תמלול: אילון רשף | Gong | איך בונים מוצר לארגוני מכירות

אייל דוד: [00:01] היי חברים, זה אייל. הגעתם לפרודקט בילדר ופה תוכלו להקשיב לשיחות המוצר הכי מעניינות. המסע שלי החל ב-2012 כשלמדתי מה זה פרודקט בסטארט-אפ שלי. מאז עבדתי בתעשייה ומ-2017 החברה שלי מייעצת למגוון חברות. הדרייב שלי הוא לעזור לכולנו להשתפר כאנשי מוצר. ולפני שמתחילים, אם אתם נהנים להאזין לפרודקט בילדר, דרגו אותנו בבקשה בחמישה כוכבים בספוטיפיי. זה ייתן לי אחלה פידבק שהפודקאסט נותן לכם ערך וזה ישמח אותי מאוד אז יאללה מתחילים. אילון מה העניינים? בסדר גמור. איזה כיף שאתה פה. תודה על ההזמנה. ברור. תודה שהסכמת מגיע לנו אילון מגונג כמובן אתה רוצה לספר בכמה מילים על החברה ממש להכניס אותנו פנימה?

מה Gong עושה ואיך המוצר התפתח

אילון רשף: [00:50] בטח בטח בשמחה. אז באמת חברת תוכנה software as a service כבר קיימת לדעתי תשע שנים כבר שזה ממש הרבה אנחנו מספקים פלטפורמה לארגוני מכירות בעיקר שהיום כבר כולם קוראים לזה AI אנחנו התחלנו עוד לא ידעו מה זה AI אבל הקליין טופאים שלנו אנחנו בעצם מבינים כל מה שקורה בתקשורת בין אשת או איש המכירות עם הלקוחות שיחות אימיילים טקסטים לא חשוב מה מפעילים על זה AI ואז אנחנו יכולים לעזור לו ממש בין אם זה לקחת סיכומי שיחה לא לכתוב בשבילו אימיילים להגיד לו מה כדאי לו לעשות מה לא כדאי לו לעשות לעזור לחברה להבין מה עובד מה לא

אייל דוד: [01:27] עובד מלא מלא דברים בעצם כל הארגון עובד עם זה. ממש כאילו עד למעלה בעצם. כן. ותגיד מהמוצר שהתחלתם אתה אומר בעצם הקליין טופאים אבל כמה זה השתנה בעצם?

אילון רשף: [01:38] זה התפתח מאוד זאת אומרת עדיין אנחנו יודעים להקליט שיחות כן אבל היום להקליט שיחות יותר קל כשהתחלנו לא היה כפתור להקליט ולתמלל יש לנו מנוע משלנו אבל היום אפשר לתמלל עם כל מנוע כן זה לא חדש זה לא טכנולוגיה מתקדמת אבל עדיין יש הרבה לקוחות שבאים ואומרים אני משתמש בגונג קודם כל כי בצורה אמינה אני יודע להביא את כל האימיילים ולהקליט רק את מה שצריך ולהוציא תובנות בצורה הכי טובה שיש. מצד שני יש גם מוצרים חדשים יש מוצרים שמאפשרים לארגון לעשות פורקאסטינג, לנהל את הפייפליין של הלקוחות, להתכתב עם לקוחות מלא מלא דברים שלא היו בהתחלה.

אייל דוד: [02:11] אני משער שגם ככל שעבר הזמן גם התחלתם בעצם לעלות למעלה בארגון נכון? התחלתם בסיילס רפס וזה התחיל להתפתח כלפי מעלה?

למכור ל-CRO: הלקוחות הראשונים וה-value המהיר

אילון רשף: [02:19] לא דווקא דווקא התחלנו מההתחלה עם ה-CRO שזה בעצם ה-Chief Revenue Officer זה הבן אדם שמקבל החלטות אנחנו כשהתחלנו ניסינו למכור יש איזה פונקציה ארגונית שנקראת Revenue Operation שזה כמו מין IT של ארגון המכירות וגילינו שזה אח שלי היה בתפקיד הזה באותה תקופה אמרתי לו אח שלי בוא תקנה את המוצר הוא אמר לי תקשיב אני כל כך עסוק אין לי זמן בשבילכם. אמרתי אח שלי לא מוכן לקנות כנראה זה לא התפקיד הנכון ואז עמית ואני הבנו שצריך למכור לבעצם מי שאחראי על הכסף ואז הרבה יותר קל אתה בא לבן אדם אומר לו תקשיב אתה שם גונג אתה תראה אחוזי סגירה יותר טובים מה שנקרא Attainment אנשי מכירות יותר יעמדו ביעדים רואים את הכל. אונבורדינג יותר מהיר וזה משהו שמדבר לכל מנהל מכירות. וזה כבר דבר שידעתם להגיד אחרי כמה זמן. ידענו להגיד את זה בהתחלה בתור תקווה אמרנו זה מה שאנחנו מאמינים שהמוצר עושה. לקוחות הראשונים אמרנו להם תשמעו זה מוצר ראשון תבדקו יחד איתנו בוא נראה. אבל מהר מאוד הם ראו את זה בעצמם זאת אומרת לקוחות ראשונים שלנו אפילו עשרה ראשונים באיזשהו שלב באנו אמרנו נגמר פיילוט בוא תשלמו. והיו אני חושב שניים שאמרו מה פתאום יקר מדי אמרנו בסדר לא קרה כלום מבטלים ואז הם אמרו לא לא רגע רגע לא מבטלים. ואז הם ראו שם את הvalue מאוד מהר זה מוצר שאחד היתרונות שלו גם חסרונות זה שמקבלים value מאוד מאוד מאוד מהר. וגם מקבלים value מאוד מאוד מהר ובעצם נשארו איתכם מאז כל החברות האלה? הרוב נשארו חלק פשוטו פשטו רגל לא נעים אתה יודע חברות טכנולוגיות לא תשע שנים זה הרבה זמן. אבל יש הרבה שנשארו מ-2016 עוד מעט שעון זהב אולי נותנים ביום הולדת עשר שנים. זהו זה גם סוג מוצר כזה נכון ש once אתה בפנים

אייל דוד: [04:01] כאילו זה נהיה עוד כלי עבודה שקשה לעקור אותו מהחברה. כן כן למרות ששוב יש חברות שלא עימנו היום זה מבאס יש חברות

אילון רשף: [04:08] שעימנו אבל אין להם גרוש על התחת ואז מבאס גם אותם אבל בסוף גם אותנו אבל כן יש לנו הרבה לקוחות מהבאץ' הראשון של 2016 אני מעריך שרובם עדיין איתנו.

אייל דוד: [04:19] מדהים מדהים זה אחד הכוחות נראה לי של גונג. עוד דברים שראיתי לפני שבאת זה באמת כאילו הערכים שלכם יש לכם כאילו ממש עמוד באתר אז אתה רוצה להרחיב על זה?

ערכי החברה שנכתבו מלמטה: no sugar

אילון רשף: [04:31] כן קודם כל יש לנו לא מעט אז אני לא חושב שכדאי באמת לעבור אחד אחד אבל באמת מה שעשינו זה תהליך מאוד נחמד כי בסוף כשיושבים שלושה אנשים בבאבים כאילו כולם רואים אחד את השני כשארגון גדל זה כמו שבט בסוף לא כולם מכירים את כולם ואז כדאי לכתוב את מה שהם הערכים כדי שאנשים ידעו מה הם אמורים לעשות כשהם מגיעים לחברה. אבל אי אפשר להמציא נגיד אני אגיד מחר לא יודע בגונג אנחנו חסכנים. אנחנו לא חסכנים כולם יראו את זה וזה יהיה כאילו עוד משהו שכתוב על איזשהו קיר. אז באמת תפסנו את כמעט כל העובדים דאז אז לא יודע 60 100 לא יודע כמה היו ואמרנו להם בואו תכתבו מה אתם חושבים הופך את גונג למקום שאתם אוהבים לעבוד בו. ועשינו מין כזה פוסטיט נוטס על קיר ועשינו מקבצים. ואז יצאו דברים שלא טריוויאליים למשל אחד הדברים שאנשים מאוד אוהבים זה נקרא no sugar. אז אמרנו מדברים אומרים את האמת בלי פלאף כן אמריקאים מאוד קל להם פלאף בגונג יש מעט פלאף. יש לנו משהו של אהבת הלקוחות מאוד מאוד passioned רייבינג פאנס. יש לנו כמה דברים כאלה שבעצם הפכו להיות מטבעות לשון בתוך החברה אבל הם נבעו מזה שבעצם זה אמיתי זה לא עמית ואילון המציאו זה כל העובדים באו פעמוס זה באמת מה שאנחנו מרגישים כשאנחנו באים בבוקר לעבודה. וואו זה מדהים זה גם מצביע עליכם שאתם יודעים לקבל פידבק ואתם יודעים גם לאמץ אותו. יכול להיות אבל אני מעז ממש ברמה הכי בסיסית כי אם אתה מנסה להמציא משהו זה לא עובד נגיד אני באמת כאילו זה זה טופ דאון זה לא עובד אז אתה אומר בוא ניקח את הדברים הטובים נשכפל אותם ולא בואו מחר אני אחליט שאני עם שני מטר עשרים וקולע טוב משלוש זה לא יגרום לי להיות שני מטר ועשרים ולקלוע משלוש. כן אולי אולי בעתיד אולי.

אייל דוד: [06:08] אז תספר לנו קח אותנו כזה במורד הזמן אז התחלתם ב-2006 2015 נכון ובעצם מאז איך התפתחתם איך זה נראה היום.

Gong היום, ומ-CTO ל-CPO

אילון רשף: [06:16] אז היום אנחנו כבר לדעתי בסביבות ה-1,000 איש עדיין הרוב זה go to market בארצות הברית יש לנו בארץ כ-400 איש מגייסים גם הרבה. יש לנו גם סניף קטן באירופה. מוכרים לכל הלקוחות באמת מלקוחות מאוד קטנים סטארטאפים גם ישראלים ועד באמת fortune 50 זאת אומרת מנוע חיפוש גדול שמתחיל ב-G כל מיני כאלה מרכב גדול. מהמם ובעצם עוד דבר שקרה זה שעברת מטייטל של CTO ל-CPO נכון? כן כן כשהתחלנו אז היינו שניים כן אז כל אחד עשה משהו אז עמית עשה סיילס ומרקטינג ואני עשיתי פרודקט ואינג'ינירינג אני אפילו כתבתי קוד לפני שהתחלנו בחברה שלפתי IDE שלא עשיתי לזה הרבה שנים קודם וכתבתי קצת קוד POC אבל באיזשהו שלב זה נהיה מפלצת הארגון אינג'ינירינג. זאת אומרת מאות אנשים וזה לא בהכרח הפורטה שלי ולא בהכרח הפאשן שלי. זאת אומרת לפני כארבע שנים אני חושב אולי כבר חמש אז הגיע מישהו שהוא head of R&D ואני לקחתי על עצמי את הפרודקט.

אייל דוד: [07:22] מהמם אז אולי תספר לנו טיפה לצלול יותר למוצרים השונים טיפה על הלנדסקייפ, אתה יכול לספר אבל טיפה מה אתה עושה ביום יום בתור CPO?

היום-יום של CPO: ניהול 80 אנשי מוצר ופיצ'רים עמומים

אילון רשף: [07:32] כן אז קודם כל ארגון המוצר בגונג הוא כבר די גדול זאת אומרת כ-80 איש לא נספור כאילו פלוס מינוס זה משתנה לפעמים יש כל מיני פונקציות שעוברות בין מחלקות אז זה כ-80 איש אז מן הסתם כשמנהלים 80 איש זה כבר לנהל מנהלים זה לא לנהל אנשים בצורה ישירה לצערי ואז הרבה מאוד מהזמן זה באמת ניהול אנשים זאת אומרת היום הייתה לי שיחה עם מנהל מוצר אחד שרוצה לעבור בין קבוצה א' לקבוצה ב' איך עושים את זה מנהל קבוצה ב' שצריך למצוא לו משהו ממש דברים שכאלה אני קצת אדמיניסטרטיבי אבל בסוף זה ניהול כן לטפל באנשים לדאוג שיש להם מסלול קריירה שיש להם קלאריטי לגבי מה הם רוצים לעשות לגייס אנשים. חלק שני של העניין זה גם באמת נקרא לזה הסתכלות גלובלית על איפה המוצר הולך והבנה של מה אנחנו הולכים לפתח שנה הבאה נגיד שלושה חודשים הקרובים לא צריכים אותי. אז כמובן אני לא עושה את זה לבד אבל שוב זה להניע את התהליכים ובעיקר בעיקר לזהות אזורים שאולי נופלים בין הכיסאות. חמישה אנשים שעובדים כל אחד לוקח אזור מה עם השישי שאף אחד לא ראה אז שם אני מקדיש לא מעט מחשבה.

אייל דוד: [08:37] שם אתה גם רואה את עצמך כהכי טוב בין כל הדברים האלה שאתה עושה? לא יודע מה הכי טוב אני באמת לא קשה לי קשה לי לשפוט אבל

אילון רשף: [08:48] אני משתדל לעשות תפקיד קודם כל בלי קשר יכול להיות שאני מתכנת הכי טוב זה לא התפקיד שלי כן זה לא משתנה. כן כנראה שלא היית מאוהב בזה אז אני מאוד אוהב את זה כתחביב.

אייל דוד: [08:58] כן כתחביב בדיוק. ובעצם היום אתה מעורב ברמת הפיצ'רים הספציפיים או ממש רק באסטרטגיה כמו שאתה מתאר את זה כאילו אתה חוטא בזה?

אילון רשף: [09:08] אני לגמרי מעורב בפיצ'רים לא בכולם. אני משתדל להיות מעורב בפיצ'רים שאני קורא לזה level of ambiguity גבוה זאת אומרת הלקוח אומר אני צריך באנטרפרייז גדול ואומר אני צריך לנהל אנשים יותר טוב כאילו יוזרים. אבל ברור מה זה לנהל יוזרים זה היררכיה זה כאילו באמת לא ברור ושם אני חושב שהניסיון עוזר. כמובן שהראשי קבוצות אצלנו יכולים לכוון את זה אבל לפעמים הניסיון שלי יודע לעזור ולהגיד אוקיי בוא נסתכל לפה נסתכל לשם. אז באותם דברים שהם או מאוד מאוד מאוד אסטרטגיים או מאוד מאוד אמביגיוס אני בדרך כלל מזריק את עצמי לתוך התהליכים האלה אבל אני לא יכול להיות מעורב בכל פיצ'ר ופיצ'ר אני כנראה גם לא יכול לעזור כי הפרודקט מנג'רים ושווים הלקוחות

אייל דוד: [09:46] מכירים את אותו ממני מה עובד אין לי אין לי מה לתרום שם באמת. כן טוב אתה רק אומר פרמישיונס ונהיה לי חם זה דברים שהכי לא כיף לעשות.

אילון רשף: [09:53] אני לא כיף אני אוהב את זה אבל בסדר אבל אם לא כיף לעשות אז על אחת כמה וכמה אני צריך להקדיש לזה אנרגיה כדי שאנשים יעשו את זה נכון אז כן לא זה תמיד הדבר הזה שבחברות b2b הכי מחכים לא להתעסק איתו כי הוא תמיד חור שחור. נכון נכון זה זה טאקס כי כולנו אוהבים לייצר ערך ללקוחות פעמים שלא מייצר ערך ישיר אבל בלעדיו לא יהיה ערך עקיף לחברות גדולות. בדיוק.

אייל דוד: [10:15] מהמם אז תספר לנו טיפה באמת על איזה מוצרים עכשיו בעצם מהדגל של החברה.

המוצרים, המתחרים, ומייקרוסופט וסיילספורס

אילון רשף: [10:22] איך נראה הלנדסקייפ טיפה מתחרים אני יודע שהתחילו לצוץ וזה אולי דבר שגם השתנה מתחילת הדרך. כן אז באמת הקטגוריה שהיינו בה בהתחלה זה נקרא conversation intelligence שזה הבנה של שיחות ואימיילים ומה עושים משם שם אני חושב היום פורסטר נגיד שם אותנו בודדים בפינה הימנית העליונה של הגריד הלידר היחיד שזה מאוד נחמד. כן שלחתי את זה לסבתא שלי אבל היא כבר לא בחיים אז היא לא ראתה אבל אז באמת אנחנו מאז אנחנו עברנו לקטגוריה שנקראת revenue intelligence שזה בעצם פלטפורמה עיקרית של ארגוני מכירות שאיתה הם מנהלים את היום יום פלטפורמה שיושבת מעל CRM. אנחנו בעצם מוכרים שלושה מוצרים שונים אבל זה בעצם פלטפורמה הרבה קונים את הכל ביחד. שזה בין ה-conversation intelligence שזה איך אני לוקח את השיחות משתמש בהם לשפר אנשים לשתף ידע. מוצר שנקרא forecast שזה איך אני צופה מה ארגון המכירות ימכור וקטגוריה שנקראת sales engagement שזה איך אני מנהל את התקשורת השוטפת מול הלקוחות למשל פרוספקטינג אני צריך לשלוח הרבה מיילים איך אני דואג שיגיעו בזמן אז זה בעצם שלושת המוצרים אנחנו מוכרים מן הסתם את שלושתם אחד יותר חלק יותר ישנים חלק יותר חדשים. ובאמת כשמסתכלים על כל הקטגוריה כולה אז יש אנשים שהגיעו היה להם מוצר sales engagement ומנסים לפתח את שאר הדברים. יש חברות שהיה להן מוצר forecasting, מנסים לפתח את שאר הדברים. אנחנו לא יודע אם זה מעניין או לא אבל את הלקוחות זה מעניין זה אנחנו היחידים שפיתחנו הכל in house. כשחברות אחרות עשו מרצון מחוסר ברירה זה בעצם נאלצו לעשות אקוויזישנס ואז המוצרים לא כל כך מתחברים טוב ביחד אבל בלי קשר זה תחרות אמיתית זה כבר חברות אמיתיות בסדרי גודל שלנו הכנסות של תשע ספרות וזה כבר fair fight כאילו זה לא איזה סטארט-אפ עם שלושה חתולים ושבא לנסות משהו. יש גם את הענקיות שבטח התחילו להיכנס לתמונה נכון? בא לך לדבר על זה? כן כן, אז קודם כל זה בסוף תמיד החשש של כולם נכון? כשאתם מסתכלים כאילו על מה עצר חברה כמו סלאק זה היה מייקרוסופט זה לא היה זה מה עצר חברה כמו זום זה שוב היה מייקרוסופט כן זה לא זה תמיד הגדולות הן אלה שיש להן יותר יש להן unlimited distribution כן אז אז בעולם שלנו זה מייקרוסופט וזה סיילספורס שיש להם בעצם מערכות CRM שהן לא עושות מה שאנחנו עושים אבל נורא קל להגיד שכן. אז היום הם בוודאי קשה להם להתחרות ישירות כי אין להם את הפיצ'ר סט שלנו ואין להם ואנחנו לא יודעים לייצר את הערך שאנחנו יודעים לייצר ללקוחות. אבל הם בהחלט יוכלו לבוא ללקוחות להגיד להם תשמעו גונג טובים אבל אנחנו כמעט אותו דבר וקחו בחינם לשנה. וזה ודאי אנחנו צריכים להילחם מול מישהו שנותן את זה בחינם. בינתיים אנחנו מתמודדים זה טוב בין היתר כי גם מישהו שהולך על זה אחרי שנה חוזר אלינו כי זה לא עובד. אבל אם יום אחד הם יחליטו לקחת את זה מאוד מאוד מאוד ברצינות גם הם יכולים להביא 400 איש ולפתח דברים בוודאי שאנחנו צריכים לרוץ קדימה מהר.

אייל דוד: [13:05] כן אני חושב שמה שעומד לצדכם מלבד הפיצ'ר סט וכל אולי גם הדאטה שנאסף עד כה. שזה ברור והחוזים שיש לכם קדימה גם זה עצם העובדה שאתם יושבים הרי על המשבצת שמכניסה כסף כמו שאמרת מהתחלה וכאילו מבחינת ROI זה הכי הכי ברור אז קשה לעקור אתכם נגיד אם אנחנו מסתכלים על סלאק וטימס לצורך העניין. הבומבה שהם קיבלו אז אולי הסיטואציה מעט שונה. יש איזשהו מתחרה שאתה ככה שם עליו עין יותר מאחרים ששווה להסתכל עליו?

אילון רשף: [13:36] אנחנו נותנים רספקט לכולם באמת לא אין לנו איזה מישהו שאתה אומר וואלה זה אנחנו אני חושב שאנחנו רואים מתחרה בטח בשליש חצי מהעסקאות ונותנים להם כבוד ומשתדלים לנצח כמה שיותר.

אייל דוד: [13:47] יאללה אני אוהב את זה. טוב ושאלה נוספת שזה דווקא עלה מהקהילה יש חברות שהן מובלות טכנולוגית

פרודקט-לד ומודל הפודים

אילון רשף: [13:55] יש חברות שמובלות פרודקט איפה אתה רואה את גונג בעצם בבית הזה? כן אצלנו הצורה שבנינו את הארגון אז פרודקט ואינג'ינירינג זה זה ממש שלוב. זאת אומרת מי שמכיר את הספרים של מרטי קייגן למשל כשמדבר על כל המודל הזה של הפודים אנחנו ממש עובדים על מודל של פודים. יש פרודקט ויש אינג'ינירינג ליד ו-UX וזה בעצם ה-building block שאנחנו עובדים בו. אז במובן מסוים אנחנו הייתי אומר על זה אפילו פוד-לד, זאת אומרת כל פוד מגדיר אג'נדה רץ קדימה מאוד מאוד אוטונומוס יחסית למה שמקובל בתעשייה. Having said that, ברור שבסוף המטרה זה לייצר מוצר, זאת אומרת כארגון ודאי פרודקט-לד, זאת אומרת, הדבר העיקרי, הסיבה העיקרית שקונים גונג ולא איזשהו מתחרה כולל סיילספורס זה כי המוצר יותר טוב, לא כי דווקא איש המכירות יותר טוב למרות שעמית השותף שלי אוהב להגיד שהוא רוצה לבנות חברה שהמוצר כל כך טוב שאנשי מכירות בינוניים יכולים למכור אותו ואנשי המכירות יהיו כל כך טובים שגם אם המוצר יהיה בינוני אפשר למכור אותו והכל יהיה בסדר. אבל בוודאי שאנחנו מסתכלים על עצמנו כחברת פרודקט קודם כל, אין בכלל ספק. מעולה.

אייל דוד: [14:56] אתה יכול לתאר כמה אתגרים שבעצם היום אתה מתמודד איתם? שאתה כאילון כמובן.

אתגרים בסקייל ומהפכת ה-AI

אילון רשף: [15:02] כן כן כן אז יש הרבה אתגרים שבסקייל שלנו יש הרבה אתגרים אז יש לנו אתגרים למשל שבאים לקוחות גדולים וקונים איתנו עסקאות מאוד גדולות. ולפעמים לכל אחד חסר גרוש ללירה. איך מתזמרים את אנחנו ממש נרוץ ונתאבד על הלקוחות האלה אבל עדיין יש לנו רודמפ ועדיין צריך לנהל את זה ועדיין אנחנו לא רוצים להבטיח דברים שלא נוכל לעשות אז איך מנהלים את כל האירוע הזה ואני מסתכל על זה בתור דבר טוב לא רע. אבל עדיין צריך לנהל את האירוע הזה. בסקייל שלנו גם איך מייצרים תמונה קוהרנטית בארגון של מה המוצר עושה ומה הוא יעשה עוד שנה. דיברתי על זה קצת קודם אבל באמת מה איך לדאוג שדברים לא ייפלו בין הכיסאות מזה שלכל אחד יש לו את האג'נדה שלו ורץ איתה קדימה. ויש אג'נדה שהיא תמיד מעניינת את כולם היום זה כל מהפכת ה-AI שאומנם אנחנו סוג של היינו בפרונט עוד לפני שהיה פרונט. ועדיין מובילים את זה ועדיין זו תעשייה שמחדשת את עצמה כל שבועיים ולכן איך מוודאים שנשארים בפרונט איך מוודאים שעושים מספיק אקספרימנטים בשביל לגלות משהו שמוסיף ערך.

אייל דוד: [16:06] היה איזה פטנט שאנחנו לא מצאנו דברים בסגנון הזה. מהמם, אני אתקוף בדיוק באמת את האחרון מחוץ נחזור ל-AI. אני חושב שזה אתגר אבל עם זאת גם יש פה בחובו גם בעצם עצם זה שה-AI הפך להיות כזה קומודיטי בוא נקרא לזה מתחיל להיות כזה אז גם פתח לכם בטח הרבה דלתות או לצורך העניין הרבה אדופשן שפעם היה יותר קשה להשיג אותו.

אילון רשף: [16:27] המון המון יש המון חברות שלא היו מדברות איתנו לפני שלוש שנים בנקים גדולים בארצות הברית בחיים לא היו חושבים על אפילו להקליט שיחות נראה להם מוזר שלא לדבר על בכלל לעשות משהו עם זה והיום זה לא אם זה איך ובאיזה צורה נכנסים לזה. אבל פייר זה גם הווליו שאפשר לייצר זאת אומרת עם כל הכבוד יש לנו צוות AI מאוד גדול וחזק והכל הערך שאנחנו ידענו לייצר לפני שלוש שנים לא ידענו להוציא סיכום שיחה. ידענו להוציא חתיכות מזה אבל לא היה אנחנו לא יודעים לפתח את כל מה שתעשייה שלמה פיתחה במשך חמש שנים עכשיו אז כן אז היום באמת הערך שמקבל ארגון מכירות שמשתמש בגונג היום הרבה יותר גבוה ממה שהוא קיבל לפני שלוש שנים זה מייצר המון הזדמנויות זה גם מאוד קל להרגיש את זה. ובדיוק עכשיו ראיתי אנחנו עושים סיסטמטית win-loss analysis עם לקוחות שניצחנו והפסדנו אז בדיוק ראיתי win-loss analysis אתמול או היום לא זוכר עם לקוח שאומר שאלו אותו למה אתה בחרת גונג אז הוא אומר תקשיב זה קסם שאלו אותו מה זה קסם זה לא אנחנו עושים זה צד שלישי עושה. אז הוא אומר ישבתי עם איש מכירות זה מן הסתם מנהל המכירות. הסתכלנו על איזה אקאונט וראיתי שיש קופסה כזאת שבגונג אתה יכול לשאול אותו מה שאתה רוצה. שאלנו אותו למה לקוח רוצה לקנות את המוצר שלהם שאני לא יודע מה הוא. הוא כתב 1, 2, 3, 4, 5. הוא אומר שאלתי את איש המכירות זה נכון? איש המכירות אומר לא שזה נכון השלושה הראשונים זכרתי שניים האחרונים שכחתי. אז היכולת שלך היום לייצר ערך בצורה כזאת היא שבאמת בשלושים שניות אתה מסתכל על מה הוא צריך. והשאלה הבאה יכולה להיות למה הוא רוצה לקנות ולמה הוא לא רוצה לקנות.

אייל דוד: [17:47] זה משהו שבאמת קצת קסם כאילו לא היה אפשר לדמיין את זה לפני שנים. מהמם וזה גם בעצם מחזיר אותנו לצ'אלנג' הראשון שהזכרת פתאום מגיעים סוגי לקוחות שזה בנקים לצורך העניין ואז צריך להתאים להם ולהתאים גם לקוחות גדולים בעצם וגם צריך להתאים להם צ'ופצ'יקים כמו שאמרת. בעצם הכל כבול בהכל אז נשמע אתגרים טובים ובריאים אני רוצה לשאול שאלה שאנחנו שואלים פה בדרך כלל באמת אנחנו נחזור ל-AI מבחינת פרודקט סקילס באמת אחרי כל הדרך שעברת הרי עברת בגונג ולפני כן בסטארט-אפ קודם וכאמור דרכך בפרודקט התחילה עוד לפני מהם לדעתך הסקילס הכי חשובים למנהל מוצר.

הפרודקט סקילס: להבין מה הלקוח באמת צריך

אילון רשף: [18:34] אז אני חושב שזה ניהול מוצר הוא קצת מקצוע כזה שלא בכל מקום הוא מוגדר אותו דבר יש לי כאילו המון המון סקילס לצורך שלו קומיוניקיישן סקיל ודיסקאברי סקיל ופרודקט בילדינג סקיל ופרוג'קט מנג'מנט סקיל וקומיוניקיישן סקילס וקולבוריישן סקיל היה עליה משמור באמת. אני חושב שזה נורא תלוי בערך מה הדגש לחברה ואיפה היא מיישמת את מנהלי המוצר. אצלנו הסקיל הראשון שאנחנו מסתכלים עליו זה היכולת לעשות איזה שמות כמו customer empathy אבל אני לא אוהב אותו אבל זה באמת לשבת עם הלקוח להסתכל לו בלבן של העיניים ולהגיד אוקיי הלקוח צריך את זה וזה מה שהוא יקבל מזה. כי אחרת אתה נהיה מין כזה paper shuffler אתה מעביר את הלקוח לצד הכפתור בצד ימין אז לא זה מה שאנחנו רוצים. אז באמת אני חושב שכל מנהלות ומנהלי מוצרים אצלנו יודעים לעשות את זה ממש ממש טוב לשבת עם הלקוח להבין להקשיב להבין מה הם צריכים לא רק מה הם רוצים. זה מספר אחת. כן יש כמה סקילים נוספים שבסוף אוקיי build a fucking tank כאילו בסוף כדאי גם לבנות את זה כמו שצריך ולתקשר את זה החוצה גם אם זה פנימית לאנשי מכירות וכן הלאה אבל אנחנו זה הראשון שלנו. וגם אני חושב שמי שהיה מסתכל היום על מנהלים ומנהלות מוצרים בגונג היה שם לב שבזה הם ממש ממש טובים וכמובן תמיד יש על חשבון אולי סקילס אחרים שהם בסדר גמור אבל אנחנו לא עד כדי כך פיקי כשאנחנו מראיינים אנשים חדשים. ואתם עכשיו מחפשים נכון? כן כן אנחנו מגייסים היום בכל התפקידים באמת אנחנו עכשיו זה מצחיק אנחנו מחפשים עכשיו 60 משרות משהו כזה וזה נדיר עכשיו שאנחנו מדברים על איפה שאנחנו נמצאים בספטמבר 2024 וזה קצת יוצא דופן בתעשייה כרגע אז זה נחמד כי באמת יש הרבה אנשים שהם קצת מחפשים שינוי וגם שנה מן הסתם לא נעימה אז זה הרבה ככה לא היססו לפני שבכלל הרימו את הראש אז זה באמת תהליכים נחמד ככה להיות בסיטואציה כזאת. אז הנה עוד אתגר ובעצם אז

אייל דוד: [20:13] מכל הסקילס שמנית יש אחד שהוא עולה על כולם זה בעצם להבין מה הלקוח רוצה.

אילון רשף: [20:19] כן כן לשבת עם הלקוח ולהבין בדיוק מה הוא רוצה ולמה הוא רוצה את זה ולמה הוא צריך את זה ומה הוא יקבל מזה זה הנאמבר 1 אם לא אז סתם בונים דברים שהם לא כסיסא.

אייל דוד: [20:29] כן כולנו היינו שם אני חושב אני לפחות יצא לי הד מפשר איפה זה תפס אותך בתחילת הדרך של גונג יצא מצב שבניתם דברים שלא היו בכיוון שהייתם צריכים לאפות אותם יותר הייתם צריכים לעשות את הארכיאולוגיה יותר טובה.

אילון רשף: [20:43] כן אני חושב שזה לא מקרי בסוף שאנחנו כאילו מחזקים את השריר הזה כי זה שריר שאנחנו מאוד מאמינים בו. ולכן אני לא חושב שעשינו שם טעויות גדולות זאת אומרת היו מקרים שלקחנו אמרנו אוקיי הלקוח צריך את זה בנינו וראינו שאנחנו לא מצליחים לייצר לו value באיזה אזור. אבל לא חושב זה באמת מעט מאוד דברים שבנינו הסתבר שאף אחד לא צריך אותם אם בכלל אבל זה כי אנחנו עושים over investment באזורים האלה אנחנו קצת אפילו לפעמים מגזימים בוא תסביר לי למה אתה באמת צריך את מה שכבר ביקשת שלוש פעמים. שווה המון כסף כמו שאמרת אתה מרדף ברור כן אבל אז אני חושב ששם באמת לא יש מקומות אחרים אולי שפספסנו שם אני לא חושב שפספסנו.

אייל דוד: [21:18] ומה יכול להיות שהלקוחות שלכם הם מאוד לא סלחניים לצורך העניין כי דווקא נשמע לי שאנשי מכירות הם בדיוק כאלה הם לא סלחניים נכון אם יש לו טעות.

אילון רשף: [21:27] אז הוא יימדד עליה וכאילו זה. אני חושב שדווקא אנשי מכירות הם לא בסוף זה ביזנס פיפל כן זה כאילו כל עוד זה בכיוון זה בסדר זה לא נגיד אם הייתי בונה לא יודע מכשיר רפואי זה פחות סלחני או מנוע של מטוס או ביפר. בעיה בעסקי התוכנה אוקיי לא אבל תוכנה גם לא למטוסים תוכנה לבני אדם אז מקסימום שם לצדה טובה הם גם יגידו בסדר דילגתי זה לא כל היום.

אייל דוד: [21:55] מעניין אוקיי איזה עוד אתגרים אתה שם לב שיש לכם היום במוצר ואתה יכול גם לחשוב על חברות אחרות כי אנחנו במקום תקופה כזאת שהמוצרים די דומים. לפחות מבחינה יוייט פה נגיד אז איזה אתגרים אתה מזהה היום?

שיפינג של המבנה הארגוני, ומוצר Engage

אילון רשף: [22:13] אתגרים או פיטפולס אפשר להגיד. חלק מהאתגרים שלי דיברנו אני חושב שבתוך המוצר עצמו יש איזו קלישאה שאני קצת מאמין בה שאומרת שכל חברה עושה שיפ של האורגניזיישן סטרקצ'ר כאילו בסוף אתה אומר שהקבוצה הזאת עושה איקס יש לה טאב שנקרא איקס שם הדברים בפנים. אני לא נגד זה דרך אגב שזה בסדר פשוט בוא נסדר את האורג סטרקצ'ר שיתאים ללקוחות ולא הפוך כי כנראה אפשר קשה להימנע מהסיטואציה הזאתי. אבל אני חושב שעדיין בגלל שאנחנו בנינו מוצרים, המוצר האחרון שעשינו לו לאנץ' לפני כמה חודשים, אז עדיין יש לנו קצת את הסימפטום הזה של הנה טאב שעושה משהו וטאב שעושה משהו. יש לנו לא מעט עבודה לעשות בשנה הקרובה של לבוא ולהסתכל הוליסטית על הפלטפורמה ולהגיד אוקיי נחמד שהמוצר נקרא אינגייג' אבל בעצם הוא צריך להיות פה קצת ופה קצת ופה קצת ולא טאב שנקרא אינגייג' והכל בפנים. אז אני חושב שבחוויית המשתמש יש שם עבודה לעשות אבל בוא נגיד זה בסדר זה לא נורא. ומהו אותו מוצר בעצם, תסדר את האוזן. מוצר אינגייג' זה מוצר שנקרא sales engagement, זה עוזר לאנשים, לאנשי מכירות, לפנות בצורה סיסטמטית ללקוחות שלהם. היוז קייס הכי נפוץ בזה זה איך אני עושה פרוספקטינג, איך אני פונה ללקוחות שאני לא מכיר, אז אתה ממש יכול להגיד הנה מאה האנשים האלה, תעשו לי טאסק בכל יום שלישי לשלוח להם מייל ואז ביום רביעי בלינקדאין, יום חמישי להתקשר אליהם, ווטאבר. זה כמובן ממש סיסטמטי אבל יש המון תהליכים כאלה שאתה גם רוצה לקחת בצורה סיסטמטית, למשל אני רוצה 30 יום לפני רינואל להתקשר אליו לשאול אם זה בסדר, אז גם אני מסדר טאסקים אוטומטית עם בפנים מערכת טלפוניה, מערכת אימיילים שעוזרת לך לעשות הכל בצורה סופר אפקטיבית. מהמם. והכל מדיד? הכל מדיד ומשקיעים המון המון בריפורטינג כי בסוף הארגון רוצה להבין מה קרה, זאת אומרת למה מישהו אחד שלח 10 מיילים והוא שלח 50 מיילים. מה, מי מעדיף איזה אימיילים, עדיף וכן הלאה. וכשאתה אומר השקנו לא מזמן, כבר יש נתונים, כבר רבעון לצורך העניין? זה כבר יצא לשוק בערך לפני שנה, זה מרגיש אתמול אבל זה שנה וכבר יש, זה חיובי. יש מאות רבות של לקוחות, כאילו revenue שמונה ספרתי, אז זה כבר מוצר מאוד מצליח. אני חושב שאני כלקוח פוגש את זה מהצד השני, את כל הטוב הזה, עם כל ההפצצה בעצם. ההפצצות האלה, אנחנו גם מנסים מאוד לחנך את השוק לא לעשות הפצצות, הכיוון שהמוצר בנוי זה לעשות יותר פרסונליזציה מאשר הפצצות, זאת אומרת לכוון את הבן אדם, כמה שאנחנו מצליחים, לבוא להגיד אל תשלח לעשרה אנשים, תשלח אימייל טוב לבן אדם אחד אחרי שחקרת וראית שהוא צריך. להגיד שאנחנו יכולים להכריח את הלקוחות לעשות ככה, לא יודע להגיד לך, אבל אין לנו פיצ'ר שאומר הבן אדם יכול לשלוח מייל משישה מייל בוקסים שונים כדי שלא ייחסם, כי אמרנו זה כרגע לא בפריוריטי ונשאיר משהו למתחרים לעשות. כן כן ברור, אני חושב שדווקא כן בעתיד אתם הולכים לשם, זה כמו שאתם היום הרי מזמן אתם אומרים אוקיי אתה מדבר יותר מדי בשיחה, אז נכון זה אותו רעיון בעצם. לגמרי, כל הרעיון זה שמערכות תוכנה, דאטה, AI יכולים לעזור לך לעשות עבודה יותר טוב, אידיאלית יחליפו את החלקים המשעממים, מה שלא יכול להחליף שיעזור לך לעשות את זה טוב, אף אחד לא אוהב לעשות עבודה רעה. כן זה מאוד עניין מזה.

אייל דוד: [25:10] כן כולנו רוצים להיות אפקטיביים אין ספק. אז באמת איך אתה רואה את העתיד של AI

עתיד ה-AI במכירות: שדרוג ולא החלפה

אילון רשף: [25:17] לאיפה זה הולך בהיבטים שלנו, בוא נישאר כאילו ברמת אנשי המכירות לצורך העניין. כן אני חושב שזה מן הסתם איזשהו שילוב, כן יש איזשהם מקצועות שלגמרי יוחלפו, אני חושב שזה מיעוט, הרבה יותר קטן מאשר מה שמדברים. יש לי מול הבית חייט. באמת כזה, מכונת תפירה, וגם הוא נשאר, הוא אמנם מבוגר אבל חשבנו שיוחלפו החייטים וגם חייטים יש. אבל זה נכון שיש מקצועות שמן הסתם טכנולוגיה מחליפה. אני חושב שברוב הגדול של המקרים זה לא החלפה אלא שדרוג. זאת אומרת לצורך העניין אם באמת היום מי שאין לו גונג צריך לכתוב מייל ללקוח בעצמו אז גונג כותבת לך דראפט ראשוני, זה לא יחליף את הצורך שלך אני חושב לכתוב אימייל, לדייק את זה, תשקיע 5 דקות, תשקיע 5 ולא 50. כנ"ל לזכור לאיזה לקוח לחזור ביום רביעי הבא. פעם היית לא יודע, או פותח יומן או מנסה להיזכר או שהיית מחזיק קצת עליה. היום יש לך מערכת שאומרת לך תקשיב לא דיברת איתו שבוע, ההוא ביקש ממך אקשן אייטם, ומסדרת לך את החיים. אז אני חושב שגם בארגוני מכירות וגם בתכנות וגם בהרבה מקצועות אחרים AI בעצם הוא זה שיחליף את, אני קורא לזה דראדג'רי, העבודה המעצבנת והמשעממת שבאמת מחשב יכול לעשות נורא בקלות. זה כנראה אומר שאיש מכירות יוכל לעשות פשוט יותר, אז אם היום לא יודע יש לו קווטה של מיליון דולר זה קווטה של שני מיליון דולר וחצי דולר whatever the thing is ופשוט להיפטר מהחלק של העבודה שבאמת באמת מעצבנת. אז כנראה שיהיו יותר חייטים בקטע הזה כי ליותר אנשים יהיה להם זמן.

אייל דוד: [26:49] מצד שני ייפתרו כנראה יותר בעיות בעולם, נכון? זה מה שאתה בעצם אומר, אנשים התפנו כדי לעשות יותר דברים.

אילון רשף: [26:57] נכון, אני חושב שיהיה כן, כנראה שיהיה צריך פחות אנשים לעשות את העבודה, ואנשים כן, בסוף יש פחות חייטים היום מאשר היה לפני נגיד 200 שנה, וכן אבל מן הסתם

אייל דוד: [27:09] ייווצרו מקצועות אחרים שהם אקוויוולנטים, כן, אף אחד לא יודע מה הם יהיו היום. אז כאילו בדרך לשם ספר לנו איך בעצם נראה הארגון שלך מבחינת AI, איך זה נראה ארגון הפרודקט, בוא נתמקד אולי שם.

ארגון מוצר AI-first: קבוצת AI ודרייבר אחד

אילון רשף: [27:22] כן ארגון הפרודקט הוא חוץ מ-AI הוא יחסית נראה סטנדרטי, זאת אומרת יש לכל מוצר או לכל אזור מוצר יש כאילו מנהל או מנהלת שמובילים את קבוצת הפרודקט הזאת. ואיפה שאנחנו קצת ייחודיים כי אנחנו חברה AI first כזאת, אז באמת יש לנו קבוצה שלמה שהיא קבוצת AI שגם יש לה פיצ'רים או יכולות שהיא מדלברת בצורה עצמאית. דוגמה, בסדר, עכשיו יש לנו יכולת שמדלברים, שהיא לוקחים לקוח ויודעים להוציא, לייצר מסמך שמסכם את הלקוח הזה מא' עד ת' לפי טמפלייט של החברה. והחברה אומרת אני רוצה קודם כל את הבעיות העסקיות שלו והסטטוס או לא יודע ווטאבר, יודעים לעשות את זה. אז זה קבוצת AI מדלברת בעצמה כי רוב העבודה שם היא AI, יש את הדגובי ויש את זה אבל באמת ה-80 אחוז זה AI. הדבר השני שקבוצת AI עושה זה בעצם תומכת, מייצרת תשתיות, עוזרת לקבוצות אחרות שהמומחיות AI שלהן שם חלשה. למשל המוצר שדיברנו עליו שולח מיילים, אז הנה הקבוצה הזאת עוזרת להם איך אני כותב, איך AI יודע לכתוב אימייל בצורה יותר טובה וזה, אז הפיצ'ר עדיין שייך לקבוצה העיקרית, נקרא לזה של המוצר, אבל בעצם קבוצת AI תומכת, ובגלל שזו קבוצה גדולה היא מצליחה לייצר גם. אז א' כמה היא גדולה וב' איך נראה תהליך כזה. אני מדבר דווקא על התהליך ההיברידי הזה שתיארת. התהליך ההיברידי לא נראה טוב, קשה, קשה, באופן כללי אינטראקציה בין אנשים זה דבר קשה, כן, אבל פיתחנו את המיומנות הזאת. איזה קבוצה עם, אני לא זוכר בעם, אני חושב מנהלי מוצר כרגע, וכמובן מאחוריהם כמה עשרות מפתחים, זאת אומרת יש שם כאילו קבוצה גדולה מאחורי הקלעים. וזה בעצם מתחלק, בסוף אנחנו מאוד מקפידים שיהיה דרייבר אחד, זאת אומרת זה לא שהדרייבר זה מישהו מקבוצת AI או שהדרייבר זה מקבוצה אחרת. אז בתור דוגמא, הוצאנו יכולת שכשהחברות עושות תהליך שנקרא pipeline review, אומר המנהל יושב עם איש המכירות ועוברים אקאונט אקאונט, יש להם מתודולוגיות מה שנקרא מדיק ובאנט וכל מיני ראשי תיבות שבעצם אומרים איך אני מסתכל על האקאונט, מה השפה שאנחנו מדברים אחד עם השני. וגילינו שה-AI יודע לעזור לך, אתה לא צריך כאילו להעיף איך לראות את זה. כן למשל אחד הדברים שאתה צריך לענות זה מי ה-decision maker. אז ה-AI לא יגיד לך מי ה-decision maker, הוא יגיד לך דיברתי ביום שלישי שעבר עם צביקה, צביקה אמר שהוא decision maker, זה כזה. אז מי שהוביל את זה זאת אותה קבוצה שהיא הקבוצה שמנהלת את התהליך הזה של ה-pipeline review, כי הם מבינים איפה זה נכנס בחיים, וביום שני עושים את זה, ביום שלישי עושים משהו אחר. מי שפיתח את התשתית AI הזאת זה בעצם קבוצת AI. אז בעצם מצמידים פרודקט מנג'ר אחד, נקרא לזה הדרייבר, שהוא בעצם של, נקרא לזה, המוצר הראשי, פרודקט מנג'ר שני שהוא מקבוצת ה-AI, במקרה הזה פרודקט מנג'ריות שתיהן, ועובדות ביחד עד שבעצם מחברות את הקצוות. זה כמובן קשה כי קבוצת הפרודקט המקורית לא כל כך מבינה מה יש ב-AI, אז יש לה כל מיני פנטזיות של אולי נעשה משהו שישיר וירקוד. בדרך כלל אותה פרודקט מנג'רית שמגיעה מעולם ה-AI לא אמורה או יכולה להבין את הניואנסים של מה התהליך העסקי ומה הם עושים בימי שני ושלישי.

אייל דוד: [30:16] אז הן צריכות לפתח מיומנות עבודה משותפת, שזה fun, אבל נשים את זה טוב. אז איך אתם באמת הולכים לפתור את זה, מה אתם מכווינים כדי לפתח את הדבר הזה?

אילון רשף: [30:26] לשפר את זה? אז אנחנו בונים תהליך שהוא guidelines נקרא לזה, שהוא אומר אוקיי קודם כל יש drivers, קודם כל ברור מי מוביל את התהליך, שלא הוא יגיד אני מחכה לה והיא תגיד אני מחכה לו. דבר שני אנחנו מסבירים לאנשים אוקיי אתם צריכים עכשיו לעבוד ביחד, איך תעשו את זה תשברו את הראש, ואתם עכשיו עובדים ביחד. ודבר שלישי אנחנו עושים כמה מכניזמים של תכנון שתומכים בזה, למשל אנחנו בתחילת הרבעון לפני שאנחנו עושים תכנון רבעוני אנחנו באים ואומרים בוא נאתר את כל המקומות שהם dependent כזה זה, ונפצח אותם, נבין שאנחנו עושים לזה project planning ברמה הכי בסיסית, יש capacity פה יש capacity פה, זה מתקדם, אז אנחנו כמנהלים קצת מסייעים לתהליך הזה. ומה לגבי, את דיברת על שלא דוברים אותה שפה כביכול, מה לגבי האזור הזה של בעצם לשפר את התקשורת, מה אני יכול לעשות בעזרת AI, מה בכלל התהליך העסקי, איך אתם. כן אז יש את המרכיב של התקשורת בין אנשים, שמים אותם מספיק זמן בחדר ומתחילים לדבר באותה שפה, אבל בכלל אנחנו גם עושים המון עבודה, פעם ממש בנינו סילבוס של כאילו קורס מיני AI כזה, אבל היום נגיד ברמה ג'ן AI הפרודקט מנג'רס כולם, כאילו גם המעצבים דרך אגב, כולם עשו כאילו תרגיל שאומר לך תעשה משהו ג'ן AI, קח שיחת לקוח, תעשה 1,2,3,4,5, תוציא סיכום שיחה, כותרת לשיחה, לא יודע מה, תתרגם אותה לגרוזינית ואז הם נאלצו, קודם כל אני צריך להכיר עכשיו את הקונסול שאני משתמש בו, זה לא צ'אט GPT זה אחד אחר לא חשוב, ואני צריך להבין איפה לוקחים את הדאטה, אני פתאום רואה שהוא כותב לי את זה עם בולטים ואני לא רוצה עם בולטים. אני אומר לו תעשה קצר הוא עושה ארוך. אז לומדים להכיר את השפה, והרצון הוא בסוף שפרודקט מנג'ר, הוא לא יהיה מה שנקרא פרומפט אינג'ניר, הוא לא זה שצריך לכתוב בדיוק את הפרומפט לזה, אבל הוא לפחות צריך להיות מסוגל להסתכל ולהגיד יש לי רעיון, האם אני יכול לשאול את ה-AI האם השיחה הייתה טובה או לא. קח שיחה, תכניס בפנים, תגיד לי מה ה-AI אמר. אמר בסדר? נראה לך בכיוון? הוא תמיד יגיד משהו. אבל לפחות אתה לא מפחד לעשות את האבליואציה הראשונית, כמו שאני חושב שכל פרודקט מנג'ר יודע בראש לבוא ולהגיד אם אני אעשה מסך עם שלושה כפתורים זה ייקח שבוע שבועיים שלושה ולא שנה. ספר יותר על האתגר הזה שבעצם נתתם, כמה זמן זה היה, כמה אחוזי היענות היו לזה, איך זה נראה, והאם הרגשתם אימפקט אחרי הדבר הזה? אז קודם כל זה מוקדם מדי בשביל לדעת אימפקט, עשינו את זה לא מזמן. אחוזי היענות, אתה לא שואל את השאלה הנכונה, כי אצלי זה מי שרצה משכורת עשה את זה, אז אני חושב שכולם עשו, אני לא בדקתי אבל צריך לראות את מה שם המשכורת. ואני חושב שכולם די נהנו, גם יש לנו מישהי שהיא פרומפט אינג'ניר אז היא בסוף עשתה את, נקרא לזה, נתנה להם ציונים, עברה, נתנה הערות, אמרה מה טוב ומה לא טוב. אני מקווה, time will tell, אם באמת הם מאבדים את חוסר הביטחון או מקבלים את הביטחון לעשות דברים בעצמם.

אייל דוד: [33:04] מעולה, אני רוצה שנדבר רגע על עוד תהליכים שקורים אצלכם מבחינת AI, אני חושב שאתם מובילים בהיבט הזה וממש שווה אם בא לך לשתף.

Evaluation לג'ן AI ודירוג Elo

אילון רשף: [33:12] יש הרבה דברים, אני חושב באמת שלנו זה היה נוח כי הגענו מעולמות ה-AI, שבה ג'ן AI זה לא היה מין וואלה בוא נמציא את הדברים מחדש, אלא בוא נעשה אדפטציה של תהליכים קיימים וננסה להבין את זה. אז אתן דוגמא, למשל אני חושב שמה שנקרא אבליואציה זה דבר סופר קריטי. אני רואה הרבה סטארטאפים שכאילו הרצתי פרומפט והיה בסדר ואחר כך הוצאתי מוצר ויהיה טוב, אבל מגיע לקוח אומר התוצר לא טוב, מה אני עושה עם זה עכשיו, אז לא יודע מה אני עושה. אז למשל זה תהליך מובנה של אבליואציה, זה אומר שבעצם כל פעם שאנחנו מוציאים משהו אז אנחנו מודדים אותו. עכשיו ב-machine learning קלאסי זה קל למדוד כי בסוף יש מטריקות כמו precision recall, זאת אומרת כמה, לא משנה, error rate, כן, לא משנה, אני הצלחתי או לא הצלחתי. בג'ן AI זה יותר קשה כי כאילו בסוף הוא כותב תשובה, זאתי נכונה וזאתי נכונה, השאלה מה יותר נכון. אז בנינו לצורך העניין, קודם כל במקומות שיש precision ו-recall או שאני צריך לבדוק accuracy אז אנחנו יושבים ועושים טסט ויושבים אנשים ובודקים ועושים ציון עד הסוף, וכל פעם מודדים כמה שיפרנו. בדרך הזאת אוטומטי. במקומות של ג'ן AI אז אנחנו ממש משווים ישן מול חדש. מה יותר טוב מה פחות טוב, אנחנו משתמשים במטריקה שנקראת אלו. שמשתמשים בה. אלו זה בא מעולם השחמט, זאת אומרת לכל שחקן שחמט יש דירוג. אלוף העולם בשחמט זה בחור נורבגי בשם קרלסן והוא הכי גבוה, ומתחתיו, לא אלוף, הוא בעצם סתם מדורג הכי גבוה. ואז יש הפרשים, הוא 2800 ומשהו ומי שאחריו 2800, ובעצם מה שקורה זה שכל פעם שיש משחק שח אז מי שמנצח מקבל נקודות. מי שמפסיד מפסיד נקודות, וכמות הנקודות תלויה ביחסי כוחות, זאת אומרת אם הוא יפסיד לי הוא יאבד בבת אחת את כל החיים שלו, אבל זה לא יקרה. ובעולם המשנה אני משתמשים בזה גם בלהשוות בין מודלים, זאת אומרת בעצם נותנים לאנשים להגיד תסתכל על משהו אחד, תסתכל על משהו שני, מה נראה לך יותר טוב, שתי התשובות נכונות אבל זאת כתובה יותר טוב, זאת פחות טוב. ואז בעצם המודל שהוא יותר טוב מקבל נקודות, המודל שהוא פחות מפסיד נקודות. ואז אנחנו יודעים פשוט לקחת מודלים, להגיד, אוקיי, זה ציון 1710, זה 1720, גם זה נותן לנו, זה מכמת את המרחק ביניהם, וגם אם אני מציע לשוק מוצר, אני אומר, אוקיי, שיפרתי ב-13 נקודות אלו. עכשיו, ברור שללקוח זה לא אומר כלום, אבל 13 אלו זה פחות מ-100 אלו ופחות מ-1000 אלו, אז אם אחר כך נוציא 400 אלו, אני אדע שממש ממש שיפרתי. אז אין בזה שום דבר חכם, זו נוסחה מתמטית של כיתה י' בערך, אבל היא נורא נחמדה שבסוף נותנת ציון מספרי למשהו שהוא לא מתמטי כזה. כן, ואתה אומר ללקוח זה לא משנה, אבל עדיין אם יש איזשהו סקור והוא עלה, נכון? למה שאתה בעצם... יש היום טבלה של המודלים, לא שלנו, שנותנים להם דברים גנריים, כמו לא יודע מה, תענה לי על שאלת SAT כזאת, אז יש באמת טבלה כזאת בעולם של כל המודלים, לנו זה לא משנה,

אייל דוד: [35:51] כי המודלים שלנו לא צריכים לענות על SAT, הם צריכים לענות על המכירות, אבל האקוויוולנט אצלנו זה בדיוק זה. מעניין, אז איך זה נראה בתוך התהליך, בעצם אתם מגדירים את זה כאיזשהו KPI שצריך להגיע, לא KPI אבל איזשהו מקום שצריך להגיע אליו, זו מדרגה שצריך להגיע אליה, אחרת הפיצ'ר הוא לא מספיק טוב ולא משחררים אותו עד שמגיעים לשם?

אילון רשף: [36:11] זה מאוד קשה, קודם כל כן, אבל זה מאוד קשה דווקא בשיטה הזאת, כי באמת כשהוצאנו את גונג אז בהתחלה השתמשנו במנוע לתמלול חיצוני. היה קטסטרופה, 30%. היום זה וויספר, כן, היום אפשר לעשות עם וויספר, כן, אז היה לנו 30% טעויות. עכשיו, יכולתי להגיד שאני רוצה 25, לא היה אפשר, בעולם, העולם היה ב-30, כן, אז אחרי זה ירד ל-20 ול-10 ואנחנו היום בלא יודע, 8% טעויות, וויספר ב-9, לא משנה, זה כאילו כבר ממש בעיה שהיא היום הרבה יותר קלה. אז אני לא יכול להגיד תעשה לי 90%, הטכנולוגיה לא עובדת, מה אני אעשה? אבל מה שאנחנו, א', יכולים להשוות ביניהם, ובאמת כן אם יש פיצ'ר שנגיד לצורך העניין הוא 50% דיוק, שזה מה שאנחנו מגלים, אני לא אוציא את הפיצ'ר הזה ברוב המקרים האלה, כן, אם זה פיצ'ר שלא מפריע, אבל אם באותה דוגמה שנתתי קודם שאני רוצה לזהות את ה-decision maker ובחצי מהמקרים הוא יגיד לי שטויות, אז האיש בכלל יגיד תעזוב אותי, למה אתה מציק.

אייל דוד: [37:02] טוב, כן, זו דוגמה באמת קלה, יש כנראה דוגמאות יותר מסובכות שיותר קשה להבין בעצם איפה השוני או איפה הערך, אז איך זה נראה, כאילו יש בעצם לעשות לאנץ' לדבר ויש בעצם לחשוף את זה ללקוח, נכון? אתם יותר מקלים בלחשוף את זה ללקוחות ספציפיים, איך זה נראה?

להראות ללקוחות מוקדם: feature flags ובטות

אילון רשף: [37:19] המתודולוגיה בגונג תמיד הייתה שלקוחות מקבלים access לדברים עם פיצ'ר פלאגס מה שנקרא, זאת אומרת לדברים לא בשלים מאוד מאוד מוקדם. יש לי איזה סיפור על פרודקט מנג'ר שיום אחד בא אליי ואמר לי שהלקוח התלונן על איזה פיצ'ר, לא משנה איזה פיצ'ר, לא זוכר, ואמרתי לו איך הראית לו, הוא לא מוכן, הוא אומר אני יודע שלא מוכן, אז כאילו אמרתי לו מה הראית, אז הוא אומר את החלון, אמרתי לו אין חלון, אומר לי היה חלון, אז אמרתי לו ומה הלקוח אמר, הוא ניסה לעשות סייב וסייב לא עבד. מאוד מאוד מאוד מוקדם אנחנו מראים ללקוחות, סיפור אמיתי. ובעולמות ה-AI זה בעצם יותר חזק, כי בעצם להראות להם פיגמה, מה שפרודקט מנג'רים רגילים מראים, או מירו או ווטאבר, זה לא עוזר, כי נחמד שה-AI יודע להגיד תשובה אבל לא מעניין ה-UI, מעניינת התשובה. אז אנחנו מאוד מאוד מוקדם בתהליך מתחילים להכניס כאילו כבר את, נקרא לזה היום בז'רגון, של פרומפטים או תוצאות או טקסטים או ווטאבר, משהו שבעצם אני יכול להראות להם בעולם, סיכום של השבוע האחרון של הלקוח הזה, בוא תראה, זה טוב, זה לא טוב, מה אתה אומר, הרבה לפני ה-UI, ממש לפעמים אנחנו שולחים להם אקסלים עם זה, כדי שיראו אם הדאטה נכון או לא נכון, היה לנו לא מזמן לקוח שהראינו לו בדיוק כזה דבר, סיכום דו-שבועי של מה, אבל פעם בשבועיים אנחנו רוצים לדעת מה קורה, כן, אז הוצאנו לו סיכום דו-שבועי, אני שמעתי את השיחה עם המנהלת מכירות, והיא מסתכלת, ויושבת הפרודקט מנג'רית שלי ומראה לה את זה, ומנהלת המכירות אומרת רגע אני מפספסת פה משהו, אז אמרה מה היא כאילו, הפרודקט מנג'רית אמרה מה פספסת, מה קורה, אז המנהלת מכירות שואלת רגע זו הגרסה של ה-AE או זו הגרסה של ה-AI, של איש המכירות או של ה-AI? אוקיי, את המבחן הזה עברנו, כשאתה לא יודע זה מצוין, אז זה כבר כמובן דוגמה אנקדוטלית מוגזמת, אבל אנחנו מראים להם את זה ואומרים: זה טוב, זה לא טוב, ארומי אמצע יותר קצר, ארומי אמצע ארוך, אני עובד בולטים, לא עובד בולטים, לא שנייה. בעולמות ה-Gen AI, הג'ן מייצר. נכון. אז אתה יכול גם בין אנשים. השותף שלי עמית הוא מנכ"ל, אין לו זמן, אז אם אני אנצל אותו מילה חמש מילים הוא יגיד: זה טוב מדי. מנהל מכירות בדרג בינוני, יש לו זמן יותר לקרוא, אז יש פה גם ניואנסים של מה ה-Use Case, למי זה נועד, כמה קסטומיזציה יש, כמה אפשרות יש ליוזר או לאדמין להחליט מה הוא מוציא, אבל כל זה מגיע ללקוחות מאוד מוקדם, כי אחרת הם לא יאהבו את זה בסוף.

אייל דוד: [39:20] וזה דבר שאולי גם ייחד אותך מעבר ל... אם אנחנו משווים את שניהם למייקרוסופט ו-Salesforce, קלאסי, אין להם את זה. הם לא יכולים להוציא כל כך מוקדם ולעשות את השיח הזה עם הלקוחות, נכון? הם לא יוציאו אקסל ויתחילו לדבר, אקסל במקרה של מייקרוסופט,

אילון רשף: [39:34] ויתחילו בעצם לדבר עם הלקוח בשלב כל כך מוקדם. אז קודם כל הם יכולים, אני לא יודע למה לא עושים את זה. מייקרוסופט זה קצת יותר, ולכן אני חושב שיש להם מוצרים קצת יותר טובים. אני גם בספק אם גוגל עושים את זה, זאת אומרת, אני חושב שזה משהו בקאלצ'ר של חברה, Salesforce בוודאי לא עושים את זה, אני אפילו פעם דיברתי עם מישהו שם ושאלתי אותו, הוא שאל כמה, אם אנחנו עושים בטות, אמרתי לו מה זה בטות? כל פוד כזה עושה 20 בטות, כרגע כנראה שיש בגונג 300-400 בטות איפשהו, כי לכל PM יש 13-20 בטות. אז שאל בשביל מה צריך בטות, אמרתי לו מה זאת אומרת, בשביל התהליך שדיברנו עליו עכשיו, הוא אמר אבל אתה יכול אחרי לאנץ' לראות מה קורה. אמרתי אוקיי זה הבדלי קהל של מאוד גדולים, אתה יכול, אבל אני רוצה את המלון שזה יפגע, לא שזה גרסה 7 יפגע, אבל הם מצליחים, בוא נגיד, יותר מאיתנו מבחינת גודל, יותר גדולים, אז אני לא יכול להגיד ששלי טוב ושלהם גרוע, העובדה שהם ניקדנו לדבר הספציפי הזה.

אייל דוד: [40:22] כן, אני מאמין שזו הדרך הנכונה ב-2024-2025, אבל יש הרבה דרכים להצליח באמת. ואם אתה יכול עכשיו להמליץ לארגון להכניס בעצם יותר עמוק את המתודולוגיות AI שאתם דוגלים בהן, או בכלל באופן כללי להכניס AI לארגון, איך היית ממליץ להתחיל?

איך להתחיל להכניס AI לארגון

אילון רשף: [40:40] אני ממליץ להתחיל בקטן, זאת אומרת לבוא ולהגיד בוא נמצא איזשהו use case של ג'ן AI הכי פשוט שיש, מעטפת GPT כזה שעושה משהו, אפילו שלא חשוב ללקוחות באמת כאילו, כי קשה לדעת בהתחלה. לבוא ולהגיד בוא נכניס אותו, נראה איך הלקוחות מגיבים. בדרך כלל בא האוכל בא התיאבון, זאת אומרת רגע כזה, אז למה לא קיבלנו סיכום של שיחה. ואז אנשים אמרו ארוך מדי, זה אצלנו גם קצר, ואז יש לנו ארוך, גם ארוך וגם קצר. ואז אתה אומר רגע אם יכול קצר אז אולי אפשר, ואז פתאום אתה מגלה את העושר. אבל עד שאתה לא מתחיל גם לקוחות לא יודעים לדמיין את זה. כשהם יודעים לדמיין זה או כי מתחרה עשה וזה מאוחר מדי, או כבר לא יודע, כבר באמת נהיה בור במוצר. אז לנסות לעשות איטרציות זה נורא קל היום לעשות באמת. אם אני משווה את מה היינו צריכים לעשות לפני שלוש שנים, היום זרוק משהו לאיזשהו GPT, תראה מה אתה מקבל, אולי תקבל משהו טוב. גם לא כזה יקר. ב.. יקר זה גם תלוי סקייל, אבל יש מודלים יקרים, יש מודלים זולים, נושא ה.. כן, מבחינת פיתוח בוודאי שלא, נושא העלויות, נקרא לזה, להריץ מודלים זה חלק מהשיקול, זאת אומרת אם אתה מריץ על לא יודע ChatGPT 4 היום זה יקר, תריץ על ChatGPT לא יודע מה המיני אז יהיה זול, או לא משנה קלוד,

אייל דוד: [41:45] יש הרבה אופציות וגם אותן צריך לבדוק. יש פה גם עוד דבר שככל שתתחיל להריץ יותר מהר בעצם איזשהו ג'ן AI,

אילון רשף: [41:52] אתה תתחיל לייצר בעצם גם שכבה שהיא יוניקית לך ותתחיל בעצם לייצר את האקספרטיז שלך, שזה גם דבר שצריך להתחיל לרוץ לעשות אותו. חייבים חייבים חייבים, כי באמת עם כל ההייפ שכולם אומרים AI AI AI AI AI, בסדר, הייפ בצד, אבל היום מוצרים שלא ידעו לשים את זה במקומות נכונים לא ישרדו, כן, אז זה לא אם, אם אם לאן. יש פה מוצר, אתה יכול לקחת מייל ולהגיד תהפוך אותו ליותר פורמלי, פחות פורמלי. משתמשים בזה לא יודע שלושים הרבה אחוז מהיוזרים, יוזר כזה לא יעבור למקום שבו הוא עכשיו מסתכל על דף ואומר מה אני, למה אני עושה.

אייל דוד: [42:22] ממש. אז אוקיי זאת זאת אחלה עצה, ואולי גם עצה נוספת, הסתכלנו כאילו כלפי המוצר, אבל מה שאמרת שאני ממש לקחתי זה בעצם דווקא בתוך החברה להכניס איזשהו אתגר או איזשהו צורך שמוצמד אולי למשהו כמו המשכורת של האנשים. לא, לא הייתי רציני. אני צוחק, אבל זה זה הרגל מצוין להכניס אנשים פנימה בעצם. חייבים.

אילון רשף: [42:42] אני מגלה שוב, זה זה כאילו מין management one-on-one כזה, אבל בסוף בן אדם שהוא לא בקי במשהו, לא מרגיש בנוח, תמיד ידחה את זה, אני עסוק, אנחנו תמיד עסוקים, כולנו עסוקים. אז צריך להזריק לאנשים איזשהו ביטחון עצמי או ידע בצורה מלאכותית כדי שהם יבואו ויגידו וואלה אני עכשיו נכנס, אני עושה משהו עם זה. כי אני לא מפחד מזה ולא ייקח לי שלושה חודשים ואני יודע איך להיכנס לזה, אז בוודאי שצריך להזריק את הידע הזה, וכזה גם המעצבות והמעצבים אצלנו קיבלו את אותו תרגיל. כי אני חושב שגם מישהו ביו-אקס אומר רגע אולי במקום כפתור עושים משהו אחר שזה, אבל אם אני לא יודע אז אני אומר וואי AI AI, איפה פה הדאטה סיינטיסט, איפה פה ה. צ'יף סיינטיסט, איפה פה פרודקט מנג'ר AI, לא צריך את כל הדברים האלה, נו מה, אני חושב גם ההורים שלי יודעים לעשות, זה לא משהו סופר מסובך. והיו-אקס הרי גם הולך להשתנות סביב הדבר הזה, אז חייבים להכיר את זה ואי אפשר לברוח. לגמרי, וגם יש דברים שהוא ידע לעשות, יש דברים שהוא לא ידע לעשות, אז עכשיו אם אתה בא לקיצון אחד שאומר אני לא עושה כלום אז זה נורא ואיום. אם אתה בא ואומר אוקיי, קראתי בסיינטיפיק ידיעות שהוא יעשה הכל, אז אחר כך תשים כפתור ותשאל שאלה והוא ייתן לך את כל התשובות המדויקות, וגם זה אי אפשר לעשות, אז.

אייל דוד: [43:50] חייבים לפתח אינטואיציה כדי לקבל את ההחלטות ההגיוניות. מעולה, ואני אנסה לחלוב ממך עוד עצה. היום תקופה מאוד קשה למנהלי מוצר בעצם להיכנס, במיוחד לג'וניורים, אבל אפילו עד חמש שנים ניסיון, בכלל קשה בשוק היום.

האתגר של קליטת ג'וניורים

אילון רשף: [44:04] מה אתה הכי ממליץ כדי להיכנס לשוק, כדי להתחיל עם תפקיד פרודקט, מה היית ממליץ? אני צריך לאכזב אותך פה, כי אנחנו גם עוד לא פיצחנו את נושא הג'וניורים, אני מאוד מתאכזב, אחד הדברים, במיוחד הכישלונות הגדולים שלי, שאנחנו לא יודעים להביא היום ג'וניור ולגרום לו להצליח. מודל הפודים שאנחנו משתמשים בו, שבו PM עובד עם קבוצת פיתוח, הוא ממש לא עובד טוב עם ג'וניורים, כי הג'וניורים מסתכלים עליהם, מה אני אמור לעשות פה, תוכנית רבעונית, מה אני עושה עם זה. אני חושב שצריך כאילו, ג'וניור PM, קודם כל הוא צריך למצוא לעצמו חונך, איזשהו מנטור שהוא יותר סיניור, וגם למצוא קונסטלציה בארגון שיכול לאט לאט לטעום חלקים מהארגון, ואז הוא בא כפרודקט יותר בשל ואז הוא כבר כן יכול to hit the ground running, כמו שאומרים, להתחיל לרוץ כבר עם איזשהו מיילג'. פיצחנו את זה אצלי, עם כל ה-20 ומשהו מנהלי מוצר, כמעט כמעט כולם הגיעו סיניורים לגונג. זה מעניין, דווקא הצמדתי את זה בראש לסימולטור טיסה, צריך לצבור שעות טיסה לפני שאתה. כן, אבל מישהו צריך לשלם על הסימולטור הזה, ויכול מאוד להיות שיש חברות שכאילו יותר קל להן, לא יודע, סתם אני ממציא עכשיו, אני לא יודע, אולי בנקים, אולי מייקרוסופט, אולי באמת חברות עם יותר ליווי כזה של זה, לחברות כמו שלנו שהן חיות בשוק נורא אינטנסיבי וצריכות כל הזמן לעשות דברים. לא פיצחנו את השיטה, אני מקווה שבפעם הבאה שניפגש, לא יודע עוד שנתיים או שנה, אני מקווה שיהיו לי יותר תובנות, אבל עד עכשיו אנחנו

אייל דוד: [45:24] לא פיצחנו. אז אני אקח את זה מפה, אני דווקא שם את זה על הדבר החיובי שאמרת, בעצם עדיף לקחת איזשהו מנטור, עדיף להיכנס גם לדבר בעצם אולי מתפקיד אחר ולהתחיל בעצם ללמוד גם את התעשייה גם את המוצר וככה בעצם לפרוץ קדימה. זה מה שאנחנו עושים עכשיו, יש לנו כרגע שני ג'וניור PMs, נקרא לזה PMs, אני מסכן, יש מורים וחסרו עליהם, לא משנה, PMs וונאביז. שניים כאילו זזו בעצם בתוך הארגון, הם וונאביז, אבל כאילו הם בתפקיד שהוא תומך כרגע, וכל אחד מצא לעצמו

אילון רשף: [45:51] פרודקט מנג'ר סיניור שהוא יושב איתו והוא חונך אותו. התקווה היא שהפרודקט מנג'ר הסיניור ייתן לו משימות שהן יחסית קטנות עבור הסיניור, יותר משמעותיות עבור הג'וניור, ואחרי שהוא עושה חמש שש כאלה הוא בעצם יהיה מסוגל כבר לגשת לבעיות שהן טיפ טיפה יותר גדולות ומשמעותיות. אני עוד לא יודע אם זה עובד, אני מאוד מקווה, אבל זה אתגר אצלנו. וזה אינטרס שלכם? יש לכם אינטרס בשוק כזה בכלל? אינטרס כמעסיק וכחברה לא אינטרס כאידיאליסטי כמישהו שרוצה לקדם את התעשייה ואת המדינה אז בוודאי שכן.

אייל דוד: [46:24] מהמם כיף לשמוע את זה. אוקיי מגניב אנחנו מתקרבים לסוף הפרק אילון ואני רוצה לשאול מה אתה מאחל לעצמך בעוד 10 שנים?

אילון רשף: [46:32] לעצמי אני לא כל כך מתעסק בזה אתה יודע אני מאחל לכולנו שיהיו שנים קצת יותר טובות מהשנה האחרונה שהייתה ובוודאי ברמת המדינה וגם ברמת התעשייה אני חושב אני מקווה לפחות ברמת התעשייה ישראל תמשיך לפרוח ולכולנו יהיה בסוף כולנו ספינות על ים אז אם כשבים יש רוח גבית ושאין הרבה גלים אז כולם שטים.

אייל דוד: [46:53] וואו זה נהדר אני מאוד מתחבר לזה וברמת גונג?

אילון רשף: [46:58] ברמת גונג יש לנו רק אספירציה אחת זה להמשיך לגדול לספק יותר ערך ללקוחות באמת ליישם את החזון שיש לנו מהיום הראשון שזה הנה מערכת חכמה אוטומטית שבאה ועוזרת לאנשי מכירות לעשות לא רק למכירות קאסטומר פייסינג, פוסט סיילס, פריסייל אינג'ינירס, כל מי שעובד עם לקוחות, שבעצם החיים שלהם יהיו כאלה של כאילו רק תעשה את הדברים שאתה טוב בהם, שזה לדבר עם הלקוח, שזה לעשות את הדברים הכיפיים ובסוף לייצר להם עוד ועוד ערך. שזה ממש מתחבר לחזון ה-AI שדיברת עליו מקודם. כן כן, אנחנו ב-2015 ככה התחלנו ואנחנו סוף סוף הטכנולוגיה מגיעה לשם שזה נחמד. אחת הסיבות שהתחלנו את גונג, אני לפחות, זה ראינו את ה-AI זה מתחיל לקרות, ראינו את ה... אז התחילו GPUים ו-LLMים ודברים מאוד מאוד בסיסיים. אמרנו, טוב, נראה, נקווה שנהיה בזמן. אני חושב שבדיעבד זה כנראה היה הזמן, אבל אני קניתי מניות של NVIDIA אז. וואו. לצערי, מכרתי בו דבר, אבל בהחלט ראינו את האור בקצה המנהרה. וואו, מדהים, ממש. טוב, היה מאוד מעניין ומחכים,

אייל דוד: [48:00] ותודה רבה, אילון. תודה לך, שמחתי לפטפט. יאללה, ביי ביי. היי, חברים, תודה על ההקשבה. אם מצאתם את הפודקאסט הזה בעל ערך, תוכלו להירשם, תעקבו אחרינו, כמובן, לפרקים נוספים בספוטיפיי, אפל פודקאסטס או כל אפליקציה אחרת. כמובן, שאם לא מצאתם אותנו באיזושהי אפליקציה, אשמח שתכתבו לנו. נשמח מאוד לחמישה כוכבים בכל פלטפורמה ושתעקבו אחרינו, כדי שעוד מאזינים יוכלו להיחשף אלינו ולמצוא את הפודקאסט. אתם גם יכולים למצוא את הפרקים הקודמים בכל אפליקציה או בערוץ היוטיוב, יש לנו לינקים בתיאור. אז עד הפעם הבאה, יאללה, תהיו יעילים וביי ביי.