תמלול: שוקי אהרונוביץ׳ | Augury | The empowered PM

היכרות עם שוקי ותפקידו באוגורי

אייל דוד: [00:02] היי חברים, אהלן שוקי. שלום שלום. נמצא איתנו שוקי שמגיע אלינו מחברת אוגורי, שם הוא משמש כגרופ פרודקט מנג'ר, נכון? אז כמה צוותים אתה מנהל שם? בעצם שלושה סקוואדים, כל סקוואד הוא PD, PM וצוות פיתוח, וגם פרודקט אנליסט שמשותף לכל הקבוצה. אה, וואלה, למה בעצם יש פרודקט אנליסט? אה, כי אנחנו משותף בעצם, כי זה קצת גם ריסורסים אתה אומר, כזה קצת ווייסטפול פרודקט אנליסט לכל סקוואד

שוקי אהרונוביץ׳: [00:31] אה, וגם זה, יש הרבה חפיפה בתוכן, כי בסוף כל הסקוואדים מתעסקים באנגייג'מנט של הלקוחות שלנו, ואז יש המון היבטים של אנגייג'מנט, ואותו אנליסט מכיר את התוכן של הכל

אייל דוד: [00:42] זהו, לא שאלתי סתם, כי אתם בעצם חברת דאטה, זה קצת היה מוזר לי לרגע שיש מישהו שמתקלט. נכון. טוב, הוא כנראה ממש טוב במשהו, עושה כן טוב. אז מה תספר טיפה בעצם על התפקיד שלך, מה אתה עושה ביום יום

מה עושה אוגורי: זיהוי תקלות במכונות מראש

שוקי אהרונוביץ׳: [00:54] אז אני אספר רגע אולי על אוגורי, ואז משם גם על התעשייה. גם על התעשייה, נכון. אז אוגורי זה חברה שמספקת פתרון שיודע לזהות תקלות במכונות חודשים לפני שהתקלה קורית אז תדמיינו פס ייצור במפעל אמיתי, כל גינס, אוכל, תרופות, you name it, ואנחנו באים עם החומרה שלנו, עם החיישן שלנו כאילו, הבאתי את החיישן שלנו לדוגמה, שהוא קצת נראה כמו מלחייה כחולה, ככה נתאר אותו לשומעים בבית, ואת החיישן אנחנו בעצמנו מייצרים ומפתחים, באים ומתקינים בעצמנו על המכונות החיישן אוסף דאטה מהמכונה, בעיקר דאטה של ויברציות, שולח את הדאטה לענן, בענן יש לנו עשרות מודלים שרצים ומנסים לזהות מה מתרחש בתוך המכונה בעיקר של אנומליות, בעיקר האנומליות, אבל משם התחלנו, זה היה הבסיס מהמכונה אנחנו יכולים לזהות גם בעיה חשמלית, זה לא רק ויברציות, אלא גם שדות מגנטיים וטמפרטורה. כן. ואתה יכול לספר טיפה על התעשייה? כן, אז התעשייה זה מפעלים. כרגע אנחנו ממוקדים במפעלים הכי גדולים בעולם, נסטלה, קולגייט, וזו תעשייה מאוד מעניינת, כי מצד אחד היא מאוד מיושנת. אנחנו נכנסים למקומות שבהם הפתרון של אוגורי בעצם מחליף שיטה שנקראת route based monitoring, שפעם בעבר היו מסתובבים בה עם ציוד מיוחד, ופעם ברבעון מגיע למפעל, לוקח דגימות מכל מכונה, ואז שולח בסוף איזה קובץ שכזה, הנה סיכום של כל מה שקורה במכונות שלכם. ואנחנו מחליפים את זה, ואתם מקבלים את כל האנליזה על מה קורה במכונות שלכם בכל המפעל, לא פעם ברבעון, לא שום דבר, בריל טיים ריל טיים, וזה מיינד בלואינג להרבה מהמפעלים. ברור. כי ה-ROI ברור, ה-ROI ברור. וזה גם משנה את מודל העבודה שלהם, שהם כבר לא מופתעים מתקלות, הם צופים את התקלות ויודעים לחזות ולהתכונן אליהן, וזה לא פוגש אותם בהרבה לפנות בוקר כזה, יודעים מתי להיכנס לסיטואציה, אז זה ממש משנה את איך שהמפעלים עובדים, וזו תעשייה נורא מעניינת עם אנשים שכל מה שאנחנו מכירים, העבודה בחברות SaaS היא טיפה שונה שם, כי אתה לא יכול להניח שלכולם יש גישה למחשב, יש מחשב אחד בפס, בחדר הנעלה או משהו, ואתה רוצה לשדר התראות, אז ההתראות הן שם במחשב, אבל היוזרים שלך הם ברצפה בפס הייצור, ועכשיו אם גרי זה על הידיים, או שלפני שהם נכנסים לפס הייצור הם צריכים לעבור סניטציה, כזה נגיד זו סביבת מזון או תרופות, אז זה סיפור שני ללכת למחשב ולחזור, אז זו גישה מאוד שונה, אלה אנשים שהם לא אנשים כמוני וכמוך שמסתובבים עם המקבוק שלהם בבתי קפה, זה עבודה מלחיצה וקשה, חלק מהעבודה גם היא מסכנת להם את החיים, כזה ללכת ולתקן מכונה שנמצאת על גג של מפעל זה ליטרלי סכנת חיים, וזה משהו שקורה on a daily basis כן, אני פתאום גם חשבתי על קורונה, ובטח הקורונה, זה כאילו אנשים יאו בבית, נכון? כן, אז בקורונה, זה מה שמעניין, כל איך שמפעלים עבדו נורא השתנה, כי פתאום הם היו צריכים להגביל את כמות האנשים שנכנסים למפעל ולעשות בדיקות. אבל גם פתאום הפתרון שלנו הפך להיות אפילו יותר הכרחי, כי גם פסי הייצור עבדו יותר, אנשים יותר בבית, גם חלק מהלקוחות שלנו הם חברות תרופות, וחברות תרופות, חברות שמייצרות חיסונים, ואז בתקופת הקורונה זה אומר. כל. שעה. שהפס הזה מסוגל לייצר חיסונים היא הכי קריטית, בקיצור זה ה-ROI לכל האנושות, זה לא רק סלוגן טוב. כן. יש לכם מתחרים? מי המתחרים שלכם? אז בהתחלה לא היו לנו מתחרים, סוג של מצאנו את הקטגוריה שנקראת machine health, המתחרים שלנו זה כמו שאמרתי אותם אנשים שבאים פעם ברבעון ולוקחים דגימות. היום כבר יש יותר מתחרים, שההבדל, כולם היום גם בוסטינג ב-AI שלהם, אז זה נהיה קצת משהו שנשחק. בגדול השוני בין המתחרים זה גם המקומות הגיאוגרפיים שבהם הם פעילים, יש לנו מתחרה נורא חזק שהתחיל מדרום אמריקה ועכשיו הם נכנסים לצפון אמריקה, אנחנו התחלנו מצפון המכירה פה זה הדבר המכון בסופו של יום, זו מכירה לאנטרפרייזים שלוקחת זמן, זה גם פוליטיקה פנימית של מחלקות בין, לא, כי זו ממש גם מכירה לוקאלית למפעלים כבדים, כאילו אני מדמיין את זה ככה, זה הרבה פעמים מתחיל במודל של land and expand, אתה מתחיל בפיילוט במפעל אחד מרשת, עושה את ה-ROI על המפעל, ואז אוקיי, בוא נעשה את זה בסקייל טיפה יותר גדול, רואים שאתם מסוגלים לעשות בסקייל, לתמוך ב-X התקנות בחודש, ב-X מפעלים, הארגון לא קורס לתוך עצמו, ואז אוקיי, אז עכשיו על כל המפעלים בכל העולם בכל מקום. אז תספר על איזה מוצר אתה עכשיו עובד, כאילו אתם עובדים אז הקבוצה שלי באופן כללי אחראית על חוויית המשתמש של היוזרים שלנו במפעלים, זאת אומרת אחרי שלקחנו את כל המידע מהחיישנים וסינתזנו אותו בענן, ואלגוריתמים רצו עליו, אז הקבוצה שלי לוקחת את כל האינסייטס האלה ומנסה לשקף אותם ללקוח, מה מצב הבריאות של המכונות שלך, במי אתה צריך לטפל קודם, מה אתה צריך לעשות לגבי כל מכונה כמה כסף חסכת בזכות אוגורי בתקופה האחרונה, כל הפלואים האלה זה חלק מהקבוצה שאני מוביל. אז כאילו בעצם אתם גם יוצרים כלים לחבר'ה ברצפת הייצור, וגם בעצם למנהלים למעלה, נכון, גם לקורפורט, אותו בן אדם שחתם על הצ'ק שצריך להצדיק את זה שאתם שווים, וגם כלים לאותו מנהל אחזקה ברמת המפעל הבודד שצריך כזה לראות איזה מכונות יש לי באדום, כמה זמן הן באדום, מה התקלות שיש לי, מה אני צריך לעשות כדי לטפל בהן, איך נראית הויברציה של המכונות האלה לאחרונה אני צריך לדאוג, זה הולך ומחמיר, זה מתייצב, מה קורה שם, אז כאילו סתם מסקרנות. אצלהם, לחבר'ה ברצפת הייצור, זה יותר בעצם בפוש? זה פחות דשבורדים, וזה איך זה עובד? אז זה תלוי במפעלים, יש מפעלים שאימצו אותנו כל כך עמוק שיש ליטרלי מסך מחשב בטלוויזיה במפעל שמציגה את הדשבורד של אוגורי שמתרפרש להם כל כמה דקות ואז הם כזה היי, אימא, משהו הגיע, ויש מפעלים שיותר מחכים כזה להודעה מאיתנו, לאימייל, אס אמס, משהו כזה היי, המכונה הזאת עברה עכשיו לאדום, כדאי שתטפלו בזה בקרוב. זה מדהים, אני אמת על השילוב בין פיזי, השילוב בין פיזי לדיגיטלי הוא מיינדבלואינג. כשנכנסים לאוגורי ואתה מתחיל, אני לפני זה עבדתי רק על דברים וירטואליים בענן, לא קשור למציאות האמיתית, וזו חוויה אחרת לגמרי, זה ממש מיוחד, אתה מרגיש את המזיז, לא יודע, לפחות ככה אני רואה את זה

התעשייה: מפעלים גדולים והחלפת route based monitoring

הייחוד של בניית מוצר לרצפת הייצור

קורונה: הפתרון הופך לקריטי לחברות חיסונים

מתחרים וקטגוריית machine health

מכירה לאנטרפרייז ומודל land and expand

המוצר: שיקוף בריאות המכונות ללקוח

הסקיל הראשון ב-PM: תקשורת אפקטיבית וסטוריטלינג

אייל דוד: [07:19] טוב, אז תגיד, אתה מגייס גם פי-אמים מדי פעם, וגם, שוב, יש לך ראייה כי עברת באמת בכמה חברות, כמה תעשיות, מה בעצם הסקילס שאתה הכי מחפש במרואיין הנכון?

שוקי אהרונוביץ׳: [07:33] אז אני חושב שהדבר הראשון זה סטורי טיילינג או Effective Communication, אני חושב שכל כך הרבה מהעבודה של פי-אם העבודה של פי-אם מתחלקת לשתיים, לחשוב ולדבר, זה כזה נכון, ולפעמים אתה לוקח את המילים ואתה גם שם אותם במסמך אם אתה ממש ממש כזה מצטיין, ואני חושב שכל כך הרבה פי-אמים לא טובים בלספר רעיונות, או לספר רעיונות מורכבים, אנחנו רואים מרואיינים שמגיעים אלינו וכפי-אם הם לא מצליחים להסביר טוב מה החברה שהם עובדים בה עושה, מה החלק שלהם בתוך זה ואז איך פי-אם כזה בסוף ייקח איזשהו קונספט נורא מורכב ויצליח להסביר את זה לאנשי צוות, לסטייקהולדרים ליצור אליינמנט, לסחוף אחריו אנשים, אז בעיניי הנושא של האפקטיב קומיוניקיישן זה זה מאסט, זה גם קשה לעבור אצלנו תהליך ראיון אם אתה לא אפקטיב קומיוניקייטור, אנחנו לא נבין אותך ולא נעריך אותך לא משנה כמה אתה חכם, אם אתה לא מצליח להביע את זה או להסביר את זה, וזה משהו שלא יודע אם אתה תספר אם יש לך עוד

אייל דוד: [08:34] אבל זה משהו שבעצם לאורך כל הקריירה שמתה עליו דגש, או שספציפית לכם בחברה

שוקי אהרונוביץ׳: [08:40] היא מאוד טכנית, ולכן בעצם, אז אני לא יודע אם זה קשור לדומיין של החברה כמו לתרבות הארגונית אולי של החברה, אני חושב שזה לא משהו שהייתי מודע אליו בתחילת הקריירה, אבל ככל שאני עובר יותר זמן אני פשוט מבין שהרבה מזה זה על זה, אני חושב שזה קצת כמו תוחלת של הגרלת לוטו, גם אם ההגרלה היא על 10 מיליון, אבל אם אתה קונה רק כרטיס אחד, אז הסיכוי שלך הוא מאוד נמוך, אותו דבר לגבי תקשורת, אתה יכול להיות מאוד חכם, אבל אם אתה לא מצליח להביע את זה בצורה ברורה התוחלת של האינפורמציה, איכות הדאטה שיוצאת החוצה בסוף לאנשים שסובבים אותך היא מאוד נמוכה, מאוד קשה להניע דברים

אייל דוד: [09:19] כן, כי פי-אם, התפקיד שלו זה לחשוב ולתקשר, אז חצי מהעבודה אתה מתקשה בה, יש לך איזשהן טקטיקות שעזרו לך בעצם

טקטיקות לסטוריטלינג: אדיטינג והקשבה

שוקי אהרונוביץ׳: [09:25] או שאתה יכול להמליץ עליהן? אני חושב שהדבר המרכזי שאני מוצא זה שלרוב, לרוב, הבעיה מספר אחת זה לדבר בארכנות או לכתוב בארכנות או לתקשר בארכנות, אני חושב שכזה התרגיל הכי חשוב בסטורי טיילינג זה פשוט לעשות לעצמך אדיטינג, כזה לבחור את מה שאתה אומר ולצמצם מזה עוד, ואם אני יכול להגיד את זה בצורה יותר רגילה ויותר קצרה, תרגיל, לספר לסבתא או לילד ממש, ממש, לספר את זה, להדק עוד. והדבר השני שזה מגיע יחד עם זה, זה גם יותר להקשיב, זאת אומרת תבין את הבן אדם שמולך, אתה תבין איך לגשת אליו, אז תדבר פחות, תקשיב יותר, תצליח לדבר בצורה יותר אפקטיבית, זו בעיניי כזה תכונה מספר אחת. תכונה מספר שתיים זה problem space thinking, שזה גם סוג של זיקוק בעצם זה של זיקוק, נכון, זה בעצם לבוא, אני חושב שכל כך הרבה מנהלי מוצר מתקשים בהפרדה בין פתרון לבעיה, ומה באנו לפתור, והאם הבעיה הזאת חשובה או לא חשובה, ואני חושב שאחד ה-killer features של מנהלי מוצר באוגורי זה יכולת לזקק בעיות ולדבר על בעיה, באוגורי זה כמעט, אנחנו כמעט מתנצלים כשאנחנו מדברים על פתרון, זה כזה אנחנו אומרים סליחה שאני קופץ שנייה על הסולושן, אבל ככה וככה וככה, זה כמו disclaimer כזה, כזאת אומר הדיון על הבעיה הוא כל כך כל כך חשוב, והיכולת לזקק בעיות ולתעדף ביניהן זה המספר שתיים בעיניי כזה הסקיל הכי חשוב, והסקיל השלישי זה growth mindset, כמנהל מוצר יש משהו שאתה בסוף צריך לסחוף אחריך אנשים ממקום של מקצועיות בתוכן והבנה מעמיקה, ו, אבל אף אחד לא רוצה לעבוד עם אנשים יהירים אף אחד לא רוצה לעבוד עם אנשים שמניחים שיודעים את כל התשובות, אף אחד לא רוצה לעבוד עם אנשים שלא נותנים מקום לאנשים אחרים להביע את עצמם אז ה-growth mindset, ההנחה של לא אני תמיד צודק, לא אני תמיד יודע את כל התשובות, אני תמיד רוצה ללמוד ולהשתפר אני לא מנהל המוצר הכי טוב, אני לא מנהל המוצר הכי טוב בתעשייה הזאת שבה אני נמצא, אני לא מנהל המוצר הכי טוב בחברה יש לי מה ללמוד ומה להשתפר, זה אחד מהדברים שאנחנו נורא מחפשים, זה גם התרבות הארגונית, כן כן ממש, ונשמע גם שזה בנימי נפשך, נכון. בוא נדבר באמת עליך. אז אנחנו בתעשיית האינדסטריאל, אוקיי, זה רחב מאוד, זה רחב מאוד, הלקוחות שלנו הם מפעלים ויש לנו פתרון שהוא AI, web interface ומובייל אינטרפייס, וה-AI הוא פשוט חלק מזה שאנחנו נאלצים לעשות אותו, כמעט, זה אם יכולנו לקנות דברים כאלה מוכנים מהמדף

הסקיל השני: problem space thinking

הסקיל השלישי: growth mindset

אייל דוד: [12:03] תהיה מדבקה שזה מה שיהיה. אז אני טיפה באמת אציג אותך, אז אתה בכלל התחלת הקריירה בכלל מתעשיית האדטק, נכון, היית בראונד פורס, המלצות, נכון, היית כמה שנים, היית פיוניר, שלוש שנים הייתי בפיוניר, ואז בעצם החלטת שאתה רוצה, כן, רציתי לעבור לחברת מוצר טובה שבה אפשר כזה ממש להעמיק את הדיסציפלינה המוצרית שתמיד הרגשתי שאני רוצה להיות חלק ממנה, וכן, ואז הגעתי לאוגורי, אוקיי, אז כבר אנחנו באמת נתעמק בזה

הדרך ל-PM: סייד פרוג'קטס וההתחלה באדטק

שוקי אהרונוביץ׳: [12:33] אז תספר באמת איך החלטת להיות פי-אם. אז אני חושב שזה לא בדיוק הייתה החלטה, כל השנים התעסקתי בפרויקטים טכנולוגיים יזמיים, חלקם מטופשים יותר, חלקם מטופשים פחות, היו גם לא מטופשים, היו לא מטופשים, הם לא התקדמו הרבה, דווקא במטופשים הצלחתי להתקדם יותר, במטופשים היה אתר שלוקח תמונות של חתולים ושם עליהם ציטוטים inspirational, כי באותה תקופה חתולים היו ויראליים, ציטוטי inspirational היו ויראליים, ואז אמרתי אה אני משלב אותם, ואני לא משלב אותם, עם זה כל היום, כן אני לא מנוצח, מה זאת אומרת, זה הולך להיות האתר הכי גדול שהיה לי אי פעם, אז פרויקט מסוג כזה, פרויקטים אחרים, היה שאני ועוד חבר שותף ניסינו לפרוש בכל תל אביב רשת של webcams, כדי לזהות ב-webcams אם יש חניה פנויה ולהפיק מזה משהו, השורה התחתונה אגב זה שבאופן לא מפתיע, ברחובות עמוסים אז יש כן, וברחובות דוממים אז פחות אקשן ופחות קורה שם כלום, וחניות לא זזות אז כל מיני פרויקטים כזה מסוג הזה, ויום אחד השותפה שלי לדירה אמרה לי, תגיד, חשבת פעם להיות פרודקט מאנג'ר? ומה עשית באותם ימים? באותם ימים נראה לי שעוד הייתי בלימודים, ועבדתי תוך כדי בחברה לניהול פרויקטים ממשלתיים, משהו עבור הממשלה והלכתי וקראתי מה זה פרודקט מאנג'ר, וזה נשמע, זה מה שמעניין אותי, זה לא להעמיק מדי בטכנולוגיה, זה לא להעמיק מדי ב-UX, זה לא להעמיק מדי, אבל זה כן להיות jack of all trades להכיר את כולם במידה טובה, לבנות מוצרים, להתעסק בעשייה, ואז פתאום נדלק לי איזה נר, והתחלתי כזה לסלול את הדרך אז אוקיי, אז סללת, אז מה הכנסת בעצם לחברת טק, בעצם אז זה התחיל, התחלתי בתעשיית האדטק, התחלתי להיות operations manager, campaign manager, אז קראו לזה לדחוף פרסומות לכמה שיותר אנשים מול העיניים, זה פחות או יותר התעשייה

אייל דוד: [14:27] אני חייב לשאול, נורא דיברת על סייד פרוג'קטס, אז בעצם גם כשהתחלת לעבוד בעבודה הזאת

שוקי אהרונוביץ׳: [14:33] התחלת להוריד סייד פרוג'קטס, תמיד עולה סייד פרוג'קטס לאורך השנים, כאילו אני חושב שעד שנולדה הילדה שלי לפני שנתיים היו לי סייד פרוג'קטס כל הזמן

אייל דוד: [14:42] עכשיו זה הסייד פרוג'קט של חיי, כן, skyrocketing, את כל הסייד פרוג'קטס האחרים. אז איך זה היה, מה התחלת בעצם לרתום, אני סתם אומר לרתום, אבל stakeholders מהחברה, ולהתחיל לפתח דברים

שוקי אהרונוביץ׳: [14:55] כן, אז בתוך החברות שעברתי בהן נורא ניסיתי להגיע למצב שבו אני בונה מוצרים או עובד קרוב לפיתוח של מוצרים חדשים, בתוך היירוסורס זו הייתה אחת התחנות שלי, הובלתי בנייה של אתר עם תכני וידאו שניסינו להקים בהיירוסורס, ויצא לי להתנסות בזה, ואז באמת גם התפקיד הראשון שלי כפרודקט היה סטארטאפ בתעשייה שהגעתי ממנה, האדטק, שבעצם בנו מערכת לחברות כמו היירוסורס או כמו חברות אחרות מהתחום מערכות להגשת פרסומות וידאו, שאני הייתי עד לפני דקה היוזר שלהם, ועכשיו פתאום עברתי לצד השני לבנות מערכת כזאת, אני מבין, והיה עוד שינוי בעצם שאני מבין שעשית בקריירה, אתה רוצה לתאר אותו, כשהגעתי לפיוניר איפשהו בשנה השנייה שלי שמעתי את הפודקאסט של גיל הירש, ושמדבר, לא זוכר באיזה פודקאסט זה היה, אבל הוא מדבר שם על מה זה מנהל מוצר ברמה עולמית, והוא תיאר שם סגנון מסוים של עבודה שהרגשתי שאה רגע, זה לא מה שאני עושה אבל זה נורא נורא מה שאני כן הייתי רוצה לעשות, זה מה שחלמתי עליו, כשאני, תאר לנו את ההבדל, אז באותם ימים עוד לא הייתה לי טרמינולוגיה טובה, ורק אחרי זה שקראתי את מרטי קאגן פתאום עליתי על התובנה הזאת, על המושג הזה, אבל אני בעצם רציתי להיות מנהל מוצר שקם בבוקר ומדבר עם לקוחות ומזהה בעיות ובונה רודמאפ ובונה יחד עם הצוות שלו פתרונות, יותר ליזום בעצם, יותר ליזום, יותר אונרשיפ, יותר קרבה ללקוח ולבעיה, וכן, ומה שאני הרגשתי באותם ימים גם בפיוניר וגם בחברות אחרות שעבדתי בהן, שבעצם ניהול המוצר הוא קצת קבלן עבודה, אתה, יש איזשהו קומיטי כלשהו שמחליט מה עושים ומה הרודמאפ ומה הפרויקטים שעושים ואתה מגיע כמנהל מוצר ואתה מקבל את תא מספר 13 באקסל פרויקטים, ואתה הולך ואתה מממש אותו ואתה בונה אותו, ואז אתה מסיים אותו ואתה לא מסתכל עליו לעולם בחזרה ואתה הולך ועובר לשורה מספר 14 באקסל של הפרויקטים, וזו תחושה נורא מתסכלת, כי בעצם אתה לא תמיד מבין למה אתה בונה את מה שאתה בונה וקשה לך גם לסחוף אחריך את הצוות, יש מצב שאתה לא צריך לעשות את הפרויקט הזה יש מצב שזו לא הדרך הנכונה לעשות את הפרויקט הזה, זה לא משנה, תשמע, זה גם נורא נוגד את, מה שעשתה, נכון, נכון, ממש ממש ואז התחלתי תהליך בעקבות הפודקאסט של גיל הירש, של לשמוע ולחקור, ופודקאסטים וספרים, ואז גם לשמוע את הספר של מרטי קאגן, שהאזנתי לו בזמן ריצה בפארק הקשבתי לספר של מרטי קאגן והתחילו לזלוג דמעות מהעיניים, כי בעצם הוא תיאר בצורה כל כך טובה את הרגשות שהרגשתי לגבי איך אני עובד היום ונתן לי את עולם המושגים לדבר על איך אני רוצה לעבוד, על זה שאני, כמו שאתה אומר, אני רוצה להשפיע, אני רוצה ליזום אני רוצה לפתור בעיות אמיתיות של לקוחות אמיתיים, אני רוצה לסחוף אחריי צוות, אני רוצה להרגיש שכולנו פה בבנייה, ולא יש את גילדת ה-R&D וגילדת הפרודקט והם כזה בקלאשים אינסופיים, כאילו R&D לא רוצים להיות פה, כזה כועסים עליך שאתה מביא פיצ'ר כזה לא, אתם פה בשביל לבנות, אני פה בשביל לבנות, בואו אחריי כולנו יחד, כן, אז מה הטייטל הזה, Empowered PM? Empowered PM כמו שאמרתי, מתאר בספר שלו צוותים מולטי דיסציפלינריים, מונחי מטריקות, אוטונומיים, שזה אומר שלמשל כמו שאנחנו מיישמים את זה באוגורי אז מצאת, בוא תספר שנייה, אז מצאתי, אז נכון, אז כשהתחלתי להבין מה אני רוצה, התחלתי להתראיין לחברות בארץ והתראיינתי להרבה חברות, והופתעתי מכמה מעט חברות מדברות בכלל בשפה שאני רוצה הגעתי לחברות כזה, שמות מותג שכולנו מכירים באקו סיסטם הישראלי, והם מדברים איתך על כן, האם עבדת בג'ירה או ב-TFS של מייקרוסופט כזה, הוא דיבר אליך? כן, הוא, על מה אתם מדברים בכלל, או שחלק מהתהליך, הרעיון זה לנסות לחשוב מה הספסיפיקציה שאתה תגדיר למפתחים לכתוב, אני ככה, זה לא מה שאני מביא לשולחן, אני לא מביא לכתוב לוגיקה ולעבוד עם צוות ולחפש, נראה לי שזה לקח לי כמעט שנה, זו הייתה ממש שנה קשה, כאילו גם הרגשתי שאני איזה דון קישוט כזה שמחפש משהו שלא בטוח שנמצא שם, כי אתה מדבר עוד ועוד חברות ושמות, שאתה אומר אין, בטוח עובדים מוצר טוב, אתה מדבר איתם אתה מבין שזה לא, הם לא עובדים מוצר טוב אתה שואל אותם, תספרו לי איך אתם מחליטים על רודמאפ, ואתה שומע סיפורי מעשיות על איך קובעים רודמאפ, ואתה אומר אה מגניב, אתם לא קובעים רודמאפ בעצם זה מה שאתם מנסים להגיד פה בין השורות, אז בעצם הגעתי לאוגורי, אוגורי בעיניי אחת מחברות המוצר הכי טובות בארץ, תרבות מוצרית מהממת, עם אנשי המוצר שלנו הם אנשים מאוד טובים חכמים, שרוצים ללמוד ולהתפתח ומקבלים המון אחריות והמון אוטונומיה, וזה עליהם, ההצלחה של החברה

התובנה מגיל הירש וממרטי קאגן

Empowered PM: צוותים אוטונומיים מונחי מטריקות

החיפוש הארוך אחר חברת מוצר טובה

ההגעה לאוגורי והתרבות המוצרית

אייל דוד: [19:59] זה יופי שמצאת את זה, כן, אוקיי, ותגיד, ומה לאורך הקריירה הענפה הזאת, מה בעצם הסקיל שאתה מרגיש שבעצם אצלך הוא הכי חד, שהוא הכי מקדימה, כי זה בעצם הסטוריטיילינג, או שדווקא

שוקי אהרונוביץ׳: [20:12] אז אני חושב שזה בין שני הדברים שאמרתי שחשוב לי ב-PM, אז אולי באופן לא מפתיע אז זה דברים שגם אני חושב שאני טוב בהם, יותר משאני טוב בסטורי טיילינג אני חושב שאני טוב בלקחת קונספטים מורכבים ולפשט אותם ולהסביר אותם בזמנו המנהל שלי אמר לי, הוא קידם אותי להיות גרופ פרודקט מנג'ר, אני לא יודע אם אתה ה-PM הכי טוב, אבל אתה בן אדם שיודע לדבר על פרודקט מנג'מנט ו-Figma וקורא conversions, האדם הכי טוב שאני מכיר וזה נכון, לא רק דברים שאני חווה אותם כאן, אלא גם במקומות אחרים, שאני מצליח לקחת, נגיד היום בעיקר אני מרגיש הרבה, כמו רגרסיה, זה משהו שלמדתי בתואר ולא הבנתי והיום אני זה שמסביר את זה לאנשים, יש הרבה יותר אנשים חכמים ממני, בוגרי וייצמן מסביבי, שיכולים להסביר את זה ועם זאת אני מרגיש שאני בן אדם שמסביר את זה הכי טוב. אל תסביר, נראה לי שזה יאכל את כל הפרק. כן, כן, לא, אני לא אכנס לפינה זאת. אז אני מרגיש שהדבר אחד זה יכול להיות לקחת קונספטים מורכבים ולהסביר אותם ולהנגיש אותם, והדבר השני זה נראה לי דיון מעמיק בעולם הבעיה שזה גם מה שדיברנו עליו, לדבר על בעיות, לא לדבר על פתרונות, להבין מתי חצית את הקו מבעיה לפתרון, ואז איך לתעדף בין בעיות. בעולם הבעיה אני מרגיש מאוד נוח. נורא מתרחק מאיך בעצם, מאיך לפתור את זה. באופן יזום, זאת אומרת, כשמגיע שלב להחליף את הדיסקט וכזה, לעבור לדבר על סולושן, אול אין גם בסולושן אבל לעשות את הדיכוטומיה הזאת, זה משהו שאני חושב שאני טוב בו. מאמם. אתה רצית לדבר על האופורטוניטי טרי,

המתודה: איך עובד Opportunity Tree

אייל דוד: [21:44] בואו בעצם נתקדם לחלק של המתודה. אתה רוצה להסביר בכמה מילים בעצם איך זה עובד? נכון, אז אופורטוניטי

שוקי אהרונוביץ׳: [21:50] טרי, מי שרוצה להעמיק בזה, אז יש המון פוסטים ופודקאסטים של טרזה טורס, שככה נגיש את הסיפור הזה לעולם. אופורטוניטי טרי, בסוף, זה לא רוקט סיינס, זה דיאגרמה של קוביות מחוברות לקוביות אחרות, כזה כמו כל דיאגרמה שראינו אי פעם במקומות עבודה. ועם זאת, החשיבות שלה בעיניי, היא קודם כל כלי למנהל המוצר, לחדד את החשיבה שלו, בטח כשמדברים על problem space thinking. להבין מה המטרה שאני מנסה להשיג, מה כל הדרכים להשיג את המטרה הזאת, מה כל הבעיות שמונעות ממני להשיג את המטרה הזאת, ואז משם להמשיך את הדיון לפתרונות. זה מאוד מאוד עוזר לחדד את הדיון. היום אפילו באוגורי, אנחנו מגדירים שכחלק מדיסקאברי של מנהל מוצר על מטריקה, או על בעיה מאוד מאוד אמורפית, התוצר הראשון

אייל דוד: [22:38] של הדיסקאברי שלך, זה אופורטוניטי טרי. שאתה מפרק את הבעיה וממפה אותה. ואתה עושה את זה לבד, או שאתה עושה את זה בחדר עם עוד אנשים, איך זה עובד?

שוקי אהרונוביץ׳: [22:46] אז ה-PM לוקח את ה-Lead ומתחיל, אבל זה מאוד מאוד חשוב שהוא כל הזמן ישתף את התוצרים. מסמך נושם. מסמך נושם, גם עם הצוות שלו, עם R&D ודיזיין,

אייל דוד: [22:56] וגם עם ה-Stakeholder עם שיטה מעובד. הדבר שאני רציתי להגיד בהקשר הזה, שכש-Opportunity Tree נעשה טוב, הוא כלי מעולה ל-Alignment בתוך צוותים או בתוך הארגון. כשמגיע לך ה-Stakeholder שהוא נורא כנראה בסולושן ספייס, או נורא בבעיה נקודתית שמפריע לו, ואתה מראה לו Opportunity Tree שממפה את כל העולם הזה שבו הבעיה הזאת נמצאת. אז ברור למה עושים את זה. אז ברור למה עושים את זה, וברור מה ההבדל בין הבעיה הזאת לבעיה הזאתי, ולמה בחרנו את הסולושן הזה, והדיון הוא הרבה יותר קונסטרוקטיבי ולא כזה אבסטרקטי, כל אחד זורק משהו, מושך את השמיכה לכיוון אחר. אז בואו באמת נתאר איך זה עובד. זאת אומרת, אתה מתחיל עם איזושהי מטרה, עם איזשהו KPI לתוך העניין?

שוקי אהרונוביץ׳: [23:33] אנחנו מתחילים איזשהו טארגט. חשוב להגיד שטארגט לרוב מגיע כשיש לך Product Strategy ברור, ואתה יודע למה אתה רוצה לאופטם, ואז אתה אומר, אוקיי, אז זה הדברים שאני רוצה לאופטם במוצר שלי, מפה אני גוזר איזושהי מטריקה ונותן אותה לצוותים שלי. וכמו שאמרת, המטריקה וה-Opportunity Tree כולו, היא מסמך נושם. מה שאתה עושה ביום הראשון עליו, שונה ממה שאתה עושה ביום השלושים עליו, ביום התשעים עליו. זה כל הזמן, אנחנו תמיד אומרים בתוך אוגורי, שבכללי להיות PM באוגורי או ב-Empowered Teams, זה נורא מאופטם לזמן המקלחת שלך. זה מאופטם לזה שאתה תהיה במקלחת יום אחד, ופתאום תוך כדי שאתה מסתבן, אתה תחשוב, רגע. יוריקה. יוריקה, אני צריך לבנות את ה-Opportunity Tree שלי אחרת לגמרי. זה בכלל לא הדרך הנכונה להציג את הבעיה, ולכן מה שעשית בשבוע הראשון שלך ב-Opportunity Tree, זה לא יהיה מה שאתה תעשה בשבוע ה-19 על ה-Opportunity Tree. וכן, זה מתחיל ממטריקה, ואתה מנסה להתחיל לפרק אותה, לאילו בעיות שמונעות ממך להגיע למטריקה הזאת. בעיות או הזדמנויות. בעיות או הזדמנויות, נכון? ולאט לאט, ככל שאתה מפרק אותם לעוד יוזקייסים, ולעוד יוזקייסים, ולעוד יוזקייסים, אתה מתחיל להגיע לכמעט בעיות אטומיות, שאתה אומר, זו יחידה אטומית, אין איך לפרק את זה עוד, ועכשיו אני מתקדם מכאן לסולושן, של איך אני הולך לפתור את הבעיה האטומית הספציפית הזאת, ומחשבה שהיא תשרת לי את המטריקה שלי הלאה.

צמידות לדאטה, תיעדוף ואיחוד בעיות

אייל דוד: [24:52] אוקיי, יש לי שאלה. אחד, זה קודם כל איך נמנעים להציב סתם בעיות, מהניסיון שלך, איך נצמדים לדאטה, כי לא דיברת על זה, ומייצרים באמת בעיות שהן אמיתיות, כנראה הן מרונות משתמשים, אני לא יודע, כבר אתה תתאר איך זה קורה לכם, והדבר, יש פה גם עניין של מקבול של בעיות, כי יכול להיות שאני רואה כמה בעיות, זה מה שגם יש כוח בשיטה הזאת לדעתי, אם אני מדמיין את זה כמו עץ, יש לו כל מיני ענפים, אני יכול לקחת כמה ענפים ולחבר אותם יחד, ואז להגיד, וואו, פתאום הבעיות הרבה יותר שווה לפתרון, ואולי שווה שתדבר גם על זה. אז לגבי הבנייה, אז באמת מה שבונה לך את העץ,

שוקי אהרונוביץ׳: [25:29] זה הדיסקאברי שאתה עושה, שהוא חלקו עם לקוחות, חלקו עם סטייקהולדרים פנימיים, וחלקו עם דאטה, וככל שאתה לומד יותר על הדיסקאברי שלך, אז העץ משתנה, וענפים נוצרים, נסגרים, מתקפלים לתוך עצמם, הכל פתוח בשינויים. ומה הייתה הנקודה השנייה? הנקודה השנייה היא בעצם איחוד של בעיות. כן. אז איחוד של בעיות זה טוב לתיעדוף, אתה אומר, רגע, אם אני פותר את זה, ואת זה, ואת זה, ואת זה, הם בעצם כולם אותה תת-בעיה של איזו בעיה יותר גדולה. מאוד קל לראות את זה. נכון, מאוד קל לראות את זה. אבל בבואך, לחשוב על סולושנים, ולפתור רגע רק אותה. אם על הדרך אנחנו רואים שזה פותר את הענף הזה, ואת הענף הזה, ואת הענף הזה, כי אין מה לעשות, שום דבר הוא לא בסיילו. אתה משפר את ה-UX במשהו, יש מצב שזה נוגע בעוד כל מיני חלקים במוצר, מעולה. אבל קודם כל בואו נוודא שפתרנו את הבעיה הכי קטנה שמצאנו. וואלה, אתה מתחיל מניצחונות קטנים? זה הרעיון? אני לא יודע אם זה ניצחונות קטנים, כמו ניצחונות נורא מוגדרים היטב. אני מסכים, אבל...

אייל דוד: [26:27] אוקיי, אז לי חסר משהו. יש לנו את ה-KPI למעלה. כן. טוב, ברמת הענפים יש גם אקשנס שאני לוקח, לא דיברנו, יש פה כל מיני... בעצם אני מתחיל לעשות אקספירימנטס, כאילו אולי שווה פתיגה בזה, אבל כשאני בוחר במה להתמקד בעצם סתם, אני אומר, אם אני יודע מה המטריקה שלי, אתם שמים איזושהי הערכה בעצם של כמה הבעיה הזאת שווה לי? כשאני יכול. כשאני יכול לחבר את זה עם דאטה ולבוא ולהגיד,

שוקי אהרונוביץ׳: [26:49] הבעיה הזאת היא חוזרת על עצמה X פעמים בחודש, והבעיה הזו חוזרת על עצמה Y פעמים בחודש, או הבעיה הזאת היא, אם נפתור אותה, זה יעשה לנו אנלוק ל-X אחוזים של משהו משהו, אז כן. ולפעמים אבל אין לך, אבל אתה צריך ללכת על גאט פילינג והיכרות עם הדומיין, אבל כן. אבל כן, אני מנסה דווקא כן לנואנס את זה, שזה ממש חשוב לבנות את זה עם דאטה. בטח, בטח. במידת האפשר, כשיש לך אז כמובן.

אייל דוד: [27:13] ואם לא, אז אולי יש טקטיקות אחרות ששווה. נכון, שזה בסוף, זה הקומונסנס שלך,

שוקי אהרונוביץ׳: [27:20] מזה שישבת ודיברת עם מלא סטייקהולדרים. שזה דאטה. נכון, זה דאטה איכותני, נכון, זה לגמרי. אבל אתה חייב להשתמש בדאטה, ונורא לי זה, סתם, אני, הייתי עושה, לא קראו לזה אז ככה, אבל כשהיה לי סטארטאפ, אז לפני 12 שנה, אז גם עשינו משהו כזה, לא קראנו לזה ככה, ומצאנו בעיות, זאת האמת. ואם אין דאטה,

אייל דוד: [27:43] אז באמת זה יכול ללכת לכיוונים פחות טובים. נכון, והסייפגרד שלך פה, זה שאתה משתף את האופורטוניטי טריז, אנשים אחרים, פי-אמים אחרים, סטייקהולדרים אחרים, ו-they can call your bluff, נכון, הם כזה אומרים לך, רגע, למה זה בכלל פה?

שוקי אהרונוביץ׳: [27:57] זה לא מעניין. נורא לך לשייף את הסיפור, בעצם. אנחנו בסוף חברה לאנטרפרייזים, וזה אנטרפרייזים, זה לא ביג דאטה, זה לא ביג סקייל, זה מאוד כזה איכותני, יש לנו היפותזה, אנחנו הולכים, ומדברים, משתמשים, מדברים, שתיים, שלושה, משתמשים, חוקרים את הבעיה לעומק, אם יש לנו פתרון להציג, מנסים להציג אותו ללקוח ולקבל פידבק. מתנצלים עליו ומציגים אותו? כאמרת קודם שאתם מתנצלים, כשאתם מציגים. כן, כן, אז סליחה שאנחנו גוררים אותך לדיון על פתרון, לקוח יקר, אבל כן. אז אנחנו כמובן מנסים לעשות כמה שיותר וולידציה לפתרונות שלנו לפני שאנחנו משחררים אותם, מלא סרטונים כמו ששוקי אמר וזה קונספט נורא טוב. לסיום, שוקי, הגענו לסיום, ככה מאוד פרקטי. סבבה, המלצות כלשהן? אז אני יודע, מבין שאתה קורא הרבה, שומע פודקאסטים, יש לך כמה המלצות? אז אני חושב שהטיפ מספר אחת שלי זה ציטוט ששמעתי ואני לא זוכר איפה, שגם האתלטים הכי טובים בעולם צריכים מאמנים, ורוצה לומר שכל מנהל מוצר צריך כל הזמן לחפש איך להשתפר וללמוד, מתוך הנחה שהצורה שבה אנחנו עושים ניהול מוצר. בחברה שבה אתה עובד היא כנראה לא הכי טובה בעולם, מתוך הנחה שגם בישראל וגם אם זה היה הכי טוב בעולם, הדברים כל הזמן משתנים, וטקטיקות שעזרו לך, עזרו לחברה מסוימת לנצח את התחרות באזור מסוים, זה לא טקטיקות שנכונות עכשיו, או שהם הפכו להיות יותר קומודיטיס וכולם מכירים את זה, וצריך להמשיך לשייף את הסקילס האלה, ויש כל כך הרבה עזרה שזמינה בחוץ, ספרים, ארטיקלז, פודקאסטים וכו' וכו', והדבר השני שם בתוך זה, זה שאני חושב. שלנחות בחברת מוצר טובה ולעבוד עם פרודקט לידרים טובים זה אנלוק מטורף לניהול מוצר. אתה בעצם לא יודע מה שאתה לא יודע, אז כשאתה עובד בחברות כאלה עם אנשים כאלה, אתה לא מאמין שתהליכי עבודה כאלה אפשריים. הרבה פעמים שאני מדבר עם אנשים אחרים כזה על איך אנחנו עובדים באוגורי, כזה רגע עיניים נדלקות, רגע זה באמת עובד לכם.

המלצות לסיום: מאמנים ל-PM וחברת מוצר טובה

אייל דוד: [29:59] אבל מה קורה עם ה-R&D, מה קורה עם R&D, ו-R&D לא מבינים כשאתם מדברים על ביזנס או דברים? נראה, לא נראה לי, כשמדברים.

שוקי אהרונוביץ׳: [30:08] הם מדברים על ביזנס וכולם רתומים לזה, אז כן, לגמרי. ואז לראות את זה קורה, זה משהו שאנשים לא מאמינים לך. אז אני חושב שכמנהל מוצר, אם אתה יכול לעבוד קשה, או יכול, יכולה לעבוד קשה, כדי להגיע לטוב, בסוף לחברת מוצר טובה, ואז לעשות וולידציה גם שזה חברת מוצר טובה, ויש כזה מלא שאלות על מה לשאול בתהליך התראיינות למקום עבודה, כדי להבין. היית מציע את זה גם למישהו שהוא עדיין לא מנהל מוצר, והוא רוצה להיכנס לחברה בעצם דרך תפקיד אחר? הכי כדאי לעשות, אבל את העשייה הזאת המוצרית בוודאי. אם אתה יכול להצטרף ולהתחיל מוקדם יותר בחברת מוצר טובה, ולא לעבור בחברות מוצר פחות טובות, ואז בסוף להגיע. עברתי את הדרך של להתחיל בחברות מוצר פחות טובות ואז להתקדם לחברות מוצר טובות יותר. זה לימד אותי מלא, ואני חושב שהרבה מהניסיון של זה כדאי, לראות תמונת עולם. עולה. וגם להעריך את מה שאני רואה עכשיו בתהליך העבודה, וגם להבין איך תהליך העבודה, זה כאילו לפעמים אני רואה באוגורי סימנים שבהם אנחנו זזים לכיוון הלא נכון, ואני יודע להתריע על זה, כי אני ראיתי מה קורה בסוף של התהליך הזה. בסוף אנחנו נגמרים כחברה שיש איזשהו סי-לבל שמכתיב לך את הרודמאפ, אני חושב, אבל שזה גם זה וגם בעצם למצוא את החברה שיותר מתאימה לך בעצם מבחינה מוצרית

אייל דוד: [31:24] מאמם, אז על הדרך גם נתנו טיפ לפי-אמים ולפי-אמים מתחילים. תודה רבה, שוקי, היה מהמם. תודה רבה. ביי ביי.