תמלול: שי שפרנק | פרק Live | איך להוביל שינוי אסטרטגי בלי פחד

פתיחה: איך דוחפים יוזמה אסטרטגית בתוך חברה

אייל דוד: [00:00] אז אנחנו נדבר היום על איך בעצם דוחפים, איך דוחפים יוזמה אסטרטגית בתוך חברה. בא לפה שייקה, שי שפרנק מאמפאטיק, והוא בא לדבר על זה, אז טיפה נציג שנייה רק את שי וגם אותי, אותי אני נדלג, אפשר להציג, תסתכלו כך בלינקדאין, אבל שייקה, בעצם אנחנו עבדנו יחד בפייבר, היום CPO באמפאטיק והיה 4 שנים, חריג היום, נכון? ובעצם בפייבר אתה היית ה-Head of Product, ובעצם באת לדבר כאן ממש על יוזמה שהייתה מזמן, שבעצם פתחה את פייבר מהחמישה דולר, מתוך הדבר הזה בעצם מחוצה. אתה רוצה אולי שנייה לספר על עצמך בחצי משפט ואז בעצם לדבר שנייה למה אתה פה?

מי זה שי: CPO באמפאטיק, לשעבר Head of Product בפייבר

שי שפרנק: [01:15] כן, אז שי, תודה קודם כל על ההזמנה, כיף להיות פה שוב. אני פה, כי הזמנת אותי, וזה כי רצינו לדבר על דברים לעניין בפרודקט, ו... כן, היום באמפאטיק, לפני זה בפייבר, לפני זה יזם, ייעצתי להרבה חברות, כל מיני חברות, ייסדתי, כמו שאמרתי, כמה חברות, אחר כמה קיימות אחר כמה כבר לא. והאמת שכשפנית אליי ואמרת לי, בוא נדבר על פייבר, בהתחלה חשבתי, למה? כאילו, למה שזה יעניין מישהו לשמוע מה עשינו לפני עשר שנים על מוצר שהוא כבר לא חדש ולא מעניין. ואז פתאום? למרות שהוא מעניין, כן, ולא שהוא לא מעניין, הדבר הזה זה, זה אולד ניוז מה שנקרא, זה פודקאסט, עושים היסטוריה, נקרא לו פודקאסט מוצר. אבל כן, אבל פתאום כשחשבתי על זה כזה בראש ומה יש להגיד, יש המון מה להגיד על הפרויקט הזה. ואני חושב, מבחינת פרודקט, למקום של פרודקט בחברה, ושינויים והתפתחות של חברה, והסטרטגיה, והמון המון דברים שיש שם, זה אולי אחד הפרויקטים הכי מעניינים ומורכבים שנגעתי בהם, ואני חושב שיש הרבה מה לדבר ושזה יהיה ממש מעניין.

אייל דוד: [02:31] מגדיל, אז אני חושב שנצלול לנו על האג'נדה, אה, רק לפני האג'נדה. בכל מקום בעצם בסליידס אנחנו נעביר פה, יש קוד QR, מי שלא חבר בקבוצת הוואטסאפ שלנו, אז מאוד מוזמן לצרף לו, לקומיוניטי, ונצרף שם את הלינק בעצם להקלטה ולגמרי. מעבר לזה, תוך כדי, אנחנו נשמח מאוד, אם יש לכם איזה שם שאלות, אפשר לשאול גם בצורה אנונימית. בסוף נתקיף את שי עם המון המון שאלות, אז יאללה, בואו נתחיל. בואו נתחיל, אז בעצם האג'נדה שלנו תחולק למשהו כמו 50 דקות, נדבר, בעצם שיחה פתוחה, ונשאיר זמן לשאלות כאלה ואחרות אם יהיו. אז בואו נתחיל דווקא מסקר, אז את יכולה להקפיץ, ואנחנו ננסה להסביר את המהות פה. עושים איזשהו תיאום ציפיות, שנייה, אנחנו רוצים להכיר מי אתם, באיזה תפקיד אתם מועסקים, מה הייתם רוצים ללמוד מהסשן הזה, זה ממש ברמה שאנחנו נותנים לכם דקה, אבל זה ממש בחירה אמריקאית, וגם כמה אתם מכירים את פייבר, כדי שנדע מאיפה להתחיל, בסדר? אז התחלנו? נאמר. ניקח רגע. קרא לי בסודה. חיים, גם יש לו אומר שאנחנו בבניין הישן של פייבר, פה גם הכל התרחש בעצם.

שי שפרנק: [03:40] נכון, נכון, הרבה מה... הפרויקט הזה התרחש פה, ממש ממש כנראה איפה שם. אולי אפילו הוא סלל את הדרך לבניין החדש, בנשא. יכול להיות, כן, אני מבין שכן, בין השאר. כן, זה השקעה אחר כך, אני זוכר. נכון.

אייל דוד: [03:53] אנחנו, לדעתי, עשינו, אחר זה, בואו קצת, חמיסתי, לחזור להיסטוריה. קודם כל, זה בדיוק 10 שנים, זה נובמבר 2015.

שי שפרנק: [04:01] 2015 ו-9 שנים. וכן, זה בדיוק היה יחד עם הגיוס על סיבוב. אז זהו, הדבר הזה בלי ספק היה דרייבר רציני לעסק. כן? כן, מדהים. זה קרה, אנחנו בעצם התחלנו, אני התחלתי להיות בפייבר בבני ימינה. טוב, אתה היה במאסדין את זה. עם שתי הפרודקטיות שאני עובד איתם היום באמפאטיק, ליכאי, גרשט ונורגן ניצן. היו לפניי אפילו בפייבר בפרודקט, ויש לי את המזל, את הכבוד לעבוד איתם גם היום באמפאטיק. עם מי עוד עבדת בעצם בפייבר על הפרויקט הזה? עבדתי עם אסף פורת, גם כמישהו מוצר, פצחה עבירת, אני חושב, לא הרבה מה להגיד, הוא איש מעניין. הוא היה ממש השותף שלי לפשע, בפרויקט הזה. אני חושב שהפרויקט הזה, אני חושב via project, מלחיץ מדי כדי שמישהו ייקח אותו בעצמו ויישא אותו, וזה שאסף היה שם כדי לגרום לי להעיז, ואני הייתי שם כדי לגרום לו להעיז, גרם לזה לקרות. הוא נדבר על הפרויקט הזה בקונטקסט של חששות ופחדים, ואני חושב שזה את. איזו תמה חשובה שהפרודקטים... איזה חששות של עצמם או חששות של אנשים אחרים בארגון, אבל הרבה אנשים עבדו על זה. רגע, נכון, טוב, סיימנו או שניתן עוד רגע?

אייל דוד: [05:17] יש עוד חמישה שלו, עליהם. אה, אז ניתן להם את האנגייג'. תגיד בינתיים, אתם מחפשים עובדים עכשיו באמפאטיק, איך זה נראה?

שי שפרנק: [05:25] אנחנו מחפשים קצת עובדים בפרודקט ספציפית, כרגע השנייה לא, בדיוק גייסנו עכשיו גרוב, אבל... גרוב? אבל כן, כן גרוב, זה לא פרודקט מנג'ר ממש, אולי זה מסלול כזה? זה לא מסלול, זה תפקיד, ותפקיד. מעולמות, קצת מעולמות הפרודקט, מרקטינג, קצת מעולמות הגרוב.

אייל דוד: [05:49] כן, כן, הסתכלות בעצם, נפתחות והתפתחות, נכון, נכון, נכון. לגמרי. בסדר, נמשיך? כן, אפשר, יש לנו עוד שישה של ענו, אבל אפשר לסקייל. אז אוקיי, אפשר גם לעניין, נתקדם. אה, אני לא יודע אם אפשר לעניין את הסקייל, בסדר. אבל טוב, בואו, אז בעצם מה אנחנו רואים, איך זה מתפצל? תפקידים. בעצם יש לנו 61 מנהלי מוצר, יש לנו שניים שהם product owner, ו-26 אחוז other. אוקיי, אז זה עדר, אנחנו נשאיר, ובעצם 61 אחוז מנהלי מוצר, אז אנחנו בעצם ניתן את השיחה גם לגמרי. מולה, אני סוגרת את הפרודקט. כן, אני רק רוצה שתגידי לי, מה דבר או שניים שהכי רוצים ללמוד מהסשן הזה? אז הדבר שהכי רוצים זה how to lead strategic, disruptive changes in product management. בין אותה בן אדם, וכמה מכירים את Fiverr? מה, כאילו, בערוב אחת? 25 אחוז מאוד, 10 אחוז ככה ככה, 50 אחוז... שמעתי את השם, אבל אין לי מושג מה זה. טוב, בואו ניתן לך. ועוד 15 אחוז בכלל לא. למה לתאר את זה? הנה, אז אפילו אפשר להעביר את זה, שנייה, לסלייד הבא של ה-I want,

איך פייבר התחילה: הקונספט של "I will do it for $5"

שי שפרנק: [07:01] נכון? ה-wish, ה-wish, סליחה. ככה, Fiverr התחילה בעצם. כן, Fiverr היא חברה שהיא שייכת לדור החברות של אחרי פיצוץ הבועה של 2008. קמו כל מיני חברות קיקיוניות כאלה, אובר, ו-Airbnb... איך קוראים לזה? וכן, זו הייתה מין תקופה שהעולם כזה גילה את האינטרנט, כמובן הרבה user-generated content ודברים מהסוג הזה, ו-marketplaces, כאילו, התפוצצו, נכון? ה-AZ, Airbnb, ה-AZ. ו-Fiverr באו ואמרו, מה הטייק שלנו לדבר הזה? I will do for $5. חצי חברה רצינית, חצי גאג, כן? הדבר הזה יצא, ואפשר להגיד, די פשוט, too good. כי כאילו, יש, אני מניח, עשרות פודקאסטים, של שי וינינגר ומיכה קאופמן, ואפשר לשמוע על איך הדבר הזה נולד. אבל בגדול, אני חושב, הקונספט, הפורמט הדליק אנשים, ובאמת מהר מאוד, היו אלפים, על גבי אלפים של אנשים מכל העולם, שאמרו, זה מה שאני אעשה ב-$5. היה איזה רגע, אני חושב, הם התפוצצו בטלוויזיה או משהו כזה. כן. קם בבוקר, בום, קרסו השרתים, הפייפ לא עובד, וזהו. איזה מישהו שרוקד בלי חולצה, ועוד איזה מישהו שעושה איזה משהו. וזה באמת, בהתחלה, קצת היה כזה מין wacky place, כזה, כן? כי זה משחק, זה כזה, מה אתה עושה, אתה בחם? מה אני מוכן לעשות בשביל $5, כן? Fiverr, בשביל $5. אבל הדבר הזה הלך וצמח, ויותר ויותר אנשים הגיעו כדי לקנות דברים שהם לגיט, כן? זה התחיל עם עיצובים של לוגואים וכתיבה ותרגומים וכל מיני דברים כאלה. ובעצם Fiverr הלכה והפכה להיות שוק, שוק של שירותים, שניתנים על ידי, לא אגיד פרילאנסרים, כן? אפילו שהרבה מהם, לא ממש אפילו היו פרילאנסרים, בשביל לקרב וגיגים, אני חושב שעושים כל מיני דברים, כן? אבל היה שם פרודקט מרקט פיט, והדבר הזה התפוצץ, ואני די בשלב הזה כזה נכנסתי, כן? את החברה הכי מעניינת להיות בה, חברת קונסיומר בישראל, שמתפוצצת באינטרנט, זה נראה לי כמו החלום הכי גדול, כאילו, לא צריך לדמיין איך לעשות. ואז בעצם החברה הזאת הגיעה גם לאיזשהו מקום שבו היא הייתה צריכה או רצתה להשתנות, ולהפסיק להיות גאג כזה, ולהתחיל להיות מרקט פלייס לביזנסים שקונים מפרילאנסרים. כי האמת היא שהרבה מזה זה היה זה. נכון. וברור שהביזנס הזה הוא אולי פחות ויראלי, אבל הוא יותר עסקי, הוא יותר סאסטיינבילי ויותר גדול, ויש פה פוטנציאל מאוד משמעותי. אז זה כזה end of. אפשר גם להגיד, שבוא נגיד כמה זמן הם רצו בעצם עם ה-5 דולרס,

הצורך להשתנות: ממרקטפלייס של גאג למרקטפלייס רציני

אייל דוד: [09:49] עד שבעצם היה שינוי, אז נגיד מ... אתה יחד להתחיל 2010 כזה, אתה בעצם הובלת את זה ב-2015 כזה,

שי שפרנק: [09:57] 5 שנים הם עבדו. ב-2014, לא, כן, היה שם אבולוציה, אני חושב. היה שם אבולוציה, מרקט פלייס, הוסיפו לו, היו כל מיני דברים שנקראו אקסטראז, כל שירות היה ל-5 דולר, אבל אנשים יכלו להוסיף. יש גיג, בתוכו יש בעצם אקסטראז, האקסטראז היו לגמרי קסטום, כל סלר יכל להוסיף מה שהוא רוצה, לא משנה באיזו כותרת. אז אני אעשה לך עכשיו לוגו ב-5 דולר, זה הטייטל, אבל אם אתה רוצה את הסורס פייל כדי שתוכל גם להשתמש בו, אז תוסיף לי עוד 4-5 דולר. כן, אבל באותה נשימה גם יכולתי להוסיף, היי, אני גם אוסיף לך, לא יודע, אני אשלח לך את הקובץ במייל, או משהו שבכלל לא קשור בעצם, לא היה שום פרודוקטיזציה, בשום צורה, לברטיקל שבו אני נמצא, יכולתי לעשות את זה קסטום לגמרי. זה היה קסטום, זה היה כזה קסטום, אנשים כתבו על מה הם גובים אקסטרה, ולאט לאט מה שראינו בעצם שקרה במרקט פלייס, זה שיותר ויותר אנשים ביקשו אקסטראז עבור אותם דברים, ובעצם כל המרקט פלייס היה I will do something for 5 dollars, אבל בפועל כשבאת לקנות, אז היית צריך להתחיל להרכיב לך שם, כן, להוסיף, אני אוסיף עוד 20 דולר על אקסטרה פאסט, ועוד 15 דולר כדי לקבל את הסורס פייל, ועוד ככה וככה בשביל כל מיני המצאות מוזרות שגם אנשים המציאו, וזה היה מין משהו שהוא היה קצת מבולגן, כן, קצת גם זה, גם הכל בחמש וגם כלום לא בחמש.

אייל דוד: [11:18] אז יש לנו אפילו צילום מסך מהעמוד הבית, אני לא יודע אם רואים אותו, זה כולו היה בחמישה דולר, מיקס שלם של דברים כזה, וגם היה הסיוט, אני זוכר, לעשות בעצם גם קיוריישן לכל הדבר הזה, אבל גם להוציא את כל הג'אנק מבחוץ,

שי שפרנק: [11:34] נכון, היה נכנס כל יום איזה אלף גיגים חדשים או משהו כזה, אלף סלרים, לא יודע אם מספרים משוגעים שאתה נקבת שם. היו על הקפים של אלפים של גיגים שנכנסו כל יום, האמת היא שזה היה הפרויקט הראשון שעשיתי כשהגעתי לפייבר, בעצם אמרו לי אתה תעשה את הבק אופיס, וזה כאילו היה באסה כזה, עד היום אני חושב שלא נהניתי כמעט משום דבר, כמו שהם עד היום משתמשים בעוד כזה צורה, כן? כן, אבל כאילו, לקחתי את זה רק למקום של מוצר ממש, אמרתי, אוקיי, היום הם רוצים לעשות ריוויו, באמת עבדתי על ריוויו, איך עושים ריוויו על הגיגים האלה שנכנסים פנימה, זה ים של גיגים שנכנסים פנימה, ואז היה להם מן בק אופיס מיושן כזה של טבלאות שהם גוללים, וצריך לעשות הובר על האייקון כדי לראות את התמונה, ועל הטייטל כדי לקרוא את הטייטל, ועל זה לעשות מלא הוברים כזה, ואקשנים שיושבים בתוך דרופדאונים, וכן משהו שם. ובעצם בניתי להם ממש מערכת כזאת של כמו הקלפים כזאת, שקיבל שורטקאט כזה, דנאי, אפרוב, דנאי, אפרוב, דנאי, דנאי, דנאי, אפרוב, אפרוב, ישבו, וסובבתי לכולם את המסך לתשעים מעלות, שיוכלו לראות את כל המידע. לא, זה היה מדהים, זה היה פרויקט מדהים, וממש נהניתי ממנו, וגם זה הפך להיות הרבה דברים אחרים, כאילו הבנו שלא צריך בכלל לעשות, לא צריך לבדוק את הגיגים כשהם נכנסים, לא צריך לבדוק את הגיגים כשהם מדליברים, ואז יצרנו משהו שהוא, היום יש אותו בפייבר, כמה שנים עוד אחרי שעזבתי, פתאום, made on Fiverr, זה בדיוק הדליבריז feed, שעשינו פעם אינטרנלי, בשביל האדיטורס, שהם היו מסמנים דיימונד, והיו בוחרים את הדברים היפים שדולברו באמת במארקט פלייס. אבל זה היה נורא מעניין.

הפרויקט הראשון: בק אופיס ורוויו לגיגים

הבעיה במרקטפלייס: פריקשן לסלרים ולביירים

אייל דוד: [13:07] זה היה מעניין, וזה היה פרויקט צ'ייסר, שייקי. אני שנייה מחזיר אותנו לפוקוס. באמת, המצב שנוצר במארקט פלייס, בקטלוג, באמת היה בלתי נסבל גם מהצד של הסלרים, שהיו צריכים בעצם להתאים את עצמם. אמרתי, הרבה סלרים לא נכנסו למרקט, הם הלכו לאפוורק ולמתחרים אחרים, כדי שהם יוכלו לגבות יותר ולתת שירותים יותר מקצועיים. וגם מהצד של הביירים, אני הייתי בייר בעצמי, הייתי צריך לעבוד, להרכיב איזה פאזל בשביל לקבל, מה, פאזל, כלומר, את האקסטרות הרלוונטיות ו... זו הנאו, אני לא הייתי בטוח מה אני אקבל בתוך כל הדבר הזה.

שי שפרנק: [13:38] נכון, וזה באמת המקום שבו, אני חושב, כפרודקט, אתה פוגש גם הזדמנות עסקית מאוד גדולה וגם בעיה מאוד גדולה. ובדרך כלל, או שאנחנו עושים אופורטיוניטי הונטינג כזה, או שאנחנו כזה מחפשים, אבל, לפתור בעיות. אבל פה באמת הייתה בעיה שהכילה בתוכה הזדמנות מאוד גדולה, כי המודל הזה הוא היה הקור, הוא היה המהות, כן? וזה היה גם הקושי בלשנות אותו. קראו למרקט פלייס פייבר, וזו חמישייה. ואתה נכנס למרקט פלייס והכל בתוכו ב-5, כאילו זה, it makes so much sense. אבל מצד שני, הסלר לא מצליח למכור כמו שהוא רוצה, והבייר לא מצליח לקנות כמו שהוא רוצה, ויש כל כך הרבה פריקשן. ואני הבנתי, כאילו, לא רק אני, ובאופן כללי, החברה רצתה, היא רצתה להעלות את המרקט, היא אמרה, זה נחמד שיש כל מיני אנשים בכל מיני מדינות עולם שלישי שעושים ריקודים, ואנחנו רוצים פה למכור דברים רציניים, אנחנו חייבים להעלות את המרקט, וגם זה נחמד שאנשים מוכרים לוגואים שהם עשו בחצי דקה ונראים כאילו פח, לאנשים שלא מבינים מה אנחנו רוצים אנשים איכותיים, אנחנו רוצים deliverable-ים איכותיים, אנחנו צריכים לקחת את המרקט פלייס הזה, up market. אממה, קוראים לנו פייבר. וזה לא שלא מכירים אותנו, זה לא שהמותג הזה לא שווה, כמו, אנחנו אחת מהחברות גיגי אקונומי, קונסיומר, הכי מפורסמות בעולם, בשלב הזה זה מתפוצץ, מה עושים. והיו הרבה הרבה חששות, ואני יכול להגיד למשל שלפני, לפני, היה פרויקט שליכאי עשתה, הובילה אותו, של custom offers, כן, שאם אתה מתכתב עם הסלר, הוא יכול לשלוח לך סט מחיר, על כל מחיר. היה המון חששות, כאילו תחביאו את זה, שזה יהיה אפור, שזה יהיה קטן, שזה יהיה בצד, שזה יהיה זה. לא משנה כמה הסתרנו את זה, זה עשה יותר כסף מכל המרקט פלייס, כי זה מה שאנשים היו צריכים.

אייל דוד: [15:19] אז הסיגנלים אמרו חייבים לעשות, אבל המציאות אמרה אי אפשר. אני אגיד, כמו דבר, כמו שאתה אומר, היה הרבה פחד, אני ממש זוכר את זה, שכל מיני פיצ'רים כאלה ואחרים, שכאילו הולכים לשבור את ה-5 דולר, זה נותנים את החופש הזה לסלר,

שי שפרנק: [15:34] אבל הם לא היו פולואין, והיה ברור שצריך להוריד את זה כמו פלסטר, ולעשות מהלך הרבה יותר גדול. נכון, ואז אני חושב שהמהלך התחיל, עכשיו, ואני פה, זה הרבה אנשים שמעורבים בתוך התהליכים האלה, כן, אני, אני, וגם עברו עשר שנים, כן, אז אני זוכר את הדברים, כמו שאני זוכר אותם, ובטח כל אחד זוכר את הדברים, כמו שהוא זוכר אותם, אני לא רוצה לקחת לאף אחד את הקרדיט, כן? אבל התחילה איזושהי שיחה לגבי, אז מה אנחנו נהיה? מה זה פייבר? נכון, פייבר הייתה, I will do משהו for five dollars. ואני זוכר את המצגת שאני עשיתי, שוב, יכול להיות שעשו אותה גם לפניי, אבל אני זוכר שאני אומר, אוקיי, I will do משהו for משהו. מה זה אומר? מה נשאר? מה הקור של החברה עכשיו, כשכבר אין I will do משהו for five dollars, אלא I will do משהו for משהו.

ה-reframe: מ-"$5" ל-"service is a product"

אייל דוד: [16:24] רגע, I will, I will זה הדבר שנשארנו איתו, וI will הזה הוא דבר מאוד מאוד משמעותי, כי מה זה בעצם אומר I will?

שי שפרנק: [16:32] זה אומר שסיילר, זה אומר שפרילנצר לוקח שירות ואומר מראש, הנה מה שאני הולך לעשות בשביל מחיר מסוים, והדבר הזה לא קיים. לא משנה אם המחיר הזה הוא חמש, עשר, חמישים, אתה רוצה היום לעבוד עם פרילנצר? לך, תכתוב לו, תעשו בריף, תעשו negotiation, תחליטו על שעות, ימים, זה, זה, זה, זה, זה, בסוף איכשהו תצליחו לסגור איזשהו תמחור ותעשה לו hiring. סיוט. אנחנו לא רוצים hiring, אנחנו רוצים One click purchase. ואז בעצם, אני היה לי מאוד ברור שהסיפור צריך להשתנות. הסיפור הוא לא מה אפשר לעשות בחמישה דולר, אלא איך אפשר לקנות שירות כמו שקונים מוצר. כמו שקראנו לזה אז, service זה product. כן, אז היה את כל ה-product זה service, כן? אנחנו אמרנו לא, service זה product. איך אני יכול ב-One click, וקראתי עכשיו את ה...

אייל דוד: [17:24] press release? את press release, אז מי המצוטט שם אומר, it's like buying a flat TV online, כן?

שי שפרנק: [17:31] עשר שנים. flat screen TV online. כן, עשר שנים. זה כמו שאלתי את הבת שלי, הבת שלי אמרה לי מה זה telephone? למה לא קוראים, זה, זה telephone, זה לא telephone. מה אתה רוצה? אז לא, זה telephone, נכון? buying flat TV screen online.

אייל דוד: [17:45] תגיד, ואיך זה היה? אתם כאילו, את החלטת על... החלטת שאתה הולך על זה. שמת שנייה את העבודה שלך בצד, אחד את המקסיגי. אז אני לא, אני, מה שאני זוכר, זה שאני

שי שפרנק: [17:54] מדבר את השיחה הזאת שעכשיו אמרתי עם כל מי שיכול לשמוע. אבל אף אחד לא מנע אותך אדם? לא. לא, לי היה ברור שהיו, היו, לנו היו metrics. אנחנו צריכים להעלות את ה-spend, כן? כמה אנשים מוציאים במרקטפלייס, אנחנו צריכים להעלות את ה-quality. איך אני מעלה, כאילו, the satisfaction, the retention, כן? בסוף אתה רוצה, ודרך אגב, אתה גם צריך לא לפגוע ב-conversion, שזה גם כן סיפור, כן? כשהכל חמש דולר הוא זה כאילו... במיוחד שאנחנו לפני גיוס, ונכון, זה מה שפיע לנו בתחילת היום. כן, אנחנו חברה, אנחנו חברה של כל הוכיח, אנחנו רוצים להראות שאנחנו צומחים, וכל המטריקות צריכים תמיד להעלות. כן, אף אחד לא יכול להעלות. כן. ואני, אני, בתור product מבין שאלה המטריקות, ואני עושה מה שאני יכול לעשות כדי לגרום לזה לקרות. ואני עושה pitching. אגב, היום באמפסי, למשל, pitching זה חלק ממה שproductים עושים. אנחנו דורשים מהם להכין pitching. לפרויקטים שלה. איך זה נראה? בוא, אנחנו שנייה נפתח סוגריים. איך זה נראה? מה זאת אומרת? אנחנו לא עובדים היום באמפסי בשום שיטה של agile ו-scrum וכל מיני דברים. אז מאחת לריבון. אנחנו עובדים בשיטה של, שדומה קצת לשיטה שנקראת shape-up, שזו שיטה של cycle'ים של שישה שבועות, עם שבוע עם cool down, בין cycle לסייקל. כשבכל סייקל, כל product מגיע עם pitch'ים שהוא מביא, והוא עושה להם pitch כאילו. מציג אותם, ואז בעצם אנחנו, ה-leadership, מחליטים איך אנחנו רוצים להשקיע את הכסף של החברה בסייקל הקרוב. שזה זמן בעצם, זמן פיתוח. כן, זה כסף, זה זמן פיתוח. איך אנחנו בעצם, כמה שבועות אנחנו מוכנים לתת לכל pitch?

תרבות ה-pitching באמפאטיק (shape-up)

אייל דוד: [19:29] מה קורה, משהו לא מתכנס, אתם כן רוצים לעשות? מה זה אומר? משהו עכשיו לוקח שישה שבועות, סתם, ארבעה שבועות,

שי שפרנק: [19:37] ואתם מוכנים להשקיע מכספיכם שבועיים. אז זה בדיוק מה שקורה. אז מה, הוא הולך, היא או הוא הולכים? אז אנחנו אומרים לו, זה כמו שתגיד, שיבוא עכשיו יזם ויגיד, אני רוצה עכשיו לגייס, 5 מיליון דולר כדי לגדל את הדבר הזה, ויבוא למשקיע ויגיד לו, מגניב, יש לך שתיים. ויש לו שתיים, מה הוא יעשה? או שהוא יורד מהרעיון, הוא אומר, אני לא מסוגל, או שהוא מוצא דרך לעשות את זה בשתיים. אנחנו בדרך כלל, אתה יודע, אם אנחנו יודעים שאין שום סיכוי שהדבר הזה יקרה, אנחנו לא נכשיל, אבל אנחנו הרבה מאוד פעמים מאתגרים, אנחנו רואים, אנחנו רואים, מגניב, הוא לא, זה רעיון יפה וזה נחמד, אבל בוא תמצא את הגרסה, כן, במתודולוגיה של shape-up, של מחברת Basecamp מגיעת, יש את הקטע הזה של כאילו, תמצא את הגרסה של הדבר הזה, שאפשר לבנות בשבוע. לא, לא נהמם. והם מוצאים. אז אנחנו נרחיב את הקבוצה הזה, ממש מעניין,

אייל דוד: [20:27] אני סוגר את הסוגריים, אתם צריכים חזרה, אז אוקיי, הכנת את המצגת, עשית פיצ'ים לכל העולם ואישתו,

שי שפרנק: [20:33] עכשיו מה? עכשיו אני, דרך אגב, מה זה מצגת? מצגת, זה קודם כל להתחיל להגיד שעדיין יש לחברה סיפור והסיפור הוא פשוט אחר. והסיפור הוא service the product והדבר הזה יש אסטרטגיה. אסטרטגיה אומרת שעוד הרבה דברים שעשיתי אחר כך, שאנחנו מרקטפלייס שאפשר לעשות בו advanced search, יש לו פילטרים, יש לו כל מיני דברים שלא היו לו בשלב הזה. אני יכול להגיד שאני רוצה extra fast, וזה יעדכן את המחירים של כל הגיגים, אני יכול להגיד שאני רוצה commercial license, אפילו עשינו שם איזו אבולוציה קטנה של הדבר הזה, אבל בסוף זה לבוא עם ממש עיצובים, כאילו לבוא עם wireframes כאלה מאוד מוגדרים ושל איך הדבר הזה הולך להיות. בנוסף, עשינו גם איזשהו סקר,

הוכחת הטענה: wireframes וסקר לסלרים

אייל דוד: [21:17] ששלחנו אותו להרבה סלרים, סלרים טובים. רגע, בוא נעצור פה שנייה, בוא נעצור פה שנייה, אתה עשית סקר.

שי שפרנק: [21:24] אני עושה מה שצריך כדי להוכיח, שהטענה שלי היא נכונה וולידית ואפשר להלך את הזאת. מעולה. למרות שאני משקשק, ומזל שלי ששתשף פורט לידי, שיגיד לי לא, בוא נעשה בוא נעשה, וכשהוא מתחיל לשקשק אז אני רוצה לעשות את זה. חמודים נזמים. בוא נריץ איזה סקר נוסף, אני חושב שחמש עשרה שהיו איתנו עדיין איתנו, ובעצם, כן, בואו נשאל מה אתם הייתם עושים במצב הזה.

אייל דוד: [21:52] איך אתם הייתם עושים ולידציה לרעיון כזה? האם זה סקר כמו שייקר או משהו אחר? אני שם כל מיני אופציות. בזמן שאנחנו מחכים, אם תגיד לנו מתי אנחנו יכולים להמשיך, היה פה בעצם בתוך הסיפור הזה גם מלמד,

שי שפרנק: [22:05] חשוב להבין שבפייבר יש קצת באיירים וסלרים, ואפילו אם אנחנו נחליט כענלה לעשות XYZ, אנחנו תמיד תלויים בסלרים שבאמת הם יסכימו לעשות את המהלך הזה,

אייל דוד: [22:14] וזה באמת מה שאתה גרמת פה בפיו-סייזה שעשית, או בהוכחה.

שי שפרנק: [22:21] תגיד, כמה זמן נמשך הסקר הזה? התשובות היו חותכות, מהירות? זה מאוד מעט, זאת אומרת, אחד הדברים שהיה כיף לפייבר זה שהיה סקי. זאת אומרת, זה יכול לקחת את דגימה, אתה זוכר? להוציא סקר ולקבל 150 תגובות תוך חצי שעה בקלות. זה מה שעושים, זאת אומרת, אני שואל לך, אני לא זוכר את הפרטים שלו בדיוק, אבל בגדול שאלנו אנשים אם חושבים שזה רעיון טוב או רעיון רע, אלה שחושבים שזה רעיון רע, ניסינו להבין למה ב-Follow-up questions, חלקם פתוחות, חלקם אמריקאיות, ואלה שאמרו שזה רעיון טוב, אז ניסינו להבין איתם גם מה זה אומר לגבי העסק שלהם. אז ממש הסתכלתם על זה ורטיקלית באותו תקופה, או שבכלל? לא, אני לא זוכר, אני לא זוכר. אבל אני חושב שדגמנו סלרים שעניין אותנו לשמוע את הדעה שלהם, שפטיפסנו סלרים, שהם סלרים שעובדים, סלרים שיש להם שירות, שעובד בחמישה דולר, כן, רצינו. ומה שגילינו זה שרוב מוחלט של הסלרים חושבים שזה רעיון מעולה, וגם היו מאוד מאוד שמחים ומאוד מאוד ידעו להגיד לנו מה השתנה ברגע שהם יוכלו לתמחר כמו שהם רוצים. ולמשל היה לנו חשוב לדעת, כאילו, מה יהיה המחיר החדש של השירות שלך. וואו. האם, כי רצינו לצפות, כאילו, מה יקרה? אז סלרים הטובים של החמש דולר, איפה הם יהיו? הם יהיו ב-200 דולר פתאום, הם יהיו ב-40 דולר, הם יהיו ב-30. קודם כול ראינו שהאלמנט של החשש והתחרות הוא נשמר. זאת אומרת, זה לא שאנשים אומרים, אני עכשיו, ואה, נמכור באלה. כולם באו ואמרו לנו תמיד בפידבק, זה ה-highly competitive marketplace. כאילו, זה price sensitive marketplace. אנשים פה באים כי הם רוצים לקנות for a fiver. כולם היו מאוד מאוד מודעים לריסק של להעלות מחירים. אבל הרבה מהם אמרו שזה יחסוך להם הרבה מאוד back and forth. וזה יחסוך להם הרבה ביטולים שהם מבטלים. כן, שהם קונים בחמש, אבל בעצם הם לא רוצים לדלוור את הדבר הזה, ו... וזה יחסוך הרבה הרבה עוגמת נפש. ובשביל לחסוך את העוגמת נפש הזה, הם מוכנים לשחק במחיר ולכתוב 40 דולר על הגיגים. וזה באמת היו הרעולמות של המחירים, זאת אומרת, זה לא שבשלב הזה היו, אחרי זה עוד עשינו Fiverr Pro, ועשינו דברים, וזה הינו selling. זה גם פועק כשאפשר לדבר עליהם, כאילו...

תוצאות הסקר: הסלרים אהבו את הרעיון

אייל דוד: [24:25] שנייה, אבל בואו נשאר פה. בואו נשאר פה, שנייה, אז מה יצא בסקר? סתם אני סקרן. אז כרגע יצא לנו רוב של 60 אחוז. I would have tested the new pricing with smaller segment first. אז בואו נדבר על זה, שנייה. זה היה נכון בפייבר שהייתה מחולקת לקטלוגים המון המון סוגים של קטגוריות, סוגים שונים של selling, ממקומות שונים בעולם. איך היית ניגש לזה ככה, כי שתפתם על זה הרי ואני אמש אראה. התחושה שלי שזה דווקא לא הדרך במרקט פלייס כמו פייבר מהסיבה שאתה צריך...

למה אי אפשר לבדוק על סגמנט קטן במרקטפלייס

שי שפרנק: [24:57] יש דברים שאתה לא יכול to roll back, אוקיי? אז זה מרקט פלייס, במרקט פלייס קודם כול seller זה קומיוניטי, זה לא כל אחד מתנהל לבד, כן? אם אני עכשיו מחליט שאני עכשיו הולך על 100 sellerים ואני נותן להם משהו שאני לא נותן לשאר, קודם כול יצרתי עם ירמור אצל 90...

אייל דוד: [25:14] אולי אתה מספר על האיש שהגיע למשרדים? seller היא האיש שהיית לך אופן ארדן. בניו יורק, כן, עשו איזה שינוי באלגוריתם ובא להגיע למשרד בניו יורק

שי שפרנק: [25:22] ונכנס וביקש לדבר עם איש אחר על אלגוריתם. מזל הוא בישראל. לא, אבל יש לי עוד דוגמאות, אני לא יודע אם אתה זוכר את השינוי שעשיתי ברייטינג סיסטם. בטח שאני זוכר, אני נתמד יותר. אתה זוכר מה קרה? בטח. שביתה צלם אינטרנטיקט, כאילו, כולם סגרו את הגיגים שלהם וחשבתי שספרקט וסיגמא ואותו יום רציתי לקפוץ מהגג. אפשר לשאול את מיכה הוא. עד היום זוכר שהוא היה צריך לתת לי מים קרים. לא, אז יש דברים, עכשיו, פיצ'ר מהסוג הזה שאנשים כל כך רוצים אותו, אתה לא יכול לשחרר ולקחת. אנשים שינו את הפרייסינג שלהם, עשית זה, זאת אומרת, זה גם שינוי שהוא במגניטוד של שינוי של פיווט של חברה כמעט, כאילו, מבחינה עסקית, זאת אומרת, חברה הזאת היא קנתה את שמה על זה שהיא הכל בחמש דולר. אתה לא יכול עכשיו להגיד, רגע, אני שנייה מנסה לא להיות מי שאני, אבל אם זה לא היה לי מתאים אז אני אחזור להיות מי שהייתי. זה לא מסוג השינויים שמבחינת המסג'ינג, מבחינת הפייר, מבחינת הברנד, מבחינת הקומיוניטי, מבחינת היכולת to roll back, כן? ניסוי זה משהו שאתה רוצה להיות מסוגל to roll back from, אם זה לא עובד. זה מסוג הדברים של נגעת נסעת.

הרגע שמיכה אמר "אני רוצה את זה"

אייל דוד: [26:29] בוא נעצור, בוא נדבר שנייה אז אוקיי, מה הרגע הזה שלקחת עכשיו מצגת, עשית דגימות, חזרת עם דאטה, כאן נמשך, עכשיו זה גם היה בליווי של העלן, נכון? בייגה זה? כל בליווי, כל הזמן. איך זה נראה משם? חזרתם בעצם עם הדאטה שאומר, כן, אנחנו רוצים, בסדר, אז זהו, עושים את זה, יוצאים לפרויקט כזה, כמה זמן זה נמשך, איך זה נראה, איך זה יורד? את זה אני זוכר, אתה יודע, אני זוכר את הרגע

שי שפרנק: [26:54] שאני מציג את זה פה, בבניין הזה, בחדר ישיבות למעלה, אז היו הרבה שיחות לפני זה, אבל אני זוכר את הרגע שמיכה, ואני חושב שדהיבי היה דהיבי זמנה לה, החברה. מרקטינג. הוא היה רווניו כזה, CRO כזה, ואני זוכר את מיכה, אני לא זוכר, אז כבר אם הוא אומר את זה או שאני מבין את זה, אבל זה רגע ספציפי, אני רוצה את זה. הולכים, עושים את זה, ואני חושב שדרך אגב עד היום, היה לי כמה רידאים כבר עם מיכה בקריירה שלי, אני חושב שבתור מנכל, זאת אומרת, כמות הלידרשיפ והעומק של לתת כאילו לאנשים, להוביל דברים משמעותיים בחברה, וללכת איתם, כאילו, וללכת על זה באמת. מדהים, מדהים. היא מדהימה, כאילו, ובאמת היה לי שם בית, בפייבר, לעשות דברים. כמה שהעזתי יותר, השתוללתי יותר, ככה מצאתי שיש פטיפות יותר גבוהה, ואני חושב שבחוכמה רבה.

היישום: packages ו-single/triple package

אייל דוד: [27:48] חוכמה רבה. לגמרי. השתלם. אוקיי, אז הם מחליטים ללכת על זה. מחליטים ללכת על זה. איך נראה הפרויקט הזה, כי אתה עכשיו צריך לגרום לס... מעבר לתקשר את זה, מעבר ללגרום לכל הפרויקט הזה לקרות, ולהבין גם מה זה אומר. יש עכשיו שורה סלרים שצריכים עכשיו לשנות את הגיגים שלהם, וזה בכלל לא יופיע בלייב סייט, נכון?

שי שפרנק: [28:08] איך זה היה בעצם? אז די מה, היה פה, היה פה שאלות טכניות גדולות, כאילו, של איך אתה ממשיך להיות, הרי אתה צריך לתמוך, ויש לך מרקטפלייס שלהם, אם, אני לא יודע, בשריו על זה בטח, עשרות אלפי גיגים, עשרות רבות של אלפי גיגים, שהם אקטיביים ומוכרים, אני לא מדבר על הלונגטייל, שזה אולי עוד מאות אלפי גיגים. ואין סוף של גיגים, וכולם צריכים לעבוד, כן? עכשיו, אתה משנה פרייסינג, שזה לא דבר... זה בקור של הקור של כל המערכת הזאת. קודם כול, אנחנו החלטנו מבחינת הפרייסינג, בשביל לשמור על ה... מה שנקרא, service as a product, שישמור על האפשרות לקנות בקליק אחד, הצגנו בעצם משהו שהוא כזה, סוג של packages. זאת אומרת, אנחנו נאפשר לסיילר לייצר את הגיג שלו ב-minimal, standard וpremium offering. וכל אחד יכלול דברים אחרים, כמו למשל, כן, יש אימד ג'ניה. וזה נראה לי עד היום, הסוג של מה שרואים על הגיג פייג' בפייבר, אם אני לא טועה, ולמרות שקניתי שם, אבל ממש לא. כן, כן, אנחנו מרימים את זה עכשיו, כן. אז החלטנו ללכת על הפייג' הזה, גם זה היה מאוד מאוד חם באותה תקופה, כי כל החבר'ה עשו service as a product, כל האינטרנט היה מלא בכזה טבלאות כאלה, ואיך אתה יכול לגרום לאנשים לקנות בככה או לקנות בככה, והתאהבנו גם אנחנו בקונספציה הזאת, בקונספט הזה, לא קונספציה, זה קונספט, ואמרנו, ככה אנחנו רוצים לעשות, וזה גם נורא היה לנו נכון, כי רצינו לאפשר לסיילר להגיד, הנה פרויקט קטן, הנה פרויקט בינוני, והנה פרויקט מורכב, כאילו, פרויקט גדול, אבל בזה לגמור, כי לבוא, תחשוב קצת, תגיד מה הקטן שלך, מה הבינוני שלך, מה הגדול שלך, ואז בעצם מה שעשינו זה שכל הגיגים הישנים הפכו להיות כאילו single package, נכון. יש להם package אחד, וכל הגיגים שעשו את המעבר, הם הפכו להיות כאילו triple package, זאת אומרת, היה להם... ואז זה אפשר לנו להמשיך לתמוך בחוויה אחורה, וזה עדיין גם לאפשר, וזה גם בסדר, הם אמרו, אני לא רוצה את הדבר, ואני אשאר עם אחד, נשאר אחד. היו פה הרבה, הייתה פה עבודה מטורפת בעולם הקטגוריות, מה שאחרי זה הפך לקטגורי development, שהיום זה תחום שלם בתוך Fiverr, של איך אני מתמחר קטגוריות שונות, כי ברור שאני בשביל לתמחר עיצוב, אני צריך לאפשר לעצמי להוסיף על source file, ועל commercial license, ועל כמות הדמויות באיור, ועל אם זה צבעוני או לא צבעוני, והאם זה משמש בסטוק או כל מיני דברים כאלה, צריך להוסיף על זה כסף, אז מה שעשינו, עשינו פרויקט מאוד גדול, של לעבור קטגוריה, קטגוריה, אפילו סאב קטגוריה, סאב קטגוריה, ולהגדיר מה pricing factors, ככה קראנו לזה, pricing factors, של כל אחד מהקטגוריה. ולפי זה, ממש לעשות את הזאת הבניה. אז זה פרויקט גדול, זה פרויקט שמשך, לדעתי, רבעון, אם לא שניים, כאילו מבחינת engineering, מאוד מאוד מורכב טכנית, אבל באמת יום אחרי שהוא השתחרר, נולד מרקט פלייס חדש,

pricing factors וקטגורי דיוולופמנט

אייל דוד: [31:00] זה הכל השתנה. תגיד, לגמרי, תגיד, כמה, אלף, אחד, כמה זה היה מורכב לסלרים? כי פתאום הוא צריך לתמחר את זה, אני לא יודע, אנחנו שמנו פה צילום מסך של קטגוריה של, פשוט, כנראה זה תרגום או משהו כזה, של פרופיק. פתאום הוא צריך לתמחר את זה לפי מילה. כאילו, כמה זה היה פשוט בעצם המעבר הזה?

שי שפרנק: [31:21] עד עכשיו, מי שמתרגם, הוא היה מתמחר לפי מילה גם לפני. פשוט לא היה לו דרך לעשות את זה. אז עליתם ובעצם הסתכלתם איך הם עובדים היום, סתם עליהם במקרה הספציפי הזה, ואז יצאתם בחשבון כזה. לגמרי, יצרנו, הלכנו לכל קטגוריה, היינו מה האקסטורט שהם פריפורם, שכל הסלרים עושים בכל קטגוריה. הנה, בתרגום זה כמות מילים, וזה זמן של דליוורי. וזה לפעמים, לא יודע, אולי יכול להיות עוד פרופיל, עוד איזה משהו, לא יודע. מצאו כל מיני דרכים, כן? אז לקחנו את הדברים האלה, שרוב הסלרים עשו אותם בצורה ידנית, ועשינו אותם בצורה מובנית פשוט. ברגע שעשינו אותם בצורה מובנית, זה גם הפך להיות search filter. עכשיו אני יכול להיכנס למרקטפלייס, להגיד, אני רוצה תרגום של 500 מילים, מצרפתית לרוסית, במשהו, בשלושה ימים, וכבר כל המחירים שאני רואה במרקטפלייס, מתעדכנים על פי המחירים של השירותים. מה, זה מדהים, שזה משהו שעלה bottom-up, נכון?

אייל דוד: [32:17] זה מהלך, אתה לא היית מצפה שיקרה ככה, בשום צורה. היית מצפה שסתם, שמישהו קודם יבוא ויגיד, אנחנו עושים את זה עכשיו. אני לא חושב, כי אני חושב שזה מהלך, שהוא כל כך כל כך embedded בתוך ה-core של המוצר, שלידרשיפ לא נמצא שם. הלידרשיפ, וטוב שכך. אבל אני לא מצפה ממנכ"ל של חברה להכיר עכשיו את כל האקסטרות שאנשים עושים ולהבין בכלל, שבקטגוריות שונות אנשים מתמחרים אחרת, וזה וזה וזה, ולהצליח להבין שיש פה איזושהי תמונה מוצרית שפותרת את הדבר, יש פה, בשביל שדבר כזה, אתה צריך יזם בתוך הארגון. אבל אתה לא יכול לצפות שהמנכ"ל, שהוא גם יזם, הוא ייקח את הדבר הזה, כי פה יש משהו שהוא באמת, באמת צריך להיות, אתה צריך להיות בתוך השוק של ה... של הבעיות והקשרים וה-ins וה-breaks, כדי להבין שיש פה משהו, וגם אני חושב שזה פרויקט כל כך, שמייצר כבר חששות כל כך הרבה דברים, כל כך הרבה, שאי אפשר להפיל אותו על מישהו ושהוא יעשה אותו כמו שצריך. זה גם, אז יכול להיות שזה עניין של מזל קצת, אם יש לך את הבן אדם הזה, כן, את האנשים האלה בארגון, אם יש לך את הקלצ'ר הזה בארגון, שזה מאפשר לאנשים לקחת כאלה דברים ולעשות אותם. תגיד, ואיך אתה מסתכל על זה עכשיו? כאילו, מבחינת הפחד, שאתה הרגשת, שהרגישו מסביבך להציף כזה דבר, זה משהו שיצא לך לעשות שוב מאז? אתה הלכת ועכשיו הלכת נגד הזרם ולדחוף יוזמה כזו בתוך החברה?

תמת הפחד והחשש בעבודת המוצר

שי שפרנק: [33:46] אתה רואה את זה ב-Empathy, בצורת העניין? קודם כול, אני לא חושב שזה היה נגד הזרם. אני חושב שזה היה, שוב, היה לי שם הגיבוי מאוד מאוד טוב, ואני גם שוב מחזיר את הדיסקליימר ממקודם, יכול להיות שאמא היה מקשיב לפודקאסט ואומר, מה פתאום, זה אני היה, כן, ויכול גם להיות שזה צודק. אני, כל אחד, אם יש משהו שלמדתי בבצלאל דרך אגב, בלימודי עיצוב, זה שרעיונות, כל אחד בכיתה, אני חושב שהוא חשב על אותו, בסוף באים להגשה, כולם מגישים את אותו דבר וכל אחד בטוח שכולם גנבו, כי סתם רעיונות מסתובבים ועוד פעמים אתה אומר למישהו משהו, הוא שומע את הדבר הזה, אבל הוא לא נמצא איפה שאתה היית קשור. גם 10 שנים, אני... לא, ואז אתה מתקן את זה בראש ואתה רק אחרי חודשיים, אתה בכלל מבין מה הוא אמר לך ואז אתה אומר, וואי, איזה רעיון מטורף. חבר לפני חודשיים אמר לך את הרעיון הזה, אבל אתה לא היית במקום שבכלל הבנת. אז אני אומר, אני שם פה סוגריים, אני גם לא... אתה יודע, יש לי כאילו... אבל אני לא זוכר מה שאלת.

אייל דוד: [34:44] אני הולך לחזור לזה, מיה, יש לנו עוד שאלות שנערמות שם? כי זה הזמן לשאול שאלות, אם יש לכם, איכשהו, זה באמת היה מהלך מטורף. פייבר גם עלתה משם בטירוף, כאילו התחילו, פתאום גם נפתחו קטגוריות, נפתחו תת קטגוריות,

פייבר ממריאה, קורונה וקפיצת ה-ASP

שי שפרנק: [35:00] המון, המון, אנחנו נעשה לחברה ו... פגשת אותנו בעיקר בקורונה, בעלייה המשוגעת שהייתה למניה. כן, אני חושב שקורונה זה כבר כמה שנים טובות אחרי, כן, זה כבר ארבע, חמש שנים אחרי. אין ספק שזה שינה הכל. זאת אומרת, זה אפשר להמון המון אנשים שלא היו יכולים ולא רצו להתעסק עכשיו ב... כל כך, אנשים שאומרים, אני לא שם תג מחיר של חמש דולר על שום דבר שאני עושה. כי בגלל זה אני לא בסדר. ומצד שני גם המשווקים, אני לא קונה שום שירות להפקה שלי בחמש דולר. כאילו, היו הרבה מאוד אנשים שהפוזישנינג המדהים הזה שפייבר עברה, הוא פשוט הרחיק אותה מהעולם הזה וזה פתר את זה. זאת אומרת, די מייד התחלנו לראות אנשים יותר רציניים שנכנסים פנימה. ברור שכל מה שקשור ל-ASP, כן, להעלאה, עלה מאוד מהר למעלה, אבל כן, אז זה עורר גם המון אתגרים אחרים. כן, זאת אומרת, גם, בוא נגיד שבן אדם שבא לקנות, יש לו ציפיות מסוימות, משהו חמש דולר, גם אחרי כשהוא קונה את אותו דבר בחמישים דולר, כבר הסרט של הציפיות שלו הוא אחר לגמרי. ופתאום זה לא עובד. פעם הוא היה קונה, הוא היה אומר, אוקיי, זה לא חמש דולר, אני אקנה עשרה, לא בא לי ואני אזרוק, נשאר את, כאילו. וזה יצר, אלף, זה יצר הרבה דיסוננס וזה יצר גם דינמיקה וציפיות צוות פתאום. אז תמיד הדברים האלה גם באים עם קשיים, כן,

אייל דוד: [36:26] זה הדבר הזה שבהרבה, מהרבה תכנות, היא באמת הייתה המהות שלה. שי, זה סיפור מקסים, נהדר. אני רוצה שתישאר איתי לרגע באותו רגע. אז בעצם דיברנו, שוב, זה מסע גיבור, נכון? יצאת פה עם יוזמה על הכתף. בעצם מה שאתה אומר, זה קודם כל, לפתוח את כל ה... הפרודקטים שלך. זה נוסף, אתה חיפשת את הבעיה, שגם יש לנו שאלה, אני עדיין רוצה ל..., טוב? ואז אנחנו נשאר מהשאלה. עוד שאלות, אם יש, שוב, שאנו נעשה בקיצור, אז אם נסתכל שנייה, אז המהלך הזה היה קודם כל לזהות את ההזדמנות ואת הבעיה, גם היה פה הזדמנות משוגעת, שזה מדהים, הלכת ובעצם שיתפת את זה, ובעצם ייצרת גם את הסטורי סביב זה. הבנתי גם מה הבלוקר המרכזי. הבלוקר המרכזי היה שקוראים לחברה פייבר, ואני רוצה להפסיק את זה. כל ש... בחברה ה... בלוקר לא קטן, זה פחד, חשש. דרך אגב, חשש, לא הספקנו לדבר על זה, כן, אבל זה אולי היה נושא מהותי. אני חושב שחששות, אני רואה את זה אצל פרודקט מנג'רים שאני עובד איתם היום, ואני ראיתי את זה אצל פרודקט מנג'רים, שעבדתי איתם בהרבה הזדמנויות, וגם אצל פאונדרים, וגם אצל... כולנו, אצל בני אדם, ואני לא חף מזה, חששות, פחדים, זה כוח מאוד מאוד חזק. זה מנוע שלך, אבל הוא מניע אותך.

שי שפרנק: [37:39] זה מה שאתה אומר. הוא לא מניע אותי, אבל הייתי צריך להתגבר עליו. אתה יודע, אני יכול להגיד היום ב-Empathy. כן, אנחנו עושים מוצר שהוא נועד לתמוך באנשים, שהם מתמודדים עם אובדן של מישהו קרוב. כמה חששות יש שם. איך נגיד, איך נעשה, איך נדחף, נשלח פוש, לא נשלח פוש, נעשה עם... נגיד כל הכבוד, לא נגיד כל הכבוד. יכול להיות שאנחנו צריכים להשתחרר מכל החששות, ככה אנחנו עושים את המוצר טוב יותר, מרשים יותר, ברור יותר, מהיר יותר, fair יותר. עכשיו, החששות שלנו הן שלנו. העולם, לא אכפת לו שיש לך עבר בפייבר. לא אכפת לו, הוא רוצה לקנות עכשיו משהו סבבה, במחיר סבבה, בלי עכשיו לשבור את הראש ולעשות, להרכיב וזה משהו. בסדר, רוצה למכור את השירות שלו. זה יפה מאוד שיש לזה פייבר, וזה נורא הביא להצלחה, אבל בסדר, זה יפה מאוד שבן אדם עכשיו עובד מישהו, אבל הוא צריך עכשיו לסגור חשבון של חברת כבלים, ובוא נעזור לו לעשות את זה, כאילו זה הכל, אז כבר נתנצל.

אייל דוד: [38:39] זהו זה. זה היה פה, אבל לא דבר, זה כבר נהיה פחד. רגע שהלכת ל... לשמחה, ואתה כבר שמת את ה-pitch של זה כבר שם, ואתה, ציפו ממך, כבר לא יכולת לחזור אחורה. גם ציפו לך את ה-staff, ולכל המפגשים השבועיים שהיו לכם,

שי שפרנק: [38:53] אני לא זוכר, אבל היה משהו כזה? יומיים, אז אני זוכר, אני חושב שזה נסע ב... דירה שבורה שלא...

אייל דוד: [39:00] אבל זה בדיוק הדבר היזמי שעשית. נכון, שמת את עצמך לקצה, ולא יכולת לחזור אחורה ממנו. אז זה דווקא הדבר שלקחתי ממך, משהו מאוד נכון. סיפרת גם את הסיפור מאוד טוב, אתה גם דיברת על זה, שבעצם מסתיר את המסכים, כדי לדבר להם... פה בעצם גם יש אנשים מאוד ויזואליים, שאתה צריך מאוד להמחיש להם, לא סתם עם מוקאפס, אלא ממש עיצובים של מה שהמחשת, איך הדבר הזה נראה. וגם נטרלת סיכונים, ואתה יודע, תמיד אנחנו מדברים על זה בעצם. הלכת ובעצם תיארת את ה-survey הזה, תיארת להביא מכל מיני קטגוריות אנשים גם לאחר מכן ולהבין יותר... כבר, שיותר קל לי להבין שאני לא עושה טעות. זהו, וזה חשוב מאוד. אתה מדבר על פחד, ואני רואה מנהלי מוצר, שזה בדיוק הפחד שלהם נובע משם, כי יש הרבה חורים בסיפור. אבל אל תיתן לפחד לעצור אותך, תשאל את עצמך איך אני מגשר מעל הפחד,

סיפור הרייטינג: מ-Thumbs ל-Stars וניסוי ה-ARS

שי שפרנק: [39:43] כאילו, עוד סיפור טוב של פייבר, אני אספר אותו בחצי שנייה, אם אפשר. אחרי שהפסקנו את המערכת של הרייטינג, בפייבר היה Thumbs Up, Thumbs Down. נתת את השירות, קיבלת אותו, עכשיו איך היה? Thumbs Up, Thumbs Down. מה קרה? אנשים, או אם הם היו ממש מבסוטים, או אם הם היו בסדר, הם עשו Thumbs Up, או שהם, אם היה ממש חרא עבודה, הם עשו Thumbs Down, כי כאילו לא נעים לעשות בוז, כאילו, למי ש... שיימנו את זה. ואז כל המרקטפלייס היה, או חמש כוכבים, מאה אחוז רייטינג, וכולם מבסוטים, הכל על 5 דולר וכולם מבסוטים. אז זה בדיוק, עניין של כוכבים היה, היה Thumbs Down, אבל זה התרגם אחרי זה לכמה אחוז הרייטינג שלך, וכמה כוכבים זה אומר. ואז אמרתי, אני רוצה לעבור לשיטה, כן, וגם. אז גם Thumbs Up, Thumbs Down, Thumbs Down, Thumbs Up, Thumbs Down היה דרך לדרג דברים, בגלל הרבה מאוד טעמים. ואמרתי, אני רוצה לעבור ל-Star Rating, ואני רוצה לשאול כל מיני שאלות על כל מיני קטגוריות, וזה מה שמתבקש לעשות. ואז, גם כן, אתה יודע, באו פאונדרים, אז אני חושב שזה היה גם במיכה, ואמרו, אבל רגע, היום זה הכל מקנ... טוב, כי הכל עולה 5 דולר, והכול יש לו 400 reviews ו-5 כוכבים, הכל perfect. כאילו, מה יקרה? אנשים באמת, אנחנו יודעים שנמכרים, זה סתם שירותים זולים, כאילו מה, אתה הולך להחליף, מה יקרה? כל המרקטפלייס שלי הולך להיות שלוש כוכבים, כאילו, אז הייתי חייב, אז יש פה פחד, אז אמרתי, רגע, איך אני הולך לענות על ה...? זה risk מוצדק. אז מה עשיתי? הרכבתי מעל המערכת של ה-Thumbs Down, Thumbs Up, גם שיטה של כוכבים, ותייגתי אותה בתור internal rating, experiment, ושאלתי את השאלות, ואז, לא, כתבתי experiment, ממש, ואספתי במשך חודשיים על כל אורדר ב-5, מה ה-Star Rating שלו. ואז הסתכלתי איך נראה כל המרקטפלייס ב-Thumbs Up, Thumbs Down, איך נראים הגיגים, שזה הכל או ב-0 או ב-100, 100 מאוד ב-0, וכל השאר ב-100, ואיך זה נראה כש... כש-ב-Star Rating, כשעדיין הראיתי 80% מהמרקטפלייס, שומר על 100, וזה השאר, ואז בעצם ידעתי להגיד להם, שמעו, הנה, רץ ניסוי חודשיים, ככה נראה ה-distribution של רייטינג של גיגים במרקטפלייס, אחרי השינוי. ככה הוא נראה לפני שבכלל, ככה הוא ייראה אחרי שנעשה את השינוי, אין ממה לחשוש. ורק אז, ה-founders אמרו לי, אוקיי, אם ככה זה ייראה, אז בוא נלך על זה. הלכתי על זה, ואז הסלרים נבהלו, ואמרו, מה זה החרא הזה? אני סוגר את הגיג שלי, זה חרא זה. קראו לזה Advanced Rating System, ARS, כן, שזה ARS, כאילו, ARS. קראו לזה The ARS System, כאילו, והיו איזה חמש מאות תגובות בבלוג שהודענו בו על זה, שכולם אמרו, זה הרעיון הכי גרוע בעולם, זה הולך להרוס את המרקטפלייס, אני סוגר את הגיג שלי, אף פעם, זה נורא. בסוף כולם העלו את הגיגים שלהם בחזרה, והכל נשאר סבבה, באמת הרייטינג, כאילו, השתפרו באופן משמעותי, מבחינת הייצוג של איכות, במעט. אבל גם, זה לא שאני אומר, לא מפחיד, אבל אני עושה בכל זאת. זה להגיד, רגע, מה הסיכון, איך אני מגשר? כאילו, אז אני אעשה סקר, אז אני אעשה את זה, אז אני אבין מה הוא רוצה, אני אעשה, להבין מה יקרה כשאני אעשה את השינוי הזה בעתיד, כדי שאני יכול, שאני יכול לדבר אחר דבר.

אייל דוד: [42:51] נו, אם לבודד שנייה, באמת הסיכון, נתעכב על זה רגע, זה גם משהו שקורה בחוויה בפייבר אחרי ה... כשעשה, הקונה כבר מקבל את ה-deliver.

שי שפרנק: [42:59] אין פה באמת סיכון גדול לזה שהוא לא יתקנוורט לגיג נוסף, או ל... הרייטינג? לא, הסכנה ל-deliver היא שאם כל הגיגים,

אייל דוד: [43:08] במקום להיות חמש כוכבים יהיו שלוש וחצי, אז לא יהיה conversion. במאמץ שעשית במשך החודשיים האלה, שהוספת בעצם איזשהו חלק לפאזל הזה של פייבר,

שי שפרנק: [43:16] שהוא לא אמור להשפיע, או כאילו ברמת הסיכון, אם שנייה הוא אמור להשפיע. נכון, קודם כל סלרים בכלל לא ידעו שזה קיים, כי רק בעלים ראו את זה. ו... כן. וזה קורה אחרי הזמנה, וכן, וזה לחלוטין היה פנימי.

אייל דוד: [43:29] אבל זה לא דבר שפרודקט רגיל היה חושב עליו, אני חושב. זה ראש מאוד יזמי בסופו של יום.

שי שפרנק: [43:37] אני לא יודע, יכול להיות. אבל אני חושב שעם פרודקט רגיל, ואני בטוח, נכון, אני תמיד מייעץ להרבה פרודקטים, ותמיד יש לו פרודקט tendency מלאה. נכון. למה לא עושים כזה, למה לא עושים זה, למה לא עושים זה, תעשה, מה אתה עושה, תעשה. שלא חייבים לעשות את המהלך... לא, אבל הנהלה, אבל מפחדים, וזה... אוקיי, תמצא דרך לגשר מעל הפחד. כאילו, אתה מפחד? זה לא בעיה שלי, זה בעיה שלך שאתה מפחד, אתה לא יכול לעשות את העבודה שלך. אז איך אתה עכשיו מצליח לעשות איזשהו proof of concept, או איזשהו mockup, או איזשהו experiment, או איזשהו סקר, או איזשהו משהו, שעוזר לגשר על הפחד הזה, כי הפחדים הם מוצדקים. או איך אתה מצליח להבין שאם הלך פה סיפור, אז אתה צריך לעזור לייצר סיפור חדש. אני אגיד עוד דבר... זה יותר מרגש, צריך ללכת מהסיפור הזה. ומה שעוד שווה תמיד להסתכל זה, מה שעובד אצל המתחרים. במקרה הזה, אתם לא, לא הייתם המרקטפלייס היחיד באותה תקופה, היו מרקטפלייסים טובים שעשו טוב את העניין של רייטינג, אפשר להסתכל מה הם עושים, וואלה. וגם... נקבל אחלה רעיונות, וגם זה הסטנדרט בתעשייה כאן. זה מה שעושים.

אייל דוד: [44:37] מהמם. יש לנו עוד משהו בסיכום שלא עברנו, לדעתי סיכמנו לא רע, אפילו קפצנו לסוגריים נוספים. אם יש לך עוד משהו, אז אפשר... יש לנו גם שאלה, נכון? יש יותר משאלה? יאו! יש לנו 3 שאלות. מהמם. שאלה אנונימית, איך אתם מתמחרים בתעשייה של דברים שונים, למשל, pricing per word,

שאלות קהל: תמחור בין קטגוריות שונות

שי שפרנק: [44:59] אבל design per project, complexity? אז פה זה תהליך. קודם כול, בשביל לפתור את הדבר הזה, בסוף קם בפייבר כל הזרוע הזה של category development, שזה משהו שאני עשיתי, עשיתי אותה שם, באמת אחד הפרויקטים הכי מורכבים שעשינו היה הקלקולטור של כמות מילים. אבל זה ממש היה מוצר שפיתחנו אותו, עבור קטגוריות, שהן קטגוריות שצריכות quantity בתור, איזה, זה voice over, זה writing, זה translation, זה כל הדברים האלה שמתמחרים אותם פר מילה. אבל זה היה קצת הקטע. זאת אומרת, בהתחלה התחלנו בדברים שהם יותר freeform כזה, וככל שרצינו לעשות יותר structure ויותר סטנדרטיזציה כדי שאנשים יוכלו לבוא ולהגיד, אני רוצה 500 מילים ושזה ישווה להם את המחירים בין כל הגיגים, היינו צריכים לפתח ממש מנועי תמחור, פר קטגוריה. ואז איך אתה עושה את זה? אתה מתחיל מהקטגוריות הגדולות שמייצרות הכי הרבה כסף, יש להם הכי הרבה... תעדף אותם למעלה. תעדף אותם למעלה, גם אלה שיש להם, נגיד, complexity, כן, נגיד, דברים שהם סתם להגיד עכשיו, אני אתן לך או לא אתן לך את source file, אני אתן לך או לא אתן לך commercial license, אני אתן לך או לא אתן לך, זה דברים קלים. זה boolean. אז קודם כל אתה יוצר את ה-booleans. אחרי זה אתה מתחיל להגיד, אוקיי, בוא נעשה את אלה שהן לא כן או לא, אלא כמה. כן? כמה? אחד, שניים, שלושה, ארבע. כן, זה קל. אחרי זה אתה עובר כבר ל-words, שזה גם כמותי, אבל זה כבר מתחיל להיות בכפולות הרבה יותר גבוהות. וגם ב-words, פתאום אתה מבין, רגע, בין תרגום מילים זה גם קשור ל-delivery. זאת אומרת, יכול להיות שאני יכול לתרגם חמישים מילים ביום, אבל חמשת אלפים מילים אני כבר לא יכול ביום. ואז אתה מתחיל להגיד, אוקיי, אז בקטגוריות האלה אני מתחיל לייצר קשרים בין delivery איתן, וכל פעם שאתה משחרר דבר כזה, הסלרים אומרים, טוב, בא... וואי, פתרת לי, פתרת לי בעיה, כן? אז אתה כאילו מנסה לזוז בין הקטגוריות השונות, איפה יש פוטנציאל, איפה יש בעיה גדולה, ואתה אומר, עכשיו אני משקיע שבועיים כדי לפתור את נקודת התמחור הזאת. בקטגוריה הזאת, עבור הסלרים האלה, עושה, מדבר איתם, כי אני שולח להם הודעות, אומר להם, אם יש לכם עכשיו את הדבר הזה, תמיד ה-adoption, נורא נורא מהיר, כאילו, הסלרים החזקים, זה העבודה שלהם, הם ישר מתנפלים ולוקחים.

אייל דוד: [47:21] יש פה עוד תשובה מצוינת, היה פה גם עניין, כנראה שבאיזשהו רגע מסוים, זיהיתם פוטנציאל, ובאיזושהי קטגוריה, אין מספיק סלרים טובים,

שי שפרנק: [47:28] אז פתאום צריך גם לטפל בעצם ולהביא פנים לסלרים, זה גם לא מהלך קל. זאת לא כל כך הייתה בעיה, זאת אומרת, supply זה אף פעם לא הייתה בעיה של Fiverr, של סלרים טובים, אבל שים לב, אני אומר, יש לך עכשיו חבר'ה שעובדים בחמישה דולר, פתאום אני מוסיף פה אלמנטים של תמחור, שמוציאים אותם מאזור הנוחות שלהם, שמצריך עכשיו סלרים יותר טובים, אז איפה זה בתיעדוף? אני חושב שאחד הדברים שקרו ב-Fiverr, ה-core של Fiverr הייתה בעולמות השירותים ה-affordable, אז היה מספיק קומודיטי במרקטפלייס, זאת אומרת, וברגע שפתחנו, והורדנו את החמש דולר, הגיעו, הם הגיעו וגם ראינו אותם, זאת אומרת, פתאום אתה רואה מישהו שמוכר פתאום לוגו ב-200 דולר, לעומת מלא מלא שעדיין מוכרים ב-5, 10, 15, 20, זאת אומרת, רגע מי זה? פתאום האדיטור, היינו עושים להם כל מיני פינגים, הנה, מישהו מכר ב-400 דולר, תסתכלו, פתאום נסתכל, אתה אומר, וואלה, זה מעצב גרמני שלמד בהוכשולה, הוא עושה דברים יפים, יאללה, בואו נעשה לו פרומושן, זה הקל בעולמות האורגניים. היה מהלך אחר שאפשר לדבר עליו גם בפרק, שזה היה Fiverr Pro, זה מה שעשיתי מניו יורק, שזה כבר אומר איך אנחנו הופכים להיות מרקטפלייס שמוכרים בו לוגו ב-5,000 דולר, ב-50,000 דולר. זה מהלך מעניין מאוד של קפיצת אפ-מרקט אסטרטגית, שפה כבר עשיתי, זה גם היה פה משהו שהנעתי והובלתי, רואה, הבאנו את המעצב שעיצב את הלוגו של אפל, ל-logo and design ב-Fiverr, כדי שהם קור... כאילו, הבאנו, היו כוכבים, תורמים, כאילו, אני מזכיר לך גופות. היו ממש סלבים שבאו ומכרו ב-Fiverr, סתם כדי להגיד, הנה, Fiverr יכולה להיות גם עשרת אלפים,

Fiverr Pro וקפיצת אפ-מרקט אסטרטגית

אייל דוד: [49:11] תמצא, אתה צריך לעשות באמצע. טוב, אנחנו ממש רוצים לשמוע את זה, אבל יש לנו עוד שתי שאלות, נכון? שאלה באה מאיתי, איך השתנתה החשיבה שלך בפיתוח מוצר ב-Empathy בעולם החדש, שמשלב את כלי ה-AI החדשים? את כלי ה-AI החדשים. אני רוצה לשאול את השאלה על Fiverr.

שי שפרנק: [49:29] אני כבר לא חושב על Fiverr, אני חושב המון על Empathy, Empathy במהותו, שירות שמשלב, סלף-גיידנס כזה, אבל גם שירות אנושי, יש לנו גם קייר מנג'ר. מאוד מאוד חשוב לנו לשמור את השירות שלנו אנושי, שהשירות שלנו אנושי, במקומות שבהם חשוב שהוא יהיה אנושי, אבל גם מאוד חשוב לנו לאפשר לשירות שלנו לגדול, ולצמוח. אני חושב ש-AI אצלנו בעיקר, הוא כלי שאנחנו משתמשים בו אינטרנלי. זאת אומרת, הקייר מנג'רים שלנו, יכולים להשתמש ב-AI כדי לקצר לעצמם את העבודה, אז אם למשל פעם קייר מנג'ר אחרי פגישה, היה צריך לסכם את הפגישה, ולהכניס אותה כדי שבפגישה הבאה ידע, מה הוא דיבר עם משפחה מסוימת, אז היום, למשל, יש לנו מנוע, שיודע לקצר עבורו את הפגישה, ויודע לכתוב עבורו את המשימות, ויודע לייצר משימות מהדבר הזה, ויודע להוציא את ה... הרבה יעילות. הרבה הרבה יעילות כדי בעצם לאפשר לקייר מנג'ר אחד, ב-20 משפחות, ב-200 משפחות, וב-2,000 משפחות בהמשך, אבל עדיין חשוב לנו מאוד מאוד לשמור את השירות הזה, שירות אנושי, במקומות שבהם יש את האינטרפייס האנושי, ואני חושב שזה, תכל'ס, בעולמות האלה של loss, אבל במקומות שבהם אפשר, במקומות שבהם, אני מחפש מידע, ואני יכול למצוא מידע והוא מהימן, והוא פותר את השאלה עם המשתמש, וכו' וכו'. יש הרבה מאוד חשיבה לגבי, לגבי שיפור של השירות.

אייל דוד: [50:59] נעים. אני חושב שזה נגמר איתי, אז בוא נעבור לשאלה האחרונה. כן, עוד שאלה מאיתי. מה השינוי הכי גדול שקרה בדרך שבה אתה מנהל מוצר היום, עם כניסה של Generative AI?

איך Generative AI שינה את ניהול המוצר שלו

שי שפרנק: [51:11] קודם כל, אני מבזבז מלא זמן, לנסות את כל הדברים האלה, כי אני משחק איתם בזה. אני חושב שגם פה, אני חושב שבעיקר בעיקר, זה קשור לפרודוקטיביטי האישי שלי, כאילו, היכולת שלי פשוט להעלות את האאוטפוט שלי. לשפר את הקומיוניקיישן שלי, הרבה יותר מהר, אנחנו גם עובדים בעולמות שהן עולמות של B2B, אני מתקשר הרבה עם פרטנרים, מתקשר הרבה עם אמריקאים, קורפורט אמריקה, מעולם ה-Life Insurance, בשבילי, הדבר הזה הוא סופר פאוורפול, זאת אומרת, אני בשביל לכתוב אי-מייל ל-VP בחברה פיננסית אמריקאית, פעם הייתי צריך לעבוד יותר קשה, הרבה יותר קשה. אז אני חושב ששם זה בלי ספק, לגמרי לגמרי, אני חושב שהרבה מאוד, כאילו, אנחנו משתמשים בהן, דרך אגב נגיד, בעולמות האודיו, אנחנו משתמשים בהן בתוך המוצר, בזה, טרנסקריפשנים, דברים שקשורים לאקססביליטי, לא מעט כלים, אני חושב, גם בבחינת, בבחינת הפרודוקטיביטי האישי שלי, זה לא פחות ממהפכה, ואני חושב שרוב האנשים קולטים את זה, פשוט כי זה נמצא בקצות האצבעות, אפשר לעשות איתו המון דברים.

אייל דוד: [52:29] אז תן לנו איזשהו use case ככה, בסדר, תראה, עכשיו יש דבר ל-emails, ודברים בסגנון הזה, proofreading, יהיו דברים נוספים שאתה עושה איתם? המון.

שי שפרנק: [52:41] אני בערך, שעה ביום, יושב בפאונד בוס, ומדבר עם, ומדבר עם צ'אט ג'י פי טי, אבל אתה יודע, זה מין כתיבה זריזה, לקחת ספק ולהפוך את ה... לאפי קוז,

אייל דוד: [52:53] אני מאוד מאוד נהנה לעבוד. אתה עובד עם זה ב-Notion גם, קצת, נכון?

שי שפרנק: [52:59] זה עושה את המטלות, נכון? כל ה-Empathy של, כאילו, כל המסמכים הפנימיים שלנו, הוא ב-Notion, זה ש-sales יכולים היום לבוא ולשאול, איך עובד הפיצ'ר של obituary writing, ולקבל תשובה, בטקסט, שיכולים לשלוח ב-copy-paste ללקוח, כן? זה מאוד מאוד חזק. אני לא חושב, זה קשה לי לענות על השאלה הזאת, מרוב שזה נוגע בכל תחומי העבודה שלי, כן? אתה יודע, דווקא אם היית יזם, אז יזם כאילו ב-early stage,

אייל דוד: [53:29] ובתחילת הדרך, דווקא פה היה לך המון המון המון value, כי היית יכול בעצם לעשות הרבה מעבודת הפיתוח בעזרת, אני ממש רואה שהרבה אנשים שיש להם פתאום את, אתה יודע, את זה שעושה להם את המרקטינג, את ה-AI שעושה להם את המרקטינג, את המסרים, ואז פתאום מישהו שעושה, מישהו, AI שעושה להם את העיצוב, ואז את העיצוב הוא מוריד כבר ל-front-end, ויש לו גם את ה-back-end, שהוא עושה אותו ב-no-code, ובום, הוא כאילו יצר מוצר שאפשר גם לגבות ממנו כסף, את המרקטינג גם אתה מנהל ב-AI, כן, אולי בגירגולה בא אורד עושה את זה, אני חושב שזה תקופה מדהימה, ותהיה תקופה הרבה הרבה יותר מדהימה ל-makers כאלה עצמאיים, כן

שי שפרנק: [54:11] אין גבול, אני חושב שזה game changer מטורף, אבל גם בעולמות שלנו, שאתם יכולים לעשות עם זה המון המון דברים וזה סופר פאוור מטורף, זה מתנה שקיבלנו, אני מסתכל על זה בתור צבא אינסופי של עובדים חצי capable או capable of some things ואני מצליח להוציא מזה לא מעט, מהמם, יש לנו

אייל דוד: [54:35] עוד שאלות, נכון? יאללה שייקה, מה זה כיף שבאת. היה לי מאוד כיף, פתחנו על אדם, הרבה פתילים לעוד מפגשים כאלה, אבל לא על Fiverr, די, מה, בפעם הבאה נעשה להם פרק, תודה רבה לכל מי שהצטרף, מקווים שקיבלתם ערך, וניפגש בפעם הבאה, ביי ביי