תמלול: יניב גולן | lool ventures | מה בונים עכשיו? באילו סוגי חברות VC ישקיעו?

אייל דוד: [00:10] היי יניב, מה קורה? בסדר, יאללה, מה שלומך? נהדר, איזה יופי שבאת, האמת שלא, אחרי שיחת פתיחה שלנו נהדר או לא, אבל כיף לי להיות בחברתך. הייתה שיחה אפוקליפטית קצת.

מי זה יניב ומה זה lool ventures

יניב גולן: [00:21] כן, שמעתי כמה כאלה כבר, גם הרבה רצות לי, גם באוזניים בפודקאסטים וגם בין האוזניים כשאני חושב, אבל כן, שיחה מעוררת אני חושב. אה... רוצה לספר דקה על עצמך, שידעו מי נמצא איתנו? בטח, בשמחה. אז קודם כל תודה על ההזמנה, כיף להיות פה. אה... אז אני יניב גולן, אני שותף בלול ונצ'רס. לול זה קרן הון סיכון. אה... משקיעים בעיקר ב... או רק בשלבים המוקדמים, בשלבי ה-pre-seed ו-seed. אנחנו פעילים מ-2012, זה קרן של יזמים, אופרטורים, כולנו עברנו את המסלול בצורה כזו או אחרת. אה... ואנחנו קרן מאוד סקרנית, וזה מוביל אותנו להשקיע במגוון מאוד רחב של תחומים. בניגוד אה... מוחלט למה שאנחנו מציעים ליזמים, שאנחנו משקיעים בהם, ליזמים וליזמות, אה... לשמור על פוקוס אה... כקרן אומ... אנחנו מקפידים לשמור על אה... על דייברסיטי מאוד גבוה ב-בהשקעות, שזה אומר שבפורטפוליו תראה חברות מסטנדרט א-סופטוור, אה... B2C, B2B, Enterprise, פינטק, אה... וכו', דרך חברות א-IoT, דרך חברות רובוטיקה, דרך חברות VLSI, אה... Medical Devices, Digital Health, אה... Materials, אה... ועוד ועוד. אה... מגוון באמת מאוד רחב. אה... זה נובע גם מזה שאמרתי שאנחנו סקרנים, אבל גם כי אנחנו באמת א-פחות מאמינים בלהיות משקיעים, ששמים איזושהי תזה על השולחן ופועלים לפיה, אלא יותר מאמינים בא-אינטראקציה עם יזמות ויזמים שנמצאים בשטח, מגלים בעיות, אנחנו הכי מתרגשים שזה בעיות א-בתחומים שאנחנו בכלל לא מכירים ולא שמענו עליהם, ו...מגיעים עם פתרונות שמגיעים מתוך הידע הזה. כמובן צריכים להיות עם הצוות ועם הפוטנציאל הכלכלי הנכון וכל הדברים האלה, אבל שם קור... שם קורה הקסם, כן? במקומות הפחות מוכרים.

אייל דוד: [02:14] וואו, זה מרתק. איך אתם יודעים ל... מ-2012 גם, אז זה כנראה עובד, איך אתם יודעים להעריך סיכון בכל כך הרבה בעצם תעשיות שונות כשהן בשלב כזה מוקדם?

יניב גולן: [02:24] אני לא חושב שאנחנו יודעים להעריך סיכון, אנחנו מנסים להעריך סיכון. מנסים. תראה, יש פה, כמובן, יש תבניות שהן חוזרות על עצמן, לא משנה מה התעשייה, בסוף צוות זה צוות, ואנשים זה אנשים, והברק הזה בעיניים, שאתה יודע כבר לזהות אותו, של יזמת או יזם שבא לשנות את העולם, הם נכונים, לא משנה מה התעשייה. וכשיש אותם, יש אותם, וכשאין אותם לא יעזרו כלום, לא משנה מה התעשייה, ולא משנה מה החישובים של הגודל שוק, ומה יהיה ה-ACV, וה-TAM, וה-SAM, זה לא עוזר. או שיש את זה או שאין את זה. זה דבר מהותי, אני חושב, באותו חישוב, כמו שאתה קורא לזה, של סיכון. אחרי זה יש את כל המכניזמים הרגילים של סטארט-אפים, של להסתכל על גודל השוק ועל הדינמיקות שלו, ועל הקונסולידציה שקורה או לא קורה בו, ומתי היא קורה, ומה אנחנו חושבים שיקרה בעתיד. ותמיד בסוף, בטח בתעשיות היותר ספציפיות, נקרא לזה, יש גם התייעצות, כמובן, עם אנשי מקצוע, ועם מומחים, ועם לקוחות. אבל זה הרבה יותר קשה, אני חושב. הניסיון שלי, כן? בעברי אני, קודם כל, אני טכנולוג, בסדר? המון שנים כטכנולוג, ואחרי זה יזם, באמת כבר די הרבה שנים בכל מיני שלבים ואיטרציות. אבל זה אומר שאני מגיע, לפחות בעיני עצמי, בסדר? עם המון ידע ופרספקטיבה בטכנולוגיה. בעולם התוכנה, בסדר? בעולם הפיתוח תוכנה. ואני מגלה שדווקא בתחומים שבהם אני יודע הכי טוב מה קורה, עם פרספקטיבה של הרבה שנים, גם עם האצבע על הדופק של היום, שם דווקא ההחלטות שלי כמשקיע הן הכי פחות טובות, בסדר? כהחלטות השקעה. כי זה מייצר את הבייאס, את ההנחות המוקדמות, כל מיני דברים. דווקא בתחומים שאני פחות מבין בהם, בסדר? זה המקומות שאני יכול להסתכל על זה נקי, מתוך הסתכלות של משקיע ולא של מישהו שיש לו passion באיזשהו תחום מסוים. כן, יש איזה השקעה אחת שבאמת לא הבנת בה כלום, ובאמת כאילו זה מה ש... אתה יכול לקחת אותנו לדוגמה כזאת? אני יכול להגיד הפוך, בסדר? אני באמת חושב שאני יכול, אני לא אמנה את האנטי פורטפוליו, אבל יש כמה וכמה וכמה דוגמאות של חברות באמת מהתחומים שבהם אני מבין בהם הרבה, בסדר? שאמרתי לא, זה לא יעבוד, זה לא ילך, זה לא... והמציאות הוכיחה שטעיתי וטעיתי בסדרי גודל, בסדר? בסדרי גודל מאוד מכובדים. בתחומים שבהם אנחנו פחות מבינים, כן, אתה רואה הפורטפוליו שלנו מלא בדוגמאות כאלה, כן? אם זה ניאולוג'יק חברה ב-VLSI, בצ'יפים, בסדר? שמייצרת טכנולוגיה אלטרנטיבית לסימוס, או בעצם קוואזי סימוס, שזה בעצם הבסיס של... היום אני כבר יכול לדבר על זה כי כבר הספקתי ללמוד, כן? אבל בטח שכשפגשתי אותם ידעתי בגדול מה זה סימוס, אבל לא היה לי מושג מה המשמעויות ומה החשיבות שלו בתוך העולם של תכנון צ'יפים ואלקטרוניקה ומה זה אומר בכלל טכנולוג'י נוד ומה אינטראקטוריה, שום דבר מתוך הדברים אני לא הכרתי, וזה מה שמאפשר לך להסתכל על האנשים, בסדר? ולראות מולך שני יזמים עם תשוקה מאוד ברורה לשנות את העולם, את העולם הזה, את העולם של תכנון מעגלים, אבל זה מאוד מאוד ברור, מאוד ברור שהם באים עם הקרדנשלס, מאוד ברור שהם באים עם הידע, מאוד ברור שכל שאלה שאתה מעלה, יש לה תשובה שהיא knowledgeable, שהיא שקולה, שהיא מתייחסת לכל התמונה. עכשיו, מפה מתחיל המסע, כן? אבל זה מאפשר לך לראות את זה בבירור, את הצוות הזה שבא

אייל דוד: [06:01] באמת לשנות את העולם. טוב, אנחנו נמשיך כבר משם, אני רק רציתי לקפוץ כדי להגיד שנייה את נושא הפרק, באמת, שבעצם אתה העברת הרצאה שהייתה בסיס לשיחה שלנו, שהייתה בעצם, בוא נגיד את זה, בעצם על סוגי חברות עכשיו, ואיך העולם משתנה, סביב מהפכת ה-AI, שהיא כבר בעצם לגמרי פה. נורא אפשר גם לחבר את זה שנייה, לאיך אתם רואים חברות ואיזה חברות מגיעות, וגם הם רק בעיניים הזה, האם זה של זוג עיניים אחד או יותר, אני באמת לא יודע. אבל בוא, קח אותנו רגע, לפני שנתחיל, באמת, תספר שנייה, למי הצגת את זה, איך זה היה, ואפשר להתחיל כזה. אנחנו מנסים בעצם לאמלק את המצגת הזאת כבסיס לשיחה עכשיו.

מאיפה הגיעה המסגרת: כשאין חפיר מעל המודל

יניב גולן: [06:42] אז את המצגת הספציפית שאתה מתייחס אליה, הצגתי לפני כמה שבועות, אני חושב, בכנס של אקסלרטור שנקרא ג'נסיס, מי שהזמין אותי לדבר שם זה דקל, שהכותרת של המפגש הייתה Building in the AI Age, והוא בעצם ניתח את זה מכמה זוויות וכמה דוברים שונים. אבל בעצם המצגת היא גם תוצאה של חשיבה ושל איזשהו מאמר שפורסם בפורבס, ולפני זה, זה בעצם הגיע מאיזשהו מצוקה שלנו כמשקיעים. זאת אומרת, כשהתחיל הגל הזה, כשהתחילו להיוולד החברות, כשהגיעה ChatGPT 3 ושינה את התמונה, והתחילו להגיע חברות שהן Powered by, אז היה את הקושי הזה להגיד, רגע, איך אנחנו מנתחים את זה? אתה כבר שנתיים בעצם נמצא בסיטואציה הזו? בוודאי, כן. והיינו צריכים להגדיר לעצמנו, איזשהם קריטריונים שבאמצעותם אנחנו מתחילים לנתח את זה בצורה יותר מסודרת. זאת אומרת, אני חושב שאחד הדברים המאוד ברורים שקרו זה, אתה פוגש חברה, אתה פוגש חברה מדהימה, שוב, אני אומר, כשהתחיל הגל, בסדר? היום זה כבר הרבה יותר בריא, אני חושב, אתה פוגש חברה מדהימה, והיא עושה דברים מדהימים, בסדר? ואתה טיפה פותח את העטיפה, ואתה אומר, שנייה, אבל בעצם המדהים שבזה, בסדר? זה בנוי על, יש את ההר של היכולות של, לא משנה, באותו זמן זה היה ChatGPT 3, כן? יש את ההר של היכולות שהוא מביא, ובסוף מה שאתם עושים כחברה זה איזשהו בית קטן על הקצה, שזה מדהים, כן, מבחינת הווליו ליוזרים, אבל כמשקיע, אני מסתכל על זה ואני אומר, שנייה, אבל אם כל ההר הזה קיים, בהתאמת הבית בקצה, אז בעצם כל אחד אחר יכול לבוא אל ההר הזה ולבנות את הבית שלו, כלומר, בעצם אין, מה שנקרא בלשון המשקיעים, אין מואט, בסדר? אין חפיר, כן. ואז פתאום, זה מתחיל ככה, אחרי כמה חברות כאלה, אתה אומר, שנייה, זה הסוג של חברות שהן מדהימות ויכולות להצליח ולעשות המון כסף, אבל אני לא יכול להשקיע בהן, אני פשוט לא יכול, זה לא מתאים למודל שלנו.

אייל דוד: [08:39] אז אתה מתחיל לשאול, איזה חברות כן מתאימות? הרי קורה פה משהו מאוד משמעותי, אתה לא יכול להגיד, אני חייב שנייה לשאול אותך, אז מה קרה בתקופה הזאת ב-23, נגיד, כאילו ברגע הזה, לקחתם זמן כדי להבין את זה? איך זה היה? התווכחנו המון,

יניב גולן: [08:52] באמת התווכחנו המון. אני הייתי איש הרע כל הזמן בצוות של, אתה יודע, כאילו, מגיעים עם איזו חברה שמישהו מביא והוא מאוד פשנט אליה, כי היא באמת מאוד משמעותית. ואני הייתי איש הרע שהיה יושב שם ואומר, נו, אבל כאילו זה, כל אחד יכול עכשיו לעשות את זה, ואין מואט ואין מואט. הרבה כאלה תסכולים, בסדר? של באמת, זה היה מאוד מתסכל לכולנו. אבל אתה יודע, בסוף אתה, זה מתחיל, התמונה מתחילה להתבהר, אתה מתחיל להבין שזה בעצם לא כולם אותו דבר, ויש מקומות שבהם זה משמעותי, דרך אגב, גם אם 99% מהוואליו הוא המודל, והוואליו שלך הוא, מה שאתה מביא, זה משהו מאוד קטן בקצה, אם המשהו מאוד קטן הזה מתבסס על ידע שהוא מאוד ייחודי לך, ויש מעט מאוד אנשים שמכירים אותו, בסדר? או על דאטה, בסדר? שהוא מאוד ספציפי, כן, לתעשייה מסוימת, ואפילו מאוד קשה להשיג אותו, אז ה-1% זה כבר לא כזה קל לשכפול. תראו, ניתן דוגמה, למשל, סתם, עולה לי בראש למונייד,

אייל דוד: [09:50] אז יש להם חפיר של דאטה סביב ביטוח שהם צברו במשך השנים.

יניב גולן: [09:56] כן, אבל אני לא בטוח שזו דוגמה מאוד נכונה, כי הם התחילו לפני הגל של ה-LLMים, בסדר? לא, לא, אני מתכוון, אבל בסופו של דבר יש להם דאטה, שכאילו עכשיו להשיג אותו, שיהיה בהצלחה. לחלוטין, לחלוטין, לחלוטין. כלומר, הם הוסיפו בעצם את חפיר הדאטה מעבר לחפיר של המודלים הספציפיים שלהם, שנולדו עוד לפני ה-LLM, כן. ובטח שמאז ה-LLM הרבה יותר קל להם לדלבר ואליו בצורה הרבה יותר מהירה. אז אתה בעצם ישבת בחדר במשך תקופה שאנחנו לא יודעים כמה, היית איש הרע? לא, ישבנו כצוות, והתווכחנו, ודיברנו, וחשבנו ביחד, ולאט לאט התמונה הולכת ומתבהרת, ואז התחלנו גם, אתה יודע, לשים איזה שמות, להגיד, אוקיי, אז אם ככה, בואו נקרא לזה ככה, אני חושב שגם התעשייה כולה עברה את התהליך הזה, והשמות התגבשו כזה ברמת התעשייה. אנחנו כקרן גם גילינו שאנחנו מאוד נמשכים לקטגוריה שהיא בדיוק הפוכה. זאת אומרת, כלומר, כשאתה רואה את כל ההתרחשות המדהימה שאנייבלד על ידי AI, אתה שואל את עצמך, רגע, אבל מה קורה עם שאר? לא הכל זה, לא הכל זה software, לא הכל זה AI. אתה גם שואל את עצמך, בעולם הזה שבו מודלים יוצאים כל, כל, ליטרלי כל יום היום, כן, והטכנולוגיה משתנה כל כך מהר, האם יש אזורים שהם לא מושפעים כל כך מהסיפור הזה, שהם מוגנים, אפשר לקרוא לזה, או אולי ברמה שנקרא לזה פיזור סיכונים, בסדר? אני לא רוצה, תלוי רק במה שקורה בעולם ה-AI. אז ככה גם נולדה קטגוריה נוספת, אצלנו לפחות, פנימית, שאנחנו קוראים לה AI Resilient, בסדר? שזה חברות שהן, וואלה, לא אכפת להן איזה מודל יוצא, כי זה פשוט לא רלוונטי להן, בסדר? חברה כמו קירל אנרג'יס, בסדר? שמפתחת נאנו-קוטינג עם תכונות מאוד מיוחדות. זו חברה שעושה Deep Tech, בסדר? עושה, יושבת במעבדה ושופכת מבחנות מצד לצד,

אייל דוד: [11:45] ומתעצבנת כשהכלי מדידה נשרף לו ה-fuse, ולא תלויים במודל. זה מאוד מחזיר אותנו גם למה שאמרת, שאתם סקרנים ואתם יודעים להיכנס מהר, אז אוקיי, זה כנראה גם קשור לזה של מחקר ארבע שנתיים מאפיינות, בוודאי. אוקיי. אנחנו גם נגיד שנשים לינק למצגת הזאת בעצם לאחר מכן, ב-show notes. רגע לפני שממשיכים, לחצו על הקישור לקבוצת הוואטסאפ של פרודקט בילדר בתיאור הפרק, והצטרפו לקהילה. שם תוכלו להמשיך את הדיון, לשאול שאלות, ולהיות הראשונים שמקבלים עדכונים על פרקי תכלס חדשים. מחכים לכם שם. ועכשיו, חזרה לפרק. אתה רוצה אז להתחיל אולי לספר על סוגי החברות השונות? המצגת בעצם, סליחה, אני שנייה אמלק כי אף אחד לא רואה, לא עשינו גם וידאו, היא בכלל מתחילה מהייפים, נכון?

מהפכה או עוד הייפ?

יניב גולן: [12:32] כן, כן. אני חושב שבאמת, אנחנו שואלים את עצמנו וכולם שואלים, בסדר? אז וואלה, מגניב כל ה-AI הזה, אבל אנחנו כבר זקנים, עברנו כבר כמה כאלה הייפים. ספציפית, דרך אגב, על AI, זה הפעם הרביעית בעצם, בסדר? שיש את המהפכה של ה-AI. אני ממש זוכר בתור ילד צעיר, חנון שמתלהב מהתחום, שהמקור המידע היחידי שהיה לי זה אנשים ומחשבים, המגזין. זה אוכל בוודאי, ודאי עושים כנסים נראה לי, אבל קצת ערב קשור, כן? אבל אז היה המקור מידע היחיד, באמת, שהיה אפשר להגיע אליו. ואני זוכר את עצמי קורא את ה-expert systems של שנות ה-90, כן? של מסייעי החלטה מופלאים אלה ופרולוג שירוץ עליהם ויחליף את הרופא האנושי וכל ה... וזה כמובן לא קרה, כן? ואחרי זה זה קרה עוד פעם, עברנו, כשמשין-לרנינג התחיל לעלות, והתחלנו להבין את ה... בקיצור, זו לא הפעם הראשונה, אבל היו עוד הרבה מהפכות אחרות. היה את המהפכה של הדוט קום, ואת המהפכה של הג'אווה, שהיה אמור לרוץ בכל נעל אפילו, אני זוכר תיאורים, בכל, כן, בכל רכיב שאנחנו נוגעים בו. ואת המהפכה שהייתי אפילו שותף לה, המהפכה של ה-Web 2, כן? ה-Web 2.0, ששינה את העולם לרגע, וה-Cloud, וה-e-commerce, וה-IoT, שהיה אמור, כן, כל צמח היה אמור לעבור כבר מובנה עם סנסור קטן בתוכו, ובלוקצ'יין, כמובן שכל דבר צריך להיות powered by blockchain, whether it makes sense or not. ואנחנו עדיין, יש פה שרידים של מהפכת המטאוורס, פעם שלישית כבר, אני חושב, וקוונטום, שעוד שנייה מגיע כבר, אני לא יודע כמה שנים. אז האם אנחנו עכשיו, נקרא לזה מהפכה, זו מהפכת ה-GenAI, בסדר? האם זה עוד אחד מההייפים האלה שנקום בעוד שנה, ונגיד, טוב, היה נחמד, הרבה חברות עשו כסף, וואטס נקסט? אתה יודע, מה ההייפ הבא שנשווק אחד לשני? וזו שאלה, יכול להיות שזה, אם אנחנו מסתכלים על הגרטנר הייפ-סייקל, אנחנו כולנו מכירים את איך הוא נראה, בסדר? ואיך זה מרגיש בעלייה שלו, ובאמת כולם בטוחים או מוכרים לעצמם ומאמינים לזה שזה הדבר הבא, ואז מגיעה ההתייצבות הזו, הירידה, ההגעה שלו למקום הנכון. אז האם זה המצב? יכול להיות. אני חושב שלא. אני חושב שזו מהפכה שהיא מהותית שונה. אני חושב שעברנו קו. עברנו קו, אני אהיה יומרני לרגע, אני חושב שעברנו קו בהתפתחות האנושית, או שהסיפור של האנושות, לא יודע אפילו אם להגיד אנושות זה מילה נכונה פה, כי אנחנו לא יודעים מה יהיה החלק הבא, אבל עברנו איזשהו קו משמעותי.

אייל דוד: [15:20] אני חושב ש... אני סליחה שאני עוצר אותך, אפילו דיברנו על זה שנייה לפני, אם בא לך לגבי GPT-4, הרגשות,

יניב גולן: [15:28] אתה רוצה להגיד? כן, כן, אני חושב שאחד הדברים שנגענו בשיחה לפני כן זה כש-OpenAI הוציאו את GPT-5 בגאווה גדולה, ואמרו זהו, נגמר הבלגן, ואין את כל המודלים האלה, ועכשיו יש רק מודל אחד. יום לאחר מכן, כל העולם בא ואמר, מה עשיתם? תחזירו לי את ה-4o שלי, שיש לי מערכת יחסים איתו, שהוא מחזיק את כל הסודות שלי, ויש בינינו ממש שיח שאני לא מצליח לשחזר עם ה-5 שלכם, שהוא קצת קר מדי וקצת זה. ולקח, אני חושב, כמה ימים, לא הרבה, אני חושב שזה היה משהו כמו שבוע, והם פשוט החזירו את 4o לחיים, ושמו אותו בהתחלה בתור אופציה, ואחרי זה זה הופיע שם במניו, והוא עדיין נמצא שם. ובעצם, כשחושבים על זה, זה, אני חושב, הפעם הראשונה שלא מתוך תכנון של אדם, זאת אומרת, במוצרים שנקרא לזה ויראליים או אדיקטיב, ישבו מהנדסים ואנשי מוצר ופסיכולוגים, ועשו כל מה שהם יכולים כדי שאינסטגרם יהיה אדיקטיב, ויחזיר אותי לשם עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ועוד כל אחד מהמוצרים האלה. זו הפעם הראשונה שאף מהנדס לא תכנן את זה, אבל המוצר דאג מראש, באיזשהו מובן, כמובן שזה לא, טכנית זה לא ככה, אבל המוצר דאג מראש לייצר את ההוק הזה, את ה-attachment ליוזר, שהיוזר לא מוכן לוותר עליו, והיוזר יילחם על החיים שלו, והיוזר החזיר אותו לחיים ממש, הוא כבר מתהום הנשייה, הוא כבר ירד ל-Backup servers,

אייל דוד: [16:53] שלפו אותו משם, עשו ריסטור, והנה הוא חזר לחיים. טוב, אז נסכים לגמרי, בהיבטים האלה אנחנו יכולים לצלול לגמרי, וזה גם סופר מעניין, אנחנו מבינים אבל שיש פה באמת מהפכה שהיא שונה, ואנחנו גם רואים את זה גם בעולם העסקי, אנחנו ממש רואים את זה בכל הכותרות. לא ניכנס לזה, אבל בואו בואו נמשיך באמת במצגת, אז אנחנו מסכימים שיש פה באמת דבר,

יניב גולן: [17:13] זה לא... כן, אני חושב שאנחנו מסכימים, וכנראה שגם עוד הרבה אחרים מסכימים איתנו, האנשים שמובילים את המהפכה הזו, אני חושב שהם לא מסתירים את מה שהם חושבים ויודעים על מה שעומד לקרות בעולם, ומרגילים אותנו לזה לאט לאט, כי זה הולך להיות הלם משמעותי. ואני חושב שהשאלה בסוף היא, מכיוון שהייתה לנו באמת שליטה בזה, בסדר? לרובנו, היא מה עושים בינתיים, בסדר? ופה, כמו שאמרתי, בינתיים אנחנו ממשיכים גם ליצור חברות שנהנות מהתעשייה הזו, וגם חברות שמוגנות מהתעשייה הזו, וגם לייצר את המהפכה, וגם להאיץ אותה, וגם ליהנות מעיניו. והאם זה הדבר הנכון לעשות? לא יודע. כן, אולי הדבר הנכון לעשות בשלב הזה זה לפרוש לגדל ירקות באיזושהי פינה, אבל זה מה שבחרנו לעשות, וזה מה שאנחנו נהנים לעשות. לפני יומיים, שבה דיברתי עם איזו חברה, שדיברו על כמה הם עובדים קשה כדי לגרום ל-LLM לזהות PII, פרסונל אינפורמיישן, בתוך קבצי דאטה, כן? וכמה הם נאבקים בלגרום לו לזהות, יש איזה אימיילים ואימייל אדרסים איזה.

אייל דוד: [18:25] ואני מקשיב, אני מקשיב, אני מבין, כי זה מאוד מרשים, הכמות, איך שהצלחתם לשפר את הביצועים, אבל רגולר אקספרשן, לפחות תורידו 90% מהמקרים הברורים, ועכשיו תשתמשו ב-LLM למקרים הקשים באמת, כאילו, אבל זה לא הגיוני. מה שאתה מצביע עליו, זה נורא מעניין, ונורא מעניין אם גם תהיה את הרגע ההתפכחות הזה, כמו שאתה מתאר. גם הקלטנו פה פרק בזמנו עם AI21, וכאילו, דיברנו גם באמת על הכיוון הזה,

יניב גולן: [18:56] אבל אתה חושב שתהיה התפכחות? כלומר, כי אנשים, חברות כבר הלכו, פיתחו את זה ל... אני חושב ש... ספציפית, אני חושב ש-AI agents ככותרת ילכו לפי ההייפ סייקל של גרטנר הקלאסי. כלומר, יהיה המון המון המון פיתוח, המון כסף, המון חברות שיווצרו, המון הבטחות על agents frameworks ופרדיגמות חדשות לבניית תוכנה, ובסוף זה ירד למקום הנכון שלו, ויאוזן על ידי זה שעצם כתיבת הקוד נהיית הרבה הרבה יותר זולה. אני אפילו אומר כלכלית, בסדר? ברגע שהעלות של כתיבת, של ייצור קוד, בסדר? קוד קלאסי, מה שנקרא, בסדר? הררים של מודולים בפייתון או וואטאבר, שפשוט עושים את העבודה בלי LLM. מכיוון שהעלות של זה הולכת ויורדת, ויש פה איזשהו race to zero כמעט, בסדר? באיזשהו מקום שמתרחש, יהיה פשוט הרבה יותר כלכלי, בסדר? ל-AI לייצר קוד רילייבול שעובר טסטינג ונבדק, וזהו, עבר ה-approval ומעכשיו הוא רץ לתמיד, מאשר להסתמך יותר מדי על LLM, שהם מאוד יקרים, כן? הם מאוד רילייבול בחוק. כדי שיעשו את העבודה שקוד יודע לעשות בעצמו, בסוף יש שילוב, שילוב בריא.

אייל דוד: [20:05] אז אוקיי, זה הייפ אחד, שגם אני מתחבר אליו. אבל אתה יודע, בואו, אולי נדבר על ה... עוזב רגע את ההייפים, כי באמת יש עוד כמה הייפים שאפשר... אבל אם נדבר על הסוגים של חברות, אני חושב שאולי,

AI Native: חברות שה-AI הוא המהות שלהן

יניב גולן: [20:21] נגענו בזה מקודם, אני חושב שהנושא של חלוקה לסוגים קודם, זה רצון אנושי בסיסי, בסדר? לשים דברים בקופסאות שלהם, ולדעת שאני יודע באיזה קופסה לשים כל דבר. אני חושב שזה גם מאוד שימושי, זה מאוד שימושי למשקיעים, בסדר? כדי שנדע איך לנתח כל חברה ועל מה להסתכל. זה שימושי גם ללקוחות, לקונים, למי שקונה את המערכות האלה, להבין מה הוא קונה פה, בסדר? האם הוא קונה מהפכה או שהוא קונה שיפור, ואם הוא קונה שיפור, מה זה משפר ובכמה? האם הוא קונה ידע ייחודי, כל אחד מהם הוא שונה. זה גם שימושי ליזמות ויזמים שבאים ליצור חברה חדשה, גם כדי לשפר את המוצר שהם בונים ואת ההתאמה שלו, וגם כדי לדעת איך לדבר למשקיעים ואיך לקבל את המשאב ההכרחי הזה, שהוא כסף והשקעות. זה גם מאוד רלוונטי לאנשי מוצר, מן הסתם, לדעת באיזה חברה הם נמצאים. נכון. אני חושב שהקטגוריה הראשונה היא הייתה קטגוריה הכי ברורה והכי מרגשת גם באיזשהו מקום, שזה AI native, אותן חברות שנולדות עכשיו, והן בעצם בנויות לעולם של מחר. חלקן חיות בעולם של מחר, חלקן בעולם של עוד שנה, חלקן בעולם של עוד שלוש שנים, והן חברות ש-AI זה המהות שלהן. כמובן שהדוגמה הכי קיצונית זה OpenAI, זו חברה שכל מהותה הוא המודלים וההתקדמות שלהן והיכולת להריץ אותן at scale וחוק, וגם AI21 Labs שלנו, שעושים את זה בגבורה רבה, זה מאוד מרשים.

אייל דוד: [21:56] שמת פה את Base44, את Base44, ואני כאילו כזה מתלבט. כן, אני חושב שההתלבטות היא נכונה,

יניב גולן: [22:03] כי הרבה מהדוגמאות שאני חושב עליהן, זה יכול להיות או פה או פה, אבל אני חושב שאם אנחנו הולכים להגדרה של AI נייטיב במובן של כל המהות של החברה הזו, זה AI בלי זה, אין להן יכולת קיום, אין להן זכות קיום, אבל גם אין להן יכולת קיום, והיא גם יוצרת את העתיד, בסדר? בעצם הקיום שלה, אני חושב ש-Base44 הוא דוגמה, הוא דוגמה של גם מוצר שהוא באמת נייטיב, במובן שהוא לא בוא ניקח מוצר קיים ונשפר אותו עם AI, אלא הוא באמת מוצר שנבנה על ידי אדם שאתה רואה שהוא חי את המהפכה ורואה את העתיד. חברה אחרת, שאני חושב שהיא גם מדגימה את צורת החשיבה הזו, זה AI Work, חברת פורטפוליו שלנו, חברה שמסתכלת קדימה ומבינה שאנחנו עוד רגע הולכים לעבוד בחברות שבהן חלק מהעובדים הם בשר ודם, פחות ופחות, וחלק מהעובדים מה-co-workers שלנו הם דיגיטל workers, והיא גם לא מתייחסת אליהם כאל LLM'ים או כ-AI agents, בסדר? אלא היא מתייחסת אליהם כאל collaborators, כאל עובדים employees שהם שותפים מלאים לתהליכים בחברה, הם יודעים לקחת משימות, יודעים לבצע משימות, הם יודעים להתייעץ, הם יודעים ללמוד, הם יודעים לעזור לעובדים אחרים אנושיים או דיגיטליים. זה העולם של מחר, זה העולם שהוא אפשרי, רק שהמנוע מאחור הוא המנוע שהוא באמת מספיק חכם כדי לאפשר את זה, והוא כנראה יגיע לחוכמה שנצטרך בשנה הקרובה.

אייל דוד: [23:44] איך אתה מסתכל על זה בתור משקיע על חברות כאלה? אז אני חושב שאלה חברות שמייצגות את ה-highest risk,

AI-Embedded: להוסיף קסם למוצר קיים

יניב גולן: [23:53] gain profile, בסדר? הריסק בהן הוא הכי משמעותי, הרבה פעמים לא ברור בכלל אם זה יעבוד, הרבה פעמים זה אפשרי, בסדר? הן צריכות לדחוף את הטכנולוגיה קדימה, לפעמים מעבר למה שאפשרי היום, מצד שני, הן עם ההזדמנות לגיין הכי גדול, לרווח, להחזר הכי משמעותי, כי אם הן מצליחות, הן משנות את העולם. סוגי יזמים שמגיעים מחברות כאלה, שמגיעים אליך בעצם, איך זה נראה? אני חושב שזה מאוד ברור, כשאתה פוגש אותם, יש את ה... דיברנו על הניצוץ, יש את הניצוץ הזה. יש את הניצוץ הזה שבן אדם, שאתה, אתה מסתכל על האנשים, על הצוות, ואתה רואה שהם לא באו בשביל לבנות חברה שתעשה 500,000 בשנה הראשונה ומיליון אחרי 12 חודש, ולא זה הסיפור שלהם, הם באו להשאיר את חותמם על העולם. הם באו, הם חושבים מאוד מאוד רחוק, מאוד קדימה, ולא, הם פחות מתעסקים, וזה ברור שנקים את החברה, זה ברור שהכסף יגיע, זה ברור שה-pre-seed וה-seed, אנחנו מסתכלים על מה קורה לאחר מכן, איך אנחנו, אין לנו זמן, אנחנו עכשיו, עכשיו, עוד אין חתיכה של קוד כתובה, כן? עכשיו אנחנו כבר רוצים להיות בחברות הכי גדולות בעולם, ולדבר עם החברות הכי משמעותיות, ולהשפיע עליהן, ולהתחיל את ה-POC, כשעוד אין, אין להם זמן, הם באו לשנות את העולם, וזה מאוד ברור כשאתה רואה את זה. ואני חושב שזה מפתיע, אבל יש לא מעט כאלה, זאת אומרת, אין ספק שזה מייצג את ה-Cream of the crop, בסדר? של היזמים שאנחנו פוגשים, אבל זה לא שזה קורה פעם בעשר שנים. זה, אם אני מתייחס עם איזשהו מספר, אני חושב שפעם בחודש, כן? אה, וואו. אני פעם בחודש לגמרי, אני מתרגש לפגוש צוות כזה. בסדר? צוות כזה, צוות של יזמות ויזמים, שבאמת, זה ברור שהם באו לפה, זה לא משנה אם נשקיע בהם או לא נשקיע, כי לא תמיד אנחנו יכולים גם, אבל זה מרגש תמיד לפגוש אותם, ולהבין שמה שעומד מולך זה אנשים שישנו את העולם. בוא נתקדם בסוג חברה הבאה, בסדר, אנחנו נחליט, שזה AI-Embedded. כן, AI-Embedded, כשמסתכלים באמת על החלוקה הזו בין סוגי החברות, אז מה שאנחנו קוראים, התעשייה כבר קוראת, אני חושב, AI-Embedded, זה החברות שבהן יש איזשהו מוצר קיים, בסדר, ו-AI בא ומוסיף לו תוספת שהיא משמעותית, בשאיפה משמעותית, כן, יש מוצר, יש שירות, יש תשתית מסוימת שכבר קיימת. זה בעצם המהלך הזה של לקחת משהו שהוא כבר עובד טוב, בסדר, ולהוסיף לו קסם, ומהקסם הזה להפוך אותו להרבה יותר טוב פתאום, בשאיפה, כמובן, יהיה מוצר מוצלח. אני חושב שדוגמאות לזה, זה חברות כמו חברות קלאסיות, כמו Notion למשל, שהיו איתנו כבר המון זמן, והמון אנשים מאוד אהבו, אבל פתאום ברגע ש-Notion הוסיפו את הקסם הזה של AI פנימה, בצורה אינטליגנטית, בצורה חכמה, כל המוצר קיבל חיים אחרים שלא היו לו לפני כן, פתאום הוא הרבה יותר עוזר לי, הוא הרבה יותר איטי בעבודה ההוא, כן, הוא גם מייצר את התוכן, וגם מחפש את התוכן, וגם מארגן את התוכן, ובאופן כללי הוא הרבה יותר הלפפול. אני חושב שגם המהלכים שעשו אדובי בפוטושופ, אפשר להתווכח על ההצלחה שלהם, חלק מהם אני חושב מאוד מאוד מוצלחים, חלק קשה להם בגלל הגודל והכובד, אבל בחלק מהמקרים הם הוסיפו את הקסם. מה שמעניין זה לראות איך חברות צעירות, ולא כל כך צעירות, שבונות על בסיס כלים אחרים, במקביל מהוות איום מאוד משמעותי על אדובי ועל היכולות שלהם, ומעלות שאלה לגבי זכות הקיום שלהם קדימה. זה מאבק. זה סוג חברות נוסף שאפשר לדבר עליו באמת, החברות שרצות מהר באמת בעזרת ה-AI, איך אתה קורא להם? אז אני אומר פה, המאבק פה הוא בעצם בין חברה שהיא AI-Embedded קלאסית, אדובי ופוטושופ והכלים שלהם הם קלאסית דוגמה לזה, לבין ה-AI נייטיב. זה יהיה מעניין לראות מי פה ינצח, הגודל והכוח והכסף של אדובי והיכולות שלהם והבסיס והכוחות האדירים שלהם, או ה-Challenger שאומרים, רגע, לא צריך את כל הבלאגן הזה. אני חושב שדוגמה אולי הכי קלאסית, בסדר, ל-AI-Embedded היא מייקרוסופט, לא יודע, עם הסט מוצרים המאוד מאוד רחב שלהם, וה-co-pilot brand שנדבק עכשיו לכל אחד מהמוצרים שלהם, ועושה את העבודה הקשה של להפוך אותו ליותר חכם, יותר האם זה מוצלח, כן או לא, אני חושב שפה יש דעות לכאן ולכאן, אבל אין ספק שמתבצעת שם עבודה מסיבית של... כמה תעשיות ותעשיות, היית עכשיו בטח ב...

אייל דוד: [28:42] היה את הכנס שלהם עכשיו. אז בעולם הרפואה, כמו שאתה דיברת בעצם להחליף רופא, לא להחליף רופא, אז כן, הם שם, Disposable Labs, זה ברור, והם גם הורגים עכשיו הרי את כל חברות התמלול, בדרך Teams בעצם.

יניב גולן: [28:57] או כן או לא, בוא נראה. או כן או לא, בסדר, הם majority כזה של יוזרים, אז כאמור, אבל... נכון, אם כי זה לא, זה לא, אתה יכול לראות שזה, אתה יודע, כל ההנחות האלה שלנו לגבי כל החברות האלה שהורגות חברות, כן. קח את ElevenLabs, למשל, עם המודלים שלהם בתחום ה-voice, הרי בסוף זה היה אמור להיות של גוגל, גוגל בזמנו, כשהם הוציאו את כל הטלפוניה שלהם, ובעצם השירות ודגמו אינסוף שיחות, היה ברור שהם עושים את זה כדי לאמן מודלים, ואין שום סיכוי להתחרות בכמות הדאטה שהם אספו, כן, בשנים האלה. אבל אז באו ElevenLabs ועשו את זה פשוט יותר טוב, כי זה מה שהם עושים, יש שם קבוצה, הם לא קבוצה בתוך גוגל שנאבקת בכל ה-corporate. כי זה לא היה חפיר מספיק משמעותי, זה מה שאתה אומר. לא, כי אני לא חושב שזה הסיבה, אני חושב שהסיבה היא שיש, לא משנה כמה החפיר שלך משמעותי כחברה גדולה, צוות שהוא בא לעשות את העבודה, שהוא מתרכז רק בזה, זה הדבר היחיד שמעניין אותו, פשוט זז הרבה יותר מהר. אם בסוף האמירה הזו שזזת הרבה יותר מהר, היא נכונה לחדירה, לשנה, שנתיים, שלוש ראשונות. האם בסוף מי שינצח זה ElevenLabs או גוגל? אני לא יודע, בסדר? אבל ElevenLabs קיבלו הזדמנות נאה, בסדר? להטביע את חותמם בעולם, ונראה לאיפה הם יקחו את זה. אותו דבר נכון להרבה חברות אחרות. Cursor, אני חושב שזו דוגמה הכי ברורה. אפשר לדבר על זה רגע? כן, Cursor בסוף זה הצלחה אדירה, אבל אין בו כלום, בסדר? זה על הבסיס של VS Code של מייקרוסופט. משתמש במודלים שאומנו על קוד שהגיע מ-GitHub של מייקרוסופט. נהנה מעולם של כל האקסטנשנים שנכתבו עבור Visual Studio של מייקרוסופט. הוא בעצם ראפר, כן? למודלים של אחרים בכלל, לא למודלים שלהם, מודלים של אנטרופיק, של OpenAI, של אינסוף חברות אחרות, שיושב מעל כל הרפוזיטורי של מייקרוסופט ועל הכלים של מייקרוסופט. אז אין לו זכות קיום.

אייל דוד: [30:57] אבל בכל זאת. אז איפה אתה ממקם אותו בעצם? אני לא חושב שמגיע לו להיקרא AI נייטיב,

Vertical AI: ידע עומק ודאטה ייחודי

יניב גולן: [31:04] הוא עוד לא שם, אני חושב שהדור הבא של הכלים האלה, אולי נתחיל לקרוא להם, של הכלים לפיתוח תוכנה. אני מקווה שנוכל להתחיל לקרוא להם AI נייטיב, כי אני חושב ואני מניח שהם יהיו שונים לחלוטין. אני לא יודע, הם כבר יבואו מתוך ההבנה הזו שאומרת, זהו, עולם התוכנה שם נגמר, אין הרבה היגיון בלהמשיך לעבוד, אפילו במסך, בסדר? שהסנטר של המסך שלך הוא האדיטור, זה נכון בעולם שבו אתה כותב את הקוד, בעולם שבו אתה מדבר עם האייג'נט, הסנטר כבר לא אמור להיות האדיטור. מבחינת real estate, מבחינת כמה הוא תופס במסך. אני חושב שכשנראה את זה, בסדר? נתחיל להבין שהגיע גל חדש של AI נייטיב קודינג פלטפורמס, עדיין לא שם. אני סקרן עוד הדורות הבאים. קטגוריה נוספת, אני חושב ששווה להתייחס אליה, היא הנושא של, או הקטגוריה של vertical AI. עכשיו, שוב, הם לא שחור ולבן, דברים יכולים ליפול או פה או פה, כן, אבל מה שמאפיין vertical AI זה שזה חברות שהצוות שמרים את החברה, הוא צוות עם המון domain knowledge מאוד מאוד ספציפי. הוא מכיר תעשייה מסוימת הרבה יותר טוב מכל אחד אחר. עכשיו, חברות כאלה, חברות שהן מגיעות באמת, שנולדות מתוך היכרות מאוד עמוקה עם תעשייה ספציפית, הרבה פעמים גם המואט שלהן הוא, קודם כל, כן, מההיכרות עם התעשייה ועם התהליכים שלה ועם מה שגורם לאנשים שם לנוע ולזוז ולקנות כמובן. הרבה פעמים זה גם דאטה מאוד ספציפית, דאטה שהוא ספציפי לתעשייה הזו, וגם אם משתמשים ב-off the shelf models, אתה יודע, הם מסוגלים, וזה לא משנה אם הם עושים fine tuning או רק משתמשים במידע, הם מביאים מידע שהוא ייחודי, הרבה פעמים מידע שיש רק להם, שהיה קשה מאוד להשיג אותו, ובונים value ספציפי ומאוד משמעותי. והדוגמאות לזה, יש לא מעט דוגמאות, אני חושב שזה חברות מאוד מעניינות, החברות האלה, יש כמובן את Aidoc שעושים את זה ברפואה, יש את איליוס, חברת פורטפוליו שלנו, שעושה את זה לטיפול פסיכולוגי גם לארגונים וגם למטפלים עצמם, מאפשרת בעצם להגדיל משמעותית את היעילות של הטיפול, ועוד לא מעט חברות אחרות, כל חברה בתחום שלה, וזה חברות מרתקות. אני חושב שהכי מרגש לראות את החברות שבהן אנשים מדיסציפלינות שונות נפגשים, לא יודע, בתוך בעיה שהיא באמת בעיה של תעשייה ספציפית, מביאים כל אחד את הידע שלו מהדיסציפלינה שלו, ו-AI שמאפשר לכל הסיפורות הזאת מהר קדימה, ושם נוצר בדרך כלל הקסם הזה, הרגע הזה של משהו מאוד משמעותי שקורה.

אייל דוד: [33:43] אני רוצה, שנייה, שנחזור דווקא לאמבדד רגע, להגיד שני דברים. אחד, יש הרבה חברות שמתחפשות לאמבדד, אפשר לדבר על זה רגע, כי זה נראה לי דבר שנורא מעניין, גם כנראה יזמים שהם בתוך חברה כזאת, וגם מנהלי מוצר שנמצאים בחברה כזאת ובאמת לא בטוחים. יש המון כאלה, ואני כאילו מתלבט איך אתה כאיש מוצר יודע לשים את האצבע, אם יש לך איזה שהוא טיפ או סט כלים, שאתה יכול לשים את האצבע ולהגיד וואלה, כאילו, אני במצב הזה. כן. אני חושב שהרבה מהחברות מהגל הראשון של ה-AI היו כאלה, היו חברות,

חברות שמתחפשות, ומתי לא לקחת כסף מ-VC

יניב גולן: [34:22] כל זה מתחפשות. זה חברות שבאמת בסוף ה-value שמביאות הוא לא שלהן, הוא ברובו לא שלהן, וה-value שנוצר הוא לא מספיק כדי להצדיק מוצר חדש או חברה חדשה, בסדר? כי אתה אומר, אוקיי, סבבה, יש פה מוצר X, בסדר? עם חדירה מאוד משמעותית מהדורשה, נכון, הם לא חדשים כמוכם, אבל יש להם חדירה מאוד משמעותית ומכירות משמעותיות, יש להם בבנק המון כסף, ויש להם המון לקוחות, וברנד קלאוד, יש המון טראסט בברנד שלהם. ואתם באים ומציגים מוצר שהוא אולי כרגע הרבה יותר משמעותי, ואולי הוא יקבל אדופשן בחודשים הקרובים ובחצי שנה ובשנה הקרובה, אבל לונג טרם אין שום סיבה, אין שום דרך שבה אתם יכולים להניח שהם לא יעשו את זה. הם יתעוררו, בזמן שלהם יתעוררו, החברה המתחרה, האינקמבנט יתעורר, יעשה את זה לאט בדרכו שלו, שנה, שנתיים, עדיין יהיה לו את הדיסטריביושן, עדיין יהיו לו את הלקוחות, וברגע שהוא יוצא נגמר הסיפור שלכם. בשנייה נגמר הסיפור שלכם. חברות מהסוג הזה, כן, אני חושב שזה מאוד מסוכן. דרך אגב, מה זה מאוד מסוכן? אני אדייק, זאת אומרת, אני חושב שזה מאוד מסוכן ל-VCs להשקיע בהם. תשאל אותי האם זה נכון ליזמים לעשות כאלה חברות? התשובה שלי היא אחרת לגמרי. נו, זה אחלה ביזנס, לדעתי. כן, בדיוק. כל עוד זה נמשך. נכון, אז אני חושב שחברות כאלה, מה שנכון, וזה שיחות שיש לי לא מעט עם יזמים, היום אמרתי לצוות כזה, חבר'ה, אני לא מבין למה אתם רוצים כסף מ-VCs. מה שנכון לכם לעשות זה לקחת את ההשקעות הקטנות מהאנג'לים, לרוץ על זה לבד בעצמכם, לצאת מהסיפור הזה אנשים מאוד מאוד עשירים. אתם לא צריכים לנפח את החברה, בסדר? ולהתחיל להמציא לה כל מיני עוד ועוד יכולות, רק בשביל שה-VCs ירגישו בנוח, עושים שם את הצ'ק שמתאים להם. כן, אולי גם עם הזמן אתם תהפכו להיות ורטיקל AI, כי אתם תתמקדו באיזשהו אזור, ואז אפשר לדבר. טוב, אם אתם בחברה כזאת, אז תשאלו את ה-AI. אני גם אגיד לגבי חברות אמבדד, שהן גם חברות שנהנות בעצם מכל שיפור וכל שפיל שקורה בעצם במודלים, שזה גם... זו נקודה חשובה, אני חושב שיש לזה גם את הצד ההפוך, אתה יודע? שזה, כשצוות בונה מוצר שהוא AI-Embedded נקרא לו, לפעמים אתה נורא מתפתה להגיד, טוב, היכולות, אני כמעט מקבל את מה שאני צריך מהמודל, לא מספיק, אני צריך לשפר את היכולות שלו בתחום X ו-Y. ונלחמים בזה, לפעמים נלחם בזה חודש, לפעמים חודשיים, לפעמים שלושה. אני חושב שאין סוף פעמים, בסדר? ראיתי שבסוף המלחמה הזו הם מצליחים, ויומיים אחרי זה יוצאת הגרסה החדשה של המודל או של הפריימוורק ופשוט נותנת את הפיצ'ר הזה מובנה וכל הזמן הזה פשוט הופך להיות חסר ערך, הוא התבזבז. אז הרבה פעמים הדבר הנכון לעשות הוא פשוט להגיד, אוקיי, יש פה, חסרה פה יכולת, אני פשוט אשב ואחכה שהיא תגיע, היא תגיע, בקצב הולך וגובר.

אייל דוד: [37:17] כן, גם על מה לחשוב, יש פה גם עניין של תמחור, כאילו כל חברות המודלים הרי היום רצות על תמחור מאוד נמוך, והמוצרים האלה לאו דווקא. לדעתך התמחור הזה של חברות המודלים יימשך כך? כסאבסקריפשן של 30 דולר ואני כבר לא משלם ככה, הם משלמים הרבה יותר, אבל...

תמחור המודלים ו-AI Resilient

יניב גולן: [37:34] תשמע, אני לא יודע מה עם הסאבסקריפשן, אני כן יודע להגיד שהתמחור של השירות שאנחנו מקבלים מהחברות האלה הוא לא סאסטיינבל, הוא לא יכול להמשיך. קלירלי הוא מסובסד ומסובסד בלא מעט. הרבה מהעלויות מגיעות כמובן מהעלות של החומרה, מכיוון שיש ספק חומרה אחד ששולט בשוק, הוא מאוד נהנה מהמצב הזה ואין לו אינטרס גדול מדי להוריד את המחירים, וזה לא יימשך. זה לא יימשך. הדינמיקה של הדברים ידועה, זה ברור לאיפה זה הולך, יש המון חברות שמתאמצות כדי שזה יקרה. ולכן אני חושב שאם אנחנו נראה, מעבר לכל השיפורים כמובן בתחום התוכנה, שעלויות החומרה יורדות בסדר גודל, כל הסיפור הזה ייראה אחרת. נחכה ונראה, יהיה מעניין. שני סוגי החברות הבאות, אני חושב ששילוב ביניהן זה הדבר שהכי מדליק אותי, אבל אפשר להגיע לזה אחר כך. אחרי זה בעצם מגיעה AI רזיליאנט, נכון? כן, אז AI רזיליאנט זה באמת החברות שבניגוד לכל החברות שדיברנו עליהן עד עכשיו, לא קמות בבוקר ואומרות: וואי, אני חייבת לראות מה ההכרזה האחרונה שיצאה מאנתרופיק או מכל אחת מהחברות האלה, אלא פשוט לא מעניין אותן מה קורה בעולם הזה, כי יש להן דאגות אחרות, בסדר? הן חברות שבדרך כלל הן חברות מה שקראנו לו Deep Tech בהרבה מקרים, זה חברות שמתעסקות ביצירת דברים שהם הרבה פעמים פריצת דרך מדעית, או שימוש בפריצת דרך מדעית, או טכנולוגית, או תעשייתית אפילו, והאתגרים שלהן הם שונים לחלוטין. וגם המאפיינים שלהן כחברות הם שונים לגמרי, זאת אומרת שהזמן שייקח להן לפתח את המוצר שלהן הוא ממש יותר ארוך, הן יצטרכו הרבה יותר כסף, צריך הרבה יותר סבלנות כמשקיעים, והתוצאה יכולה להיות גם בהתאם, מאוד משמעותית.

אייל דוד: [39:21] אני אוסיף על זה, זה לא חייב להיות. אני ישר הלכתי לאוקיי, זה באמת, יש פה את הלוגו של SpaceX, ישר אמרתי לעצמי, אוקיי, זה יכול להיות משהו פיזי, אבל זה לא חייב להיות, מספיק שהדבר הוא מאחורי רגולציה או ממשלה, אז כבר יש לי חפיר שהופך אותי לכזה, אבל החיבור פה לפיזי הוא נורא מעניין, אני מאוד אוהב אותו. זה מאוד משמעותי. כן, אם כי הנקודה שהעלית היא נקודה חשובה,

יניב גולן: [39:42] אני חושב שחשוב לזכור אותה, שזה לא חייב להיות מוצר פיזי ולא חייב להיות מוצר גם מדעי, בסדר? דיפ-טקי. אבל יש לו את המאפיינים האלה, שבאמת הוא פשוט חסין לכל מה שקורה בשוק ה-AI, זה לא כל כך מעניין אותו, הוא יכול לשפר אותו קצת, אולי החוקרים משתמשים בכלי AI ואנשי המוצר הרגולטורי, אבל זה לא מהותי. אז SpaceX זה באמת דוגמה מדהימה לחברה מהסוג הזה, שבעקשנות רבה עשתה את הבלתי אפשרי, ופריצות הדרך שיש שם הן רבות ומשמעותיות, ויש עוד המון המון חברות כאלה, אם זה Formlabs ששינתה גם כן את העולם לרגע ויצרה תעשייה שלמה, ו-PsiQuantum שמבטיחים לשנות את העולם בנושא של מחשוב קוונטי. יש גם, כמו שאמרתי, זה גם חברות שאנחנו מאוד מחבבים, יש, הזכרתי פה שתי חברות שלנו, את NeoLogic דיברנו עליהן מקודם, שבעצם מה שהם עושים זה בסוף, כן, בגישה השונה שלהם לתכנון מעגלים, מורידים את המשאבים שנדרשים למחשוב ב-30, 40, 50 אחוז, תלוי בקונפיגורציה, וזה מאוד מאוד משמעותי, אם זה לכמה power הם צורכים, בסדר? כמה אנרגיה נדרשת כדי להפעיל את המערכות האלה, או לכמה גודל הם נדרשים, וחום. כמה space, פיזי. Chiral Energies, כן, שמייצרים נאנו-קוטינג כיראלי, כיראלי זו תכונה כימית של חומר שיש לה, מתברר, משמעויות דרמטיות כשיודעים להשתמש בה בצורה נכונה, למשל אחד מהמוצרים שלהם זה קוטינג לחומרים מוליכים, שפשוט משפר את המוליכות שלהם בעשרות אחוזים. אפשר להבין לבד מה המשמעויות של לשפר מוליכות בעשרות אחוזים, אם זה במניעת בזבוז, ואם זה בהורדת מחיר של הפקת מימן, בסדר? מימן ירוק, ועוד מגוון שימושים, ואחד הדברים העפים בחברה מהסוג הזה, זה שמתברר שרק התחלנו להבין את המשמעויות של החומרים האלה, ושהשימושים שלהם הם עוד רבים ומרגשים אפילו עוד יותר. אז אנחנו שם בתהליך של דיסקברי מרתק,

אייל דוד: [41:57] כשכל הזדמנות היא עוד יותר מעניינת מהקודמת. אני מת על זה, ואיך אתה סקרן ואתה מדבר על זה באותו הפאסון שדיברת לפני רגע על חברות תוכנה, וזה מדהים בעיניי. זה אכן מדהים ומרתק.

יניב גולן: [42:11] לפעמים זה מפחיד גם, כי פתאום אתה מבין שהשקעת בחברה שיכול לקרות בה אירוע שבו הקונטיינר מלא החומצה נשבר, נשפך על הרצפה, נכנס איש המעבדה, החליק על החומצה, ואתה מבין שקורים פה דברים אחרים,

אייל דוד: [42:33] זה לא שהפרודקשן נפל ביום חמישי. זאת השקעה שאתם עושים, כאילו, יש לכם עוד השקעות כאלה בתחומים כאלה?

יניב גולן: [42:41] כן. יש השקעה ראשונה, כן? כן. אוקיי. אז הכרתם את הקל"צ. כן, כן, אנחנו מכירים את המשמעויות של זה, ועדיין זה מרתק וזה שונה, זה עדיין, זה לא רוב ההשקעות שלנו, זה חלק מסוים מההשקעות. והשנה הרגשתם שאתם עושים יותר השקעות מהסוג הזה של רזיליאנט? לא, אנחנו מנסים לשמור על האיזון בין התחומים האלה. תראה, זה גם, זה לא רק השנה, כן? זה גם תלוי במחזורים של חיי הקרן, יש פה איזושהי משמעות גם. כן, אני לא יודע כמה שנים אתם רוצים, זה שבע, נכון? כן, אבל לכל קרן יש את מחזור החיים שלה, וזה סוד לא מאוד סודי, כן? שהחשיבה שלנו כמשקיעים משתנה לפי האם אנחנו בהתחלת חיי הקרן, ויש לנו עוד איקס שנים, כן? עד שהחברה תבשיל, או לקראת החלק האחרון של חיי הקרן, שאז אתה כבר פחות משקיע לעשר שנים קדימה, ואתה רוצה לראות חברות שיבשילו בתוך פחות מעשר שנים, כן? אז השקעות מהסוג הזה של, שנקרא לזה Deep Tech, בסדר? הן קורות יותר בדרך כלל בחלק הראשון של הקרן.

אייל דוד: [43:39] אז אני, טוב, אני רץ פה על המצגת, כאן בעצם אלה סימנים שאולי יותר רלוונטיים באמת ליזמים, שזה אחלה, מתי לא לגשת ל-VC ולרוץ, כמו שאתה אמרת, בעצם כבר,

יניב גולן: [43:51] לרוץ עם המוצר? כן, אני חושב שאנחנו נראה יותר ויותר חברות כאלה שבאמת לא צריכות את ה-VC funding. זה כבר אולי גם מוליך אותנו לשיחה אחרת על עתיד ה-VC באופן כללי, אולי תחזור לפה, זו שיחה סופר מעניינת.

אייל דוד: [44:04] מה בעיניך הפרודקט סקילס הכי חשובים היום למנהל מוצר במוצר AI? במוצר AI. זה מעניין להגיד במוצר AI, כי זו קטגוריה מאוד רחבה. נגענו כאן בסגמנטים השונים, אתה יודע מה? מנהל מוצר באופן כללי, כי בקלות הם יכולים למצוא את עצמם בחברה כזאת גם.

הסקיל של מנהל המוצר בעידן ה-AI

יניב גולן: [44:23] כן, כל ההגדרה הזו של מנהל מוצר הולכת להשתנות, ויהיה מאוד מעניין לראות לאיפה זה מגיע. אני חושב שהסקילס של מנהל מוצר בסוף, מנהל מוצר, נקרא לזה אמיתי, בסדר? בסוף זה סוג של, נקרא לזה ריסק מנג'מנט באיזשהו מקום. יש מצד אחד את הרצון באינוביישן ופיצ'רים ולהתקדם קדימה, וכל החברה לוחצת מה יהיה בריליס הבא, ומצד שני יש את המשא ומתן מול היכולות ומול הריסורסים של הארגון, ואיזשהו סוג של ניהול סיכונים, כן, בסיפור הזה. זה מה שנראה לי, כן, כרגע להכניס, וזה מה שייצר את האימפקט הכי משמעותי, לטעמי, אחרי שבדקתי. כל שאר הסקילס שקשורים לזה הם יותר סופט סקילס, אבל אני חושב שזה בסוף המטרה האמיתית, קצת, של מנהל מוצר, מעבר להגדרות היותר פרויקטליות, כן, שאני מאוד מאמין בהן, כן, אני חושב שבסוף מנהל מוצר הוא באיזשהו מקום הנשמה האמיתית של החברה, בסדר? אני אפילו יכול להקצין ולומר שכל החברה מבחינתי קיימת כדי לממש את החזון של מנהל המוצר, בסדר? לשרת את היכולת להפוך את זה באמת למוצר אמיתי. אנחנו פה באיזשהו סוג של מהפכה, כי הסקיל הזה, הבסיסי, של אני מבין את הצורך מצד אחד, אני מבין את מגבלות המשאבים שיש לי מצד שני, אני מבין גם את הלחצים הפוליטיים ומתוך זה אני מייצר הגדרה של מוצר שמתקדם קדימה בווקטור הנכון. תמיד היה קונסטריינט על ידי היכולת to execute, מנהל מוצר יכול לעשות, או מנהלת מוצר, they can, there's only so much they can do, בסדר? בסוף המון גופים אחרים בחברה אחראים על ה-execution וכל מה שקשור לזה, ופתאום מנהל מוצר מגלה שהוא כבר לא חייב לחכות. ואני תוהה, וסקרן, בסדר? לראות מה יהיה הדור הבא של המקצוע הזה. אני חושב שאחת מהאפשרויות זה שנגלה שזה זה זה,

אייל דוד: [46:27] זו הפונקציה האמיתית היחידה שנשארת. נרשמתי מקודם ל-AI Work וראיתי שבאמת אחד, כשנרשמתי, אחד הסגמנטים זה פרודקט, אז אני אחרי זה סקרן, אני אציץ מה זה, אבל נראה לי שאני מבין לאיפה הם לוקחים את זה יותר. דווקא אני חושב שתהיה עלייה בכמות מנהלי המוצר, כמו שאתה אומר, ברגע שהאיך הופך להיות מאוד פשוט אז בעצם מה נותר? נותר להיות יזם. נכון. עכשיו החברה, אני קצת חולק, אני חושב שגם אתה תסכים איתי. החברה שם כדי לעשות כסף ובסוף אנחנו צריכים עוד יזמים כאלה בתוך החברה שבעצם יפרצו וייצרו עוד מקורות הכנסה כאלה. באמת כשהאיך יורד אז הרבה יותר מעניין מה עושים. אז נראה לי באמת שיהיו פה כל מיני דורות וכל מיני סוגים של מנהלי מוצר. אני אני רוצה להאמין שבעצם יהיו עוד מיני יזמים בתוך החברות, אני רוצה להאמין שזה מה שיקרה, ואתה אומר שגם כמות המפתחים כנראה תרד. אז אולי אנחנו נראה יותר סוג. תשמע, גם אני לא יודע, אני רואה לפחות במגמות שכמות מנהלי המוצר דווקא הולכת ועולה, ואני לא יודע אם זה קשור ל-AI או שזה פשוט מושן של אנשים שרוצים להיכנס לתחום שקרה כבר לפני, אבל זה מה שאני יודע שקורה עכשיו.

יניב גולן: [47:33] אני חושב שקודם כל מעניין אותי לראות את הסקיל הזה לפני שאנחנו מדברים על תפקידים בחברות האלה. הסקיל של מנהל המוצר, אני חושב שאנחנו נסכים שהוא הולך להיות מאוד חשוב ומשמעותי וגם מייצר המון יזמות ויזמים בתוך חברות ומחוץ לחברות. כאילו, their own companies, כי בסוף כשאתה מוריד את כל השאר זה מה שחשוב באמת. בסדר? זה מה שחשוב באמת. עכשיו, ברגע שיש לי את הסקיל הזה אני יכול או to hire developers או to hire AI developers או both of them, כן. אבל בוא נדבר אז על יזמים, יהיו הרבה יותר סולופרנרס, זה ברור.

אייל דוד: [48:06] מצד אחד. מצד שני, באמת, יהיה את כל העולם של disposable apps וכל כך כמו שאני רואה את זה, ואז כל אחד יכול להכין לעצמו את ה-TripAdvisor הבא לטיול שלו לרומא. אז איך אתה רואה את ה... אני שנייה קופץ כי אלה גם שאלות ששאלו ואני כבר מנסה לארוז לקראת סוף הפרק. שיחה מרתקת. אנחנו עוד לא דיברנו על הסגמנט האחרון שאני רוצה גם להכניס אותו. כן, אז רק אני רוצה לשמוע פשוט את ה... צללתי לשם, אני רוצה לשמוע את דעתך על B2C, לאיפה זה הולך בגדר הזדמנויות שאפשר לנצל היום.

יניב גולן: [48:39] א. אני לא יודע. אני סקרן גם לגבי זה, זה קורה תוך כדי שאנחנו מדברים על הדברים האלה. ואני חושב שכן, הולכים להיות הרבה יותר סולואנטרפרנרס שייצרו הרבה יותר פתרונות מותאמים לאנשים ככל האפשר, וזה הולך לקרות בשנה-שנתיים הקרובות, זה חלון הזמן. זה חלון הזמן שיש לעולם הזה. מה יקרה אחרי זה אני לא יודע. בסדר? אני יכול להגיד שגם אם אני יכול לייצר לעצמי את ה-TripAdvisor לטיול שלי ל-whatever, לא כולם רוצים. לא כולם, למרות שזה אולי פשוט וקל ואפשרי, לא כולם רוצים. יש המון המון המון אנשים שרוצים את זה ארוז ומדויק במיוחד בשבילם, עם כמה שפחות מאמץ מחשבתי, כי הם רוצים ליהנות מהטיול, הם לא רוצים שום דבר אחר. אתה יודע? יש להם דברים אחרים שהם עסוקים בהם. אז איפה ייגמר ה-balance הזה בין היכולת, שברור שהיא הולכת להיות מטורפת, לייצר לעצמנו את הפתרונות המובנים עבורנו. אתה יודע, דיברת על disposable apps. יש פה עוד שאלות מרתקות, בסדר? הרי בעולם של מערכות ארגוניות, בסדר? בסוף כל המערכות הארגוניות האלה הן דשבורדים וריפורטים, בסדר? ופורמס וזהו, פחות או יותר, בסדר? אז, ו-database מאחורה, כמובן. אז בעולם שזה כל מה שיש שם, האם אני באמת חייב כל פעם לייצר אפליקציה ארגונית חדשה, או שאני פשוט יכול להשתמש, כן, זה כבר באמת מחזיר אותנו לקוד ישן וטוב, ליניארי, כמו שקראת לו בעצם. לא דווקא הנקודה הזו, אלא דווקא השאלה של UI, אני חושב. כשאני יכול לייצר את ה-UI on the fly, בסדר? לא משנה אם זה נעשה ב-AI agent או בקוד פייתון, בסדר? כשאני יכול לייצר את ה-UI on the fly, השאלה שלי היא האם זה נכון ברמה האנושית הפסיכולוגית הבסיסית, בסדר? שה-UI ייווצר on the fly, או שאני כאדם חייב לדעת שכשאני מזיז את היד שלי שמאלה ולמעלה, אני מגיע לתפריט File תמיד. בסדר? לא משנה באיזו שיטה אני עובד. נגלה. גם פה, אני חושב שהעולם הולך בסוף לפטרנס,

אייל דוד: [50:43] ובסוף גם הדברים האלה שייווצרו on the fly, שכנראה שגם זה מה שיהיה, זה מה שאנחנו גם רואים בממשק השיחה שקורה, אז בסוף תהיה תבנית מאוד ברורה שזה ה-UI הכי נורמלי. אני נוטה להסכים איתך. אבל זה ייקח זמן וזה ייקח איטרציות. אבל נראה שזה הכיוון, כמו שאתה אמרת, זה דשבורדים ולא בעיות מורכבות מדי, אני חושב, בסופו של יום. טוב, בוא ניגע ברול-אפ, כי אני באמת רוצה להכניס אותו.

AI Rollup: לקנות עסק ולשדרג אותו עם AI

יניב גולן: [51:08] כן, אז תראה, רול-אפ זה משהו שנולד גם כן בתקופה האחרונה, טיפה יותר מאוחר, ובעצם הוא נולד מתוך תובנה של התעשייה שאומרת, רגע, אם אנחנו בעצם, אם כל כך קל להשתמש ב-AI כדי לשפר עסקים ולהפוך אותם להרבה יותר רווחיים, אז אני עכשיו אקח איזשהו דומיין, לא משנה מה הדומיין שבחרתי, ואני אשפר, אקח את התוכנה ואשתמש ב-AI, ואשפר את הביצועים של העסק ב-90 אחוז לצורך העניין, כי אפשר. ועכשיו אני הולך למכור את זה לעסקים האלה, כמה אני כבר יכול לקחת מהם? הרי זה, אני לעולם לא אקבל את ה-90 אחוז שחסכתי, כן? אז אני אקבל 10 אחוז, אני אקבל סאבסקריפשן של אלף דולר, של עשרת אלפים דולר, של וואטאבר. רגע, אבל למה בעצם? יש לי עוד אלטרנטיבה, אני יכול פשוט לפעמים, כן, לקנות את העסק הזה, ואת כל ה-90 אחוז שחסכתי לשלשל לכיסי, בסדר? כאופרטור של העסק. וזו בעצם תזה שאומרת, בוא נשתמש ביכולות האלה כדי to roll up, כדי לקנות סדרה של עסקים בתחום מסוים, לשפר אותם תפעולית בצורה משמעותית באמצעות הכלים החדשים, וליהנות מהביצועים האלה ישירות לכיסנו. זה מאוד מזכיר את מה שפעם חברות ה-private equity רצו לעשות, ולכן זה בעצם סוג של משחק ב-private equity שהוא טכנולוגי-אנייבלד, ועדיין יותר ויותר VCs מנסים את המודל הזה. אני חושב שהתעשייה כולה סקרנית לראות אם זה ייגמר כניסוי יקר ולא רווחי של VCs שיש להם יותר מדי כסף,

אייל דוד: [52:44] או כמודל חדש לבנייה של חברות. נחכה ונראה. מגניב. היה לי מה זה כיף, גם זלגנו מהזמן, היה לי פשוט נורא כיף. יניב, תודה רבה. יאללה, תודה רבה. היה לי מאוד מעניין. יאללה, סבבה בינתיים. ביי ביי. היי, חברים, תודה על ההקשבה. אם מצאתם את הפודקאסט הזה בעל ערך, תוכלו להירשם, לעקוב אחרינו, כמובן, לפרקים נוספים בספוטיפיי, אפל פודקאסטס או כל אפליקציה אחרת. כמובן שאם לא מצאתם אותנו באיזושהי אפליקציה, אשמח שתכתבו לנו. נשמח מאוד לחמישה כוכבים בכל פלטפורמה ושתעקבו אחרינו, כדי שעוד מאזינים יוכלו להיחשף אלינו ולמצוא את הפודקאסט. אתם גם יכולים למצוא את הפרקים הקודמים בכל אפליקציה או בערוץ היוטיוב, יש לנו לינקים בתיאור. אז עד הפעם הבאה, יאללה, תהיו יעילים וביי ביי.