תמלול: טלאור זק״ש | בריאות דיגיטלית, השקעות וחדשנות – הצצה לעולם ה־Deep Health Tech

פתיחה והיכרות עם הפודקאסט

אייל דוד: [00:00] היי, זה אייל. ברוכים הבאים לפרודקט בילדר, המקום לשיחות המוצר הכי מעניינות. אני הבעלים של יוזר פלוז, ובין השאר המנחה של הפודקאסט הזה, והמטרה שלי כאן היא שנשפר יחד את הפרודקט סקילס שלנו. אם זו הפעם הראשונה שלכם פה, מקווה שתיהנו. ואם כבר הזנתם וקיבלתם ערך, אשמח ממש שתשתפו את הפודקאסט עם חבר וחברה. אז יאללה, מתחילים! היי טלאור, מה העניינים? מה נשמע? איזה כיף להיות פה. נהדר, איזה כיף שבאת. יום גשום, אולי מעט פחות ממה שהבטיחו. טוב, אז נמצא איתנו בעצם טלאור, שהוא שותף מנהל ב-eHealth Ventures, אמרתי נכון? נכון. ובעצם אתה הולך לפרוס לנו קצת על העולם שלך, קצת לספר איך זה נראה שם. אז אני אשמח אם תוכל טיפה להציג את עצמך בכמה משפטים.

מי זה טלאור: רקע ולידת eHealth Ventures

טלאור זק״ש: [00:54] אוקיי, בשמחה. אז אני טלאור, לא תהילור כמו שעלולים לחשוב. אני עוסק היום, מנהל קראפי. אני עוסק על קרן השקעות, שנקראת eHealth Ventures, ועליה נדבר אני מניח רוב הזמן. ברקע שלי, לפני הקרן, שילוב של מדעי המחשב, מנהל עסקים, אימון. מתעסק בטכנולוגיה רפואית כבר משנת 2001, עשיתי את זה כמה שנים בישראל, אחר כך כמה שנים בארצות הברית, ועוד כמה שנים באירופה. ראיתי את הפער הגדול, ראיתי את היתרון הישראלי, וזה התחבר לי עם החיבה שלי,

היתרון הישראלי — מקאבי אונליין וטלמדיסין מוקדם

אייל דוד: [01:31] לעולמות הפיננסיים, וכך בעצם נולדה eHealth Ventures. מהמם, אתה יכול לספר טיפה על היתרון הישראלי? מה זה אומר בעצם?

טלאור זק״ש: [01:39] כן, אני אציג את זה כסיפור. אני עבדתי בישראל, הלקוח העיקרי שלה היה מקאבי, ואחר כך לאומית, ואחר כך הרבה בתי חולים, ועשינו פה כל מיני דברים שלא ידעתי כמה הם מתקדמים. כמו למשל שבשנת 2001, סייעתי למקאבי בעצם להשיק את המקאבי אונליין, מה שאנחנו היום מכירים באפליקציה, עכשיו בדפדפן. ב-2003 עשינו את הטלמדיסין שמשנע בדיקות קרדיולוגיות, מנקודת הבדיקה לפענוח וחזרה תוך 20 דקות. ואז ב-2007-2008 אני יוצא לארצות הברית, לעולם הגדול, ומניח שאנחנו המפגרים והמאחרים והם החכמים והגדולים, ואני נכנס לראות איך עובדת מרפאה של רופא אמריקאי או רופאה אמריקאית, ואני מגלה הרים של נייר, והפקסים לא מפסיקים מצפצף, ואני מבין שאנחנו מקדימים אותם ב-20 שנה בערך.

אייל דוד: [02:35] רגע, רק תסדר את האוזן, אז בעצם למה יצאת לשם? אחרי שעבדתי בארץ גם כיזם וגם כעובד בחברה,

טלאור זק״ש: [02:44] נוצרה הזדמנות, בעצם פנו אלינו מחברה אמריקאית, וביקשו שירותי פיתוח, וכך הכל התחיל.

אייל דוד: [02:51] ואז בעצם התחלת ללמוד על העולם הזה שם, ובטח יש המון ללמוד על התעשייה, אז מה, אז אתה אומר שבעצם נתקלת בזה שיש פער משמעותי, בעצם טכנולוגיה. טכנולוגיה, היה. מה עוד שמת לב? ומה קיים היום? כאילו, יש עוד פערים עדיין היום? קודם כל, היום זה כבר מאוד ידוע,

מערכת הבריאות האמריקאית השבורה והיקרה

טלאור זק״ש: [03:10] שמערכת הבריאות האמריקאית שבורה לחלוטין. כולם כבר מכירים בזה, גם הם מכירים בזה, אז הם עוד לא כל כך הבינו. אבל זו מערכת בריאות שמשלמת המון כסף, פי 4, פי 5 ממערכת הבריאות הישראלית על כל פעולה, והתוצאות הן פחות טובות. זה השורות התחתונות, כן? אתה מתחיל באותה מחלה, מסיים פחות או יותר באותו טיפול, בדרך אתה משלם הרבה יותר. וזה פער מאוד מאוד גדול, שמייצר הזדמנויות אדירות, ובגלל זה רוב הכסף העולמי בבריאות הולך לשם.

אובמקר, ACOs ואקאונטביליטי

אייל דוד: [03:42] הם פשוט בזבזנים. זהו, אם אני זוכר נכון, תפוס אותי על המילה, אבל בעצם האובמקר היה גם סביב בעצם התקופה הזאת שאתה ביקרת, משהו כזה, נכון? נכון, האובמקר התחיל אז, כשהמטרה הייתה לנסות ולהביא,

טלאור זק״ש: [03:57] להנגיש את הרפואה גם לשכבות החלשות, אלה שחסרי ביטוח, ולתת להם כיסוי, היה גם את האופנה שעדיין קיימת, של ה-Accountable Care Organizations, שבאים בעצם לנסות להיות קופת חולים, כי קופת חולים, מה היתרון הגדול שלה? קופת חולים ישראלית, כטיפוס. זה שאם קבלת תקציב, ואחראית במסגרת התקציב, לכל נושא הבריאות שלך, מא' ועד ת', אז ככל שהיא תהיה יותר יעילה, אז היא תוכל להסתדר עם התקציב, אם היא תהיה בזבזנית, היא לא תוכל לספק את השירות, ויש תחרות. וזה היה אקאונטביליטי, שמאוד חסר בשוק האמריקאי, כי שם, רופא, הוא רוצה את הכי טוב בשבילך, בלי קשר לכמה זה עולה.

אייל דוד: [04:38] ושנייה לפני שנרוץ, שנייה באמת לספר על התעשייה, ועל איזושהי סקירה שאנחנו נעשה כאן, אבל אתה יכול לספר מה המצב באירופה, ובכלל, בוא נצמד לאירופה, אלה שני השווקים שאתה מכיר בעצם יותר, נכון? כן, אירופה היא כמובן לא הומוגנית,

מערכות באירופה: NHS, יוון, גרמניה והמודל הביסמרקי

טלאור זק״ש: [04:53] יש שם מדינות שונות, עם שיטות שונות, וזה לא דומה אחד לשני, ניקח את בריטניה כדוגמה, זה שם, זה כן סינגל פייר מהבחינה הזאת, שיש את ה-NHS, שזה מעין קופת חולים גדולה, שמחולקת לטראסטים, הם חסרים מבנה אחד מאוד משמעותי, שזה התחרות. NHS מחלקת את בריטניה גיאוגרפית, זאת אומרת, אתה יכול להיות ב-NHS לונדון, או ב-NHS אחר, זה נקרא טראסטים, אבל אין ביניהם תחרות, והיעדר התחרות בעצם, גורם לכך שהם לא כל כך זריזים, וששים אלי קרב, כדי לשפר ולהשתפר, כמו שאנחנו רואים פה, ובכל מדינה זה קצת אחרת, ביוון, למשל, יש מצב שאני מתפלל שלא נגיע אליו פה, שמשהו כמו 30-40 אחוז, ממערכת הבריאות היא פרטית לחלוטין, זאת אומרת, מערכת הבריאות הציבורית, משרתת את החלשים, ומערכת הבריאות הפרטית, משרתת את מעמד הביניים הגבוה והלאה, כולי תקווה שלא נגיע לשם. אני חושב שבגרמניה וצרפת, זה בטח נראה אחרת לגמרי, לא? כן, גרמניה בנויה על קופות חולים, הרבה קופות חולים, אגב, המודל הישראלי, בבסיסו הוא גרמני, זה המודל הביסמרקי, כי אני לוקח אתכם פה לשיעורים, במבנה מערכות בריאות בעולם, אבל היסטורית, מערכת הבריאות הישראלית מזכירה, הוא בנויה על עקרונות שהגיעו מגרמניה, של קופת החולים בכלל, רק ששם אין ארבע קופות חולים, יש 70 קופות חולים. ושוב, זה משתנה ממדינה למדינה, בגדול, ככלל אפשר להגיד שאירופה יותר מבוססת רפואה ציבורית, בבעלות המדינה, או עמותות שפועלות מטעם המדינה, לעומת המערכת האמריקאית, שהיא כמעט כולה פרטית, שזה גם שקר, כי חלק ניכר מהמערכת הזאת, היא המערכת של מדיקר, שם המערכת הציבורית, לבני ה-60 פלוס, הפנסיונרים. אבל היא כן לחלוטין פרטית, מבחינת נותני השירות. אז זה ההבדל העיקרי. מה שאולי לא הבדל, זה שבשני האזורים האלה,

אייל דוד: [06:59] האוכלוסייה מזדקנת, נכון? גם המדינות שהזכרנו, באירופה וגם בארצות הברית. בכל העולם, כן. אז אולי באמת נדבר שנייה, תכניס אותנו שנייה לעולם שלך, אולי תתאר לנו שנייה, איזה סוג של חברות אתה מחפש בעצם בקרן,

מה מחפשת הקרן: Health Tech ודוגמאות פורטפוליו

טלאור זק״ש: [07:14] אם זה אתה רגיל לעבוד, ואולי תיקח אותנו משם. אוקיי. אז קודם כל, אנחנו תחת הכותרת, שנקראת היום Health Tech. השמות משתנים. פעם קראנו לזה Digital Health, או e-Health עוד לפני כן, לכן השם. Health Tech אומר שאנחנו משקיעים, בטכנולוגיה רפואית, שאיננה תרופות, ואיננה,

אייל דוד: [07:39] גם במידה מסוימת, את ביולוגיה רטובה. אולי תיתן דוגמה, כדי לסדר את האוזן, למשהו שעסקתם בעבר?

טלאור זק״ש: [07:47] אני יכול לתת כמה וכמה דוגמאות. ברמת, דברים שהם לחלוטין Non-Medical Devices, אז יש חברה כמו Qlog, שעושה אופטימיזציה של תהליכים, בתוך מערכת הבריאות, בבתי חולים, בקופות חולים. ברמה מאוד רטובה יחסית, אז יש חברה צעירה, שהשקענו בה ממש לא מזמן, שנקראת 2DX, שיודעת לעשות, או מתיימרת לעשות, את בדיקה ביתית, למחלות מין. שחוסכת המבוכה, של הלכת ולבקש את הרופא, או הרופא שישלחו אותך למעבדה. באמצע, יש נושאים מרתקים, כמו חברה בשם Identify, שבאופן חישובי יודעת, לקחת דם של אימא בהיריון, בשבוע שישי, ובעצם לחלץ משם את שווה הערך, לריצוף גנטי מלא של העובר. ואז בשבוע שש עד עשר, אפשר לקבל בעצם תמונת מצב מלאה, שפחות, שחוסכת את כל הבדיקות האחרות, כמו NIPT, ומי שפיר אחר כך, וכן הלאה, וזה חישובי לחלוטין.

אייל דוד: [08:48] אני מת לשאול אותך, שלא תמשך, אבל בואו אולי נצמד שנייה, באמת, אז נתן כמה דוגמאות. אז בעצם, תמקד אותנו, זה אוקיי, זה סוג החברות, סוג המוצרים, שאתה מחפש? באיזה שלב?

טלאור זק״ש: [09:02] אז קודם כל, אנחנו קוראים לזה Deep Health Tech, אנחנו נוגעים בדרך כלל בדברים יותר קליניים, יותר עמוקים ברמה הטכנולוגית. השלבים שלנו, זה שלבי התחלה, Early Stage, תמיד, עד עכשיו התמקדנו יותר, ממש בהתחלה, בשלבי הרעיון, נפעלנו חממה, שסיימה את פרקה, והיום אנחנו ממוקדים, בנימה חת-קדימה, שזה שלבי עשייה, נקרא לזה, או אני אוהב לקרוא לזה Early Commercial.

אייל דוד: [09:32] ובעצם, אז אתה מקבל, אתה מקבל בטח המון הצעות היום, המון בעצם הזדמנויות, שנוחתות אליך, אז איך אתה מתמודד איתם, לאור, בוא נגיד, מה המצב בכלל בשוק? כמה יש קבלה עכשיו, לסטארט-אפים חדשים, בתחום הזה?

שנת שיא 2024 ומצב השוק להשקעות

טלאור זק״ש: [09:50] אצלנו, הפעילות נמשכת בשיא הכוח, סיימנו את 24 כשנת שיא, עשינו 17 עסקאות, 8 מתוכן, זה חברות חממה חדשות, 3 חברות Early Commercial חדשות, ועוד השקעות נמשיך בחברות שלנו. אנחנו מוצאים, ממשיכים לקבל הרבה פניות. אני לא חושב שאנחנו קרן שמאפיינת את השוק, נכון, לשנה האחרונה או בשנתיים האחרונות, רוב המשקיעים יותר מסתגרים, ושומרים את הכסף כדי לתמוך בפורטפוליו הקיים שלהם, ופחות נוטים להשקיע במיזמים חדשים. תקופה לא פשוטה, נדבר על זה בטח.

השותפים: מקאבי, Mayo Clinic, Amgen ועוד

אייל דוד: [10:30] נדבר בהמשך, תגיד, ובאיזה אזורים אתה הכי יודע לעזור לחברות פורטפוליו? זה מגיע יותר לך? אנחנו משתדלים לתת,

טלאור זק״ש: [10:37] זו צוות מעטפת מאוד רחבה. צריך להזכיר שאולי לא אמרתי את זה, אבל eHealth Ventures זה שותפות. זה לא אני והצוות עובדים לבד בוואקום, אנחנו מגובים על ידי שותפים מאוד מאוד חזקים, השותף המרכזי זה קבוצת מקאבי שירותי הבריאות, לצדם שותפים עסקיים חזקים שלנו, זה מיוקליניק מארה״ב, יש לנו משקיעים כמו חברת התרופות אמג'ן, מדיסון פארמה בישראל, קבוצת מלאם, ועוד ועוד משקיעים, משקיעים מסין, ממרכז אירופה, מארה״ב, ואנחנו עובדים מאוד מאוד קשה, כדי שהשמות שמניתי לא יהיו קישוט על הקיר, אלא באמת ייתנו ערך. וזה אומר לדוגמה שכל שבועיים יש שיחה עם מיוקליניק, עוברים על הדיל פלואו, ועוברים על הפורטפוליו, איך אפשר לעזור להם במה הם רואים עניין, במה הם יכולים לתמוך, איך הם רואים את הטכנולוגיה, כמייצגים את מערכת הבריאות האמריקאית, ככל שניתן, והתוצאות יפות. סתם לדוגמה, מיוקליניק השקיעו לצידנו, בשלוש מהחברות שלנו, ונכנסו להסכמי קו-דיוולופמנט, עם שלוש מהחברות שלנו, קבוצת מקאבי עושה פיילוטים, וניסויים קליניים,

אייל דוד: [11:55] לא יודע, בעצם עשרים חברות, או משהו כזה. כן, מה עשו? זה אפשר לראות במקאבי? או זה היה לאחרונה?

טלאור זק״ש: [12:01] זה ככה? הזכרתי קודם את קיולוג, אז היא עובדת במקאבי, בכל המרפאות, נמצאת מאחורי הקלעים. הייתה לנו חברה, שעשתה פרויקט של רפואת עור מרחוק, שפעלה במקאבי ועוד,

אייל דוד: [12:16] ויש כל הזמן ניסויים ופיילוטים, שקורים כל הזמן. ותגיד, ובתעשייה הזאת, אני חונה, פותח סוגריים בתעשייה הזאת, גם יש כל מיני דינמיקות, יש איזשהן עובדות מעניינות, על השוק שאתה יכול להזכיר? תראה, השוק האמריקאי,

עבודת פרודקט: לשבת במרפאות ולהתבונן

טלאור זק״ש: [12:29] אם שאלת לגביו באופן ספציפי, ואנחנו פה, הקהל הזה אנשי מוצר, נכון? אז בואו, בואו נדבר רגע על זה. אני זוכר שהתיישבתי שם, ופשוט ישבתי במרפאות. התבוננתי. הרבה זמן. זה מה שעשית ב-2007-2008? כן, כן. ישבתי במרפאות. אותו סטארט-אפ שעבורו עבדנו, ניסה לפתח את התיק הרפואי, ה-web-based הראשון, והמתקדם, על בסיס הידע הישראלי, ולהביא את זה לאמריקאים. ו... אי אפשר להניח שמה שעובד פה, יעבוד שם מחר בבוקר. כי המערכת עובדת אחרת. אז פשוט ישבתי שם, והתבוננתי. איך הם נתנו לך לשבת שם? מי נתן? איך זה נראה בכלל? ביקשנו. אוקיי. ביקשנו. היו כמובן אמריקאים בצוות, שידעו לבקש את זה במבטא, נכון? אגב, גם על זה יש לי סיפור מצחיק. ופשוט ישבתי שם, והתבוננתי, ושאלתי שאלות תם. עבודת פרודקט מאוד בסיסית, כן? פשוט אל תניח שאתה יודע, שב ותסתכל, וגם לא תמיד הלקוח יודע. הוא לא יודע מה אפשר לעשות אחרת. הוא יודע איך הוא עובד. אז בואו נתבונן על זה, ומשם נלמד. ואני אתן לך שתי דוגמאות, שהן כבר לא קיימות היום בהכרח, אבל הן כן מייצגות את הפער בתפיסה. דוגמה אחת, שמתי לב שביקורים במרפאה מאוד ארוכים. קודם כל, רופא משפחה אמריקאי, זה אופרציה אחרת לחלוטין מרופא משפחה ישראלי. אנחנו מכירים שיש רופא שיושב לבד בחדר, במקרה הטוב, יש איזו מזכירה רפואית, שנמצאת בחוץ ועוזרת לחמישה רופאים במקביל. רופא אמריקאי זה משרד של רופא אחד, שיש שתי פקידות קבלה, שתי אחיות, המעבדה במקום, ואתה נכנס, אתה מתחיל למלא טפסים, אתה יושב בחדר המתנה, אתה נכנס לחדר הבדיקות, נכנסת האחות, לוקחת מדדים, שואלת מה הבעיה, יוצאת האחות, נכנס הרופא, הוא מסתכל על המדדים, מסתכל על הבעיה, מחליט מה הטיפול, כן רושם מרשם, לא רושם מרשם, יוצא, חוזרת האחות, אם צריך לקחת דם, לוקחת דם במקום, וכן הלאה וכן הלאה, ולא תצא משם בפחות מ-45 דקות.

דוגמה: ביקורים ארוכים ותמחור הביקור

אייל דוד: [14:48] וזה נראה מאוד לא יעיל. זה נראה ממש... מזכיר את הצבא, קצה נעיר, אבל אוקיי. אוקיי, שם סתם אימתנת.

טלאור זק״ש: [14:56] התגובה המיידית אומרת, בוא נראה לכם את התהליך, אנחנו יכולים לקצר לכם את הזמן לרבע שעה, תחסכו מלא כסף. אמא, אמא. אם אתה שואל, לפני שאתה עושה, אתה מבין שהיכולת שלהם לגבות את התשלום על הביקור, מאוד תלויה בזמן הביקור, במשך הביקור. יש ארבע דרגות של גבייה, של מחיר שאפשר לגבות, מהמבטח. כשהפקטור הכי משמעותי, להעלות משלב לשלב, זה משך הבדיקה, והמקסימום זה 45 דקות או 50 דקות. לא יהיה ביקור ארוך מזה. שזו דינמיקה שמרחוק, כי יזם ישראלי כנראה שיהיה לי מאוד קשה לשים עליה את האצבע. כן, אתה פשוט תסתכל על זה, ותשתאה מחוסר היעילות, ותגיד איזה דפוקים, ובסוף, תמיד אנחנו מחפשים את הכסף. הסיבה בכסף.

אייל דוד: [15:44] אז אמרת שתי דוגמאות, אני לא אקצץ לך את הכנפיים, מה הייתה הדוגמה השנייה? דוגמה השנייה, אני יושב שם,

דוגמה: למה תוצאות בדיקה לא נשלחות למטופל

טלאור זק״ש: [15:50] ואני רואה שהרופאה שלחה את המטופל לעשות בדיקת דם. והתוצאה חוזרת לא למטופל, אלא למרפאה. אנחנו מדברים, אני מדבר איתך 2007-2008, ואם הכל בסדר, שולחים למטופל גלויה הביתה, שולחים לו הכל בסדר. ואם לא הכל בסדר, אז מתקשרים אליו ומזמינים את המטופל, או המטופלת, לביקור נוסף. מה האינטרס פה, להשאיר את המענה גבוה לשיחת אלפי? מה האינטרס? האינטרס נורא פשוט. שאלתי את הרופאה, למה את עושה את זה? אז היא מסבירה, היא אומרת, אם אני אשלח לו את התוצאות המלאות, הוא יתקשר אליי ויחפור לי בראש, ואין לי זמן בשבילו. ואם צריך, אז שיבוא, ואז אני אקבל כסף על ביקור נוסף. בטלפון אני לא מקבל כסף.

התרסקות השוק אחרי הקורונה — מקרה American Well

אייל דוד: [16:36] זה מאוד הגיוני. שוב, כלכלית. אז אם שנייה, אנחנו מסתכלים רגע, אני מסתכל בעצם, מה קורה בעולם עכשיו, בסדר? יצאנו מפנדמיק, בעצם 2021, קשוח שהמון כסף בעצם נזרק לתעשייה הזאת, המון דברים התחילו לרוץ, המון השקעות. היינו בשלהי המגפה בעצם ב-22. איפה אנחנו נמצאים עכשיו? איפה, איזה טרנדים יש היום בעולם הזה? הפוקוס הוא, נראה לי, כמו שאתה בעצם דיברת, אתה לפני סביב יעילות, התיעלות של תהליכים, של דברים כאלה, יש הייפ בעצם עכשיו בחוץ. איך זה נראה היום? זה באזוורד? מה הטרנדים בתעשייה הזו?

טלאור זק״ש: [17:11] אני אדבר על הטרנדים של המשקיעים, אוקיי? ב-21, בעקבות הקורונה, היו המון המון השקעות, נזרק המון כסף, מיליארדים, על חלומות והבטחות, של הנה העולם משתנה, ועברנו לרפואה מרחוק, והכל נהיה טכנולוגי ושוטף, והאכזבה הייתה מרה. מלא חברות מחקו מיליארדים. סתם, אפשר להסתכל בבורסות, כן? חברות כמו אמריקן וויל, שאנחנו מאוד אוהבים, כי הם ישראלים, ירדה, לא יודע, 95-97% מההנפקה היום. תוכל לספר טיפה מה הם עושים, כי אני באמת לא מכיר. הם עושים טלמדיסין מאוד חכם. מאוד מאוד חכם. חברה סופר מרשימה, אנשים נהדרים, טכנולוגיה מדהימה. גייסו מיליארד דולר, בשווי של חמישה מיליארד או משהו כזה, כדי לעשות רפואה מרחוק אמיתית, בארצות הברית. והמניה ירדה, לא יודע אם זה 95% או 97% מההנפקה. והמוצר, חברה בחוץ, עובד, חברה עובדת, מכניסה כסף, חברה טובה, אפילו לא, זה לא איזה כישלון. זה פשוט השוק אצבי ברגליים. זה פשוט, השוק תמחר את החברות האלה, ב-2021, בשווים דמיוניים, שאין להם הצדקה. והיום, גם חברה מאוד טובה, אני חושב שהיא מאוד טובה, כמו אמריקן וויל, מאוד סובלת, ממה שקרה, ואנחנו, כמי שמתעסקים בארלי סטייג' סובלים מאותם גלי הדף. אוקיי, אז בוא תספר על האתגרים שלנו. ואני כל הזמן אומר, אין יותר להשקיע בחלומות. זה נגמר. אל תבוא לי עם חלום. תבוא עם עסק. משקיעים רוצים לראות עסק עובד, משקיעים רוצים לראות Return on Investment מהיר. אל תבוא עכשיו, אם אני מפתח טכנולוגיה, שהיא מספיק ייחודית, ומספיק חזקה, שבתוך עשר שנים, יקנו אותי במיליארד דולר. איך עושים את זה, אבל, בעולם שלך? אתה חייב פאנדינג, ידעך, יתגלגל. אתה חייב לקבל פידבק. איך אפשר? מאוד קשה. מאוד מאוד קשה. והחוכמה היא קודם כל, ואנחנו פה מדברים על ניהול מוצר, נכון? אז תלמד את השוק. תבין מי הלקוח. תבין מי הגורם המשלם. זה מאוד מורכב בעולם הרפואה. אתה רוצה להרחיב על זה באמת? הגורם המשלם.

סוף עידן החלומות — תביא עסק, לא חלום

להבין את הגורם המשלם: משולש הכדור והאנטיביוטיקה

אייל דוד: [19:26] כי בראש שלי, אוקיי, זה שוק שהוא, או שהצרכן משלם לך, או שזה איזשהו עסק שמחזיק בעצם, שזה מכירה לעסקים. אבל יש פה המון ידיים שבעצם מתערבות פה, נכון? יש את הפציאנט, ויש את הרופא,

טלאור זק״ש: [19:39] איך זה נראה בעצם את הסיסטם הזה? כולנו מכירים את זה, רק לא חושבים על זה. אוקיי? קח את הדוגמה הכי פשוטה, כדור. אנטיביוטיקה פשוטה, אוקיי? ובוא נחשוב, מי מחליט, מי משתמש, מי רוכש, ומי משלם. יאללה. אוקיי? אז יש לנו מטופל, בוא ניקח ילד, אוקיי? שחולה, ולוקחים אותו לרופא, ורופא. אז, קודם כל, הרופא מאבחן, ומחליט שצריכה להיות אנטיביוטיקה, והוא בוחר איזה אנטיביוטיקה לתת. קופת החולים, שזה הגורם המשלם, מגבילה אותו. היא אומרת, אם יש תרופה גנרית, אז תרשום את התרופה הגנרית, כי היא הרבה יותר זולה, סליחה למי שלא מבין, ולפעמים הרופא מתעקש לתת את התרופה היקרה יותר, התרופה האתית, או תרופת המקור, ויש פה תהליך, שמישהו צריך לנהל אותו, נכון? אז הילד הוא המשתמש, מי שמחליט זה ההורה והרופא, מי שמוכר זה חברת התרופות, ומי שמשלם זה חברת הביטוח, קופת החולים במקרה הישראלי. אותו דבר בטכנולוגיה הרפואית כלשהי. אתה אף פעם, או כמעט אף פעם, לא יהיה שהצרכן הוא זה שמשלם. זה תמיד יהיה לפחות משולש, שיש לנו צרכן, יש לנו מי שמחליט, ויש מי שמשלם. וזה נורא נורא מורכב. אתה צריך להבין איך, איך ההחלטות מתקבלות, איך הכסף זורם, מי מקבל את ההחלטות. איך בכלל אתה מקבל מה שנקרא reimbursement code? שחברת הביטוח תסכים לשלם על המוצר שלך. זה תהליך שהוא מורכב, ויותר מזה, הרבה פעמים אומרים, יש לי reimbursement code, אז הכל בסדר, אני על הגל. לא. יש לך reimbursement code, זה אומר שחברת הביטוח מכירה בך, עדיין זה לא אומר שהיא מסכימה לשלם. וזה שהיא גם מסכימה לשלם, עדיין לא אומר שאין אלטרנטיבות זולות, יותר, שהרופא החליט לתת אותן. או מושכות יותר, או שיש לו אינטרס יותר. אנחנו בג'ונגל פה.

המורכבות של reimbursement code

אייל דוד: [21:40] אתה נתת את הדוגמה, שהיא של כדור, אז זה כנראה הדוגמה הכי, הכי קשה בעצם לביצוע, נכון? אבל אם מדובר בסתם בתוכנה, כזו או אחרת, לא יעול, לדעת את הדוגמה כזאת, נכון? אז כמה קשה בעצם? אז בוא נדבר על, אוקיי,

ריצוף גנטי, NIPT וכניסה לסל הבריאות

טלאור זק״ש: [21:55] על התוכנה שיודעת עכשיו, לעשות ריצוף גנטי של עובר. אוקיי, בסדר. אז כאן, ניקח את זה כדוגמה, ואני אביא פה דברים שהם לחלוטין מהראש, אני לא חושף פה שום מידע פרטי. אז קודם כל אני אשאל אותך, מה יש היום? שאלה טובה. אז היום יש מי שפיר, ויש NIPT, שזה הכי מתקדם, ואת ה-NIPT, יש מקומות שבהם, בישראל עכשיו זה נכנס לסל הבריאות, ממש עכשיו, ועד עכשיו זה היה תשלום פרטי. זאת אומרת, הרופא היה צריך להמליץ, דירך אימא יקרה, יש בדיקה כזאת, והיא מומלצת, כי עתידי היא כל מיני דברים, אבל היא עולה 5,000 שקל. ואז האימא מחליטה אם היא רוצה או לא רוצה. עכשיו באה חברה שאומרת, אני יודעת לעשות יותר טוב, מה-NIPT, ואני רוצה להכניס את זה לסל הבריאות. איך גורמים לזה לקרות? כי זה שהאימא משלמת מהכיס, זה אומר שיש 20% מהשוק שישלם את זה בישראל, כי אנחנו הסתרים. תראה, אם חושבים שנייה איפה הכסף, נכון? אם למדינה, יש איזשהו אינטרס להירתם לדבר הזה, אפשר לחקור את זה, אני לא יודע אם בארצות הברית זה המצב, אני לא חושב. בארצות הברית יש את ה-CMS, שזה ה-Center of Medicare and Medicaid, שזה בעצם חברת הביטוח הציבורית הגדולה, שמבטחת את המבוגרים, היא לא מבטחת את הנשים בהיריון. בוא נגיד שלצורך הדוגמה, כן, בסדר, שיש איזשהו גורם ש... אבל הם אלה שקובעים את ה-reimbursement code. והם אומרים, אנחנו מכירים בצורך של הטכנולוגיה הזאת, והם מוכנים לשלם עליה. אוקיי, דוגמה אחרת, יש לנו חברה שמפתחת את היכולת מבדיקת אק״ג פשוטה, לדעת אם יש היצרות בעורקי הלב, כן או לא. זה מהפכני. אין לך היום דרך פשוטה לדעת את הדבר הזה, למעט צינטור וירטואלי, שזו בדיקה מורכבת ויקרה, אבל כן יש אקו לב ומאמץ,

אייל דוד: [23:48] שנותן איזושהי אינדיקציה, הרבה פחות מדויקת. ואז אתה אומר שהכל בעצם נצמד לעולם של ROI, בעיני הגופים האלה.

טלאור זק״ש: [23:55] קודם כל תוכיח שאתה באמת מדויק, ואתה באמת יעיל. תעבור את המחסום הזה של ה-FDA לצורך העניין. אחרי שהוכחת את הדבר הזה, אז בוא נמצא למה חברת הביטוח, כדאי לה לשלם על זה יותר, או במקום, או לצד, הטכנולוגיות האחרות, שכבר קיימות. ואז אתה בכלל אומר, אני צריך לשווק כדי להביא לידיעתו של הממליץ, או הרופא, או מי שזה לא יהיה כאן במקרה הזה, שבכלל הדבר הזה קיים וכדאי לו להמליץ עליו. נכון. קיבלתי reimbursement codes, זאת אומרת, חברת הביטוח מוכנה לשלם על זה, אבל מי אמר שהרופא בכלל יודע שזה קיים? אתה צודק, צריך לשווק את זה, כדי שהרופא שמחליט, ידע שהאופציה הזאת קיימת. וואו.

טרנד המשקיעים: עסקים שיודעים למכור, ומקרה אגמון

אייל דוד: [24:37] ואיפה זה תופס בכלל מבחינת טרנדים עכשיו בעולם? הלכנו בעצם לאיפה הכסף, וזה הגיוני. מבחינת אבל טרנדים בעולם הזה,

טלאור זק״ש: [24:46] איך זה נראה? אז אני התחלתי להגיד שהטרנדים הם היום, תראה, עסקים. שיודעים למכור, ועם זה אתה תצליח לגייס כסף. אם אתה לא מכיר את השוק שלך לעומק, אם אתה לא יודע בדיוק איך הדברים עובדים, יהיה לך מאוד קשה לגייס כסף. רוב הקרנות האמריקאיות היום, בכלל יגידו לך, שאתה לא נכנס לחדר לפני שיש לך רבניו של שני מיליון דולר. אז בכלל, אתה צריך איכשהו גם להיות מסוגל,

אייל דוד: [25:15] ולייצר את הרבניו בעצמך, בדרכים... אבל איפה בעסקים האלה אי פעם היו רווחים בעצם אחרי ככה וככה שנות פעילות?

טלאור זק״ש: [25:22] זה תמיד הרי היה הרבה מחקר ופיתוח. רבניו. אז אני מסכים איתך, אבל היה בעצם מלא מחקר ופיתוח, היה מלא עומק, אז זה לא מהעסקים שהם SaaS ואני מתחיל להיות... יש גם כאלה. יש גם חברות כאלה. יש לנו דוגמה חברה מאוד מאוד טובה, נקראת אגמון, אפשר לפרגן, מיכל מירי המנכ״לית המוכשרת, והם משתמשים ב-AI כדי לעשות אוטומציה של תהליכים במכוני דימות. הם לא מידיקל דיווייז, הם לא צריכים רגולציה ואין רימברסמנט. חברת תוכנה מאוד דומה באופי שלה לחברות תוכנה רגילות. אז גם פה, לפני שהיא תעבור שני מיליון דולר, היא לא תקבל A-Round מקרן אמריקאית. זה נשמע כמו דרך מאוד טובה להיכנס לשוק הזה,

אייל דוד: [26:11] כי כמו שאתה אמרת, זה בסוף... בסדר, יש פה כנראה אלמנטים הרבה יותר עמוקים של אבטחה, של פרייבסי, אבל בסוף זה חברת SaaS. נכון. ככה או ככה. אז אני אוהב את הכיוון הזה, אתה לא צריך לעבור FDA Approval, אתה לא צריך כלום בעצם. אז זה אולי דוגמה שהיא טיפה שונה, אבל אם הייתי עכשיו הולך בנתיב שאני צריך בעצם, כמו שאתה אמרת עם הכדור לצורך הדוגמה, איפה אני אעצור שני מילי... כאילו זה הרבה יותר מסובך בכלל להרים דבר כזה ברמה מטורפת. נכון, אבל יש לזה שני צדדים.

טלאור זק״ש: [26:42] ככל שאתה יותר מסובך ורימברסמנט ו-FDA, יותר קשה להתחרות בך. זה בטוח. חברת SaaS שעושה משהו על בסיס NLP, שהתחילה לפני שלוש שנים בתור משהו מאוד ייחודי, ככל שעובר הזמן, והזמן הזה עובר מאוד מאוד מהר, אז היתרון התחרותי נשחק. אז יש לזה שני צדדים. אז בעצם עד עכשיו מנינו הרבה התמודדויות...

ההזדמנות הגדולה: הזדקנות, מחסור רופאים ו־AI

אייל דוד: [27:05] דיברנו בעצם על האתגר בתעשייה כרגע, דיברנו בכלל על אתגרים באופן כללי להיכנס לתעשייה. מה כן הטרנדים החיוביים שאתה יכול לראות עכשיו? אני חושב שאם נשמעתי קצת מתבכיין,

טלאור זק״ש: [27:20] או משהו... נתת במה שקשה, כי זה באמת קשה. אבל יש פה הזדמנות מאוד גדולה, לכן אנחנו בשוק הזה. בוא נסתכל רגע מלמעלה ברמת המגמות של השוק.

אייל דוד: [27:28] אמרת קודם, השוק הזה מתבגר ומזדקן, ואין מספיק אנשי צוות רפואי. אני פרסמתי על זה מאמר שמדבר על כך שיש אפילו ירידה די דרמטית בתוחלת החיים בשנים האחרונות בארצות הברית, ששם יש לנו נתונים. ירידה מובהקת בתוחלת החיים, שזה לא היה במאה השנים האחרונות. ועולה השאלה, למה? אז יש את חובבי הקונספירציות שיגידו שזה בגלל החיסון של הקוביד שהורג את האנשים. הכלכלנים יגידו שזה בגלל חוסר נגישות למערכת הבריאות. וכל הזמן שואלים מה יעשה האיי, ואם הוא יחליף את הרופאים וכן הלאה.

טלאור זק״ש: [28:10] התשובה שלי היא, הלוואי שהאיי יציל אותנו. זאת אומרת שבאמצעות הטכנולוגיות החדשות נוכל להפוך את המערכת ליעילה מספיק, שתוכל להגיע לכל אחד ואחת מאיתנו, לא משנה מה מצבנו הכלכלי. וזו ההזדמנות שעומדת בפנינו, אין מספיק כאן צוות רפואה. בכל המקצועות תמיד יש חוסר. האוכלוסייה מזדקנת, חיה יותר שנים, חולה יותר, והטכנולוגיה זה המקום שבו כולם מסתכלים לחפש את החדשנות ואת מה שיציל. ואפשר לראות פה דוגמאות אין סוף. ואין סוף. אם אנחנו נדע לפעול נכון ברמה של מודלים עסקיים מדויקים, שיבינו את הערך ומה יהיה ה-value proposition לכל אחד מהצדדים, יש פה הזדמנויות אדירות לחברות ששוות המון המון כסף. וכל החברות שמניתי, כל אחת מהן, הפוטנציאל שלה הוא אין סופי.

אייל דוד: [29:06] ואני משער שגם יש, יש גם משמעות בעצם לכמה המדינה עצמה מוכנה לקלוט איי-איי לתוך המערכת, נכון? קודם כל זה נשמע מאוד מעודד מה שאתה אומר, אבל אני מוסיף שאלה. אני חושב שאיי-איי כבר קרה. והרגולטורים מתמודדים על איך אנחנו מכילים את הדבר הזה. ה-FDA מתמודד מתי ואיך לתת רגולציה למערכת איי-איי שקובעת אבחנה רפואית. אבל זה כבר קורה. אז טלאור, אתה תוכל לתת לנו דוגמה אולי בין מערכת הבריאות האמריקאית, האירופית לזו הישראלית, שבעיניי, לא יודע, לפי מה שאני מכיר היא, אני חושב, פחות טובה בכל מיני היבטים. אני לא מסכים איתך.

מערכת הבריאות הישראלית בהשוואה בינלאומית

טלאור זק״ש: [29:49] אני חושב שמערכת הבריאות הישראלית נחשבת למאוד מאוד טובה באופן יחסי. כמובן שהיא לא חפה מפגמים ויש בעיות ויש קשיים ויש חוסרים. ואם אתה גר בפריפריה, אתה תקבל שירות הרבה פחות טוב מאשר אם אתה גר באזור המרכז. אבל צריך לזכור, לתת לך דוגמה מאוד פשוטה. בת משפחה קרובה חלתה בסרטן. והשותף האמריקאי שלי שביחד הקמנו את יש ונשאז, סיפרתי לו את החדשות הרעות. והשאלה הראשונה שלו הייתה, האם אני צריך הלוואה? עניתי לו, תשמע, החניה בבית החולים נורא יקרה, אבל אני אתמודד עם זה. ובסופו של דבר, קיבלה את השירות הרפואי הכי טוב שיכולה הייתה לקבל. לשמחתנו הרבה, גם החלימה. וכמעט ולא שילמנו כסף מהכיס. לא ביטוח פרטי ולא שום דבר. הנגישות הייתה מאוד גבוהה, איכות הרפואה הייתה מצוינת. ויש המון המון דוגמאות כאלה. עכשיו, אנחנו מסתכלים על זה כאל... מובן מאליו, זה מגיע לנו. אבל זה לא. זה ממש לא מובן מאליו, זה ממש לא מגיע לנו. אם אתה בארצות הברית, תכין 200-300 אלף דולר לאירוע כזה. אם אתה חי באנגליה, תכין את זה שלא יהיו תורים. אתה לא תקבל את השירות. האיכות תהיה הרבה פחות טובה. באנגליה. אז בסך הכל, אני חושב שכמי שהסתובב בעולם, שעם כל הצרות והבעיות שיש לנו פה, מערכת הבריאות הישראלית בסך הכל במצב טוב. אם אנחנו מסתכלים קדימה, על איפה אנחנו צופים קשיים, וזה משרד הבריאות הישראלי פרסם, אנחנו היום בשיא של כל הזמנים, במספר הרופאים לנפש בישראל. ומכאן אנחנו רק יורדים. למה זה? כי אנחנו עדיין נהנים מהעלייה הרוסית. שקיבלנו מתנה של הרבה מאוד רופאים, שהם יוצאים לפנסיה עכשיו. די, נתנו את שלהם. ואין מספיק רופאים שיחליפו אותם. אז במספר המוחלט של רופאים לנפש, אנחנו היום בשיא, ומכאן אנחנו יורדים. איך נתמודד עם זה? מה אפשר לעשות? אז נגדיל את, נוסיף עוד אוניברסיטה, נגדיל את כמות הלומדים, זה חלק. חלק נוסף זה בוא נמצא את הטכנולוגיות הנכונות, שיהפכו את הרופא שלנו להיות יותר יעיל, שיוכל לטפל במקרים הקשים, ואת המקרים הפשוטים נטפל בהם באמצעות מכונות. זה המפתח בעיניי. כי השיא שבו אנחנו נמצאים מבחינת המשאבים, לא יחזור. וזה גם מה שאתה מתאר,

מחסור הרופאים המתקרב וסוף 'מתנת' העלייה הרוסית

אייל דוד: [32:18] תיארת גם בארצות הברית הרבה יותר קשוח. יש פה גם את העניין של הקוסט אפקטיב, נאמר, אם אנחנו הולכים אחרי הכסף, אז איך אתה רואה את זה? אז יהיה להם הרבה יותר זול, כנראה, להפיק את הניתוחים האלה. נכון? לעומת רופא אדם, ולעומת רופא אדם שבעצם הוא לא יעיל,

טלאור זק״ש: [32:34] כמו עם טכנולוגיות כאלה ואחרות. כן, הלכת לניתוחים, אני לא הולך לניתוחים. סתם הלכתי לניתוחים, סליחה. בואו נראה איזה אשפוזים אפשר להמיר לאשפוזי בית. איזה אשפוזים אפשר להמיר לטיפול בקהילה. איזה רפואה מונעת אפשר לעשות. אם אני, יש לנו היום טכנולוגיות, אגב, שתי חברות שיודעות לזהות התלקחויות של מחלות, אחת בתחום של מחלת ריאות של CHF, ואחת בתחום של מחלות אוטואימוניות, כמו קרוהן וקוליטיס, שתמנע את ההתלקחות כי היא תזהה שזה מגיע. ואם נזהה שזה מגיע, אז נוכל לעשות את ההתערבות לפני האשפוז, ולחסוך גם סבל וגם המון כסף. אז זה דוגמאות לטכנולוגיות שיכולות לשנות את העולם מהפן הכלכלי דווקא. בעצם מה שאתה כל הזמן מכוון אליו,

טכנולוגיות זיהוי התלקחויות: CHF, IBD ומיגרנה

אייל דוד: [33:21] זה שעוד פתרונות סאס, עוד פתרונות תהליכים, עוד פתרונות שהן בעצם עוד לפני ה-FDA, נכון? מה שתיארתי עכשיו זה לחלוטין קליני.

טלאור זק״ש: [33:27] פתרונות קליניים שעושים, יודעים לתת הבחנה, אני אתן לך דוגמה. החברה שעוסקת ב-IBD, קרוהן, קוליטיס, מחלות אוטואימוניות של אנשים שרגישים בסביבות מערכת העיכול. והם לפעמים נקלעים לסערה דלקתית בעצם בגוף, שגורמת להם להרגיש מאוד רע ולהתאשפז, וחלילה גם להידרדר. אם אתה יודע שזה מגיע, אתה יכול לעשות משהו, כדי למנוע את ההידרדרות הזאת. וזה הטכנולוגיה החדשה שמפותחת אצלנו, שתתריע לך 24 שעות לפני, שהנה זה מגיע. טכנולוגיה דומה, תתריע לך 24 שעות לפני, המיגרנה בדרך. אז תרגיע. מגניב, אני חושב שזה מאוד מעניין,

הפרודקט סקילס הכי חשובים בתחום

אייל דוד: [34:11] ואני בטוח שלאנשים יש הרבה שאלות, אנחנו אחרי זה נשאיר פרטים, ואולי גם אם אתה רוצה להוסיף לינק למאמר שהזכרת, אז נוכל להוסיף אותו גם לשואו נוטס. אז ככה, בגלל שאתה רואה המון חברות, וזה אני מאוד סקרן, מהם בעיניך הפרודקט סקילס הכי חשובים במנהל מוצר בתחום הזה? אני חושב שבכלל בתעשייה שלנו יש חוסר משמעותי,

טלאור זק״ש: [34:35] ביכולות ניהול מוצר. אנשים היזמים בדרך כלל לא כל כך מודעים לזה, לא כל כך מודעים לחשיבות של ניהול מוצר מתודולוגי מהיום הראשון. וזה קריטי, כי אמרתי את זה, היום אי אפשר להשקיע בחלומות, אתה חייב לבוא עם מודל עסקי מוכח, ולידייטד, כמו שאנחנו אומרים, שבדקת אותו, שדיברת עם הלקוחות שלך, שאתה יודע בדיוק איפה ה-value proposition שלך. ובעיניי זה עבודת מוצר, par excellence, אין פה מישהו אחר שיעשה את זה. צריך אנשי מוצר עם מתודולוגיה שיטתית, חוזרת, שואלת, בוחנת, לומדת, וחוזרת עם השאלות החדשות, כדי לזקק את ה-value proposition ואת המודל העסקי. ופה אין קסמים. ההבדל האחד הוא, שצריך לא לסמוך על ה-common sense, וזה נתתי קודם את הדוגמה. אנחנו צריכים לדעת שאנחנו לא יודעים, ולשאול שאלות לפעמים קצת מפגרות, כי המערכת הזאת חושבת בצורה לא אינטואיטיבית.

אייל דוד: [35:32] אז אני משער שבעצם חברות בתחילת הדרך, המנכ״ל או היזם, הם בעצם מובילים את המוצר, כמו חברות סאס לצורך העניין. באיזה שלב נכון לשלב מנהל מוצר, או מנהלת מוצר, ואיך הם מכוונים אולי את החברות פורטפוליו שלכם,

טלאור זק״ש: [35:46] איך זה נראה? מאוד נכון. בדרך כלל, מנהל המוצר, שלא קוראים לו ככה, זה המנכ״ל, או המנכ״לית של החברה, בדרך כלל הם אלה שמומחי התוכן, שמבינים הכי טוב את הלקוחות. הקושי בגישה הזאת, שהיא בדרך כלל אינטואיטיבית, והיא לא שיטתית, ואין פה את המתודולוגיה. ומצד שני, אי אפשר להכניס מישהו שזה כל עיסוקו, לפני שיש מספיק כסף. אז זה הביצה והתרנגולת הרגילים שאנחנו חיים איתה. המטרה שלנו, כקרן, כמשקיעים וכמנטורים, לאותן חברות שבהן אנחנו משקיעים, זה בשלבים שזה עדיין רק המנכ״ל, לעודד אותו לחשוב בצורה יותר שיטתית, על כל הנושא של ניהול המוצר. וברגע שנפתחת האופציה הפיננסית, אז לעודד הכנסה של הפיגורה הזאת, כטייטל, כמה שיותר מהר. זו דעתי לפחות. אז בעצם איך נכנסים לתחום הזה,

איך נכנסים לתעשיית ה־Health Tech

אייל דוד: [36:40] אם אני מנהל מוצר, או מנהל מוצר שרוצים להיכנס לתחום? זה גם מורכב, כי אם למדת את ניהול המוצר הכללי,

טלאור זק״ש: [36:47] אני תמיד אשאל אותך, מה אתה יודע על רפואה? ומה אתה יודע על השוק הרפואי?

אייל דוד: [36:52] תיאורטית יכולתי להתחיל לעקוב אחריך, ולצבור המון תוכן. הייתי יכול לבנות קייס סטאדיז בצ'אט GPT, אני לא יודע. כן, אבל אנחנו לא מאמינים כל כך,

טלאור זק״ש: [37:00] קראתי ולמדתי לבד, קשה לנו להאמין לזה, למרות שאנשים מוכשרים, הם מסוגלים בהחלט ללמוד לבד. ואנחנו רוצים לראות ניסיון. וגם פה הדרך היא אולי להתחיל בחברות גדולות יותר, בתפקידים זוטרים יותר, ושסטארט-אפ יסמוך עליך בתור מנהל המוצר שלו, אתה חייב לבוא עם ניסיון, כי אין עוד מישהו לידך. אין מישהו שיתמוך בך. אז אולי אם זה צעד ראשון, שווה להתחיל בחברות גדולות יותר, ואז לעשות את המעבר לסטארט-אפ, שבו אתה השחקן הראשי. ממש, אולי גם אופציה נוספת,

אייל דוד: [37:29] זה כמו הדוגמה על סמאי חברת סאס שהזכרת, שכאילו אפשר אולי להיכנס לשם, אם כרגע מגייסים, ואפשר על פניו לחפש אותה, אבל יכול להיות שזה דרך טובה להיכנס בעצם לתעשייה. גם, יש חברות כמובן,

טלאור זק״ש: [37:45] ככל שהן יותר סאסיות ופחות קליניות, אז הרקע הקליני הספציפי הוא פחות משמעותי, אבל עדיין זאת תעשייה שכמו שאמרתי, היא חושבת קצת אחרת. טוב, טלאור, אז אחרי כל המסע הזה

מבט לעתיד: נגיעה בתחתית ואריזת הסטארט-אפ ('פליפ')

אייל דוד: [37:58] שעברנו, יש איזו נקודת סיכום, או איך אתה צופה את העתיד מפה? אה, אני חושב שאנחנו צריכים

טלאור זק״ש: [38:04] לייצר את האור. אנחנו נמצאים אחרי שנתיים מאוד קשות בתעשייה, עם מעט מאוד כסף זמין, דיברנו על זה בהתחלה. המשקיעים הזרים נמנעים ברובם מלהשקיע בישראל. ועולה השאלה, מה עושים? ואיך אפשר להתגבר על זה? אז קודם כל, אני חושב שברמת המגמה של המאקרו, נגענו בתחתית, ואני צופה שהשנה נתחיל לראות תנועה טובה וחיובית, ויותר משקיעים יחזרו להשקיע בישראל. אבל, למרות כל ההימנעות של המשקיעים להשקיע בישראל, הם עדיין ברובם אוהבים להשקיע בישראלים. הסטארט-אפ-ניישן, סקס-אפיל, קיים חזק, והמשקיעים רוצים את הדבר הזה, רוצים את המוצר הזה שנקרא סטארט-אפ ישראלי. אחד הדברים שאנחנו עושים, זה לארוז נכון את הסטארט-אפים, כלומר, את הפליפ, שפעם היינו עושים מאוחר לקראת הנפקות ומיזוגים, היום אנחנו מציעים לעשות אותו הרבה יותר מוקדם, ואז בעצם לאפשר לאותם משקיעים זרים להשקיע בישראלים, ולאו דווקא בישראל. אגב, גם רשות החדשנות הישראלית מבינה את הבעיה הזאת ותומכת בזה, והיום יודעת לתת את המענקים שהיא נותנת לחברת האם אחרי שעשית את הפליפ. אז, אם לסכם, אני חושב שנגענו בתחתית של הקושי, ומכאן הדברים יראו קצת יותר טוב, אבל זה לא מוריד מאיתנו את האחריות לארוז את המוצר הזה שנקרא סטארט-אפ בצורה שתהיה הכי נוחה למשקיע שלנו לקנות אותו. טוב, יופי.

אייל דוד: [39:35] אז אני מאוד שמח לשמוע את זה. אז היה פרק טוב לדעתי, ו... איך יוצרים איתך קשר? אם רוצים

איך יוצרים קשר עם טלאור — ehv.health

טלאור זק״ש: [39:43] סתם לשאול על תעשייה, רוצים ל... את האתר שלנו, ehv.health, אני אשמח לדבר.

אייל דוד: [39:50] בלינקדאין גם אפשר? כן, בלינקדאין, אני שומע. נהדר, איזה כיף שבאת. היה ממש כיף. תודה. ונדבר בהמשך, אנחנו נשמח לשמוע בעוד שנה שהמצב יתהפך. תודה רבה. ביי. היי, חברים, תודה על ההקשבה. אם מצאתם את הפודקאסט הזה בעל ערך, תוכלו להירשם, לעקוב אחרינו, כמובן, לפרקים נוספים בספוטיפאי, אפל פודקאסט או כל אפליקציה אחרת. כמובן שאם לא מצאתם אותנו באיזושהי אפליקציה, אשמח שתכתבו לנו. נשמח מאוד לחמישה כוכבים בכל פלטפורמה ושתעקבו אחרינו, כדי שעוד מאזינים יוכלו להיחשף אלינו ולמצוא את הפודקאסט. אתם גם יכולים למצוא את הפרקים הקודמים בכל אפליקציה או בערוץ היוטיוב, יש לנו לינקים בתיאור. עד הפעם הבאה, יאללה, תהיו יעילים וביי ביי.