תמלול: אביגיל לווין | Duda | איך בונים מוצר ליצירת אתרים בscale?

פתיחה

אייל דוד: [00:00] היי חברים, זה אייל. הגעתם לפרודקט בילדר ופה תוכלו להקשיב לשיחות המוצר הכי מעניינות. המסע שלי החל ב-2012 כשלמדתי מה זה פרודקט בסטארט-אפ שלי. מאז עבדתי בתעשייה ומ-2017 החברה שלי מייעצת למגוון חברות. הדרייב שלי הוא לעזור לכולנו להשתפר כאנשי מוצר. ולפני שמתחילים, אם אתם נהנים להאזין לפרודקט בילדר, דרגו אותנו בבקשה בחמישה כוכבים בספוטיפיי. זה ייתן לי אחלה פידבק שהפודקאסט נותן לכם ערך, וזה ישמח אותי מאוד. אז יאללה, מתחילים.

אייל דוד: [00:35] היי אביגיל, מה שלומך?

אביגיל לווין: [00:35] טוב, מה שלומך?

אייל דוד: [00:35] אני טוב. אז איתנו היום אביגיל, Product Director ב-Duda. ברוכה הבאה.

מה זה Duda: פלטפורמת אתרים לסוכנויות ולחברות SaaS

אביגיל לווין: [00:41] תודה.

אייל דוד: [00:41] את יכולה לספר לנו קצת על Duda?

אביגיל לווין: [00:48] כן, אז Duda היא פלטפורמה לבניית אתרים שנבנתה לסוכנויות דיגיטל ולחברות SaaS, כדי להציע שירותי בניית אתרים ללקוחות שלהן, או כדי לשלב את הפלטפורמה בתוך מוצר ה-SaaS שלהן ולהרחיב את היצע המוצר שלהן באופן כללי.

אייל דוד: [01:01] וואו, זה הסבר טוב. וזה רק בווב, גם אפליקציות מובייל, איך זה עובד?

אביגיל לווין: [01:06] רק אתרים, כן.

אייל דוד: [01:06] וכמה זמן את שם?

אביגיל לווין: [01:14] ארבע שנים, ארבע וחצי שנים עכשיו.

אייל דוד: [01:14] אה כן, אוקיי, מגניב. אז את די מכירה את החברה, אז בבקשה תסבירי לנו על התעשייה, על המתחרים וכו'.

התחרות: Wix, WordPress והפוקוס בעסקים שבונים הרבה אתרים

אביגיל לווין: [01:25] אז אני בטוחה שהרבה אנשים מכירים חלק מהמתחרים שלנו. ברור שיש שמות גדולים בשוק כמו Wix, Squarespace, Shopify וכו'. אבל כמובן, בזמן שהן פלטפורמות לבניית אתרים, הפוקוס שלנו מאוד ספציפי מבחינת סוג הלקוח שאנחנו מתמקדים בו. אנחנו לא מתמקדים בכלל בעסקים קטנים. אנחנו בכלל לא משווקים לעסקים שבונים אתר בודד. במקום זה, אנחנו באמת משווקים לעסקים שהולכים לבנות כמה אתרים בחודש, ואפילו אלפי אתרים בחודש.

אייל דוד: [02:02] מגניב, אז אני מניח שה-go-to-market די שונה מזה של המתחרים שהזכרת. את יכולה להרחיב על זה?

אביגיל לווין: [02:09] כן, ברור, אנחנו הולכים על סוכנויות דיגיטל שמציעות הרבה שירותים שונים ללקוחות שלהן. האתר, כמובן, נמצא בליבה. אבל מעבר לזה, הן מציעות שירותי SEO, קמפיינים דיגיטליים וכו'. וצריך למצוא אותן בזמן הנכון. או שהן רק מתחילות, או שהן מחפשות פלטפורמה חדשה כדי לבנות את העסק שלהן. אז אנחנו צריכים להציע יכולות מעבר לאתר עצמו, שיעזרו להן לגדול ולהתרחב עם העסק שלהן באופן כללי. או במקרה של חברות SaaS, אנחנו מנסים למצוא חברות SaaS שיש להן מוצר רלוונטי, שהגיוני לשלב בניית אתרים בתוך הכלים שכבר יש להן.

אייל דוד: [02:53] הבנתי. ובמה זה שונה כשאתם יוצאים לשוק ומציעים את הסחורה שלכם, נכון? אי אפשר להתחיל, כאילו, בתחילת הדרך של החברה לא הייתה לכם היכולת להחזיק את כל ארגז הכלים שאתם יכולים להציע היום. אז מאיפה התחלתם?

אביגיל לווין: [03:12] כן, אז Duda התחילה הרבה לפני שהצטרפתי. יש היסטוריה ארוכה ששמעתי עליה, אבל לא בהכרח הייתי חלק ממנה. הם התחילו לפני שאתרים רספונסיביים בכלל היו דבר שקיים. הם הציעו את היכולת להתאים את האתר שלך למובייל. ומשם, עם הזמן, הם עשו פיבוט ושינו כיוון. הם עברו לפוקוס הזה של להיות פלטפורמת אתרים לסוכנויות.

אייל דוד: [03:37] אז כן, הרעיון היה קצת כמו מיקרוסופט, נגיד, לצבור קהל ואז להתחיל למכור לו הכול במקום אחד.

אביגיל לווין: [03:45] כן, כן.

אייל דוד: [03:46] אחלה. אז על מה את אחראית מבחינת מוצרים?

מבנה ה-R&D וקבוצת ה-Scale

אביגיל לווין: [03:51] אז ב-Duda יש לנו שלוש קבוצות R&D. כל אחת מתמקדת בתחום אחר. יש לנו את הקבוצה שמתמקדת בבונה האתרים המרכזי שלנו, שנקראת כמובן קבוצת ה-Websites. ואז יש לנו את e-commerce, שמתמקדת באיקומרס ובכמה יכולות נוספות לבניית אתרים מבוססי דאטה. ואז יש את הקבוצה שלי, שנקראת קבוצת ה-Scale. היא מורכבת משלושה סקוודים. שניים מהסקוודים האלה מתמקדים בלהפוך את הלקוחות שלנו ליותר פרודוקטיביים ויעילים לאורך כל תהליך בניית האתרים. כמובן, זה יכול להיות הרבה דברים שונים. הרבה פיצ'רים שונים יכולים להשתנות מרבעון לרבעון. ואז יש לנו צוות שלישי. זה צוות ה-Payments וה-App Store, שמתמקד בתשתית התמחור שלנו ובהיצע של חנות האפליקציות וכו'.

אייל דוד: [04:40] אוקיי, אז כשאת מדברת על יעילות, אני מניח שזה אחד הדברים שהכי חשובים ללקוחות שלכם, נכון? כשמנהלים הרבה אתרים בשביל הלקוחות, מה זה אתרים מבוססי דאטה?

אביגיל לווין: [04:54] אז יש לנו אתרים שבנויים על מה שנקרא collection. זה בעצם מסד נתונים של מידע. למשל אתר נדל"ן.

אייל דוד: [05:01] כן.

אביגיל לווין: [05:01] שצריך להציג 500 נכסים. אז הם ימשכו את זה ממסד הנתונים שלהם ויציגו את זה באופן דינמי באתר.

אייל דוד: [05:09] אז כשמסתכלים על המוצרים האלה, יש לכם מתחרים ספציפיים? אני לגמרי מבין שהזכרת את Wix ואולי גם את Elementor, ששתיהן ישראליות ועובדות עם אותו קהל, כנראה.

אביגיל לווין: [05:27] כן. הרבה סוכנויות.

אייל דוד: [05:28] כן. יש לכם מתחרה שבאמת אומר, אוקיי, אני עובד רק עם סוכנויות?

אביגיל לווין: [05:36] יש אולי כמה חברות קטנות יותר, פחות מוכרות, למשל בוני אתרים מאירופה שאולי אחרים לא מכירים, שכן מתמקדות בסוכנויות. וכמובן, יש זרועות בכל חברה שבאמת משקיעות בקהל הסוכנויות. אבל הייתי אומרת שהרבה מהלקוחות שלנו, במקרה שלהם אנחנו מתחרים ב-WordPress, כי יש להם את הגמישות. יש להם את הגמישות לעשות מה שהם רוצים. WordPress לא בהכרח משווקת רק לסוכנויות, אבל הרבה פעמים משם אנחנו מביאים סוכנויות.

אייל דוד: [06:09] ואיפה את חושבת ש-Duda זורחת?

אביגיל לווין: [06:13] בגלל שאנחנו כל כך ממוקדים בסוג הלקוח שאנחנו פונים אליו, כל פיצ'ר וכל מוצר שאנחנו בונים מבוסס על זה שהם לא בונים רק אתר בודד. כמובן, אנחנו צריכים את ההיצע המרכזי שמאפשר להם לבנות אתר מאוד מעורר עניין, יפה ועשיר בפיצ'רים. אבל העניין הוא השכבות. יש שכבה מעל זה שהופכת אותנו לממוקדים באופן ייחודי בעסקים האלה, שרוצים לעבור מבניית אתר אחד ללקוח אחד לבניית מאה אתרים למאה לקוחות שונים, ולגדול משם.

אייל דוד: [06:43] תוכלי לספר לנו קצת על האתגרים שלכם ב-Duda?

אביגיל לווין: [06:47] כמובן, יש תחרות. אנחנו מדברים על חברות ענקיות שאנחנו מתחרים בהן, עם צוותים הרבה יותר גדולים. אז שוב, זה חוזר לליבה של לוודא שאנחנו באמת יודעים מי אנחנו ובמי אנחנו מתמקדים. וגם העולם של האתרים שמשתנה כל הזמן, בין אם זה בצד העיצובי ואנימציות מעולות ובין אם זה לאפשר לאנשים לבנות אתרים עם AI. כמובן שאנחנו תמיד צריכים להתעדכן ולהישאר מעל כל הדברים החדשים שצצים.

אייל דוד: [07:18] אז את אומרת שזה בעצם סביב צ'ורן, לוודא שכל לקוח נשאר על ידי זה שאתם מציעים את הכלים הנכונים כמו המתחרים?

אביגיל לווין: [07:27] אני חושבת שבצד של הצ'ורן, זה לא בהכרח אחד הגדולים שלנו... אחד האתגרים העסקיים הכי גדולים שלנו כרגע, כמובן, הוא הרכישה של לקוחות. ובעידן ה-AI, כולם מבטיחים אתר ב-30 שניות. אז גם לסוכנויות שלנו יש את האתגרים שלהן. הן צריכות יותר לקוחות כדי להביא לנו יותר עסקים. אז בסוף, אנחנו מתחרים בכל ההצעות האלה של "בנה אתר ב-30 שניות", למרות שאנחנו לא מציעים בעצמנו לבנות אתר ישירות לעסק הקטן.

אייל דוד: [07:58] כן, רציתי להתחיל עם הרכישה, אז תודה על זה. ואני תוהה איך בעצם נראה מחזור המכירה במוצר כזה?

מודל ה-self-service לצד sales-led

אביגיל לווין: [08:06] יש לנו שני סוגים. יש לנו את ההצעה של self-service: נרשמים לניסיון חינם של 14 יום, משלמים על תוכנית, לא צריך לדבר עם אף אחד. אם לא רוצים. אפשר, כמובן. ואז יש לנו את ה-sales-led. יש לנו את החשבונות הגדולים שבסוף רוכשים תוכנית מותאמת. אלה יכולות להיות סוכנויות גדולות. חברות ה-SaaS, כמובן, הולכות על התוכנית המותאמת כי הן צריכות גישה ל-API וכו'. אז יש לנו את שני המודלים האלה. כמובן, לפעמים הם נפגשים באמצע. חלק מגיעים ישירות מהניסיון למכירות, וחלק פשוט הולכים ישר למכירות לשיחה.

אייל דוד: [08:41] הבנתי. את יכולה להרחיב על היוזמות שאתם עושים סביב AI, למשל? הזכרת את זה, אז.

פיצ'רי ה-AI של Duda: תוכן, סקשנים, SEO ונגישות

אביגיל לווין: [08:48] כן. אז יש לנו היום מגוון פיצ'רי AI שבהם שילבנו מודלים של בינה מלאכותית יוצרת בפלטפורמה. כל דבר, מיצירת פיסת תוכן באתר ועד יצירת סקשן באתר, כלומר הלייאאוטים, התמונות, הטקסט וכו'. ואנחנו מציעים AI גם בצד של SEO ונגישות. כלומר לאפשר למשתמשים לייצר את המטא תגיות, שזה מה שמופיע בגוגל כשמישהו מחפש את האתר, וגם טקסט חלופי לתמונות. כלומר מה שקורא המסך רואה כשמישהו משתמש בקורא מסך ומנווט באתר.

אייל דוד: [09:27] מגניב. כנראה שתוכלו להציע עוד המלצות ודברים כאלה. עוד תובנות, נכון?

אביגיל לווין: [09:33] אנחנו מתחילים לזוז יותר לתחומים האלה, אבל אנחנו מתמקדים יותר בצד הבנייה ובאילו כלים אנחנו יכולים להציע ללקוחות שלנו לנצל בתוך הפלטפורמה עצמה כדי לעזור להם לבנות אתרים מהר יותר. ובהמשך, נפנה לתחומים אחרים.

אייל דוד: [09:46] כן, כי זה נשמע ממש מעניין. אם יש לך הרבה אתרים מאותה תעשייה, ולאתר מסוים אין סקשן מסוים שיש לכל השאר, לפחות כבנצ'מרק, זו יכולה להיות תובנה מעולה, נכון?

אביגיל לווין: [09:58] כן. אבל זה הרבה יותר. זה הרבה יותר מתקדם.

אייל דוד: [10:01] מסכים.

אביגיל לווין: [10:02] כן. כלומר, יש לנו היום המלצות לעמודים, למשל. אנחנו מסתכלים אילו עמודים כבר יש באתר, וממליצים על עמודים נוספים להוסיף כדי שתוכלו לבנות אתר עשיר יותר בתוכן. או שהרבה מהלקוחות שלנו עובדים במודל שבו הם גובים לפי מספר העמודים באתר. אז זה יעזור להם למכור ללקוח שלהם: היי, אולי תרצה להוסיף את שלושת העמודים האלה. זה יעזור לתנועה שלך, וזה גם נותן להם את הערך של משהו שפשוט צץ להם ושאנחנו יכולים להציע. אז כן.

אייל דוד: [10:30] אני ממש אוהב את שיתוף הפעולה הזה ביניכם, Duda, לבין הסוכנות. אילו עוד לחיצות ידיים יש לכם עם הלקוח, מעבר להצעת תוספות שהוא יכול להציע ללקוח שלו? מה עוד אתם עושים סביב זה?

אביגיל לווין: [10:45] מבחינת איך אנחנו עוזרים לסוכנות למכור טוב יותר ל…

אייל דוד: [10:48] כן, וחינוך וכל מה שמסביב, כי ההצלחה שלהם היא ההצלחה שלכם, נכון?

אביגיל לווין: [10:52] כן. אז Duda היא פלטפורמת white label, כך שאין לנו שום אינטראקציה עם העסק הקטן, הלקוח של הסוכנות. אבל מה שאנחנו כן יכולים לעשות זה להציע להם כלים שונים, כלי white label שהם יכולים להשתמש בהם כדי למכור את הדברים השונים שאנחנו מציעים, את הצד החינוכי, כל יכולת מובנית שיש לנו מבחינת ביצועים וכו'. כלומר לעזור להם עם SEO, לוודא שהאתר מתפקד. בסופו של דבר, הסוכנות לא מוכרת רק אתר. היא מוכרת את ההמרות שהאתר מביא, בין אם זה תנועה, טפסי יצירת קשר שנשלחים או מכירות בחנות איקומרס. אז מה שאנחנו צריכים לעשות זה לעזור להם באמת להגיע לתוצאה הזאת. לא רק אתר יפה, אלא באמת איזה עסקים הם מביאים לעסק הקטן. ושם אנחנו מנסים לעזור להם כמה שיותר.

אייל דוד: [11:42] אז אתם גם שואלים אותם על ההמרה שהם מנסים לשפר?

אביגיל לווין: [11:47] אנחנו מכירים את ההקשר של העסק שהם מנסים לבנות ואילו פיצ'רים הם מוסיפים לאתר. אנחנו לא בהכרח שואלים אותם את זה היום, אבל די קל להבין איזו מטרה, איזו תעשייה וכו'.

אייל דוד: [11:59] אז מה… מה לדעתך כישורי המוצר המרכזיים שצריכים להיות למנהל מוצר?

כישורי מוצר: גמישות וסיכונים מחושבים

אביגיל לווין: [12:07] אני חושבת שחשוב מאוד שמנהל מוצר יוכל, קודם כול, לנסות כל מיני דברים. שיהיה מוכן, אני צריכה לומר, לנסות כל מיני דברים ולא רק להיצמד לתחום שלו או למה שהוא מדמיין שמנהל מוצר עושה. אני חושבת שחשוב להיות מוכנים לכך שמשהו ישתנה משעה לשעה. וזה קורה. ולקבל את זה בחן ולהמשיך הלאה. זו דינמיקה מאוד גמישה, ופתיחות לעשות דברים חדשים ושונים. ואני חושבת שחשוב גם שמנהלי מוצר יהיו מוכנים, ושיהיו להם הכישורים, לקחת סיכונים מחושבים. שקודם כול, הם יוכלו להגדיר מה הסיכון וכמה הוא גדול, ואז שתהיה להם הנכונות באמת ללכת על זה ולקפוץ למשהו שהם לא בטוחים בו במאה אחוז.

אייל דוד: [12:56] אז עוד דבר סביב זה, שאולי מאוד רלוונטי, אני מניח. כישור שאני ממש מעריך הוא היכולת לשקף את הסיכון, נכון? כלומר, להרים דגל בזמן הנכון ולהגיד, אוקיי, זה הולך להיות סיכון בעוד X זמן, וזה מה שאנחנו חוששים ממנו. ואז אפשר לעשות סיעור מוחות ביחד ולהבין איך לעשות את כל מה שהזכרת עכשיו כדי לנהל את הסיכון הזה, נכון?

אביגיל לווין: [13:21] כן, בהחלט. אני חושבת, כלומר, דילגתי על כל ה… בעיניי, מה שמובן מאליו מבחינת כישורים של מנהל מוצר, זה שצריכים להיות תקשורת, שקיפות ושיתוף פעולה. ואתה יודע… להיות מסוגלים, כמו שאמרת, לתקשר את מה שרואים, להבין את זה ולפתור את הבעיה ביחד. אז בעיניי, אלה באים כדרישה מובנת מאליה ממנהל מוצר. ואז, מעל זה, מה שיגרום להם באמת לצמוח ולהיות מסוגלים לדחוף ולהוביל חדשנות בתפקיד שלהם ובכל השאר.

אייל דוד: [13:49] מגניב. אני חושב שזה מפתח לדבר על סיכונים עם הממונים, עם הצוות, עם כל מי שצריך. זה מפתח.

אביגיל לווין: [13:55] כן.

מיהלומים ברמת גן להונג קונג

אייל דוד: [13:56] אוקיי, בואי נדבר על הביוגרפיה שלך ואיך נכנסת לניהול מוצר.

אביגיל לווין: [13:59] כן. אז לא באמת ידעתי מה אני רוצה לעשות כשהייתי באוניברסיטה. פשוט הלכתי על, אני חושבת שזה היה תואר בתקשורת. ומשם פשוט התחלתי לנסות עבודות שונות, דברים שונים, שיווק, פיתוח עסקי וכו'. ובעצם התחלתי בתעשיית היהלומים.

אייל דוד: [14:19] יהלומים?

אביגיל לווין: [14:20] כן.

אייל דוד: [14:21] אוקיי, איפה עשית את זה?

אביגיל לווין: [14:23] פה, ברמת גן.

אייל דוד: [14:24] ברמת גן, הגיוני.

אביגיל לווין: [14:25] כן. עשיתי פיתוח עסקי ושיווק לחברת יהלומים. ואחרי שנה בערך איתם, החלטתי שנמאס לי מישראל, בעצם. ורציתי לחזור לארצות הברית. אז התפטרתי בלי תוכנית ספציפית, בלי כיוון. ואז הציעו לי תפקיד קצר טווח בהונג קונג. שלושה חודשים בעבודה מאוד דומה בחברת יהלומים אחרת. ושוב, לקחתי סיכון.

אייל דוד: [14:55] בת כמה? כן. אני בעצם מאבד את זה. כן. בת כמה? היית כשעשית את כל זה?

אביגיל לווין: [15:01] אני חושבת שהייתי בת 20. כן.

אייל דוד: [15:03] אז בעצם ניהלת את הסיכון. אני בת 20 ואני יכולה...

אביגיל לווין: [15:06] אני בת 20, שלושה חודשים, אף פעם לא הייתי באסיה. הזדמנות טובה לבדוק את זה. ובמקרה הגרוע, אני שונאת את זה. ואחזור אחרי שלושה חודשים. והייתי שם ארבע וחצי שנים, אני חושבת.

אייל דוד: [15:16] וואו.

אביגיל לווין: [15:16] כן. אז שישה חודשים עם חברת היהלומים, ושאר הזמן עם חברת רהיטים לתינוקות.

אייל דוד: [15:23] ושם למדת כמה דברים שבעצם... מה את עושה היום?

אביגיל לווין: [15:30] כן. אז ביליתי הרבה זמן בשיווק הגלובלי של חברת הרהיטים הזאת. במקור, הם מכרו רק בחנויות או דרך משווקים אונליין. והחלטנו לבנות אתר איקומרס משלנו. אז זה היה המגע הראשון שלי עם העולם האונליין, קצת ניהול מוצר מבחינת בניית האתר והעבודה עם המפתחים וכל השאר. ו... ושם ראיתי שיש לי הרבה יותר תשוקה לזה מאשר לכל שאר ההיבטים של התפקיד שלי. אז זה נתן לי כיוון לאן אני רוצה ללכת. ובשלב מסוים, התפטרתי ועזבתי ואמרתי, לאן עוד הולכים בשביל הייטק אם לא לתל אביב.

אייל דוד: [16:19] אבל רגע, רגע, רגע. אז עבדת שם, הצלחת, למדת כנראה המון דברים, נכון?

אביגיל לווין: [16:26] כן.

אייל דוד: [16:27] על איך משווקים ומוכרים מוצרים יקרים. אני מניח.

אביגיל לווין: [16:30] כן.

אייל דוד: [16:31] ואת הדרך שלך בשיווק דיגיטלי וכו'. אז איך החלטת, אוקיי, אני עוזבת הכול פה ומתחילה מחדש?

אביגיל לווין: [16:41] כן. שני היבטים. אחד, היית בהונג קונג?

אייל דוד: [16:46] הייתי, לפני 12 שנה.

אביגיל לווין: [16:47] הרגיש לך מאוד מרווח?

אייל דוד: [16:49] כן.

אביגיל לווין: [16:50] כן? אוקיי. אז אם גרים שם ארבע שנים, זה בכלל לא מרווח. זה מאוד אינטנסיבי. ו...

אייל דוד: [16:58] כן. אני לא חושב שזה מגיע יותר מדי.

אביגיל לווין: [17:00] לגור שם היה מקום מדהים. הכרתי שם את החברות הכי טובות שלי, שיש לי עד היום, אבל פשוט, בסוף חיים מחופשה לחופשה כי רוצים לנשום ולא לגור אחד על השני, ואפילו את הזיהום ממש מרגישים. אז רציתי לעזוב את הונג קונג באופן כללי. וגם רציתי משהו חדש מבחינת הקריירה שלי.

אייל דוד: [17:25] כן. עכשיו אני בעצם נזכר בגודל של הדירה.

אביגיל לווין: [17:27] כן. זה כל כך נכון.

אייל דוד: [17:29] אבל האוכל, אני מניח, מאפיל על הכול.

אביגיל לווין: [17:30] כן. זה מסיח את הדעת מזה.

אייל דוד: [17:32] כן. כן. ומשם, אז חזרת לתל אביב ורצית להיכנס להייטק, אבל איפה התחלת שם?

חזרה לתל אביב ושנה של פרילנס

אביגיל לווין: [17:42] התחלתי לעבוד כפרילנסרית. ידעתי שאין לי ניסיון בהייטק, הסיכוי שמישהו ייקח אותי לתפקיד שעניין אותי היה כנראה די נמוך, אבל אמרתי, בוא ניקח סיכון, ננסה את מזלנו.

אייל דוד: [17:53] טוב, זה סיכון גדול, אני מניח, כי הרבה חברות ישראליות אז בעצם, זה היה סיכון גדול.

אביגיל לווין: [17:54] כן. כן. כן.

אייל דוד: [17:57] ובעצם חיפשו דוברי אנגלית כשפת אם, וכנראה יכולת להיכנס לזה, אבל החלטת ללכת על פרילנס. אז...

אביגיל לווין: [18:05] כן. אני חושבת שכל תפקיד שהגיע אליי, שמישהו המליץ עליי אליו, היה יותר בצד המכירות, שזה ממש לא התשוקה שלי. אז לא רציתי לעשות את זה. אבל מצד שני, ידעתי שאין לי ניסיון בהייטק, מה הסיכוי שמישהו ייקח אותי לתפקיד שמעניין אותי יותר? ועדיין לא הייתי בטוחה במאה אחוז.

אייל דוד: [18:26] כן.

אביגיל לווין: [18:27] עדיין לא הייתי בטוחה במאה אחוז מה אני רוצה לעשות. אז אמרתי, פשוט אנסה דברים שונים. וכך ביליתי שנה כפרילנסרית בכל מיני סוגים של חברות וסוגים של פרויקטים, מארגונים מאוד גדולים של אלפי אנשים ועד סטארט-אפים קטנים של כמה אנשים.

אייל דוד: [18:46] מעולה. הטלת את הקוביה ובאמת הצלחת לעבוד עם תעשיות שונות, עם לקוחות שונים, אני מניח, וכו'. ובמה עזרת להם? שיווק דיגיטלי?

אביגיל לווין: [18:56] כן. שיווק, כתיבת תוכן, ניהול פרויקטים. כל מה שהזכרת עכשיו.

Segmanta: איך הפכה למנהלת מוצר בלי שתכננה

אייל דוד: [19:02] ומה קרה אז?

אביגיל לווין: [19:03] ואז אחת החברות שעבדתי איתן הציעה לי משרה מלאה. הם נקראו Segmanta, פלטפורמת SaaS למחקר שוק. בעצם דמוקרטיזציה של מחקר שוק, במיוחד בארגונים גדולים כמו פרוקטר אנד גמבל, שיש להם צוות מחקר שוק, אבל זה משאב מאוד יקר. אז הם פיתחו כלי שמאפשר לצוותים אחרים, כמו צוות השיווק, לבצע מחקר שוק שמאושר על ידי צוות המחקר, אבל לא מבוצע בפועל על ידי צוות המחקר.

אייל דוד: [19:36] שוב פתרון white label?

אביגיל לווין: [19:37] כן. אז הציעו לי שם משרה מלאה. זה היה תפקיד customer success. אבל ראיתי הזדמנות להצטרף לחברה בשלב רלוונטי, שבו יש הרבה מקום לצמוח. אם החברה גדלה, כמובן, יש הרבה מקום גם לי להשתנות.

אייל דוד: [19:54] כן.

אביגיל לווין: [19:55] אז זה התפקיד שלקחתי, כדי להיחשף להרבה היבטים שונים של עבודה בסטארט-אפ ולראות לאן זה הולך משם. אז הלכתי על זה. ולא היה להם איש מוצר בשום תפקיד בחברה באותו זמן. זה היה פחות או יותר ה-CEO וה-CTO שפשוט מסתדרים מיום ליום. ושם הבנתי שהם צריכים מנהל מוצר, ושאני צריכה להבין איך להיות מנהלת מוצר. ובעצם לימדתי את עצמי, ובסוף הפכתי שם ל-VP Product Strategy.

אייל דוד: [20:26] רגע, אוקיי. וואו. אז בואי נבין את זה. כשהתחלת לעבוד שם, לא ידעת, או שידעת, שאת רוצה להיות מנהלת מוצר?

אביגיל לווין: [20:35] אני חושבת שהיה לי קצת רעיון, אבל לא הגעתי עם מיינדסט מסוים של אני באה לפה כדי ליצור תפקיד של מנהל מוצר, או שיש לזה הזדמנות. נחשפתי לתפקיד הזה דרך הפרילנס ודרך פרויקט האיקומרס, דרך קריאה וכל השאר, אבל עדיין לא באמת ידעתי מה זה מנהל מוצר.

אייל דוד: [20:55] אז אנחנו מדברים פה על שתי לקיחות סיכון שונות, נכון? הראשונה הייתה לעזוב את הפרילנס, אני לא יודע כמה גדול היה העסק שלך, ולהיכנס לחברה הזאת. ואז שוב, לעבור למוצר ולהיות ה-VP Product, כנראה לא מהיום הראשון, אבל ללמוד מקצוע חדש, נכון?

אביגיל לווין: [21:14] כן. שאני מניחה שזה הרגיש לי פחות כמו סיכון. זה פשוט משהו שקרה באופן טבעי. ואני חושבת שפשוט התחלתי לעשות את התפקיד של איש מוצר. אולי אפילו בלי להבין שזה מה שאני עושה, ועם הזמן זה נעשה יותר ברור, והתחלתי לדבר עם יותר אנשים וללמוד יותר על ניהול מוצר. ואז זה היה, אוקיי, סוף סוף מצאתי את הקריירה ואת התפקיד בשבילי, ועכשיו אני רצינית לגבי זה. ועכשיו אני רוצה לראות לאן אני יכולה לקחת את זה.

אייל דוד: [21:41] כן. נראה שכן, כי את ב-Duda כבר ארבע שנים, וכנראה גם תקופה בחברה ההיא. אבל אני מתחיל להבין משהו עלייך, אני חושב.

אביגיל לווין: [21:53] כן.

אייל דוד: [21:54] אז הרעיון של לקחת סיכונים הוא בעצם לא לפחד משינוי. זה המפתח, נכון?

אביגיל לווין: [22:01] כן.

אייל דוד: [22:02] ואז צריך פשוט להאמין בעצמך, להאמין ברעיון שבחרת, בעובדות שאת יודעת, ופשוט לרוץ עם זה, נכון?

אביגיל לווין: [22:09] כן.

אייל דוד: [22:10] זה בדיוק מה שעשית.

אביגיל לווין: [22:11] כן.

המעבר ל-Duda, חודש לפני הסגר

אייל דוד: [22:12] אז מהחברה ההיא, איך עברת ל-Duda?

אביגיל לווין: [22:16] אז הייתי בחברה, כנראה בתפקיד מוצר, בערך שלוש שנים. ועם הזמן הבנתי שאני אוהבת להיות בסטארט-אפ. בסטארט-אפ בגודל כזה, אבל אם הם לא יגדלו בצורה אקספוננציאלית בטווח הקצר, לעולם לא תהיה לי גישה למספיק דאטה כדי להגיד שאני מנהלת מוצר מאוד מוכוונת דאטה, או שעבדתי עם מיליוני משתמשים או משהו כזה. אז ידעתי שאני צריכה לקפוץ, ללכת למקום אחר שיאפשר לי ללמוד, ואז מצאתי את Duda.

אייל דוד: [22:50] מגניב. אז אני לא בטוח לגבי ציר הזמן, אבל עכשיו אני מבין שאם אנחנו מדברים על לפני ארבע שנים, זה היה בעצם בסביבות 2020, נכון?

אביגיל לווין: [22:58] כן. אני הולכת לעשות את זה. כן.

אייל דוד: [23:01] אז עשית את זה כשהייתה מגפה וכו', לקחת סיכונים, המון סיכונים מסביב.

אביגיל לווין: [23:08] אני חושבת שהצטרפתי ל-Duda חודש לפני שנכנסנו לסגר.

אייל דוד: [23:12] אוקיי. אז אנחנו מכוונים פה לפברואר 2020?

אביגיל לווין: [23:14] כן.

אייל דוד: [23:15] וואו. ציר הזמן מדהים. אז מה קרה שם? התחלת שם כדירקטורית או שטיפסת למעלה? איך זה היה?

אביגיל לווין: [23:23] התחלתי שם כמנהלת מוצר של סקווד. באותו זמן הוא נקרא סקווד ה-collaboration. וגם באותו זמן, מבנה ה-R&D היה רק סקוודים. לא היו לנו קבוצות אז. ומשם, דברים השתנו בחברה ובתפקיד שלי.

אייל דוד: [23:41] את יכולה להרחיב על ה-collaboration שם?

אביגיל לווין: [23:44] כן. אז די סטנדרטי מבחינת מה שאפשר לחשוב עליו בפלטפורמת SaaS. אנחנו מאפשרים ללקוחות שלנו לשתף פעולה עם הלקוחות שלהם. כלומר הלקוחות שלהם יכולים לקבל סט הרשאות מאוד גרנולרי לגישה לאתר, בין אם רק כדי להסתכל עליו ובין אם כדי להיכנס ולערוך, לעבוד עם חברי הצוות שלהם, וגם כל הכלים שהם לא collaboration על הנייר, אבל אנחנו מגדירים אותם ככאלה, כלומר כל אזור הדשבורד של הפלטפורמה. כמו היכולת להגדיר מיתוג מותאם ליכולות ה-white label, המקום שבו רואים את כל האתרים.

אייל דוד: [24:23] נשמע מעניין. בעצם היית בצומת שבין הלקוחות ללקוחות שלהם.

אביגיל לווין: [24:29] כן. כן.

אייל דוד: [24:31] אם אנחנו מדברים על לקיחת סיכונים, אז בעצם מזה, כשעושים דיסקאברי, הרבה יותר קל להבין מה הלקוחות שלך באמת צריכים, נכון?

אביגיל לווין: [24:45] כן. שוב, אנחנו לא באמת יכולים לדבר איתם, וזה אחד האתגרים שלנו, אם אנחנו יודעים רק מה שאנחנו שומעים מהלקוחות הישירים שלנו, הסוכנויות עצמן. אבל זה נותן הזדמנות באמת להעמיק ולהבין בדיוק איך הן עובדות עם הלקוחות שלהן, כדי שנוכל להבין יותר מה הן צריכות מעבר לכלי ה-collaboration הסטנדרטיים.

אייל דוד: [25:07] אז משם, הזכרת בתחילת הפרק, דיברת על ה-collaboration ועל זה שהצוות שינה את שמו, נכון?

אביגיל לווין: [25:16] כן. אז הייתי אומרת לפני שנתיים בערך, אולי קצת פחות. עשינו ריאורג ב-R&D לשלוש קבוצות. ובאותו זמן ניסינו להבין במה נמקד את הקבוצות האלה, מה יהיו המטרות שלהן, וגם איפה ההזדמנויות שלנו. והתברר שה-collaboration חשוב, אבל הוא קצת table stakes מבחינת SaaS בימינו. חייבים שיהיה. צריך יכולות מעולות, אבל אנחנו רוצים לעשות יותר מזה בשביל הלקוחות שלנו, לעזור להם להגדיל את העסק שלהם. וכך נולדה קבוצת ה-Scale. ומשם, גם הפוקוס של הסקווד עצמו השתנה מ-collaboration יותר לצד של הפרודוקטיביות, ושם אנחנו בולטים לעומת בוני אתרים אחרים.

אייל דוד: [26:08] שיתוף פעולה בסקייל גדול יותר.

אביגיל לווין: [26:10] כן. כן.

אייל דוד: [26:12] אוקיי. אז זה הצליח עד עכשיו?

אביגיל לווין: [26:14] בהחלט. כן.

אייל דוד: [26:16] את יכולה לספר לנו עוד על זה?

קבוצת ה-Scale: דיסקאברי בלי סט פיצ'רים מוגדר

אביגיל לווין: [26:19] אז אחד ה... אתחיל קודם עם האתגר. אחד האתגרים הכי גדולים במעבר היה שכבר לא היה בבעלותנו סט פיצ'רים מוגדר מראש. כמובן, שמרנו את כל הפיצ'רים שכבר היו לנו. אבל משם, השאלה לאן ממשיכים לא הייתה על תחום פיצ'רים ספציפי. היא הייתה איפה האתגרים של הלקוחות שלנו. לרוב אתגרים שהם אפילו לא מודעים אליהם, או הזדמנויות שהם לא מזהים. מה מאט אותם, ומה יעזור להם לבנות יותר אתרים מהר יותר?

אייל דוד: [26:49] כן.

אביגיל לווין: [26:50] כן. אז הם היו צריכים להרחיב את מספר השירותים, לשנות את הרכב הצוות שלהם, כדי באמת להגדיל שם את העסק. אז משם, זה הפך להרבה יותר דיסקאברי, להרבה יותר לקיחת סיכונים, מבחינת לוודא שאנחנו שומעים את הבעיות של הלקוחות, אבל גם שומעים את מה שהם לא אומרים לנו, כדי למצוא את ההזדמנויות שהם אפילו לא חשבו עליהן בעצמם, כדי להפוך אותם ליעילים יותר, אוטומטיים יותר וכו'.

אייל דוד: [27:19] אז זה מעניין. אני מניח. לסוכנויות האלה, ה-KPI הוא ההכנסות, נכון?

אביגיל לווין: [27:26] כן.

אייל דוד: [27:27] מה ה-KPI שאתם מכוונים אליו ב-Duda? לא, אני מתכוון, מבחינת לעזור להן להיות יעילות יותר, נגיד.

אביגיל לווין: [27:34] כן. כמובן, אנחנו רוצים לראות אותן מגדילות את מספר האתרים שכל חשבון בונה. אז כמובן, אנחנו רוצים להמיר יותר חשבונות. אבל מה שקורה עם הזמן הוא שאם הן בונות רק אתר אחד, הן שוות לנו רק X. אנחנו רוצים לעזור להן לפנות זמן. אנחנו רוצים לפנות להן משאבים כדי שיוכלו למכור טוב יותר ללקוחות שלהן, ומשם לבנות יותר אתרים.

איך בונים בצוות תרבות של לקיחת סיכונים

אייל דוד: [27:57] אז בואי נדבר על לקיחת סיכונים. הזכרת את זה קודם, בואי נצלול לזה. את מעודדת את העובדים שלך, או את כולם ב-Duda, לעשות את אותו הדבר?

אביגיל לווין: [28:06] כן. אני חושבת שבשבילי, כמנהלת של מנהלי מוצר ומעצבי מוצר, הדבר שנעשה לי יותר ברור עם הזמן הוא לוודא שיש להם את הביטחון ואת האמון, לדעת שיש להם גב, כדי לאפשר להם לקחת יותר סיכונים ולזוז מהר כשאפשר. ואני חושבת שאני מסוגלת לעשות את זה רק כי גם לי היו את החוויות האלה של לקחת סיכונים, קטנים או גדולים. וזה בהחלט משהו שאני מנסה להעביר הלאה כמה שיותר, לתת להם את הביטחון ולהגיד להם פשוט ללכת על זה. ללכת על זה עם הביטחון הנכון, עם המידע הנכון, אבל ללכת על זה.

אייל דוד: [28:48] אוקיי. אז קודם כול, את מעודדת אותם לשקף לך את הסיכון, נכון? זו כנראה לא הגדרת ברירת המחדל שיש למשתמש, שיש לבן אדם, נכון? ואז, אחרי שאת מעודדת אותם לעשות את זה, את בעצם מדברת איתם על הסיכון. ובדרך כלל הם מגיעים עם הסיכון מגובש מספיק כדי שתוכלו לדון בו, או שאת צריכה לעזור להם להגיע לנקודה שבה מבינים איך זה בעצם נראה?

אביגיל לווין: [29:15] אני חושבת שרוב האנשים נמנעים מסיכונים באופן טבעי. אז לרוב זה מגיע כסיכון. זה ההפך: אנחנו לא יכולים לעשות את זה כי אנחנו לא יודעים X, Y, Z, או שאנחנו יכולים לעשות את זה רק בעוד שלושה חודשים כי קודם צריך לעשות את הדיסקאברי הזה, או שיש לנו רק כמות כזאת של מידע וכו'. אז זה לנסות לדחוף אותם להיות פתוחים יותר לזה, כדי שבסוף יוכלו להגיע אליי עם הגרסה שאתה מדבר עליה, שבה הם מגיעים אליי עם הסיכון. ואז אנחנו מדברים על איך אפשר פשוט לקבל את ההחלטה על בסיס זה.

אייל דוד: [29:45] מתי זה ינשך אותי? נכון? זאת השאלה בדרך כלל.

אביגיל לווין: [29:48] כן. זאת הבעיה.

אייל דוד: [29:50] נכון. בדיוק. מה בעצם עוזר למנהל מוצר, או כמובן למעצב מוצר, לשקף ולנהל סיכונים טוב יותר?

אביגיל לווין: [30:02] אחד, לוודא שהם באמת מבינים שזה לא יהיה "עשית משהו לא בסדר" או "זו הטעות שלך". זה אנחנו, אנחנו צוות, יש לך גב ממני. כמובן, אנחנו צריכים את השקיפות. אנחנו צריכים את הדיון על איזה סיכון אנחנו מנסים לקחת, ולקבל את ההחלטה ביחד, כשזה רלוונטי, אבל להבין שזו לא החלטה של "האם המשרה שלי על הכף". זה: האם אנחנו עשויים לשפר את המוצר ביחס לכמות הסיכון שאנחנו לוקחים? האם זה שווה את זה? וגם, פשוט דוגמאות לדברים מסוימים שעבדו, לסיכונים שנלקחו. ואני חושבת שברגע שיש את החוויה הראשונה של לקחת משהו שחשבת בהתחלה שהוא סיכון, וזה הצליח, כבר רואים את העיניים נדלקות. והגלגלים מתחילים להסתובב: מה אני יכול לעשות עכשיו, כשלמדתי שזה לא כל כך נורא.

סיפור: לתלוש את הפלסטר ולנקות את רשימת האתרים

אייל דוד: [30:57] את יכולה לשתף כמה דוגמאות לזה? בואי נתחיל ממשהו פשוט, אם יש לך רעיון.

אביגיל לווין: [31:03] אז משהו מאוד קטן: כשהייתי מנהלת המוצר של הסקווד, כתבנו מחדש את רשימת האתרים שלנו. פשוט הרשימה שבה מישהו רואה את כל הפרויקטים או האתרים שלו.

אייל דוד: [31:17] משהו כמו תפריט נפתח של הלקוח, של הפרטים.

אביגיל לווין: [31:18] כן.

אייל דוד: [31:19] זה התוכן של האתרים השונים שהוא מנהל?

אביגיל לווין: [31:21] כן. אז זו יכולה להיות רשימה ארוכה. יכולים להיות להם אלפי אלפי אתרים.

אייל דוד: [31:25] יפה להם.

אביגיל לווין: [31:26] כן. והיו לנו שם הרבה נקודות מידע, אתה יודע, קוד מאוד legacy, עיצוב ישן. ועם הזמן, פשוט הוסיפו לשם דברים. ורצינו לנקות את זה. רצינו לשפר את חוויית המשתמש, למקד את המשתמשים בדיוק במה שהם צריכים לדעת באותו רגע. והיה הרבה דיון של, טוב, הם הולכים... אתה יודע, נקבל כל כך הרבה טיקטים של תמיכה, והם יצעקו עלינו כי ניקח להם את הלינק הישיר לאיזה כלי פנימי שהם יכולים להגיע אליו במאה דרכים אחרות והגיוניות יותר. אם ניקח להם את זה, מה יקרה? ובסוף, אתה יודע, קיבלנו את ההחלטה להשאיר את המינימום ההכרחי. תמיד אפשר לתת לאנשים יותר, אבל לקחת מאנשים דברים זה יותר קשה. אז אם כבר עושים את זה, כדאי ללכת על זה עד הסוף.

אייל דוד: [32:14] אז בואי נבין את זה. אז... אחד הסיכונים היה לתלוש את הפלסטר במכה אחת. אבל היו פה שני סיכונים, אני מניח, ממה שאני שומע. קודם כול, הסיכון של חוויית המשתמש, או הסיכון העסקי: מה אם מישהו לא יצליח למצוא את מה שהוא או היא היו רגילים למצוא, נכון? ואני לא יודע איך ניהלת את זה. כלומר, זה נשמע כאילו פשוט סיננתם את הרשימה והשארתם רק את הדברים הרלוונטיים. אבל יש גם את הקוד, את הצד הטכני של הדברים. רציתם להסיר את זה, נכון?

אביגיל לווין: [32:45] כן. טוב. בהחלט. בהחלט המטרה, המטרה העיקרית שם, הייתה לנקות חוב טכני, להסיר קוד legacy, וגם לפשט כמה שיותר בשני הצדדים, גם טכנית וגם מצד חוויית המשתמש.

אייל דוד: [33:01] אז בואי נעריך רגע את הסיכון הזה ביחד, אוקיי? זה נשמע שאם נשאיר את זה, זה ימשיך לייצר בעיות או טיקטים של CS שנצטרך לטפל בהם, אני מניח, ותחזוקה.

אביגיל לווין: [33:15] כן.

אייל דוד: [33:16] והדבר השני, וזה אחד, אני לא יודע כמה טיקטים נפתחו עד אז. כנראה שזה היה מספר גדול מספיק כדי שתפעלו. אבל הייתה גם הבעיה של חוויית המשתמש, נכון?

אביגיל לווין: [33:32] כן. הראשון היה יותר בצד של המפתחים. הם דחפו את זה. כן. אז במשימה פשוט להסיר קוד legacy, אזור אחד בכל פעם, אז אפשר לומר, אתה יודע, הסיכון שם הוא שאנחנו עושים משהו שהרבה יותר ממוקד בחוב טכני מאשר בהוספת פיצ'רים חדשים ללקוחות שלנו. אבל עכשיו בואו נעטוף את זה בחוויית משתמש טובה יותר, ברושם ראשוני טוב יותר של אזור הדשבורד, אתה יודע, בדרך נקייה יותר לגשת לדברים וכו'.

אייל דוד: [34:03] אז היה גם סיכון בלא לעשות את זה, נכון?

אביגיל לווין: [34:06] כן.

אייל דוד: [34:07] כלומר, גם מבחינה טכנית ועסקית, וגם מבחינת היחסים שלך עם צוות הפיתוח, כנראה.

אביגיל לווין: [34:13] כן. כן.

אייל דוד: [34:15] אז פירטתם כמה תרחישים שיכולים לקרות? זה מה שהזכרת, נכון?

אביגיל לווין: [34:22] כן. אז גם, כמו שהזכרת, לתקשר את הסיכון זה חשוב ביני לבין מנהלי המוצר בצוות שלי, אבל מאוד חשוב לתקשר את אזורי הסיכון לצוות הפיתוח עצמו ולהגיד: אלה הנקודות שאנחנו יודעים שהן מסוכנות. אז רק שתדעו שאולי נחזור אחרי שבועיים ונגיד לכם שהסיכון היה גדול מדי. אנחנו צריכים לחזור אחורה ולעשות שינוי. אז הרבה פעמים יש לנו בתחתית האפיון "דברים שכדאי לדעת". רק שתדעו, זה עלול לקרות. אנחנו צריכים להיות מוכנים. אנחנו צריכים להבין מה יהיה המאמץ לעשות את השינוי הזה על בסיס פידבק שאולי נקבל. אז זה הרבה משחק עם תרחישים שונים והכנה של כל הגורמים המעורבים להבנה שיכול להיות לזה מחיר. אנחנו עלולים לטעות בסוף, אבל אנחנו רוצים למזער את ההשפעה של הטעות.

אייל דוד: [35:13] אהבתי. אז היום, עם כלי GenAI, די קל בעצם להעלות את הרעיונות או הסיכונים האלה, אבל גם, אני מניח, להעריך אותם, נכון?

אביגיל לווין: [35:24] כן.

אייל דוד: [35:25] את הסבירות שזה באמת יקרה.

אביגיל לווין: [35:27] כן.

אייל דוד: [35:28] וואו. אז זה הצליח, נכון?

אביגיל לווין: [35:30] כן. כן. ועכשיו יש לנו דשבורד הרבה יותר נקי, ומעט מאוד תלונות, ואנחנו מאוד שמחים שהלכנו על זה.

אייל דוד: [35:36] כן. יש עוד דוגמאות שאת יכולה לשתף?

הסיכון ב-GenAI: שליטה ואיכות במקום אתר ב-30 שניות

אביגיל לווין: [35:39] טוב, נגעת ב-GenAI. אז אני חושבת שזה זה. כל העולם נמצא עכשיו בסיכון כי הכול משתנה כל הזמן. גם אם בוחרים מודל אחד היום, אולי לוקחים סיכון שמחר יהיה מודל טוב יותר או חברה טובה יותר שתרצו להתממשק איתה וכו'. אבל בשבילנו, הסיכון הכי גדול שם היה ההחלטה לבנות את פיצ'רי ה-GenAI שלנו אחרת משאר השוק.

אייל דוד: [36:05] ספרי לנו עוד.

אביגיל לווין: [36:08] אז אני חושבת שנגענו בזה קודם, באתרים ב-30 שניות, ונגענו גם בעובדה שבסוף, … והמציאות היא שאתר ב-30 שניות הוא כנראה לא אתר איכותי. בסוף, הוא לא יעמוד בהבטחה שהסוכנויות שלנו נותנות ללקוחות שלהן. אז רצינו להסתכל על פיצ'רי ה-AI שלנו מזווית אחרת. אחד, איך אנחנו יכולים לבנות פיצ'רי GenAI שייתנו הכי הרבה ערך לסוכנויות שרוצות לגדול? כי זו ההבטחה שאנחנו נותנים ללקוחות שלנו. שתיים, אם אנחנו הולכים לכיוון של לעזור להן לבנות אתרים, איך אנחנו מוודאים שאנחנו לא מחליפים איכות במהירות, אבל עדיין נותנים להן מהירות? וזה היה תהליך, הרבה לקיחת סיכונים, הרבה למידה, הרבה ניחושים. אבל בסוף, מה שהתברר לנו מאוד הוא שהסוכנויות שלנו צריכות שליטה. הן צריכות שליטה על התוצאה, והן רוצות לוודא שהן חלק מהתוצאה הזאת. ואנחנו צריכים לבנות את הפיצ'רים שיתמכו בצורך הזה שלהן.

אייל דוד: [37:15] מעניין. כלומר, כשאת מדברת על תוצאות, איך ניהלתם את הסיכון הזה? איזה סוג תוצאות? מה יקרה אם X יקרה? איך זה היה?

אביגיל לווין: [37:30] בוא ניקח, למשל, את היכולת לייצר עמוד באתר. שוב, זה יהיה כל התוכן, הלייאאוט, התמונות וכו'. הסיכון שם הוא רב-גורמי. אחד, שהם לא אוהבים את הלייאאוט. אולי הם אוהבים את התוכן, אבל לא אוהבים את הלייאאוט. הם לא אוהבים את התמונות, אבל אוהבים את כל השאר. וכך, כל כך הרבה אלמנטים שונים, הם מקבלים הכול בבת אחת בפרצוף, ואז או שהם אוהבים את זה או שלא. ואני חושבת שכל מי שעבד במוצר, או פשוט כצרכן בעצמו, יודע: בדרך כלל מנסים משהו פעם אחת, לא אוהבים אותו, והסיכוי שתחזור מאוד נמוך. הרבה יותר קשה להחזיר מישהו אחרי חוויה רעה מאשר, אתה יודע, לתת לו חוויה טובה בפעם הראשונה, או לגרום לו לנסות את זה בפעם הראשונה. אז מה שלא רצינו לעשות זה להגיע עם משהו שלא יהיה, אתה יודע, אפילו קרוב לציפיות שלהם. הם לא היו מרוצים ממנו, כי ידענו שיהיה כל כך קשה לגרום להם לנסות שוב. לא משנה כמה אופטימיזציות היינו עושים, היינו משקיעים כל כך הרבה עבודה בניסיון להחזיר אותם.

אייל דוד: [38:29] בטח. ואיך ניהלתם את הסיכון הזה?

אביגיל לווין: [38:32] אז הרבה ניסוי וטעייה. אני חושבת, אתה יודע, מעצבת ה-UX בצוות, מנהלת המוצר הייתה יוצאת דופן. היה לנו הרבה ניסיון בשבילם, והם, אתה יודע, מדהימים מבחינת כל הווריאציות השונות ששיחקנו איתן פנימית. לא דברים ששחררנו, אלא דברים שונים שניסינו: איך אפשר לאזן בין השליטה הזאת בתוצאות שהם מקבלים לבין צד המהירות. אז לפרק דברים לשלבים, לוודא שיש לנו קצת ולידציה, קצת פידבק מהמשתמש לפני שעוברים לשלב הבא. לתת להם את האפשרות לעשות הכול בבת אחת, אם הם משתמשים מהסוג הזה, לעומת משתמש אחר שרוצה לעשות משהו בשלושה שלבים כי הוא רוצה לוודא: אני אוהב את הלייאאוט, עכשיו בוא נתקדם. אז, אתה יודע, אם משווים את זה לאתר ב-30 שניות, זה לא מהיר כמו שם אם הולכים על כמה שלבים. אבל זה לא משנה, אם בסוף, אתה יודע, 20% מרוצים מהתוצאה לעומת 80% מרוצים מהתוצאה. אבל חסכת להם קצת פחות זמן.

אייל דוד: [39:35] מעניין. כלומר, עוד דבר שכנראה עשיתם הוא לשתף את החוויה עם הלקוחות שלכם. להראות את זה למשתמשים לפני שזה מוכן ולקבל את נקודת המבט שלהם על התהליך עצמו. וכנראה שככה הגעתם להתאמה האישית הזאת, של כמה שלבים לעומת לראות את הכול בבת אחת וכו'. ומה לגבי, חשבתם אולי, אתה יודע, להציג שלושה לייאאוטים בבת אחת ואז להתחיל לגבש את הרעיון סביב זה? ניסיתם גישות אחרות לפני שהשקתם את הרעיון הזה?

אביגיל לווין: [40:09] כן, חשבנו על זה. ניסינו גישות שונות כאלה. אבל, אתה יודע, תמיד יש את העומס הקוגניטיבי. ושוב, המשתמש כבר מקבל החלטה אם הוא אוהב, ואז שלושה היבטים שונים של עמוד: תוכן, תמונות ולייאאוט. ועכשיו אתה הולך לתת לו פי שלושה החלטות לקבל בסך הכול. או שצריך להחליט אילו אלמנטים משנים בכל וריאציה כדי להגיע אליהם.

אייל דוד: [40:34] לא, התכוונתי כמו קודם, כמו ש-Wix עשו בעבר, אני מניח.

אביגיל לווין: [40:37] כן.

אייל דוד: [40:37] שאפשר קודם לבחור את ה...

אביגיל לווין: [40:40] את סגנון הלייאאוט.

אייל דוד: [40:41] כן. ואז אפשר להתחיל לזוז ולראות, אתה יודע, את כל הלייאאוט.

אביגיל לווין: [40:47] כן.

אייל דוד: [40:47] מוכן בשבילך.

אביגיל לווין: [40:48] כן. אז מה שכן עשינו בסוף, וזה היה אחרי הרבה וריאציות שונות ושיחות עם משתמשים וכו', הוא שאנחנו מאפשרים להם או לבחור את הלייאאוט ידנית ולבנות את העמוד בעצמם, רק את הלייאאוט. ואז הם יכולים להחיל תמונות ותוכן. או שהם יכולים לעשות רק את הלייאאוט. ואז... ולהחיל אחר כך. אז זה סוג של... זה גמיש. בסוף, עובדים איך שרוצים. אפשר ללכת מהר כמה שרוצים. ואז, כמובן, אנחנו מקבלים פידבק לאורך הדרך ומבצעים אופטימיזציה כל הזמן.

אייל דוד: [41:22] כן. אז זה עוד דבר שהוספתם, כמו בכל פיצ'ר AI, אני מניח, שמקבלים פידבק ומבצעים אופטימיזציה בהתאם. היו שם סיכונים שגם אותם ניהלתם? כמו מה יקרה אם זה לא יעבוד ונצטרך לעשות רולבק? איך אפשר לעשות דבר כזה?

אביגיל לווין: [41:38] רק הכרזנו על זה. כאילו... לא הגענו לסיכון של לשחרר משהו שחשבנו שנצטרך לעשות לו רולבק. ידענו שנצטרך, ושנרצה, לעשות אופטימיזציות לאורך זמן. אז אני חושבת שבפרויקט בסדר גודל כזה, רוצים לנהל את הסיכון כמה שאפשר כדי לא להגיע למקום שבו זה מגיע עד רולבק. שוב, העניין הזה שיותר קשה להביא אנשים בפעם השנייה מאשר להביא אותם בפעם הראשונה. אז זה היה, אני חושבת, אחד הפחדים הכי גדולים שלנו. החשש הכי גדול שלנו היה לא להיות מספיק טובים בפעם הראשונה. ואז אתה פשוט מתמודד עם ההשלכות של זה, לא משנה כמה קשה תעבוד על זה. וזה יכול להיות כל כך מתסכל בסוף. אז בהחלט ניסינו להימנע מכל תרחיש שייראה ככה.

אייל דוד: [42:22] אז עוד גישה לניהול סיכונים היא תמיד לזכור את החזון שלך ולפעול לפיו, נכון?

אביגיל לווין: [42:28] כן. זה נשמע טוב.

אייל דוד: [42:30] יש עוד דוגמאות שתרצי לשתף? זו הייתה דוגמה ממש טובה, וזה הצליח, נכון? ככה אני מתקדם.

אביגיל לווין: [42:35] כן. אנחנו ממשיכים לעשות אופטימיזציות.

אייל דוד: [42:39] כן.

אביגיל לווין: [42:39] אנחנו ממשיכים להרחיב את היכולות לעוד אזורים על בסיס מה שלמדנו מזה.

אייל דוד: [42:45] כשההשקה קורה, או כשעובר כל פרק זמן מסוים, אתם בעצם מתקשרים שוב את הסיכונים לצוות כדי להגיד, וואו, הצלחנו בזה, ועכשיו, איך זה נראה?

אביגיל לווין: [43:00] כן, אנחנו תמיד מעריכים ועושים צ'ק-אינים קבועים, בין אם ברמת הקבוצה, על מה קורה, מה קרה עם הסיכון שלקחנו, או איפה אנחנו עומדים בדרך למקום שאנחנו רוצים להגיע אליו, ומבצעים אופטימיזציה. ואז, אתה יודע, ברגע שלוקחים את הסיכון הגדול יותר, עדיין אפשר לקחת סיכונים קטנים יותר לאורך הדרך מבחינת שינוי של מה שעשית. אופטימיזציה יכולה להיות אפילו פרומפט, אתה יודע, מבחינת הסיכון על איכות התוצאות. זה יכול להיות משהו, אתה יודע, לגמרי מאחורי הקלעים שישפיע על חוויית המשתמש. אז אלה דברים שאנחנו משחקים איתם כל הזמן.

אייל דוד: [43:38] כן. שווה גם להזכיר. הזכרתי שצריך גם לתעדף את הסיכונים, כלומר לא כל סיכון שווה את כל התהליך הזה, כי אולי הוא לא ישפיע על העסק ברמה גבוהה. אבל כן, וואו, אביגיל, זה היה כל כך מעניין ומלמד. ושמחתי כל כך לשמוע את המחשבות שלי משתקפות ממך, כי אני מנהל סיכונים כל הזמן. וזה היה די מעניין, ממש מעניין, בעצם. אז איך אנשים יכולים, אתה יודע, ליצור איתך קשר וללמוד עוד על לקיחת סיכונים, או אולי על משרות ב-Duda, או פשוט, אתה יודע, לקבל ממך עצה על משהו?

אביגיל לווין: [44:17] לינקדאין, אני בודקת שם הודעות. אז כן.

אייל דוד: [44:19] מגניב. דרך אגב, אתם מחפשים עכשיו מנהלי מוצר, מעצבי מוצר?

אביגיל לווין: [44:24] כן. כרגע אנחנו מגייסים מנהל מוצר, ויש לנו באופן קבוע משרות חדשות שנפתחות, במוצר, בפיתוח וכו'. אז אם אתם רוצים לקחת סיכונים.

אייל דוד: [44:33] כן.

אביגיל לווין: [44:35] עם צוות טוב.

גיוס, ומה היא מאחלת לעצמה בעוד 10 שנים

אייל דוד: [44:36] ומה את בעצם... זה יהיה מעניין. מה את מאחלת לעצמך בעוד 10 שנים? כל כך הרבה סיכונים.

אביגיל לווין: [44:44] כן. תמיד שאלה קשה לענות עליה. אני חושבת שכשמדברים על סיכונים, הסיכון הכי גדול תמיד יהיה להקים משהו בעצמי. אז עד כמה שאני לוקחת סיכונים בעבודה, אני חושבת שעכשיו, כשיש לי ילדה, אני אולי לוקחת קצת פחות סיכונים בצד של החיים האישיים. כי אני תמיד חושבת על ההשפעה האפשרית עליה. אבל הייתי מקווה שבעוד 10 שנים יהיה לי הביטחון לעשות משהו כזה, ובאמת לקחת סיכון גדול שישפיע על החיים האישיים שלי, אבל יהיה בערך המקום שתמיד חלמתי עליו.

עצה למי שרוצה להיכנס לפרודקט

אייל דוד: [45:24] טוב, אני מאחל לך בדיוק את זה. יש לך עצה מהדרך שעברת, לג'וניורים בניהול מוצר או למי שרוצה להיכנס לתחום, איך נכנסים לפרודקט?

אביגיל לווין: [45:36] פשוט להיות מוכנים לנסות דברים. כל מי ששאל איך נכנסים לפרודקט כנראה שמע שאין דרך נקייה וברורה לעשות את זה. אז פשוט צריך לנסות ולהיות מוכנים לעשות משהו שאולי לא היה בדיוק מה שנרשמתם אליו. אחרת, מאוד לא סביר שתגיעו למקום שאתם רוצים להיות בו.

אייל דוד: [45:56] אז תעבדו קשה ותיקחו סיכונים.

אביגיל לווין: [45:59] כן.

אייל דוד: [46:00] אביגיל, היה תענוג גדול. תודה רבה.

אביגיל לווין: [46:03] תודה. ביי ביי.

אייל דוד: [46:05] היי חברים, תודה על ההקשבה. אם מצאתם את הפודקאסט הזה בעל ערך, תוכלו להירשם, לעקוב אחרינו, כמובן לפרקים נוספים בספוטיפיי, אפל פודקאסט או כל אפליקציה אחרת. כמובן שאם לא מצאתם אותנו באיזושהי אפליקציה, אשמח שתכתבו לנו. נשמח מאוד לחמישה כוכבים בכל פלטפורמה ושתעקבו אחרינו כדי שעוד מאזינים יוכלו להיחשף אלינו ולמצוא את הפודקאסט. אתם גם יכולים למצוא את הפרקים הקודמים בכל אפליקציה או בערוץ היוטיוב, יש לנו לינקים בתיאור. אז עד הפעם הבאה, יאללה, תהיו יעילים וביי ביי.