תמלול: גיא רוזמן | Mediaflowzz | מרקטינג והרגלים לחשיבה אסטרטגית

אייל דוד: [00:01] היי חברים, זה אייל. הגעתם לפרודקט בילדר ופה תוכלו להקשיב לשיחות המוצר הכי מעניינות. המסע שלי החל ב-2012 כשלמדתי מה זה פרודקט בסטארטאפ שלי. מאז עבדתי בתעשייה ומ-2017 החברה שלי מייעצת למגוון חברות. הדרייב שלי הוא לעזור לכולנו להשתפר כאנשי מוצר. ולפני שמתחילים, אם אתם נהנים להאזין לפרודקט בילדר, דרגו אותנו בבקשה בחמישה כוכבים בספוטיפיי. זה ייתן לי אחלה פידבק שהפודקאסט נותן לכם ערך, וזה ישמח אותי מאוד. אז יאללה, מתחילים! בוקר טוב גיא, מה העניינים? בוקר טוב ויאללה, כל טוב. נהדר, נמצא איתנו גיא רוזמן, שבעלים של מדיה פלואוס. העולם מאוד קטן, אנחנו מכירים באמת מהתקופה בפייבר, אז עשינו כמה וכמה דברים יחד, יצא לנו לעבוד גם יחד הרבה. תענוג שאתה פה גיא. אז בוא נעשה איזה מעבר, טיפה קונטקסט בעצם למאזין. אז בעצם התחלת בכלל, התחלת בדיגיטל מרקטינג, נכון?

היכרות עם גיא רוזמן ו-Mediaflowzz

ההתחלה בדיגיטל מרקטינג וקורס Google AdSense

גיא רוזמן: [01:03] באיזה קורס, נכון? לפני הרבה זמן. אמת, נכון. הכללת קשפלו, גם אני אבל. הגעתי במקרה לקורס שלימד איך עושים כסף מגוגל אדסנס. 2007, 2008. וואו, משהו ממש ישן, כן. אם אתה זוכר, זה גם דיבר על שיווק שותפים, וכל הדברים האלה שבאמת נשמעו לי כמו סינית, לא הכרתי את זה ולא הייתי בכלל בעולם הזה. הייתי יותר בעולם של סיילס לפני. מה מכרת? מה, סיילס של סיילס? בקניונים, בחנויות, צעצועים, כל מיני דברים כאלה. ואז בעצם הגעתי לקורס הזה, שבאמת לימד על שיווק דיגיטלי, ודיבר על שיווק ממומן. וזה מאוד עניין אותי, מאוד משך אותי. התחלתי להתעסק בזה, התחלתי לנסות לבד ככה להבין, וקצת לעשות מזה כסף. לא ראיתי מזה הרבה כסף, אבל כן הבנתי שזה מאוד מעניין אותי, והתחלתי בעצם לחפש עבודה בתחום. וואו, זה היה מדהים. נגעת בזה בדיוק כאילו לפני שזה התפוצץ. ממש. זה עוד לפני פייסבוק, גם גוגל אדס, זה היה ממש, זה נקרא אדוורדס, כמובן. זה היה ממש בהתחלה. והתחלתי לעבוד בחברה שנקראת קיילוג'יק, שהיא סוכנות דיגיטל מאוד מוכרת וגדולה היום, אבל גם אז הם היו די טובים, אבל זה היה די חדש, כי זו הייתה חברה קטנה יחסית. ובעצם שם נכנסתי והתחלתי ללמוד ממש, היית ממש ג'וניור ג'וניור. מאפס. כאילו לא ידעתי כלום. בקושי אקסל ידעתי. אז שם ממש זה היה בית ספר. למדתי גם אקסל, גם גוגל אדוורדס, בהמשך היה גם פייסבוק, וגם פרסום. זאת אומרת פרסום, מרקטינג, כל החשיבה על הלקוח. אז ממש הכל, מאפס.

ג'וניור בקיילוג'יק — לומדים הכל מאפס

אייל דוד: [02:49] זה דווקא מעניין, ובטח אם הוא יתפוס לנו בהמשך, אתה אמרת החשיבה על הלקוח, אז זה שה... העבודה הראשונה שלך הייתה בעצם כקונסלטנט, קונסלטנט, בעצם אנחנו נפגוש את זה, באמת בחשיבה יותר אסטרטגית בעצם, בהמשך הפרק אני חושב. אז קיבלת שם כלים, אתה אומר בעצם, שמלווים אותך עד היום בעצם. לגמרי. מה לדעתך הדבר שקיבלת שם, שהכי אתה לוקח איתך עד היום?

גיא רוזמן: [03:17] דבר ראשון, זה הידע הממש הטכני המקצועי. כאילו איך להיכנס לחשבון, במעלה, ללכת פרסום, ולעבוד בו. זה היה ממש כלי העבודה הכי בסיסיים שיש. אז זה דבר אחד. מצד שני, זה הכי דיטיילס, והכי אקסלים, ולחפש דברים שעובדים טוב, וניתוח נתונים, וכל מה שקשור לזה. ומצד שני, באמת רגע להסתכל גם על התמונה היותר רחבה. להבין מה הצרכים של הלקוח, מה המטרות של הלקוח, איך אני מחבר את כל העבודה הטכנית הזאת, ואת האקסלים שאני עושה, מאחורי הקלעים, וגם בא ומציג את זה,

אייל דוד: [03:58] ומייצר ערך ללקוח בעולם האמיתי, שזה עולם העסקים בעצם. מקסים. אז על הדרך גם סיכמת את שתי הסיבות, שבגללן חשבתי שהפרק הזה יצא מאוד מוצלח, ולכן קראתי לך, שזה בעצם אפשר להגיד, גם להרבה מנהלי מוצר, ובכלל חסר ההיבט הזה של להבין שנייה איך הברזלים, איך בכלל עובד עולם הפרסום, איך מביאים לנו לקוחות, אז נוכל לדבר באמת על זה. והדבר השני, שבו אני חושב שאתה ממש טוב, זה בעצם חשיבה אסטרטגית, וגם המעבר הזה בין רחב לצר, בעצם בצורה מאוד מהירה וחלקה, אז מעולה. אז בוא נמשיך זריז בביו, אז בעצם משם המשך, מה הלונג סטורי שורט, מתי הגעת לפייבר, השאר אחרי קיי לוג'יק?

מעבר לפייבר: Head of Seller Acquisition

גיא רוזמן: [04:40] אחרי קיי לוג'יק הייתי שם כמה שנים, ניהלתי שם את מחלקת המדיה, התפתחה, גדלה, באיזשהו שלב קיבלתי הצעה מפייבר, לבוא ובעצם להיות פה, הד אוף סלר אקוויזישן, שזה היה תפקיד מאוד מעניין, וגם מאוד שונה, ממה שעשיתי לפני. ובעצם פה, היה לי את הנגיעה הראשונה בפרודקט, והכירות עם אנשי פרודקט, לפני זה לא יצא לי לעבוד עם אנשי פרודקט, רק עם מרקטינג, וזה היה מאוד מעניין, כי בעצם נחשפתי פה לעולם מגביל, ולאנשים שהם, דבר ראשון, מאוד יסודיים בחשיבה שלהם, זה, זה היה מאוד יפה כאילו, לשבת עם אנשי פרודקט, כמוך וכמו אנשים אחרים וטובים, שהיו פה בפייבר, ולהבין את, אתה יודע, איך אתם חושבים על הדברים, איך כל שינוי קטן, בכפתור, אבל כל שינוי גם יותר גדול, שיכול להיות בפרודקט, משנה התנהגות, משנה את התוצאות, בסופו של דבר. תחוץ זה על מראה בסוף. כן, את הקונברז'ן, את העיצוב של ההתנהגות, בעצם אתם מנסים, במוצרים הדיגיטליים, לעצב התנהגות מסוימת, אצל יוזרים שמגיעים, ולכל החלטה, אני זוכר פה דיונים ממש, על כל החלטה קטנה, זה דיונים, ומה עם ככה, ומה עם ככה, זה היה מאוד מאוד מעניין, כאילו, אפילו הרמה האינטלקטואלית, זה פשוט מרתק. ומאוד התחברתי לזה, ובתפקיד הזה, גם הייתי מאוד צריך, את השיתוף פעולה עם הפרודקט, כי תקציב לא היה, לי, אז הייתי צריך להיות מאוד יצירתי, באיך אני רותם, את האנשי פרודקט, לממש איזשהו חזון, של אוקיי, בואו נעשה חוויה יותר טובה, לקהל הזה, של האנשים שמוכרים בפייבר, בואו נראה איך אנחנו מביאים, אנשים יותר טובים, בואו נראה איך אנחנו מזהים, מאוד מהר, מי טוב, בפלטפורמה, ומי פחות טוב, את מי אנחנו יותר דוחפים, ומי אנחנו פחות דוחפים. שזה כל כך בברזלים של החברה, נכון? ממש. ומצד שני, קשה לדחוף את זה, כי מצד שני, אם לא אלה שמשלמים, באותה תקופה, לא היו אלה שמשלמים, נכון, בכלל הפוקוס במחלקת מרקטינג, הוא על הביירס, כי הביירס שמים את הכסף וקונים, אבל הצד של סאפליי, בעצם היה לא מנוהל, היה, נתנו לאנשים להיכנס, ומי שהצליח, הצליח, אבל הבנו שבתוך כל האנשים שנכנסים, ואלפי אנשים שרוצים למכור בפייבר, יש איכות, זאת אומרת, יש אנשים שהם יותר איכותיים, שנותנים שירות יותר טוב, שהם ממש מקצוענים, במה שהם עושים, ויש כאלה שפחות, והאינטרס של המרקטפלייס, הוא לגמרי לקדם את המקצוענים, ולתת להם את החשיפה, לפחות הראשונית, כדי לתת להם צ'אנס, זה בעיקר היה הסיפור באותה תקופה. ממש, באורכי החברה, ובעצם מפייבר, שבאמת היה תענוג לעבוד יחד, אז משם? בפייבר עברתי להיות פה, ובעצם פה חזרתי יותר לתפקיד, של הפייד אקוויזישן מנג'ר, עם תקציב, ועם כמה צ'אנלים, שפיתחנו שם, וגם שם הייתה תקופה, מאוד מאוד יפה ומעניינת, של עבודה על, כמה צ'אנלים פרסומיים, ועבודה עם הרבה, עם הקריאייטיב והדיזיין, ובאמת להבין, איזה סוג של לידים, או איזה סוג של לקוחות, אנחנו רוצים למשוך, עם איזה מסרים, אנחנו רוצים למשוך אותם, באיזה פלטפורמה, אנחנו רוצים למשוך, וחיבור מאוד עמוק לביזנס, כאילו לראות בסופו של דבר, התקציב הזה שיש כאן, הוא הלידים שהבאנו, כמה מהם הפכו לקוחות, איך הוא חוזר בדיוק, בדיוק, וגם שיחות, והרבה אנליזות, ובאמת עבודה עם כל, מחלקות ה-go to market, מה שנקרא, וגם תקופה מאוד מאוד מעניינת, עם צמיחה מאוד מאוד גדולה, ושם גם, מהמם,

הנגיעה הראשונה בעולם הפרודקט

צד ה-Supply: זיהוי וקידום מוכרים איכותיים

תפקיד Paid Acquisition Manager עם תקציב וצמיחה

אייל דוד: [08:17] אני זוכר את המספרים, באמת הישגים מרשימים, אז באמת, היה שם גם עבודה צמודה,

גיא רוזמן: [08:23] עם מחלקת הפרודקט, אני משער, נכון? אז בעצם פה, פחות הייתה נגיעה בפרודקט, אבל כן, היה צוות גרוס, שישב בתוך הפרודקט, וכן, והם לגמרי, התעסקו בפאנלים, הם בנו שם גם את ה-self serve, בתקופה מסוימת, אז כן היה חיבור, גם כן מאוד חזק. מגניב, ואז משם בעצם, אחרי זה עברת להיות, ויפי מרקטינג, נכון? כן, הייתי VP מרקטינג, בחברה שנקראת, קורסים להכנות לג'ימאט, אוקיי? ושם בעצם, כ-VP מרקטינג, זו חברה די קטנה, אז זה לגמרי, ראיתי את עצמי כ-VP מרקטינג, ופרודקט, בסופו של דבר, באיזשהו אופן, פרודקט יותר במובן, של הפאנל, כאילו ממש לקחת אחריות על הפאנל, שאלה אנשים עוברים, אנשים נרשמים, אני זוכר ש... אז הבאת לזה חבר. בדיוק, ואז אתה באת לעזור לי, בעצם בקונברז'ן רייט, בשיפור הקונברז'ן רייט בפאנל,

VP Marketing בחברת קורסי GMAT ואחריות על הפאנל

אייל דוד: [09:21] ואני זוכר שירדנו לרזולוציות כאלה, שאלו אוקיי, כמה ימים יהיה הטרייל? יהיה שלושה ימים או שבעה ימים? אולי יום אחד? כאילו הרבה שיחות כאלה, על החוויה. ואיך נראה הסיינאפ, נכון? איך נראה הסיינאפ, כמה עולה כל דבר, מה בעצם הפאנל שיוזר עובר, כאילו איזה מיילים הוא מקבל, מתי הוא מקבל את המיילים. מה הדבר הראשון שהוא רואה, האם הוא עכשיו רואה תיאוריה, שהוא הולך ובעצם בוחן את עצמו, נכון? בדיוק, מה הקורס,

גיא רוזמן: [09:48] מה ה-onboarding flow, עבדנו גם על זה הרבה. אז באמת מעבר למרקטינג, של איזה מסרים, ואיזה קהל אנחנו מביאים, ואיזה טראפיק אנחנו מביאים, זה היה המון המון עבודה, על החוויה שעובר הבן אדם, שבעצם הגיע לפלטפורמה,

אייל דוד: [10:02] עד שבסופו של דבר, בשאיפה, קונה את הקורס. מגניב. אז בעצם עבדת עם המון, אפשר להגיד, ככה חלף לו עשור. כן. ואז בעצם, ה-long story short בעצם עבדת עם הרבה אנשי מוצר, לאורך הדרך, על הרבה מוצרים גם B2C.

הקמת Mediaflowzz והפוקוס ב-Paid Marketing

גיא רוזמן: [10:17] משם בעצם התחלת את media flows, ש-media flows, אתה רוצה בכמה מילים לספר? כן, לגמרי. אז את media flows התחלתי, אתה יודע, כ-one man show, שקצת מייעץ וקצת עושה, ועם הזמן הבנתי, שבאמת הפורטה שלי, ומה שאני יותר רוצה להיכנס אליו, זה העולם של paid marketing, ובעצם פרסום. ומשם התחלתי לגייס צוות, ולגייס לקוחות. בשנים האחרונות עבדנו עם מגוון מאוד גדול של לקוחות, במיוחד אנחנו מתפקסים בעבודה עם סטארט-אפים, וחברות טק, שפונות לשוק גלובלי. יצא לנו לעבוד עם חברות כמו Payoneer, וכמו Anyword, Nexar, ועוד רבות וטובות, שאנחנו עובדים איתם. ובעצם לוקחים אותם, ובונים להם איזשהו process, של Customer Acquisition, שיש לו כמה שלבים, אפשר לדבר על זה גם, אבל בגדול זה מה שאנחנו עושים כרגע. ועובדים עם הרבה חברות מאוד מעניינות, והשנה האחרונה זה בעיקר חברות שעושות AI למשהו, ובעצם אנחנו באים ועוזרים להם עם כל הנושא של ה-Customer Acquisition,

אייל דוד: [11:17] ובעצם צמיחה של הביזנס. כן, בדיוק. אז אתה באמת נורא מחובר גם למספרים, אפשר לומר, מי שהוא מחפש, אז Highly Recommended. אז באמת, בואו ניגע בזה באמת, אז יצא לך לעבוד עם הרבה מחלקות פרודקט, עם הרבה אנשי פרודקט לאורך הזמן, מה הם לדעתך הסקילס, שאתה חושב שהם הכי חשובים באיש מוצר?

הסקילס של איש מוצר מצוין: ויז'ן, מספרים ומנהיגות

גיא רוזמן: [11:39] שאלה טובה. אני חושב שאנשי המוצר הטובים שעבדתי איתם, קודם כל היה להם איזשהו, נקרא לזה ויז'ן, או הם ראו בעיני רוחם איזשהו מצב אידיאלי, איזשהו מוצר אידיאלי. היה להם איזושהי הבנה מאוד מאוד טובה, גם מצד שני, של המספרים. הם ידעו לחבר בין הויז'ן הזה שיש להם, שאיזה מוצר הם רוצים לייצר, לבין איזשהו חיבור מאוד עמוק, לביזנס, למספרים, להתנהגות גולשים, למה יקרה. וברגע שהם יודעים, אתה יודע, לקחת ויז'ן, לחבר אותו למספרים, ואז לבנות איזשהו תהליך של, אוקיי, זה ה-roadmap בעצם, זה הדברים שצריכים לקרות. אז זה עובד מאוד מאוד יפה, ואני חושב שגם, מאוד חשוב, שחשוב לפרודקט, איזושהי יכולת מנהיגות, להוביל, בעצם להוביל את הצוות, לגייס את האנשים שיאמינו בויז'ן, במיוחד נניח, אם מתכנתים, מעצבים, כאילו מאוד חשוב להראות להם, כאילו, אני חושב, מאיך שאני רואה את זה, מה הויז'ן שלך, ומה אתה רוצה שיקרה, ואז הם מאוד נרתמים, ובעצם עושים את מה שהם צריכים לעשות, כדי לגרום לזה לקרות. אז בעצם,

אייל דוד: [12:54] בעצם מה שאתה טוען, זה שאתה מחפש מישהו די כמוך, שיודע בעצם ללכת מהאסטרטגיה, מהחזון בעצם שוב, לצר, וכן, להיות מאוד מחובר לביזנס, וגם גרייט קומיוניקטור.

גיא רוזמן: [13:08] סליחה על כל האנגלית. אני חושב ש, אתה יודע, לפרודקט מנג'ר, זה באמת תפקיד כזה שהוא, כאילו, הוא נמצא בין הרבה, הרבה אנשים אחרים, שעושים דברים שהם יותר טכניים, והוא צריך גם את ההבנה הטכנית, גם את ההבנה הביזנסית, גם את ההבנה המרקטינגית, בסוף בונה מוצר למישהו. אז כן, זה הרבה יכולות, ולדעת להסתכל על הכל כזה, קצת מ-high level, ושוב, ולגרום לאנשים, כאילו להתחבר לזה,

אייל דוד: [13:35] ולעשות את זה. וזה מאוד נכון, כי באמת יש הרבה מנהלי מוצר, שלא, הם קצת מתעלמים, לא יודעים, ככלל, אבל קצת יש התעלמות, גם אני הייתי כזה פעם, מתעלמים מהצד הביזנסי, וזה כל כך, כל כך, בסוף אנחנו בונים חברה, אנחנו בונים משהו. ומתאהבים באיזשהו מוצר, או איזה רעיון. כן, בדיוק. ככה אני הייתי בסטארט-אפ שלי, איך אומרים, היינו צעירים, ואתה יודע, בוא נבנה אפליקציית טיולים, בלי מודל כלכלי ברור, ונראה מה קורה. אז זה נקודה, שאני מאוד מתחבר אליה. אז בוא ניגע בדברים, בעצם, שחשבנו לדבר עליהם. בוא נדבר שנייה, בעצם, איך מביאים, הכי בסיסי, נעשה על זה ממש feel קצר, איך אתה מביא היום, יוזרים למוצר? איך זה נראה? ממש ל-details. כן. טוב, אז א',

איך מביאים יוזרים למוצר — Paid Advertising

גיא רוזמן: [14:22] זה נושא גדול, וזה גם מאוד תלוי בשלבים, של החברה או של המוצר. מה שאנחנו עושים, אנחנו מתעסקים ב-paid advertising. paid advertising, בדרך כלל זה ב- גוגל, בלינקדין, במטא. ואז מה שאנחנו עושים, אנחנו משתמשים בכסף, בסדר? בתקציב מסוים, כדי לקנות טראפיק, להביא אנשים, לאתר, למוצר, לעמוד נחיתה, וואטאבר, ולגרום להם לעשות משהו. להשאיר ליד, להירשם, או לרכוש. ואנחנו מנסים לעשות את זה, בצורה שהיא הכי יעילה שיש. אני חושב שהיעילות, זה שם המשחק, בטח בשנה שנתיים האחרונות, כשהרי לפני זה, היה בעצם שלב של, היפר גרוס כזה, שהחברות השקיעו המון כסף, בגדילה, ובעצם בשנה שנתיים האחרונות, רוב החברות, הן עוברות למין מצב כזה, של התמקדות באפישנסי, ופה אנחנו נכנסים למשחק, כי לבזבז כסף על פרסום, מאוד קל, כל אחד יכול לעשות בקלות, אבל מה שחייבים לעשות, זה בעצם לחבר את ההשקעה הזאת, במספרים של הביזנס, ולראות מה באמת מזיז את המחט, כאילו איזה מודעות, או איזה קמפיינים, באמת מזיזים את המחט, וגורמים לצמיחה עסקית, אז בואו באמת בכמה מילים, אתה נכנס עכשיו לעבוד עם חברה, איך נראה התהליך? אוקיי, אז בעצם איך שאני רואה את זה, בשירות שאנחנו נותנים, שזה שירות של Customer Acquisition, שהוא מורכב מארבעה שלבים, שלב הראשון זה Research, מחקר מאוד עמוק,

תהליך ה-Customer Acquisition בארבעה שלבים

אייל דוד: [15:56] מחקר, דבר ראשון, ואני חושב גם גיא, ששווה לי לציין, זה אתה גם, גיא, שיצא לנו, אתה עושה מחקר גם די מוצרי, מעבר למחקר שוק, כשאתה מסתכל על מתחרים וזה, וזה נורא הפתעת אותי, אתה גם יורד לעומק הפאנל, כדי להבין את הקור של החברה,

גיא רוזמן: [16:11] ובאמת מציע גם הצעות מוצריות על הדרך. לגמרי, תראה, יש לנו בעצם מרקטינג בריף כזה שיצרנו, שזה שאלון מאוד ארוך, שצריכים למלא ביחד, עם החברה שאנחנו הולכים לעבוד איתה, ובו אנחנו מקבלים את כל המידע, עכשיו זה מידע שהוא מאוד מקיף, זאת אומרת, זה גם על המרקט, גם מה עשיתם עד עכשיו, גם על המוצר, על השלבים במוצר, גם על הסיילס, מה קורה בתהליך המכירה. הרבה פעמים זה חברות שאוספות לידים, או חברות שאוספות דרך המוצר לידים, ויש מעורבות של סיילס, אז צריך להבין גם מה קורה שם. כי אתה תלוי בהם כדי לסגור את המעגל. לגמרי. אני חייב בן אדם, אני רוצה גם למכור לו. לגמרי, אני חייב ש... או שהמוצר הוא מקונברט ומביא את המכירות, או שזה אנשי מכירות שסוגרים את הלופ, או שהרבה פעמים זה שילוב. זה יכול להיות התחלה במוצר, אבל יש אנשי מכירות שבאיזשהו שלב נכנסים לתהליך. צריך להבין את התהליך, צריך כאילו לאפיין אותו, ולהבין, לראות שזה בכלל עובד. אז זה השלב הראשוני, השלב של הריסרצ', שכולל גם שלב של מחקר מתחרים, מחקר מילים, מחקר קהלים, וכו' וכו'. בסופו של דבר, הוא מסתיים מבחינתי, באיזשהו מידיה פלן. באיזה תקציב אנחנו לוקחים, ואיך אנחנו מחלקים אותו, בצ'אנלים השונים. זה יכול להיות סרץ', זה יכול להיות סושל, ווטאבר. זה השלב הראשון. אחרי שבנינו את זה והחלטנו, אז אנחנו נכנסים לשלב של הבנייה או יצירה. פה אנחנו בעצם ממש בונים. בונים את המודעות, בונים את המסרים, בונים את הסרטונים, אם יש, מה שזה לא יהיה, ואת המבנה, ואת הארכיטקטורה של הקמפיין. איך זה נראה בכל פלטפורמה. פה גם כן, אפשר עוד להיכנס לזה, ויש הרבה ניואנסים, אבל בגדול, זה השלב. ברגע שאנחנו בונים, אנחנו מעלים את זה לאוויר, מתחילים לרוץ. מתחילים להוציא כסף, מתחילים לקבל טראפיק, מתחילים לקבל פידבק, בעצם. ואז נכנסים לשלב שהוא ongoing, שהוא לא נגמר, זה אופטימיזיישן. מקבלים פידבק מהעולם. זו המכונה בעצם. זאת המכונה. המכונה מתחילה לרוץ, וכל הזמן צריך לשפר את המכונה. כי כל הזמן לומדים דברים חדשים. יש אינפוטים שנכנסים, אגב, גם מהמוצר, גם מהסיילס. זאת אומרת, יכול להיות שעכשיו הבנו שפיצ'ר X יותר מוכר, יותר עוזר לסיילס למכור, מפיצ'ר Y. אז אוקיי, אז בואו ניקח ונעשה איזשהו קמפיין על הפיצ'ר הזה. לבדוק אם גם לשווק אותו מביא. בדיוק, ננסה להביא מתוך הפיצ'ר הזה יותר מכירות. אגב, הרבה פעמים קורה שבאמת בקמפיינים מבליטים איזשהו פיצ'ר מסוים, ואז מגיעים אנשים שרוצים את אותו פיצ'ר, אבל הם לא בהכרח רוצים את כל המוצר. ואז יש פה גם איזושהי בעיה שאין התאמה בין מה שאנחנו משווקים לבין מה שאנחנו מוכרים. זה גם כן יכול לקרות. ששוב, בלי הבנה נורא עמוקה, אתה כנראה לא תבין את זה. אם אתה סתם בעצם מריץ קמפיינים. מגניב, אז עברנו כל השלבים.

בעיות חוזרות במוצרים: פיצ'רים מיותרים ודיסקונקט מהקהל

אייל דוד: [19:05] נגעת פה בנקודה מאוד מעניינת, אז באמת נגענו ככה במוצר, במוצרים השונים שיוצא לך לפגוש. אז בוא, אם אתה יכול לשתף, באמת ראית הרבה מוצרים שונים בשנים האחרונות. יש איזה שהם בעיות

גיא רוזמן: [19:19] שאתה יכול לזהות קרדינליות או שכיחות שחוזרות בעצם במוצרים, אובר דה טיים? תראה, אני חושב שהעניין הזה של הרבה פעמים חברות ומנהלי מוצר, ובכלל בונים הרבה פיצ'רים, שלאו דווקא היוזרים משתמשים בהם. זה דבר אחד שאני רואה. ואז בעצם גם זה קצת מבלבל את השיווק, כי כאילו על מה בדיוק אתה מדבר, וגם זה אולי פחות יעיל, כי אתה משקיע הרבה מאוד אנרגיה בבנייה ובתחזוק של הרבה פיצ'רים שלא בהכרח

אייל דוד: [19:54] מביאים את הכסף, בסופו של דבר. כנראה, כמו שאתה אומר, מבלבלים גם את היוזר במסע שלו.

גיא רוזמן: [20:00] כן. ושוב, יש פה גם את העניין של, יכול להיות שמישהו מעוניין מאוד בפיצ'ר מסוים שבנית, אבל הוא לא בהכרח רוצה את כל שאר הפיצ'רים, ואז מה אתה עושה? כי אתה רוצה למכור איזה מוצר גם במחיר מסוים, ולתת יותר ערך, אבל איכשהו יוזרים רוצים רק את הדבר הקטן הזה שהוא נותן פחות ערך. אז גם פה יש איזה בעיה. ואז צריך לעשות את זה פיצוח מאוד עמוק של הקהל, ולהבין מה באמת מה באמת הוא רוצה, ואולי לפעמים יש ניתוק כזה, זה קורה גם במרקטינג וגם בפרודקט, אני חושב, מהפרסונה, מהקהל, מה-ICP, איך שתרצה לקרוא לזה, ולא תמיד מדברים בשפה שלו. זה משהו שהוא מאוד בעייתי במרקטינג. הרבה פעמים יש לך חברות שמדברות באיזושהי שפת מרקטינג כזאת, שמרקטרים אוהבים, בוסט, אפישנסי, סקייל, וכל מיני מילים כאלה, יפות, אבל זה לא השפה שלצורך העניין, האיש איי-טי, שאליו אנחנו מכוונים, מדבר. שפה אחרת לגמרי. ואותו דבר קורה בפרודקט, זאת אומרת, יכול להיות שהפרודקט רוצה לעשות משהו מאוד יפה ומאוד סליק, אבל שוב, אתה מדבר לאיזשהו איש איי-טי, שזה בכלל לא מעניין אותו, הוא רק צריך את הפתרון, שהוא יכול גם להיראות מאוד רע, אבל הוא פותר לו את הבעיה באמת, אוקיי? והוא מרגיש שמישהו פותר בעיה בשבילו. אז אני חושב שיש את הדיסקונקט הזה, וצריך למצוא דרכים כדי לגשר על הפער הזה. שבין מה שאתה מתכנן

אייל דוד: [21:24] בחדר, לבין מה שקורה בפועל. וכשאתה נכנס לחברות, או שהדבר הזה באמת קורה, הדברים האלה קורים, אז בעצם אתה חושב שהם נחשפים, או כאילו כשהם עולים בעצם לשולחן, כי אתה מעלה אותם, אבל זה קורה בגלל שפתאום עכשיו אתה נכנסת ועשית מחקר מעמיק, כי בעצם התחילו לשפוך כסף על הדבר, מה בעצם הדבר

גיא רוזמן: [21:46] שמביא לשולחן את הזרקור על הבעיות האלו? אז א', כן, הרבה פעמים כשאתה מביא מישהו רגע מבחוץ, הוא מעיר לך כל מיני פינות אפלות, פשוט בליינד ספוטס, שלא שמת לב אליהם, אז זה לגמרי. כן? וחוץ מזה, אני חושב שיש תהליך, שאני עושה, שאני חושב שכל אחד צריך לעשות, שזה, מה שלי הכי עוזר להתחבר לקהל, זה פשוט לקרוא את הקהל, זאת אומרת, לקרוא בדרך כלל זה ריוויוז, זאת אומרת, אם אני יכול להסתכל על ריוויוז של חברות שאנחנו עובדים איתם, או של מתחרים, וממש לנתח אותם בצורה עמוקה, ולראות איזה מילים אנשים משתמשים כדי לתאר את החוויה שלהם עם מוצרים דומים, זה הדרך הכי טובה, וכמובן שיש עוד דרכים, אפשר לעשות ראיונות עם משתמשים, אפשר לעשות יוזר טסטינג, שזה משהו שעשינו הרבה בפייבר, באותה תקופה, של אותו בן אדם שעובר עכשיו איזשהו פלואו שאתה בנית, אבל אתה חושב שהוא טוב, אבל ביוזר טסטינג הזה, בעצם אתה מגלה את כל הכשלים, או את כל הדברים, יכול להיות שיש דברים טובים, אתה מגלה מה טוב ומה לא, וזה מגלה לך פשוט הצצה לתוך

קריאת ריוויוז ויוזר טסטינג ככלי להתחבר לקהל

אייל דוד: [22:55] ממש למיינד של הפרסונה שלך. זהו, זו פרקטיקה מצוינת, ופרקטיקה אפילו פשוטה, שעשינו לא מזמן עם לקוח אתה ואני, יש לומר, פשוט לקחנו את החברה, החברה הדי גדולה, לקחנו בעצם את כל שהיה להם, בגלל שהם בעצם נורא גדולים, זרקנו את זה לצ'אט ג'י פי טי, כדי לקבל את הסנטימנטים שחוזרים הכי הרבה, ואז הצגנו להם, אוקיי, תראו, אלה הדברים שהכי מחפשים אצלכם, שזה בכלל היה קסטמר סאפורט יותר טוב, הריפנד פוליסי שיותר טובה במתחרים, כאילו דווקא הדברים האלה, שהם בכלל לא חשבו עליהם, אז ידענו כאילו להבליט את הדברים האלה. כן, זה תמיד מפתיע, אתה תמיד תגלה דברים שלא חשבת, ו ובוא נעבור שנייה, באמת, בוא תשתף אותנו, כי אני חושב שאתה עושה את זה מצוין, את הפרקטיקות, את תהליך מחשבה שאתה עושה, באמת, במעבר בין חשיבה אסטרטגית, רחבה, לחשיבה צרה,

חשיבה אסטרטגית מול חשיבה בדיטייל

גיא רוזמן: [23:54] ואולי גם לדבר על חשיבה אסטרטגית, איך אתה בכלל ניגש לדבר. תראה, אני חושב שחשיבה אסטרטגית, שהוא באמת אפשר להגדיר את זה ולראות את זה בכל מיני דרכים, בגדול אני חושב שזה יותר חשיבה על מה או על הלמה, ופחות חשיבה על האיך. החשיבה של הדיטייל זה יותר איך אני עושה משהו, אבל חשיבה אסטרטגית זה מה אני רוצה בכלל להשיג או למה אני רוצה להשיג את זה. עכשיו, אני חושב שבנטייה, כל אחד יש לו איזושהי נטייה. יש אנשים שהם בנטייה שלהם ביג פיקצ'ר וחושבים באמת היי לבל כזה, ויש אנשים שהם מאוד בדיטייל, זה מאוד אנשי אקסל כאלה, מאוד אוהבים נתונים ומאוד אוהבים את הברזלים ולחפור ולבנות. אני חושב שהנטייה שלי היא לגמרי להיות בברזלים ולהיות בעשייה אבל מצד שני אני מה שאני עשיתי פיתחתי לי כל מיני הרגלים או כל מיני שיטות שבעצם יאלצו אותי רגע לקחת צעד אחורה ולהסתכל על מה שאנחנו עושים ולראות את זה יותר מ-high level אז אצלי בתהליך זה קורה בכמה מקומות דבר ראשון זה קורה בבריף הראשוני עם הלקוח כאילו בשאלות שאני שואל זה מחייב אותי רגע להסתכל על זה מלמעלה ולהבין יותר טוב את התמונה הגדולה שבה אנחנו נמצאים ובתהליך העבודה שלנו בפרויקטים שאנחנו עובדים עליהם אנחנו גם פעם בשבוע חייבים לעשות את הזום אאוט הזה אנחנו עושים איזושהי מצגת שבעצם מראה גם את התוצאות של מה השגנו עד עכשיו ב-month to date, ב-week over week בכל מיני צורות של להסתכל על הדאטה וגם, המבנה הוא כזה, יש לנו תוצאות, אינסייטים ו-next steps ברגע שאנחנו עובדים במבנה כזה אנחנו חייבים רגע לקחת צעד אחורה כי אחרת מרוב עצים לא נראה את היער

הרגלים ושיטות: זום-אאוט שבועי ומבנה מצגת

אייל דוד: [25:37] שוטף שוטף כן תגיד, אז איך אתה יכול להשליך את זה על פרודקט כי אתה לקחת את זה עכשיו למקום שהוא מאוד פאנלי, מאוד אנליטי בעצם יש מספרים שכאילו נורא קל להציג אותם בעצם ולא לזקק מהם אינסייט עכשיו באמת בעבודת פרודקט שוטפת נגיד אז יכול להיות שבשבוע האחרון לא קרה יותר מדי אז איך כן היית פורט את זה שנייה לחשיבה יותר אסטרטגית

גיא רוזמן: [26:01] עם העוגן הזה? עם השיטה הזו שהזכרת? אז ראשית יכול להיות שבשבוע לא קרה הרבה אבל בחודש כנראה כן קרה הרבה אז יכול להיות שפעם בחודש צריך לעשות את הזום אאוט הזה ושוב אמרנו שהרי שאתה בונה פרודקט אתה צריך לחבר אותו למספרים בסופו של דבר אתה לא עושה את זה לשם שמיים אז גם אם זה פעם בשבועיים או פעם בחודש צא רגע החוצה ותסתכל על זה למרות שגם אני חייב לומר שכן תמיד יש kpis מסוימים שגם ברמה היומית אתה יכול להסתכל אני כל כך שמח ללכת איתך

אייל דוד: [26:32] ממש אוקיי וזה עוגן אחד שאתה מייצר לך, שיטה אחת. דרך אגב, לפני שנמשיך, זה בעצם דברים שפיתחת על סמך דברים שקראת, ששמעת, או שזה פשוט מכוח המציאות נוצר?

גיא רוזמן: [26:43] תראה, יכול להיות שזה דברים שקראתי ואימצתי, אז אני לא יכול להגיד לך שקראתי ספר שאמר שזה מה שצריך לעשות אני מנסה להגיד לך, אם יש איזה, אז לא, אין איזה ספר אחד, זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה ניסיון והרבה ספרים והרבה ידע של אחרים, שבסוף אתה יודע, לקחתי את הכל, הרבה והרבה, וייצרתי מזה, או שוב, דברים שאני למדתי, לדוגמה אני למדתי שכדאי להיפגש ולדבר על הפרויקט פעם בשבוע, כי תמיד עולים דברים בדרך, אז ואם תדבר על זה פעם בחודש אז פשוט לא תיעצר הלמידה ולא תיעצר ההתקדמות. נכון. אוקיי, יש לך רעיונות נוספים, שיטות נוספות שאתה סיגלת על עצמך? אני חושב שגם מתוקף העובדה שאני עובד מול לקוחות, אבל זה גם נכון למי שעובד בארגון, כי תמיד יש לו מנהל, ברגע שאתה בא ואתה צריך להציג את העבודה שלך למישהו ואתה צריך להסביר בטח למישהו שהוא לא מהתחום שלך מה אתה עושה, זה מחייב אותך לעלות למעלה, כי אתה לא יכול לתת לו את הדיטלס, אם אתה הפרודקט מנג'ר אתה לא תדבר לפרודקט מנג'ר ותסביר לו. בשפה שהוא מבין, לא, אתה תדבר עם ה-VP או עם ה-CEO, אתה חייב לדבר איתו במונחים שהם יותר, דבר ראשון, יותר מחוברים לביזנס, אוקיי, שזה בעצם הקו המאחד בין כולם, ובעצם אתה תהיה חייב לפשט, אתה תהיה חייב לפשט את הקונספטים, את השפה, כן, את הטרמינולוגיה שאתה משתמש בה, בצורה שתהיה הרבה יותר ברורה, אז זה מחייב אותך להיות הרבה יותר חד במחשבה שלך, וזה משהו שהוא קשה, לא כולם מצליחים לעשות את זה. הרבה פעמים, עם אנשים שהם לצורך העניין מנהלי מרקטינג כאלה יותר צעירים, הם יבואו וידברו עם הלקוח או עם המנכ״ל בשפה שלהם, ואז הם יאבדו קשב מאוד מהר.

הצגה להנהלה מאלצת פשטות וחדות מחשבה

אייל דוד: [28:30] זה קצת מזכיר, מחזיר אותנו לבחור הזה שאתה יכול לדבר איתו, כאילו דיברנו על ראיונות משתמשים, שגם שם אתה בעצם צריך להנמיך, כדי בעצם לקבל, ובמקרה הזה להעביר את המידע. כן, לגמרי. ואני זוכר אותך בעוד, בעוד, בעוד איזה משהו, תמיד גם בפגישות שהם מאוד

גיא רוזמן: [28:48] דיטייל-אוריינטד. לגמרי, הרבה פעמים באמת בשיחות יש נטייה לאנשים להיכנס לנקודה ולהתחיל לחפור בה יותר מדי, עד כדי שאין אין שום ערך בדיון כבר, אז הרבה פעמים באמת בשיחות הם רגע, עזבו את זה, הבנו את הנקודה, בואו רגע נשים את זה בצד, נחזור לזה, בואו נעלה רגע למעלה, מה אנחנו עושים פה בכלל, מה המטרה שלנו של כל הדבר. אני גם מאוד רגיש לזמן של אנשים בפגישות ולאפקטיביות בפגישות, אם פגישה אפשר לעשות אותה ברבע שעה אני מעדיף, מאשר לעשות אותה בשלושת רבעי שעה, אני אף פעם לא אמלא את הזמן סתם. וזה אגב גם קורה לי הרבה בפגישות שאני עושה עם חבר'ה שאנחנו עובדים איתם, שמים ביומן חצי שעה בדרך כלל, עושים את זה ברבע שעה, כי אנחנו גם מגיעים מאוד מוכנים, אג'נדה מאוד ברורה, אלה דברים שנדבר עליהם, זה הדברים שקורים, אוקיי. כי אנחנו לא רוצים לבזבז אותו. תראה, ככה הכי אפשר לעבוד תמיד יחד. משהו נוסף על חשיבה אסטרטגית? יש לך עוד איזה טיפ בהיבט הזה? לא חושב שיש לי איזה משהו ספציפי, שוב זה דברים באמת שאצלי, זה אולי לך אפילו יותר קל לראות את זה, כי אצלי זה כבר דברים שהם מאוד בילט אין. וזה פשוט הרבה נהלים ושיטות כאלה ואחרות שאני משתמש כדי בעצם לעשות את זה ולזכור כאילו מה המטרה שלנו.

אייל דוד: [30:17] ופחות תעסוק רק בדיטלס ורק באיך אנחנו עושים את הדברים. אז בוא כן נתעסק בדיטלס, בוא תן לנו אולי עוד כמה טיפים שתשלוף לנו על פגישות, כי ראיתי שאתה נורא רוצה, ונמשיך הלאה.

טיפים לפגישות: אג'נדה, הקלטות ומצגות

גיא רוזמן: [30:28] עוד פעם זה ממש קצר, בגדול זה גם, זה גם די בייסיק, אז אולי כולם יודעים את זה, אבל כשמגיעים לפגישות, קודם כל תגיעו עם אג'נדה, קודם כל תגיעו עם מה אתם רוצים להוציא מהפגישה הזאת. זה חשוב הרבה, ולפעמים זה לא קורה, לפעמים עולים לפגישה כי יש פגישה. וכמובן אחרי פגישה שיש סיכום ושיהיו אקשן איטמס זה נורא קל, נכון, כאילו יש כבר דברים אוטומטיים, לגמרי ברור. דבר נוסף אגב, זה באמת, אנחנו מקליטים את כל השיחות תמיד, שזה מאוד עוזר גם כשמישהו לא נמצא בשיחה, ואגב, לא צריך להזמין אותו אולי לשיחה, אבל אולי כן שווה שהוא יראה את ההקלטה, כי יכול להיות שבדקה עשרים ושתיים דיברנו על משהו שרלוונטי אליו, אז הרבה פעמים נשלח הקלטות של שיחות ואומר, אוקיי, תסתכל בדקה הזאת. דבר נוסף שאתה,

אייל דוד: [31:11] באמת, אני גם לקחתי את זה כמובן, זה שאתה מגיע כל פגישה עם מצגת, זה לא רק שיש את האג'נדה, האג'נדה גם כתובה במצגת, אבל אתה גם מכין שיעורי בית, אתה גם מגיע מאוד אפוי לרגע הזה, שאוקיי מתחיל לדבר, בום, הנה, הנה המקום שבו אנחנו כבר נכנסים לתכלס.

גיא רוזמן: [31:27] אגב מצגות, זה משהו שבאמת אני צריך לתת קרדיט לקי לוג'יק, ובעיקר לאלון בריינר שהיה מנכ״ל של קי לוג'יק איזו תקופה, ובעצם ממנו למדתי על איך פורמט של מצגת יכול מאוד לזקק רעיונות, ואגב הוא באמת בן אדם. על חשיבה ביג פיקצ'ר, אתה יודע, מישהו שהיה סמנכ״ל אסטרטגיה, זה מה שהוא עושה, אז אני חושב שממנו הרבה למדתי על החשיבות של הדבר הזה, ובאמת איך איך ליישם את זה, כי מישהו שהוא בא דווקא כאילו מלמטה מהעבודה ומהעשייה עצמה של הקמפיינים, איך לשלב את זה, אז כן, זה עוד איזה משהו ששילבתי.

מה גיא מאחל לעצמו בעוד עשר שנים

אייל דוד: [32:04] מגניב. שאלה חדשה שאנחנו מוסיפים, מה אתה מאחל לגיא בעוד עשר שנים.

גיא רוזמן: [32:11] אה, תראה, אני מאחל לו עוד, אני רוצה להגיד עוד מאותו דבר, כי בסך הכל גם המקום שאני נמצא בו היום הוא מקום שהוא מבחינתי מאוד טוב ומשמח, אז אני רוצה להמשיך בקצב הזה, לעשות דברים שמעניינים אותי, לדבר עם אנשים שכיף לי איתם, כמובן להיות עם המשפחה שלי שזה הכיף הכי גדול בחיים שלי, אז עוד מזה, ואתה יודע, עוד אתגרים, עוד דברים מעניינים.

ההשפעה של AI על התחום

אייל דוד: [32:39] מגניב. תגיד, בעידן של AI, אם אתה מסתכל קדימה, איזו השפעה אתה רואה שבטווח הקצר תהיה לזה על התחום שלך.

גיא רוזמן: [32:50] השפעה כמובן אינסופית, הרבה מההשפעה עדיין רחוקה, אפילו לא רואים אותה. היא כבר מסביבנו בכל דבר, זה אנחנו כבר מבינים, מה שאני חושב שהרבה אנשים, אנחנו נרגיש שזה כנראה יותר ויותר משמעותי, גם אם אתה לא הולך להיות מומחה AI, וגם אם אתה לא הולך להתכנת או לכתוב קוד. אני חושב שאתה תרגיש את זה כל הזמן. יותר ויותר אז גם אם אתה לא עושה שום דבר זה קורה וכמובן ככל שתכניס לשיטות עבודה שלך יותר שימוש בכלי AI לצורך העניין מרקטינג בריף היום מי שאנחנו עובדים איתו עונה לי על זה אבל בתכלס כנראה שכבר ChatGPT יכול לעשות 50% מהעבודה אז תכניס יותר ויותר פרקטיקות שהן מאוד נגישות אתה יודע לכולם מאז המהפכה הגדולה של GenAI מלפני שנה שנתיים ש-ChatGPT התחיל זה פשוט מאוד נגיש אז כמו שלא יודע מה האינטרנט נגיש לכולנו AI נגיש לכולנו וכמובן שיהיו עוד כלים ויהיו עוד דברים אתה יודע אני קטונתי אני לא איזה גאון AI אבל אין ספק שזה משהו שאנחנו נרגיש יותר ויותר ואנחנו נכניס לזה בין אם נרצה או בין אם לא אז כדאי שנתחיל את זה כבר עכשיו נגנוב גם דוחות אולי ודברים כאלה זה דברים ש... דוחות, ניתוח נתונים יש המון המון המון המון יוז קייסס שבה... אני אומר כל אחד... שהוא עובד בעבודה כמו שלנו כך את העבודה שלך תפרק את זה לגורמים כנראה שAI יכול להיכנס בהרבה מאוד מקומות כבר עכשיו זה מצחיק כי כאילו לנו בתור עצמאים זה נורא ברור ונורא זה לגמרי טוב אני יודע שאתה שומע המון ספרים אני לא יודע קורה כנראה יש לך איזה שהם המלצות קודם כל אני אגיד שבאמת אני ממליץ לקרוא או לשמוע מה שזה לא יהיה ריצה נכון לעשות זה או בהליכות או בריצות או ברכבת כמו בדרך לפה. בדרך לפה. או ממש לשבת ולקרוא כאילו יש גם בעיניי חשיבות ממש לשבת ולקרוא ספר אמיתי ובאמת יש הרבה דברים שאני קורא אני אני רוצה אולי אין לי איזה משהו ספציפי שאני רוצה להמליץ עליו כי באמת יש הכל וכולם. מה הספר הכי טוב שקראת? האמת שהספר כן יש אחד שאני חושב שהוא בולט שזה ריוורק של החבר'ה שעשו את בייסקאמפ שבעצם הם מדברים על איך לעבוד בצורה יעילה בגדול. וזה לדעתי ספר שמאוד השפיע עליי החברה שלי היא חברה שהיא work from anywhere אז אנחנו עובדים רימוט אונלי וזה מחייב אותך להיות מאוד יעיל ומאוד חכם באיך אתה מעצב את ההתנהגות של החברה כי אתה לא יושב עם אנשים במשרד ועכשיו כל הזמן יכולים לדבר אחד עם השני. אז אתה גם צריך לבנות תהליכי עבודה גם צריך לבנות איזה קאלצ'ר סביב הדבר הזה זה מאוד מאתגר ומעניין אז אני חושב שזה באמת אחד הדברים שלי מאוד עזרו לחשוב על איך עובדים זאת אומרת לא רק.

המלצת הספר: Rework ועבודה רימוט

סיכום ואיך ליצור קשר עם גיא

אייל דוד: [35:40] לעשות עבודה אלא גם לעצב את איך שעושים את הדברים מקסים גיא תודה רבה איזה כיף שבאת ומי שרוצה ליצור קשר עם גיא לינקדאין לינקדאין זה המקום הכי טוב אפשר גם לחפש אותנו באינטרנט מדיה פלוס דוט קום אבל תתחברו אליי בלינקדאין גיא רוזמן הכי פשוט מגניב יאללה תודה גיא תודה חברים תודה ביי ביי. חברים תודה להקשבה אם מצאתם את הפודקאסט הזה בעל ערך תוכלו להירשם לעקוב אחרינו. כמובן לפרקים נוספים בספוטיפיי אפל פודקאסט או כל אפליקציה אחרת כמובן שאם לא מצאתם אותנו באיזושהי אפליקציה אשמח שתכתבו לנו נשמח מאוד לחמישה כוכבים בכל פלטפורמה ושתעקבו אחרינו כדי שעוד מאזינים יוכלו להיחשף אלינו ולמצוא את הפודקאסט אתם גם יכולים למצוא את הפרקים הקודמים בכל אפליקציה או בערוץ היוטיוב יש לנו לינקים בתיאור עד עד הפעם הבאה יאללה תהיו יעילים וביי ביי.