תמלול: שוקי אהרונוביץ | פרק תכלס: מה ההבדל בין פיצ׳ר פקטורי לempowered pm?
מנחה: אייל דוד · אורח: שוקי אהרונוביץ׳ · חזרה לעמוד הפרק
· עודכן:
קטע קצר מתוך השיחה המלאה עם שוקי אהרונוביץ׳, Group Product Manager ב-Augury. שוקי מתאר את התסכול של ניהול מוצר כ"קבלן עבודה" שמבצע שורות באקסל הפרויקטים בלי להבין למה, ואת הרגע, בהליכה בפארק הירקון, שבו הספר של מרטי קאגן נתן לו את עולם המושגים לאיך שהוא רוצה לעבוד: ליזום, לפתור בעיות אמיתיות של לקוחות אמיתיים ולסחוף צוות שכולו פה כדי לבנות.
בפרק הזה
- בפיצ'ר פקטורי מנהל המוצר הוא קבלן עבודה: קומיטי מחליט על הרודמאפ, ה-PM מקבל את תא 13 באקסל, מממש אותו, לא מסתכל עליו לעולם בחזרה ועובר לשורה 14.
- המחיר של העבודה הזאת הוא שלא תמיד מבינים למה בונים את מה שבונים, ולכן קשה לסחוף אחריך את הצוות.
- Empowered PM קם בבוקר, מדבר עם לקוחות, מזהה בעיות ובונה רודמאפ ופתרונות יחד עם הצוות: יותר יוזמה, יותר ownership, יותר קרבה ללקוח ולבעיה.
- במקום קלאשים בין גילדת ה-R&D לגילדת הפרודקט, המטרה היא תחושה שכולם פה בשביל לבנות יחד.
- הספר של מרטי קאגן נתן לשוקי את עולם המושגים לתאר איך הוא רוצה לעבוד: להשפיע, ליזום ולפתור בעיות אמיתיות של לקוחות אמיתיים.
PM כקבלן עבודה: תא 13 באקסל
אייל דוד: [00:00] אז תכלס, מה ההבדל בין פיצ'ר פקטורי ל-Empowered PM? הנה קטע קצר מתוך הפרק המלא עם שוקי.
שוקי אהרונוביץ׳: [00:09] אבל זה נורא נורא מה שאני כן הייתי רוצה לעשות, זה מה שחלמתי עליו, כשאני...
אייל דוד: [00:09] אז תתאר לנו את ההבדל.
שוקי אהרונוביץ׳: [00:09] אז באותם ימים עוד לא היה לי את הטרמינולוגיה הטובה, ורק אחרי זה שקראתי את מרטי קאגן פתאום היה לי את ההשלמה הזאת, את ההמשגה הזאת. אבל אני בעצם רציתי להיות מנהל מוצר שקם בבוקר ומדבר עם לקוחות ומזהה בעיות ובונה רודמאפ ובונה יחד עם הצוות שלו פתרונות, יותר ליזום בעצם, יותר ליזום, יותר ownership, יותר קרבה ללקוח ולבעיה. וכן, ומה שאני הרגשתי באותם ימים, גם בפיוניר וגם בחברות אחרות שעבדתי בהן, שבעצם ניהול המוצר הוא הוא קצת קבלן עבודה. אתה, יש איזשהו קומיטי כלשהו שמחליט מה עושים ומה הרודמאפ ומה, ומה הפרויקטים שעושים. ואתה מגיע כמנהל מוצר ואתה מקבל את תא מספר 13 באקסל פרויקטים, ואתה הולך ואתה מממש אותו ואתה בונה אותו, ואז אתה מסיים אותו ואתה לא מסתכל עליו לעולם בחזרה, ואתה הולך ועובר לשורה מספר 14 באקסל של הפרויקטים. וזו תחושה נורא מתסכלת, כי בעצם אתה לא תמיד מבין למה אתה בונה את מה שאתה בונה, וקשה לך גם לסחוף אחריך את הצוות. יש מצב שאתה לא צריך לעשות את הפרויקט הזה, יש מצב שזו לא הדרך הנכונה לעשות את הפרויקט הזה, זה לא משנה.
מרטי קאגן והדמעות בפארק הירקון
אייל דוד: [01:20] זה גם נורא נוגד את מי שאתה.
שוקי אהרונוביץ׳: [01:20] נכון, נכון, ממש ממש. ואז התחלתי תהליך, בעקבות הפודקאסט של גיל הירש, של לשמוע ולחקור, ופודקאסטים וספרים, ואז גם לשמוע את הספר של מרטי קאגן. שהלכתי בפארק הירקון, הקשבתי לספר של מרטי קאגן והתחילו לזלוג לי דמעות מהעיניים, כי בעצם הוא תיאר בצורה כל כך טובה את הרגשות שהרגשתי לגבי איך אני עובד היום, ונתן לי את עולם המושגים לדבר על איך אני רוצה לעבוד. על זה שאני, כמו שאתה אומר, אני רוצה להשפיע, אני רוצה ליזום, אני רוצה לפתור בעיות אמיתיות של לקוחות אמיתיים. אני רוצה לסחוף אחריי צוות, אני רוצה להרגיש שכולנו פה בבנייה, ולא יש את גילדת ה-R&D וגילדת הפרודקט והם כזה בקלאשים אינסופיים, כאילו, כאילו R&D לא רוצים להיות פה, כזה כועסים עליך שאתה מביא פיצ'ר כזה. לא, אתם פה בשביל לבנות, אני פה בשביל לבנות, בואו אחריי. כולנו יחד.
אייל דוד: [02:05] כן. זה היה פרק תכלס, מתוך פרודקט בילדר. רוצים לשמוע את השיחה המלאה? חפשו אותה בפיד ואל תשכחו לעקוב אחרינו.