תמלול: עמרי חי | env0 | איך בונים מוצר לdevOps

פתיחה והיכרות עם עמרי חי

אייל דוד: [00:01] היי חברים, זה אייל. הגעתם לפרודקט בילדר ופה תוכלו להקשיב לשיחות המוצר הכי מעניינות. המסע שלי החל ב-2012 כשלמדתי מה זה פרודקט בסטארט-אפ שלי. מאז עבדתי בתעשייה ומ-2017 החברה שלי מייעצת למגוון חברות. הדרייב שלי הוא לעזור לכולנו להשתפר כאנשי מוצר. ולפני שמתחילים, אם אתם נהנים להאזין לפרודקט בילדר, דרגו אותנו בבקשה בחמישה כוכבים בספוטיפיי. זה ייתן לי אחלה פידבק שהפודקאסט נותן לכם ערך וזה ישמח אותי מאוד. אז יאללה, מתחילים. אה עמרי, מה העניינים? מה נשמע? איך הייתה הדרך לפה? סבבה, פחות פקקים בשעות האלה.

עמרי חי: [00:43] מה נשמע? לא אמיתי, אבל אוקיי. יחסית, הכל יחסי בחיים. נכון, למדנו.

אייל דוד: [00:50] טוב, אז עמרי הוא בעצם CTO ו-co-founder שמגיע מ-env0, נכון? נכון. אמרתי את זה נכון, תמנו על זה. בוא תספר אם אתה יכול במשפט שניים קצת על ה-bio, קצת על הקונטקסט שמביא אותך לפה. סבבה, אז קודם כל עמרי חי, אני בן 42,

עמרי חי: [01:07] נשוי פלוס שלושה מקריית אונו. למדנו ביחד מדעי המחשב, וואו, אין לי יותר, לפני המון המון שנים. בתעשייה כבר משהו כמו 17 שנה. עשיתי, כמו שאמרתי, תואר במדעי המחשב והתחלתי להיכנס לתעשייה, הייתי מתכנת, מנהל של כל מיני צוותים בכל מיני מקומות כאלה וכאלה. תמיד בפיתוח אבל, נכון? כן, תמיד בפיתוח, עד env0 הייתי תמיד בפיתוח. ניהלתי כל מיני צוותים בכל מיני גדלים, בכל מיני טכנולוגיות מאוד שונות, אני חייב להודות, במעברים. וזהו, היום אני אחד הפאונדרים וה-CTO של env0, וסוג של מנהל את הסייט הישראלי, ובעיקר עושה פרודקט ו-R&D. בסייט הישראלי. בסייט הישראלי. לא, פרודקט ו-R&D ב-grand scheme של החברה, אבל כן, R&D נמצא בארץ, זה הפרודקט.

env0 במספרים: עובדים, אתרים וגיוסים

אייל דוד: [02:05] אז באמת בוא תסדר לנו את זה שנייה, איך נראית החברה שלכם, כמה עובדים, כמה זמן אתם קיימים. קיימים כבר חמש שנים פחות או יותר,

עמרי חי: [02:14] עד היום גייסנו משהו כמו 42 מיליון דולר. בחברה אנחנו משהו כמו 50 עובדים, שזה משתנה כל יום, תלוי ביום. כשאנחנו מתחלקים חלק בארצות הברית, השותף שלי אוהד עשה רילוקיישן לארצות הברית לפני משהו כמו שנתיים וחצי. לאן? איפה הבייס השני? לסן פרנסיסקו, למרות שהבייס עצמו היום הוא בבוסטון. וואלה. כן, בעצם הקמנו שם מחלקת סיילס די גדולה, ויש לנו עוד כל מיני אנשים שנמצאים בכל מיני מקומות ברימוט בארצות הברית, יש כמה בקליפורניה, כמה בראלי, בשיקגו וכדומה, במיאמי אפילו. ואז בעצם הצד השני זה נמצא בארץ, שזה product R&D, HR, מרקטינג גם. ואוקיי, ובעצם זה מוצר למפתחים, זה משהו שמאוד מתחבר לבעיה שלך. נכון, זה מוצר אפילו לאנשי דב-אופס בעיקר, הפרסונה שבעצם קונה ומשתמשת במוצר זה בעיקר אנשי דב-אופס, יש לנו גם מה שנקרא Self Service והרעיון זה באמת גם להציע את הפתרון הזה למפתחים.

אייל דוד: [03:26] אז כן, זה בא מנקודה כואבת שעברתי במהלך הקריירה שלי. אז בוא תרחיב באמת על הנקודה הזאת, ואז אנחנו, אוקיי, זה יהיה, אני אגיד, זה יהיה פרק שהוא במהותו, אנחנו נזרוק מילים טכניות, אנחנו נשתדל לעצור איפה שאפשר, אבל אנחנו נשאיר את השיחה הזורמת ואפשר לשאול אותך איזה שאלות. אז בוא באמת, איפה זה תפס אותך לאורך הקריירה שחשבת על הרעיון הזה, וחשבת עליו אתה, איך זה היה?

מה זה Infrastructure as Code ומה env0 עושה

עמרי חי: [03:52] אז אני אתחיל שנייה במה אנחנו עושים ומה המוצר, ואני, כמו שאמרת, אגע בכמה נקודות טכניות, כי המוצר הוא מאוד מאוד טכני. אז בגדול מה שאנחנו עושים זה פלטפורמה לניהול של deployments וסביבות בענן מעל Infrastructure as Code, אני שנייה ארחיב מה זה Infrastructure as Code, זה בעצם מונח שאומר שאם פעם היית מנהל את הענן שלך באמצעות קליקים היית הולך לקונסול של AWS ולוחץ כמה קליקים בשביל להגדיר איזשהו שרת או איזשהו דאטאבייס, היום כבר לא עושים את זה ככה, ובעצם אתה רושם את זה בקוד, אתה רושם אני צריך שרת מסוג זה, דאטאבייס מסוג זה, מריץ את הקוד ואז בעצם מקבל את זה בשירות הענן שלך. כשהדבר הזה נותן לך את היכולת לשכפל את זה בין סביבות, לדעת בדיוק מה קורה, מי קורה, מתי עשו את זה, audit log סביב הדבר הזה, מה שפעם היה ידני ולא יכלת לעשות את זה. בעולם יש כמה פריימוורקים כאלה, כשהראשון מביניהם זה CloudFormation זה מבית אמזון הוא התחיל ב-2010 והוא AWS ספציפיק, זאת אומרת שאתה יכול להרים ולנהל סביבות רק ב-AWS איתו. אחר כך הגיע Terraform, Terraform זה אופן סורס מבית HashiCorp, הוא כבר לא אופן סורס, עוד ניגע בזה בהמשך אבל הוא בעצם התחיל כאופן סורס ב-2014 מבית HashiCorp, היום יש גם את Pulumi, יש את Crossplane, יש עוד כל מיני Infrastructure as Code פריימוורקס כאלה ואחרים ובעצם מה שאנחנו עושים זה נותנים לך לנהל את זה, מה זה אומר לנהל את זה, בסוף כל הכלים האלה, כל הפריימוורקים האלה זה בסוף איזה CLI טול שאתה מריץ דרך command line על הלפטופ שלך ובעצם אנחנו נותנים לך הרבה מעבר, זאת אומרת אתה יכול להגיד מי יכול לעשות מה ומתי, כמה זה עולה, לעשות approval policy, לעשות כל מיני role based access על מה הולך ומה קורה, לעשות budget management, הרבה דברים שמעבר לרק להריץ ולנהל את הריסורסים האלה.

אייל דוד: [05:57] וואו, אז בעצם זה התחיל, אני שנייה אעשה טיפה סדר לעצמי גם, זה התחיל כאיזשהו מוצר שעשה נוחות איכות חיים בעצם לדב-אופס, לקחתם את זה והוספתם עוד סל של שירותים בעצם על הדבר הזה והיום זה בעצם פלטפורמה של מוצרים שרצה, אתה יכול לדבר רק על ה... או כבר ניגע גם בביזנס, אם אתה רוצה לשתף, אבל אתה יכול גם לדבר שנייה על המוצר סלף סרוויס או לכם? כן, אז בעצם אחד הדברים שאנחנו נותנים זה את היכולת בעצם שאנשי הדב-אופס,

סלף סרוויס: טמפלטים ופוליסיס למפתחים

עמרי חי: [06:27] בגדול מה שהם הרבה פעמים עושים זה מקבלים טיקטים מה-R&D שהם צריכים סביבה כזאת או אחרת או שהם צריכים איזשהו סרוויס חדש או משהו כזה, אז בעצם מה שאנחנו נותנים זה את היכולת לייצר מה שנקרא טמפלטים אצלנו במוצר, ובעצם אתה יכול להגדיר מה קיים על הטמפלט הזה, איך הוא נראה, מה הפוליסי שלו, אתה יכול להגדיר כל מיני דברים שהם בסטנדרט שלך, למשל טאגים או כאלה ואחרים ובעצם לאפשר למפתחים להריץ את הסביבות שלהם ועל זה גם להגדיר כל מיני פוליסיס, למשל אתה רוצה TTL, מה זה TTL? זה אומר שאני מרים את הסביבה הזאת אבל אני רוצה שבלילה היא תרד כי אני לא רוצה לשלם על הסביבה הזאת כי סביבת dev היא אפמרלית. אז הרעיון זה בעצם לייצר איזושהי פלטפורמה שבה אנשי הדב-אופס מגדירים מה הם עושים או מה מותר לעשות ובעצם נותנים את זה למפתחים שלהם בשביל, ללקוחות שלהם, ללקוחות שלהם, כן, בדיוק, שיוכלו להריץ את הסביבות שלהם ולפתח בצורה קלה בלי לפתוח טיקטים ובלי להיות תלויים באנשי דב-אופס.

אייל דוד: [07:35] טוב זה ממש מעניין ויש פה מלא נקודות שאני רוצה לגעת בהן אבל בואו ניקח את עצמנו שנייה נחזור רגע באמת לנקודה שממנה התחלנו אז איך זה פגש אותך וגם אם אתה יכול לקחת אותנו אחרי זה קצת על אוקיי איך הפכת את זה למוצר איך זה התקדם בעצם אתה והשותף איך זה התקדם בעצם למוצר ומה היה המוצר הראשון התחלתם מדי ובסוף בהתחלה איך זה היה.

הכאב שהוליד את הרעיון: לחכות לספרינט של הדב-אופס

עמרי חי: [07:57] אז אני אתחיל קצת אחורה אני ואוהד בעצם שהוא השותף שלי והמנכ״ל הכרנו באיתור היינו שם סוג של ראשי צוותים ומנהלי קבוצות היינו קולגות. ובעצם תמיד היה לנו את הבעיה איפה הסביבות שלי מה קורה איתן למי הן שייכות מתי אני יכול להעלות אותן להוריד אותן הן היו מאוד סטטיות זאת אומרת כל פעם שהייתי צריך איזה סביבה חדשה אז באותה תקופה הענן זה היה ממש השלבים הראשונים שלו אז הייתי צריך ללכת לאיזה מישהו שיגדיר לי את הפיירוול ויגדיר מכונה ווירטואליזציה והרבה פעמים נגמר הסטורג' והיית צריך לנסוע ללונדון בשביל לעשות את זה. איזה שנה אנחנו מדברים? התחלתי שם באזור 2009 משהו כזה ואז בעצם אוהד עשה איזשהו פיתוח או איזשהו אינישיאטיב בתוך החברה להרים את הסביבות האלה בצורה דינמית ואפמרליות. ואני הייתי הגיני פיג שלו בצוות שלי ובעצם התחלנו לעבוד ביחד עם איזה מוצר שהוא היה שוב פרה-קלאוד שנקרא Skytap שהשתמשנו בו ובעצם הוא היה מרים כל מיני דברים באמצעות וירטואליזציה. מה זה אומר? מה זה מרים דברים באמצעות וירטואליזציה? אז פעם הדבר השולט היה VMware, אז בעצם היית מרים איזשהו אינסטנס בתוך איזשהו חוות שרתים ובעצם הייתי יכול לקבל איזשהו שרת ועליו להתקין את האפליקציה שלי או את הדאטה בשביל מה שהייתי צריך. אז זו הפעם הראשונה שהתמודדנו עם זה, ואפילו היינו ביחד על הבעיה הזאת מאז הוא הלך למקום אחר, פתח איזה סטארט-אפ ותוך כדי בעצם אחרי שהסטארט-אפ הזה היה בנושא לחלוטין שונה, הוא התחיל בעצם לחשוב מה הוא יכול לעשות והקים איזה חברת קונסולטינג לדב-אופס. אני כמו שאמרתי המשכתי לנהל כל מיני צוותים כאלה ואחרים ונפגשתי עם זה בכל העולמות. ובתפקיד האחרון שלי הייתי engineering manager ב-Proofpoint ובעצם אחד הדברים שהיה לנו, היה לנו שם Terraform והיינו על AWS זה כבר קצת יותר מאוחר בקריירה שלי. שזה אחד המתחרים. אז Terraform כאופן סורס הוא לא אחד המתחרים, Terraform Cloud או Enterprise הוא בעצם מעל אותו פריימוורק אז הוא אחד המתחרים כן. ולנו שם היה את האופן סורס עד שהדב-אופס עבדו עם האופן סורס וכל פעם שהייתי צריך איזה משהו או לא יודע להרים איזה שרת מסוים או לשנות איזה קונפיגורציה, הייתי צריך לפתוח להם טיקט ולחכות שזה ייכנס לספרינט שלהם ולתכנן את הספרינט שלהם והספרינט שלהם היה פעם בחודש וזה היה.

אייל דוד: [10:45] אז בנקודת זמן הזאת אוקיי יש צורך בעולם השותף שלך הוא בכלל כרגע יש לו קונסולטינג כנראה מצליח בתחום הדב-אופס, אתה בא, איך זה התקשר.

ולידציה מול 50 חברות והפרי-סיד הראשון

עמרי חי: [10:57] ואז בעצם מה שאוהד ראה זה בעצם את העלייה של העולם הזה של Infrastructure as Code ובעצם שכל חברה שהוא עבד בה התמודדה עם אותן בעיות בכל מיני וריאציות כאלה ואחרות ובעצם הטרנד של Adoption של Infrastructure as Code רק עלה. ואז הוא אמר רגע אני חייב לעשות פה משהו יש פה איזה כשל שוק והתחיל לדבר איתי ואני עם הניסיון שלי ועם כל מה שעברתי בקריירה שלי עם כל הנושא של... כאבת. כן, כאבתי את זה בצורה מאוד מאוד משמעותית. הוא דיבר איתי כי נשארנו בקשר אחרי איתור ובעצם מה שקרה זה שהוא אמר לי אחרי זה שהוא הרגיש שהוא מדבר עם יוזר של המערכת והפלטפורמה, כי בעצם העליתי את כל הכאבים וכל הנקודות וכל הבעיות וגם מהצד הטכני וגם מהצד המוצרי. יותר וזהו ואז אמרנו רגע בוא בוא נעשה עם זה משהו בוא נלך לדבר עם כל מיני אנשים התחלנו לדבר עם משהו כמו 50 60 חברות בשוק איזה יופי שעשיתם את זה וקיבלנו פידבקים מאוד מאוד חיוביים וגם על הדרך כזה כמה אנשים אמרו רגע בוא אני רוצה להשקיע בלי שאפילו ביקשנו חלק איזה כמה קטנים אנג'ל אינבסטורס והם הבינו על מה אתם מדברים כאילו בסופו של יום זה מעניין כן אז אז בעיקר הלכנו למקומות של אנשים שהם קצת יותר בהיי-לבל שמסתכלים על הבעיה הזאת בצורה יותר הוליסטית או בצורה יותר איך אני משפר את ה-R&D איך אני עוזר לדב-אופס, כל מיני CTOs ו-VP R&Ds, Heads of DevOps כאלה ואחרים וכן ולגמרי הבינו את הנקודה והבינו את הבעיה, זו בעיה שאתה יודע קיימת כמעט בכל חברה שהיום מתעסקת בענן. קל גם לכמת אותה לכסף. וקל לכמת, נגיד יש מקומות שהרבה יותר קל לכמת לכסף זה בעיקר efficiency, זאת אומרת כמה. זה בהחלט, אני אומר לך, אבל DevOps זה מצרך מאוד מאוד יקר ויש לנו כל מיני לקוחות שאומרים כן חסכת לנו x אנשי DevOps עם המוצר הזה וכל מיני קונפיגורציות שאנחנו עושים ודברים שאנחנו נותנים שמשפרים את החיים שלהם ומשפרים את ה-Efficiency. אז היה קל מאוד מאוד להתחבר ואז אמרנו טוב בוא אם יש פה איזה משהו ש... וואו, איזה איזה פידבק מהשוק, אז קיבלתם בעצם הצעות להשקעה, עוד מעט נספר אם קיבלתם... נכון, זה היה אנג'ל אינבסטורס שאמרו בוא אני רוצה לשים קצת כסף ואז אמרנו טוב בוא ננסה לגייס כסף על זה ובאמת גייסנו איזה pre-seed money מ-Grove Ventures. בשלב הזה אתה עובד? בשלב הזה אני כזה בחצי משרה, בעצם מה שעשינו זה עשיתי כל מיני פרויקטים בחברה של אוהד ובעצם ברגע שקיבלנו את הכסף אז הקמנו את החברה. זה לא היה סכום מאוד גדול זה היה 650 אלף דולר במונחים של היום זה טיפה בים ובעצם התחלנו לרוץ על זה והתחלנו לדבר עם כל מיני design partners ולהבין מה המוצר היה לנו מחשבה. זה מצחיק לחשוב על זה אבל המחשבה הראשונה שלנו זה שיש המון היום סביבות שקיימות ואחת הבעיות זה לא רק לנהל את מה שקיים אלא איך אני מביא את ה-Legacy environment שלי לתוך Infrastructure as Code.

אייל דוד: [14:37] כי זיהיתם, אני מצטער שאני קוטע, אבל זיהיתם שבעצם כאן זה הדבר שאיתו צריך להתחיל כדי שאנשים ייכנסו ויעשו buy-in למוצר.

ההימור הראשון: להמיר סביבות Legacy לקוד

עמרי חי: [14:45] נכון אז כשהתחלנו באמת ה-adoption היה בטרנד מאוד מאוד גדול אבל אם היית הולך לחברה אז היה כנראה היית מקבל אחת משלוש תשובות או שכן אנחנו all in ב-Infrastructure as Code כי התחלנו אתמול וזה הדרך לעשות את זה או שיש לנו קצת Infrastructure as Code יש לנו גם דברים שהם לא ואז בעצם יש פה איזה gap שאתה רוצה. איזה סוג של maturity model בעצם? כן נכון בעצם משהו שהיה. אז ממש קטלגתם אותם כאילו כך. וכאלה שאמרו כן אני מאוד מאוד רוצה אבל יש לי אני עדיין לא שם. ואז מה שמה שבעצם התחלנו לעשות זה אמרנו רגע בואו גם נעזור להם בכלל להיות בתוך העולם הזה בואו עדיין השוק הוא לא נמצא שם. ובואו ניקח סביבות קיימות וננסה לייצר מזה Infrastructure as Code בשביל הלקוח. והתחלנו גם עם הדבר הזה אבל גם אמרנו רגע אבל זה one time thing. שאתה עושה ואתה רוצה גם לנהל כאילו את ה-day 2 operation איך שאנחנו קוראים לזה זאת אומרת יש לי Infrastructure as Code. הסביבה קיימת אוקיי מה עכשיו עכשיו אני עושה שינוי בסביבה הזאת אני מרים עוד סרוויס או מרים עוד אפליקציה אז ה-day 2 operation זה משהו שהבנו שאנחנו חייבים לעשות. ואני חייב להודות שמהר מאוד הבנו שזה מאוד מסובך וזה אין שם ממש שוק וירדנו מהסיפור הזה חייב להודות שהיום אנחנו ממש בונים עכשיו פיצ'ר שעוזר לך בדבר הזה בעצם למפות את כל הריסורסים שהם לא בקוד ובעצם לעזור לך להמיר אותם ל-Infrastructure as Code סוג של סייטמאפ על מה שיש לי וסייטמאפ as code. נכון כן והכל באמצעות AI וכל הכיף הזה. אז שנייה אני לוקח אותנו אחורה זה מאוד מעניין וגם בצניעות אז אני מנסה להבין אז באיזה שנה בערך אנחנו מדברים על ההשקעה הזו? ההשקעה הייתה ב-2019 בתחילת 2019 קיבלנו את הפרי-סיד מאני מ-Grove ועוד כמה אנג'לים והתחלנו לרוץ על הדבר הזה.

אייל דוד: [16:54] ואז בעצם יצאתם לזה עם אחלה וייב מהשוק אחלה וייב מהמשקיעים כולם הבינו לא ידעתם בדיוק מה אתם רוצים לעשות זה התחיל להתגבש תוך כדי התחלתם להבין בעצם את הבעיות איך זה בכלל למכור לדב-אופסים?

למי מוכרים: VP R&D או Head of DevOps

עמרי חי: [17:07] אז אני חייב להודות שבהתחלה גם ניסינו להבין למי אנחנו מוכרים ולמי יש את הבאג'ט כי זה לא היה לגמרי ברור האם אנחנו רוצים ללכת ל-VP R&D שאומר רגע איך אני משפר את החיים של המפתחים שלי או שאני הולך ל-Head of DevOps ואומר איך אני משפר את החיים שלך ולאו דווקא בעצם את מה שדיברנו עליו מקודם הסלף סרוויס אלא ה-day to day job של DevOps הוא בעצם לשמור על הענן ולהבין מה הולך ולאו דווקא הסלף סרוויס שאתה נותן למפתחים. והיינו צריכים לפצח את זה זה לא היה פשוט כי בהתחלה הלכנו לכל מיני VP R&Ds ובגלל שהמוצר הוא מאוד מאוד טכני לאו דווקא הם יודעים איך זה עובד ומה ה-fine detail של אותו דבר ובעצם כשהתחלנו ללכת לאנשי DevOps היה הרבה יותר קל. בעצם זה הפרסונה שאנחנו מוכרים לה גם אם אנחנו הולכים לסלף סרוויס בסוף מי שמטמיע את זה זה אנשי הדב-אופס הם יש להם את התקציב וזה הם מבינים את הבעיה הם חשים אותה וזה הרבה הרבה יותר פשוט. ואנשי דב-אופס יש כל מיני סוגים הרבה מהם לא תמיד לגמרי מבינים את הצורך כי הם אומרים רגע אני אפתח את זה בעשר דקות אצלי ב-CI שלי או בג'נקינס שלי או בוואטאבר שלי. אבל לאט לאט השוק גדל וזה נהיה איזה שהוא בעצם סטנדרט יש גם איזה שם בתעשייה הזאת שנקרא TACOS שדי תפס ובעצם לאט לאט מבינים שאתה חייב כזה דבר כי ב-large scale כשיש לך המון אינפרסטרקצ'ר יש לך המון קלאוד וכולם הולכים לקלאוד אז אתה בעצם חייב משהו שיעזור לך לנהל את כל האירוע הזה אז בעצם ברגע הזה שהבנתם

אייל דוד: [18:56] שדב-אופס זה הפרסונה שלכם ושאתם going up to that, איך זה נראה מאותו רגע כאילו המוצר פתאום תפס כיוון מסוים והבנתם שלשם אתם מכוונים ואתם מגנים גרס, איך זה היה?

הפיבוט לפרסונת הדב-אופס

עמרי חי: [19:09] אז בעצם היה בהרבה שיחות עם לקוחות שבעצם הבנו שאנחנו צריכים להתמקד רגע באיך אתה פותר לאנשי הדב-אופס את הבעיה, איך אתה פותר להם את האוטומציות שלהם את הכלים שהם רגילים לעבוד איתם, אם זה בעיקר נגיד בתוך הגיט שלי אני רוצה את הכל ואני רוצה שהכל יהיה מחובר ובעצם היה איזה, אני זוכר הנטר שהם לקוחות שלנו בעצם הייתה איזה שיחה איתם שאוהד דיבר איתם ואיכשהו הבין שאנחנו צריכים יותר להתמקד בבעיה הזאת ובככה גם זה יהיה יותר קל לנו להיכנס לארגונים. ובעצם התחלנו להרים הרבה פיצ'רים שמכוונים יותר לאנשי דב-אופס ולדיי-טו-דיי שלהם אם זה אוטומציות אם זה פוליסיס אם זה רול בייסד אקסס אם זה קוסט עם כל מיני דברים שהם מתמודדים ולאו דווקא מה המפתחים שלהם צריכים וזה היה איזה נקודה בזמן שממש עברנו לעבוד הרבה יותר על הדברים האלה אז אנחנו לגמרי את הצד השני

אייל דוד: [20:18] אבל ממש כל הפיצ'רים וכל הרודמאפ השתנה יותר לכיוון הזה. הלכתם אחרי הנפט ובעצם מה שקרה משם זה שהמשכתם לתחזק את שתי הגרסאות האלה או ממש התמקדתם כאילו איך זה היה?

עמרי חי: [20:34] אז בגדול זו אותה פלטפורמה פשוט יש יש כאילו בפלטפורמה שלנו אנשים שהם אדמינים ואנשים שהם דבלופרס גם היום בדמו עדיין יש לנו דמו על הסלף סרוויס וזה משהו שכולם רוצים להגיע לשם פשוט לוקח זמן עד שאתה מגיע לשם. אז לא זנחנו את זה וזה אותה פלטפורמה פשוט הבאנו הרבה יותר value גם בעולמות האלה זאת אומרת איך אני עושה אוטומציה סביב כל הניהול של הענן שלי איך אני יודע כמה עולה לי הדבר הזה לפני שאני מריץ את זה אחרי שאני מריץ את זה איך אני מנהל את זה ב-large scale זאת אומרת יש לי המון המון ריסורסים בענן שאני צריך לדעת לנהל ואני רוצה לדעת מי עשה מה ומתי אני רוצה לעשות approval policy המון המון פיצ'רים פשוט הלכו יותר לכיוון הזה דיברנו רוב הלקוחות שלנו בסוף מדברים עם אנשי דב-אופס ובעצם מה שחשוב להם זה ה-day to day שלהם מה הם עושים נכון גם חשוב להם לתת שירותים למפתחים שלהם בסוף זה אחד התפקידים שלהם אבל התמקדנו באיך אנחנו מגיעים בדלת לאנשי הדב-אופס ולצוותי הדב-אופס ובסוף אנחנו לאט לאט מבינים שזה הכיוון הנכון. ומההתחלה היה לכם קל למכור את המוצר או שזה משהו שפתאום באמת כשהלכתם לכיוון הזה אז כאילו הרגשתם משהו כאן קליק, איך זה היה? אז אני חושב שבהתחלה היה לנו יותר קשה למכור את המוצר כי כמו שאמרתי כל החברות היום רוצות ללכת לעולם של סלף סרוויס, ואיך אני מאפשר למפתחים לייצר את הריסורסים שלהם בעצמם, אבל זה תהליך ארוך ומורכב זאת אומרת אתה חייב להיות מוכן מבחינת הקוד שלך מבחינת האפליקציה שלך ולכן זה היה תהליך מכירה שהוא יותר קשה הוא גם הוא לפעמים בצד כאילו זאת אומרת זה לאו דווקא הכאב הראשון שאנשי הדב-אופס מרגישים. וכשעשינו את הפיבוט הזה אז פתאום ראינו שהרבה יותר קל להיכנס והרבה יותר קל להתחיל את השיחה ממקום יותר פשוט של הנה אני פותר את הדברים שאתה צריך. וזה היה תהליך שהוא היה הרבה יותר קל הרבה יותר קצר ובעצם זה היה הרבה יותר חלק.

אייל דוד: [22:58] יש לנו חלום וזה התחיל כמודל סאסי מההתחלה? כן זה היה מודל סאסי והיה שם גם עוד פיבוט שגם פתח לנו איזה שער.

JFrog וה-self-hosted agent שפתח את האנטרפרייז

עמרי חי: [23:07] זה התחיל עם JFrog שהם לקוח שלנו ובעצם היה לנו מודל סאס שבעצם הכל רץ אצלנו. ואז JFrog באו ואמרו רגע הכל טוב ויפה אבל אני לא יכול שהכל ירוץ אצלכם אז בנינו מה שנקרא self-hosted agent זה בעצם איזשהו משהו שרץ בתוך הקלאוד אקאונט של אותו לקוח זה יכול להיות בכל קלאוד אקאונט זה יכול להיות אפילו באון-פרם. ובעצם הוא מדבר עם הסאס והסאס הוא איזשהו קונטרול פליין אבל בסוף כל הסקרטים וכל הדברים היותר סקיורד רצים אצל הלקוח והוא מנהל את זה. אני זוכר כשעשינו את זה פתאום זה פתח לנו עוד דלת מאוד מאוד גדולה, סגמנט של חברות, כן עוד סגמנט של חברות שבעצם צריכות את זה הם לא יכולות אפילו להשתמש בך אם אתה סאס יש לנו גם לקוחות גדולים ואנטרפרייזים שמשתמשים בסאס אבל בסוף זה ממש פתח לנו דלת ואני זוכר שאחרי JFrog אפילו לפני שהם סגרו פתאום עוד ארבע חברות סגרנו אותם כלקוח בגלל ממש הדבר הזה. הפלטפורמה והפיצ'רים היו מאוד מאוד זהים זה אותו דבר זה פשוט איפה זה רץ. וזה באמת היה עוד פיבוט בחברה והיום רוב הלקוחות הגדולים והאנטרפרייז שלנו משתמשים במה שנקרא self-hosted agent.

אייל דוד: [24:29] כן, ומהמם ואתה גם אמרת את האון-פרם על הדרך אז אני מבין איזה עוד לקוחות יש לכם. נכון, כן. וואו זה היה באמת, האנטרפרייז המהמם וקח אותנו בעצם לקפיצה הבאה אז עשיתם וואלה קיבלתם כסף אני לא יודע אם היה שם עוד השקעה באמצע כי זאת הייתה תקופה נהדרת שאפשר היה לגייס המון כסף אבל בעצם הוכחתם דבר אתה אומר עשינו פיבוטים אבל הוכחנו הוכחנו הוכחנו והצלחנו לייצר עוד ועוד דרך והכנסות. אז מתי בעצם הייתה הקפיצה הבאה כאילו זה הגיוס מה זה היה?

מסע הגיוסים: מ-650 אלף ל-42 מיליון דולר

עמרי חי: [25:00] הרבה גיוסים לאורך הדרך כמו שאמרתי את חנוך ושתיים אני מנסה להגיד לזה אתה צריך להוריד 650 מהפריסיד זה עוד הרבה עוד הרבה דרך. אז בעצם משהו כמו שנה אחרי הפרי-סיד גייסנו סיד גם לא מאוד גדול של 3.3 אחרי שיצאנו בבטא ורז'ן שהיא פתוחה לקהל אחרי שעשינו את הניסויים עם הדיזיין פרטנר אז זה הביא הרבה הרבה עניין גם מבחינת לקוחות וגם מבחינת משקיעים. הם הפכו ללקוחות דרך אגב הדיזיין פרטנרס בשלב? אז חלק כן חלק זה מה שהביא את ההשקעה אבל זה זה מה שמביא את ההשקעה כן בעצם ההיתכנות והיכולת שלך להפוך מדיזיין פרטנר ללקוח. אז חלק באמת הפכו ללקוחות וזה הביא הרבה עניין גם לחברה גם השוק מאוד צמח. בסוף יש education של המרקט של מה זה הדבר הזה ומה צריך ולמה צריך את זה. ובעצם עשינו איזשהו extension ל-seed round שבסך הכל זה היה משהו כמו 8 מיליון דולר. ואז מייקרוסופט הגיעו כמשקיעים ב-A round שהיה 16 מיליון דולר ואז עשינו extension ל-A עם עוד קרן שנקראת Venture Guides מארצות הברית ובטוטל גייסנו 42 מיליון דולר. בסוף הדברים האלה הרבה קשורים ליכולת היתכנות שלך איך אתה מביא את השוק

אייל דוד: [26:34] אליך ואיך אתה מביא לקוחות והקצב גדילה שלך ובסוף זה אחד הדברים שכמה אתה מבין את השוק זה דבר משמעותי שקרה פה כנראה אין ספק שאתה יודע אתה צריך להיות אקספרט במיוחד בתחום הזה במיוחד שאתה מאוד מאוד טכני נשמע פה שהיה באמת איזה שהיא כמה דברים שהתאחדו יחד שבאמת זה גם ההיבט שהבנתם מאוד טוב את השוק נפלתם נקודת זמן מעולה שאולי יש פה גם אלמנט של מזל אבל זיהיתם אותו ובעצם כנראה שגם הצמיחה בכסף שזרם פנימה לחברות הטכנולוגיה יצרה עוד צורך בדבאופס ובנוחות ואתם קלטתם בול הצרכים והמשכתם לעשות את זה, פשוט מדהים.

איפה env0 נמצאת היום

עמרי חי: [27:12] ואיפה החברה נמצאת עכשיו? אז בעצם עכשיו החברה נמצאת בתהליך של צמיחה יחסית מואץ בעיקר במה שנקרא לקוחות וגודל הלקוחות. יש לנו לקוחות גדולים כמו Western Union, PayPal, Paramount בארץ, חברות כמו שהזכרתי, JFrog, Redis, Varonis וכדומה. ובעצם אנחנו מבינים לאן השוק הולך והצמיחה שלו היא מאוד מאוד גדולה. עוד מעט כנראה ניגע גם איפה השוק הזה וכמה הוא הזדעזע בשנה האחרונה. אבל בעצם אנחנו נמצאים שם, אנחנו מנסים לגדול בצורה משמעותית, גייסנו הרבה אנשי סיילס בשביל לעשות את המקפצה הזאת קדימה.

אייל דוד: [28:23] שווה להציץ כנראה בעמוד המשרות שלכם. כן. אולי נשים לינק אחרי זה בשואונוטס. אז כן, אני רוצה שניגע בזה, אבל לפני, רק בוא נארוז את החלק הזה. אני רק רוצה לדעת, אז איך נראה היום-יום שלך עכשיו בתוך כל הכאוס הזה שתיארת?

היום-יום של co-founder וחמישה חודשי מילואים

עמרי חי: [28:38] סבבה, היום-יום שלי משתנה בצורה די משמעותית. אני חושב שכפאונדר אתה עושה מה שצריך. אתה עדיין מסובב את המנוהל הזמנתי. לפעמים, כן, אני עושה פאנלים או מה שצריך בשביל שהחברה תצליח. אם זה בהתחלה בעיקר סביב ה-R&D, אחרי זה הפרודקט, אחרי זה לקוחות. היום אני לפעמים בכובע של סיילס אינג'ינייר, לפעמים בכובע של קאסטומר סקסס, לפעמים בכובע של סאפורט, מה שצריך לעשות. הרבה בצד האסטרטגי, זאת אומרת מה אנחנו עושים, למי אנחנו מוכרים, איך מוכרים, איך עושים, איך מנהלים את התהליכים בתוך החברה בכל הרמות בסיילס, במרקטינג, ב-customer success. אז סוג של המנכ״ל בארץ, כאילו בסופו של יום. נכון. שוב, אני חושב שזה יותר מהמנכ״ל בארץ, זה פשוט כ-co-founder אתה מתוודע וצריך לעשות הכל. זה מה שאני אומר. גם אם זה גיוס כספים וגם אם זה בורד וכל מה שכרוך בזה. אני חייב להודות שמאז 7 באוקטובר הייתי חמישה חודשים במילואים אז גם שם החיים השתנו מקצה לקצה, בעיקר לאשתי אבל גם לחברה ובעצם מאז, אז מה, אז היית על הקו כל הזמן כאילו איך זה, אז לא, אני די התנתקתי. אני בעצם בגדוד חי"ר, אז זה קשה מאוד ועד בלתי אפשרי באמת לנהל חיי שגרה עם העבודה וגם כאילו זה היה האינטנסיביות שהיא אחרת, לא משהו שאני מכיר או שהכרתי עד עכשיו אולי חוץ מצוק איתן. וזה שינה גם את התפקיד, אמנם, אתה יודע, מישהו היה צריך לבוא ולקחת את מה שעשיתי ולהיכנס מתחת לאלונקה, מה שנקרא. וכשחזרתי אז אמרתי, רגע, יש פה משהו שעובד, אני צריך לחשוב מחדש על התפקיד שלי ומה נכון יותר לחברה ומה יותר נכון שאני אתעסק פה. וזה קצת השתנה ביום יום, זה הרבה יותר ב-go to market מאשר ב-R&D או בניהול היומיומי.

אייל דוד: [30:57] זה אולי עשה טוב קצת, אז זה אומר בעצם אחד משני דברים כנראה עליך או על החברה, או שאתה בונה תשתיות מדהימות או שכנראה גם וגם, יש לכם אחלה כוח אדם שם, שידעו to step up. אני שנייה רוצה רק לשאול, באמת שאלה שאנחנו בדרך כלל שואלים, אז בחברה כמו שלכם, מה לדעתך ה-product skills הכי חשובים שצריך?

ה-product skills הכי חשובים במוצר טכני

עמרי חי: [31:21] סבבה, אז באמת החברה שלנו מאוד מאוד טכנית ואנשי DevOps, שאלת אותי איך זה למכור לאנשי DevOps, אז כש-DevOps הם אנשים שהם מאוד אוהבים דברים מסוימים והם מאוד קולניים, מה שנקרא, בלהשמיע את הדעה שלהם וככה צריך לעשות את זה ולא אחרת, אז אנחנו מקבלים המון המון פידבקים מלקוחות, מהפרוספקטים ובעצם אנחנו צריכים ממש לזקק את זה. הרבה פעמים אתה מקבל איזה פידבק, אתה צריך משהו מאוד מאוד ספציפי שאני רוצה שתוסיף לי, אבל כשאתה מבין מה עומד מאחורי זה או מה הסיפור מאחורי זה, זה לאו דווקא הדבר שאתה צריך לפתח. אני חושב שאחד ה-product skills הכי משמעותיים אצלנו זה להבין מה הלקוח ומה הסיפור מאחורי מה שהוא נותן כפידבק, ולהבין איך להתאים את זה ככה שזה יהיה יותר ג'נרליסטי. להכליל. להכליל את זה כן, שזה לא יהיה ספציפי ללקוח הזה, אלא איך נכון יותר להשתמש בפריימוורקים האלה או בעולמות האלה או בפיצ'רים האלה, ואיך להנגיש את זה גם. הרבה פעמים ההנגשה היא משהו שצריך להבין איך נכון להנגיש את זה, ודרך אגב, יש לנו הרבה פעמים שני יוזרים: אחד זה ממש על צוות DevOps או האיש DevOps, ומצד שני גם המפתח, איך קל לו להרים את הסביבה שלו בלי שהוא יצטרך לדעת מה זה ומה הולך מאחורי זה. אז זה דבר אחד. דבר שני, אני תמיד אומר שאיש פרודקט הוא מפתח בחברה, הוא מאוד דמות פיבוטלית, כי בעצם הוא צריך לדבר עם הלקוחות ולקבל פידבק עם ה-customer success, עם ה-sales, עם המרקטינג, בשביל איך אני מספר את הסיפור של הפיצ'ר החדש הזה שהוצאתי, ומצד שני גם עם ה-R&D, איך אתה מקבל, אוקיי, הנה הפידבקים, הנה הדברים שאנחנו רוצים לעשות, אוקיי, איך אני מתרגם את זה ל-PRD או למשהו שהוא לעוס מספיק, ואיך אני מוריד את זה לשטח, כי תמיד יש, אתה יודע, מערכת בנויה או איזשהו משהו שכבר בנוי, ואיך אני עושה את ההתאמות האלה ועל מה נכון לוותר ומה פחות, אבל בסוף הוא ממש פיבוטלי, הוא גם נוגע בפרייסינג, ואיך אני עושה את הפרייסינג של המוצר ככה שאנשים יקנו, ואיך אני מגדיל את ה-usage כדי לתמוך ב-Customer Success ובגדילה של הלקוחות שלנו. מה האסטרטגיה של המוצר, סתם דיברנו על AI, אז איך אני משלב את זה בתוך המוצר. זה ממש דמות מאוד פיבוטלית בעולם הזה, לטעמי, של כל חברה. אני חושב שאצלנו זה אפילו יותר אקסטרים, כי הלקוחות הם מאוד מאוד טכניים, אז אתה גם צריך לדעת לקבל את הפידבק הזה הטכני ולהשתמש אולי ב-R&D שלנו, ויש לנו גם איזשהו מערך יוניקי של איך ה-R&D שלנו עובד. ובעצם אנחנו צריכים שהוא יהיה דמות ממש מפתח בחברה הזאת. אני חושב שאלה הסקילסטים הבסיסיים, מן הסתם יש פה עוד דברים לתעדף, UX, עוד כל מיני דברים, Project Management, אבל בסוף זה האסנס מבחינתי. כן, כן, אני חושב שאם אני לוקח את זה רגע,

אייל דוד: [34:47] אז אני חושב שמעבר לפרמול של בעיות ודברים שעולים מלקוחות, שזה קלאסי, יש פה עוד היבט ש-He needs to know this shit, עמרי, נכון? כי בעצם זה מוצר מאוד טכני, בצד השני יש לך באמת את הצוות פיתוח, אם אתה תבוא מאוד ערוז ותבין מה אתה עושה, אז זה לא יתכנס.

כשה-R&D עושה פרודקט

עמרי חי: [35:06] כמה אנשי מוצר אתם היום? אז היום יש לנו דירקטור אחד של פרודקט, עד שהוא הגיע בעצם אנחנו עשינו את זה, אבל כמו שאמרתי, ה-R&D שלנו הוא ייחודי בגלל שהמוצר הוא מאוד מאוד טכני, ה-R&D שלנו בנוי במבנה קודם כל יחסית שטוח, והרבה מהדברים שהפרודקט עושה, R&D עושה, זאת אומרת, הרבה פעמים PRD, אחד המפתחים עושים, הרבה שיחות עם לקוחות, הרבה מ-R&D יכולים ללוות או להגיע לשיחות כאלה בשביל להבין את הפידבק ולהיות יותר טכניים ולהגיע, כמו שאמרת, אם מהצד השני יש מישהו טכני שלא מעריך אותך מספיק בצד הטכני, זה יישמע לו כי מי אתה ומה אתה רוצה ממני ותן לי לדבר עם מי שמכיר את השפה שלי. אז ככה, R&D עושה המון בהרבה מקומות, אם זה גם במרקטינג, אז הרבה דברים, הבלוג פוסט שאתה מוציא הוא מאוד מאוד טכני ואתה צריך שמישהו יעבור על זה ולראות שבאמת הוא לא עושה, שהוא קולע, שהוא קולע, כן, לשפה, לדיבור, שלא עושים שטויות, שלא עושים בושות. ובעצם היום מי שמוביל את כל המוצר זה הדירקטור שלנו, אבל בעצם סוג של ה-PMים שלו זה R&D היום. מעניין, אז עכשיו בוא נשאל רגע, רגע לפני שאנחנו עוברים את זה, אז מה האתגרים שלך היום, מההיבט הזה? כי אני בטוח שיש אתגרים. כן, אז יש המון אתגרים בהרבה מקומות, בכל חברה אני חושב שיש המון אתגרים. אנחנו, כמו שאמרתי, אם אני מסתכל שנייה על עצמי, אז אחד זה איך אתה עושה את הקפיצה הקדימה הזאת ברמת החברה, ברמת ה-sales, ולהביא עוד לקוחות. אם אני לוקח שנייה צעד לתוך המוצר, אז איך אתה באמת מייצר את ה-value הזה ל-Bigger Enterprise, ואיך אתה מייצר את המוצר הזה שהוא יותר קוהרנטי ופוגע בעוד ועוד מקומות ו-Use Cases וליצור מקום שהוא פלטפורמה שבו אתה מנהל המון המון דברים. אני יכול לתת דוגמה, התחלנו ב-Infrastructure as Code, היום אנחנו תומכים בעוד דברים, עוד frameworkים כאלה ואחרים, כי למשל דיברתי על טרפורם, CloudFormation, יש את Terragrunt, יש את Pulumi, ואיך אתה תומך בזה? כי בעצם לגדולים יהיה את הכל, ויותר מזה היום אנחנו תומכים גם בקוברנטיס ו-Helm ו-Ansible ועוד כל מיני דברים שכאילו אתה רוצה את כל המעטפת של איך אתה מנהל את כל הסביבות שלך בצורה ובמקום אחד. אז הגישה הזאת זה היא דבר שהיא לא דבר פשוט. דבר נוסף זה איך אתה גדל ואיך אתה עושה את זה בצורה נכונה. מה שאמרתי, אתה יודע, אמרתי שאני עשיתי את הפרודקט עד שלב מסוים זה הגיע, ואתה יודע, הזמן זה להביא מישהו שיעשה את זה. כי אין לי את כל הזמן שבעולם בשביל להתעסק בזה. ואיך אתה מגדל את הביזנס בצורה נכונה באופן כללי?

אייל דוד: [38:17] יש פה גם את ההיבט שאני חושב שגם יש בעצם את המבנה הייחודי הזה שתיארת עליו את הקלצ'ר הזה שבעצם R&D גם משתתפים בפרודקט השאלה א' איך משמרים את זה אובר טיים האם משמרים את זה כאילו זה כנראה גם דבר לגמרי כן זה אחד הדברים שאנחנו מדברים עליהם ביום יום בעצם.

רעידת האדמה: HashiCorp משנה את הרישיון של Terraform

עמרי חי: [38:37] איך אנחנו משפרים את זה איך אנחנו משפרים את ה-R&D שיעשו עבודה יותר טובה האם צריך להביא עוד PMים שיעזרו להם עם זה אבל הקלצ'ר של מפתחים שהם מאוד מאוד מה שעובד חייב להישאר כן שאלה באמת איך אוקיי מעולה תשובה טובה עכשיו בוא נעבור לסיפור לסיפור שהזכרת דיברנו עליו באמת לפני הפרק זה היה מהמם אז בוא תשתף אותו. סבבה אז אני מניח שלא כולם יודעים כי הם לא חיים בעולם הזה אבל באוגוסט לפני שנה היה איזה רעידת אדמה בעולמות שלנו בעצם כמו שאמרתי HashiCorp זה חברה די גדולה ציבורית שעוד מעט ניגע גם ברכישה שקרתה שם בעצם הם האבא ואמא של open source שהוא הכי נפוץ בעולם שנקרא טרפורם בעולם שלכם בעולם שלנו של האינפרסטרקצ'ר של הסכורות נכון ובעולם באופן כללי והם החליטו בעצם לשנות את הלייסנס של אותו open source והוא נהיה לא open source יותר החל מגרסה מסוימת והלייסנס אומר שבעצם אם אתה יש לך מוצר מתחרה באחד המוצרים של HashiCorp אתה לא יכול יותר להריץ את אותו open source אצלך.

אייל דוד: [39:59] מה שאומר שמה הם זיהו שבאיזשהו רגע כאילו התעשייה גדלה מספיק סביב הדבר הזה וכאילו הם רצו נתח מהפאי את כל הפאי.

עמרי חי: [40:06] אז הם רצו את כל הפאי הם רצו סוג של להרוג את כל המתחרים שלהם בעולמות הם עשו את זה קרוס יש להם בערך תשעה מוצרים כולם open source זו חברה שדוגלת או דגלה לפחות במודל של open source והם עשו את זה לכל המוצרים שלהם אנחנו מסתכלים בעיקר על טרפורם כי זה העולם שלנו אבל כן בעצם הם שינו את זה ככה שכל מי שמתחרה במוצרים הקומרשליים שלהם לא יכול לעשות את זה יותר. וזה כוון בעיקר לעולמות הטרפורם כי שם יש הרבה יותר תחרות והרבה יותר עניין מבחינה כספית בסוף. ועוד שאלה זה היה כאילו כמו פלסטר או שהיה לכם זמן להתכונן לדבר? אז זה היה אני אספר את הסיפור האישי שלי אני הייתי זה היה באוגוסט הייתי בטיול באיטליה וביום בהיר אחד אחד המשקיעים שלנו הוא שולח לנו כתבה ש-HashiCorp הולכת לשנות את הלייסנס של כל האופן סורסים שלה. אני זוכר שישר הרמתי טלפון לאוהד והתחלנו לדבר ועלינו על שיחות עם המשקיעים ולא ישנתי בלילה ובמהלך כל החופשה הזאת הייתי בעיקר בדולומיטים אז בכל הרכבלים בערך עשיתי שיחות זומים כאלה ואחרות. אבל כן זה היה מהיר לא לא יכולנו להתכונן לזה ובעצם הם הודיעו על זה ואמרו שהחל מהגרסה הזאת אתם לא יכולים להשתמש בכלל במוצרים שלנו בעצם מהגרסה הבאה שלהם. אז זה היה מאוד מאוד מהיר והיינו צריכים להתכונן לזה. ומה שקרה בסופו של דבר זה בעצם שהתאגדנו כל החברות שיש להן את הבעיה הזאת והקמנו את OpenTofu, OpenTofu זה בעצם פורק, בעצם לקחנו את הקוד של טרפורם ועשינו פנייה ימינה. והתחלנו לפתח מעל טרפורם ובעצם קראנו לפרויקט הזה OpenTofu, הוא היום נמצא בלינוקס פאונדיישן, לינוקס פאונדיישן זה איזושהי עמותה שתומכת בכל האופן סורסים הגדולים ובעצם היום זה לא חלק מחברה אלא סוג של עמותה, זה אומר שזה יישאר אופן סורס לנצח, יש דוגמאות כמו קוברנטיס ואיסטיו ועוד כל מיני דברים מאוד מאוד גדולים בעולם הזה. ובעצם היום יש אדופשן מאוד מאוד גדול של הדבר הזה כי בעצם הוכחנו שהמון המון מהקומיוניטי בעולם האופן סורס לא אהב את המהלך הזה. יותר מזה היכולת שלך להשפיע על האופן סורס היום היא הרבה יותר גדולה, יש הרבה יותר ויזיביליות, יש המון אנשים וקומיוניטי סביב הדבר הזה, המון חברות שבעצם עשו אדופשן ל-OpenTofu, אבל אז בהתחלה זה היה מאוד מאוד כואב ולא ידענו בדיוק איך ומה לעשות ולאט לאט זה התגבש אם בעצם היינו בכל מיני שיחות עם כל המתחרים שלנו של מה אנחנו עושים ואיך אנחנו עושים ואיך אנחנו משמרים את הדבר הזה כאופן סורס לקהילה. אז זה דבר אחד שקרה שבאמת זעזע פה את כל העולם שלנו,

אייל דוד: [43:21] זה קרה בעבר גם היה את Elasticsearch עם אמזון ועוד כל מיני דברים. אני רוצה, אוקיי, אני מקבל פה כף שאתה בחור מאוד צנוע. אוקיי, בעצם אתה בדולומיטים על הרכבל, זורק את האספרסו, אני מנסה, לא שותה קפה. לא שותה קפה, נכון, דיברנו על זה כשאני שתיתי קפה ואני מנסה להבין, אז עליתם לשיחה עם המשקיעים, השמיים נופלים באותו רגע, איך מאותו רגע הגעתם לזה שאם אני מבין נכון אתם חברתם לכל המתחרים שלכם והקמתם את הדבר הזה, רק תסדר לנו את האוזן,

מתחרים מתאחדים: הקמת OpenTofu

עמרי חי: [43:55] מבין כל הזרועות של התמנון הזה, של ה-9 Divisions האלה, זה היה הכי גדול? יש להם בעצם, ל-HashiCorp, שני מוצרים הכי גדולים, אחד זה Vault, secret management, והשני זה טרפורם. יש להם עוד כל מיני, אבל אלה השניים הגדולים, גם רואים את זה בדוחות הכספיים שהם נותנים, ובעצם יש לכל אחד מהם commercial offer, מעל ה-open source הזה. ובעצם מה שקרה, סתם, אני מנסה רק להבין, אחד המשקיעים זרק את הרעיון, בואו נתאחד כולם. לא, זה לא קרה ככה, דיברנו עם משקיעים, דיברנו אני ואוהד, ומה שאתה יודע, בהתחלה זרקנו כל מיני רעיונות, מה עושים, איזה פיבוט עושים, או מה מתכננים הלאה, היו כל מיני רעיונות משוגעים כאלה ואחרים. אבל באיזשהו שלב אמרנו, רגע, אנחנו חייבים לעשות משהו, זה לא פעם ראשונה שזה קורה, אנחנו, יש איזה תקדים לדבר הזה, ואוהד פשוט הרים טלפון למתחרה שלנו, למנכ"ל של המתחרה שלנו, דיבר איתו בצורה הכי גלויה, ואז דיברנו עם עוד כל מיני סיפור, התחלנו יצרנו איזה סלאק צ'אנל, בהתחלה זה היה בוואטסאפ ואחרי זה עברנו לסלאק, ולאט לאט קראנו לזה בהתחלה OpenTF, אחרי זה היה איזה עניין משפטי שם. וכן, וזה ממש... כי מה, כי הם ניסו to go after you guys? אז כן, היה כמה, היו שני מקרים ש-HashiCorp בעצם שלחו לנו לכל אחת מהחברות מכתבי אזהרה כאלה ואחרים. אחד היה לגבי, היה שינוי, תיזהרו לא לעשות ככה וככה. הדבר השני, זה היה ממש ל-OpenTofu, בעצם היה מה שנקרא סיז אנד דסיסט, איזשהו איזשהו עורך דין שיוציא איזה מכתב שהם רוצים לתבוע אותנו, כי הם חושבים שגנבנו קוד מהקוד בייס שלהם, שאסור. את האמת שזו הייתה מתכנתת שלנו שעשתה את זה, סביב כל הבלגן וההמולה הזאת, ומן הסתם היא לא העתיקה, והראינו איך ולמה, והיום אנחנו כאילו אפילו יותר זהירים מזה, אנחנו לאו דווקא, אסור לי להשתמש במוצרי AI כאלה ואחרים בשביל לא לעשות את זה, אבל כן היה,

אייל דוד: [46:17] אנחנו מבינים שהם הולכים לבחור. כן, ניסו להגן על שלהם, אוקיי. וכמה זמן זה לקח מקצה לקצה בעצם עד שיצאתם מהצד השני?

מעצומה לפורק וללינוקס פאונדיישן

עמרי חי: [46:25] אז זה היה בערך באוגוסט היה, מהר מאוד מה שעשינו זה פתחנו וובסייט עם איזשהו עצומה ל-HashiCorp שיחזירו את זה לאופן סורס, ואם עד תאריך מסוים לא יחזירו אז נעשה את הפורק. זה היה ספאן של משהו כמו חודשיים פחות או יותר, חודשיים שלושה, שכל מה שהתעסקנו בו בערך בכל החברה זה הדבר הזה. ואחרי זה יצאנו עם גרסה ראשונית של OpenTofu, נכנסנו ללינוקס פאונדיישן, כל זה קרה, אני מניח לפני השביעי לאוקטובר. אז פחות מחודשיים אפילו. אז פחות, כן, משהו כזה, פחות מחודשיים, כאילו כבר היה לנו כיוון ממש להיכנס, והיו לנו שיחות עם הלינוקס פאונדיישן וכדומה, והיום זה כבר, יש לנו... סליחה, ויצאת למילואים, אני מחכה עם זה, יצאת למילואים בחמישה חודשים. ויצאתי, כן, הייתי, יש לאופן סורסים בגודל בסוג הזה, מה שנקרא סטירינג קומיטי, שבעצם איזה קומיטי שמחליטה על הרודמפ, על מה עושים, והייתי חלק מזה, ובעקבות המילואים מישהו היה צריך להחליף אותי.

אייל דוד: [47:41] כן, היה כיף ומעניין. משוגע, זה מראה על עמידות מאוד גדולה, בתשתית שהחלטת.

עמרי חי: [47:48] אני חייב להודות שבסוף, אתה יודע, יש פה עוד מתחרים שעזרו לנו, והיינו ביחד באותה סירה. זו התשתית שבנית, נשמע מדהים, סחטיין, בונה תשתיות, כן, נו.

סיום: מה עמרי מאחל לעצמו בעוד עשר שנים

אייל דוד: [47:59] טוב, זה אחלה סיפור, אנחנו באמת, בוא נארוז את הפרק. היה מאוד מעניין. אנחנו התחלנו לשאול פה שאלה, ואני אשאל גם אותך, איפה, מה אתה מאחל בעצם לעמרי בעוד עשר שנים?

עמרי חי: [48:10] וואו. קודם כל, בריאות. בריאות, כבר מתחילים להרגיש את זה מדי פעם. לא יודע, אמרתי שאני משחק טניס ומדי פעם אני מרגיש את הכאבים. אז אחד שאני אמשיך ליהנות, וגם מהמשפחה, גם מהעשייה, גם מהחיים, בסוף החיים זה הדבר הכי חשוב, להיות בריא ומאושר. זה אחד הדברים, ולהמשיך בעשייה, אני חושב שזה מה שמניע אותך וגורם לך לקום בבוקר. שוב, זה יכול להיות בכל מיני דרכים וגורמים, זה לא דווקא בעבודה, אבל בעיקר להמשיך לעשות.

אייל דוד: [48:55] איזה יופי, יצאנו עם הרבה השראה. עמרי, היה מה זה כיף. תודה רבה. מעולה, אז יאללה. ביי בינתיים, ונתראה בפרק הבא. ביי ביי. היי, חברים, תודה על ההקשבה. אם מצאתם את הפודקאסט הזה בעל ערך, תוכלו להירשם, לעקוב אחרינו, כמובן, לפרקים נוספים בספוטיפיי, אפל פודקאסטס או כל אפליקציה אחרת. כמובן שאם לא מצאתם אותנו באיזושהי אפליקציה, אשמח שתכתבו לנו. נשמח מאוד לחמישה כוכבים בכל פלטפורמה, ושתעקבו אחרינו, כדי שעוד מאזינים יוכלו להיחשף אלינו ולמצוא את הפודקאסט. בכל אפליקציה או בערוץ היוטיוב יש לנו לינקים בתיאור. אז עד הפעם הבאה, יאללה, תהיו יעילים וביי ביי.