תמלול: אורי פן | Microsoft | איך בונים מוצר AI ופרוייקטי צד

פתיחה והיכרות עם אורי

אייל דוד: [00:00] היי חברים, זה אייל. הגעתם לפרודקט בילדר, ופה תוכלו להקשיב לשיחות המוצר הכי מעניינות. המסע שלי החל ב-2012, כשלמדתי מה זה פרודקט, בסטארט-אפ שלי. מאז עבדתי בתעשייה, ומ-2017 החברה שלי מייעצת למגוון חברות. הדרייב שלי הוא לעזור לכולנו להשתפר כאנשי מוצר. ולפני שמתחילים, אם אתם נהנים להאזין לפרודקט בילדר, דרגו אותנו בבקשה בחמישה כוכבים בספוטיפיי. זה ייתן לי אחלה פידבק שהפודקאסט נותן לכם ערך, וזה ישמח אותי מאוד. אז יאללה, מתחילים. היי, אורי, מה העניינים? שלום, אייל, הכול טוב, מה נשמע? נהדר, איזה כיף שבאת אלינו. מאוד מאוד כיף. אז נמצא איתנו אורי שמגיע ממיקרוסופט, סיניור פרודקט מנג'ר ב-MSAI Hive. כן. שכחתי משהו? אני צריך להסביר למה זה אומר, אבל זה הטיטל של הלינקדאין.

מה זה MSAI Hive

אורי פן: [00:53] אז מה זה MSAI Hive? אז אני אספר. קודם כול, חשוב לי להסביר את השם, זה נשמע מצחיק, אבל MSAI זה לא Microsoft AI, זה Microsoft Search, Assistant and Intelligence, זה שם קלאסי של איזו קבוצה שאנחנו חלק ממנה. Hive, הכוונה היא כוורת, אנחנו חלק מ... יושבים בתוך Microsoft ישראל מחקר ופיתוח בהרצליה, ועוד בכמה סייטים ברחבי העולם, והצוות שלי אחראי על פיתוח של מוצרי בינה מלאכותית שעוזרים למשתמשים להיות פרודקטיביים ויצירתיים בכל מה שקשור לתכנון של פגישות, לניהול של פגישות, גם לפני, גם תוך כדי, גם אחרי. זה יכול להיות המלצות למארגן ולמשתתפים איך להתכונן, לקבל אחר כך סיכום, או כל המשימות ומי אמור לעשות מה. אנשים שרוצים גם את הפגישה המאורגנת כזה לפי נושאים, לפי דוברים, לפי פרקים, אפשרות לנווט. והמוצר שלנו הוא נורא מגניב. אני לא רק משוחד, אני מדבר על דאטה אמיתי, וכן יש פרודקט מרקט פיט, כאילו אנחנו מרגישים את זה, ואנחנו יודעים ש... כשלקוחות אומרים שמפסיקים לכתוב בפגישה בזכותנו, אז הצלחנו, כאילו.

אינפוט, insights ו-actions לאורך ה-life cycle

אייל דוד: [02:05] לגמרי. אז אתם בעצם, אני מנסה להבין, אתם חיים בערך בטימס, אתם חיים במייל, אתם חיים, יש הרבה אינפוטים שמובילים אליכם דאטה.

אורי פן: [02:12] כן, זה שותף עיקרי שלנו, כי זה בעצם המקום שבו מנהלים את כל הפגישות. אבל אנחנו בעצם נמצאים בכל מיני מקומות ב-life cycle של היוזר, שצריך להיות פרודקטיבי יותר, כי אתה רוצה להיות מסוגל לשלוף מהפגישה שלך אחר כך משהו, לכתוב אחר כך ב-Word, כל פעולת שם בשביל זה. אז כאילו זה, יש אינפוט, יש insights, ואז יש actions. זה בעצם מה שחשוב? זה life cycles, כן, לדוגמה. כאילו, יכול להיות שגם סיימת את הפגישה, וכשאתה בא לתכנן פגישה, כאן זה קורה. כאן זה קורה, כשלא סיימת את מה שרצית, כשנשארו משימות פתוחות, אבל אנחנו מחוברים לכל האקו סיסטם של מיקרוסופט. הכוח של מיקרוסופט. זה הכוח של מיקרוסופט, כן, זאת אומרת, אם אלה להם, אז obviously זה נורא, כאילו קל, כן? יש דמוקרטיזציה של הטכנולוגיה הזאת, כל אחד יכול לבנות עכשיו מוצר, וספציפית מוצרים מהסוג שהקבוצה שלי עושה, אבל הכוח של מיקרוסופט הוא מאוד משמעותי, כי אנחנו חלק מהאקו סיסטם, אתה מקבל אותנו גם כשאתה כותב את המסמך אחר כך ב-Word, וגם כשאתה רוצה לייצר דק שאיתו אחר כך, אתה תציג משהו להנהלה, ואתה רוצה שזה יהיה על בסיס הפגישה שהייתה לך, שבה היו לך תובנות מעל הכוח, ואתה רוצה את המשימות אחר כך שיתגלגלו, אפילו לטרלו פרטי, כן? כנראה שבסדר, ואתה רוצה גם וואן סטופ שופ, בעצם שכבר יש לי את הכלים האלה, כעסק, יש לי את הכלים האלה, אני רוצה כבר שהכול יזרום משם, זה כסף. אבל הערך הוא שזה לא רק עוצר ב... יאללה, יש תובנות לפגישה, בואו נסכם אותה הכי טוב, כי זה כבר כאילו כל אחד יכול לעשות. אלא מה אנחנו יכולים לעשות שהוא חלק מהסך הכל,

ההצטרפות לצוות עוד לפני עידן ה-LLM

אייל דוד: [03:52] של כל העבודה שלך בכל המערכות שיש. איזה מגניב, וכמה זמן אתה שם, באיזה מצב הגעת אל הצוות?

אורי פן: [03:58] כאילו באיזה מצב היה המוצר? אני הגעתי למיקרוסופט לפני קצת יותר משלוש שנים, אחרי ארבע שנים שהייתי במנהל מוצר בחברה אחרת, לפני איזה שנתיים, לוקיישן אחר ועוד ועוד, ואני הגעתי ישר לצוות הזה. אבל הגעתי לפני LLM, לפני GenAI, ובזמנו, כשאני הגעתי, ממש פיתחנו את המודלים בעצמנו. כתבנו את הקוד, אימנו אותם, עשינו לייבלינג והכל, אני הובלתי בזמנו את הפיצ'ר של אקשן אייטמס, והכל היה פרופרייטרי שלנו, ובעודנו מגלגלים את זה, כזה, יש לנו סביבות פנימיות כזה, כמו אלפא, בטא וכולי, יש לנו שמות משלנו, פתאום הגיע LLM, ובמקביל גם קיבלנו החלטה לעטוף את כל העבודה של הקבוצה סביב AI לפגישות, כחלק מאיזשהו בנדל שנקרא Teams Premium, בהמשך גם את הבנדל שנקרא Copilot, וביום אחד, אתה מסתכל על כל מה שחמש שנים מאמנים, ואתה אומר... Holy crap! הנה, זה עובד כבר, זה עובד ככה, אופה, זה עובד. ואז עשינו איזשהו, זה לא שעשינו פיבוט עסקי, אלא עשינו פיבוט נקרא לזה טכנולוגי, שפתאום אנחנו הופכים להיות prompt engineers מאוד מאוד טובים, ואנחנו מבינים את כל הדרך הנכונה לכתוב את הדבר הזה, לדייק בחוויית משתמש מה הוא הולך לקבל, לגמרי פשוט פתאום לבנות ולאמן בעצמך מודלים.

הפיבוט הטכנולוגי עם הגעת ה-LLM

פרומפטים ופלייבוקים לפי אינדסטרי

אייל דוד: [05:32] והפרומפטים האלה בטח משתנים פר-אינדסטרי, יש דיוקים כאלה, איך זה עובד?

אורי פן: [05:38] כן, אתה לא יכול באמת לעשות one size fits all, אתה מתחיל מזה, ואז אתה לאט לאט לומד. זה גם הכוח של מיקרוסופט, נכון? שיש המון... כן, יש לנו כמה קבוצות מקבילות אלינו במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, בהרצליה ובשאר, פיישל הלת', או פייננס בנקים, או אדיוקיישן. ושם, כן, הסיכום קיש שאני אבנה ל-Fortune 500, זה לא אותו סיכום שיעור בחטיבה שבעברית, מורה יצטרך בהמשך. אז צריך לעשות כאן פלייבוקים, צריך לעשות כאן התאמות, ו... וזה משהו שאתה גם לא עושה עם טלמטריה. זה נטו, כאילו, להכיר את הלקוחות, ולהיות איתם בקשר, ו... כאילו, להתפרס כזה, לכל נישה שאפשר להבין איזה ערך אתה יכול להביא מעבר למה שקורה עכשיו. וואו, מטורף, תגיד, ו... איך נראה היום שלך? כאילו, בניהול מוצר, כל יום נראה אחרת. אני אקח יום, יום אמיתי מהשבוע, כן? יום לדוגמה. אני מתעורר בבוקר, לפני שאני מפזר את הילדים בגנים, אני כבר כזה קצת רואה מה קורה עם הצוות שלי בסין, כי הם חמש שעות בסין. כן. הם מקדימים אותי בחמש שעות, אז הם כבר התחילו לעבוד. אני כזה רק רוצה לדעת כמה דברים, איזה רבע שעה אני מקדיש כזה לצ'יט צ'אט איתם, ואז ממשיך למשרד, מסתכל שלום לאפליקציה של חדר כושר, רוצה לראות אם יש חוגים מגניבים היום, אם יש מקום בפילאטיס, כי שכחתי, להירשם. לוקח קפה, ואז עובדים גלובלית, אז אני משתמש רגע במוצר של עצמי, כדי לעבור על פגישות שהיו בלילה, בשעון ארצות הברית, לראות מה פספסתי. או אני קורא, או אני ממש כותב כזה בקופיילוט, אני מזכיר את השם שלי, איזה משימות יש, כל מיני דברים כאלה. ואז אני עובד כזה סוג של רוחבית, ממש עם כמה צוותים בארץ, בלונדון, כמה מקומות באירופה. כמה צוותים אתה עובד, איך זה נראה?

איך נראה יום בחיי מנהל מוצר גלובלי

עבודה רוחבית מול צוותים בעולם

אייל דוד: [07:30] מלא. כי אתה תומך גם בצוותים אחרים, או שבעצם הצוותים האלה פשוט עובדים איתך ישירות, איך אתה עובד?

אורי פן: [07:36] כאילו מה שאמרתי בהתחלה, שהחוויה של הכוח סביב פגישות, זה לא הנה טימס, הנה הסיכום שלך. פגישה זה אחד חלקי כל מה שאתה עושה ביום שלך. כאילו אתה במייל ואתה בצ'אט, והייתה איזו פגישה, ואתה עורך מסמכים ביחד. ויש לנו עוד כזה מלא מוצרים מסביב של גם ניהול משימות ופיד ודברים כאלה. אז אנחנו מופיעים בכולם, באיזשהו פורמט כזה או אחר. זאת אומרת, אתה לוקח את היוניק ואליו של מישהו מתעדכן עכשיו בכל המשימות שלו, בוא ניקח רק את המשימות שלו, ועם דיו דייט כזה או כזה, כאילו אתה רוצה ממש לדייק את היוזר ג'וב, אז אני מפוזר בהרבה מקומות. אז עם כולם אני עושה איזשהו סינק של הסטטוס של פיתוח, של פיצ'ר כזה או אחר, או דרישות שיש להם מאיתנו, ולהפך, חולקים תובנות ורעיונות, מסתכלים על טלמטריה, מי חוסם את מי, כאילו,

אייל דוד: [08:30] הרבה צוותים. מגניב. והצוות, אני לא יודע איך נראה המשך היום שלך, אם הוא ממשיך לפילאטיס חזרה, אבל תגיד, צוות פיתוח יושב כולו בסין, או שיש גם חברים בארץ, איך זה בעצם

מבנה הצוות: AI, בקאנד ו-UX

אורי פן: [08:42] הצוות שלך? כל התשובות נכונות. אנחנו, אם אתה מסתכל על זה בצורה מאוד טהורה, כאילו, אנחנו צוות של AI ובקאנד. אנחנו לא כותבים את הקליינט סייד. אבל יש לנו גם UX Designers בקבוצה, כי אנחנו עושים פיילוטים, אנחנו עושים Proof of Concept בתוך מיקרוסופט, ויש לנו מערכות שבאופן אורגני קיבלו משתמשים אוהדים, עד שבסוף יצרנו את שיתוף הפעולה עם הקבוצה הרלוונטית וישר קונות את המוצר החוצה. אז בסוף אני חייב, מה זה חייב? חייב ורוצה ונהנה לשתף פעולה עם צוותים בכל העולם.

אייל דוד: [09:16] וואו, זה מדהים שיש UX שמלווה אתכם, כי כאילו, זה חוויות חדשות שנוצרות, אז כאילו, צריך לתת עליהם את הדעת, נכון?

אורי פן: [09:22] כן, זה יכול להתחיל מבכלל עבודה פרודקטית נטו של Jobs to be Done ואיזה Opportunities יש פה, ואיך נראה, Life, ה-User Journey סביב דברים מסוימים, ממש פעולות UXיות, וזה יכול להגיע ממש לפרוטוטייפינג, ותאר לי מה אתה רואה פה ואנחנו מתרגלים ביחד איתם מסכים וכאלה, ואנחנו גם נותנים את הידע, כי יש לנו גוף ידע עצום לתת לקליינט שכבר כזה רוכב על ה-POC שלנו ויכול ממש לענות מכל התובנות האלה. יש הרבה ולידציה שאנחנו עשינו. זה נהדר.

מעקב אחרי תחרות ומקורות מידע

אייל דוד: [09:56] ותגיד, אני סקרן, מבחינת התעשייה, אתם Microsoft, ויש כל מיני שחקנים שמנסים לנגוס, אני לא יודע, בתעשיות ספציפיות, בפיצ'רים ספציפיים, בנדבכים מסוימים.

אורי פן: [10:08] אתם מסתכלים עליהם? איך זה נראה? כן, בטח. באופן כללי, להסתכל לדעת קומפטישן, מה קורה בחוץ, זה אחד מהם. איך נראה הרידר שלך למוצרים כאלה? אני מסתכל כמנהל מוצר. קודם כל, אני חי בטוויטר כקורא, לא ככותב, לא תמצא אותי כותב שם משהו, אלא אני צורך המון המון. ושמה יש עולם ומלואו של עדכוני טכנולוגיה, שרשורים, של מה אפשר ללמוד בזכות המודל הזה על יישומים חדשים שאפשר לעשות ב-GPT 4.0 מיני, שלא יכול כאילו, אתה מגלה מלא דברים ככה. כל הזמן מתעניין בזה, אתה לא מחכה שמישהו יום אחד ישלח לך למכניזם ששולח לך. לכל החברים ולכל הצ'אטים יש קבוצות פייסבוק מצוינות בארץ, עליית המכונות, סופרטולס, כל מיני מקומות כאלה, יש סביב טכנולוגיה, סביב פרודקטיביות, סביב כאילו, ואתה, אתה יכול ללמוד כזה באמת לאן נושבות הרוחות, ומה יותר אפקטיבי, ובאופן אישי מתנסה בדברים גם, כאילו יש דברים שהם נורא מגניבים,

אייל דוד: [11:14] אתה חייב... איזה תפקיד כיפי יש לך, נשמע נהדר. ותגיד, מקודם אתה מדבר על הביו, ונצלול קצת להבין יותר את הקונטקסט עליך, אבל מכל החברות שעברת מה אתה חושב הכי טובה? מה אתה חושב הכי טובה? אנחנו נדבר על אתגרים, אז אל תתלהב, אבל תגיד, מה לדעתך פרודקט סקילז הכי חשובים שאתה רואה במנהל מוצר היום?

פרודקט סקילז, פוקוס מול FOMO

אורי פן: [11:38] זאת שאלה שהתשובה משתנה כל כמה חודשים, כי זה מאוד מושפע ממה שאני מרגיש, ומה האתגרים שלי, ומה אני גיליתי על עצמי בתקופה כזו או אחרת. זאת אומרת תשאל אותי לפני שנה, לפני חצי שנה, אני עונה משהו אחר. גם לפי הסיניוריטי, לפי הפרויקט, זה קודם כל כאיזשהו הסתייגות, כן? זאת אומרת, תשאלו אותי עוד כמה שנים ואני אגיד משהו אחר. אבל קודם כל, פרודקט, מנהל מוצר זה תפקיד שהוא נורא פרון ל-FOMO, לפי רב מי סינגר, אתה רוצה לעשות הכל, אתה רוצה להספיק הכל, אתה רוצה לעשות את כל הפגישות, אתה יודע שאתה רלוונטי בהכל, שאתה יכול להביא ערך להכל, שגם אם זו פגישה בין אנג'ינייר אחד לאנג'ינייר אחר, אתה אם תהיה שם זה יהיה, תהיה פגישה יותר טובה, אם אתה תקרא את המסמך הזה, אתה תדע יותר, אם אתה תכתוב חלק מהמסמך הזה, אתה זה אז, תמיד אתה יכול לעזור. אבל אז אתה לא לתת לפעימה לנהל אותך זה נורא חשוב, כי בסוף אתה חייב לשחרר, להיאמר פוקוס, ולהתמקד. אבל להגיד פוקוס זה כזה, זה מין סיסמה, תהיה בפוקוס, אבל כשאתה מבין שזה נובע מחרדה, אני לא שם, מה יקרה בלעדיי, ואתה משחרר, זה כאילו המוטיבציה של לשחרר, כן כן, זה יקרה בלעדיך, הרבה דברים צריכים לקרות בלעדיך, בין אם זה טיימזון, בין אם זה כי מישהו אחר משלמים לו לעשות משהו, וזה הספשלטי שלו, האקספרטיז שלו, כלומר, כאילו, תעז לשחרר, ואז אתה פתאום מביא את האימפקט האמיתי שלך, שזה מתחבר לגמרי לשאול איזה ערך רק אתה יכול להביא, כי הרבה פעמים, בהרבה חברות, למרבה הצער, הפרודקט מנג'ר הוא גם פרויקט מנג'ר, וסקראם מאסטר קצת, וכאלה, בואו ננהל את הקיידנס, בואו נראה מה הסטטוס של כולם, בואו נבדוק, מי חוסם אותך, בואו נעזור, אני אלך איתך לפגישה, שחרר, כאילו, אף אחד לא יראיין את הלקוחות, רק אתה. אז אף אחד לא יישב על הטלמטריה, ברמה של לנסות להבין, אם הם הלכו למסך של ריקאפ, כמה מתוך זה הלכו לשם כי הם רוצים גם לשאול שאלות בכל פעילות, כמה מתוך זה הם אלה שנוח להם שהגשת עליהם את זה מראש ולא רוצים לשאול בעצמם, זו שאלה מאוד מהותית כדי לפלח את הפרודקט מרקט פיט שלך לפרסונות שונות, אינג'ינירס לא יעשו את זה, כאילו, לא יעשו את הדבר הזה, אני, אני חייב למצוא את הערך הייחודי שלי, ו... מי יעשה אבנגליזם עם פרטנרים, כאילו, מי, מי אני מנסה להגיע עם שאלות מחקר עם הדאטה אנליסטס, ואני יכול להבין, ב-MVP הזה, אני מנסה לעשות פה ולידציה למשהו, רק אני, כאילו, וזה נורא קל, להישאב לאקסקיושן, כולנו נשאבים לאקסקיושן, כמעט כל מה שפרודקט מנג'ר עושה זה להגיד אוי, נשאבתי רק לאקסקיושן, מתי אני אעשה דיסקברי וורק, מתי אני אסתכל על הביזנס, אז כשאתה מתבגר בתפקיד, אתה מסוגל לעשות את זה, כי אתה בפוקוס, כי אתה אומר לא לדברים, כי אתה מאציל סמכויות, כי אתה מעצים את המהנדסים שאתה עובד איתם, כי אתה עובד על פחות פיטשרים, כי אתה לא רוצה לעבוד על הכל, אתה לא יודע מה הפיטשר שהוא חשוב עכשיו לריטנשן של יוזר מסוים, כל השאר זה רעש, דברים כאלה, וגם כזה, כדי to wrap it up, הפוקוס הוא לא על הפתרונות, הוא על הבעיות, כאילו, נורא קל פתרונות, פתרונות זה קל, כל אחד, אחי, יש לי רעיון סטארט-אפ כזה, כאילו, לכולם יש רעיונות לפתרונות, לכל, אבל להבין אם זה בעיה ששווה בכלל, ליוזר, לעסק לעבוד, אני הרגתי כבר שלושה ארבעה מוצרים במייקרוסופט, שאתה לא תדע עליהם, ו... אולי טוב שכך. כן, וטוב שכך. טוב לנו שלא בנינו אותם, טוב לזה שלא בזבזתי מאנדסים על זה, או עשיתי POC, כן, עם חלק ואז הרגנו, אבל בהתחלה כשהגעתי, תוך כמה חודשים הרגתי מוצר כבר, שזה... חגגנו את זה במייל, ובצ'אט, ובאנאונסמנט בצ'אנל, בטימס, וזה, ותשבוחות, כאילו, השקתי מוצר, מרוב שזה היה חשוב. לא, אנשים לא מבינים כמה עולה התאווה הזאת, זה ממש נכון. זה עלות אלטרנטיבית, זה או זה, או פיצ'ר, שכדאי לבנות, ו... וכשיש לך את ההזדמנות, לא לתת לפעימה לנהל אותך, לדעת מה אתה יכול לעשות, איך, מה התפקיד שלך

פוקוס על הבעיות, לא על הפתרונות

האומץ להרוג מוצרים

אייל דוד: [16:01] אוקיי, תשובה טובה, וגם על הדרך, קיבלנו כמה אתגרים, שבעצם אתה חווה בהמשך. אז מה האתגרים שלך, אורי? אה... איך אתה עם פוקוס?

האתגרים של אורי: דיסקברי מול אקסקיושן

אורי פן: [16:13] איך אני עם פוקוס? אני יודע לנהל אותו, ואם אני לא מסתכל על רשימת המשימות שלי באופן קבוע, אז אני גם יכול להתפזר. גם לי נורא קל להימשך לאקסקיושן, כי זה קל, על פניו יותר. אני יודע להגיד בפרודקט סנס שלי מהר, כן? מה לעשות עם מסך כשאני עובד יחד עם דיזיינר ומה יהיה הרעיון הטוב יותר, אני יודע אה... אני יודע להימשך לדברים האלה בקלות, כי עבדתי במקומות שהיו באמת יותר פיצ'ר פקטורי, זה קומפורט זון. אז להזכיר לעצמי, לעצור לפנות זמן, לשבור את הראש, להתייעץ עם קופיילוט, להתייעץ עם קולגות שלי, ולנסות להבין הרבה יותר טוב מה אני עושה, כאילו, בתפקיד. אני יכול לכתוב ספֶּק, ואחרי שאני... ובסוף אתה חייב לכתוב executive summary. Executive summary זה בעצם כזה, בוא נזקק את זה. סליחה, לא היה לי זמן לכתוב משהו קצר, אז כתבתי משהו ארוך, אתה חייב לכתוב משהו קצר, אז הרבה פעמים אני נעזר בקופיילוט, לא כדי שהוא ייקח את הטקסט הארוך שכתבתי ויתמצת אותו, אלא להתייעץ איתו. בוא נעשה brainstorming ביחד על מה הערך הייחודי של כל מיני דברים כאלה, זה נורא מגניב. אז האתגר הוא כזה, קודם כל, להמשיך לדחוף את עצמי לכיוון של discovery וה validation, כי אקסקיושן תמיד יש. וגם להבין את הערך שיש בקורפ גדול לפעמים, לתהליכים יותר איטיים, זה מצחיק להגיד, קל לדלוור מהר דברים שעובדים פחות טוב, שיש בהם breaches בפרייבסי, שאתה צריך לבנות מחדש אחר כך, אבל לדלוור מהר, כאילו go to market מהיר, יש לו לפעמים עלות של טעויות ושל פספוסים, ושל בנייה מחדש, ולפעמים שיש את הפרוטוקול הזה, אז יש חבר'ה שלא נהנים מזה, ויש חבר'ה שאני נגיד, לי זה ברור, למה זה קורה? כאילו אני מכיר את הטעויות שאפשר לעשות, מניסיון אישי, בחברות שעבדתי בהן, גם פרודקטית, לא רק טכנית, כן? שרצנו מהר מאוד, ניתן דוגמה. ברור, לכולנו יש קדימה רוץ. בחברה שעבדתי בה, עבדנו עם לקוחות מהודו, שכל פעם שהם קיבלו כסף מחו״ל, בהודו, כאילו מבחינת רגולציה ואיך שזה עובד, כיצואנים, אז צריכים לקבל גם איזשהו מסמך אישור מהבנק, כדי שהם יוכלו להגיש את זה אחר כך על רשויות המס ולקבל זיכוי מס. חשוב להם מהודו המסמך הזה. ועשינו אוטומציה לתהליך, במקום ליטרלי לשלוח מייל לחשבון בנק שאנחנו הפעלנו בהודו, לבקש את המסמכים עם שליח, כאילו, בעצם במעטפה, להביא ללקוחות שלנו, כדי שהם יוכלו אחרי זה ללכת ולהגיש אותם, עשינו אוטומציה ב-PDF-ים, עם טריגרים אוטומטיים, הגיע הכסף, הבנק מיד שולח לנו, אנחנו מנתבים אצל הלקוח הנכון, כל מיני דברים כאלה, ולקוחות שלנו אהבו את זה. כי שמנו את זה באיזשהו אזור באקאונט שלהם, שהם יוכלו להוריד את זה, ולהגיש את זה עם רואה החשבון שלהם. ואז חגגנו את זה, הלכתי להציג את זה בהודו באיזה כנס, די, איפה? לא, כן, איפה בהודו? איפה בהודו? בדלהי כמובן. איך היה? היה ממש טוב, כולם מחאו כפיים והתלהבו, זה היה כזה, עשיתי דמו והראתי, וגם שאלות מהקהל, ומבחינתם זה גם כסף שבסוף מקבלים, גם הקל את התהליך, גם חסך את הזמן מחודש וחצי, גם מסמכים הלכו לאיבוד בדרך, כן, כי זה שליח כאלה דברים. ועשינו את זה בחינם, ועשינו את זה, ומתחרים אחרים שלנו לא עשו את זה בזמן. ואז, סבבה, אנחנו כזה, מסתכלים על השימוש, על ה-usage, ופתאום הבנו משהו שלא עשינו פרודקטית, כי רצנו, זהו, איך נראה להגיש את הזיכויים האלה, אתה מגיש את הכל בבת אחת, כן, זה לא, אז הם היו צריכים איך להוריד מסמך, מסמך, לבחור מסמך, להוריד. איזה סיוט. לפעמים יש מאות, שש מאות, שבע מאות, כי הם מגישים את זה פעם בחצי שנה, פעם בשנה, כמו שאתה עם רואה החשבון שלך. לא חשבנו על ה-batch, יותר גרוע מזה. כל מסמך היה לו סיסמה. זה לא צפינו. כן, אני הורדתי, פתחתי עם סיסמה, הדפסתי, או העברתי, או שמרתי, זה כזה, זה למות. ברור. ואז הוספנו את ה-batch, אבל זה כאילו אתה... אבל הטעם הוא מר, הטעם מר בהתחלה, זה מה שאתה אומר. כן, כן. מחאו לי כפיים, וזה ואז פתאום, אה, שיט, לא הבנו עד הסוף,

הערך שבתהליכים איטיים בקורפ גדול

סיפור האוטומציה ללקוחות בהודו

הטעות בהיעדר batch וסיסמאות — הטעם המר

אייל דוד: [20:58] ורציתי לדעת דווקא דוגמה פרודקטית, כן, לא... זה...

אורי פן: [21:04] אתה על הבמה שם, איזה... לא, על הבמה מבחינתם הכל היה בסדר, פשוט אחר כך, כי אתה באמת מסתכל על... לקוחות קטנים היו סלחנים, כן? אם הם צריכים להוריד 20 כאלה ב... עושים ספם בחודש, בסדר. אבל לקוחות כבדים, כאילו, וואו. וואו, טוב,

רקע: 8200, לימודי פסיכולוגיה

אייל דוד: [21:22] אוקיי, זה באמת סיפור מעולה, בואו דקה נחזור לבעיה שלך, טיפה ניתן קונטקסט, אז אתה בכלל מגיע מ-8200, קצת רקע, למדת פסיכולוגיה, נכון?

אורי פן: [21:34] הלכת להיות QA, איפה? אז הסדר הוא, השתחררתי מ-8200, וכמו כל החבר'ה, יאללה, אני אהיה בהייטק, אז הלכתי... הייתי QA, בכלל לחברות קטנות נורא חמודות, שעשו, נגיד, מערכות חכמות למעליות, בתי תוכנה, מכל מיני סוג שגם עשו ערבוביה של פרויקטים, כמו פרויקטים עם קונדויט, אז כל מיני כלים, מלא דברים. וואלה, כולם בארץ. ואז יצאתי לטייל, תשעה חודשים, והבנתי שטוב, אני חייב ללמוד משהו, ואני יודע שאני הולך ללמוד פסיכולוגיה, אני יודע שאני הולך להיות פסיכולוג קליני, זה היה לי ברור, אז הלכתי לבן גוריון, ללמוד פסיכולוגיה וניהול, כי ניהול זה יותר קל מכלכלה, ואמרתי, ניהול זה כאילו הרשת ביטחון שלי, בשביל שאבא היקר שלי, יהיה לו כזה תחושה של, הנה, יש לו שני ילדים אחרים כבר בהייטק, אז לפחות השלישי יש לו גב, ואמרתי, זה בסדר, אבל אני בטוח שאני הולך להיות פסיכולוג, והיה, מי שעשה תואר פסיכולוגיה, מכיר את הפורמט, סופר מעניין, אתה בוחן את עצמך, אלף פעמים, אתה מרגיש שאתה יודע כל החיים, אתה מתחיל להתכונן למסלול הזה, שנקרא תואר שני, ומתאם, והכל, וכל המתח, ואז לקראת סוף התואר, אז עושים את המתאם, שזה המבחן מעבר, מתואר ראשון לתואר שני, שזה כזה, גם המרכז הארצי, לבחינות ולהערכה, רק חמש וחצי שעות, שזה כבד יותר, אבל בזמן שלמדתי, יחד עם חברים, ועם אשתי, שהיא פסיכולוגית קלינית, גם, לא גם, היא פסיכולוגית קלינית, אני לא, אז הבנתי שזה לא, כאילו, זה לא, זה לא מתאים לי. זאת אומרת, היה לי איזשהו רקע כזה, כמו שאתה עושה ייעוץ של פסיכולוג תעסוקתי, של מה נכון לי, שאני חייב לעבוד בצוות. אני חייב להיות מוקף במשהו של שיתוף פעולה, וה, כאילו, להיות לבד, הסוליסט, שאני מול המטופל, סבבה, יש הדרכות, או צוות רב-תחום, אני לא מסוגל, זה לא בשבילי. ופתאום, הרגשתי פצצה של אושר, כאילו, כשאתה ממוקד, שאתה יודע משהו. הפוקוס הזה שדיברנו עליו. עשיתי את המתא"ם, קיבלתי אחלה ציון, לקחתי את ההמלצות, כאילו, ממי שצריך בתואר, כאילו, למקרה שאני אתחרט, והלכתי, יאללה, אני חוזר אל ההייטק, כאילו, זה היה... וכאילו, הקטע הזה שאתה מגלה שמשהו לא מתאים לך עוד,

אייל דוד: [24:10] יתפוס אותנו בהמשך בעצם, אז כאילו, בקריירה המשכת לעוד חברות, גם עברת לפרודקט באקסאגון, נכון? כן. ואחרי זה פיוניר, ואז בפיוניר שוב קרה משהו, נכון?

הגילוי של ניהול מוצר

אורי פן: [24:22] אז אחרי התואר הלכתי לעבוד קודם כל באיזושהי חברת מודיעין עסקי, ששם פתאום התפקיד שלי קיבל נפח יותר טכני, חצי טכני כזה, וניהולי, ופתאום גיליתי את הדבר הזה שנקרא ניהול מוצר. אז זה היה נשמע לי בולוני, נכון, כמו שהבנתי, שזה אז. אבל אז עבדתי שם, כזה פרויקטים, פרויקטים כזה עם פרילנסרים, בטח דווקא חיצוניים, לא היה לנו מחלקת פיתוח משלנו, ואז החלטתי, אני אלמד את עצמי מה זה פרודקט, וחרשתי הכל, כאילו, בלוגים, מה שחשבתי, כאילו, הרבה תיאוריה. הרבה תיאוריה, והתחלתי ליישם את התיאוריה איפה שיכולתי, אז אני עושה דייליז עם הצוות שלי, מנסה כזה לפרק את הפיצ'רים, כותב אפיונים ברורים בטרגמים, זה היה עם הספקים החיצוניים, ואז תפסתי ביטחון, ואחרי איזה חצי שנה, הלכתי להתראיין, ובאמת, התקבלתי לתפקיד אמיתי, מנהל המוצר. ובעצם, נראה לי שזה משהו שכל אחד יכול להזדהות איתו. המעבר שלי מחברה לחברה, כל פעם היה מושפע מ... מה עוד אני יכול לקבל כמנהל מוצר? כאילו,

מעברים בין חברות והתובנה על חברה sales-driven

אייל דוד: [25:34] האם יש פה עוד משהו בשבילי? אז זה משהו שהגדרת, כאילו, בעצם לפני שהתחלת לחפש, ואז התחלת לחפש כאילו, חברות שיענו על זה, איך זה היה? לא, בהתחלה, בהתחלה, זה היה... לא, זה ברור. בוא נגיד ככה.

אורי פן: [25:46] אחר כך? אחר כך זה היה ככל שאתה מתמקצע, ויש לך איזשהו אידיאל של איך נראה התפקיד, אז... אז אתה מודד את עצ... מנהל מוצר גם זה... זה... זה עם רדוף. כאילו, איך אני יכול להיות יותר טוב? איך אני יכול להצליח יותר? לא בקטע של להתקדם, אלא לעשות את העבודה שלי יותר טוב, להבין יותר טוב, מה הצעדים הנכונים. ואתה נכנס לאובססיות של קריאה, ושל שיתוף עם קולגות, ושל זה, ואתה מנסה להשתפר, להשתפר, להשתפר. ובחברה הראשונה שהייתי בה, פתאום נפל לי האסימון, שהיא מאוד sales driven. יש מחלקת מכירות סופר חזקה. והייתי נורא גאה בעצמי אז, כאילו, כי הייתי מנהל מוצר מאוד טוב, וכאילו, בנינו פיצ'רים ממש מגניבים, ועשינו את כל הדברים הנכונים. החברה, זה עבד טוב? כן, החברה הייתה רווחית, אבל, פתאום אתה מבין שהיא מוכרת בגלל sales. זאת אומרת, האפשרות שלך להזיז את המחט מוגבלת. ואז אמרתי, טוב, אני עובר לחברה שתעשה לי בית ספר. ואז עברתי לפיונר. ובפיונר זו חברה, כאילו, שעשתה לי בית ספר. וסוף סוף זה היה כזה לעבוד עם צוותים, בצורה אחרת לגמרי, כאילו. וזו חברה עם אנשים מקסימים. וגם הייתי שם כמעט ארבע שנים, עברתי בניהול, עברתי לעבוד יותר על דאטה, כאילו, על מוצרים סביב דאטה וכל מיני דברים כאלה. וגם שם באיזשהו שלב, אמרתי, טוב, הגעתי לתקרה, כאילו, מה אני אצליח לקבל? עכשיו, מה זה הגעתי לתקרה? הייתה לי תקרה מאוד ברורה. התחלתי בזמנו איזשהו מסע, שוב נקרא זה אקדמי, כן, של להבין מה זה power products. אז לקרוא, אמרתי, קייגן, לקרוא את שריאס דושי, אם מישהו מכיר בטוויטר, להקשיב לגילהיר, של יובל סמד, פתאום אתה מקבל איזשהו אידיאל של דרך אחרת לעבוד, שהיא פחות פיצ'ר פקטורי ופחות... קצת קרה לך מה שקרה עם פסיכולוגיה, בעצם. כן, הבנתי מה אני רוצה ומה אני לא רוצה, מה מתאים לי ומה לא מתאים לי. ויש חבר'ה ש... יש חבר'ה רבים שנראה לי עוברים את התהליך כזה, גם אני חושב שזה כבר היה יותר נפוץ, פעם באמת להבין מה זה power products, ולקרוא אינספיירד וכו', זה היה כזה... עכשיו נראה לי כולם קוראים את זה, צריך לחלק את זה בכניסה, בתפקיד, גם אם אתה ג'וניור, גם אם אתה סיניור, אתה תמיד יכול ללמוד משהו משהו, אבל... ובאמת לא באמת צריך your top ten books to read is לא, צריך שניים, שלושה, וזה אני אומר, good enough. והרבה התנסות. כן, כי כשהיית חוזר באמת לבייסיקס של מה אתה באמת צריך לעשות כמנהל מוצר, הם כתובים ואם אתה רק חוזר אליהם כל הזמן, אז זה גוד אינף, כאילו אתה, זה מדייק אותך, אתה מקבל כל פעם משהו חדש מהדברים האלה. אז בעצם כל זה הכין אותך למייקרוסופט? כל זה הכין אותי לאיפה אני יכול לעבוד בהם power products, והרשימה היא קצרה. זאת אומרת, יש כמה סטארט-אפים בארץ, יש כמה חברות ביג טק כאילו, כמו מייקרוסופט, שידעתי שאני לא עכשיו, אני לא ניגש למי שבא לי, אני לא בלחץ, אני חייב לדייק, אני מראיין את החברות שאני הולך אליהם עכשיו, אני רוצה לשמוע איך עובדים שם ולהבין איך הדיסייז'ן מייקינג מתקבל, איזה יכולת יש לי להזיז את המחט, כמה דברים הם טופ דאון, כמה זה בוטום-אפ, וגם היה לי כזה מאוד ברור, איפה אני לא קיבלתי מספיק בארגז הכלים כפרודקט, כאילו אני עדיין לא מרגיש שאני הול, נקרא לזה, וגם כשהייתי, הרגשתי, היה חסר לי עוד. ממש הגדר את הקריטריון. כן, כי אי-סי כאילו כאינדיבידואל קונטריביוטר היה חסר לי עוד דברים, בשביל להגיד אני פרודקט טוב, באמת טוב, או לפי האידיאל שלי כבר. ומה היה הטיפינג פוינט הזה? כאילו שעברת את כברת דרך במייקרוסופט, מה זה בעצם... במייקרוסופט זה קרה נורא מהר. הקטע הזה שבעצם, אני חושב, הקטע הזה שבעצם ביטלת את הפיצ'ר הזה. זה היה מדהים. זה נשמע מדהים. אני זוכר שנכנסתי לתפקיד, דיברנו אז קצת בריוויוז נגיד, ואז הבוס שלי עושה לי, בריוויו הקרוב, אתה לא חייב לעבוד עם אנג'ינירים על כלום, כי אני לא מצפה לך לדלבר, אתה במוד דיסקאברי, כי זה בסדר, כאילו אנחנו לא... יש כזה מושג של כזה, יש סטארוויישן אצל האנג'ינירים, אל האנג'ינירים חייבים לתת להם פיצ'רים, אין להם על מה לעבוד. בסדר, אין להם על מה לעבוד, מה לעשות? כאילו, צריך לרגע לעבוד על סתם. לא צריך כאילו להוציא פיצ'רים שלא יש להם אימפקט. ואם אנחנו לא סגורים על מה יביא את האימפקט אז אנחנו לא רוצים לתת להם סתם. וכבר אמר לי אני נותן לך מדד, תחשוב על שניים-שלושה של... על מייקרוסופט, מחקרים שהם עשו, שמצאנו בחוץ. הסתכלתי על טלמטריה, ראיינתי לקוחות, והבנתי מה, לא ידליק אותם. זה כל כך הכוח של חברה גדולה, לעומת סטארט-אפ, שצריך לרוץ קדימה, ותמיד יש את הסטארוויישן הזה, כי תמיד... זה כנראה ממש מה שחיפשת ומצאת אותו. לא, אם אתה תשאל את האנג'ינירים אצלי, הם כן יגידו לך, אין לי מקום, אני אנדרסטאפט ואני לא מספיק כלום, ואנחנו חייבים עוד אנשים, ואיפה, עושה את הכול בערך, זה תמיד יגידו לך. לא, בטח, אבל אני אומר, עכשיו לתת למנהל מוצר את הגרייס הזה של כמה, חודשיים או שלושה חודשים. הייתי בהלם. כן. הוא אומר, אתה לא חייב לדלוור. אתה צריך כאילו לדלוור ערך. זה מה שאני מצפה ממך, שאתה מסיים את הריוויו הזה בהמלצה להתקדם. אם כבר עשית POCs, אם הצלחת לעשות משהו שגם דורש מפתח וזה, וכאילו הבאת מישהו כדי להדגים איך יראה פיצ'ר או כדי לבדוק אותו על יוזרים פנימיים וזה, מגניב, אם זה מה שאתה צריך. אבל אתה תסביר לנו איך אתה הוכחת את ההיפותזה שלך.

פיוניר — החברה שעשתה לו בית ספר

המסע ל-power products: קייגן ושריאס דושי

ההכנה למיקרוסופט וקריטריוני הבחירה

הטיפינג פוינט: גרייס של דיסקברי במקום דליברי

תרבות אקספרימנטים — 'זה מאוד ישראלי'

אייל דוד: [31:49] וזה משהו שפגשת אותו עוד במייקרוסופט או שזה מנהל הספציפי הזה? אני פוגש אותו הרבה בקבוצה שלי.

אורי פן: [31:55] אנחנו קבוצה שעושה הרבה אקספרימנטס, הרבה ולידציה, הרבה אנשים, נראה שזה מאוד ישראלי, לא לעבוד סתם, כאילו מין כזה להגיד אני רוצה לוודא שאני לא מבזבז את הזמן שלי. זה מאוד ישראלי? זה מאוד ישראלי להגיד אני לא רוצה לבזבז את הזמן שלי, אני לא פראייר. כאילו אני לא... אני רוצה שייצא מזה משהו, אני רוצה אימפקט. יש מין כזה איזשהו רעב אצלנו בקבוצה של אני לא מוכן לבזבז את הזמן שלי על פיצ'רים סתם.

אייל דוד: [32:25] כן, לא, דווקא כשדיברת מקודם על להוציא דברים שהם half-baked ולרוץ נורא מהר, אמרתי לסמיר, וואו, זה כזה ישראלי. לרוץ וכאילו אימפקט, כן, אולי זה עניין של השנים האחרונות, נכון, שאנשים מין יותר ממוקדים מקבל, אז אתה עושה גם, אני שנייה קופץ רגע, אתה עושה עוד דברים בעצם מעבר למייקרוסופט, אתה רוצה טיפה לספר על פרויקטי הצד שאתה מעורב בהם?

פרויקטי הצד ואיך מוצאים להם זמן

אורי פן: [32:45] בשמחה, כן, אני נורא גאה בהם. קודם כול אני מאוד ממליץ על פרויקטי הצד. זה כבר, אני אתחיל את זה מהסוף, וגם אני מאוד בר מזל במה שאני מתעסק פה כרגע.

אייל דוד: [32:58] אז, מחוץ ל... אני חייב לשאול משהו. כן. איך אתה מוצא זמן לפרויקטי הצד? אתה מייצר זמן. אתה לא אומר, אתה לא הולך לאיזה בורד ואומר...

אורי פן: [33:07] ואתה אבא והכול, כאילו. אני אבא, לשני ילדים, בת שש, בן שלוש, יש לי כלבה שהיא מופרעת, כולם, כל מי שיקשיב לפודקאסט מכיר אותה. ועם זאת אתה מצליח כאילו למצוא זמן באמת, בנוסף ל... כן, אני גם לומד ערבית עכשיו במייקרוסופט, בחוג שיש לנו, לחוג, בקורס שיש לנו שהוא כזה סופר מקצועי, אני גם נמצא עכשיו במסגרת של קורס מדריכים במייקרוסופט כדי לבנות קורס פרודקט למנהלי מוצר במייקרוסופט. טוב, מגניב. לא כזה לג'וניורים, כולם צריכים להשתפר, כן? במשהו, אז שאני בונה עכשיו על דיסקאברי וולידיישן והדברים האלה, אז, כאילו, תמיד יש... אני עושה הרבה דברים, אבל... אבל אתה לא... אתה חייב לעשות עוד, בשביל לעשות עוד. כאילו, אתה... הזמן נוצר מעצמו. זה כמו איך יש לי מקום בלב לעוד ילד, יש, הלב גדל, כאילו, אז הזמן שלך מסתדר סביב זה. כי... ובסוף סביב הפאשן, כן, אתה לא תעשה פרויקט חיצוני שהוא כאילו לא מעניין אותך, זה לא עובד. אתה תעשה פיידאוט ותגיד להם לא תודה ונמצאת אאוט ותשדך, יצא לי לשדך כאילו אנשים מתאימים לפרויקטים שלי לא התאימו, פיידאוטים שלי לא התאימו, ולהגיד להם, זה יעבוד טוב ביחד, תיהנו. אז אתה מוצא זמן, אתה מייצר אותו. אז ספר טיפה על הפרויקט, הוא קשור לפסיכולוגיה, נכון? כן, כן, כן. לפני קצת יותר משנה, אז חבר טוב, יובל, הבנות הגדולות לנו ביחד בגן, הוא פסיכולוג, והוא מופרע על בינה מלאכותית, והוא התחיל, כאילו, הקשר הברור, שכבר אז עבדתי עליהם וכולי, והוא התחיל להרצות לי כל מיני רעיונות על איך הדבר הזה יכול לשרת את העבודה שלו בבריאות הנפש. אז כאילו זה התחיל כזה על בירה, ואז בעצם התחלתם לעשות על זה פינג פונג, איך זה נראה? כן, כל פעם שהיינו נפגשים בפליידייטס, או זה, אז כאילו, זה היה כמו שיחה שלך בתפחה, והוא גם נוצר אצלו קשר גם עם עוד כמה חבר'ה, כאילו, מטפלים וחוקרים. ופתאום נוצר, נוצרה מן קבוצה כזאת שהוא קרא לה השלישי המלאכותי. לצורך העניין, אני ואתה בסשן טיפולי, אחד, שתיים, מיהו השלישי, הבינה המלאכותית. זה נשען על איזשהו מושג כזה של תמיד כשאתה מדבר עם מישהו, תמיד יש עוד מישהו בראש שלנו, כן? ולמה, למה זה סיקרן אותך? למה נכנסת לדבר? קודם כול, יובל בן אדם מאוד כריזמטי. אמרתי לו פעם, זאת המחמאה הכי גדולה שאני אפשר להגיד לבן אדם, כל מה שתגיד לי, אני אגיד כן. זה מה שאתה לא אומר לאנשים בדרך כלל, כן? שזה אמון מלא, אני יצא איתך להרפתקאות נפלאות כאלה, אם יוצאים מגיעים להרפתקאות למקומות נפלאים של דוקטור סוס, אז... והפאשן שלו היה נורא מגניב, ואמרתי, יש לי מה לעזור פה. בהתחלה זה היה כזה טוב, אני אשמח לדבר איתך על זה ותהנה בפאנל שאתה עושה, ואז הבנתי שאני הפאנל שהוא עושה, וזה הפך להיות כנס, בנינו כנס, שבו גם חלק מהפסיכולוגים והחוקרים כל אחד הדגים או מחקר שהוא ליטרלי עשה על צ'אט ג'י-פי-טי מבחינת בייסס או מבחינת איזה מאפייני אישיות יש לו וכל מיני דברים כאלה, או הדיון הפילוסופי סביב זה של מישהו שאתה מדבר כמו בן אדם, מה התפקיד שלו בחיים שלנו פתאום זה כאילו הופך להיות איזשהו מיינד פאק כזה, ואני עשיתי הרצאה על כתיבת פרומפטים, הכתיבה הנכונה של פרומפטים או לא נכונה, יותר טובה של פרומפטים, והכל היו דוגמאות מעולם בריאות הנפש, הראיתי את זה לאשתי, היא פסיכולוגית קלינית, עברתי על זה עם יובל, עברתי על זה ויצאה הרצאה מעולה, ממש כיפית.

פרויקט בריאות הנפש: 'השלישי המלאכותי'

אייל דוד: [36:43] זה משהו שאתה עשית לפני, חוץ מהחברות הקודמות שעלית על במה, אתה מרצה בדרך כלל?

אורי פן: [36:49] כן, כן, בכל עבודה שהייתי בה אז... אז זה לא החדש שלך? לא, אז היה לי תמיד עוד גם להרצות או להדריך או להיות מנטור או להעביר כאילו כל מיני הכשרות וכאלה. מבחינתי זה כאילו אחד החלקים הכי כיפים בתפקיד תמיד. סבבה, לבנות מוצר וזה, כן, אבל you scale up אם אתה גם בונה צבא של מנהלי מוצר, שיכולים לעבוד טוב, כאילו. קיצר, הדבר הזה הפך להיות משהו רציני, יש קבוצה בפייסבוק של כמעט 5,000 אנשים. וואו, כמה זה, תוך כמה זמן? במהלך אותה שנה הדבר הזה הלך ותפח, היו כמה כנסים, כולם היו חינמיים, כן? רגע, זה בשנה האחרונה בעצם קרה? כן. בעצם מאז השביעי באוקטובר. לפני השביעי באוקטובר. אבל מאז כנראה על סטרואידים. מאז כן, היו כמה פרויקטים שהם ספציפית סביב, זה גם... מסתעף קצת. ניתן דוגמה למשהו שהוא לא עם LLM, אבל נורא מעניין, טלנגרט, הוא משתמש באפקט של EMDR, מי שמכיר EMDR, זו שיטת טיפול לטראומה, לחרדה, ודברים כאלה, עם תנועות עיניים, זה כאילו משהו ויזואלי כזה, זה התפתח אחר כך גם למשהו כזה, טפיחות בכתפיים, ימין-שמאל-ימין-שמאל, ומשהו בגירוי הזה, הדו-צדדי, גירוי בילטרלי, מאפשר למוח להעביר דברים בצורה אחרת. נקרא לזה ככה, באופן. אני אומר לך, לא בכיוון, זה קשור לשתי האונות פשוט ה... כן. אה, אוקיי. כן, וכי אתה כל פעם מקבל את זה בצד אחר, אז אתה נשאר בקשב. קצת כמו לדבר יפנית, אני משתמש בשתי האונות. אני לא מדבר יפנית. מגניב. בערבית אני משתמש באותן האונות של העברית. והוא בעצם הולך למודל של אודיו. נגיד, אני עכשיו איתך מדבר בפודקאסט, אנשים יקשיבו לפודקאסט, יש מונו, כן? יש כאילו ערוץ אחד. אבל אם אנחנו נעשה לו פאנינג, אני זז מימין לשמאל, מימין לשמאל, אתה עדיין שומע את הפודקאסט, אבל אתה תרגיש את התנועה הזאת, וזה כל פעם ישאיר אותך. והדבר הזה הוא ראה שיש לו אפקט טוב. הוא גם, והוא השתמש בזה במרכז חוסן של המועצה האזורית אשכול, כאילו, בזמן השביעי באוקטובר. והוא עכשיו כזה, גם מחקר סביב זה, בונים אפליקציה סביב זה, כשהמטרה היא לא לעשות כסף, אלא המטרה היא, בואו גם לא, אני נקליט לכם עכשיו מאגר של סאונדים מרגיעים או טבעיים, שזה גם כן בפני עצמו רעיון, אבל קחו את מה שאתם כבר עושים, אתם שומעים את הפודקאסט של אייל, אתם שומעים עכשיו שיר בספוטיפיי, אתם... תהיו... לזה, רעיון אגבי. וכבר תעשו את ה-panning הזה, הוא כבר יעשה לכם טוב. ופתאום, אם זה גם יכול לשפר קשב וריכוז, בלי קשר לחרדה וטראומה וכאלה. אז אחרי השביעי באוקטובר אתה אומר, אוקיי, זה ממש אני רוצה להתעסק בפרויקט צד מסוג הזה, והעשייה שלי כמנהל מוצר, סופר יכולה לתרום את הדבר הזה. ואי אפשר, היכולת שלי לגייס מהנדסים, וההבנה של כאילו go to market, וההחלטות על זה, ומה לעשות קודם, אפליקציה, לעשות את זה vibey, כאילו יש לך הרבה מאוד החלטות מוצריות שלא קשורות ל...

EMDR ואודיו בילטרלי (panning)

אייל דוד: [39:53] האפקט נטו ואיזו השפעה יש לו על המטופלים, שזה, צריך את המנחה המקצועי בהקשר הזה. אז תספר, איזה עוד פרויקטים יש לכם שם? במשהו אולי גם שאתה כזה מעורב בו ורוצה אולי לקדם אותו? בטח, בטח, אני אשוויץ.

Gaslighting Simulator

אורי פן: [40:08] עוד פרויקט שנקרא Gaslighting Simulator, ולא יודע אם זה יהיה השם הסופי, אבל המטרה ברורה. אתה נכנס ואתה בעצם נכנס לשיחת סימולציה עם בן זוג שהוא Gaslighter, כלומר, מבצע עליך במידה מסוימת מניפולציה, מעביר אליך אחריות, מתנער מאחריות, גורם לך להרגיש משוגע שאתה כאילו ממציא דברים, כל מיני דברים כאלה. אז... וכל זה בעברית? כן, כן. בזכות GPT ארבע, אז אנחנו כבר, העברית טובה. וגם כשאתם, אתם יודעים, מה אתה כותב בפרומפט,

אייל דוד: [40:46] ואתם משתפים פעולה ועושים על זה בדיקות ביחד וזה, גם זה בדרך כלל משהו שאתה מוביל, אז אתה עדיין מרגיש חרא תוך כדי השיחה.

אורי פן: [40:55] אתה ממש מרגיש כאילו בן הזוג שלך התאכזר בצד, ואתה מרגיש קורבן. זה באמת עובד. עכשיו, למה שנעשה דבר כזה לא נעים על פניו? כי זה מוכח מחקרית, שכמו באימונים של קרב, לצורך העניין, שזה מחשל, זה מחסן דווקא לעשות את הדברים האלה בסביבה הבטוחה ורגועה בשביל יחד... כמו סימולטור טיסה בעצם. לצורך העניין, כן. ברגע האמת, אתה תהיה יותר מוכן לסיטואציה. אתה חסין יותר, וזה גם אוריינות באופן כללי, כאילו להכיר מה זה גסלייטינג. זה מש... אז אנחנו עושים בשיתוף פעולה עם עמותה בשם לא לאלימות נגד נשים. ואני... שמתי את זה עכשיו בהאקתון שאנחנו עושים בספטמבר, במיקרוסופט, כדי באמת לקבל את הצוות הטכני כזה, תודה. משהו כמו task force, כשאנשים יבואו באופן אקראי וירצו להצטרף, ונראה לי מאוד גאה להרים דבר כזה, כן.

אייל דוד: [41:51] יש עוד דברים שאתה ככה עובד עליהם ואולי גם פתחו לך את הראש בבית של פרויקטי צד? כאילו יש עוד הרבה דוגמאות, כן. אני אקח את זה. שוב, מה הדבר הכי טוב שלמדת מהפרויקטי צד שאתה עובד עליהם?

הדבר הכי טוב שלמד מפרויקטי הצד

אורי פן: [42:06] וואו. המשפט שאמרתי קודם, אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים, לצאת, כן? כאילו, אתה עובד בחברה שלך, אתה באיזשהו כיצוץ תחום כזה, כאילו, כמו ב-NBA, כולם גבוהים, אתה כבר לא גבוה. כאילו, אתה מוקף באנשים, אתה לא יודע כמה אתה טוב, כמה אתה יכול להביא ערך מעבר, כאילו, אתה מביא ערך בעבודה, אבל אתה לא מבין שבמקומות אחרים זה הרבה הרבה יותר עם אימפקט. ואז השיחות עם החבר'ה, חוקרים, פסיכולוגים, בכל הקבוצה של השכל המלאכותי, אנחנו לא באנו מאותו מקום. כאילו, ופתאום המפגש עם מנהל מוצר לצורך העניין הוא מאוד משמעותי. הרגשתי פתאום את היכולת שלי לעשות מהר ולידציה לרעיון, או לפסול רעיון, לדבר איתם על איך נראה go to market. כל מה שאני יודע להגיד סביב AI בכלל, וגם responsible AI, איך לנהל את הדבר הזה בצורה אתית, איך לנהל את זה בצורה אחראית, איזו בעיה שאני... פתאום אולי הגוף של ליגל ש... שומר עליך. להפך, הגוף של הליגל לימד אותי הרבה דברים שאני חייב אחר כך לקחת איתי לכל מקום. אני לא אומר יאללה, על הבא, על ה-בסדר. לא, אין לי בסדר.

אייל דוד: [43:16] איך אני אומר? אני חושב... לא יודע אם אמרתי את זה כאן כבר או לא, שהעבודה שלך כבעל מוצר זה de-risking.

אורי פן: [43:23] אתה כל הזמן... מנהל סיכונים. כן, אבל זה מצחיק כי זה מסגור מאוד שלילי של תפקיד. אני פה בשביל לנהל סיכונים ולהפחית סיכונים,

אייל דוד: [43:31] לא כדי לקדם, אתה יודע. יש פה אולי עוד דבר שלמדת שאני שומע בין השורות. אתה גם למדת, אני חושב, כשאתה לא עובד עם אנשים טכניים ביום יום,

אורי פן: [43:40] אז אתה בעצם מוריד יותר לקרקע, יותר מזקק את הדברים שאתה אומר בצורה פשוטה, כן, זה כיף אדיר. זאת אומרת, גם אמרתי שגם תוך כדי העבודה שלי לאורך השנים יצא לי להדריך ולהעביר הרצאות. ברוב המקרים זה היה לחברים ממקומות העבודה שהייתי בהם, אובביוסלי. פעם, פעם, פעם, גם הייתי באוניברסיטה, פעם, נגיד שזה פרויקט באוניברסיטה שאתה עובד עם אוכלוסיות מוחלשות שאין להם גישה, שכאילו הם נכנסים לאקדמיה, והם כזה מבחינתם זה, הם הגיעו, הם קיבלו כאילו משהו לא יאומן שבכלל נתנו להם להיכנס. עד כדי כך חוסר האמונה, כמה זה רחוק מהם. אבל כן, להצליח, להסביר מה שהוא מורכב בצורה ברורה, להשתמש בדוגמאות שהן רלוונטיות לאנשים שאתה מדבר איתם, קודם כול זה אמור להיות סקילסט של מנהל מוצר בכלל, על פניו. וזה פשוט מקום לתרגל את זה, מה שנקרא, ולהביא ערך עם זה, זה נורא כיף. וואו, אז קודם כול הזמן עבר נורא מהר, ממש נהניתי.

מה אורי מאחל בעוד עשר שנים

אייל דוד: [44:41] אני גם שמתי לב, נתת פה המון המלצות, להמון חומרים. הזכרת פעמיים את הספר של דוקטור סוס, שהוא מעולה, למי שעושה שינויים בחיים, אני ממש ממליץ. יש לי שאלה שאנחנו נוטים לשאול פה. מה אתה מאחל, אורי, בעוד עשר שנים? בעוד עשר שנים, לטייל בעולם, עם משפחה. כן, יש איזה יעד שאתם ככה מחלמים עליו? לא, כי אנחנו לא מחליטים, חווים הכול.

אורי פן: [45:12] אבל כמעט כל דבר יהיה מושלם, כן? עם המשפחה זה... אני רוצה לצטלר פתקות. ההורים שלי היו ברילוקיישן כמה פעמים, מבחינתם זה כזה ברור שבן אדם צריך לחוות משהו שונה, וזה כאילו, אם יוצאים, מגיעים למקומות. בדיוק. זה נהיה לי חלק מהסיפור הזה גם. אבל לקבל דברים ולתת לילדים שלי חוויות, להיות גאה בהם, עוד עשר שנים, הבת שלי תהיה בת 16, זה טירוף. הבת שלי בת 13. לא, לא, אל תיקח את זה למקומות אפלים, בוא. לא, בקטע... בקטע מגניב, איזה חמוד זה. כמעט זה חמוד, זה כבר לא יהיה חמוד. 16 זה לא חמוד. לא חמוד. יהיה מגניב. ומה אתה מאחל להורות באופן אישי? אני שם רק כמו סבא, כן, אבל אני רוצה להיות גאה בהם וגאה בעצמי. כאילו... אני עכשיו גאה בעצמי, אני מקווה שזה יהיה יותר אותו דבר. איזה אופטימי. מגניב. אז היה לי מאוד כיף.

סיום ופרידה

אייל דוד: [45:59] שוב, אני אומר, ואני שמח שתבואו להתראיין שוב. בעבר. יאללה, אז ביי בנתיים, נתראה בפרק הבא. ביי ביי. ביי ביי. היי, חברים, תודה על ההקשבה. אם מצאתם את הפודקאסט הזה בעל ערך, תוכלו להירשם, לעקוב אחרינו, כמובן לפרקים נוספים, בספוטיפיי, אפל פודקאסט או כל אפליקציה אחרת. כמובן שאם לא מצאתם אותנו באיזושהי אפליקציה, אשמח שתכתבו לנו. נשמח מאוד לחמישה כוכבים בכל פלטפורמה ושתעקבו אחרינו כדי שעוד מאזינים יוכלו להיחשף אלינו ולמצוא את הפודקאסט. אתם גם יכולים למצוא את הפרקים הקודמים בכל אפליקציה או בערוץ היוטיוב, יש לנו לינקים בתיאור. עד הפעם הבאה, יאללה, תהיו יעילים וביי ביי.