תמלול: נטע קורל | Apiiro | מ-0 ל-1 ולא רק בסייבר: איך לבנות יוזמות מוצר חדשות בארגון
מנחה: אייל דוד · אורח: נטע קורל · חזרה לעמוד הפרק
· עודכן:
נטע קורל, מנהלת מוצר בצוות הסולושנס של Apiiro, מגיעה לדבר על איך בונים יוזמות מוצר חדשות מ-0 ל-1 בתוך ארגון קיים, ובכוונה לא רק בסייבר. היא מסבירה מה Apiiro עושה (ASPM: מיפוי הקוד, תעדוף ההתראות ותיקון אוטומטי), ואז פורסת את השלבים: לזהות למה מתרחבים, לחקור את הדומיין, את הפרסונות ואת המתחרים, לשרטט פתרון אידיאלי, לנתח כל פיצ'ר לפי ערך ועלות על גבי פלטפורמה קיימת, ולבנות יתרון תחרותי מתוך החוזקות שכבר יש למוצר. היא מספרת איך מסמכי דיזיין שהציגה ללקוחות גדולים סגרו עסקאות והפכו אותם ל-design partners, איך נראית השקה מדורגת, למה מרקטינג ומכירות צריכים להיות מעורבים מהיום הראשון, ומה המלכודות שכדאי לזהות מוקדם: פתרון שתלוי בוונדור אחד או דרישות גישה שהלקוח לא יכול לתת. בסוף היא משתפת את הסקילז החשובים לדעתה למנהלי מוצר ואת הדרך שלה מ-QA ב-GE Healthcare לניהול מוצר בסייבר.
בפרק הזה
- לפני שבונים משהו חדש, מגדירים למה מתרחבים: מענה ללקוח קיים, פנייה לקהל חדש או foot in the door כדי לעמוד ב-RFP. הסיבה קובעת אם צריך פתרון מלא שמחליף מערכת או פתרון נקודתי.
- חפיר לא מעתיקים מהמתחרים. מי שעושה העתק-הדבק לסט הפיצ'רים שלהם יישאר תמיד צעד אחד מאחור. מחפשים את החוזקה שכבר יש במוצר ומרחיבים אותה לעולם החדש, כמו ש-Apiiro השתמשה ב-Deep Code Analysis כדי להתאים בין קוד לבין מה שרץ בענן.
- כל פיצ'ר מנתחים לפי ערך מול עלות. על פלטפורמה קיימת חלק מהפיצ'רים מגיעים כמעט בחינם (RBAC, ריפורטים, פוליסיז), והשאלה הקריטית היא אם אפשר לבנות את החדש בנפרד או שהוא דורש שינוי רוחבי במערכת.
- לקוחות שהפסדתם הם מקור מחקר מצוין: הם עשו POC גם אצל המתחרים ויכולים לספר מה יש להם שלכם אין. לקוחות שביקשו את היכולת הם design partners טבעיים.
- להראות ללקוח מסמכי דיזיין לפני שהמוצר קיים יכול לסגור עסקה: זה מוכיח שאתם מבינים את הכאב שלו ומייצר אמון ופידבק שמעצב את הפתרון.
- בודקים מוקדם שהלקוח באמת יוכל לאמץ את הפתרון: בלי תלות בוונדור אחד (AWS בלבד) ובלי דרישות גישה או הרשאות שהוא לא יכול לתת.
פתיח
אייל דוד: [00:04] היי זה אייל אתם על פרודקט בילדר כבר אנחנו מתחילים את הפרק אבל לפני כן תנו לחיצה על פולו בספוטיפיי או סאבסקרייב ביוטיוב ותעזרו לנו להגיע לעוד אוזניים יאללה מתחילים נטע מה עניינים בסדר מה קורה מצוין אנחנו לא נספר אבל עשינו את זה כבר ארבע פעמים אבל נמצאת איתנו נטע מאפירו.
איך נטע נכנסה לעולם ניהול המוצר
נטע קורל: [00:27] את רוצה טיפה לספר על עצמך בטח אז אני עובדת בתור מנהלת מוצר באפירו בצוות הסולושנס שלנו אני בחברה כבר שלוש שנים אוברול בתחום הסייבר סקיוריטי כבר 12 שנה בשלל חברות הייתי קודם בסייברארק לפני זה בעוד סטארטאפ שסייברארק רכשה אותו ברקע שלי אני מהנדסת תעשייה וניהול תואר ראשון תואר שני במנהל עסקים וזה ככה פחות או יותר בקצרה בעצם בכלל הגעת גם מ-QA נכון נכון במקור במקור התחלתי בתור QA במשרת סטודנט המשרה הראשונה שלי ב-GE Healthcare שם התחלתי את הדרך ונכנס לי לתוך בעצם ככה למדתי על עולם ניהול המוצר שהיה מאוד בחיתולים בזמנו. וואו אז יש לי שתי שאלות: אחד, איך נכנסת ל-GE בהתחלה? מה למדת בכלל? למדתי הנדסת תעשייה וניהול והגעתי עוד לפני הלימודים התחלתי בתור QA וזה בעצם היה הלברג' שלי להיכנס לתוך GE שם בעצם עבדתי בתור משרת סטודנט ב-QA וככה לקראת סיום הלימודים אתה יודע חיפשתי את הדרך שלי וככה מצאתי את עצמי בניהול מוצר. ככה על הדרך אז אולי תרחיבי במילה. ככה על הדרך כן די בוא נגיד בתקופה ההיא אני מדברת באמת 12-13 שנה אחורה ניהול מוצר זה לא היה חם כמו שהוא היום זה לא היה כל כך מוכר היינו בתכלס קבוצת פיתוח בתוך GE שעשתה הסבה להיות קבוצת מוצר לקחנו בעצם את האונרשיפ על כלל המוצר בתוך הקבוצה ופתחנו צוות ניהול מוצר שהכיל רק head of product בזמנו ואני הסתכלתי עליו ככה בגלל שהתעניינתי במה לעשות הלאה הסתכלתי עליו ואמרתי נראה מעניין מה שהוא עושה אני חושבת שזה משהו שאני יכולה להיות טובה בו לאט לאט התחלתי לבקש ממנו לקחת כל מיני משימות אליי ועד שהוא אימץ אותי full on לתוך הצוות שלו ונהייתי מנהלת מוצר מן השורה האמת שב-GE הם גם מאוד תמכו בי שלחו אותי לקורסים בניהול מוצר אז ככה יכולתי להתמחות ולהכיר את הדומיין טיפה יותר וזה בעצם הדרך שעשיתי כדי להבין שזה מה שמעניין אותי ובזה אני רוצה להתעסק.
אייל דוד: [02:46] מקסים טוב אז נגיד שבעצם כשהתכוננו לפרק הזה אז התחלנו שאת תדברי על איך פותרים בעיות מ-0 ל-1 או איך בכלל נכנסים להזדמנויות מ-0 ל-1 ואז את התעקשת ואמרת לא סייבר, אני רוצה לדבר על בעצם באופן כללי איך ניגשים לבעיה שכזו ואחלה זה הכיוון שלנו. אבל לפני כן אז רק תספרי שנייה על אפירו קצת בעצם למי היא פונה מי הלקוח איך זה נראה.
מה Apiiro עושה, למי היא פונה ובעיית האינפלציה של ההתראות
נטע קורל: [03:11] כן. אז אפירו היא מה שנקרא מוצר ASPM זה אפליקיישן סקיוריטי פוסצ'ר מנג'מנט שבעצם המטרה שלו זה לפתור את בעיית איך אנחנו יודעים מה מיצוב הסקיוריטי שלנו בארגון של האפליקציות. זאת אומרת, יש לנו כמה פרסונות שאנחנו פונים אליהם. הארגונים שאנחנו פונים אליהם קודם כל הם ארגונים אנטרפרייזס גדולים בתחומים שונים יכולים להיות גם בתחום ה-health care גם בתחום הקמעונאות בנקים חברות פיתוח בעצם כלל כלל החברות האלה. מסתבר שלכל חברה כזאת יש ארגון פיתוח לא קטן שכותב די הרבה קוד והוא צריך סדר בתוך כל עולם הסקיוריטי שלו. בסופו של דבר מה שקורה בתוך כל ארגון כזה יש איזשהו CISO שהוא אחראי על כלל אסטרטגיית האבטחה בתוך הארגון תחתיו יש בדרך כלל בארגונים גדולים צוות שנקרא צוות ה-application security אפסק. הצוות הזה בעצם אחראי לוודא שכל הקוד שנכתב כל האפליקציה שעל כלל שלבי ה-SDLC עד שהיא נפרסת החוצה הוא מאובטח אז בעצם הוא אחראי לוודא שיש סריקות על הקוד לכל השלבים שלו. והבעיה שאנחנו באים לפתור זה בעצם הכמות ההתראות שצוות כזה צריך לטפל בו היא אינסופית. מה שהמטרה שלנו באה לעשות זה לגשר בין איש ה-application security לבין המפתח שמקבל את כל ההתראות האלה ולא יודע מה לעשות עם הבעיה הזאת. הרבה פעמים איש ה-security לאו דווקא ידע מי הבן אדם הרלוונטי לטפל בבעיה, גם אם הוא ידע מי הבן אדם הרלוונטי הוא יגיד, אותו מפתח ינפנף אותו כנראה יגיד לו הבעיה הזאת היא בכלל לא אמיתית אני לא משתמש באותה פונקציה בכלל ולכן זה לא רלוונטי. אז אנחנו באים בעצם לגשר על כל התקלות האלה. אפירו שמו על עצמם שלוש מטרות שהן שכבות שונות שבעצם אנחנו באים וניגשים לארגון. שכבה ראשונה תהיה לזהות בעצם איך נראית האפליקציה שלך מה שאנחנו קוראים לו know what you have. אנחנו באים אנחנו מתחברים לתוך ה-source code שלך ועושים מה שאנחנו קוראים לו Deep code analysis DCA. שזה בעצם בא וממפה את כל הטכנולוגיות שאתה משתמש בהן בעצם עושה לך inventory של כל ה-software architecture. תקשיבו טוב כי נחזור לזה. אז בעצם אנחנו באים ואנחנו אומרים באיזה טכנולוגיות אתה משתמש איזה קומפוננטות יש לך מי מדבר עם מי מזהים ממש מה כל קומפוננטה עושה עם איזה דאטה היא מתעסקת האם זה דאטה רגיש האם זה אולי קוד שבעצם אף אחד לא נוגע בו ואיזה מפתח כתב בצד והוא בכלל לא מפותח להיות שום דבר קוד שמשמש לדוקומנטציה אנחנו צריכים לאסוף את כל המידע הזה כדי בסופו של דבר לעזור לאיש הסקיוריטי להבין עם מה הוא מתמודד. זה השלב הראשון יש לקוחות שעוצרים רק בשלב הזה זאת אומרת שמספיק להם לדעת מה יש להם. אני אתן אולי דוגמה בעצם יוצא איזשהו vulnerability חדש שמסעיר את כל התעשייה ועכשיו הארגון צריך ללכת ולרדוף אחרי כל המפתחים בארגון ולהבין מי משתמש באותה חבילה שהכניסה את החולשה. עם אפירו זה בעצם עבודה שלוקחת לך דקות. query מאוד פשוט באפירו של האם אני משתמש בקומפוננטה הזאתי והזאת, איפה, מי בדיוק האנשים הרלוונטיים שאתה צריך לפתור את הבעיה ואיך פותרים את הבעיה, וסגרת את הפינה הזאת. זו עבודה שהייתה יכולה לקחת ימים. אני זוכרת באופן אישי בארגונים שעבדתי בהם ברגע שהתגלתה חולשה כזאת, כמה היינו צריכים עכשיו ללכת ולחפור ולהבין, החולשה הזאת פוגעת בנו, לא פוגעת בנו. אז זה השלב הראשון. בשלב השני אנחנו באים ואנחנו רוצים להגיד עם כל הווּלנרביליטיז האלה שבעצם מציפים את המערכת שלכם, בין אם זה דברים שאפירו סרקה בעצמה ובין אם זה כי חיברת אותנו לכלי סקיוריטי אחרים, באים ועושים סדר בין כל הבעיות האלה, עושים דה-דופליקציה ביניהם, הרבה פעמים כאילו אתה תקבל את אותה התראה מכמה מערכות שונות, אז צריכים לנרמל את כל הדאטה הזה, ואנחנו משתמשים בעצם בדאטה שאספנו בשלב הראשון כדי לראות איך אנחנו עושים לך תעדוף בכל הרעש הזה. אז מה הדברים הכי חשובים? ברגע שהבנו בעצם מי האסטים הכי קריטיים לארגון, וזה אנחנו עושים בצורה אוטומטית, אנחנו גם יכולים להגיד לך איזה סוג של toxic combinations מעניין אותך להסתכל עליהם כדי להגיד, קודם כל תטפל בבעיות האלה. אז זה השלב השני שלנו. בשלב השלישי אנחנו גם עוזרים לך לטפל בבעיות בצורה אוטומטית. אנחנו מחוברים לכל מיני כלים בארגון כמו טיקטינג סיסטמס, מערכות של ה-Slack שלך, לגיטלאב שלך, לכל הפייפליינס שלך, בעצם במטרה של לתת לך התראות ברגע שמשהו מעניין עולה, וגם לעזור לך לפתור אותו, נותנים לך ממש איך לטפל בבעיה בקונטקסט הספציפי שלך בצורה אוטומטית, לפתוח טיקט למפתח, לכתוב קומנט ב-PR, אז כנראה גם לסגור את המעגל בעצם. לסגור את המעגל, כי הדרך היחידה שלך באמת להתמודד עם כל הדברים האלה זה רק על ידי אוטומציה.
אייל דוד: [08:16] רגע לפני שממשיכים לחצו על הקישור לקבוצת הוואטסאפ של פרודקט בילדר בתיאור הפרק והצטרפו לקהילה. שם תוכלו להמשיך את הדיון, לשאול שאלות ולהיות הראשונים שמקבלים עדכונים על פרקי תכלס חדשים. מחכים לכם שם, ועכשיו, חזרה לפרק. רציתי לשאול אותך, אוקיי, טוב, אפשר גם לדבר פה באמת, דיברת על תהליך ה-SDLC, ואיך הוא השתנה בעצם מאז שנכנס פנימה בעצם Copilot וקוד בעצם שמגיע מבחוץ, אפשר לדבר על זה רגע. אבל באופן כללי, כאילו באנו לדבר על 0 ל-1, והשאלה שלי זה, באפירו זה דבר שהוא שכיח?
ה-SDLC משתנה: AI ו-Copilot
נטע קורל: [08:53] 0 ל-1. יוזמות חדשות? יחסית כן. זאת אומרת, אנחנו התחלנו בתור מערכת שמסתכלת רק על העולם של הקוד, זה היה העולם הראשון שנכנסנו אליו, במטרה של, אתה רוצה גם להיות כמה שיותר שמאלה בתוך ה-SDLC, כדי לפתור את הבעיות מהר, כמה שיותר מהר שהן לא יעלו. כן, אולי נסביר את זה, זה עולה יותר כסף. זה עולה יותר כסף, באמת, וגם... חשיפה. בדיוק. הרבה יותר קל לפתור בעיה, כשברגע שהיא קופצת, מיד לטפל בה, ולא לחכות שהיא תגיע לשטח, להתחיל לפרוס עכשיו תיקונים ללקוחות. אגב, שאלת 0 ל-100, אז נגיד 0 ל-1, אז אנחנו אפילו גם מסתכלים שמאלה יותר מהקוד. אנחנו מסתכלים על הטיקטים של הארגון, לראות, לזהות בעיות אבטחה עוד בזמן הדיזיין. להבין אם שם בעצם אנחנו כבר מזהים איזשהו, לא יודעת מה, API חדש, הוא לא כתוב בצורה מספיק טובה. שיפט לפט כמה שאפשר. ובמקביל אנחנו עושים גם שיפט רייט. למה? כי אנחנו רוצים לדעת את הקונטקסט של הקוד הזה, לאן הוא הולך אחר כך, ואנחנו מסתכלים ימינה כמה שיותר פשוט כדי להבין איך כל זה מתחבר בתוך ה-SDLC.
אייל דוד: [10:00] אז אני אשאל את זה שוב בעצם, אז זו חברה שבעצם מעודדת 0 ל-1? למה בעצם? אנחנו מאוד מאמינים בחדשנות,
נטע קורל: [10:08] וכדי להישאר גם תחרותיים בשוק אתה חייב כל הזמן להישאר to keep up with the market. שזה שוק כזה משהו ממש. שוק של המון המון המון המון מתחרים, ואנחנו מתחרים בעצם בהמון ורטיקלים שונים, זאת אומרת זו מערכת שעושה המון המון דברים, ובכל אזור בעצם יש לנו מתחרים מסוג שונה. אז כן, אנחנו כל הזמן משתדלים להיות חדשניים. אני אגיד גם שהלקוחות שלנו, בזמן שבעצם הם scaling up ועם עולם ה-AI אנחנו הולכים, ואנחנו רואים שיש המון המון המון קוד והמון המון דברים שנכנסים פנימה, אז מן הסתם גם כמות ההתרעות הולכת וגדלה. ובמקביל, בעצם גם הארגונים יש להם שאיפה לעשות קונסולידציה של כלים, הם לא רוצים עכשיו מיליון ומיליון כלים שכל כלי עושה משהו אחד ספציפי בארגון. אז המטרה שלנו זה להתרחב כדי לתת מענה לכמה שיותר שלבים לארגון ו-one stop shop בעצם. אם מספיק, כנראה שזה משתלם. כן, זה הרעיון.
אייל דוד: [11:08] מגניב. אז בעצם עכשיו נקרא לזה ריבוי הקוד שנוצר כתוצאה מכתיבה שהיא לא על ידי אדם,
נטע קורל: [11:18] אז זה מייצר בעיות חדשות. זה מייצר בעיות חדשות, את הקוד הזה שכותב, גם אם הצלחנו בעצם לספר לאיש, למפתח שלנו, או מפתחת, איך, מה הסטנדרטיזציה שאנחנו מצפים מהם מבחינת סקיוריטי, שזה לא פשוט לעשות. ה-AI בטח לא יודע את זה, הוא לא מכיר את הפוליסיז שיש לנו בארגון, הוא לא יודע מה הסטנדרטים, ביקשו ממנו לפתור איזה בעיה מסוימת וזה מה שהוא פותר. אני לא עכשיו מסתכל ימינה-שמאלה ובודק שהקוד נכתב בצורה הכי מאובטחת כמו שאנחנו מצפים ממנו. אז זה מוסיף המון המון המון סיכונים חדשים שאנחנו רוצים לוודא שהם מטופלים כמו שצריך, ולעזור לאיש אפליקיישן סקיוריטי לעשות את העבודה שלו כמו שצריך.
אייל דוד: [12:05] אני חושב שזה כל הרעיון, אבל יש פה עוד עניין, יש פה גם עניין שאולי לאו דווקא אני רוצה לשתף את הקונטקסט שלי בתור אנטרפרייז עם קליקטיבה כזה או אחר.
נטע קורל: [12:13] יכול להיות שאתה צודק, ממה שאני רואה בפועל, נדיר למצוא ארגונים שאומרים עכשיו לא ל-AI. כי זה מערב פרוע, בסדר. זה חד משמעית מערב פרוע, כן. אז על אחת כמה וכמה זה תפוח אדמה יותר לוהט. ממש.
איך ניגשים ל-0→1: למה להתרחב ומה המטרה
אייל דוד: [12:30] אז בעצם ניקח את זה שנייה קדימה. התחילו להתגלגל בעצם לפתחי כל מיני הזדמנויות אפס לאחד, התחלתי לחשוב בעצם על דברים, אולי ניקח את זה כדוגמה ונרוץ על זה. כן, אוקיי, אז בעצם כשאנחנו באים... ואמרנו באמת שנשאיר את זה לאו דווקא סייבר.
נטע קורל: [12:47] לאו דווקא סייבר, אני מדברת עכשיו באופן כללי, אני חושבת שזה טיפים שיכולים לעבוד בכל ארגון, בכל תחום. והדבר הראשון שאנחנו רוצים לשאול את עצמנו זה בעצם למה החלטנו להתרחב? מה המטרה שלנו? וכאן יכולות להיות כמה מטרות שונות, בין אם זה כי אנחנו מנסים לענות לצורך של לקוח קיים שבא וביקש ואמר, כמו שאמרתי קודם, קונסולידציה של כלים. תבואו ותנו לי מענה גם לבעיה הזאתי שלי, זה משהו שאנחנו מתמודדים איתו הרבה. דבר שני זה אולי אנחנו רוצים לפנות לקהל לקוחות חדש, או אפילו קהל לקוחות חדש יכול להיות צוות אחר בתוך אותו ארגון שהם כבר לקוח שלנו, זה גם יכול להיות לקוח חדש, אז לספק מענה לצוותים נוספים. ויכול להיות, זה גם מקרה שאנחנו נתקלים בו, אני בטוחה כולנו, כשאנחנו צריכים בעצם לתת איזשהו, לשים foot in the door, ובעצם לקוח בא ואומר לנו: אני צריך שיהיה לי כך וכך במערכת. אני רוצה, בשביל להיות qualified, להגיש מענה לאותו RFP של לקוח, אני צריכה שיהיה לי משהו מסוים במערכת, וזה גם כן משהו שאני צריכה לענות עליו. אז הדבר הראשון שלי זה בעצם לזהות מה הסיבה שאני נכנסת לתוך אותה יוזמה חדשה, ולפי זה זה ככה אני מכווינה את הפתרון שאת הרוחב של הפתרון שאני מביאה. כלומר, לקחת את ההזדמנות לנתח אותה, ולנתח אותה זה באמת להבין אולי מה היא שווה ומה היא צריכה לספק. מה היא שווה, איזה סוג של פתרון, כן, איזה סוג של פתרון אני רוצה לתת. האם אני צריכה עכשיו לתת איזשהו full blown solution ללקוח שיכול להחליף לו מערכת קיימת, או שאני צריכה לתת איזה פתרון נקודתי לבעיה מסוימת שמספיק לי לעשות x, y, z בשביל להגיד יש לי את זה. אני נכנסת בעצם לתוך האירוע הזה. ברגע שיש לי את התשובה הזאת, אני יכולה להתקדם עליו ולעשות, להתחיל במחקר, להבין מול מה אני עומדת, שזה בעצם, א', מחקר טכנולוגי, או כאילו במקרה שלי לפחות, אני חיה בתחום שיש לי בו בעצם גם עולמות חדשים של טכנולוגיה שאני לאו דווקא מכירה, אני לא מגיעה מרקע של פיתוח, אז זה גם דומיין חדש שאולי אני צריכה להכיר אותו, וגם את האספקטים של ה-Security, שוב, במקרה שלי, בתוך אותו דומיין, זה משהו שחשוב לי להכיר אותו. פה אני נעזרת בגלל שהתחום שלי זה תחום עולמות הפיתוח, אז אני יכולה להיעזר בקולגות שלי שיש לי לצידי. תנו לי קצת טיפים, ספרו לי איך עובדים ככה וככה. אבל אם שנייה היינו מורידים את זה ומנסים שנייה כן להתאים את זה,
מחקר שוק, דומיין ומתחרים: איך עושים את זה נכון
אייל דוד: [15:28] אז יכולנו בעצם למצוא פרסונות רלוונטיות ולדבר איתן בתור התחלה ולייצר איזשהו שאלות? כמובן, אני מציעה גם למצוא פרסונות רלוונטיות,
נטע קורל: [15:38] גם וואלה אנחנו כולנו עובדים עם AI, בוא נתייעץ איתו ונשמע מה הוא מכיר. יש לנו גם תחום שאולי הוא מוגדר ואולי הוא לא, יש לנו אולי אנליסטים שניסו כבר להגדיר אותו ויצרו לנו דוחות שסוקרים לנו את המרקט מהמתחרים העיקריים בתוכו. פה אגב יש אולי איזושהי כוכבית שהרבה פעמים אנחנו שומעים ככה Buzzwords כשאנחנו נכנסים לתחום חדש וכל אחד מדבר אליהם בצורה קצת אחרת. אז מצד אחד כדאי להיזהר, אני לא יודעת כשאומרים לי איקס למה למה מתכוונים ואם כל אחד מגדיר את זה קצת אחרת אז אולי יש לי איזה ציפיות מסוימות מאותו לקוח שדיבר איתי על זה. מצד שני אולי יש לי כאן הזדמנות, אני יכולה לעצב ולהגדיר מה זה הדבר הזה אם הוא לא מוגדר היטב בשוק כבר עכשיו. אז אני עושה את זה וכמו שאמרת אני רוצה גם לדבר עם הלקוחות שלי. אם יש לי לקוחות שבאו וביקשו את זה ממני, זה הדבר הכי אידיאלי שיכול להיות כי הם יכולים להיות design partners מצוינים. אני בעצם באה ואני יושבת איתם וחופרת איתם ומנסה להבין את הבעיה, למה הכלים הנוכחיים שלכם לא פותרים לכם אותה, איפה אולי הכלים הנוכחיים פתרו אותה אבל לא מספיק טוב, אז אני בגלל שאני נכנסת פה למשהו חדש יש לי הזדמנות לשפר ולעשות טוב יותר. אז באמת לקוחות קיימים זה נהדר וגם חשוב לציין לקוחות שהפסדתי, יכול להיות שלקוח עשה איתי POC והפסדתי אותו כי הוא אמר את לא מספיק חזקה בתחום הזה והזה, חסר לך את זה. אז לקוח כזה שהפסדתי הוא כנראה לא עושה POC רק איתי, הוא כנראה מסתכל גם על המתחרים שלי ועושה POC איתם והוא יכול גם לספר לי מה יש להם שלי אין. מה עוד היית שואלת אותם בעצם? מה שאני רוצה לעשות זה בעצם לבוא ולהגדיר מהו אותו פתרון אידיאלי, שאם היה לי אותו ביד אז הוא היה מספק ככה מענה לכלל לכלל הלקוחות הפוטנציאליים שהייתי יכולה to reach out. אז עם כל האנשים האלה וכל הדאטה הזה שאספתי אני מרכיבה את אותו פתרון אידיאלי ומציירת אותו בעיני רוחי או לא בעיני רוחי אפילו ממש על לוח, על דף כלשהו, מציירת אותו ומתחילה להבין אותו לפרטים הכי קטנים שלו. את מנסה לקבל עליו פידבק בשלב הזה? בשלב הזה עדיין לא. לפני משהו כמו שנתיים אני חושבת, התחום הכי חם בעולם הסקיוריטי או אפליקיישן סקיוריטי, משהו שנקרא Software Supply Chain Security, שזה בעצם אומר לא רק איך אני מאבטחת את הקוד אלא איך אני מסתכלת על האפליקציה בצורה הוליסטית, כן? איך כל ה-SDLC שלי מאובטח. אז זה לאו דווקא היה המיין גול של הלקוחות שלי באותו זמן, זאת אומרת, הם היו עדיין מפוקסים בדברים שאני עזרתי להם לפתור, שקיימים לי, אבל עדיין אני ידעתי שזה משהו אסטרטגי שאני צריכה להוסיף למוצר שלי כדי לטרגט לקוחות שאני עוד לא עובדת איתם. איך הגעת להבנה הזאת? אז בעצם לקוחות, הרבה לקוחות שאנחנו ניסינו לגשת אליהם אמרו לנו וואלה לא, חסר לכם את היכולות האלה והאלה במוצר, אני הולכת לוונדור אחר שיש לו גם וגם.
אייל דוד: [19:09] אז הבנת שהם יהיו במקום שלהם כשהם יהיו בחידוש שהם יחפשו כנראה גם את זה או שהם יתבגרו במצ'ורטי? בדיוק, בדיוק, עניין של מצ'ורטי.
איך מזהים חפיר ויתרון תחרותי אמיתי
נטע קורל: [19:17] אז כאילו ניסיתי לעשות ולידציה עם לקוחות קיימים קיבלתי קצת פושבקים כי אמרו לי זה לא אסטרטגי זה כרגע לא מעניין תדברי איתי עוד שנה. אז זה תלוי כאילו זה מאוד תלוי עם מי אני מדברת זה בעצם הכווין אותנו עכשיו ההזדמנות שלנו היא להביא ביזנס חדש נכון מגניב אז התחלתי מה את את זיהית את זה התחלת בעצם לחפור לכיוון הזה אז התחלתי לחפור לכיוון הזה ובעצם אני באה ואני אומרת אני רוצה עכשיו להגדיר את סט הפיצ'רים שלי אותו סט פיצ'רים אידיאלי ואני עכשיו הולכת פיצ'ר פיצ'ר ואני רוצה לעשות עליו ניתוח. הניתוח שלי כולל כמה כמה חלקים. בשלב הראשון אני רוצה להבין מה הערך שכל פיצ'ר כזה נותן ללקוח ערך הדבר העיקרי שמעניין אותו או שזה משהו מינימלי ונייס טו האב. בסיסי. הדבר השני זה כמה עולה לי לעשות כזה דבר אז כאמור אנחנו מדברים מ-0 ל-1 על פלטפורמה קיימת. על פלטפורמה קיימת יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות יש יתרונות שיש פיצ'רים שאני מקבלת בחינם זאת אומרת דברים כמו RBAC דברים כמו ריפורטים פוליסיז הכל דברים שקיימים כבר בפלטפורמה שלי אני מקבלת אותם בחינם. העלות שלהם מבחינתי היא מאוד נמוכה. מצד שני יש דברים שאני רוצה להוסיף לפלטפורמה הקיימת ואז פה יש כמה ניואנסים שחשוב לי לשים לב אליהם. אם אני מוסיפה את זה לפלטפורמה קיימת האם אני יכולה to single it out ולבנות את זה רק לצורך הספציפי שלי. או שעכשיו אני צריכה לעשות שינוי רוחבי במערכת ולהכיל את השינוי על זה על כל הדברים שאני בעצם מייצרת מחדש.
אייל דוד: [21:02] בדיוק. את מנסה למצוא לך את גבולות הגזרה שלך כדי להבין איפה את פועלת בכדי להבין כמה זה הולך לעלות לך ואז מפה תעשי סקופינג. אבל שנייה לפני שאני אלך לשם כשאת תכננת את הפיצ'ר המלא או את הפתרון המלא את עברת גם אצל מתחרים כי הסתכלת כמובן האמת שלא לא כן לא הזכרתי את זה.
נטע קורל: [21:22] את עולה לדמואים? לא, אני לא יודע, אני אסתי המנהל, אני רואה לעשות את זה, לפעמים לפעמים לפעמים יש דמואים שממש פאבליקים ואפשר לראות וידאואים של מתחרים אבל כן זה ממש חשוב להבין מה המתחרים שלך מציעים. עוזר לי גם להגדיר כאילו את הפיצ'ר סט שלי, כן אני רוצה לדעת על כל פיצ'ר כזה אם הוא קיים אצל המתחרים או לא קיים אצל המתחרים. כמה הוא טוב, כמה הוא עונה. בדיוק, זה ממש חשוב. ואז גם יש את השאלה שאת ואני דיברנו עליה לפני כן אני חושב, שאלה אם אני רוצה ללכת עכשיו לפתרון שהוא good enough שהוא כמו הלקוחות כמו המתחרים שלי לצורך העניין או אולי פחות אולי טיפה באזור או שאני הולך על משהו שהוא 10x שהוא הרבה יותר כאילו לכיוון שאני רוצה ואז אני יכול לקחת את זה אחרי זה איזה קליי כאילו בעצם להתאים את זה לפתרון שלי. אז כן אז אני חושבת שבעצם יש כאן יש כאן עניין שאני צריכה לשאול את עצמי כי אם אני באה ואני עושה העתק הדבק לסט של הפיצ'רים שיש למתחרים שלי אז אני כנראה תמיד אהיה one step behind them ואני תמיד צריכה לרוץ אני צריכה למצוא שוב בהינתן שהמטרה שלי באמת שזה משהו אסטרטגי שאני רוצה להשקיע בו ולא סתם משהו להגיד שיש לי אותו. פה אני צריכה בעצם לראות איך אני מייצרת איזשהו יתרון יתרון תחרותי איזשהו מוט שגם למתחרים שלי יהיה קשה להשיג אותי ברגע שהם באים ואומרים אוקיי אני אני רואה מה יש לה ואני רוצה אני רוצה גם את זה.
אייל דוד: [22:47] המוט הזה את מייצרת בעצם בזמן את חושבת עליו בזמן שאת מתחילה לראות גבולות גזרה של המערכת או לפני.
נטע קורל: [22:54] אז זה צריך להיות ביחד עם הפיצ'ר סט שלי זאת אומרת אני באה ואני אומרת איפה איזה מהפיצ'רים האלה אני יכולה להגיד או פה אני מזהה יתרון תחרותי שאין אותו לאחרים וזה צריך להיות כל הזמן בראש שלי כשאני מגדירה את אותה את אותה מערכת כי שוב כאמור בלי הדבר הזה אין לי דרך להישאר תחרותית אז אני צריכה
אייל דוד: [23:17] לזהות מהם החוזקות שיש אצלי כבר במערכת שאני יכולה to leverage them לפתרון ה... אז זוכרת שנעצנו את הנעץ בהתחלה שאת התחלת לתאר בעצם איך אפירו אני שנייה עושה את זה ברע אבל איך היא מייצרת קטלוג עבור מחלקת הסקיוריטי של מה יש להם ואיך זה נראה ומשתמש וכולי. אז אם תיתני עכשיו דוגמה אולי איך לקחתם את הדבר הזה והשתמשתם בחוזקה הזאת בעצם בפיצ'ר אולי זה ייתן דוגמה טובה. חד משמעית.
נטע קורל: [23:44] אז החוזקה הכי גדולה... קטלוג זה לא רע. קטלוג זה מעולה. אז החוזקה באמת הכי גדולה של אפירו זה בעצם אותו Deep Code Analysis שאנחנו עושים לזהות ולנתח את מה שקורה בתוך הקוד. ברגע שאנחנו משתמשים בדבר הזה ומנסים עכשיו לראות איך אנחנו איך אנחנו בעצם משתמשים בו כדי לראות איך אנחנו מכניסים אותו לדברים עתידיים אנחנו יכולים לקחת לדוגמה התרחבות שלנו נניח ימינה לתוך ה-runtime באמצעות השימוש של החוזקה שיש לנו לקוד. אנחנו יכולים לזהות אותה ובעצם לא אמרתי את זה קודם אבל בעיה מאוד מאוד גדולה שיש לנו זה איך אנחנו יודעים לכאורה זה נשמע פשוט לראות את הקוד ולהגיד הנה הוא deployed בענן אבל זו בעיה מאוד מאוד מסובכת זאת אומרת לא זה מאוד מאוד לא פשוט לא לאנשים שעובדים בארגון וגם לא לחברות טכנולוגיה לבוא ולהגיד האינסטנס הזה בענן הוא מיוצר מהקוד הזה זה משהו שאתה צריך הרבה מאוד השקעה להיות עמוק בתוך בתוך הפייפליין של הלקוח בשביל to trace את הטרייל הזה. עכשיו בעצם אנחנו משתמשים באותו באותו דיפ קוד אנליסיס כדי לעשות את הקישוריות הזאת. עשינו את זה לקוד אנחנו יכולים עכשיו להסתכל על האינסטנס הזה בענן לעשות את אותו ניתוח ואז להגיד לזהות את הקווים המשותפים ולהבין ששני הדברים האלה שייכים אחד לשני כן לעשות מאצ'ינג אז בעצם בעיית המאצ'ינג היא בעיה מאוד מאוד גדולה שזיהינו שוואלה ללקוחות למתחרים שלנו אין פתרון טוב אליה יש הרבה עבודה ידנית שהלקוח צריך לעשות כדי להגיד זה שייך לזה ברגע שאנחנו אומרים אנחנו פותרים לכם את בעיית המאצ'ינג או זה יתרון משמעותי שאנחנו יכולים להציע להם אז פה בעצם. בזמן שעשיתי את אותו את אותו ניתוח של המוצר העתידי שהלכנו בעצם למחקר תהליך מחקרי כזה של האם אנחנו יכולים לעשות את המאצ'ינג הזה שהוכיח הרבה מאוד הצלחה ובעצם אנחנו רואים שאנחנו מצליחים לשכפל את הדבר הזה ולהפוך אותו להיות תהליך אוטומטי אמבדד בתוך המוצר שלנו זה ככה קפצתי כמה צעדים קדימה כבר למוצר המוגמר אבל השתמשתי בעצם בתוך הדבר הזה ביתרון מאוד מאוד גדול שהיה לי כדי להרחיב אותו לעולם החדש שלי.
אייל דוד: [26:18] אז אולי שנייה נחבר את זה באמת אז דיברנו על בעיה שהרבה קוד נכתב על ידי AI נכון ופתאום סתם יש לי את היכולת הזאת נכון? איך הייתי יכול להשתמש בה סתם ניתן דוגמה איך הייתי משתמש בה בתור חפיר לצורך העניין? אז בעצם חלק מ...
המלכודות שאסור ליפול אליהן ב-0→1
נטע קורל: [26:35] כשאנחנו באים ואנחנו אומרים AI עושה לנו הרבה דברים AI לא פועל בעולם נטול קונטקסט AI חייב קונטקסט כדי שאנחנו נוכל לעשות איתו משהו אמיתי כדי לפתור בעיות סקיוריטי שלצורך העניין אנחנו רוצים הרי לתעדף ביניהן ולהחליט מה חשוב לנו יותר ממה. אז להסתכל על המאצ'ינג הזה ולראות איך הקוד הזה deployed בחוץ מאפשר לי להוסיף עוד מימד של תעדוף. אני רוצה שהלקוחות שלי יתמקדו קודם במשהו deployed בחוץ ולא במה שעכשיו שוכב קוד מת ואף אחד לא עושה איתו שום דבר. אז זה בעצם משהו שאני יכולה לבוא ולהציע ללקוח בתור עוד יכולת. או אפילו למצוא את כל האינסטנסים, נכון? בלי צורך לתייג כמו שאמרת, אז כל מה שיש בחוץ אז עוד מימד לתעדוף בעצם. בדיוק. מעולה. אנחנו אפילו לא נגענו בזה שאנחנו מדברים פה פר ורטיקל, נכון? אולי ניגע בזה רגע. אז בעצם מה שיחסית כדאי אני רוצה להזכיר ולדבר עליו כי זה משהו שאני באופן אישי נפלתי עליו ואני חושבת שאפשר להימנע מזה עם עוד קצת השקעה בחלק המחקרי שלנו זה בעצם כשאנחנו לפחות בעולם שלנו אבל אני חושבת שזה רלוונטי להרבה מאוד דומיינים אנחנו מתעסקים בטכנולוגיות שונות אנחנו מסתכלים על הרבה מאוד אינטגרציות עם כלים חיצוניים. ואנחנו צריכים לוודא שאנחנו בונים פתרון שהוא לא ספציפי לאף כלי אלא אנחנו מסתכלים עליו בצורה רוחבית. אני אתן דוגמה אם כבר אנחנו מדברים על עולם של ראנטיים אני רוצה לוודא שאני לא מסתכלת רק על AWS ומייצרת פתרון שמתאים רק ל-AWS אלא אפשר גם לשכפל אותו להרחיב אותו ל-GCP ו-Azure כי בסופו של דבר אם אני מסתמכת על דאטה מסוים שראיתי שקיים ב-AWS אבל הוא לא מגיע לי ממקומות אחרים אני אחר כך בבעיה ואני אצטרך אולי אפילו לשכתב את כל התשתית שבניתי אותה כדי לתמוך בוונדורים אחרים. שוב שיהיה מחובר למטרה שלנו מלמעלה ויכול לירות לעצמו ברגל.
אייל דוד: [28:43] בדיוק. אני רוצה שנייה לעצור ונמשיך נראה לי שנורא מעניין לשאול אותך איך את עושה מחקר. אוקיי. את עושה מחקר מאוד מקיף נראה לי.
דיזיין פרטנרס וריצות ראשונות עם לקוחות
נטע קורל: [28:51] אז זה מאוד תלוי בתחום וכמה עמוק באמת אני צריכה ללכת שוב מאותו מאותה התחלה שאמרנו בוא נגדיר את היעדים שלנו. המחקר שלי בדרך כלל יהיה מחקר שקודם כל מבין מה יש שם בחוץ אני אנסה העולם שלי זה עולם של סקיוריטי. אני אנסה למצוא מומחי סקיוריטי שמטפלים בבעיה הזאת ולהקשיב להם. אני אנסה למצוא אנליסטים שכבר אני יכולה לדבר איתם לשמוע מהם מה הם שומעים מלקוחות. למשל גרטנר זה אחלה אחלה אנשים לשתף איתם פעולה ולהכיר אותם. מחקר מחקר מתחרים הוא בדרך כלל קצת בעייתי בדומיין שלי כי לא הכל הוא public בדיוק אז מה שאני יכולה למצוא מ, לא יודעת, מדמואים של מתחרים מניוזלטרס שהם שולחים אולי יש לי גישה לכל מיני כלי אופן סורס שאני יכולה להסתכל עליהם. מתי את בעצם מרימה דגל לבן ואומרת זה מוכן? אז בעצם ברגע שלקחתי אספתי את כל המחקר שלי והחלטתי מה מה הפיצ'ר סט שלי פה יש איזו עבודה שאני עבודה די מגניבה הייתי אומרת היא קצת עבודה של של אוצרות של לבוא ולהתחיל לעשות פיק אנד צ'וז כאלה מה ההרכב כן. בדיוק מה ההרכב של הפיצ'רים שאני מכניסה לתוך ה-MVP שלי אז אני עושה לוקחת תוספת את כל האלה אמרנו אנחנו צריכים את המהות בפנים לתבל בקצת פיצ'רים חינמיים שאני מקבלת את הפיצ'רים שאני צריכה לפתח אז שוב אני מסתכלת על עלות מול תועלת וזה הכנתי את כל הדבר הזה עשיתי לו דיזיין פה זה השלב שאני חייבת לעשות ולידציה מול אותו לקוח פוטנציאלי. וכאן אגב אני רוצה אולי לספר על תהליך שיצא לי לעשות אותו אם בדיוק לצורך העניין אני עובדת על איזה פיצ'ר כזה. הגיע לנו לקוח שזה היה מאוד מעניין אותו זאת אומרת זה לא הסיבה שהוא הגיע אלינו אבל הוא הביע הרבה מאוד עניין בזה. ואני באה ואני מראה לו את מסמכי הדיזיין שלי והיו לי שני לקוחות כאלה מאוד מאוד גדולים שוואלה זה מה שבסופו של דבר closed the deal הוא לא הגיע בשביל המטרה הזאת אבל בגלל שהראיתי לו את הדיזיינים שלי הראיתי לו שאני יודעת על מה אני מדברת שאני באה לפתור בעיה אמיתית שהיא כואבת לו ושיש לי תוכניות אמיתיות בשטח נתן לי הרבה מאוד פידבק שיכולתי להשתמש בו בחזרה כדי לעצב את הפתרון וגם זכיתי באמון שלו והיום אנחנו הוא הוא דיזיין פרטנר שלי ואני עובדת איתו על הרבה מאוד דברים. אז זה גם משהו ששווה לעשות ולקחת לתהליך הזה. כן, ואם יש לך גם תאריך שאתה יודע מתי בערך הדבר הזה יעלה זה בכלל נהדר.
אייל דוד: [31:57] אוקיי, מגניב. אז את עושה בעצם, אז עכשיו אוקיי, החלטנו להשיק את הדבר, עברנו את המשוכה הזאת של הראינו לכמה לקוחות, אולי אפילו באמת קיבלנו את אמונם.
נטע קורל: [32:10] איך נראית השקה של דבר כזה? אז השקה כזאת היא אירוע מאוד גדול משמח אנחנו נרצה בעצם to get the word out there בין אם זה אנחנו בעצם עובדים בתהליך rollout stages של שאנחנו עובדים בצורה צמודה עם design partners אנחנו קודם כל נביא איזושהי גרסה ראשונית ללקוחות שלנו שאנחנו יודעים שהם מעוניינים רוצים לתת לנו פידבק. נקבל את הפידבק הזה נראה שהוא טוב נעשה שינויים לפי מה שמה שצריך. ואז בעצם אנחנו מרחיבים את הלקוחות שמקבלים את הפיצ'ר הזה ומוציאים אותו החוצה לארלי אדופטרס שלנו שהם סט הלקוחות שמוכנים בעצם לקבל פיצ'רים בשלב יחסית מוקדם זאת אומרת הם לא הראשונים שמקבלים אותו אבל הם יודעים שהם לא מקבלים משהו שהוא בהכרח GA. ואז אנחנו רואים שאנחנו באמת מצליחים לעבוד בסקייל ומתאימים לסט הרבה יותר גדול של לקוחות. בשלב הזה אנחנו גם כנראה נשלב כל מיני אירועי PR נכתוב בלוגים נוציא announcements על הפיצ'ר החדש הזה בדרך כלל זה יהיה אולי בצירוף לאיזשהו כנס גדול שקורה בתחום אז אנחנו נעשה launch מאוד חגיגי ונחגוג את האירוע הגדול הזה שקרה פה. איכשהו תמיד קורה שכשאנחנו משיקים משהו גדול ותמיד כשאנחנו עובדים עליו כמות עצומה של לקוחות מגיעה אלינו ומתעניינת בדיוק בדבר הזה אז בעצם הרבה פעמים אנחנו צריכים שנייה להדוף לקוחות ואומרים להם רגע רגע בוא נראה שאנחנו קודם משיקים את זה לסט המצומצם של לקוחות.
איטרציה עם מרקטינג ומכירות מהיום הראשון
אייל דוד: [34:02] עברנו את השלב הזה GA. ספרי שנייה רגע באמת על מרקטינג לצורך העניין כי את כזה דפדפת את זה ורצת מהר אבל
נטע קורל: [34:10] כמה הם מעורבים באינישיאטיבה שלך מאיזה רגע? די מההתחלה הם חייבים להיות מעורבים מההתחלה גם כי הם מכירים מה קורה בשוק הם מכירים את הבאזוורדס שומעים מה מה הלקוחות רוצים ואנחנו רוצים לוודא שהשפה של המרקטינג שלנו מדברת באותה שפה של המוצר. אז אנחנו מערבים אותם כמה שיותר מוקדם בתהליך קודם כל תדעו שזה מגיע תדעו שאנחנו עובדים על הדבר הזה כבר להתאים את השפה המרקטינגית עוד בשלב הראשוני של האיניציאציה ואז ככל שאנחנו מתקדמים אנחנו רוצים גם לערב אותם גם בשלבי הפיתוח,
אייל דוד: [34:50] לוודא שהמוצר שלנו מדבר באותה שפה שהגדרנו ביחד. מה הכוונה? את הולכת פה לתועלות או שאת הולכת ממש למיקרו קופי בבלוג פוסט או במוצר?
נטע קורל: [35:03] גם וגם זאת אומרת איך אנחנו מתארים את ה... אני מדברת כאילו לא רק על פיצ'ר אלא משהו יחסית רחב לתוך המוצר אז אנחנו רוצים לוודא שאפילו השם שאנחנו נותנים לוורטיקל החדש הזה זה משהו שתיאמנו אותו עם המרקטינג.
אייל דוד: [35:20] אז זה הרבה עבודה צמודה שאנחנו עושים אותה ביחד. בטח גם אם אנחנו מבקשים מכם לעמוד מאחורי הבנצ'מארקס או וואטאבר שהם ילכו אחרי זה, כאילו זה בדיקות שאתם צריכים לעשות בעצם נכון שלא כדאי. מגניב. אם היית צריכה, לפני שנמשיך, אם היית צריכה לצאת שנייה עכשיו מאפירו ועכשיו לבנות מוצר משלך והיית צריכה לעשות 0 ל-1. בסדר? אין את כל האוויר הגבוה והצחיח הזה של אנטרפרייז? איך היית ניגשת לזה? את צריכה עכשיו להיכנס ל... יש לך איזושהי בעיה או איזשהו שוק ואת צריכה עכשיו להיכנס פנימה ולהבין אותו. איך היית עושה את המחקר הזה?
נטע קורל: [36:01] אני מניחה שאם זה שוק חדש שאני נכנסת אליו זה שוק שאני לאו דווקא מכירה אותו אני לאו דווקא המשתמשת העיקרית. צריכה קודם כל להבין מי הפרסונות שלי מה הבעיות שהם מתמודדים איתן איך נראה היום יום שלהם.
אייל דוד: [36:20] להבין את הדומיין. היית מתחילה כנראה לראיין אנשים להבין את הז'רגון כמו שאמרת נכון? כן. אין לך את גרטנר אז איך את עושה את המחקר הזה?
נטע קורל: [36:29] שוב זה יחסית שאלה רחבה אז אנחנו צריכים להסתכל על מה בדיוק אנחנו מחפשים. אבל אבל כן אני ארצה להבין מי מי המשתמש הפוטנציאלי שלי איפה אני מוצאת אותו איפה הוא מסתובב. מה קיים מסביב? נכון מה הפתרון? אפילו אתה יודע באיזה פורומים הוא מסתובב מי איך אני יכולה לדוג אותו ולשמוע ממנו מה הוא חושב ומה זה.
אייל דוד: [36:54] וגם פה העבודה עם המרקטינג כנראה או שאת יש את המרקטינג גם צריכה להיות צמודה מאוד ולהבין אותה מההתחלה נכון? כן תלוי באיזה ארגון אני מה הגודל שלו כמה באמת יש לי צוות של מרקטינג אבל אבל כן אני אני משתדלת. מה שלא יהיה את צריכה לשווק את הדבר הזה בסוף הזה. אני עובדת על הדבר הזה וגם אנשי המכירות שלי תכלס הם יד ביד איתי גם מהשלב הראשון. כי הם צריכים למכור את זה. כן. בדיוק. אז אני מאוד לקחתי את עניין המעגלים זה נכון תמיד אפילו אם אתה בונה משהו שהוא כאילו בסוף אתה עושה ריליס של משהו מ-0 ל-1 אתה צריך לעבור ולידציות.
נטע קורל: [37:28] אתם אתם מן הסתם פותחים את זה ללקוחות משלמים כבר נכון? אנחנו פותחים את זה ללקוחות משלמים למרות שאנחנו גם עובדים כאילו פיצ'רים חדשים אנחנו יכולים להשיק אותם גם בלקוחות שנמצאים ב-POC. זאת אומרת אם זה לקוח שאומר אני חותם על הדבר הזה רק אם אתם מוכרחים לעשות את זה. דיברנו על זה בתחילת הזו שזה המטרה בעצם ויוצאים לזה.
אייל דוד: [37:51] מהמם. אני רוצה שנייה אז להחליף תקליט ונשאל אותך שאלה שאנחנו שואלים פה בדרך כלל מה זה בעינייך ה-product skills הכי חשובים באנשי מוצר?
הסקילז הכי חשובים למנהלות ומנהלי מוצר
נטע קורל: [38:04] אז זה תלוי איזה מוצר כן מוצר שהוא היילי טק אוריינטד אני רוצה מישהו שיודע לעשות את תהליך המחקר כזה יודע להסתכל על הבעיות יודע לשאול שאלות נכונות רלוונטי לכל מוצר לא יודעת כנראה שכן אבל אבל מישהו שיודע שיודע להתעמק ויודע בעצם לקחת תחום שהוא לאו דווקא מכיר לאו דווקא מומחה בו ויכול להתעמק בו יכול לדבר בשפה שמדברים איתה מדברים בה הלקוחות שלי המפתחים שלי אני צריכה בעצם הרבה הרבה מתפקיד מנהל המוצר זה תפקיד של תקשורת אני צריכה לתקשר אם דיברנו מעגלים יש לי המון המון המון אנשים שונים שאני צריכה לדבר איתם לקוחות אנשי מכירות אנשי מרקטינג מפתחים כל אחד אני צריכה לדעת איך להתאים את עצמי ולדבר בשפה שלו ולקנות את האמון שלו שהוא ידע שאני יודעת על מה אני מדברת אני סומכת עליו ואנחנו בעצם עובדים פה ביחד כדי לעשות משהו משותף אם אני רוצה לרתום אותו ואני לא מנהלת שלו בסופו של דבר אז אני צריכה לדעת איך לדבר איתו. דבר שני שמאוד חשוב לי זה להיות מסוגלת להכיל שינויים. במיוחד בסטארט-אפים כל יום קופץ משהו חדש ואני צריכה לדעת כל הזמן לשנות את הרודמאפ שלי ולתעדף בין המון המון דברים קריטיים בו זמנית. אז להיות בן אדם שהוא רגיש לשינויים ומסוגל לעשות קונטקסט סוויצ'ים יחסית הרבה ולהבין להפריד בין עיקר לטפל זה סופר סופר חשוב. אי אפשר בכלל להגיד כמה הדבר הזה משמעותי ביומיום שלי. אני חושבת שאלה הדברים הפחות או יותר המרכזיים.
אייל דוד: [40:12] נגיד הדברים שלא אמרת וכאילו אמרת אותם לאורך השיחה את נורא דיברת על אימפקט נכון לזהות את האימפקט את נורא דיברת בעצם על להכניס פנימה יודעי דבר או קונסולטנטים בעצם במקומות שאתה לא יודע לא יודע סתם.
נטע קורל: [40:27] זאת נקודה ממש חשובה אני הרבה פעמים מוצאת את עצמי מרגישה שאני לא מספיק בטוחה שאני יודעת על מה אני מדברת ואני צריכה למשוך אנשים רלוונטיים כדי לחקור איזשהו נושא מסוים אני מאוד אוהבת להתייעץ עם מומחים בתחום בין אם זה הטכנולוגיה בין אם זה security בין אם זה לא יודעת מה.
אייל דוד: [40:53] זה פשוט שיט שיט נכון בסופו של יום בסופו של יום אני יודעת שאני לא יכולה להיות מומחית להכל אני חייבת אנשים לצידי שיעזרו לי לנווט בעולם הזה מאוד מהר בעצם זה מה שאת אומרת אוקיי מגניב אני שנייה אנחנו מתקרבים לסוף הפרק יש לך עוד משהו להוסיף על 0 ל-1 שלא דיברנו עליו?
נטע קורל: [41:16] נראה לי שכיסינו את הרוב אולי משהו אחד שלא הזכרתי זה רק לוודא שאני מייצרת פה פתרון שאשכרה זה כמובן קורה בשלב של הוולידציה אבל עדיף לעשות את זה בשלב מוקדם יותר לוודא שאני מייצרת פתרון שלקוח יוכל לאמץ אותו שאני לא ממציאה לו כל מיני דברים שלמשל אני צריכה לבקש ממנו גישה לאיזו מערכת שהוא לא יכול לתת לי אליה גישה או מבקשת ממנו הרשאות מאוד גדולות זה חסמים היינו צריכים לדבר על חסמים לא דיברנו על חסמים זה דברים שגם שוב נתקלתי בהם בעבר והיינו צריכים לעשות אחורה פנה ולראות איך אנחנו מעצבים מחדש שעושים כל מיני וורק אראונדים כדי לוודא שאנחנו לא נתקעים בקירות כשאנחנו באים ללקוח.
אייל דוד: [42:04] כן, אוקיי אז אנחנו באמת מתקרבים לסוף הפרק ואני רוצה לשאול אותך אם עכשיו את צריכה לרפרר לפרק הזה עכשיו שלושה חודשים מעכשיו שלושה חודשים זה המון זמן אבל איזשהו טיפ זהב כזה שאת תרפררי אליו חברה או חבר ותגידי וואו אתה חייב לשמוע את זה בגלל זה. יש לך איזה טיפ כזה?
נטע קורל: [42:25] אני בן אדם אנליטי אני אוהבת לעבוד בצורה מסודרת ואני חושבת שבסופו של דבר יש כאן סט של כמה שלבים שברגע שאתה עובר עליהם ועושה אותם אחד אחד בצורה מסודרת זה יכול לפתור לך בעיות באמת כמו שאמרנו זה לא נכון רק לתחום הסקיוריטי אני חושבת שזה נכון לניהול מוצר לא משנה באיזה דומיין אתה נמצא בו. אז בעיניי אם אתה נכנס לדומיין חדש לא מוכר זה פשוט הסטפס ש-I would follow כדי לעלות על דרך המלך ולראות איך אני מגיעה לשם. והכי חשוב כל הזמן שתהיה לי בראש המטרה של למה אני עושה את הדבר הזה כדי שאני כל הזמן מתיישרת אל אותה מטרה ולא עכשיו מפתחת מפלצות שהן לא רלוונטיות.
אייל דוד: [43:16] מעולה ויש לך עוד איזה טיפ למנהלי מנהלות מוצר?
איך להיכנס לניהול מוצר בסייבר (כולל נשים בתחום)
נטע קורל: [43:21] בכללי אם כבר הזכרת מנהלות מוצר אני חושבת שספציפית הסייבר עם כמה שנדיר למצוא נשים בהייטק in general למרות שאני רואה עכשיו יותר ויותר מפתחות שזה מאוד מרגש אותי וכיף לי. אני חושבת שבסייבר יש עוד עוד פחות נשים וזה יכול להיות תחום שהוא יחסית מאיים לנשים שרוצות להיכנס אליו. אז אז קודם כל פיר נוט שום דבר הוא לא הוא לא גדול מדי ואני ממש הדלת שלי פתוחה ואני אשמח להכיר נשים בין אם זה נשים שכבר נמצאות בתחום או נשים ששוקלות להיכנס לתחום או כל מי שמעניין אותה.
אייל דוד: [44:05] to reach out ובואי בואי נדבר תגידי ואם עכשיו את רוצה באמת לפנות למישהי שרוצה להיכנס לניהול מוצר לא דווקא לסייבר. כי זה באמת אני מסכים באמת יש שם פחות. איך היית ממליצה להיכנס לתחום הזה?
נטע קורל: [44:21] למשל את הגעת מ-GE בכלל נכון? אני הגעתי מ-GE אני הגעתי לתוך לתוך תחום הסייבר ממש במקרה. חבר מביא חבר שכזה נכנסתי לתפקיד אחר זאת אומרת כבר הייתי בתחום ניהול המוצר בתוך GE שברתי טיפה הצידה ונכנסתי לתפקיד בחברת סייבר בתפקיד ניהול פרויקטים פשוט הסתכלתי מסביב וראיתי מה אנשים בחברה שלי עושים במה הם מתעסקים וניסיתי לעשות גם זאת אומרת ממש hands on להתחיל להתעסק בתכלס של מה המוצר הזה מה המוצר של הנושא ספציפית עבדתי בחברה שהתעסקה בפרוקסי מסתכלת על דאטה שעובר ממקום למקום ועושה איתו כל מיני פעולות מצפינה אותו נוגעת בו וזה. תראי גם ב-GE עשית אותו דבר בעצם אמרת הלכתי הסתכלתי על מנהל מוצר חד משמעית אני מאתרת את המקומות שמעניין אותי להגיע אליהם ואז פשוט מלכלכת את הידיים ומגיעה לאן שאני מגיעה וככה למדתי פשוט על התחום הזה. הוספתי עוד ועוד ועוד ניסיון עד שבעצם אתה יודע הרגשתי מספיק מספיק ביטחון בשביל להגיד כאן אני מרגישה אני מרגישה שאני יכולה עכשיו לבוא ולהיות מנהלת מוצר של הדבר הזה.
סיכום
אייל דוד: [45:41] מעולה אז כל מי שרוצה להשאיר יכולה לפנות לנטע בלינקדאין אנחנו נשאיר לינק. מהמם שבאת איזה כיף. היה לי ממש כיף תודה רבה. תודה רבה לך ביי בינתיים. ביי. היי חברים תודה על ההקשבה. אם מצאתם את הפודקאסט הזה בעל ערך תוכלו להירשם לעקוב אחרינו כמובן לפרקים נוספים בספוטיפיי אפל פודקאסט או כל אפליקציה אחרת. כמובן שאם לא מצאתם אותנו באיזושהי אפליקציה אשמח שתכתבו לנו. נשמח מאוד לחמישה כוכבים בכל פלטפורמה ושתעקבו אחרינו כדי שעוד מאזינים יוכלו להיחשף אלינו ולמצוא את הפודקאסט. אתם גם יכולים למצוא את הפרקים הקודמים בכל אפליקציה או בערוץ היוטיוב, יש לנו לינקים בתיאור. אז עד הפעם הבאה, יאללה, תהיו יעילים וביי ביי.