תמלול: אלון דוד | Lightricks | תכנון פלטפורמה ופגישת Product review

פתיחה והיכרות עם אלון, VP Product בלייטריקס

אייל דוד: [00:00] אהלן חברים, אלון מה שלומך? מצוין, תודה. כיף שאתה פה. נמצא איתנו היום אלון שהוא VP Product בלייטריקס.

אלון דוד: [00:11] אלון אני אשמח לספר טיפה על התפקיד שלך, מה אתה עושה? אז אני בלייטריקס בערך שנתיים וחצי, VP Product של מוצר שנקרא פייסטיון. בעצם מוצר הדגל של לייטריקס, לייטריקס מחולקת לכמה ורטיקלים ופייסטיון זה אחד הוורטיקלים. זהו, בתפקיד אני אחראי על קבוצת המוצר של פייסטיון, עובד יחד עם פרטנר שהוא ה-VP Engineering ועם פרטנרת מהמרקטינג, בעצם ככה אנחנו בעצם מובילים את המוצר ואת הקבוצה. איך זה עובד? כמה צוותי פיתוח קיימים תחת פייסטיון? חלוקה, אנחנו מחלקים את זה לדומיינים, יש לנו כרגע חמישה או שישה דומיינים, יש דומיינים שהם כזה מאוחדים ביחד תחת PM ו-EM, Engineering Manager, אז יש לנו כרגע חמישה או שישה צוותי פיתוח, שבעה אנשי פרודקט,

מבנה פייסטיון: דומיינים וצוותי פיתוח

לייטריקס והתעשייה: מאפליקציות מובייל לחברה מובילה

אייל דוד: [01:05] ואתה יכול טיפה לספר על לייטריקס, על התעשייה, איך אולי לייטריקס השתנתה מאז שהגעת לשם?

אלון דוד: [01:12] כן, זה מעניין, אני הגעתי בנקודה מאוד מעניינת בלייטריקס, לייטריקס התחילה לפני קצת יותר מעשור, בפיתוח של מוצרים טכנולוגיים למובייל, אפליקציות, בעיבוד תמונה ווידאו, קצת סאונד אבל בעיקר עיבוד תמונה ווידאו, ובעצם היו state of the art מבחינה טכנולוגית, בהתחלה ל-2016, קצת פחות מעשור, אבל כן, כאילו הפריצה הייתה קצת פחות מעשור, והחברה מאוד מאוד הצליחה, בעיקר עם מוצרים כמו פייסטיון, וידאו ליפ, פוטו ליפ, וגם מוצרים אחרים. הייתה עלייה ביחס לקורונה, שיותר אנשים צילמו תוכן? איך זה עבד? מה אני הגעתי אחרי הקורונה, אז אני לא יודע להגיד באופן ספציפי, אבל אני מניח שכן. כשאני הגעתי, אז באמת הייתה איזושהי נקודת מפנה בחברה, שנפלה הבנה או החלטה, שכ-Utilities, כ-Tools, לעריכה של וידאו ותמונה, יש איזשהו כאפ של הגדילה, מבחינת הוורטיקל בעולם. בעצם הייתה החלטה להפוך את הכלים לפלטפורמות. בעצם להרחיב את היריעה. כן, בדיוק. כל VP Product של כל וורטיקל היה בעצם צריך לבוא עם מה זה אומר. מה זה אומר להפוך כאילו, יוטיליטי לפלטפורמה. בעולם של פייסטיון, אז קודם כל זה מהלך מאוד ארוך. אתה לא מיד יודע מה זה אומר, וגם אם יש לך כל מיני הנחות והיפותזות, אז אנחנו, זה פרויקטים של Zero to One, שהם לוקחים הרבה מאוד זמן, ואנחנו עדיין בתהליך הבחינה של מה זה אומר. אבל בגדול, הרעיון הוא, לפחות בעולם של פייסטיון, המקום שאליו אני מכוון, זה להפוך את ה-Utility הזה למקום שבו אנחנו מייצרים איזושהי במה, ועל הבמה הזאת יש כמה שחקנים שמשחקים. תחשוב על זה כעל מצע שבו, אם היום ה-Utility או המוטיבציה לבוא ולהשתמש בפייסטיון, זה, נגיד, להיראות הכי טוב. זה תמונה, אז אנחנו רוצים להרחיב את הדבר הזה, אבל לא רק עבור אותם שחקנים, אלא להרחיב את זה עבור שחקנים נוספים, וגם עבור לייצר אינטראקציות בתוך הפלטפורמה. מה זה אומר? זה אומר, כמו לצורך העניין, אם תיקח דוגמה של מרקט פלייס, בסדר? או Airbnb או אמזון, אז בעצם, ה-Airbnb זה פלטפורמה, נכון? זה בעצם הבמה שבה יש את ה-Hosts, שהם שחקן אחד, יש את ה-Guests שהם שחקן שני, יש ביזנסס שהם שחקן שלישי, ככל שהפלטפורמה, יותר עשירה ורחבה, כך שיש יותר מקום לשחקנים לבוא ולהיכנס. זה בעצם מצע לגדילה של העסק. וזה טרי טרי בעצם? זה בעבודה, אנחנו עובדים כרגע כבר כמה זמן, אבל כמו שאמרתי, זה פרויקט Zero to One מאוד מאוד גדול, וחלק מאוד משמעותי בעבודה על פרויקט Zero to One, זה שזה תהליך היטרטיבי של למידה. אתה מתחיל עם איזשהם היפותזות, עם איזשהו חזון מוצרי, ברור שבסוף המוצר הוא מאוד שונה ממה שדמיינת בהתחלה, והתהליך להגיע למה הוא המוצר הוא תהליך היטרטיבי. אז אנחנו עכשיו בתוך התהליך הזה מנסים כזה לחדד ולהבין מה ה-value proposition שאנחנו רוצים לייצר,

נקודת המפנה: מ-Utility לפלטפורמה

אנלוגיית המרקטפלייס: Airbnb ואמזון כמודל

Creator Economy עם טוויסט וה-Beauty Industry

אייל דוד: [04:09] ועבור מי, מה ה-use cases וכדומה. מגניב, מעניין, ואתה יכול לספר טיפה, אז בוא נדבר על התעשייה,

אלון דוד: [04:18] מי המתחרים שלכם, זה Creator Economy, איך זה נקרא בעצם התעשייה בכלל? אז זה Creator Economy, אבל עם טוויסט, כלומר, כמו שאמרתי, יש ורטיקלים שונים ב-Lightrix, הוותיק של Facetune, אז הוא גם פונה ל-Creators Economy, כי בסופו של דבר, Creatorים שמייצרים תוכן, הם רוצים כמובן להיראות הכי טוב, הכי וואו, בכל piece of תוכן שהם מוציאים החוצה, ו-Facetune בעצם זה הכלי שמאפשר להם לעשות את זה, בצורה מאוד נוחה, עם שליטה מאוד גבוהה על מובייל, אז זה גם כזה on the go, ומאוד מאוד נגיש ומהיר לטיפול. אבל זה גם פונה לסתם אנשים שרוצים, לשפר את התמונות שלהם, ולערוך את התמונות ואת הוידאו, אז בגלל זה אני אומר, זה Creator Economy עם טוויסט,

אייל דוד: [05:06] בסופו של דבר זה גם מתכתב עם ה-Beauty Industry, שזה בטח, כמו שאתה אומר, הצרכן שזה כנראה הכי תפור עבורו כרגע, לא?

אלון דוד: [05:14] נכון. בסוף המוטיבציה הבסיסית היום של מי שבא להשתמש ב-Facetune, זה I want to look the best in a photo, ובעצם זה מה שהכלי היום מאפשר. ויש לכם מתחרים בולטים בתחום הזה? יש, כן. כן, יש מתחרים בולטים. קודם כל הוורטיקל הזה בחנויות, ב-App Store וב-Google Store, הם וורטיקל מאוד מאוד רחב, מאוד צפוף, עם הרבה תחרות. גם השינויים הטכנולוגיים בשנים האחרונות, ובטח בעולם ה-AI, מאוד משנה את ה-Landscape הזה, ומייצר עוד הזדמנויות עבור חברות או מוצרים מתחרים. אז מה שאנחנו בעצם מנסים לעשות, גם בהיבט אחורה למה שדיברנו על הפלטפורמה, אנחנו בעצם מנסים לייצר value proposition, שלא רוצה לומר בלתי תלוי, אבל בטח מוריד או מפחית את הפריקשן שיש עם התחרויות. איפה היום קורים התהליכים האלה? בפייסטיון הם לא קורים. בדיוק לכן אני שואל. כן, אז אין כל כך היום בעולם של ה-Photo Editing, את הדבר הזה שעליו אני מדבר, אבל יש, אתה יודע, תעשיות מגבילות, נכון? אם תיקח לדוגמה את פוטושופ, אז גם בפוטושופ, אם פעם זה היה רק כלי של עריכת תמונה, אז היום זה פלטפורמה, אבל גם את כל העולם של אדובי, ואדובי סוויט, יש לך פונטים, יש לך תמונות, יש לך collaborations, כלומר זה כבר פלטפורמה, ולא רק כלי עבודה.

מתחרים ו-AI שמשנה את ה-Landscape

אייל דוד: [06:37] בדיוק. טוב, אז אנחנו כאן אוהבים תכלס, צללנו ישר לתכלס, ואנחנו נשאר בתכלס לעוד רגע, בסדר? אלון, אתה יכול לתאר איזה סוג של skills אתה מחפש ב-PM, ב-Lightrics לצורך העניין?

אילו skills מחפשים ב-PM: הובלה וקבלת החלטות

אלון דוד: [06:51] כן, בהחלט. אז יש מנעד לא קטן של... לא, בוא נתרכז בה הכי... אז הדברים באמת הכי חשובים, אני חושב שכאילו היכולת קודם כל להוביל, כלומר זה leadership, אני אקרא לזה יכולת הובלה, PM צריך להוביל לא רק את הפרויקטים שהוא מנהל, ואת המוצרים שאותם הוא רוצה לפתח, אלא הוא מוביל תהליך ואנשים לא מתוך סמכות, על מטריצה מאוד מורכבת של stakeholders ו-partners שאיתם ה-PM עובד, והוא צריך להוביל אותם בעצם, לעזור לו, ליישם ולהגיע למטרות שכמותם הוא עושה, זה דבר אחד. והשני, זה היכולת לקבל החלטות או להיות עצמאי, זאת אומרת, זה שני דברים, זה בעצם שני דברים, שני צדדים של מטבע, היכולת לקבל החלטות עם תמונה חלקית, בסדר? אם דאטה חסר, בסופו של דבר כשאנחנו עושים ולידציה להיפותזה, אז אנחנו ממש עושים את זה עם... אני תמיד ממשיל את זה, יש לך תמונה ואתה לא רואה את כל התמונה, אתה מסתכל דרך קש ואתה רואה כחול, ואתה צריך להבין אם זה שמיים או ים, ככל שאתה דוקר יותר נקודות בתמונה, אתה יותר מבין אם אתה רואה שמיים או ים, או משהו אחר, ואז אתה צריך לקבל החלטה על בסיס זה, אז היכולת לנוע בצורה עצמאית, לקבל החלטות על בסיס מידע חלקי, ולהוביל את המהלך הזה בצורה עצמאית, זה דברים שהם מאוד קשה. איך אתה בודק את זה? יש לנו תהליכי ראיונות, אתה יודע, אתה מנסה להוציא סיגנלים, גם, תראה, מחקיב מאוד מאוד חשוב ביכולת גם להוביל, גם להיות עצמאי ולקבל החלטות זה כזה האישיות של הבן אדם אתה צריך להיות כזה פיפל פרסון אתה צריך להיות אדם שיודע כאילו לדבר עם אנשים יודע להניע, אתה מנסה להעלות על זה בראיונות דרך שאלות גם על מה שנעשה וגם איזשהו תרגיל שאנחנו עושים ממש בראיון עצמו, מנסים כזה להבין מי הבן אדם שעומד מולנו ומה הסקילס שיש לו שיכול להתאים לנו.

קבלת החלטות עם תמונה חלקית: מטאפורת הקש

איך משחיזים דסיז'ן מייקינג: תהליך מובנה

אייל דוד: [08:51] איך אתה ממליץ להשחיז את בוא נתמקד אני חושב בדסיז'ן מייקינג באמת בקבלת החלטות על פי אינטואיציה כמו שקראנו לזה או בשיחה המקדימה שלנו איך אתה ממליץ להשחיז סקיל כזה?

אלון דוד: [09:06] אז אני חושב שהדרך הכי טובה כזה להתמקצע בזה ולהשתפר בזה זה לעבוד באיזשהו תהליך מאוד מובנה של עבודת מוצר, דווקא העניין האינטואיטיבי שהוא בהחלט חשוב והוא מרכיב, בלתי נפרד מעבודת המהל מוצר דווקא זה משהו שאנחנו נשים בתהליך למתן בדיוק לצמצם אותו כדי שהוא לא יהיה מה שמוביל להחלטה בתהליך עצמו אם אתה עושה את התהליך אני יכול אם אתה רוצה להיכנס יותר לעומק של מה התהליך, ברור אם אתה עובד לפי התהליך בצורה מסודרת בסופו של דבר אתה מגיע לריזונינג יותר בריא ויותר מונחי דאטה ויותר מושכל לגבי מה שאתה רוצה לעשות, עכשיו בסוף תראה אנחנו עושים מוצר, זה היפותזות היה הרבה הנחות כמו שאמרתי התמונה היא חלקית וגם הרבה אתה עושה טעויות אבל אני לא קורא לזה טעויות כי זה תהליך הלמידה כל אתה לומד בדיוק אז אני חושב שכאילו אם אתה מבין שדרך התהליך ודרך זה שגם אם לא הצלחת בטסט בסוף כאילו אתה לומד מזה וזה בעצם עוזר לך להבין מה שלב הבא אז אתה גם פחות חושש לקבל החלטות אתה לא נכנס לאנליסיס פרליסיס ונסה בעצם לייצר את התמונה המלאה.

אייל דוד: [10:19] אז זה נשמע. נשמע לי מאוד כמו המשך של פרק אחר שעשינו עם יעל שמיר מפייבר שמינה סתם כי עוד לא הצגתי אותך כמו שצריך ואני אציג כאמור אבל בוא ננעץ את זה נחזור לזה באמת בהמשך בוא טיפה אני אציג אותך באמת אז אלון יש לך קריירה באמת שהיא אניוז'ואל לפי מה שאני כשהסתכלתי הרגשתי ולבשיחות שלנו אז אלון אתה בעצם התחלת לימודי דיזיין בניו יורק. נכון. הפכת להיות ביזנס אונר היה לך אג'נסי משלך שבעצם סיפקתם שירותי עיצוב בעיקר נכון.

מדיזיין בניו יורק לאג'נסי עיצוב ומיתוג

אלון דוד: [10:55] כן זה היה סטודיו לעיצוב ומיתוג שהתמקדנו בעיקר בעולמות דיגיטליים זה היה 2007-2008 כן כאילו התחלת הבום של סמארטפונים מבחינת את האפליקציות וכדומה והבנו שאנחנו צריכים להתמקד בעולמות האלה מה שהעניין אותנו זה בעצם לעבוד עם מגוון רחב של לקוחות. אתרים פשוטים שזה דווקא היה פחות מעניין זה היה יותר שם יותר עניין המיתוג אבל עד פלטפורמות שהם ווב בייסד של ביטוח או פייננס כאלה ומשחקים.

אייל דוד: [11:29] תשמע זה מרתק אותי כי אני בוא נחזור שנייה ל2007 יצא האייפון איך החלטתם לקבל את ההחלטה הזאת באמת לעשות שיפט כזה ממיתוג מברנדינג.

אלון דוד: [11:41] נראה לי שזו הייתה החלטה כזאת די מתבקשת. בסוף מגיעים אליך לקוחות. יש להם בעולמות האלה הדיגיטליים הם מנסים כזה לייצר את הפוט פרינט שלהם בעולם הדיגיטלי ואתה די נשאב לתוך העולם הזה מתוך מתוך הצורך.

אייל דוד: [11:58] אז זה הגיע מצורך סתם כי ב2007 באמת רק יצא האייפון לא יודע נוקיה כנראה מדהים שעלה צורך בשלב כזה ואתם כבר זיהיתם אותו וכבר עשיתם את השיפטינג הזה זה בעצם נורא מצביע על קבלת החלטות כשאתה מסתכל דרך קשית על משהו וצריך לקבוע.

אלון דוד: [12:14] כן זה נכון זה היה גם עולמות של המובייל. אבל גם עולמות של האינטרנט וכמו שאני אומר זה כזה אתה יודע לקוחות הבאים וכזה מכניסים אותך פנימה אנחנו כן ידענו שזה גם עולם שמרתק ומעניין אותנו כלומר בשום מקום גם חיפשנו סוג כזה של לקוחות וסוג כזה של תחום עבודה וגם זה מה שהבלטנו בפורטפוליו שלנו ובאתר.

מכירת האג'נסי והמעבר ל-head of product

אייל דוד: [12:38] טוב כמובן כל מה שתומך בעצם כן מגניב אז אני אספר שמפה אתה הגעת למכור גם את האג'נסי שלך נכון והגעת.

אלון דוד: [12:48] עוד אצל אחד הלקוחות שלך נכון מכרת אתה גם לאחד הלקוחות נכון אז אני אז אני והשותף שלי חשוב לציין שהסטודיו היה שלי ושל שותף בעצם אחד הלקוחות שעבד איתנו בגלגולים לפני זה חזר אלינו עם הצעה שהוא רוצה כאילו שנפוך להיות אקסקלוסיבלי אצלו בתוך הבית. זה התאים לנו מהרבה בחינות באותו באותה נקודה ובעצם הלכנו על המהלך הזה והפכנו להיות בעצם נכנסתם לחברה נכנסו לחברה אני בתור head of product והשותף שלי בתור creative director.

אייל דוד: [13:18] אז רגע אני אעשה עוד שנייה אז בעצם זה סיפור באמת שהוא unusual כי אתה הפכת להיות פרודקט בעצם בעזרת היקום לא תכנת את זה נכון אתה חשבת על זה לפני זה שאתה רוצה להיות פרודקט זה משהו שעניין אותך ידעת מה זה.

אלון דוד: [13:33] זהו כשאנחנו עבדנו על הלקוחות שלנו על המוצרים שלהם בסטודיו בבלוגו אלף לא קראו לזה בכלל מוצר בזמנו היה איזה כל מיני שמות. אני הייתי מנהל פרויקט כבר. כן זה היה פרויקט. UX כל מיני אתה יודע באמת ברמבל זה התחיל להיות יותר ממוסד אם כי גם שם זה היה בי טו בי וזה אתה יודע זה עבודת מוצר קצת אחרת באמת עבודת המוצר האמיתית כאילו נגד האוניברסיטה שלי בעבודת המוצר זה היה בפייבר.

אייל דוד: [14:05] איזה פרסומת אנחנו עושים פה לפייבר אז רק נשים את עצמנו על ציר הזמן שנייה ובאמת נקפוץ לפייבר אז בלוגו היה נמכרה באיזה שנה?

אלון דוד: [14:14] אלפיים ו... פתחנו את בלוגו ב... לא באלפיים. באלפיים ושמונה באלפיים ותשע על ציר הזמן ובאלפיים וחמש עשרה סליחה ארבע עשרה.

המעבר לפייבר: כניסה לעולם המוצר המקצועי

אייל דוד: [14:25] הבנתי. אז אלה אתה יודע קצת כבר היו פרודקטים בעולם אוקיי כן כן כן אז אוקיי ואז משם באמת הגעת לפייבר נכון ושמה אני זוכר נכנסת כפרודקט מהר מאוד גם כבר הגעת להיות גרופ מנאג'ר תקן אותי אם אני טועה נכון ובסוף הגעת לסניור דיירקטור נכון נכון אתה רוצה טיפה לספר על התקופה שלך בפייבר. אולי. תגיד גם איך זה הרגיש או מה היו ההבדלים בין עבודת הפרודקט שעשית ברמבל לעומת פייבר לצורך העניין.

אלון דוד: [14:57] כן אז קודם כל באמת בפייבר הכניסה שלי לעולם המוצר באמת ברמה המקצועית הייתה בפייבר מכמה סיבות קודם כל זה היה מוצר כבר עם הרבה יוזרים ודאטה ובי טו סי אז אתה כזה נכנס לעבודת מוצר מאוד תהליכית ונכונה נקרא לזה. כשאתה מקבל את ההחלטות על בסיס דאטה. וגם אתה מקבל איזון חוזר די מהיר על העבודה שאתה עושה. זה היה מאוד מאוד שונה מכל מה שהכרתי לפני. אבל זו גם חברת מוצר שוב בניגוד למה שהכרתי לפני. והדגש מאוד על. פרודקט יש קינג. כן פרודקט יש קינג וכאילו הנושא של הסקיל סט של אנשי מוצר והטריינינג של אנשי מוצר. כל עבודת המוצר הייתה מאוד מאוד בליבה של החברה. זה כמובן השליך על השקעה בנו כאנשי מוצר. בטריינינג, בסדנאות באמת לשפר אותנו ולדייק אותנו ולהפוך אותנו לאנשי מוצר יותר טובים

אייל דוד: [15:54] מה לדעתך הדבר שהכי היכולת שהכי השחזת במהלך התקופה הזו? אז אחד הדברים

התהליך שמוביל מאיידיאשן לפרודקט ריוויו

אלון דוד: [16:00] שדיברתי על התהליך מקודם זה התהליך שבעצם למדתי אותו בפייבר ואני גם ממשיך איתו בלייטריקס שגם היא חברת מוצר וגם שם כאילו הדגש על המוצר הוא מאוד מאוד חזק אז מבחינתי זה איזשהו קו רציף זה התהליך שמוביל בעצם פרודקט מנג'ר מישהו איידיאשן, רעיון או אופורטוניטי שהוא רוצה ליישם ועד הפרודקט ריוויו שזה בעצם סוג של קרא לזה הגרין לייט להמשיך עם עבודת המוצר התהליך הזה שהוא עובר דרך הסיקסקיו שהזכירה יעל בפודקאסט שלה ועובר דרך עבודה עם הסטייקהולדרס השונים, אם זה אנשי הדאטה בתהליך הוולידציה של ההיפותזת הבעיה וה פרודקט דיזיינר ועבודה על ההיפותזת הפתרון והטק הפרטנרים בדב להבין מה ישים ומה לא ישים ומה האפורט אסטימישן וכל זה בסוף מביא אותך לפרודקט ריוויו הפרודקט ריוויו זה ישיבה זה פגישה שהפרודקט מנג'ר מנהל, נמצאים בפגישה הזאת כל הסטייקהולדרס של הפרויקט שאותו הוא עכשיו רוצה להביא לאקסקיושן, אם זה מהטק מהדאטה, מהדיזיין, מרקטינג וכדומה ויושבים המנהלים של ה-PM אם זה הגרופה מנג'ר במקרה שלנו ה-VPs ובעצם הפרודקט מנג'ר והפרטנרים שלו מציגים את התהליך

אייל דוד: [17:25] מאוד מעניין אותי ואנחנו נדבר על הפרודקט ריוויו, זה גם אחד זה הנושא שאנחנו כאמור נעצנו ואנחנו נחזור, אני רק רוצה בעצם להשלים פה את העניין כדי להבין את כל החוויה שלך בעצם, אני קורא לזה הג'וב הראשון בפייבר, אבל סתם כי מיתגנו את זה ככה, כי ככה אתה תיארת את זה שזה היה המקום המשמעותי שלמדת בו פרודקט. איך הייתה הכניסה שלך לפייבר? בעצם עכשיו אתה נכנס לתוך, כמו שאמרת הגעת מחברת בי-טו-בי, אתה נכנס פתאום לחברת קונסיומר, יש פרודקט מרקט פיט, אני לא יודע אם ברמבל גם היה פתאום יש המון יוזרים יש מוצר מאוד מסועף שצריך ללמוד, איך נראה

הכניסה לפייבר: ללמוד את המוצר מבפנים

אלון דוד: [18:02] איך נראה את החצי שנה הראשונה שלך שם? אני מאוד נהניתי קודם כל, זה היה מבחינתי כזה אי-אופנר לבוא לעולם כזה מאוד עשיר בדאטה האנשים סביבי היו זה גם היה פעם ראשונה שעבדתי כזה עם קבוצת מוצר, קולגות אנשי מוצר, מנהלי מוצר ברמבל היית יחיד? איך זה היה? היה די יחיד, כן היה עוד כמה פונקציות כאלה של משיקות לעולם המוצר, זה לא היה מבנה, זה לא היה ארגון פרודקט ואנשים מאוד מוכשרים, אז אתה יודע אתה כזה, you're rubbing against אנשים מוכשרים, וזה סתם מחדש עוד דבר שמאוד עזר לי כזה בכניסה, זה שעולם התוכן של פייבר, שזה עולם הפרילנסרים זה עולם שבאתי ממנו, למדתי עיצוב, הייתי פרילנסר בעצם מאז שהייתי סטודנט אשתי זה מה שהיא עושה גם היום היא פרילנסרית, אז כאילו מאוד מאוד הכרתי את עולם התוכן וזה גם עזר לי מאוד, ודבר נוסף זה שמיד התחלתי גם להשתמש במוצר שזה אחד הדברים שכאילו מאוד עזרו לי אז כאילו פתחתי גיג של סתם פוטושופ זה אפילו המטרה לא הייתה בכלל כדי למכור כן כי עשיתי בלילות עבודות פשוטות כאלה של פוטושופ בשביל חמישה דולר אבל זה היה בשביל לחוות את החוויה ולקבל תקשורת מהבאייר, להבין כאילו מה מה הבאייר חווה מהכיוון שלו, מהסלר, מהכיוון שלו אני הייתי גם אחראי הייתי פי.אם בצד של הסלרים אז כאילו זה היה הצד שאותו בעצם הייתי אמור לייצג במוצר אז כל הדבר הזה היה בהחלט.

הכניסה ללייטריקס: שלוש מטרות לחצי שנה

אייל דוד: [19:38] תודה. איי אופנר. זה נשמע לי כמו אחלה טיפ להמשך דרך אגב איך נכנסים ומתעמקים בדבר כן זה נשמע לי נשמע לי נהדר ובעצם בלייטריקס עשית מהלך דומה שנכנסת לחברה איך זה היה כן אז בלייטריקס קודם כל באתי כבר בתפקיד של ויפי פרודקט אז בעצם עמדת הפתיחה שלך היא אחרת וגם הדיטיילס שבהם אתה מתעמק עם אחרים.

אלון דוד: [20:00] בחצי שנה הראשונה היה לי כזה נכנסתי כזה בקיץ ואמרתי אוקיי עד סוף השנה שמתי לעצמי שלוש מטרות. ארגון של הקבוצה ארגון של הדומיין וללמוד את האפליקציה את המקצוע את היוזרים וכדומה אני חושב שזה אתה יודע זה חלק בלתי נפרד מעבודת מוצר זה להכיר את. את המטריה את המטריה כן איך אתה מודד את זה אלון שמת לעצמך את זה כמטרה לחצי שנה אמרת איך אתה מודד דבר כזה אז קודם כל באמת הלימוד המוצרי הוא לא נגמר אחרי חצי שנה הוא כאילו אונגוינג כל הזמן אתה כל הזמן מגלה דברים חדשים. ואתה גם מוצר הוא דבר שמשתנה ומתפתח אז מה שהיה נכון ללפני שנתיים וחצי כבר הוא לא נכון היום אבל הוא בהחלט שונה ויש לו הוא צבוע בצבעים קצת אחרים ככל שהזמן עובר. בדברים האחרים במטרות האחרות שהיו לי זה היה יותר קל למדוד אם לבנות את הקבוצה אם להבין מה הוויז'ן אני מזכיר לך שנכנסתי בדיוק בנקודה הפיבוטלית שהחברה עברה כאילו מטול לפלטפורם אז כאילו גם ההבנה או הרצון להבין. מה זה אומר להיות פלטפורמה זה לא שאלה פשוטה וקלה למענה זה היה לי הרבה כזה טרדס לטפל בהם כאילו זה היה יותר כזה אני שנייה מנסה כאילו זה היה יותר בעצם שסגרתי זמן כל שבוע כדי באמת להתמקצע כדי ללמוד יותר ופחות בעצם לשים על זה זה יעד כמותי זה היה אונגוינג זה היה גם כן לשים לי בלוקים של זמן ולהתמקצע זה גם היה להסתכל על רעיונות של יוזרים ולעבוד עם הUX Research. לעשות כזה אתה יודע לחפור אחורה בזמן שאתה לא היית שם כן מה היה לדבר הרבה עם אנשי המוצר שהם היו שם כבר אתה יודע CPO שהוא בנה את המוצר ממש אז כזה הרבה שיחות איתו ולהכיר עבודת ארכיאולוגיה.

תהליך פרודקט ריוויו בלייטריקס מקצה לקצה

אייל דוד: [21:51] ממש סבבה הפכנו את זה לפרקטי אני מבסוט אוקיי אז עכשיו בוא אם אתה יכול באמת דבר שנעצנו בוא נדבר עליו איך נראה תהליך של פרודקט ריוויו אצלכם בלייטריקס.

אלון דוד: [22:03] אז כשמנהל מוצר רוצה. להביא אקסקיושן של פיצ'ר או היפותזה הוא צריך לעשות פרודקט ריוויו פרודקט ריוויו הוא בעצם נוגע בכמה שלבים בתהליך או בכמה נקודות של עבודת המוצר. לא כל פרודקט ריוויו נראה אותו דבר ולא כל מוצר דורש את כל הספקטרום של פרודקט ריוויו אז זה כזה אתה מנהל את זה בהתאם לעצימות של המוצר אבל אתה מתחיל בעצם לדבר על הבעיה למה אתה רוצה לעשות בעיה או אופורטוניטי. מה ההיפותזה של הבעיה כי אתה יודע זה שיש לי דרופ פה זה לא אומר שאני יודע למה יש את הדרופ אז צריך להביא את ההיפותזות שם מה ההיפותזת הפתרון כלומר מה ההצעה לפתור את זה מה הקי פי איי ואיך תמדוד את ההצלחה שזה גם מאוד מאוד חשוב לדבר על זה ולדייק בדיוק מה מה אתה רוצה למדוד ברמה הלוקלית או ברמה הגלובלית. ריסקס זה הרבה נוטים כזה להתעלם מהסיכונים של אקספרמנט ובעצם אתה מוציא אקספרמנט. פרודקט ריוויו הוא אחד העקרונות של פרודקט ריוויו הוא שיש מנדט לכל מי שיושב בחדר. יושב בחדר הזכרת את זה מקודם. אז הפי.אם בעצם מביא גם את הפרטנרים מהצוות פיתוח שלו את האנג'ינירינג מנג'ר את אנשי הפיתוח שממש הולכים לעבוד על המוצר בעמדה ויודעים כבר בשלב הזה את הפרודקט דיזיינר את הדאטה אנליסט מרקטינג פרטנר לפעמים גם אתה יודע אם זה משהו שיש לו איזה ליגל ריסק אז מישהו מהליגל וכדומה. כמובן הוויפי פרודקט. וי.פי אנג'ינירינג כן וזהו והם בעצם פי.אם והשותפים שלו מציגים את את המוצר את המהלך שרוצים לעשות שלכל אחד בחדר כמובן יש מנדט להגיד רגע יש פה דגל אדום. והמטרה בסוף שיהיה גרינלייט לצאת לדרך ולכן הפרודקט מנג'ר זה סוג של מחייב אותו לעשות את עבודת הרגליים לפני שהוא מגיע לפרודקט ריוויו ולעבור בעצם את כל התהליך עד הפרודקט ריוויו מי הסיקס כי הוא שזה כזה. האיידיאשן הראשוני. והריזנינג הראשוני למה אתה עושה ועד כדי לעבוד עם הפרטנרים בטק ולהבין את האפורט אסטימיישן ומה אפשרי ומה לא אפשרי לעבוד עם הדיזיין ולעבוד עם הדאטה ולעשות וולידציה על כל התהליך אז בסוף אתה מגיע לפרודקט ריוויו וזה חוזר לשאלה שלך של מה ממקצע או משחיז אותנו ומחדד לנו את היכולות האלה בסוף כשאתה ככל שאתה עושה יותר פרודקט ריוויוז ואתה מקבל את השאלות בחדר שמעמידות אותך בסוג של לא מבחן אבל אתה צריך לתת מענה אז אתה יותר ויותר מתקדם.

מי יושב בחדר: מנדט, דגלים אדומים וגרינלייט

הפרקטיקה: איטרציות ותוצאות הסשן

אייל דוד: [24:36] אז אתה משחיז מאוד את שלב התכנון בעצם נכון זה חשוב להגיד שזה בעצם מתמקד באזור הזה ותתאר לנו בעצם אוקיי איך זה נראה בפרקטיקה כלומר סיימתי את זה יצא סיימתי את הסשן כנראה לוקח משהו כמו שעה יצאתי עם רשימה של תובנות או שאלות שעל חלקם ידעתי לענות על חלקם לא אחרי זה יש עוד איתרציה כזאת או שאני פשוט מפנים אותם.

אלון דוד: [24:59] לפעמים כן לפעמים זה עוד איתרציה באותו פורום לפעמים זה עוד איתרציה בפורום מצומצם לפעמים זה רק. עדכון של הדברים אל מול נגיד אל מולי ה-VP Product או ה-VP Engineering, ולפעמים זה ממש כזה אוקיי אנחנו לא בכיוון צריך ללכת לעשות עוד עבודת.

אייל דוד: [25:17] זה באסה. זה באסה אבל לא באסה כי בסופו של דבר זה באמת עוזר לך להגיע עם מוצר יותר טוב. אבל אני לא סתם אמרתי איזה באסה כי זה מחזיר אותי פשוט לשיחה שלנו מלמטה מהקפה. ובעצם המנהל מוצר וכל מי שעבד על הסטורי טיילינג הזה שקורה בעצם בפגישה הזאת צריך לשים את האגו שלו בצד, לא לחשוב בכיוון של איזה באסה ולקחת ולענות כמה שיותר נקי על הדברים כדי באמת לייצר את המוצר הכי טוב. נכון. זה גם שריר כנראה שאתה מחזק או משחיז בתהליך הזה. לגמרי. בכלל כל הנושא הזה של constructive criticism,

לשים את האגו בצד: constructive criticism

אלון דוד: [25:54] להבין כאילו שבעצם כל ביקורת בין אם היא בתהליך ה-product review, ובין אם הוצאת את האקספרמנט וקיבלת תוצאות, שלא תואמות את מה שחשבת או מה שההיפותזה שלך, הכל בסדר. קודם כל זה קורה ברוב המקרים, אין מה לעשות. אנחנו, כמו שאמרתי, מקבלים החלטות על בסיס תמונה שראינו מחור בקשית. וזה בסדר, זה חלק מתהליך הלמידה. אם אתה יודע באמת לשים את האגו בצד, ולהסתכל על הדבר הזה כמשהו שמלמד אותך. אגב, גם אני כ-VP product, אני לא יודע יותר מה-PM, נכון? גם לי אין יותר visibility. בסוף ה-PM מביא לי את התמונה, אז אנחנו שניים, אנחנו מסתכלים כזה דרך החורים בקשית, ומנסים כאילו להבין על מה אנחנו מסתכלים, ולבנות את ההיפותזה.

מבנה המצגת: Why, ולידציה, פתרונות, KPIs, סיכונים

אייל דוד: [26:37] אז זרוק לנו עוד כמה דברים, ממש נאגטס פרקטיים, אז סתם, איך נראה כזה דבר? יש שקפים קבועים במצגת כזאת?

אלון דוד: [26:43] כן, יש מבנה קבוע, שמתחיל עם ה-Why או מה האופורטוניטי, מה ההיפותזה את הבעיה. Six cues בעצם, לצורך העניין. סוג של Six cues, מה הוולידציה על ההיפותזה את הבעיה, שזה יכול לבוא כל מיני sources of data, גם דאטה, raw דאטה מהמוצר, ויכול להיות גם מתחרות, ממה קורה בחוץ, מ-Qualitative Data, מראיונות ו-UX Research. מה הפתרון שאתה מציע, שפה לפעמים יש כזה, ה-PM או ה-PM וה-Product Designer, מציעים נגיד, שניים, שלושה פתרונות, וזה חלק מהדיון שהוא בסוף הפגישה. תמיד יש בסוף נתח זמן, שמשאירים לדיון. כמה? זה תלוי בזה, אבל אם נגיד, פרודקט ריוויו באזור ה-45 דקות, תשעה, אז רבע שעה אנחנו רוצים, שתהיה לדיון. אני גם מעודד, לא תמיד זה מתאפשר, אני מעודד שכאילו, פרודקט מנג'ר ירוץ על הדיון, ושאנשים ירשמו את השאלות שלהם, ולא, כי אחרת הדיון מתחיל בשלב נורא נורא מוקדם, ואתה לא מגיע בעצם, לראות את כל התמונה המלאה. אז כאמור, הוולידציה על ההיפותזה, ואז הפתרונות, מה ה-Rollout Plan, אני הולך לטסט, את שני הווריאנטים, תתתתה, לאיזה יוזרים, איך אני אמדוד הצלחה, מה באמת ה-Local KPIs, Business KPIs, Global KPIs, וסיכונים. סיכונים ו-Dependencies. אם אני נגיד תלוי בצוות אחר, או תלוי ב... וזה גם סיכונים על פניו.

אייל דוד: [28:10] נכון. מה שעוד מהמם בשיטה הזאת, הייתי אומר שזה גם, אם אנחנו כבר דיברנו על השחזת יכולות, זה גם השחיז את היכולות של כל מי שבחדר בעצם. גם אם אני לא פרודקט, נכון. ואז כולם מדברים באותה שפה לאורך הדבר, וזה גם הופך מן הסתם, לאן את התוצאה הסופית כנראה ליותר טובה. זה פשוט צעד שונה מפרודקט גרומינג רגיל, אני חושב, שיותר מתעסקים בשאלות, בדיטיילז יותר קטנים, יצא לי לראות כמה וכמה מקומות, ודווקא כשאתם מדברים על Risks, ואתם מביאים פנימה את ה-E של ה-Legal, ואתם נועצים את הדבר הזה, סתם, תהליך הרבה יותר בריא, ללא ספק. אז אני בטוח שהמאזינים שרוצים ללמוד עוד על זה, יכולים לפנות אליך, או, אמ, אולי נדבר גם איפה. ואנחנו כבר מתקדמים בעצם, לחרוז את הפרק. אלון, יש לך איזושהי המלצה? אני חושב שנתת המלצה מצוינת, אז אולי באמת תחרוז אותה, המלצה לפי-אם צעירים?

המלצות ל-PM צעירים: all-arounder ולהכיר את היוזר

אלון דוד: [29:03] כן, אני חושב שכאילו, פי-אם שמתחיל במקצוע הזה, אז קודם כל אני חושב שכאילו, להתחיל בסטארט-אפ קטן, שבו אתה נוגע בהרבה דברים, זה פלוס. למרות שזה לרוב יהיה פחות תהליכי, ופחות מובנה, אבל דווקא כזה, הדרישה הזאת של להיות אול-אראונדר כזה, היא מאוד מחזקת את השריר של הפרודקט, ואת האינטואיציות. ואני חושב שכמו שאמרתי, להיכנס ולהכיר את המוצר עצמו, ואת היוזרים. פה אני תמיד נוטה לעשות את ההבחנה, זה לא להכיר את היוזרים, כאילו מי היוזר, תמיד, תודה, יש לך היוזר, אבל לא. זה להכיר את המוטיבציות, זה להבין כאילו מה גורם ליוזר, להגיע למוצר שלך, לעשות פעולות מסוימות, או לא לעשות פעולות מסוימות, וזה דרך עבודה גם של להכיר את המוצר עצמו, או גם לדבר עם אנשים, גם לעבוד עם, אם יש נגיד קבוצת UX Research בארגון, אז כמובן לעבוד הרבה איתם, ולנסות דרכם להבין את המוטיבציות האלו,

אייל דוד: [30:05] זה סופר חשוב. ואתה, סליחה שאני נכנס, אבל כאילו אתה הבאת לי את זה אולי, להנחתה, אני חושב שמה שאתה בעצם אומר, זה כשאתה נכנס עכשיו לחברה, אתה ממש מנסה לשאוב את כל המידע שאתה יכול, אם זה דרך הידיים ממש להתנסות, ואם זה דרך בעצם, כמו שקוראים לזה ארכיאולוג, בעצם לחפור ולשאוב הכל אליך, אתה שומע פודקאסטים סביב הנושא, אתה רואה סרטונים כדי להשאיר את עצמך, איך אתה בעצם צורך את כל המידע הזה בצורה יעילה?

אלון דוד: [30:36] בעיקרון אני לא כל כך, כלומר אני חושב שזה יותר התמקדות, ב... בחברה או במוצר עצמו, אתה לא תשמע פודקאסט על המוצר, על התעשייה? כן, ברור, אז כאילו לקרוא על התעשייה, להבין איזה דרך כזה, סוג של competitive analysis על התחרות, ואיך התחרות מציגה את ה... value proposition שלהם, ולהבין את המוטיבציות גם דרך התחרות, להבין את הקונטקסט ההיסטורי, זאת אומרת, נדבר עם אנשים שהיו בחברה, שנים לפניך, ולהבין מה נעשה, ולמה, ולמה, לא כל מה שנעשה, ונחשב, אבל זה אומר שאתה לא יכול לעשות אותו שוב, בגישה אחרת אולי, אבל כן להבין את הקונטקסט של,

אייל דוד: [31:18] איך הגיעו דברים לאיפה שהם הגיעו. מגניב, וגם זה מה שאתה ממליץ לכל עובד חדש שנכנס אליכם לפרודקט?

אלון דוד: [31:25] או שיש תהליך ואתה כבר... יש כמובן תהליך אונבורדינג, ושמסמך אונבורדינג מסודר, אנחנו אוהבים לעבוד בצורה מסודרת, אבל כן, זה הרבה, אתה יודע, אחריות אישית, הרבה כאילו מהזמן שלך שאתה משקיע, ככל שאתה תיכנס יותר, ותבין יותר על מה אתה עובד, ולמה אתה עושה את מה שאתה עושה, אז ככה תוכל להגיע לאותם שני דברים שאיתם אתכם, סגירת מעגל, זה להיות לידר, ולהיות דומיין אקספרט, כלומר להיות מי שיודע לקבל החלטות, ולרוץ בצורה עצמאית בדומיין שלך. כן, אתה צריך ידע עמוק כדי לתמוך בשתי אלה, אין ספק בשתי אלה. מגניב, אז איך יוצרים איתך קשר? אז בלינקדאין, זה הדרך הכי, וטובה, אני לא סופר פעיל, אבל מי שפונה אליי, אני חוזר אם לא באותו יום,

סיכום ויצירת קשר בלינקדאין

אייל דוד: [32:15] אז אל תבטיח פה הבטחות, אבל אני חוזר לאנשים. יופי, מהמם אלון, אז היה לנו מאוד כיף, גם לי, תודה, ונראה לי שיש לנו גם נושאים לפרק נוסף, אז נזכור את זה. תודה. יאללה, ביי בינתיים.