי. אני רוצה לראות אנשים סקרניים שרוצים לעשות כל הזמן דברים. וזה מאוד מרשים, כשאתה רואה את זה. וזה סיגנל מאוד מאוד טוב, וגם אתה לומד מזה, כן? אז זה נראה לי ווין ווין לשני הצדדים. אז זה מה שהייתי ממליץ, ממליץ אבל בלעשות. אפשר גם לקרוא ולהבין יותר איך להיות מנהל מוצר יותר טוב. אבל בסופו של דבר, אתה חייב להתנסות ולעשות דברים. ולא לחכות. עד שאיזו חברה תגייס אותך, ואז אתה תתחיל לעשות דברים. אז כאילו, תתחיל מהעשייה ואז התיאוריה, בעצם. כן, או במקביל. כן, אפשר לעשות את העשייה ואת התיאוריה במקביל. מה זאת אומרת זמן?

אייל דוד: [36:04] מגניב, אייל. תודה רבה שבאת. ובפעם הבאה, ביי בינתיים.

אייל פינקו: [36:10] תודה, אייל. ביי ביי.