תמלול: צביקה קליינמן | WSC Sports | איך בונים מוצר לאוהדי ספורט?

אייל דוד: [00:01] היי חברים, זה אייל. הגעתם לפרודקט בילדר ופה תוכלו להקשיב לשיחות המוצר הכי מעניינות. המסע שלי החל ב-2012 כשלמדתי מה זה פרודקט בסטארט-אפ שלי. מאז עבדתי בתעשייה ומ-2017 החברה שלי מייעצת למגוון חברות. הדרייב שלי הוא לעזור לכולנו להשתפר כאנשי מוצר. ולפני שמתחילים, אם אתם נהנים להאזין לפרודקט בילדר, דרגו אותנו בבקשה בחמישה כוכבים בספוטיפיי. זה ייתן לי אחלה פידבק שהפודקאסט נותן לכם ערך, וזה ישמח אותי מאוד. אז יאללה, מתחילים. צביקה, מה העניינים? בוקר טוב. אהלן, בוקר טוב, טוב להיות פה. איזה כיף שאתה פה. מה שלומך הבוקר? מעולה. נהדר. אז צביקה מגיע אלינו מ-WSC ספורטס, דירקטור אוף פרודקט. אתה ממשיך היום למשרד?

WSC Sports: AI שמייצר תוכן ספורט לכל אוהד

צביקה קליינמן: [00:48] כן, היום כן, בגדול שני וחמישי אנחנו מהבית, אבל היום יש חגיגה גדולה סביב האולימפיאדה שהתחילה אתמול, אז אני פועל שם במשרד. אז ספר לנו מה הקשר לאולימפיאדה ו-WSC ספורטס. אז בעצם יש לנו מערכת מבוססת AI שיודעת לייצר ולהנגיש תוכני ספורט לכל אוהדי ספורט בעולם. כל אוהד בצורה פרסונלית מקבל את התוכן שמתאים אליו בספורט שהוא אוהב. אם אתה נגיד קם בבוקר ואתה רוצה לראות תקציר של משחק מה פספסת אתמול בלילה ב-NBA, ואתה רואה עשר דקות של תקציר של המשחק, תאמין לי שאף אחד לא ישב בלילה ב-4 בבוקר וערך לך את התקציר הזה. אנחנו עושים את זה בצורה אוטומטית. הלקוחות שלנו זה בעצם גופי הספורט הכי גדולים בעולם. כמו מייל זרוקסמאן. NBA, NHL, NFL, לליגה, בונדסליגה, צ'מפיונס ליג. ממש הכל. אנחנו מדברים על שוק שמגיע ב-2024, עובר את ה-80 מיליארד דולר בעולם. ובעצם זה המודל העסקי מעבר לחסויות וכולי. הכסף הגדול זה ממכירת זכויות שידור. אז בעצם אנחנו הלקוחות שלנו הם בעלי הזכויות, זה יכול להיות הראשיים כמו הליגות והפדרציות או ברודקאסטרים מקומיים. כמו בארץ יש את ספורט חמש, צ'רלטון ו-ESPN הם לקוחות,

אייל דוד: [02:20] CBS. ובעצם יש שוני בין הלקוחות האלה בשירות שאתם מספקים? איך זה עובד? לא, אין... שקוף.

צביקה קליינמן: [02:27] כן. כמובן, כמו בכל חברת B2B יש טירים כאלה ואחרים, אבל ברמת הפלואו והטכנולוגיה, כולם מקבלים את אותו קסם שקורה. אז בעצם השידור החי, כמו שאתה מקבל אותו בטלוויזיה, גם אנחנו מקבלים אותו במערכות שלנו. אנחנו בזמן אמת עושים ניתוח חזותי, מה שרואים על המסך. קולי, מה שומעים, והצלבה עם דאטה חיצוני שמגיע בזמן אמת. איזה דאטה? תן דוגמאות. לדוגמה, כל הסטטיסטיקות, כל מה שקורה במהלך המשחק, במהלך אירוע הספורט, אנחנו בעצם מקבלים בזמן אמת. אם יש שחקן שקלע, אז יש גופים, בין אם זה של הלקוחות עצמם או גופים חיצוניים, סטטיסטים, שהם בעצם מתעדים בזמן אמת כל מה שקורה. אז אנחנו מקבלים כזה סטרים של דאטה בזמן אמת, ואז אנחנו מצליבים בין הניתוח החזותי שלנו, בין הניתוח הקולי ובין הדאטה, ואת אותו שידור, נגיד, בוא ניקח משחק כדורסל, אנחנו מפרקים אותו ל-400-500 מיני-קליפס, שזה האירועים הכי מעניינים שקרו במשחק. אנחנו עורכים אותם בצורה אוטומטית בזמן אמת, כאילו עורך מקצועי ישב וערך את זה בפרימייר. זאת אומרת, אנחנו לא נחתוך את השדר בזמן שהוא מדבר, אם יש מעבר מצלמה, אני אקח את זה בחשבון, כי אם יש עכשיו התקפה בכדורגל, התקפה מתפרצת, אחרי זה גול, ואחרי זה השחקן רץ לקהל ורוקד איתם, אנחנו נתפוס את זה מתחילת ההתקפה המתפרצת ועד סוף החגיגות. אז בעצם אנחנו, הבילדינג בלוקס שלנו, שזה מה שפותח את הראש לאן אנחנו לוקחים את זה, ואפשר לקחת את זה מבחינת האופרינג והסוויטה המוצרית עצמם, אז הבילדינג בלוקס זה אותם קליפים קצרים, ערוכים בצורה מושלמת, עם כל המטה דאטה שמתאר כל קליפ. זאת אומרת, אם עכשיו הייתה שלשה, אז אנחנו, חוץ מהווידאו עצמו, אנחנו יודעים מי זרק, מי שמר עליו, באיזה דקה, אנחנו גם מייצרים דאטה בעצמנו, אנחנו מחשבים, לדוגמה, לא סתם שלשה, אולי זה היה דיפ ת'רי, אולי זה היה באזר ביטר שניצח את המשחק, ולכל קליפ כזה אנחנו גם נותנים רנקינג מ-1 עד 5, כמה הוא היה מעניין ומשמעותי למשחק. זה אינגייג'מנט רנקינג לאחר כך, או כמה הוא היה בתוך משחק רלוונטי? לא, בקונטקסט של המשחק. אגב, חלק מהדברים אנחנו יודעים בלייב, חלק מהדברים, אם עכשיו יש זריקת עונשין, אירוע בין המשעממים, שהיא ניצחה את המשחק. אנחנו אולי רק דקה אחרי זה נדע שהיא ניצחה את המשחק. אז כל זריקת עונשין רגילה תקבל one star, אבל אם היא ניצחה את המשחק היא תקבל אולי 5 star, למה זה משנה? כי אז בעצם כשאנחנו מייצרים את ה-Story Lines האוטומטיים אנחנו לוקחים את זה בחשבון. ובעצם ללקוחות שלנו, אם נשים רגע בצד את העובדה שיש לנו את אותם building blocks, שזה הקליפים עם כל המטה דאטה, זה מה שמאפשר ללקוחות שלנו יחד איתנו בעצם לייצר חוקים, מאות ולפעמים אלפי חוקים אוטומטיים בשביל יצירת תוכן. אני עכשיו, נגיד ה-NBA, יכול להיות לי חוק, אם שחקן קלע 20 נקודות במחצית, תייצר חצי דקה, שים את הגרפיקה של ספונסר 1, 2, 3, ותפבלש את זה לטוויטר. נגיד. בזמן משחק, תייצר לי סטורי, סטורי זה גם פורמט שאנחנו עושים, בזמן אמת כל פעם שקרה אירוע מעניין יתווסף עמוד חדש לסטורי, ולמעשה לייב סטורי, שזה אחד המוצרים המובילים שלנו, זה הדרך היחידה לאוהד ספורט

אייל דוד: [06:39] לצרוך משחק לייב, חוץ מעכשיו לשבת ולצפות בו. זהו, זה מחזיר אותי לניינטיז, אני כזה זקן ל-NBA ושהייתי קם. תגיד, וכמה זמן החברה קיימת? החברה מ-2014. אז בעצם, שנייה, רק השאלה תמה, ואז נמשיך כאילו כמובן אליך. אז 2014 התחלתם כנראה עם הדבר הזה באיזושהי קונסטלציה, זה היה במקום שבעצם, התחלתם משם, התחלתם ממקום אחר, איך זה היה?

סיפור ההקמה: מכלי למאמנים וסקאוטרים

צביקה קליינמן: [07:05] אז אתה יודע, הרבה פעמים בסטארט-אפים הישראלים יש סיפורים מופלאים על פאונדרים שהזיזו הרים, אז ארבעה פאונדרים שהתחילו דווקא מצורך למאמני כדורסל וסקאוטרים, שהוותיקים ששומעים אותנו זוכרים את כל הסיפורים על צפייה בהקלטות של מאמנים שמתכוננים למשחק או רכש של שחקנים, ואז צריך לראות את כל הקלטות שלו, כל ההיסטוריה שלו. אז באו בעצם לפתור את החוסר יעילות הפסיכי הזה, שבשביל להתכונן, מאמנים שצריכים להתכונן למשחק, הם בעצם צופים בשעות של תוכן, ופיתחו מערכת שבעצם יודעת לפרק, כמו שאמרתי, לאירועים המעניינים, ואז למאמנים ולסקאוטרים להתמקד ולראות עכשיו קומפילציה רק של שחקן מסוים שעושה פעולות כאלה ואחרות, ואם אני עכשיו שוער שצריך להתכונן, אז אני מקבל את הקומפילציה שלי. מטורף, אז בעצם... מזה החברה התחילה.

אייל דוד: [08:11] מטורף. אז קודם כל זה מדהים שזה קרה ב-2014-2015 כל הטכנולוגיה הזאת. המחשבה ששאלתי לגביה זה בעצם אז ברור שכשהם עשו את זה, הם עשו איזשהו disruption בעצם למי שהיה אז עורך את ההיילייטס האלה. אתה טוען שהייתה עריכה של היילייטס? אני טוען שפשוט צפו בקלטות. נכון, אני רוצה להאמין שהייתה, שמישהו ישב והזיז, אבל אוקיי. בכל מקרה עכשיו היום עם מה שאתם עושים היום או בשנים האחרונות, אז זה נורא מעניין אם מאותם גופי שידור או אותם לקוחות אתם גם איתרתם בעצם את אנשי הסושיאל או את האנשים, את האדיטורס או שהיו מתעסקים בדבר הזה, או שבגלל שאתם נטועים כל כך הרבה זמן בחברות האלה, יכול להיות שבכלל לא היה להם את הפוזיציה הזאת ובעצם ישר הם פנו אליכם.

צביקה קליינמן: [08:56] תראה, אני חושב שה-go-to-market הוא שונה קצת. כי אם בהתחלה אתה הלכת לצוותים מקצועיים של מאמנים ובכלל סקאוטרים שהם מחוץ לארגונים האלה, היום ה-point of contact שלנו בארגונים זה אופרציית התוכן, הדיגיטל, סושיאל, כל מי שרוצה לעודד פאן אינגייג'מנט, מוניטיזציה, retention, נכנסים מאוד מאוד חזק לעולמות ה-direct to fan, b2b2f אנחנו קוראים לזה, והפרסונות הן שונות, הצרכים הם שונים וגם value prop שונה. אם בהתחלה אז בוא נייעל לך את העבודה כשאתה מתכונן למשחק, אם אתה מאמן או עורך של שחקנים. עכשיו אנחנו מאפשרים ללקוחות שלנו שציינתי להגיע לכל אוהדי הספורט בעולם, בכל השפות, בכל הפורמטים, בכל ה-social, cms, ctv, גם ערוצים, פוש נוטיפיקיישן. והכל גם הרבה יותר מדיד מפעם. והכל מדיד, scalability, בצורה פסיכית.

אייל דוד: [10:09] כן, לא, אני מתכוון לערך שאתם נותנים, מהמם. טוב, אז בוא נחזור שנייה אליך, אז אתה הזכרת שיש סוויטת מוצרים,

מחלקת ה-Growth, ה-SDK והפיד הפרסונלי

צביקה קליינמן: [10:16] בעצם איפה אתה משתלב? על מה אתה אמון? אז תראה, היסטורית החברה, אתה יודע, אתה מדמיין אותה, היא מאוד צועקת b2b. זאת עבודה מסורתית עם החברות שתיארתי, ובעצם נותנים scale לאופרציית התוכן שלהם. המחלקה שבעצם אני מוביל זה מחלקת ה-growth, שהיא במיינדסט של ה-b2b2f. אנחנו בעצם חושבים על חוויות צריכת תוכן חדשות וטרנדים של ממש צריכת תוכן ספורט ואוהדים. יש לנו אפילו SDK שנמצא בתוך האתרים והאפליקציות של גופי הספורט מדיה הלקוחות שלנו, ואנחנו מייצרים גם את התוכן אבל גם את החוויה. תסביר. זאת אומרת, הזכרתי stories, אתה תיכנס לאפליקציה של לליגה NBA, נאסקאר, PGA טור ואחרים, אתה תראה שם חוויה של stories, אתה נגיד אוהד של לייקרס ולברון ג'יימס, אתה פותח את האפליקציה, אתה תקבל את כל ה-highlights של לברון ג'יימס, כל מה שפספסת של הלייקרס, תקבל תוכן פרי-גיים לעשות בילדאפ או בזמן משחק או אחרי משחק גם בפורמט של סטוריז, גם בפורמט של רילס, טיקטוק, בעצם יש לנו ורטיקל פיד אוטומטי ופרסונלי. מה שמדהים זה שאנחנו, הרי הזכרתי שאנחנו אוספים את כל, יש לנו את כל המטה דאטה של הווידאו, הווידאו זה לא, אנחנו לא סתם נגן, בכל שנייה אנחנו יודעים מה קורה, אנחנו יודעים מה העלילה. אז תחבר את זה שאנחנו יודעים מה קורה בעלילה של הווידאו של התוכן ספורט עם ה-engagement של היוזר, אז בעצם אנחנו יודעים בצורה אימפליציטית, בלי שאתה אומר שאתה אוהד של הלייקרס, אנחנו יודעים שאתה אוהב שלשות ויודעים שאתה אוהב את לברון ג'יימס ויודעים שאתה אוהב פורמט של סטוריז ושאתה אוהב פוסט-גיים וראית ולא ראית ובעצם יכולים לייצר חוויות מאוד מאוד מאוד

אייל דוד: [12:21] מיוחדות ופרסונליות. אז איזה טרנדים אתה רואה בעולם הזה? בעצם עכשיו שהתחלתם לעבוד צמוד עם יוזרים. אז הטרנדים מאוד מעניינים.

טרנדים בצריכת ספורט

צביקה קליינמן: [12:28] א', התעשייה עצמה היא מרתקת, אני חושב שייקח לי כמה שנים להתיימר להגיד שאני מבין אותה. כל העולם של זכויות ספורט מאוד מאוד מורכב, יש כל מיני זכויות, יש שידור חי, יש סושיאל, יש תוכן ארכיון, יש דיגיטל כזה, דיגיטל אחר, בטינג, יש הרבה הרבה תמורות בעולם הזה מבחינת תקציבים ויוטיוב TV שקיבלו יום אחד מה-NFL ושילמו על זה מיליארדים וכולי. מבחינת טרנדים של קונסמפשן אנחנו רואים פחות ופחות צפייה בשידורים חיים ומלאים, יותר תקצירים ומשחקים שהם בעצם בלי הפרסומות ובלי ההפרעות. אנחנו רואים יותר ויותר תכנים שהם around the game כל הסלבים מאמן מתפוצץ על השחקנים press conferences יציאות הזויות של שחקנים כל הדברים האלה הם הרבה פעמים יותר מעניינים מהמשחק עצמו אנחנו רואים טרנדים שהרבה פעמים השחקן עצמו או האתלט עצמו הוא יותר מעניין הוא הסיפור ממש אתה רואה אפילו טרנדים של חיפוש סטף קרי מול הווריירס ולברון מול הלייקרס ויש הרבה הרבה סטורי ליינס שמעניינים ברמת השחקן. המון המון תוכן ורטיקלי וציפייה של הג'ן זי לקבל את התוכן בפלטפורמות ואתה יודע, אינסטגרם וכולי וטיקטוק, איפה שהם נמצאים בשורט פורם בצורה מגניבה ואינגייג'ינג אל מול לשבת ועכשיו לראות את המשחק החי.

אייל דוד: [14:20] אנחנו רואים נהירה מאוד מאוד גדולה מהכבלים והרבה בעצם הרבה בתים שאין בהם אפילו טלוויזיה. אז מה, אז אתה אומר שבעצם מדורת השבט הזאת סביב, זה די ברור בעצם בדור הזה, בעצם מדורת השבט סביב הטלוויזיה הולכת ונעלמת.

צביקה קליינמן: [14:37] היא הולכת ונעלמת עובדתית. אתה רואה ממש, אתה ממש רואה את כל המגמות ופה אנחנו נכנסים לתמונה. כי בעצם אנחנו מאפשרים לייצר את כל החוויות האלה בסקייל בכל השפות ו-GenAI וכל הבאזוורדס של התקופה האחרונה בכל פלטפורמה עבור כל אוהד ומתאימים לזה. מגניב. וכמה מתחרים בתחום הזה? אתם רואים תחרות? תראה, יש תחרות לניואנסים קטנים ממה שאנחנו עושים. חברה שבאמת נותנת מעטפת end-to-end כמונו, אני לא, זאת אומרת אין כרגע דומיננטית. ואתה רואה את זה כמבחינת ה... לראייה שבאמת הגופים הכי גדולים

אייל דוד: [15:26] הם איתנו, למעלה מ-450 מגופי הספורט הכי גדולים בעולם. כן, זה מטורף שאתם נטועים כל כך עמוק ותגיד ויש לאיפה לגדול מבחינת טריטוריות לצורך העניין? נגיד באסיה אתם גדולים?

צביקה קליינמן: [15:37] כן, אז זה פחות הטריטוריות אנחנו באמת בכל הספורט. גם הלקוחות הם נמצאים. כן, אבל הספורט הוא בינלאומי. תלוי נכון כי יש סליחה שאני קוטע נגיד בהודו יש לי את איך זה נקרא קריקט בדיוק אחד הלקוחות הטובים שלנו כן אנחנו תומכים אנחנו תומכים ב-40 ענפי ספורט שונים כמה יש בעולם שהם דומיננטיים?

אייל דוד: [16:01] אתה יודע. כמה ענפי ספורט דומיננטיים? תגדיר דומיננטי. שיש להם מספיק גודל מעל לא יודע מה נגיד X מיליון צופים שאנחנו יכולים להגדיר שאתה יודע.

צביקה קליינמן: [16:10] אני לא אסיף את החישוב הזה אבל רק בקריקט, שדיברנו. פסיכי נכון. יש לך מיליארדים. אז אנחנו בסוף אנחנו מדברים על מי אוהב ספורט. אני חושב שרוב אוכלוסיית העולם, אם אתה מסתכל על ה-TAM שלנו זה אוהדי ספורט.

אייל דוד: [16:27] אנחנו מייצרים חוויות עבור אוהדי ספורט. השאלה שלי אם יש עדיין לאן לגדול כנראה שכן נכון? יש הרבה לאן לגדול.

צביקה קליינמן: [16:35] לא הזכרת את הליגה האנגלית שמתי לב לאורך זה אז אני שואל. יש הרבה הרבה לאן לגדול בסוף גם בעולמות ה-B2B יש טירים. יש לנו טיר 1 שאנחנו באמת במקום טוב מבחינת האינדסטרי. יש לנו הרבה מה לגדול מבחינת האופרינג שלנו לקבוצות וליגות קטנות עם תקציבים יותר נמוכים, עם מעט צופים, מעט אינגייג'מנט. והאמת שחלק מהדברים שיושבים בקבוצה שלי זה בעצם לייצר להם את היכולת גם לעשות מוניטיזציה יותר טובה ו-reach לאוהדים שלהם באשר הם. אז זה בעצם המקומות שמבחינת הסוויטה המוצרית שלנו יש לנו הרבה הרבה לאן לגדול ומודלים חדשים. כי אם הזכרתי שאנחנו התחלנו ממודלים של ככה יותר B2B SaaS אז מה שנמצא ב-growth זה כבר מודלים של רב-שר ומוניטיזציה מפרסומות אפיליאשן וכולי. עכשיו יש לנו נגן, SDK, בגלל שהקהל זה אנשי פרודקט אז אני מרשה לעצמי קצת להיות גיק תחשוב שיש לך סטורי עם CTA הנעה לפעולה. אנחנו יודעים אם המשחק עכשיו חי אנחנו יודעים בגלל שזה SDK אנחנו יודעים אם היוזר הזה הוא סאבסקרייבר או גסט או לא משנה מאיפה הוא. ה-CTA הזה יכול להיות מניע לפעולה בוא תעשה סאבסקריפשן אם אתה לא בוא אם המשחק חי זה יכול להיות CTA של טיון אין לשידור החי. וכל ה-כל הקונטקסט כל השפות כל ה-StoryLine בעצם יכולים להיות מותאמים בהתאם לסטייט של היוזר והסטייט של המשחק.

אייל דוד: [18:19] מגניב ממש טוב נתעכב על עוד משהו פצפון שקפץ לי ואז אנחנו נדבר טיפה יותר באמת על העבודה הספציפית של הצוות שלך הצוותים שלך שאלה אתה הזכרת בעצם שאתם תרצו עכשיו לכוון כנראה לשווקים זה לא לשווקים יותר קטנים אלא לגופים יותר קטנים בעצם לטירים יותר קטנים. אז בעצם אני לא יודע אז בכלל ישים נגיד לעשות משהו כמו סלף סרוויס בתחום כזה או שבעצם תמיד צריך את ההנדשייק הזה עם איזשהו איש מכירות איך זה עובד איך אתם מדמיינים את זה.

סלף סרוויס והוויז'ן: לחבר כל פאבלישר לתוכן ספורט

צביקה קליינמן: [18:52] זה שילוב. תראה, בסוף יש יש איזה שהוא איזה שהם חיבורים בברזלים שאנחנו צריכים לעשות. אנחנו צריכים לקבל את הסטרים, שידור החי, אנחנו צריכים להתחבר לדאטה, יש פה יש פה מערך שלם שצריך לעשות סטאפ פר לקוח. זה משהו שהוא לא יהיה סלף סרוויס ואנחנו גם באיזשהו מקום לא רוצים שהוא יהיה סלף סרוויס כי יש שם ניואנסים מאוד מאוד גדולים והרבה חברות שכל עיסוקם זה לוודא שהשידור מגיע אליך כמו שצריך. איפה שיש כן סלף סרוויס שיש פה פוטנציאל מאוד גדול זה בעצם בכל החוויה, כל מה שהוא פאן פייסינג, כל האופרציה של המוניטיזציה. זה דברים שבהחלט אנחנו הולכים אליהם ושמע, יש פה כשל שוק שאחד מהנדבכים של הוויז'ן זה לפתור אותו. אתה עכשיו פאבלישר, נגיד במונחים של ישראל, נגיד את ה-ynet, אתה כותב כתבה, שים את זה בצד שיש מישהו שאשכרה כותב את הכתבה שזה בכלל מיותר כי בסוף אנחנו יודעים מה קורה בכל רגע נתון במשחק אז בעצם אנחנו יכולים לכתוב את הכתבות. אבל נגיד יש לך כתב שכותב כתבה, אתה פרסמת את הכתבה, אתה, מה המטרה שלך בתור ynet? אתה רוצה להביא כמה שיותר צופים או כמה שיותר אנגייג'מנט בשביל למנטז מפרסומות. אידיאלי שבכתבה יהיה לך גם תוכן וידאו שהוא fresh, near real time, קשור לקונטקסט של הכתבה. אין לך דרך כ-ynet היום בצורה כמעט אוטומטית אפילו, אין לך דרך לשים את אותו תוכן בכתבה. אין לך. אז הוויז'ן שאנחנו מסתכלים עליו זה בעצם, ואנחנו במקום אני חושב הכי טוב לפתור את הכשל הזה, זה בעצם לחבר כל הפאבלישרים בעולם לכל התוכן ספורט בעולם ובאופן אוטומטי גם לייצר את התוכן וגם לעשות אנפורסמנט מבחינת גאו-רסטריקשן, גיל, מוניטיזציה וכולי.

אייל דוד: [21:02] וגם כנראה במודל שיחסית יהיה להם מאוד משתלם ופשוט. אוקיי, נשמע טוב. אז רק קצת תמנה לנו רגע בעצם, אז כמה צוותים אתם, כמה PM'ים אתם בצוות, איך זה עובד?

מבנה ארגון המוצר ומה צביקה מחפש ב-PM

צביקה קליינמן: [21:13] אז תחתיי יש, אנחנו בגדול שלוש קבוצות מוצר. קבוצה אחת זה ה-content creation ו-gen AI, קבוצה שנייה היא ה-content management וכל תהליכי ה-Back office under the hood והקבוצה השלישית היא קבוצת ה-Growth שאני מוביל. אני לאחרונה קיבלתי תחתיי עוד קבוצה שזו הקבוצה הכי מיוחדת ומעניינת של פרודקט שפגשתי בעולם, זה קבוצת הספורט. תחשוב חבורה של PM'ים שהמוצר שלהם זה ענפי ספורט. וואו, עשית וינג'ו. כל אחד מהם הוא אחראי על כמה ענפי ספורט, הוא מכיר את כל הביטס והבייטס של ענפי הספורט, הוא בעצם מייצר את כל ה-rule engine, שבעצם עושה את כל העלילות השונות עם החוקיות של מה נכנס מתי ובאיזה פורמט, כל הכלים שתומכים בזה.

אייל דוד: [22:11] אז זה גם נכנס, אז זה גם אצלי. מהמם, אותו אדם חייב להגיע עם הידע הזה כבר מהבית או שאיך זה עובד?

צביקה קליינמן: [22:19] תראה, מי שהכי ייהנה אצלנו, ובגלל זה אנחנו גם קוראים לזה מכה של אוהדי הספורט, זה מי שאוהב ספורט. אתה מסתובב אצלנו במסדרונות, אני פשוט לא יודע מה נשאר. אתה שומע את השיחות מסדרון,

אייל דוד: [22:33] אתה באמת לא יודע אם מתלהבים מהמשחק של אתמול בלילה או מדברים על עבודה. אני פשוט לא יודע מה נשאר, איזה עוד טייטלים נשארו אצלכם פתוחים מבחינת ספורט שאפשר ל... רגע, מחפשים עובדים עכשיו? מחפשים הרבה עובדים, מתכננים משהו כמו 50 משרות פתוחות עד סוף השנה. אז בוא תספר לנו מה הפרודקט סקילס שאתה הכי מחפש היום ב-PM.

צביקה קליינמן: [22:54] תראה, אני חושב שיש סקילס שאני מחפש באופן כללי ב-PM'ים ויש דברים שאני מחפש בתור צביקה שמתאימים לי. אז אני חושב שבתור PM'ים מאוד מאוד חשוב כמובן הנושא הזה של הסופט סקילס והובלה וסחיפה אחריך. מאוד מאוד חשוב, אני חושב, הצד האנליטי, בסוף PM'ים שבאים עם חשיבה מתודולוגית ואנליטית חזקה בשביל להוכיח את ההיפותזות שלהם, לתעדף לפי אימפקט, אי אפשר, כאילו לא יכולים עליהם. אני חושב שהנושא של סטייקהולדר מנג'מנט ותקשורת זה משהו מאוד מאוד מאוד חשוב, שזה מתחבר להגדרה של בעצם תחומי אחריות ומי ומי עושה מה בשביל להניע תהליכים בעיקר בחברות גדולות שהן ככה חוצי, אתה מעביר דברים שהן חוצי מחלקות. ואני חושב שמאוד מאוד חשוב, אני לא יודע אם בכל החברות, אבל בכל החברות שאני עבדתי בהן, הפוטנציאל של ה-PM, זאת אומרת, לאן הוא עוד יכול לצמוח והיכולת להיכנס לטריטוריות חדשות אל מול מה שהוא עשה. אני תמיד ובוא, וזה כבר סגוויי למה אני מחפש, כאילו שמתאים לי, אז בעצם מאוד מאוד חשוב לי, בסדר, הסקילסט של מה שה-PM עשה בעבר, אבל בעיקר בגלל שגם היום ב-WSC ספורטס וגם בכלל אני אוהב להיות בחברות שאתה לא יודע מה יהיה המוצר הבא, ביי דיזיין עושים הרבה הרבה אינוביישן לדברים חדשים, אז אני מחפש כאלה שיודעים להיכנס לטריטוריות חדשות ולהתאבד עליהן ולהוביל מוצר בדומיין שאין להם מושג ולא נגעו בו. אז בגלל זה מאוד חשוב לי הפוטנציאל. אני מאוד מאוד מאמין במילה מנהל ומנהל מוצר. אני חושב שהיא מאוד under-estimated, כזה אומרים PM או מנהל מוצר, אבל המילה מנהל מאוד מאוד חשובה, גם בניהול הקשרים, תהליכים, סטייקהולדרים וכולי, אבל גם בניהול עצמי. וואו. זאת אומרת, אם אתה מנהל מוצר טוב, אם אתה טוב, אתה לא מנקה שולחן אף פעם. תמיד יש מה לעשות, תמיד יש אקספלורציות לעשות, תמיד יש ניתוחים לעשות, תמיד יש ראיונות עם יוזרים, להסתכל עליהם. ניהול הפוקוס, מה בפריוריטי עכשיו? ככה אני מרגיש כל הזמן. לגמרי. זה נכון בלי קשר למוצר. נכון, ובעצם לנהל מה לא לעשות. כי הרשימה לא נגמרת. אני חושב שניהול עצמי זה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב שאני מסתכל עליו, והוא גם מאוד מתאים לי. כי אני לא מיקרו-מנג'מנט. אני אוהב כאלה שיש להם, שהם סוס מרוץ שצריך לרסן אותו, יש להם פלפל בטוסיק עם הנעה עצמית מאוד מאוד חזקה, ואני עוזר בפיין-טיונינג והם בהרבה מובנים, הם גם מנהלים את הקשר איתי. זה מה שמתאים לי כמנהל. יש כאלה שהם יותר מיקרו-מנג'מנט והם דווקא רוצים את השליטה. אז אני חושב שזה שילוב של מה שאני אמרתי, פלוס מה שמתאים לי לדנ"א שלי. נהדר. אז על הדרך גם נגעת בזה,

אייל דוד: [26:12] אז תגיד מה האתגרים שלך היום כצביקה?

צביקה קליינמן: [26:16] כצביקה, האתגרים ב-WSC ספורטס, כמו שאמרתי, ובטח הבנתם, גם התעשייה מורכבת, גם הסוויטה המוצרית. הקצב מאוד מאוד מהיר, 30 אנשי פרודקט. אני פחות משנתיים בחברה, האתגר, האתגר האחד שלי הוא בעצם לעמוד בקצב של התעשייה ושל מה שהחברה עושה ולדעת לשלוט בפרטים, כי אני מאוד אוהב לחבר את הקצוות של הפאזל והסטרטגיה, ואם יש לי בליינד ספוט של מה אנחנו עושים ויכולות, אז אני מרגיש שזה עוצר אותי בלתת ערך בכובע שלי. ומהצד השני, גם אנחנו בסקייל מאוד מאוד גדול עם גוף ה-Growth שהוא B2B2C, שזה מיינדסט וסקילס שהחברה פחות מכירה, כי היא באוריינטציה שיותר B2B מסורתי. אז ההקמה של כל התחומי האחריות ותהליכי העבודה שתומכים בעצם בסקייל הזה.

אייל דוד: [27:23] אז היום אתה בעצם גם מתכנן את התהליכים אם אני מבין נכון, וגם אתה צריך לקבל הרבה סיגנלים והרבה דאטה כדי להישאר up to date, ופה כנראה בגלל זה הזכרת במה אתה מחפש ב-PM אם בעצם

צביקה קליינמן: [27:36] אתה רוצה לקבל את כל הסיגנלים האלה אליך. כן, אבל אני מוסיף גם שהרבה מהחוויות שאנחנו עושים, אין בנצ'מארק, אף אחד לא עשה אותן. כל הנושא הזה של לייב סטורי, של אירוע ספורט שמתעדכן בזמן אמת, והעלילה שלו, אין לי איזה דאטה להסתכל על מישהו שעשה את זה טוב ובוא נעשה יותר טוב. אנחנו ממש ממציאים חוויות וקובעים טרנדים של צריכת ספורט בעולם. אגב, סיפרתי לך על הטרנד של בעצם פחות צריכה של לייב גיים ולראות בעצם את המשחק המרוכז והיילייטס.

אייל דוד: [28:12] אם לא היינו בעולם, אולי הטרנד הזה היה פחות משמעותי. סביר להניח. אתה יודע מה מקסים אבל? אמנם אין לכם בנצ'מארקים כאלה, אבל כן יש לכם בנצ'מארקים סביב התעשייה. אתם רואים המון גופים בהמון מקומות, בהמון טריטוריות, ויודעים להשוות בין ענפי ספורט, יודעים איפה לכוון. דווקא בהיבט הזה נורא קשה להשיג אתכם,

צביקה קליינמן: [28:30] חשוב לומר, מבחינת תחרות. וזה שאנחנו בעצם עושים את זה end-to-end ולא רק מייצרים את התוכן אלא גם מפבלשים אותו לסושיאל או דרך ה-SDK שלנו, אז אנחנו גם סוגרים את הפידבק לופ של הדאטה וה-engagement של האוהדים. אז בעצם אנחנו יודעים מה עובד, מה לא עובד, מה הטרנדים, יודעים לעשות פידינג למנועי המלצות ופרסונליזציה.

אייל דוד: [28:57] אז זה מאוד מעניין. בהצלחה לגוף השידור שינסה להוציא אתכם. בעצם סביב כל הערך שאתם נותנים. בוא תספר שנייה על הדרך איך נכנסת לפרודקט.

איך צביקה נכנס לפרודקט

צביקה קליינמן: [29:10] כן, זה בכלל מקסים בעולם הפרודקט, שאין דרך סטנדרטית. אז א', היה לי איזשהו אהה מומנט בשלבים מתקדמים של הקריירה שהבנתי שמה שאני אוהב לעשות ועושה שנים, קוראים לזה ניהול מוצר. מה עשית עד אז? כל מיני תפקידים. אז התחיל, בוא נגיד, התואר הראשון שלי היה בתעשייה וניהול. חצי ראשון של התואר זה ניהול ברים ועבודות סטודנטים. החצי השני זה כבר עבודה של גדולים, עבדתי בחברת ייעוץ, שעבדה בעיקר עם סטארט-אפים, גם סטארט-אפים, גם ארגונים גדולים, יזמים, גם תוכניות עסקיות ושיווקיות, Go-To-Market, תוכניות פיננסיות, תהליכי עבודה, הגדרות תפקיד. אז זה גם כובע של תעשייה וניהול, אבל גם כל הצד, המודל העסקי, שיווקי ועבודה עם סטארט-אפים, אפשר להגיד שזה אקספלורציה מוצרית, בלי שידעתי בכלל. אז בעצם נכנסתי לחברת תוכנה בתור פיתוח עסקי, ואחרי זה ניהלתי אותה, וחברת תוכנה שבעצם פונה לסטארט-אפים ויזמים. וגם איתם עבדתי בעיקר על המוצר שלהם בתור יועץ. גם אחרי זה שעשיתי ניסיון שלא צלח להקמת חממה לסטארט-אפים ותחרות ליזמים, שהייתה מטורפת, אולי ניגע בזה אחר כך, זה בעצם עבודה מוצרית. וגם אחר כך בריל קומרס, שהובלתי פרויקטים של דיגיטל עבור חברות, בדיעבד הבנתי, שם היה לי ה-אהה מומנט שמה שאני אוהב לעשות ועושה כסרוויס, קוראים לזה ניהול מוצר, ונפל לי האסימון,

אייל דוד: [31:05] אוקיי, אתה עושה ניהול מוצר, אבל מה שהפריע לך כל השנים האלה זה שעשית את זה כיושב על הגדר.

צביקה קליינמן: [31:12] אתה רוקד מסביב, כן. בדיוק. ומידת העומק שאתה נכנס תלויה בלקוחות והתכתיב שלהם על המוצרים שלהם, ואז הבנתי שמה שאני מחפש, קוראים לזה מנהל מוצר, וזה צריך להיות בחברת מוצר. ומאיפה התחלת? התחלתי בפרגוניקס, בעצם חברה שעושה אונליין טריידינג, פורקס, מניות, מדדים וכולי. יצא שגם, האמת שגם בפרגוניקס, גם במקומות אחרים, יצא שקיבלתי מפתחות לבנות מאפס דברים חדשים, אז שמה פיתחנו ממש פלטפורמה של crowd trading שממליצה לסוחרים, לסוחרים שהם וואלה, לא מכירים, על המלצות בעצם לסחור לפי מה שהמובילים בשוק עושים.

אייל דוד: [32:04] אז בעצם, וואו, זה מדהים איך כל ההיסטוריה שלך בנתה אותך לרגע הזה, לפחות מבחינת ביו, בעצם רקדת סביב הפרודקט מהיבטים עסקיים, אפילו בהיבטים ניהוליים אמרת, ייעצת, והכל בסוף גם מתנקז כנראה לפרודקט, כי זה היה הדרייבר בעצם כדי לגרום לחברות להצליח. אז אוקיי, סיימת שם ובעצם long story short אתה באיזשהו רגע בקורונה הגעת גם לאבו, נכון? עברת גם בצ'ק אני זוכר, נכון?

אבו: הקמת ארגון מוצר ולקחים מסגירת החברה

צביקה קליינמן: [32:30] קצת קח אותנו לשם. לצ'ק או לאבו. לאבו. אז אבו, כן, אבו מי שלא יודע, מי שלא היה לו את הזכות להכיר, זה בעצם שירות שמנצל ריכוז של ביקושים, אם זה עכשיו מגדל משרדים, מגדל בניינים, שיש וואלה אלף אלפיים אולי אנשים ביום, באותו מקום, מנצל בעצם את ריכוז הביקוש בשביל להביא שירות משלוחים של מה שאתה רוצה, גם שירותים, גם מוצרים, גם סופר, גם תיקונים, you name it, מהיום להיום, בלי מינימום ובלי subscription. ממש, זה השירות. אז אני נכנסתי לאבו בעצם בתור VP Product והקמה של מחלקה חדשה שהיא ה-Product Experience. זהו, שגם שם הגעת להקים. להקים, ותשמע, אבו, זה יש לי, מי שלא מכיר את הסיפור, לא זכיתי להיות שם הרבה זמן, החברה נסגרה אחרי, נראה לי, שישה-שבעה חודשים אחרי שנכנסתי, הספקתי להקים ארגון מוצר מאל"ף עד תי"ו, גם UX, גם Product, גם Analytics, הכל, ובעצם ה-attention היה לכיוון ה-Product Experience. אני חושב שאחת הסיבות למה אבו היום לא נמצאת זה בעצם כי אנחנו עשינו בעצם, אבו עשתה את כל האופרציה של השילוח end-to-end. כל הלוגיסטיקה, המחסנים, ההובלה לנקודות, הכל הכל היה פרופרייטרי של אבו, והמון המון משאבים, גם פיתוחים, גם פרודקטים, הושקעו בצד האופרטיבי ופחות ב-Customer Experience. דוגמה, סתם משהו שאני הופתעתי לגלות כשנכנסתי, אם אתה עכשיו היית, אם היית לקוח חדש של אבו, קיבלת בישראל 10-20 שקל, בארצות הברית 10 דולר, קח, תתפרע, אין מינימום, אין דמי משלוח, מהיום להיום, קח 10 דולר, תזמין מסטיק, מהיום להיום. למעלה מ-50% מהיוזרים שהגיעו, אפילו לא הוסיפו לעגלה. ההשכרה. כסף, חינם, קח, תזמין, 20 שקל, תתפרע, אפילו לא הוסיפו לעגלה, בלי כוכביות. זאת אומרת, היה פה אתגר מאוד מאוד גדול במסג'ינג של ה-Value Prop, בקונספט השונה הזה, וזה מה שאני תכננתי לפתור, לא הספקתי. התחיל בעצם הטרנד של המוצדק באופן כללי, של צמיחה בריאה של חברות, ובתור חברה שכל הזמנה שלה היא, אגב, בהגדרה, לפי כל המודלים היינו אמורים להגיע לברייק איבן אחרי כמה חודשים, ועדיין לא היינו, אבל עובדתית כל יום דיממנו הרבה הרבה כסף, ובגלל זה הוחלט לסגור את החברה.

אייל דוד: [35:36] וואו, אני הייתי צולל עכשיו לתוך הנחת העבודה שהייתה לך, ומה היית משנה שם, אבל חושב שנשים את זה בצד, אז בעצם מי ה-B2C המאוד מובהק שעשית, בעצם זה B2C כשעבדת בעצם בעיקר מול הלקוחות שלו היו בעיקר הבניינים, נכון? בסופו של דבר בנייני משרדים ומגורים, לא?

צביקה קליינמן: [35:54] זה B2B2C, יש לנו גם את הצד ה-B2B זה מול חברות ומול חברות ניהול וּוועדים של בתים, והצד ה-B2C זה בסוף הדייר או העובד שאתה רוצה שהוא יזמין כל יום כמה שיותר עם סל יותר גבוה.

אייל דוד: [36:13] אז זה גם B2B וגם B2B2C ולפני זה בצ'ק זה רק B2C. זהו, היית מאוד קונסיומר פייסינג ועכשיו בעצם ב-WSC אתה עושה בדיוק ההפך. חצי. חצי, אבל זה העניין, אתה לא מתקשר, אני חושב, אתה לא מתקשר באמת עם לקוח קצה אחד ספציפי, אתה גם לא יודע עליו הרבה פרטים, אז איך זה?

צביקה קליינמן: [36:31] א', הנושא הזה של מגע עם פאנס זה משהו שאנחנו, גם החברה פחות רגילה וזה משהו שאנחנו שמים עליו דגש עכשיו, בטח ובטח מבחינת הדאטה, כי באמת עכשיו עם החוויות שאנחנו גם נותנים עם SDK אז אנחנו ממש על השיבר של הדאטה ויודעים בדיוק מה עובד ולא עובד ומה בחוויות. אני חושב שזה באופן כללי דיון, אני חושב שיותר קל במרכאות להיות במיינדסט של customer-centric B2C, שזה ה-go-to ה"טבעי" שלי, על להיות הפסיכולוג שחושב על הפרסונה ומאיפה היא באה ומה היא רוצה להשיג ואיך היא מודדת הצלחה ולמה בכלל לבוא למוצר שלך ואתה יודע, what's in it for me. אני חושב שיותר קל להתחיל משם ולתרגם את זה לעולמות B2B ולעשות לזה מין הצרחה מלמעלה. מאשר הפוך להיות במיינדסט של hardcore B2B עם עשרות או מאות לקוחות ולא לחשוב על המיקרו של המיקרו של האנד יוזר.

אייל דוד: [37:40] חתיכת אתגר. אז מה אתה יכול להרחיב על זה מה בעצם אתה עושה סביב זה איזה תהליכי חשיבה אתה עושה סביב זה כדי באמת להתחיל להבין את היוזרים האלה ששוב אתה מתחיל מ-B2B ואתה בסוף בא לשרת את הארגון עצמו ואתה עובד עכשיו לרמת אפן איזה תהליכים אתם, אני מנסה לדייק את זה יותר. יושבים הרי כמה פרודקטים כמה אנשי מוצר כמה אנשים בחברה נשמע שכולם גם אוהבים ספורט שמבינים את התחום. רואים את עצמם כפאנס מתחילים להניח הנחות. איך אתם איזה תהליכי מחשבה אתם עושים איך אתם מנהלים את הבריינסטורמס האלה שאני משער שאתם עושים איך זה נראה. אז זה נכון א' אנחנו עושים המון המון דוג פודים. תשמע לי מה זה כיף לעבוד אצלכם אנחנו אחרי זה נשאיר פרטים איך ליצור עם צביקה קשר.

צביקה קליינמן: [38:23] כן אני יודע שאני משוחד אבל באמת אם אתה אוהד ספורט בוא תראה את המשרות הפתוחות ובאמת המכה של עולם הספורט. אז אנחנו עושים המון המון דוג פודים. רוב עובדי החברה הם לקוחות יוזרים של הלקוחות שלנו של עצמנו יש לנו אפליקציה פנימית אפילו שאנחנו לקוחות של עצמנו ואנחנו בעצם גם מודדים אינגייג'מנט אבל ברור שזה לא מדגם מייצג אבל יש לנו המון המון פידבק פנימי. יש לנו קשר הדוק באופן חריג עם הלקוחות. יש לנו מחלקת אקאונט מדהימה ו-Business Development שיצרה בעצם קשרים מאוד מאוד אינטימיים וקרובים עם הלקוחות. מזמינים אותנו לכל האירועי ספורט אנחנו ב-Weeklies איתם ו-QBR'ים אנחנו בלב ליבת העשייה של עולם התוכן שלהם והמגע עם האוהדים. אז יש לנו קשר מאוד מאוד מאוד קרוב איתם עם גופי המחקר שלהם. יש לנו ממש תוכניות Innovation עם לקוחות כמו ESPN ו-NBA שאנחנו יחד איתם מייצרים חוויות חדשות ובודקים אותן. אנחנו סיימנו עונת NBA לא מזמן, עשינו ערוץ, מוצר חדש, ערוץ טלוויזיה במרכאות, בתוך האפליקציות של ה-NBA שליווה את ה-All-Star. ערוץ אוטומטי עם כל התכנים מפעפעים פנימה וזה היה פיילוט יחד עם ה-NBA לראות איך זה עובד, איך החוויה, איך הפידבקים של האוהדים וכנראה נעשה לזה סקייל.

אייל דוד: [40:10] אז בואו באמת נחבר את זה לאיזשהו תהליך כי אתה אדם של תהליכים אז מה זה דבר שבעצם עלה באותו QBR או באותה פגישה בעצם שאתם ישבתם עם ה-NBA אמרתם היי יש פה הזדמנות מישהו מאצלכם אמר איך זה היה ואז לקחתם את זה רידדתם את זה איך זה היה? תראה, אנחנו ב...

אקספלורציה, דיסקאברי ו-design partners

צביקה קליינמן: [40:25] אנחנו לא סתם, ממש מתקשרים איתם, הם יודעים מה ה-Roadmap שלנו. אנחנו עושים איתם בתחילת כל שנה אקספלורציה על מה שאנחנו חושבים שההיפותזות הנכונות, מקבלים פידבקים גם על התכנים, גם על חוויות. הלקוחות שלנו ממש חלק, הם בסוף חיים את היום-יום, גם אנחנו בדרגה שנייה, זה הלקוחות שלהם, מה שאנחנו מפתחים, אם לא יהיה buy-in מבחינתם, היי אנחנו רוצים את התוכן הזה, את החוויה הזאת לאוהדים שלנו, זה לא יקרה. הם חלק גדול מהתהליך. הרבה פעמים, אנחנו לרוב מגיעים עם ה-innovation וההיפותזות שלנו והחוויות שאנחנו מייצרים. יש תהליך של אקספלורציה מול לקוחות, בעצם לקבל מהם פידבקים, אחרי שגם קיבלנו פידבקים פנימיים, כי באמת יש הרבה אנשים שמבינים את האינדסטרי שהם חלק מ-WSC Sports. אז אנחנו בעצם עושים תהליך קלאסי של דיסקאברי, שזה בעצם רמה אחת מתחת, ברמת הסקופינג, ממש החוויה. אם אקספלוריישן עונה על שאלות, גם דיסקאברי וגם אקספלוריישן בסוף זה תהליכים שה-definition of done שלהם זה לענות על שאלות מחקר. התוצר זה לא מוצר באוויר בהכרח. אז באקספלורציה השאלה זה בכלל האם יש צורך, האם נעשה את זה, האם ישלמו על זה, ובדיסקאברי זה האם אנחנו פיצחנו את החוויה הנכונה. את הסקופ הנכון, האם פירקנו את זה בצורה נכונה וה-go-to-market הוא בצורה אידיאלית. ואז אנחנו הולכים בעצם לאקזקיושן mode, גם פה מאוד מאוד מאוד אנחנו שמים דגש על design partners להתחיל איתם. הלקוחות שלנו ברובם שמחים להיות design partners ראשונים. הרבה פעמים מה שמניע אותם זה להיות הראשונים שהם מייצרים חוויה מסוימת, ואז אנחנו עושים איתם את ה-design partnership, רצים איזה תקופה, אוספים דאטה, פידבקים,

אייל דוד: [42:26] ואז עושים איזה scale כ-offering לכולם. אחלה מודל. מגניב מאוד, אז אתה מרגיש בתור צביקה שבעצם סגרת את המעגל בהיבט הזה? שאם לפני זה רקדת סביב מדורת הפרודקט, אז עכשיו אתה גם באמת בודק שיש לה תוכן, שיש לה תוקף, סליחה,

צביקה קליינמן: [42:42] אבל גם מוריד אותה לקרקע? אני, כן. האמת שלפני כמה שנים כבר סגרתי, הבנתי שהדסטיני שלי זה פרודקט. מנכ"לתי חברה, כביכול משם זה היה יכול להתפתח לחברות יותר גדולות, תפקידים יותר בכירים, אבל זה לא מעניין אותי. אני מצאתי את ה-sweet spot שלי, זה עולם הפרודקט. כמה שיותר אימפקט, כמה שיותר מגע, מגע עם יוזרים ולייצר חוויות, זה ה-passion. מגניב. טוב, בפעם הבאה שתבוא, ואני מקווה שתבוא,

אייל דוד: [43:13] אז אנחנו גם נדבר על מה שהזכרת מקודם בהקשר של האקסלרטור, היה נטוע לי בראש ופשוט לא הספקנו.

צביקה קליינמן: [43:20] מה אתה מאחל לצביקה בעוד 10 שנים? להמשיך לעשות פרודקט, להמשיך לעשות פרודקט שאני אוהב, פאשנט לגביו, לעשות אותו אולי אפילו מתוך תחביב ולא בשביל הפיירול ותכל'ס זהו לפחות בו אתה יודע בריאות וזה אבל בפן המקצועי,

אייל דוד: [43:46] להמשיך לעשות את מה שאני אוהב. מגניב. יש לך איזשהן המלצות לאנשים שרוצים להיכנס לפרודקט?

המלצות למי שרוצה להיכנס לפרודקט

צביקה קליינמן: [43:55] בארץ פחות מקובל לגייס תפקידי ג'וניור לפרודקט. גם אני לא מגייס תפקידי ג'וניור. הערך המוסף של פרודקט שהוא בכיר, שמדיי וואן הוא נותן בראש ומנהל את עצמו ומוביל את הדומיין הוא עולה כמה מונים מאשר לעשות עכשיו אונבורדינג של שנה פלוס להצמיח פרודקט. בחו"ל זה יותר מקובל. לכן מי שמחפש תפקיד ראשון כפרודקט ימצא שזה מאוד מאוד מאוד מאתגר. ואני, ההמלצה הכי גדולה שלי זה להתחיל בתפקידים שהם ליד, בין אם זה QA, ניהול פרויקטים, אופרציה, כמובן מפתחים, הכי קל, לטרגט ארגונים שיש לך תשוקה לעבוד בהם, להיכנס בתפקידים האלה. יש צמאון מאוד מאוד גדול לחשיבה מוצרית ועשייה מוצרית בכל ארגון. אם אתם ב-DNA פרודקט, אתם תוכלו לעשות פרודקט בכל ארגון, אף אחד לא יעצור אתכם, כולם ישמחו. תשבו בצהריים עם המנהלי מוצר, תהיו חלק מהעשייה המוצרית, תהיו על ה-OKR של הארגון שלכם, תבואו עם אינישיאטיבס, תלמדו את כל התיאוריות, תיקחו פט פרוג'קטס מוצריים after hours, פשוט תעשו פרודקט, ככה גם תלמדו וגם תייצרו קבלות. ואצלנו אני חושב שחצי מהמנהלי מוצר זה כאלה שלא התחילו כפרודקט בחברה. זאת אומרת, הם התחילו, צמחו מבפנים. צמחו מבפנים לגמרי, ואז גם אם יש את ה-DNA הפרודקטי, פלוס את ה-Know-how הספציפי של החברה, אז זה שילוב מושלם. נכון. אצלכם במיוחד זה מצרך מאוד יקר להבין את הדומיין.

אייל דוד: [45:53] טוב, צביקה, היה לנו מה זה כיף. אני... שיהיה לך אחלה יום. תודה, היה לי ממש כיף. ביי חברים, ביי ביי. היי חברים, תודה על ההקשבה. אם מצאתם את הפודקאסט הזה בעל ערך, תוכלו להירשם, לעקוב אחרינו, כמובן לפרקים נוספים בספוטיפיי, אפל פודקאסט או כל אפליקציה אחרת. כמובן שאם לא מצאתם אותנו באיזושהי אפליקציה, אשמח שתכתבו לנו. נשמח מאוד לחמישה כוכבים בכל פלטפורמה ושתעקבו אחרינו, כדי שעוד מאזינים יוכלו להיחשף אלינו ולמצוא את הפודקאסט. אתם גם יכולים למצוא את הפרקים הקודמים בכל אפליקציה או בערוץ היוטיוב, יש לנו לינקים בתיאור. אז עד הפעם הבאה, יאללה, תהיו יעילים וביי ביי.