תמלול: דדי קרדו | Qodo | העתיד של פיתוח תוכנה עם AI

השיפט הגדול בתפקיד המפתח

דדי קרדו: [00:03] יש איזשהו שיפט מאוד גדול בתפקיד של מפתחים. הם הופכים להיות סוג של אורקסטרייטורים לאג'נטים, ובעצם לכל מפתח יש לו את הסט של האג'נטים, שאולי אפילו הוא יביא אותו ממקום עבודה אחד לשני. שיטות העבודה, איך גורמים לאג'נטים לעבוד כמו שצריך, להיות אונליין, איך בעצם מפתחים חזקים אצלנו, אני רואה עכשיו, לומדים לאמץ את השיטות האלה של עבודה עם אג'נטים, ולהפוך להיות באמת, several X more productive. אז בעצם השיפט שמפתחים הולכים לעבור זה להיות יותר אורקסטרייטורים וריוויוארים של העבודה של האג'נטים, ובעצם דרך זה גם להיות הרבה יותר פרודקטיביים,

הצגת האורח — דדי, CPO של Qodo

אייל דוד: [00:53] וגם בעצם לעשות דברים שאולי לפני לא היה אפשר לעשות. היי, הפעם יתארח דדי, CTO של Kodo AI, יזם ואיש פרודקט חכם וצנוע לשיחה על העתיד וההווה של פיתוח תוכנה בעידן AI. וכמובן על זיהוי ההזדמנות המוקדם שהוביל את החברה כבר ב-2021, ועל המיקוד באיכות הקוד ולא רק במהירות הדליברי. שיחה סופר מרתקת עם המון תובנות. תבלו. היי דדי, מה קורה? מה המצב? תענוג, צעדת לפה, הגעת? כן, כן, במזג האוויר הנחמד שלנו פה. מגניב, נמצא איתנו דדי מקודו AI. אז דדי, תספר לנו טיפה בכמה מילים בעצם על הדרך שהביאה אותך לקודו.

הדרך לקודו: מ-QBasic דרך VMware ו-Explorium

דדי קרדו: [01:44] בכיף, אז בעצם עולמות של קודינג זה משהו שקסם לי מגיל מאוד צעיר. התחלתי, השפה הראשונה שאני חושב שתכנתתי בה זה היה QBasic בכיתה ח', עם איזה מחשב 286, ובעצם העבודה הראשונה שלי הייתה אצל הקופאונדר שלי איתמר, שהוא היה אז בתיכון, והוא הקים איזה שהיא חברה, זה היה סוג של סטארטאפ של בניית אתרי אינטרנט, סוף שנות התשעים, האינטרנט בגדול התחיל רק להיכנס לפה או לפה לארץ.

אייל דוד: [02:14] שערת עליו ראשם, אה? מה זה? שערת ראשם. כן, כן, מסתבר.

דדי קרדו: [02:20] וכן, הייתי בעצם העובד הראשון שלו בחברה, וזה היה סטארטאפ הראשון שהוא הקים. ובעצם fast forward הרבה שנים קדימה, ל-VMware, הגעתי ל-VMware דרך רכישה של חברה בשם Digital Fuel, ושם עברתי לתפקיד product, בעצם אני ידעתי שיזמות זה מה שאני רוצה לעשות. בעצם הדרך שחשבתי להגיע לשם בשלב ההוא זה דרך product. ואני חושב שכשאתה product manager, אז בעצם אתה בעצם חושב כמו יזם, אתה אחראי על האזור שלך, וגם אם זה אפילו איזשהו קו מוצרים בתוך חברה גדולה, אז אולי יש לך את האוטונומיה באזור שלך, וזה הקורס הכי טוב שאתה יכול לקבל לפני יזמות, לדעתי, וזה בעצם הוביל אותי לשם. לפני שהקמנו את קודיום, אני עברתי בחברה בשם Explorium.

אייל דוד: [03:15] קראת לזה קודיום כי כאילו... נכון, נכון, זה היה... נכון, נכון, זה... כן.

דדי קרדו: [03:21] לא קודיום, קודיום. נכון, אז בעצם לחברה קוראים לה Kodo, הקמנו אותה כקודיום, ובעצם בשלב של... התפקיד האחרון שעשיתי קודם, זה היה בעצם תפקיד של VP of Customer Facing Data Science, סוג של Applied Data Science, אתה יכול לחשוב על זה ככה. בעצם גייסתי צוות של 20 data scientists, נכנסתי לעולמות האלה של data science, של מודלים, של פרדיקציות, ובעצם ראיתי ככה את האזור של LLM מתחיל, והבנתי שפה יש עכשיו שיפט. מטורף, על זה שאנחנו באיך מדברים? זה היה 2021 שהבנתי שכאילו הולך להיות שינויים מאוד מאוד גדולים, ושיש פה הזדמנות משמעותית, שהולכות להיות הרבה הזדמנויות משמעותיות. זה היה השלב שהחלטתי בעצם לעזוב את Explorium, ולהקים את קודיום שלימים הפכה לקודו.

זיהוי ההזדמנות ב-2021 והקמת Codium

Future of Code ו-vibe coding

אייל דוד: [04:16] כן, מטורף. תראה, בדרך כלל, בשלב הזה אנחנו עוברים לדבר על החברה, וזה אומר, בואו שנייה, נעצור, זה תחום חם, זה תחום מעניין, בוא דקה, תן לנו, אם אתה יכול, את הטייק שלך באמת על Future of Code, בהתייחסות כמובן גם לווייב קודינג.

דדי קרדו: [04:30] כן. אם אתה רואה את זה. כן, אני חושב שמפתחים בעצם, יש איזשהו שיפט מאוד גדול בעצם בתפקיד של מפתחים. הם הופכים להיות סוג של orchestrators, agents, ובעצם לכל מפתח יש לו את הסט של האג'נטים, שאולי אפילו יביא אותו ממקום עבודה אחד לשני. שיטות העבודה, איך גורמים לאג'נטים להיות, לעבוד כמו שצריך, להיות אונליין, איך בעצם מפתחים חזקים אצלנו, אני רואה, עכשיו לומדים לאמץ את השיטות האלה של עבודה עם agents, ולהפוך להיות באמת several X more productive. אז בעצם השיפט שמפתחים הולכים לעבור זה להיות יותר orchestrators ו reviewers של העבודה של האג'נטים. ובעצם דרך זה גם להיות הרבה יותר פרודקטיביים, וגם בעצם לעשות דברים שאולי לפני לא היה אפשר לעשות בגודל ארגונים של צוותים קטנים או startup'ים.

אייל דוד: [05:36] וואי, זה מטורף, איך אתה עזוב שנייה את הריוויואינג, איך אתה בכלל מנהל עכשיו חבורה של בעלי חברות כאלה, נכון?

דדי קרדו: [05:43] כן. זה לא נתפס בכלל. ואני אקח אותך שנייה, אז באמת אם אנחנו שנייה מדברים אפילו על vibe coding, איפה נראה לך שזה הולך? תראה, אני חושב ש vibe coding כזה שתפס כזה, כמו אש בשדה קוצים, ומצד אחד זה concept שהוא מאוד קסום, זאת אומרת, יש משהו מאוד קסום לעבוד באיתרציות מול איזשהו AI, לתת לו הוראות, ואתה כזה בעצם לזרום עם זה באיזשהו מקום כאילו לראות, אתה יודע, זה נגיד משהו לא עובד, אז תגיד לו תתקן, שים לב, זה לא עובד לי, זה לא עובד לי, וכאילו להמשיך ככה באיתרציות עד שזה עובד כאילו. אני חושב שהסכנה בזה, שזה מאחורי זה בסוף אתה יכול לבנות איזשהו Frankenstein כזה, ויכול להיות איזושהי מפלצת מאחורה שבאמת לא, אולי איזה כאילו עובד, עובד, כאילו, כאילו, אבל השאלה אם זה sustainable, השאלה אם הקוד הוא במצב שבקוד אמיתי של, אתה יודע, הקוד שהוא, או mission critical, אפילו לא mission critical, הקוד של חברה רצינית, של שאתה רוצה שהוא עכשיו יחיה לאורך זמן ארוך ויהיה maintainable וsustainable, אני חושב שהקונספט הזה הוא לא מחזיק, ואני חושב שמה שצריך לעשות זה למצוא את הפרוסס שיגרמו לדבר הזה להחזיק, שמצד אחד, תוכל לעבוד באיטרציות מול agent, ולמצד שני, גם לוודא שהקוד הוא aligned with best practices, לזהות מתי יש לך שני agentים שמתנגשים ועכשיו עושים אותו דבר, או מתקנים את אותו bug שבע פעמים בצורות שונות,

הסכנה: פרנקנשטיין וקוד לא-sustainable

אייל דוד: [07:26] משכפלים את הקוד בכל הריפו. איך אתה מתחיל לזה? אני חושב שזה משהו, סליחה שאני קוטע, זה משהו שכבר חשבת עליו ב-2021?

דדי קרדו: [07:35] בקורונה? אני חושב שאנחנו כן, אם תסתכל נגיד על מצגת הסיד שלנו, אז אני חושב שהיא התיישנה מאוד מאוד טוב. שמע זה לא שהכל עבד לנו מושלם ושעשינו הכל פרפקט, מבחינת הדרך שעברנו מאז שהקמנו את החברה, אבל אני כן חושב שקונספטואלית מה שאמרנו הוא להחזיק מים, ואני חושב שזה גם נקודה מעניינת לאיך כאילו מקיימים חברות בעולם שאנחנו נמצאים בו, אתה חייב שיהיה לך איזשהו point of view, אתה חייב להיות opinionated, אתה צריך באיזשהו מקום שזה יחזיק מים. ואנחנו מתחילת הדרך בעצם זיהינו את זה שבעצם, זה היה בתחילת 2022 שהתחלנו כזה ideation, ובעצם הבנו שsoftware engineering הולך להשתנות מאוד. ראינו שהדבר הגדול אז היה code completion. גיטהאב קופיילוט יצא והתחיל לתפוס, ובעצם ראינו שאלה ה-LLMs יודעים לכתוב code, או מצליחים להשלים code לפחות, זה מה שהיה אז. ובשלב הזה אנחנו הבנו שאמרנו שזה כן הולך להמשיך להשתפר, ושזה כן יצליח לעשות יותר ויותר מהמשימות שמפתחים עושים היום, שאלה ה-LLMs הצליחו לעשות אותם end to end, ואז בעולם כזה בעצם ניסינו לחשוב אוקיי, מה בעצם יהיה הצ'אלנג' הגדול. ואנחנו גם לא מסכנה שכל התי הולך להיות הצ'אלנג' הזה, שאנחנו קוראים לזה code integrity, זה בעצם איך אני מוודא שה-code שנכתב על ידי ה-LLMs האלה, הוא קודם כול עובד לפי הריקווירמנט, לפי ה-spec, הוא עושה מה שהוא צריך לעשות, ורק זה, ואין מקרה קצה, והוא לא מוסיף עוד אלף ואחד דברים שהוא לא היה צריך לעשות, איך אני מוודא שהוא לפי הסטנדרטים הארגוניים, איך אני מוודא שהוא לא שובר שום דבר, ואיך אני עושה את זה בסקייל. אז כן, אני חושב שכאילו זה כן החזיק מים מהבחינה הזאת.

code integrity — האתגר שקודו זיהתה מוקדם

אייל דוד: [09:39] כן, על הדרך באמת, אתה הקדמת לנו כבר בעצם את הבעיה שהתחלתם איתה, ועוד לא מה החברה עושה, אבל לאיזה כיוון זה הולך, זה גם מעניין כי אתם באופן מפתיע, לא מפתיע באמת, אתם מחוברים ל-Development Life Cycle, ואתם ממש יושבים על הכסף, אם אני חושב על זה של החברה. כי מצד אחד, כמו שאתה אומר, בוא נהיה יעילים, בואו נוודא גם הפיצ'ר, או המוצר עושה בדיוק מה שהוא צריך לעשות, בוודאי, אבל גם, כמו שאתה אמרת, אני מייצר איזשהו פרנקנשטיין מאחורי הקלעים, אני לא מייצר חפיר, ואז שוב, דיברנו על סביבה משתנה, נכון, שאני צריך לרוץ מהר, אז זאת נקודת תורפה, זה עקב אכילס משמעותי בעצם בחברה, במוצר. נכון. מגניב. רגע לפני שממשיכים, לחצו על הקישור לקבוצת ה-WhatsApp של Product Builder בתיאור הפרק, והצטרפו לקהילה. שם תוכלו להמשיך את הדיון, לשאול שאלות, ולהיות הראשונים שמקבלים עדכונים על פרקי תכל'ס חדשים. מחכים לכם שם. ועכשיו, חזרה לפרק. תגיד, מה אם בעינייך, וזה כמובן השתנה קצת, אז אני סקרן, מה בעינייך הם הפרודקט סקילז הכי חשובים באנשי מוצר היום? כן.

סקיל הפרודקט החשוב: adaptability

דדי קרדו: [10:47] אני חושב שאם הייתי צריך להגיד משהו אחד, זה adaptability, זה בעצם היכולת לחזיק מצד אחד beliefs, ולהיות opinionated, שיהיה לך איזשהו point of view למה צריך לעשות, אבל להיות מסוגל to fail fast, וto pivot fast. בעצם כל הזמן אתה צריך, יש המון המון רעש, קודם כל אתה צריך דרך איזשהו מנגנון סינון רעשים, בתור פרודקט היום, לתת את הדעת ולהבין מה קורה בעולם שלך, לסנן את הרעשים מהסיגנלים, ולהבין מה הסיגנלים, ובעצם להבין מה, איך אתה בעצם מצליח לחדור לארגונים, או בעצם לעשות משהו שהוא יוניק, ושהוא יחזיק לאורך זמן. לאורך זמן. זה לא פשוט. אם אני אגיד הדבר הכי הכי משמעותי, זה היכולת להתמודד עם שינויים. נגיד, לבנות איזשהו roadmap, לרבעון, או לא יודע מה, לשני רבעונים, ווואלה, להיות מסוגל, נפשית, לעשות שינויים מאוד גדולים בדבר הזה, בעטיים מהדברים שקורים. אני מרגיש שכאילו היום אתה נמדד, לא, היום בעצם הרבה אנשים, או עד היום, הרבה אנשים היו רגילים ככה, להגדיר איזשהו roadmap, וכמה שיותר לנסות to stick with the roadmap, ובעצם לתת למפתחים, לתת לארגון את היכולת, את השקט, לעבוד על דברים. אני חושב שהארגונים החזקים היום, ארגונים שיודעים לזוז מאוד מהר, גם to execute מאוד מהר, וגם לשנות מאוד מאוד מהר. רק אני אגיד דבר אחרון, אני חושב שכן צריך לדעת לעשות את הבלאנס הזה, בין a track, a fast track, שאתה בו אתה עושה איטראציות ומשנה דברים מאוד מהר, וזורק דברים לפח, ומחליף דברים חדשים, וכיוונים שאתה יודע, אסטרטגית שהם חשובים לך לאורך זמן, ושם אתה שם איזשהו set של resources, שדעה שאתה, וואלה, אתה לא מזיז אותם. הם עובדים על הדבר הזה. וגם, זה גם בעצם כproduct, זה גם איזשהו skill, חשוב לזהות את הדברים האלה, זה הדברים שאנחנו עכשיו שמים עליהם resources, ואנחנו עובדים עליהם עכשיו לאורך זמן, ומצד שני פה, זה דברים שאנחנו צריכים לדעת לשנות מאוד מהר. כאילו מדברים פה לפרודקטים,

אייל דוד: [13:06] אבל בטח זה נכון, לכל יזם, בתחילת הדרך, מאוחר יותר זה לגמרי עכשיו המצב, אז בוא נפרק שנייה את כל הדברים, נשאר לי נורא באמת, העניין של, חזרת על זה כמה פעמים בעצם, על a fast track versus המהיר, נכון, אם פעם לחברה או לארגון היה בעצם מחלקת innovation, שרצתה על x אחוז מהיוזמות, היום זה קצת משתנה, נכון? זה גם עוד לפני זה, עוד ברמת הדיסקאברי ההתחלתי כאילו, של מה העסק עושה ומה הוא צריך להתמקד, אז אולי תיקח אותנו למה שאתם עשיתם, אולי זו תהיה דוגמה שאפשר להסתכל עליה. כן,

מה קודו עושה: review ו-custom agents

דדי קרדו: [13:39] אז אולי אני, ככה גצה לך נחורה, בעצם, בקודו בעצם אנחנו מתמקדים בלעזור לארגוני enterprise, לוודא, שהכל שלהם הוא aligned, גם עם ה-requirements, וגם בעצם, עם ה-best practices שלהם, שהוא בדוק כמו שצריך, בעצם לעזור להם, לעשות review, לקוד בסקייל, בעולם שבו כל מפתח הופך להיות פי 10 יותר פרודקטיבי, באמת, אני ממש רואה מפתחים אצלנו היום, זה מטורף, לראות את זה. ובעצם זה ה-challenge שאנחנו באים לפתור. אז יש לנו בעצם פלטפורמה שמפוקסת מאוד על האזורים של ה-review, יש לנו מוצר שנקרא Kodo Merge שהוא מוביל בעולמות האלה של code review, ובעצם, אנחנו גם עוזרים למפתחים, לייצר coding agents, לבנות coding agents שהם מאוד ספציפיים לצרכים שלהם, custom agents, שבעצם מתאימים לכל מיני שלבים בתהליך פיתוח, אני אתן דוגמה, יש לנו agents שמייצר לנו את ה-release notes, שיש לו ממש prompt ספציפי, טולים ספציפיים שהגדרנו לו בשביל לייצר לנו release notes, ואם אתה תלך ל... release notes של ה-cli-tools שלנו, יש לנו גם cli-tools שנקרא Qodo Command, כל ה-release notes הם מיוצרים אוטומטית, הוא יודע לזהות את כל ה-PRים האחרונים שהיו מה-release הקודם, להבין בעצם את השינויים, לעדכן את ה-release notes, לעדכן את האתר של ה-release notes, והוא עושה את זה בצורה מאוד יציבה. הוא עושה את זה בצורה מאוד יציבה בגלל שהוא custom agents, שהוא ספציפי ל-use case הזה. אז אני כן מאמין מאוד בעולם בעולם שבו יש agentים שהם ספציפיים לכל מיני משימות, אולי מהקור הזה, אלה הם מאוד דומים באג'נטים שונים, אבל אתה מגדיר לאג'נט את הפרמישן, את ה-tools, את ה-triggers, ספציפיים ל-use case שלו, אז בעצם אנחנו, שני דברים מרכזיים שאנחנו עושים בפלטפורם שלנו, אחד זה באמת כל העולם של code review, ושתיים זה בעצם היצירה של, היכולת להשתמש לבנות custom agents, ובעצם לחבר אותם אולי עוד לא נרד לאיך, אני שמח שעשיתי את זה,

אייל דוד: [15:46] כי רצנו באמת מהר, אז אולי נדבר על איך, על איך אתם מבינים קונטקסט, אבל בוא נצמד שנייה באמת, אז הבנו את הקונטקסט, אני תוך כדי חשבתי, טוב אני מייצר בתור עובד את כל האג'נטים האלה, ואז הם תקועים בחברת enterprise, ואני לא יכול להמשיך איתם, לא יודע, טוב בוא, נשים את זה, אולי צריך לחשוב שנייה אם יש אפשרות.

דדי קרדו: [16:04] כבר יש לנו פתרון אז יש לנו marketplace כזה של agents שעכשיו. זה בדיוק מה שהתכוונתי להציע, נחסוך את זה,

אייל דוד: [16:10] אז ככה אותי שנייה באמת כמו לזוז מהר, לזוז לאט, כמו לחשוב מהר, איך בעצם אתם איך אתם בעצם התמודדתם עם זה, יש לך איזה סיפור סביב זה? כן, אז בעצם

מנוע הקונטקסט ו-Qodo Aware

דדי קרדו: [16:22] אז אם אנחנו חושבים שזה אזורים עכשיו, כל הדברים האלה, מה שמשותף להם, זה שצריך קונטקסט ארגוני מאוד מאוד טוב. אז יש לנו בעצם מנוע קונטקסט, שמאפשר לנו לאנדקס במקרים מסוימים אלפי ריפוזים, ולהביא את כל הקונטקסט הזה לאג'נטים, גם לריוויו וגם לג'נריישן דרך אגב. ובעצם הדוגמה שלנו נגיד, זה אזור של קונטקסט אנחנו משקיעים בטווח הרבה יותר ארוך, בעצם אנחנו גם שם אנחנו הולכים להשיק מוצר שנקרא Qodo Aware שההשקה שלו תהיה ממש בקרוב, אולי בעצם זה כבר אחרי השחרור של הפרק הזה, אבל בעצם זה בעצם חלק במוצר שיודע לחשוף את כל הקונטקסט ובעצם זה AGENTIC CONTEXT וזה דוגמה למשהו שאנחנו אומרים, זה TRACK שאנחנו כל הזמן משקיעים בו, מפתחים אותו, זה לטווח ארוך ובעצם זה דוגמה אחת. אולי נתעכב דקה

אייל דוד: [17:16] אבל בעצם אתם ניגשתם, הגדרתם את זה כ-CORE PRODUCT INITIATIVE, לא משנה מה כי זה מייצר חפיר ויותר מזה, זה כנראה מלווה בהבנה שאותם ארגוני ENTERPRISE לא ילכו וישתמשו בחברות AI כדי לתת להם את הקונטקסט זה נקודה מעולה

להישאר ונדור-אגנוסטי מול ה-LLM providers

דדי קרדו: [17:34] נכון, אבל כאילו אם אנחנו שנייה צריכים דקה לפרמל את זה אז... נכון, זה נקודה מעולה כי בעצם בעולם שבו אתה מתחרה עם ה-LLM PROVIDERS אנחנו ראינו את זה עכשיו, אנחנו נותנים גם CODE GENERATION בעצם ואנחנו רואים שהעולם הזה, בכלל העולם הזה של CODE GENERATION הוא מתפוצץ עם המון המון שחקנים וגם ה-LLM PROVIDERS זיהו את הפוטנציאל האדיר שם ונכנסו לשם אז בעצם היום ה-LLM PROVIDERS הגדולים זה שזה OPEN AI, ANTHROPIC ו-GOOGLE יש להם פתרונות בעולמות האלה ונכנסים לשם ואז בעצם אם אתה חושב, אתה לוקח צעד אחורה ואתה חושב שזה מצד ENTERPRISE מצד באמת ENTERPRISE הם הגדולים של העולם שחלקם הם כבר לקוחות שלנו אז אני חושב על זה אוקיי, היום WHATEVER, CLAUDE, SONNET 4 הוא המודל הכי טוב לקודינג מחר, לך תדע, זה פתאום אחד אחר של PROVIDER אחר ומן הסתם, גם ה-LLM PROVIDERS הם ירצו לבנות את בעצם את שכבת הממורי הזאת ואת שכבת הקונטקסט קולקשן אבל אני חושב שאם אני הייתי יושב בכיסא, בקוביה של ENTERPRISE כזה, של הבנקים הגדולים, של WHATEVER הייתי מעדיף להיות יותר ownership על הדבר הזה שיהיה לי איזשהו כזה ונדור ניטרלי כביכול, כן, שמנהל את הדבר הזה, ומאוד קל לי לעבור מודל, כשיוצא מחר פתאום לא יודע מה, איזשהו PROVIDER חדש עם מודל, או אחד

signal to noise ratio בקוד ריוויו

אייל דוד: [19:04] הקיימים עם מודל STATE OF THE ART חדש. מגניב, אני חושב שזה דוגמה ממש טובה, רצינו

דדי קרדו: [19:10] להוציא עוד דוגמה. אז גם עוד דוגמה נוספת, שאני חושב אם מעניין אותך אצלנו, זה הריוויו, בעצם בסוף אנחנו נמדדים בעולם של הקוד ריוויו, אתה צריך לתת הצעות, ויש לך פה איזשהו signal to noise ratio, שהוא מאוד מאוד חשוב. אתה לא רוצה מצד אחד, אתה לא רוצה לפספס בעיות עכשיו אנחנו בעצם, איך שזה עובד בקוד ריוויו שלנו, ב-Qodo Merge ברגע שנפתח PR, הוא נכנס לפעילות, הוא סורק את ה-PR, מביא עוד קונטקסט רלוונטי מנסה, מחבר את best practices הארגוניים, ומנסה להתריע עכשיו או על בגים פוטנציאליים, או על אזורים שהקוד הוא חורג מה best practices וכאלה דברים ואתה רוצה מצד אחד שלא יהיה מצב שיש בעיה חמורה שלא תפסת מצד שני, למפתחים יש כזה פחות או יותר 0 tolerance להצעות לא רלוונטיות אז זה איזשהו שאנחנו כל הזמן משקיעים בו, באמת היווים אותו את האיכות של ההצעות, טכניקות של reflection של איך עובדים עם המודלים האלה איך נותנים לו את הקונטקסט הרלוונטי, אבל לא יותר מדי וכאילו המדידה ששם נעשית פשוט אם יימצת את הקוד או לא

אייל דוד: [20:16] חוץ מהבוליין הזה, מה אתה עוד יודע בעצם להגיד? איך אתה סוגר מעגל בעצם?

דדי קרדו: [20:22] אז סגירת מעגל פה, קודם כל זה באמת זה הדבר הכי משמעותי, כן? יימצת את ההצעה שלנו וזה אנחנו מודדים, עושים איזה tracking בעצם על אחוז ההצעות שהן מיושמות שזה אחר כך הוא לא חייב להיות מטורף זה לא שאתה צריך לקבל 80 אחוז מההצעות אני חייב להגיד, אם אתה נותן פר PR, לצורך העניין 2-3 הצעות ואתה בונה את ה-UX שלך בצורה כזאת שלמפתח מאוד קל לסרוק את זה בכמה שניות זה כן, זה לא, זה כן, זה לא, זה בסדר אז זה לא כזה נורא אם לא מיישמים את כל ההצעות

אירוע CrowdStrike והבג שמפיל את העולם

אייל דוד: [20:52] בוא נסדר את האוזן, למה רגע בסדר? כי אני שמעתי איפה שהוא, אני לא זוכר סתם בשביל הקונטקסט היום מיליון דולר קונות 5,000 שעות פיתוח לאנטרפרייז זה עוד שנתיים ייראה להיות 90,000 שעות באותה עלות, אז זה פשוט לא נורמלי אז כמו שאתה אומר, 100 אחוז לא מעניין ה-80 אחוז לא מעניין

דדי קרדו: [21:10] כן, מה שמעניין זה לתפוס את הבג שיגרום ויוביל לנקסט קראוד סטרייק

אייל דוד: [21:16] ובעצם לעולם לעצור פחות או יותר אתה רוצה אולי במשפט ספר על זה? אולי לא כולם מכירים

דדי קרדו: [21:22] כן, אז בעצם קראוד סטרייק מתי זה היה? זה כבר לא יודע, הזמן טס היה יותר מחצי שנה אולי, משהו כזה יכול שזה אפילו היה בקיץ שעבר, אני מנסה לזכור בדיוק מתי זה היה, בעצם היה איזשהו פי-אר שלא נבדק כמו שצריך בקראוד סטרייק והכניס שם איזשהו בג שבעצם הפיל פחות או יותר חצי מהעולם זה בעיקר שרתים של וינדוס שמסתבר שהמון המון מהחברות טופ בנויות וכל מיני שירותים קריטיים בנויות על הדבר הזה ובעצם התקנת תוכנה שמכניסים בעצם הפיל למשך לא זוכר אם זה היה כבר יום או יותר ובעצם ביטל טיסות, זה היה כאילו פיין מאוד גדול שהוא מורגש אבל לא רק זה מה שהפחיד אותנו בבג אלפיים שיקרה נכון נכון זה

אייל דוד: [22:16] אני חושב רגע סגרנו גם את הדוגמה השנייה אם אני לא טועה נראה לי שמשם זה אחלה וכאילו מה שעוד רצינו לגעת בו בהיבט הזה כי זה מה שאתה אמרת בעצם, דיברנו על האינוביישן על הצוות, על החלק הזה של לקחת הימורים בוא נגיד זה עכשיו כל כך שונה מהפרודקט מנג'מנט הקלאסי או אפילו להקים מיזם שזה קלאסי נכון

win big או fail big — big bets ו-point of view

דדי קרדו: [22:40] שאתה לוקח אחוז יותר גדול ועכשיו מתחיל לזרוק הימורים בעצם כן זה בעצם זה כזה או win big או fail big אתה חייב בעצם שיהיה לך איזשהו point of view אני התחלתי לדבר על זה קצת מקודם, אתה צריך איזשהו point of view חזק שאתה יודע להגיד אוקיי אני מאמין שיש לי פה איזשהו insight שזה משהו שאנשים לא מספיק שמים לב עליו היום וזה הולך דוגמה שלנו נגיד זה היה בעולמות שכאילו כל ההתלהבות הייתה סביב וואו אני נותן פרומפט וזה מייצר לי קוד ופתאום יש לי אתר שעובד וזה שזה מדהים, כן זה באמת מדהים אבל אנחנו הבנו יחסית מוקדם בשביל שזה יעבוד באנטרפרייז אתה צריך processes אחרים, אתה צריך להיות מסוגל להגדיר best practices פר צוות, פר ארגון אתה צריך שיהיה לך הגדרות של מה אתה מוכן לחרוג ומה אתה לא מוכן לחרוג אתה צריך בעצם שיהיה לך יכולת לעשות לתת מפתחים to take ownership of AI generated code, שזה דרך כלל זה בעיה שלא פתורה, אפילו היום X של הדבר זה איך זה הולך לקרות אתה צריך שיהיה לך איזשהו insight חזק שאתה מאמין בו, אתה צריך ללכת איתו ואתה צריך באמת לעשות big bets בשביל לעשות את זה, עוד אזור שהוא כאילו מאוד מעניין, לחשוב עליו זה בעצם אתה אם אתה בונה מוצר שהוא GenAI כל הזמן לחשוב בעצם לאן זה הולך, זאת אומרת מה המודלים יהיו מסוגלים לעשות עוד חודש מהיום, שלושה חודשים מהיום, שנה מהיום מאוד קשה לחזות את זה אבל אתה צריך שיהיה לך איזשהו point of view על הדבר הזה ואתה צריך למצוא את הבלאנס הזה בין מצד אחד כ-startup, אתה חייב לבנות דברים שנותנים value היום, כן אתה לא, אין לך את הלקז'רי לחכות לבנות משהו לעוד שנה או שנתיים ואתה צריך למצוא את את הסוויט ספוט הזה, אני חושב שסוויט ספוט הזה הוא בדרך כלל איזשהו כמה חודשים קדימה זאת אומרת אתה לא רוצה להשקיע את מרב המשאבים שלך על משהו שהוא יהיה אובסוליט עוד חודשיים נכון מצד שני אתה אם אתה בונה רחוק מדי זה לא, זה פשוט לא מסתדר בעולם של startup, אז למצוא את הבלאנס הזה זה קשה זה קשה וזה אפילו יותר קשה אני חושב כי גם הציפייה

אייל דוד: [24:58] זה קשה ולמוצרים הרבה יותר איכותיים נכון, ומה שאתה מתאר בוא נרוץ כמה שיותר מהר נבנה משהו, לא שיהיה סקראפי אבל שהוא ייתן מספיק ערך ויראה מספיק נורמלי אם יש לו איזושהי נראות או שהתוצאות שלו יהיו מספיק טובות, לשלב בין זה זה innovation asteroid, אני באמת לא יודע

דדי קרדו: [25:16] החברה כולה צריכה להירתם לזה ככה זה נשמע כן, כן, לגמרי זה איזשהו כזה mode כזה שמצד אחד אתה זז מאוד מהר אבל מצד שני אתה יוצר איזשהו mode כזה אתה נגיד לצורך אני אעשה סתם דוגמה למה שאנחנו עושים עכשיו, ואנחנו מוציאים pre-release, זאת אומרת זה סוג של איזה, כמו אתה יכול לחשוב על זה כביטא או אלפא, שאנחנו משחררים כבר ולקוחות יכולים נגיד לעבור לזה, להשתמש אנחנו יודעים שזה יהיה קצת יותר שביר, יותר פריך ויכולים לחזור, יכולים לעשות switch ולחזור לריליס הסטייבל, בקלות גם בהגדרת ההצלחה שלך אתה צריך להיות הרבה יותר פריך בעצם אתה מבין שזה או כאילו למעלה שזה עבד ממש טוב, או שיש כנראה איזה משהו באמצע עכשיו השאלה אם שווה לי להשקיע בדבר הזה, כי זה עכשיו יהיה עוד כמה חודשים נכון?

אייל דוד: [26:04] כן, כן, כן, כן, כן, כן, אז כאילו זה נורא מעניין תגיד אז איך זה יצא לכם בעצם נורא קשה לחזות מה, יש לך יותר resources כנראה שאתה יותר רוצה לפיט שלך ב-X ומעבר לזה, אבל

דדי קרדו: [26:16] איך אתם יודעים לחזות היום באמת מה החברות המודלים יעשו אני יכול להגיד את הדברים שאני עושה, אז אני קודם כול, אני מנסה כל הזמן להקשיב לחבר'ה שנמצאים שם. אז כאילו יש כל מיני, אתה יודע, פודקאסטים ספציפיים או דברים שכאילו, מקומות שאתה יכול לשמוע אותם, גם בכנסים וגם מקומות, אני חושב שחשוב, להקשיב לריסרצ'רס שנמצאים בסטייט אוף דה ארט, בביג לאבּס, זה מה שנקרא. אז אני מנסה to stay up to date עם זה, כמובן שהם לא חולקים את הכל. בסוף אתה כן צריך כל הזמן להקשיב לכל מיני מקורות מידע מגוונים, זה גם החוקרים עצמם, זה גם בעלי תפקידים בחברות האלה, וזה גם כזה להתעדכן עם ריסרצ' שיוצא, למצוא איזשהו בלאנס ביום יום שלך, שאתה מקדיש גם כזה להתעדכן במה קורה בשוק, מה קורה גם בריסרצ', ומזה כזה to extrapolate מה יקרה הלאה. אני חושב שנגיד דוגמה טובה למה שקורה עכשיו, זה בעצם הסקיילינג שעושים ל-reinforcement learning, ואני חושב שאנחנו עדיין בהתחלה של התהליך הזה, שזה מבחינתי אומר שאנחנו נראה rapid advancements בקייפביליטי של המודלים ב-verifiable domains. coding, obviously, זה כאילו אחד high use case, לשם verifiable, ובעצם תחומים כאלה, כמו coding, כמו math, וגם אולי תחומים אחרים שהיום הם קצת כזה על הגבול, בעצם אנחנו נראה שם התקדמות מאוד מאוד מהירה ביכולות של המודלים, וביכולת של המודלים גם לעשות tasks שהם יותר ב-longer horizons, וככל בעצם שמודלים יכולים לעבוד, נגיד אם לפני שנה, לא היית מדמיין מודל כאילו איזשהו agent שעובד לך במשך שעה, וכאילו לא נשבר בדרך, נכון? ועכשיו רואים את זה, כן? כאילו, אז ברגע שהם יודעים, המודלים והagentים שמשתמשים בהם יודעים להרוץ אחרי זמן יותר ארוכים, זה גם מאפשר יכולות הרבה יותר מתקדמות.

סקיילינג של RL והתקדמות ב-verifiable domains

אייל דוד: [28:31] לפתור בעיות מסוג שונה, ואולי כמובן לשונות. כן, מקווה. מה שזה גם גרם לי לחשוב, זה שחברות כנראה התחילו להשיק מישהו כזה במשרה מלאה, שזה מה שהוא עושה. כאילו, את ה-reverse engineering הזה, להגרבן את כל ה-alertים מכל הכיוון, ולהתחיל לקבל מזה מסקנות, ולחשוב לאיפה זה הולך, להריץ מודלים על המודלים, ומודלים כלכליים, אני מתכוון, זה נורא מעניין. כן, או להשיק, או זה אולי איזונות, אולי רעיון לסטארט-אפ, מה שאתה מציע. אפשר שרבה גופים פיננסיים, זה מה שהם עכשיו עושים, אבל בתוך חברה, אתה רוצה להבין את האקו-סיסטם שלך, ונורא מהר, ולזוז וזה, אתה צריך איש מודיעין כזה, או יש את מודיעין כזה, נכון? מעניין, אולי שירות. אז בואו דווקא ניקח ובואו נדבר על קודו, כי לא דיברנו על קודו עדיין. אז כאילו, כן הבנו את עולם הבעיה שהתחלתם איתו, ספר אולי איפה זה השתלשל, ספר מי הלקוחות, מי בעצם הבן אדם בארגון. כן, אז באמת הפוקוס שלנו זה לעזור לארגונים,

לקוחות אנטרפרייז ומי הקונה בארגון

דדי קרדו: [29:31] בעיקר ארגוני אינטרפרייז, אבל זה לא רק. יש לנו בעצם לקוחות משמעותיים, ואני חושב שהחל שזה, מרגע שזה נהיה ארגון של כמה מאות מפתחים, זה כבר מתחיל להיות בעיה, שברגע שמפתחים מתחילים לאמץ אג'נטים, הם מתחילים להיות בעצם הרבה יותר פרודוקטיביים. השאלה היא, איך אתה בעצם מוודא שהקוד הוא אליינד, גם קודם כל עם ה-Best Practices של הארגון, גם איך אתה בכלל עוזר למפתחים להבין מה האג'נט עשה? לצורך העניין, יש משימה, או חיברת האג'נט שמתחבר לג'ירה שלך, או לינאר שלך, עכשיו מתחיל לעשות איזושהי משימה, ויכול להיות שצוותים שונים, גם עובדים עם אג'נטים שונים, ומפתחים פה מעדיפים, או עובד איזה קרסר, ופה קלוד קוד, ופה לא יודע מה. איך אתה בונה את הפריימוורקס סביב כל הדבר הזה? וקודם כל עוזר למפתחים להבין מה האג'נט עשה, ואחר כך גם מוודא שאין פה איזה שהם בגים משמעותיים, שאין פה כל מיני אג'נטים שעשו משימות דומות, ודורסים אחד את השני ומשפיעים אחד על השני, ואיך אתה מטפל בעצם בהיגיינה של הקודבייס שלך לאורך זמן? זה בגדול לעולם הבעיות שאנחנו באים לפתור. יש לנו היום מוצר בשם Qodo Merge, שהוא בעצם מוביל בעולמות האלה של הקוד רביו. אנחנו שחררנו עכשיו, לא מזמן, כלי CLI שנקרא Qodo Command, שבו אנחנו גם מאפשרים קוד ג'נריישן, וגם אנחנו מאפשרים לייצר קסטום אג'נט, שם tailor the use case, הם מאוד ספציפיים. קצת נגעתי בזה מקודם. וזה יכול להיות באזורים של טסטינג, זה יכול להיות באזורים של production error analysis, או release notes, או באמת לייצר קסטום אג'נט, שהם תפורים לכל מיני תהליכים בSDLC בעצם, software development lifecycle, ארגוני. ויש לנו גם פלאגין ל-VS Code ול-JetBrains. אנחנו מאמינים בעצם לפגוש את המפתחים איפה שהם נמצאים. זה כזה באופן כללי, ובכודו קומנד, אנחנו עכשיו באמת גם בונים את חוויית הרביאו הזאת, של בעצם איך אני עושה on-boarding לקוד שנכתב על ידי agent, ומבין מה הקוד הזה עושה, ובעצם תופס את הבעיות שם גם. ובעצם אזור מאוד גדול שאנחנו, אזור מאוד משמעותי שאנחנו משקיעים בו זה כל האזור הקונטקסט, שדיברנו עליו. אז יש לנו בעצם איזשהו context engine, שנקרא code aware, שמתחבר ועושה indexing, ומתחבר לך לצורך, אני אגיד, GitHub, GitLab, bitbucket, whatever you use, עושה indexing גם לקוד-בייס וגם לדוקומנטציה בסקייל, ובעצם יודע לחבר את הקוד-בייס הזה, גם לקוד-ג'אנג'אנס, או שלנו, או של אחרים, וגם לענות על שאלות, ולתכנן אפילו features end-to-end, features חדשים. זה באופן ככה ב-high level platform.

אייל דוד: [32:36] אני ממש אוהב שסיפרת בעצם מה החברה עושה, ועל הדרך מתחת המון אתגרים, אני זיהיתי המון אתגרים, אולי גם תמנה אותם, גם יש פה גם את העניין שבאמת אתה עובד נורא קרוב ליוזר, שגם בעצמו הוא דבלופר, נכון, אבל אתה רוצה בעצם לנהל, לא לנהל, אבל להיות chunk מאוד משמעותי, שעוזר לנהל את ה-life cycle באופן כללי, יש פה המון דברים, איך בכלל אתה נכנס לאירגון כזה? כמה לקוחות יש לכם היום?

דדי קרדו: [33:02] כן, זה שאלה מעניינת, כי יש לנו גם open source, כלומר, הוא בעצם בנוי על open source שנקרא PR Agent, יש בה המון המון שימוש, כל פעם מגלים על עוד איזה שהוא, whatever, בנק גדול, או לא יודע מה שמשתמש לנו ב-open source שלנו, ויש לנו גם בעצם גרסת freemium, וגרסה שהיא כזה self-serve, אני חושב שזה חשוב מאוד לכל חברת dev tool כמונו, בעצם שיהיה לך יכולת להתנסות במוצר, בצורה שהיא ממש self-service, PLG זה המונח הקלאסי, זה נראה לי חשוב כל כך לגאולם, שה-time span כזה נמוך, כן, ואז כאילו, בעצם אחד ה-turn-offs שלי, שאני מנסה לתת צ'אנס, ואני רואה contact us for demo, ואין לי שום דרך להתנסות, אז בגלל זה אנחנו מאוד מאמינים ב-self-serve, וביכולת של להתנסות, אז כן, יש לנו עשרות לקוחות enterprise, ומאות, או אפילו אלפים ארגונים, אותם קטנים. וכמה מהר אתם מצליחים להראות ערך עכשיו לאותו מפתח?

go-to-market 'middle out' ו-platform teams

אייל דוד: [34:01] אני לא יודע, בכלל אחרי מי אנחנו, או אחרי המפתח, או אחרי בעצם מי שמתכלל את זה בארגון? נקודה מעולה,

דדי קרדו: [34:07] אנחנו בעצם האסטרטגיה שלנו, ברמת go-to-market, אנחנו קוראים לזה middle out, בעצם יש לנו גם top down, וגם bottom up, בעצם אצלנו אנחנו גם bottom up, וגם top down, בעצם bottom up זה מה שדיברנו עליו עכשיו, self-serve, ואתה יכול להתקונברט, ולהשתמש, ולהעביר כרטיס אשראי, וכמו ש-teams, ואנחנו רואים פעמים כמה עשרות, צוות של כמה עשרות, שפשוט מעבירים כרטיס אשראי, ומשתמשים, ומצד שני, הרבה פעמים בארגונים האלה, ובמיוחד יש כל כך הרבה rush, בשוק שדיברנו על זה, שזה אחד ה-challenges, זה באמת הגדולים, איך אתה מתבלט מעל ה-rush, אז גם מאוד עוזר להגיע top down, וכן הרבה מה messaging שלנו, ומה value שאנחנו נותנים, הוא מאוד resonating, עם יותר שכבת הניהול של הארגון, או הארכיטקט הארגוני, אז בעצם, מה שאנחנו כן רואים, בהרבה מהארגונים האלה, יש כזה rise of platform teams, or developer experience teams, שהולכים ומקבלים יותר ויותר כוח בארגון, במיוחד שיש כל מיני agent team, אוטונומים, הם בעצם מחליטים, איזה vendorים, איזה agent team הם מכניסים לארגון, ויש איזה, פתאום נהיה להם impact עצום, לקבוצה הזאת, של platform team. אז בארגונים הגדולים, האינטרפרייזים הגדולים שעובדים איתנו, אנחנו בדרך כלל מוכרים לקבוצה הזאת. לפעמים הם כן מתנסים, הם כן כאילו, נגיד, באים אלינו אחרי שהם התנסו קצת במוצר, נכנסו, אנחנו פתאום רואים שיש לנו איזשהו user חדש, מאיזושהי חברה גדולה, ואז הם פונים אלינו, בדרך כלל, כן, זה כאילו, התנסו קצת נגיד לבד, נראה להם מעניין, ואז פונים אלינו, אוקיי, עכשיו אנחנו רוצים לעשות איזשהו proof of value,

אייל דוד: [35:56] איך נראה פיילוט כזה, פותחים את הווילון ואז כאילו, איך זה נראה פיילוט בבוקר כזה?

פיילוט, POC ו-success criteria

דדי קרדו: [36:02] בדרך כלל אנחנו מנסים לעשות את זה יחסית, זה קונסייס, כמובן זה משתנה מארגון לארגון, אז יש לנו גם ארגונים שכן היה בהתחלה, איזשהו POC קטן, ואז היו הפיילוט של כמה חודשים בארגון, ואז בסוף הם קנו לייסנס כזה גדול, לכל הארגון לאלפי מפתחים, יש לנו כמה כאלה. אבל בדרך כלל הסטנדרט זה, בעצם יוצרים איתנו קונטקט, יש לנו קבוצה כזה של, בנינו עכשיו אמא שלגון go to market, באמת מדהים, שמבוסס גם בארצות הברית וגם בישראל, ושמה גם את ה-Sales engineers וגם את אנשי המכירות, ובעצם פיילוט כזה בדרך כלל מתחיל באיזשהו קיק אוף, מנסים להבין מה הסקסס קריטריה שלהם, בעצם איזה מטריקות, מסתכלים עליהם כמובן שאנחנו באים עם המלצות שלנו, ועם הבסט פרקטיסס שלנו, בדרך כלל זה ברמת השבועות בודדים, מגדירים איזושהי קבוצה של מפתחים, סקסס קריטריה זה גם דרך אגב נושא מאוד מעניין, הרבה פעמים בכלים האלה, הם מסתכלים על יותר סוג של vibe, כמו שאני אומר, vibe benchmark כזה, המפתחים אוהבים, לא אוהבים, מרגיש, לא מרגיש, ואני חושב שגם פה יש איזשהו shift, שככל שעבר הזמן אני רואה יותר ויותר, שיותר חשוב להם לראות tangible metrics. אז למשל, כמה איזה אחוז מהcode, אם זה code generation, אז המטריקה הקלאסית זה איזה אחוז מהcode שמפתחים כתבו, הוא נכתב על ידי agent. אם זה בעצם בעולם של code review, אז זה בעצם איך זה השפיע על הרביו סייקל, או כמה בעיות זה תפס בדרך.

אייל דוד: [37:41] כן, כאילו חוזרים למטריקות רגילות בעצם, של מזיזת העסק. אוקיי, וואו, מרתק, ותגיד, תגיד, אם עכשיו אתה צריך להמר, לעוד שלושה חודשים, מהיית עכשיו, יזה, מתחיל, לא נכנס לאסטרטגיה שלכם, על מה היית הולך בעולם הזה? וואו, שאלה מדהימה.

דדי קרדו: [38:05] אני בעיקר מרוכז בעברים שלנו, אבל אני יענה כמיטב יכולתי. העולם הזה לא ספציפי לעולם של קודו, אלא באמת כל כתיבת קוד. או בכלל, אני חושב שמאוד מעניין אזורים, שבהם, אני באמת מאמין שהעתיד, זה, העתיד של כל השילוב של AI עכשיו בארגונים ובמיוחד באנטרפרייזים, זה, זה בעצם, איך אני מצליח לעשות קסטומיזציה, של האוטפוט של המודלים לתהליכים הספציפיים שלי. פרסונליזציה וקסטומיזציה, בעצם, יותר פרסונליזציה, אולי זו מילה יותר נכונה. אני מאמין שהעתיד הוא פרסונלייזד. ו, אני חושב ש, רעיונות שהם באזורים של לעשות דברים שהם מאוד פרסונלייזד בשבילי, זה יכול בשבילי כקונסומר, זה יכול בשבילי כ, כאיזה שהוא, אני חושב שעולמות הדאטה הם מאוד מאוד מעניינים. אני חושב שיש שם דברים שלא, לא פתורים, של, בכל מה שקשור ל-Analytics, זה אזורים מאוד מעניינים. טריביוס, הניסר אירוע. כן, אני חושב ש, או בכלל, איך אני חוקר את הדאטה שלי, איך אני בעצם מבין את מבנה הדאטה בארגון ויוצר אינטרפייסים שהם מאוד קלים ל... אני חושב שיש נושאים מאוד מעניינים להיכנס אליהם, ואני חושב שבאמת, הפוקוס הוא להבין, אוקיי, היכולות של המודלים הולכות ומשתפרות, הם יודעים לעשות דברים יותר ויותר מסובכים, אבל, איך אני רותם אותם ל-use cases ספציפיים ועושה זה בצורה שהיא מאוד פרסונלייזד? מגניב, תשובה טובה.

Windsurf, הג'איינטים והעתיד הפרסונלייזד

אייל דוד: [39:53] טוב, דיברנו על זה שנשאיר את הפרק הזה, אבל בכל זאת, בואו נצלול דקה, כי זה גם בעצם נותן סממן על הטמפרטורה עכשיו של הדברים, בואו נדבר כאילו בכמה מילים על מה שקרה עם Windsurf, ובאמת, סביב הרכישה שלא הייתה בפעם שנייה, ולאחר מכן מתרחש, לאיפה זה הולך לדעתך? אתה מקווה ספציפית לאיפה זה הולך עם Windsurf? לא, אני מתכוון ספציפית לזה שה-giants מנסים מאוד להיכנס, למשל, אפל בכלל, אני לא יודע איפה הם, כאילו, איך זה הולך לדעתך להיראות? כן. כן, אני חושב שהג'יינס לגמרי נכנסים, אנחנו רואים את כולם כזה, באים עם הקודינג סילושין שלהם, כשאתה נחיגש לתחום הזה, אתה צריך לחשוב בעצם מאזורים של איזה דברים, או איזה יכולות, אתה בתור הארגון Enterprise, רוצה לקחת מהגדולים, או לתת חופש בחירה למפתחים שלך, לבחור לצורך על קודינג אג'נט, כזה או אחר, ואיזה אזורים אתה בעצם רוצה להשאיר יותר בשליטתך, או בשליטת איזה שהוא Vendo, שאתה סומך עליו שהוא יותר אגנוסטי סביב ה... אני חושב שזה ילך לכיוון כמו Microsoft וOffice, ואתה יודע, ששלטים בארגונים האלה, בסוף, כאילו הם מחזיקים את כל המערך, האם ככה, כאילו נראה לך של OpenAI עשו סלש אחד מאלה, או לחילופין, שבאמת יהיה מיקסל חברות קטנות שלאו דווקא יהיה חשוב, או מערך, כאילו ארגונים יידעו לעבוד עם כל הספקים האלה? אני חושב שזה... בעצם יש פה את התא עולמות שונים. אם אתה מסתכל על ה Pure Code Generation, בעצם אני עכשיו נותן לאיזשהו agent איזשהו task מאוד ספציפי, ואת כל הקונטקסט הרלוונטי, ועכשיו תייסם את זה, אז אני חושב שהאזור הזה נהיה יותר ויותר commoditized, ויש בעצם לא מעט שחקנים, גם שחקנים שהם יותר כזה LLM Vendor Agnostics, וגם LLM Vendors עצמם. בחלק מהמקרים גם, נגיד Google, זו דוגמה, הם גם LLM Vendor, והם גם כזה Cloud Vendor, נכון? אנחנו עם שגם Amazon נכנסים לעולם הזה. וכמובן Open AI & Anthropic. אבל אני חושב שאם אני בקובה, אם אני חובש את הקובה של Executive Enterprise, שיודע שעכשיו המודל היום זה Cloud Sonnet, הוא State of the Art for Coding, ומחר זה פתאום GPT, Whatever, GPT Next Generation, ומחרתיים זה Gemini 3, לא יודע מה. אז נמצא לך, אני רוצה את הפלקסיביליטי, לעבור בין פרוביידרים, אז אני כן חושב, בגלל שזה משתנה כל כך מהר, אז אני חושב שכאילו זה קצת שונה מעולמות הקלאוד, שבהם בדרך כלל רוב הארגונים הם עושים איזשהו בית על איזשהו קלאוד פרוביידר אחד מרכזי, למרות שיש לא מעט ארגונים, במיוחד הגדולים, שיש להם כמה קלאוד פרוביידר, נכון? כמה קלאוד ונדור. נגיד הם עובדים גם עם AWS וגם עם GCP וגם עם Azure, נגיד, כדוגמה. אבל בגלל שפה זה משתנה בן רגע, פתאום יצא עכשיו, פתאום מחר יצא איזה שהוא אלה להם חדש, שמנצח את כולם, ווואלה, אני רוצה עכשיו שבחודשיים הקרובים זה יכול, אשכרה, להשפיע לי על הפודקטיביטיב, על היכולת של הארגון פיתוח שלי לעבוד בצורה הכי טובה והכי יאללה. אני רוצה שהם מהר יוכלו להשתמש בדבר הזה. אז אני חושב ש... באזורים האלה, הייתי רוצה לתת לארגון שלי את הבחירה. זאת אומרת, מפתחים יוכלו להשתמש בסי אליי של, הוא טבע, בקלאוד קוד, או מחר בג'מאליי סי אליי, ומחרתיים בקודקס, ופתאום באיזשהו ב... לא יודע, אקס איי פתאום יוציאו איזשהו גרוק או דבר שהוא, יהיה מדהים. אז אני חושב, אבל מצד שני, את כל השכבה של בעצם הקונטקס שלי, וה וריפיקציה שלי, ואיך אני מבדה ש... איך אני בעצם עוזר לעשות ריוויול לקוד, איך אני מבדה את הקוד, איך אני כאילו בעצם משתמש בזה בסקייל, וזה מגיע לי משהו הרבה יותר רגיוני, כשאני שומר את זה יותר קרוב, בתור ארגון אטרפייז, שמרות יותר קרוב, אני חושב שזה אומר, או להשתמש באיזשהו ונדר, שגם נותן לי לעשות איזה סלפרוסטינג אצלי, סתם לדוגמה, או להשתמש באיזשהו ונדר, שאני פשוט שמח עליו, שנדע שדרכו אני יכול להשתמש בכל הפרוויידרים. טוב, זה כנראה וואי שגם זהיתם ב-21, נכון? כן. יש לי שאלה שעלתה לי תוך כדי, נמשיך, אתם מאפשרים היום לחברות לעשות בנשמרקינג בין מודלים? גם אנחנו מאפשרים לבחור מודלים, אתה יכול ממש לבחור איזה מודל אתה מריץ גם בשביל ה... גם בשביל ה... וגם בשביל ה... וגם יש בנשמרק שלנו. כן, אבל אם זה חשוף לי, בעצם בתור על הכוח שלכם, עכשיו אני מריץ את Gemini X ואני מריץ את מודל אחר, ווטבר, והיוזר לא יודע את זה, ואני מסתכל אחרי איזה קרוס קמפני מעבד יותר טוב? אני יכול? זה רעיון ממש מגניב. אין לנו זה היום, זאת אומרת, היוזר רואה מה הוא בוחר. באמת שבקודם מייג' הוא לא רואה, אבל זו איזושהי בחירה ריגונית. באזור של הג'נרייישן, שזה בעצם או בעצם אג'נטים שהם או לקודינג או תהליכים ספציפיים, קסטום אג'נט, אז שם אתה בעצם בוחר, היוזר ממש בוחר. ויש לנו בנשמרק שלנו, שהוא בנשמרק מאוד מעניין, שבעצם יש לנו ארבע מאות פיירים, ואנחנו בעצם מריצים מודלים אחד נגד השני, ובעצם משתמשים עם איזושהי טכניקה שנקראת LLM, זה ג'אג', אבל זה כל real world examples, ובעצם כל פעם שיוצא מודל חדש, אנחנו יכולים מאוד מהר לראות אם זה הייפ, או אם ההתלהבות, אתה יודע, הטרד בטוויטר של ten incredible unbelievable examples of what this can do. האם זה באמת אמיתי, או האם זה סתם hype. ממש, ואתם גם יכולים לצאת trendים per גודל חברה, per whatever, מהמם. ממש. אני שניה רץ, אז בעצם דיברנו באמת על, רצינו לגעת יותר, אבל דיברנו בעצם על בנייה בעצם של מוצרים היום, או של עסקים היום, שבעצם ה-how הוא נורא, הוא יותר קל, בעצם. כן. את יודעת הרבה ממשנתך, זה היה מהמם. בוא נשאיר משהו גם לפעם הבאה שתחזור לפה, אני לא אתמק בזה. אני כן רוצה שנקראת סיום, בוא ניגע באיזשהו משהו שאלתי אותך שנייה לפני הקלטה, שאלתי אותך, אבל למה באת לפה, בעצם, נכון? ותמימות. אבל אני ממש שמח לצפה רדשהו. כן, אז תראה, אני חושב ש אתה מסתכל כל העולם הזה אסטרטגית, אני חושב שמאוד חשוב שיהיה לנו פה בארץ חברות, שהן בסטייט אוף די ארט של העולמות האלה של AI, ואני חושב שגם ספציפית בעולם הזה של קורדינג בעצם ההתקדמות שם היא מה שיקח אותנו בסוף למה שאתם קוראים, AGI, Super Intelligence. ברגע ש מודלים יודעים לעשות AI Research, ברגע שהם יודעים לכתוב קוד ברמה מאוד מאוד גבוהה, זה באמת אוכף אותנו קדימה, ואני חושב ש בישראל אנחנו צריכים להיות חלוצים בעולם הזה, צריכים להוביל את העולם הזה, וכן, אני חושב שיהיו עוד יזמים שיתסקו בסטייט אוף די ארט בעולמות האלה, אם זה קודינג, אם זה דאטה, אם זה כל מה שהוא Deep Tech בעולמות של AI, אני חושב שזה מאוד חשוב לנו אסטרטגית גם כמדינה. ממש, ממש, זהו. אני חושב אם זה קשה להם אחרי בכלל להיכנס לזה, זה הרבה יותר קשה כנראה מאז שאנחנו סיימנו תואר, מאמם, והמלצה, אחרונה, יש לך איזושהי המלצה? כל המלצה שהתקלתי אותך, אבל תרגיש חושי. כן, אני חושב שכאילו, stay curious, כל הזמן אם בעצם אתה או את רוצים להיות יזמים, או להיכנס לעולמות הפרודקט בארגונים, או בנגונים קיימים, ובעצם להוביל את המוצרים, אז זה בעצם צריך כל הזמן לחקור, כל הזמן לחשוב מחוץ לקופסה. אני חושב שקל מאוד להתאפס להייפ היום. יש כל כך הרבה רעש. וההמצא שלי זה כאילו challenge things, לנסות לחשוב outside the box, לנסות לחשוב מה דברים שלא חושבים עליהם מספיק, או לא מדברים עליהם מספיק. ו... ואני חושב שמי שיצליח, בעולמות האלה, זה מי שיצליח לחבר את הנקודות, להבין, אוקיי, לכאן זה הולך, ככה זה יראה בעוד שנה מהיום, ו... ואלה הדברים, שאם זה הולך לראות ככה, אז לא חושבים עליהם, ולא פותרים אותם. ואז בעצם, או ש... נחזור הנקודה שלה בעצם, כזה succeed big, או fail big, כאילו, אם הפרדיקשן שלך יהיה נכון, אתה תהיה בפוזיציה טובה. אם לא, אז לא, אבל that's what a startup is. כן, זאת היד שקיבלת. ממש. אחלה טיפ. מאמם. היה לי ממש כיף, אלא תייצא פרק מצוין ומלא בדברים. איזה כיף שבאת. כנאל, תודה רבה, תודה על ההזמנה. היה כיף. ביי ביי. ביי. היי, חברים, תודה על ההקשבה. אם מצאתם את הפודקאסט הזה בעל ערך, תוכלו להירשם לעקוב אחרינו, כמובן, לפרקים נוספים, בספוטיפא, אפל פודקאסט, או כל אפליקציה אחרת. כמובן, שאם לא מצאתם אותנו באיזושהי אפליקציה, אשמח שתכתבו לנו. נשמח מאוד לחמישה כוכבים בכל פלטפורמה ושתקבו אחרינו, כדי שעוד מאזינים יוכלו להיחסף אלינו ולמצוא את הפודקאסט. אתם גם יכולים למצוא את הפרקים הקודמים בכל אפליקציה, או בערוץ היוטיוב, יש לנו לינקים בתיאור. עד עד הפעם הבאה, יאללה, תיאור יעילים, וביי ביי.