תמלול: לא כל עסק צריך להיות הסטארטאפ הבא | טל ניאגו יסעור (ehouse)

פתיחה והיכרות עם טל

אייל דוד: [00:00] מה העניינים? בסדר גמור. מרגיש לי שעשינו את השיחה הזאת כבר כמה וכמה פעמים. ממש. וכמה זה, היי טל. אז אנחנו נמצאים בסטארט-אפ ניישן סנטרל, ותודה על האירוח. ספרי, ממש כיף. עברנו דרך הסיף, דיברנו על זה. ממש, זה כל כך מהמם פה. ממש. אז מה, ספרי, לפני שניגש לדבר על אי-האוס ועל הכל, כל הדברים שחשבנו,

טל ניאגו יסעור: [00:23] ספרי על עצמך בכמה מילים. אז אני בת 42, נושקת ל-43. יש לי שני ילדים מהממים, לני בת תשע וחצי ודנדון בן שבע, חגג ממש עכשיו, גרה ברמת השרון, שתי כלבות גולדן מהממות, זוגיות טובה ופרק ב' כזה מהמם שממלא את הלב כל יום מחדש. ואני משתדלת להתחיל את הבקרים שלי בשדות, כמו שאתה כבר יודע. ואני תמיד מתחילה בזה, כי פעם, לפני שנה, הייתי מתחילה הפוך. הייתי מספרת לך מה למדתי, מה עשיתי, מה ערר, מה זה, משהו כזה. השנתיים האחרונות לימדו אותי מאיפה מתחילים ומה סדרי עדיפויות. אז זה הבסיס שלי היום. כי מה עוד השתנה בשנתיים האלה? אני חושבת שברגע שהבסיס שלך, הבית שלך, אתה מקדיש את האנרגיות שלך בכל המקומות הנכונים, לא רק בעבודה, לא רק בקריירה, לא רק בזה, הכול נהיה הרבה יותר טוב, כולל העבודה, כולל החברה, כולל העסק. אני חושבת שמה בשנתיים האלה כולנו למדנו שאתה יודע, בסוף יש המון דברים חשובים, אבל אז ברגע אחד אתה מקבל רגע בהירות של מה חשוב, מה לא חשוב. כל הלחץ המדומיין הזה שאנחנו חיים בו, מיילים, עניינים וזה, לחץ אמיתי, כאילו מלחיץ מאוד, בנקים, מלחיץ. אבל בסוף, אתה מכוון הכי טוב שאתה יכול, אתה צריך ליהנות ממה שאתה אוהב, לעשות הכי טוב שאתה יכול, לשים בזה את האנרגיות שלך.

אייל דוד: [01:54] טוב, אנחנו צריכים לצלול לזה יותר עמוק, אבל באמת, מתי התחלת את הדרך היזמית שלך, איך זה היה נראה? האמת שאני נולדתי, אז זה באמת, ספגתי את זה בבית, עוד מסבתא שלי,

מגיל 22 עצמאית: טניס, עיצוב פנים והסבתא שהקימה אימפריית טקסטיל

טל ניאגו יסעור: [02:08] ואחרי זה מאבא שלי, ואני עצמאית מאז ומתמיד, מגיל 22 התחלתי, הקמתי את העוסק המורשה, הראשון שלי. לפני זה הייתי שחקנית טניס תחרותי, מצטיינת, אז זה היה העיסוק שלי עד הצבא, כולל בצבא. ומיד אחרי התואר הראשון יצאתי לדרך עצמאית, למדתי תואר ראשון בעיצוב פנים, אחרי זה תואר ראשון במינהל עסקים, התמחות ביזמות, חדשנות. אבל את העסק היזמי הראשון שלי, 22, מעצבת פנים, הייתי מאוד מאוד טובה בשיווק ועסקים וכולי. חצי שנה אחרי שפתחתי את המשרד, ילדה בת 22, היו לי כבר 11 פרויקטים, גייסתי אנשים אבל רק התחלתי ללמוד את רזי המקצוע, כאילו מה עושים. זה לימד אותי המון, המון. אז אני באמת, ומאז התגלגלתי לסטארט-אפים שהקמתי וחברות, חלק אופרציה, מותג e-commerce, אי-האוס יותר טוב לדבר על זה. אבל בדרך הייתי שכירה חצי שנה, היו הימורים בחברה, כמה זמן אני אחזיק, או הבוס שלי יחזיק. זה לא יחזיק הרבה זמן, אבל אני מאוד אוהבת לבנות דברים. אז תעשי כמה השלמות לפני שזה. מה הסבתא עשתה? סבתא שלי, שזיכרונה לברכה, נפטרה בשנה שעברה, הייתה הכי קרובה אליי, ולמדתי ממנה המון והכול. היא הקימה עסק לתפירה של חזיות. שתבין, ההורים שלה, נגיד, הם לא, היא בתור ילדה בירושלים, וזה, לא שלחו אותה ללמוד, היא נורא נורא רוצה ללמוד, ואמרו לה, בחטיבה, ואז נשים לא היו לומדות, אמרו לה, את לא לומדת, הולכת לעבוד, שלחו אותה לתופרת שהיא תלמד לתפור חזיות, והיא חזרה הביתה בתור ילדה, פשוט בכיתה ח', כאילו, לא כיתה ח', מה זה, 13-14, ואמרה, למה שאנחנו נתפור בשבילה? אני אלמד אתכם מה שהיא לימדה אותי, ואנחנו נקים עסק לתפירה של חזיות. ילדה לימדה את כל המשפחה שלה, את אבא שלה, את אימא שלה, את האחיות שלה, אחד היה תופר, אחד היה גוזר, אחד היה מחלק, אחד היה מוכר. לימים זה גדל וגדל וגדל, והפך להיות עסק ענק לטקסטיל, שאבא שלי ואח של האחים נכנסו לחברה, הנפיקו את החברה, אבל זה ממש הראש היזמי של לעשות דברים בידיים, ולקחת סיכונים, ולבנות, ממש לבנות, אתה יודע, בדרום תל אביב, חנויות, טקסטיל. זה ממש בידיים, זה מה שאני שומע, ואז התחבר לי גם לטניס, זה גם בידיים. ממש. אז מה, איך הגעת לטניס, ומה למדת משם? מה לקחת משם אחרי קריירה כזאת? וואו, אני חושבת שכל פעם יש המון קווים מקבילים בין טניס ליזמות, לחיים באופן כללי, אבל בטח ליזמות. אתה יודע, טניס זה הספורט, בעיניי ובעיני רבים, אחד הקשים שיש, גם פיזית, והולך ונהיה יותר פיזי משנה לשנה, ככל שהרמות שם עולות, אבל גם מנטלית, וגם אתה לבד על המגרש. זאת אומרת, אתה אחראי על כישלונות ועל הצלחות בזמן שכל העולם צופה, וכל ה... וזה משהו שהוא מאוד קשור ליזמות באופן מסוים, או לאחריות, או למנכ"ל חברה, או להיות לבד בפסגה. אבל יותר מזה, ה-lesson learned הכי חזק, ה-lesson learned הכי חזק, הוא, יש משהו בטניס, שזה נקודה, ועוד נקודה, ועוד נקודה, וסט, וטורניר, אתה אף פעם לא נח. ונדרש ממך איזשהו מיינדסט כזה, שאם הפסדת בנקודה, לגשת לנקודה הבאה. ניצחת בטורניר, תשמח לרגע, למחרת בבוקר אתה מתחיל טורניר חדש, זה ככה גם ביזמות. סטטיסטית רוב השחקנים מפסידים הרבה יותר נקודות מאשר מנצחים. זו הסטטיסטיקה, ככה זה עובד, שזה זהה גם ביזמות, ואתה נדרש להתאושש מזה, ואם הפסדת נקודות זה לא אומר שתפסיד בדירוג. ואני חושבת, הכי חשוב, וזה עד היום אני משתמשת בזה, בטניס יש ימים שאתה מגיע להתאמן ואתה לא פוגע. זה לא יום טוב. אתה לא יכול לרדת מהמגרש וללכת הביתה. זה לא עובד ככה. זה ימים שאתה מחזיר כדורים, ולהחזיר כדורים הזה, זה קורה גם כשאתה קם בבוקר, לא בא לך. זה לא בדיוק היום. אתה יכול לא ללכת לים, או לקפל את היום, שזה גם בסדר. ויש המון ימים שאני אומרת לעצמי, אבל זה ימים של להחזיר כדורים. אתה משחק רגוע. אתה מחזיר מיילים, אתה מקדם דברים, אתה לא ביום כזה. זה דברים שמלווים אותי עד היום, ועוד, אתה יודע, הרבה דברים. זה כאילו מיינדסט מאוד מאוד חזק פה, אני ממש רואה את ההשקות. והיית אומרת ש...

אייל דוד: [06:45] מה הדבר שאת הכי מרגישה בו, שוב, תסתכלי על מה שעשית עד עכשיו, באמת, מה הדבר שהכי לקחת איתך, מבין כל הדברים שמנית עכשיו? בטניס ספציפית או בכלל? כן, כן, כן. אסור לצמוח לך, אני גם זוכר את זה בתור סטארטאפיסט. כאילו, יש מצבים שאתה... ממש, זה רכבת הרים. אתה, יש לך ניצחון מאוד גדול, ואז כמה לואים, כמה לקוחות שעזבו, כמה זה, ואז זה חלק מזה, זה המעגלים האלה. זה מין, בסוף, כל עוד הכיוון הכללי, הוא מתקדם קדימה, וזה הדרך, כאילו, זה הדבר. כאילו, אתה לא יכול רק להצליח, אתה לא יכול, ואתה לא מתרגש מהלואים והכישלונות וכולי, אז אני חושבת,

פשן וחוסן: מה טל אוהבת ביזמות

טל ניאגו יסעור: [07:34] עכשיו איתך ביחד, שאחד הדברים שמשיקים לדרך היזמית שלי וגם לטניס, ואולי כנראה למדתי את זה מהטניס, אני נכנסתי לטניס כי מאוד אהבתי את זה. התחלתי בגיל מאוחר, 13, אני דחפתי את עצמי שם, וההורים שלי ממש לא היו מאלה שדוחפים, להפך, עזבי אותך, מה את צריכה להיות בשמש וזה, זה ממש, כשאתה אוהב משהו מאוד, שאתה נהנה, שאתה נהנה מהמשחק, כשאתה נהנה מלבנות, כשיש לך את הפשן, אז השרידות שלך והיכולת שלך להכיל היא הרבה יותר חזקה, החוסן הוא יותר חזק. אז מה את אוהבת ביזמות, אם ככה? מה הדבר הזה ש... וואו. לא, אני מתה על יזמות. כאילו, יש משהו ביזמות בעיניי שהוא המקור לחיים, אופטימיות. אתה בונה עולמות, אתה בונה עולמות מדברים שלא מצליחים, אתה בונה עולמות מחוויות של, אתה יודע, יזמים בדרך כלל, מכישלונות, מבעיות שהם נתקלים בהן, בונים מזה עולם. משהו בלבנות עולם, לבנות מוצר, זה מרגש, זה מפעיל את הראש, זה כמעט כמו, זה בין לגו, אני גם בונה מלא לגו, אני בונה לגו, לבין סודוקו, והיכולת הזו, דרך אגב, ויש לזה השקה מאוד גדולה לתכנון, אדריכלות, מאוד, זה כזה, אתה מזיז, מזיז, מזיז, מזיז, זה עד שמשהו מתחבר, ואז עוד איטרציה ועוד איטרציה. תראה, זה משהו מאוד מרגש ומאוד מספק. אני בעיקר אוהבת את הדרך, אני חייבת לומר. זה לא משהו שיש לו נקודת התחלה ונקודת סיום. חברה, בעסק, זה דבר שכל הזמן משתנה, כל הזמן נדרש לדברים חדשים, ליכולות חדשות.

למה אסור להיכנס ליזמות בשביל הכסף, ומה זה ehouse

אייל דוד: [09:17] כמה משמעות יש לכסף בסיפור? תגדיר. בדיוק, שמעתי את אדם נוימן, לא זוכר, אצל ערן גפן, אז הוא נתן שם איזושהי פנינה סביב החזון. בעצם, תעשה משהו שאתה passionate about, תעשה בעצם משהו שיש לו אימפקט גדול, שאתה יודע לזהות, ואל תדאג לגבי הכסף. כמה משמעות יש לכסף בעצם?

טל ניאגו יסעור: [09:41] אני לא חושבת שיש, זאת אומרת, אם אתה נכנס לזה בגלל הכסף, זה, אל תעשה את זה. ממש, אגב. ממש, ממש. אני, כל מיזם, חברה, עסק, משהו שעשיתי, זה לעולם לא היה בשביל הכסף. ויחד עם זה אני אגיד, אני אדם חומרי שחשובה לו איכות חיים, אני אוהבת לנסוע לחופשות, אני אוהבת לגור ברמת השרון, שזה עולה כסף, וזה בסדר, אבל אתה לא, יש דרכים טובות יותר לעשות את הכסף. באופן כללי אני חושבת שהחיים האלה קצרים מדי בשביל לעשות דברים רק בשביל הכסף, אז אם יש, מגניב ואחר ומעולה, ואם אין, קודם כל תעשה מה שאתה אוהב. אני יודעת שיש יזמים שמקימים חברות כאלה ואחרות, בעיקר בגלל המובן הכלכלי, וזה אפשרי בתחומים מסוימים. אבל אני כן אגיד ממה שאני חווה, ויש לי שיחות מאוד קרובות עם חברים שלי, זה פשוט הופך את זה לכל כך הרבה יותר קשה, ומתסכל, ולא ממלא, ואתה יודע, יקרו שני דברים, אני חושבת. או שתבחר משהו, ועשיתי את זה גם, תמצא אולי את עצמך עושה משהו שאתה פחות אוהב בגלל הדבר, או שאתה תכניס יותר מדי הרבה לוגיקה לדבר כדי להצדיק אותו, ובסוף אולי לא תעשה אותו כמו שרצית. ממש, זה גם כאילו לא מסב לך שהוא מנע, אתה רק חושב כזה על הטרנראמפ, על הכסף, על זה, זה לא, זה פשוט באמת הופך את זה ליותר קשה. אם אתם לא נהנים מהדרך ביזמות, תמצא משהו אחר, כי זה באמת, זה סתם תהיה אומלל, וגם ככה קשה. או אומללה. אז ספרי קצת על אי-האוס. אז את אי-האוס הקמנו לפני כמעט שש שנים, ובעצם אנחנו בונים בית ליזמי e-commerce, או אני אומרת עסקים קטנים שיש להם סחורה פיזית והם מוכרים אונליין. ואנחנו בעצם בנינו פלטפורמה שיש לה שתי פנים. יש לה פן אחד שהוא בעצם נדל"ני לוגיסטי עם שירותים, בעולם הפיזי ממש, תכף אני ארחיב על זה. והפן השני של זה בעצם טכנולוגיה עם תוכנה שפיתחנו ועדיין מפתחים. ובפן התשתית הפיזית שהקמנו, זה בעצם מחסנים. יש לנו בארץ היום מחסן בתל אביב, בראשון, בחיפה. בעבר פעלנו גם בברלין ולונדון, ואני מקווה שאנחנו נחזור לשם מאוד בקרוב. ואנחנו בעצם משכירים לאנשים יחידות אחסון קטנות עד גדולות, שהם יכולים לשכור את זה לפי הצרכים שלהם כל חודש. זה בעצם מנוי מתחדש, מנוי חודשי מתחדש, מאפשר להם לגדול בדיקטון לפי הצורך. זה מתחיל מלוקר של מטר על מטר על מטר ועד מחסנים של 300-400 מטר מרובע, שאתה יכול לקחת לעצמך מחסן עצמאי מנוהל, ואתה יכול להסתכל על זה ממש כמו Data Storage. זאת אומרת, עסקים שיש להם מלאי פיזי, יש להם עונתיות. כמעט תמיד, Black Friday וזה, עסק של קיץ שמוכר כפכפים, תה שמוכר בחורף וכולי, מלחמה, לא מלחמה. היכולת להתכווץ ולהתרחב בהתאם למלאי שלך הוא קריטי, הוא הופך אותך להרבה הרבה יותר יעיל. אז זה ממש, זה הפן הפיזי של הדבר. מעל זה, במחסנים האלה, זה בעצם מקום שבו אתה יכול לאחסן את הסחורה, אתה יכול להגיע לעבוד משם, לתפעל את החברה שלך, את העסק שלך בעצמך, או שאנחנו, הצוות שלנו, מציע שירותי ליקוט, אריזה ושילוח. אנחנו עושים את הכל היברידי. הראשונים בעולם, לדעתי, שעושים את זה היברידי. זה אומר שאתה יכול תמיד לעשות את זה בעצמך, לאחסן ולהגיע ולעשות את זה בעצמך. תמיד לעשות את זה איתנו, לאחסן והצוות שלנו יעשה את זה עבורך. אנחנו עושים את כל מה ש-in between. זאת אומרת, אתה רוצה לעשות את זה ראשון וחמישי ושאנחנו נעשה בשאר השבוע, מעולה. טסת לחו"ל, אנחנו נעשה את זה עבורך. יצאת למילואים, יש תקופה עמוסה וכולי, יצאת לחופשת לידה, יצאת לחופשת לידה וכולי, אנחנו נתמוך. מעבר לזה, ואנחנו בעצם מוכרים מוצרי אריזה, ממותגים ולא ממותגים, כל המשלוחים יוצאים דרכנו, וזה אומר שאנחנו עושים unlock לעסק קטן או בינוני, ובעצם מאפשרים לו לשלוח עם כל חברת שילוח שהוא רוצה, לא משנה מה ההיקף שלו, גם אם אתה שולח יחידה אחת בחודש וגם אם אתה שולח 5,000 בחודש, אתה יכול לעבור בין חברות, אנחנו יודעים להמליץ לך איזה חברה תהיה יותר טובה למשלוח שביר בדימונה לעומת... בקיצור, קראת לזה בית,

אייל דוד: [14:06] אבל בעצם אתם עושים את כל מה שאני כבעל עסק לא רוצה לעשות, זה מה שעבר לי בראש כשהתחלת למנות את זה, נכון? ממש ככה, זה בא ואומר, תתעסק, אתה הקמת מותג כי אתה אוהב פאדל,

טל ניאגו יסעור: [14:18] ואתה passionate about it, ואתה יודע לשווק ולייצר תוכן ולהתעסק בפיתוח של המוצר, תשאיר לנו בעצם את כל העבודה השחורה מאחורי הקלעים, ואנחנו נתמוך בך, וככה בעצם תוכל לצמוח ולגדול, תוכל להקדיש את הזמן שלך לדברים. וזה אפילו גמיש, כי היי, אם בא לך,

אייל דוד: [14:34] בואי בעצם קחי את זה, קחי בעצם, וכשלא בא לך, אז... ממש. בטח בסיזונליטי שעסקים יורדים, אולי אתם רואים אותם יותר נכנסים, כי הם רוצים להוריד הוצאות. אנחנו רואים אותם בעיקר בהתחלה, היופי זה שאנחנו, הרבה פעמים אנחנו,

טל ניאגו יסעור: [14:51] עסקים פונים אלינו, אנחנו פונים אליהם, ואומרים, לא, לא, אנחנו קטנים מדי, ולא, אתה לא קטן מדי, אתה יכול לבוא, לקחת מדף, לקחת לוקר, תעשה בהתחלה בעצמך, ואז אתה ממש רואה את זה, זה מוריד חלק מהפחד, מהחששות. והדבר השני זה שהעסקים, המיקרו-ברנדס שאותם אנחנו משרתים, זה עסקים קטנים עד בינוניים, הרבה פעמים עדיין, גם אם לא רוצים לעשות בעצמם, אז הם ירצו להתחיל ולעשות בעצמם, הם ירצו לדבר עם המלקטים, הם ירצו להיכנס ולעשות חלק מהדברים בעצמם.

אייל דוד: [15:23] את ה-quality assurance, לטפל בהחזרות, ואז הם ירצו שאנחנו נטפל בהחזרות, כאילו... זה נורא מעניין, את יודעת, כי חשבתי על הדרך שעשיתם, שהזכרת את סבתא שלך, כן? שבעצם היא עברה כנראה דרך כל, או אצלכם מישהו במשפחה, עברה דרך כל פוזיציה במפעל, נכון? או בעסק, נכון? ממש. אז כאן בעצם אתם נותנים את האפשרות לעבור בכל פוזיציה, אבל לא, נכון? אז איך העסקים שאת רואה שנבנים היום בעצם, זה יותר טוב בעצם שאני מתמקד בדבר המשמעותי בעסק ולא בכל השוחות, בואי נקרא לזה?

להתמקד במה שאתה טוב בו — ולשלוט במספרים ובשיווק

טל ניאגו יסעור: [15:59] חד משמעית, ברגע שאתה מתמקד במה שאתה טוב בו, במה שאתה, יש לך בו יותר תרומה, אז העסק הוא צומח והוא גדל. כמו כל דבר, אגב, אתה יודע, בסוף כיזמים וכסולופרנרס וכולי, אתה נדרש לעשות כמעט הכל מהכול, שירות לקוחות וכולי, אבל אתה לא יכול. אז אם אתה ממקד את הדברים במה שקל לך בהם יותר,

אייל דוד: [16:21] ועושה outsourcing לשאר, אז הצמיחה, היא תהיה בהכרח טובה יותר. אבל יש אזור מסוים שאת אומרת, וואלה, יזמים כאילו שמים אותו בצד ודווקא שווה להתמקד בו? סתם, אני אגיד. היה לי מאוד קל את כל עניין המיסים בעסק שלי, תמיד, להוציא אותו הצידה ולא להתעסק בזה. אבל דווקא כשהבנתי פנימה,

טל ניאגו יסעור: [16:39] כאילו, היה לזה מאוד משמעות על העסק שלי. מאוד. אז אגב, כן, בעניין הפיננסים, ככל שכבעלים של עסק אתה שולט במספרים, בסדר, יש לך רואה חשבון, ולפעמים יש חשב כזה, ולפעמים השותף שלך עושה את זה, אבל אתה, כל אחד שהוא בתוך החברה והוא קודקוד, או בעלים של עסק ומנהל, הוא חייב שנייה להבין עד הסוף את המספרים, אבל ממש ברזולוציה, ובאי-קומרס זה קריטי, כי יש לך המון moving parts. זה לא SaaS, זה לא כזה קל. כמה עולה הקרטון, כמה עולה השילוח, וכמה עולות ההחזרות, והמון added cost שאתה לא תמיד מחשב, ואז אתה רואה המון עסקים שמזיזים כסף מכיס לכיס, אבל לא באמת עושים כסף. אתה חייב לשלוט במספרים. הדבר השני זה שיווק. המון עסקים עושים outsourcing לקמפיינרים. אני מדברת על ממומן, רק בואי נדבר. כן. ממומן. דרך אגב, ממומן, ואני אגיד גם content creation, גם הפקה של תכנים. בממומן אתה יכול לעשות outsourcing, אבל בסוף אתה, כבעלים של עסק, אתה מכיר אותו הכי טוב, אתה חייב להבין מה זה אומר. חייב להבין מה זה LTV, ומה המשמעות של כל מספר, מה העלויות שלך, מה, איך זה נראה. אתה לא חייב לעשות בידיים, אבל כשאתה מנהל עם הקמפיינר שלך את השיחה בסוף, זה הופך אותה להרבה יותר טובה. אבל גם בהפקה של content, שמתי לב, אפילו אצלנו באי-האוס, יש אנשים שהם מדהימים בלייצר content, אבל אתה חייב לדייק את זה ולהסביר לאותו אדם שבא לייצר את התוכן מי הלקוחות שלך, מה הם רוצים לשמוע, מה ה-tone of voice, מה... זה סופר קריטי. אז אני חושבת שזה שני אזורים שהרבה, לפעמים אנשים קצת overlooking, כלומר עושים כזה שגר ושכח וחושבים ש...

אייל דוד: [18:27] אולי נסביר למה זה קריטי, כי לנו זה מאוד ברור אולי, אבל שנייה נגיד, כי קודם כל זה הדלק לעסק, אז כאילו אי אפשר להזניח אותו ובעצם לשים גם ב-content creation, בסוף מה זה משנה, נכון? בסוף זה מזרים טראפיק. ואם זה לא יהיה פצצה, אז כמה קשה היום לבלוט מעל הרעש, נכון? אז כאילו אם זה לא יהיה מעולה, אז איך תיקח את זה קדימה ואיך תמציא את עצמך מחדש שתצטרך. הדבר השני, זה שאתה גם לא רוצה להיות בידיים של הספק שלך, נכון? כאילו אם תחליט להחליף, אז אתה צריך להבין, וואט, מה בעצם הדבר, ולהחליף את זה כמו חתיכת פאזל, כמו שאמרתי, בידיים, נכון? ממש. אז טוב, לאור כל זה עוד מעט נדבר על אתגרים של בעלי עסקים, נורא מעניין, אבל מה הדבר שהכי מעסיק אותך היום?

המעבר לרווחיות והסקייל של הטכנולוגיה

טל ניאגו יסעור: [19:14] הדבר שהכי מעסיק אותי היום זה איך אנחנו שינינו את מודל הצמיחה שלנו בחברה, והיום אנחנו נשענים על רווחיות. התחלנו כחברת בוטסטראפ, גייסנו שמונה וחצי מיליון דולר מ-VC's, והיום אנחנו נשענים, הצמיחה שלנו נמצאת על הרווחיות של החברה. זה משחק אחר לגמרי, זה משנה המון המון המון דברים, קבלת החלטות וכולי, אז אחד זה להביא את החברה למקום שבו היא גם רווחית וגם יציבה והסתדרותית, ורווחיות כזאת שגם מאפשרת צמיחה. אני לא מאוד מאמינה גדולה בחברות שהן רווחיות, אבל אני אוהבת חברות שהן צומחות וגדולות, עזוב גדולות, כן, אבל שיש להן איזשהו מודל שהוא סוליד והוא גם מאפשר לחברה לעשות התקדמות מוצרית, התפתחותית, גלובלית וכולי. זה אחד, מעסיק מאוד, והדבר השני שהכי מעסיק, זה קשור לצלע השנייה של הפלטפורמה שלנו, לטכנולוגיה. אנחנו מאוד עסוקים, אני תכף ארחיב על זה, אנחנו מאוד עסוקים היום באיך החברה ממשיכה להתרחב, כאשר היא לא תלויה בנדל"ן שלה, בתשתית הפיזית שלה. איך אתה מכניס לפלטפורמה עוד ועוד לקוחות, עוד עסקים, מבלי התלות הפיזית בשטחים, בשטחי נדל"ן? תמיד זה היה אתגר של יאוס, אנחנו מאוד שמחים על החלק הנדל"ני, זה מייצר לנו המון added value ויתרון תחרותי והמון דברים, אבל זה פיצוח. אנו, הצד השני של הפלטפורמה זה תוכנה שפיתחנו, שיצאנו לדרך ופיתחנו אותה רק אחרי שהבנו בכלל שצריך לפתח אותה. אנחנו בעצם בגלל שהחברה שלנו מתנהלת בצורה שהיא קצת שונה, היא משרתת מיקרו-ברנדס ולא ברנדים גדולים, כל הצרכים של אותם בעלי עסקים שונים לחלוטין מברנד שמוכר 5,000 מוצרים, מאיך שהם מנהלים את המלאי, ואיך שהם עושים את הפוסט פרצ'ס, ואיך שהם עושים את ה-order management, ואיך שהם מלקטים אלף ואחת דברים. וזה דרש מאיתנו לפתח תוכנה שהיא ייעודית לאותם בעלי עסקים קטנים, שאף אחד היום לא משרת את הבעלי העסקים האלה, כי הם כאילו לא גדולים מספיק. הצד השני, אנחנו כחברה, והאופרציה והתפעול הוא מאוד שונה מ-3PL רגיל, ממחסן רגיל, כי אנחנו מלקטים המון המון המון מחסנים קטנים, זה לא מחסן גדול עם מדפים, זה דמיין מלא מלקטים שמתרוצצים, אז זה דרש מאיתנו בעצם לפתח מערכת שלמה שהיא מיועדת עבורנו, עבור הממברים שלנו, ואנחנו נמצאים בשלב שאנחנו רוצים רגע להבין איך אנחנו משתמשים בתוכנה הזו, היא מצוינת, והיא משרתת את כל הממברים שלנו, וגם את המתחמים שלנו, ואיך אתה לוקח את הדבר הזה ועושה לו scale, איך אתה נותן גם לאדם שיושב במחסן בבית שלו בדימונה, או במיאמי, או whatever, להשתמש באותה טכנולוגיה שפיתחנו, ולנהל עם זה את המלאים שלו, ולהתחבר עם זה לחברות השילוח, ולעשות את ה-post-purchase, ואת ההחזרות וכולי, מבלי שהוא פיזית יושב אצלנו בנכס.

אייל דוד: [22:16] בסדר, בואי דקה נעשה סדר. קודם כל, כשדיברת על זה, אז אני זוכר שמריוט, בדיוק המלונות, הם הרי לא קונים את הנכסים. נכון, עובדים בזכיינות. כן, שזה כנראה מודל באמת הרבה יותר מוצלח, אני יכול להבין למה זה מעסיק אותך, והזרוע השנייה של לקחת את הטכנולוגיה ובעצם להפיץ אותה בסקייל, גם ברורה לי מאוד,

טל ניאגו יסעור: [22:41] יש בזה מספיק ערך. אתה שואל. כן. זו שאלה טובה, אני חושבת שתמיד הייתה שאלה על הנושא הזה, תמיד האמנו שכן, והיום אנחנו עוד יותר מאמינים שכן. הסיבה היא שאנחנו רואים היום הרבה יותר יזמים ועסקים שלא בהכרח מקימים את החנויות שלהם על Shopify, או על Wix, או על WooCommerce. אנחנו כל יום נתקלים בעוד ועוד אנשים שבונים את הפלטפורמה, את החנות שלהם, על Lovable, על Base44, Claude Code וכולי. להקים את החנות זה חלק שהוא יותר קל. עכשיו, כשאתה עשית את זה, נגיד, על שופיפיי, כל הצד האחורי, קיבלת אותו כבר עם שופיפיי, ועדיין היו חסרים דברים. זאת אומרת, עדיין, למרות שהקמת אותו בשופיפיי, למערכת שלנו היו יתרונות. אנחנו עוזרים לך לנהל את זה במולטי-שופ, אתה יכול לעבוד גם בשופיפיי וגם בירידים בסוף שבוע וגם במכירה פיזית. יש שם אלף ואחד יתרונות. אבל בטח ובטח, כשאתה מקים את החנות שלך לבד, את ה-store front, כל ה-back סופר מסובך. עכשיו, זה לא שאתה לא יכול לבנות את מערכת ניהול ההזמנות בעצמך. והשבוע היה לי ריאיון עם מישהו שעשה את זה. טכנית אתה יכול, וקל היום להקים, ה-Business logic שכרוך בתוך הדבר הזה, וזה מוצר כל כך מורכב, עם APIs וקריאות לחברות השילוח, וניהול ההזמנה, ומה כן הגיע, ומה לא הגיע, ודשבורדים וכולי, וזה צריך להתממשק לאפליקציה של המלאי וכולי. זו המורכבות, ושם יש לנו יתרון אדיר, וכשאני רואה את זה קדימה, ככל שהתחילו להיות יותר ויותר ויותר כאלה, הם יזדקקו לפלטפורמות כמו שלנו, שייתנו להם את התמיכה של הצד האחורי. אז האם יש לזה ערך? חד משמעית. והיום, הרבה יותר מתמיד.

אייל דוד: [24:26] שזה מעניין, כי כאילו שנייה לפני זה, דיברנו על זה, הזכרת את המקומות האלה באירופה, שכבר אתם לא פועלים בהם, אמרת, וואלה, אני רוצה לחזור לשם. כן. אז כאילו זה פליי שהולך ביחד בעצם. כן. כי את כן רוצה לפתוח עוד מקומות פיזיים, כי יש לזה משמעות, ויש לזה גם, דיברנו על מוט בשיחות שלנו, נכון? נכון. אז בעצם המחשבה היא גם ללקט את האנשים האלה, גם כדי שבסוף תוכלי להמיר חלקם בעצם לפיזי. אז זה אחלה מנוע, נכון? ממש ככה. ברגע שבעצם אתה עושה אונבורדינג

מודל הזכיינות והלקחים מברלין ולונדון

טל ניאגו יסעור: [24:56] שלך לתוכנה שלך, אתה בעצם מתחיל לראות איפה כדאי לך להקים לוקיישנים, איפה יש צבר של עסקים קטנים שצריכים שתקים, ואז אתה יכול לפתוח שם hub קטן בהתחלה, רק לאיסוף של המשלוחים, ואז לגדול ולצמוח. זה מה שעשינו בלונדון, דרך אגב, הקמנו לא בניין שלם כמו שעשינו בברלין, אלא חנות יותר קטנה של 300 מטר מרובע, ששירתה בניין של מחסנים, שהמחסנים לא היו שלנו. יאוס היא חברה שתמיד החזון היה לצמוח במודל של זכיינות, אפרופו מריוט. הייתה לנו הבנה די גדולה שאנחנו ראינו טובים וגדולים מאיתנו, כמו WeWork וכולי, ומה זה קאפקס, ומה זה השקעה בנדל"ן, ולא רצינו להיות שם. ואז אמרנו, רגע, אבל יש לנו הרבה ביזנס לוג'יק ו-Know-how וטכנולוגיה שפיתחנו, והרעיון היה בעצם, ועדיין, דרך אגב, זה למכור את התוכנה לזכיין מקומי שיתפעל בעצם את המחסן בעצמו עם כל ה... עם הברנד של יאוס והטכנולוגיה של יאוס. ואני אגיד שבזהירות רבה, כן, זה משהו שהיה בעבודה באירופה עם זכיין, והחלטנו שנייה רגע לחכות עם זה עד שהחברה בישראל תתייצב, אבל זה definitely ברודמאפ שלנו, לעתיד המאוד מאוד קרוב. lesson learned מברלין ומלונדון, שם תפעלנו בעצמנו, וזה היה סופר קשה. כאילו, we underestimated, זאת אומרת, חשבנו שיזם E-commerce בישראל הוא אותו יזם E-commerce בברלין ואותו יזם E-commerce בלונדון, והצרכים שלו הם אותם צרכים,

אייל דוד: [26:34] הם באמת אותם צרכים, אבל כל השוק מסביב הוא אחר, והמנטליות היא אחרת, ואתה צריך בסוף להיות מקומי אמיתי. זהו, זה קצת לוקח אותך לעצה שנתת מקודם, שכאילו תתמקד במה שאתה טוב בו, אז כאילו בתור התחלה, כשאתה נכנס לשוק, תתמקד במה שאתה טוב בו, ואז באמת תתחיל לבנות את הקטע היותר לוקאלי, נכון? ממש. כמו שאת אומרת שאני ממש צריך להבין את השוק.

טל ניאגו יסעור: [26:58] אז אני חושבת שזה שתי אג'נדות, זה או שאתה צומח משוק לשוק בצורה איטית ואתה מתקבע בשוק ומפתח ופותר אותו וכולי, ואז נמשיך לשוק הבא. כמו שאתה רואה את רוב החברות שעושות את זה, ובצדק, כי זה נדרשים משאבים. אתה לא רואה הרבה חברות מתחילות בארצות הברית ותוך שניה קופצות גם לאירופה, וזה לא קורה הרבה.

אייל דוד: [27:21] בטח אם יש לכם משהו שהוא פיזי,

החזון הגלובלי: להפוך עסק מקומי לעסק עולמי

טל ניאגו יסעור: [27:24] פשוט במצב של יאוס זה כמה דברים: אחד, יש המון יזמי איקומרס קטנים והם פזורים, ואז אתה צריך לפתוח לא מעט האבים בשביל לשרת אותם, זה כמו אנטנות. כי בסוף אנחנו משרתים עסקים קטנים ששולחים לא הרבה, ואתה רוצה כמה שיותר כאלה. אז זה דורש ממך, זה לא להקים מקום אחד ו... זה אחד. שתיים, אנחנו מתעסקים במיקרו-ברנדס שהם לוקאליים, והחזון שלנו הוא בעצם להפוך לוקל ביזנס לגלובל ביזנס, ובעצם לטוות איזשהו נטוורק שעובד ביחד. מה זה אומר? זה אומר שעסקים מישראל יוכלו לייצא משטח של עשרים עסקים ישראליים, והחבר'ה במחסן לדעת עשרים עסקים ישראליים וכולי, וביחד המשטח הזה יגיע ליאוס בברלין, ושם תוכל למכור את זה, ומברלין זה גם יכול להגיע ללונדון, ואיך אתה מחבר בין אנגליה לבין EU לבין ארצות הברית וכולי, שזה שווקים אחרים וכולי, אז זה הרעיון. עכשיו, חשבנו שנוכל לעשות את זה בעצמנו. זאת אומרת, ידענו מראש שזה יהיה מאוד מאוד קשה, אבל אתה יודע, אתה מתחיל ומתנגש בקירות וצריך. זה מאוד מאוד קשה. זאת אומרת, אתה צריך מישהו מקומי, שזה גם שלו, שהוא לא רק שותף, אלא owner, בשביל ש... לא, זה חזון נורא מעניין, לא הכרתי אותו. כן. גם כי חשבתי טוב, כנראה שבישראל פחות מעניין לקחת את זה החוצה. אבל אתם חושבים על זה, זה לא רק להעמיס מכולה, זה גם העניין של השיווק ולשווק יחד כמוצר אחד בעצם, או ברנד אחד את הדבר. ממש, אפילו לא רק המכולה, אתה יודע שאחד הדברים הקשים בלשנע ממקום למקום זה לשחרר את זה מהמכס, ואתה צריך ישות שקונה את הסחורה ומשחררת את זה. זה אופרטיבית לא פשוט, וזה לא רק לשלוח במכולה. זה אחד הדברים שאנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לפתור, וכמו כל דבר שעשינו ביאוס, יש משהו שאתה עובד ביחד עם קהילה ומשתמש בכוח הקנייה שלך, זה עוזר לכל הקהילה ולכל סינגל-ממבר להזיל את המחירים שלו, לעבוד בצורה שיותר יעילה. אז אנחנו עושים את זה בכל מה שקשור למשלוחים וקרטונים ושטחי אחסון. בסוף, אתה מושיב המון אנשים עם צורך זהה באותו מקום, וחושבים שאפשר לעשות את זה גם בסקייל גלובלי. בטח AI מאוד עוזר שם, נכון? סביר להניח? AI מאוד עוזר שם, עד חזית מסוימת, זאת אומרת, AI הוא נהדר לנו, שוב, כי יש לנו המון moving parts, המון, כאילו גם בעולם הפיזי וגם התוכנה, ומלא דאטה שזז ממקום למקום, המון עסקים. זה מדהים כמה שזה משפר כל כך הרבה דברים בחברה, ויש את המקומות שזה לא משפר אותם, והחוכמה היא בעצם רגע להבין איפה אתה יכול להשתמש בזה ואיפה לא. אני חייבת לומר שוב, שאתה יודע, כשהתחלנו, היו תקופות גדולות שאמרו, אנחנו מתרחקים מחברות שיש להן assets, hardware, נדל"ן, Operation, Services, זה היה כזה big no no, והיום כולם תמימי דעים על זה שלהפך, דווקא כשיש לך חברה שיש בה טכנולוגיה ויש בה AI, אבל גם אם יש בה רכיב שהוא אופרטיבי, פיזי, אז זה נותן לך איזשהו Advantage מאוד מאוד ברור, ואי אפשר להחליף אותך.

אייל דוד: [30:42] אני שם לב למשהו, קצת כמו שאמרת על הייצוב פנים, העניין הזה של דיוק, דיוק, דיוק, דיוק, כל הזמן אני שומע אותו חוזר. כאילו, דיברת על AI, איפה להשתמש ואיפה לא, ברור שזה מעסיק את כולם, אבל, דרך אגב, כנראה שזה גם אחד הדברים שמאוד מעסיק אותך, אולי תרחיבי על זה אחר כך. וכשאת באה לדייק, ודיברת מקודם על עסקים קטנים, שאף אחד לא משרת אותם, או לא משרת אותם מספיק, לא קיימות להם תשתיות כמעט, כי את רואה יותר מבעבר בעצם e-commerce קטנים קמים?

למה גל הפיטורים וה-AI מייצרים יותר עסקים קטנים

טל ניאגו יסעור: [31:15] כן, חד משמעית. זה כבר, אתה יודע, זו תופעה של כמה שנים, כמו שאנחנו רואים. לפני הקורונה, כן. לפני הקורונה, ואז בטח בקורונה. ראית את זה גם, דרך אגב, גם ב-2008, בהרבה, בהרבה משברים, 2008-2018, כאילו, הרבה משברים כלכליים שיש, אבל היום, עם כל מה שקורה ב-AI וגלי המפוטרים שיש וכולי, אתה רואה הרבה יותר אנשים שאו נדרשים לצאת לעצמאות ולחזור למה שנקרא, מה שאני קוראת לו כלכלה, א'-ב' של כלכלה, תקנה בשקל, תמכור בארבע, כאילו, זה אחד, ואני חושבת שגם היום אנשים מבינים שהם רוצים להתעסק בדברים שהם קרובים לליבם. אתה רואה את זה גם בעסקים, אנחנו רואים את זה באנשים סביב 7 באוקטובר, שהתחילו להקים עסקים שמנציחים את הזכר של הסיפור, שאנשים שהם מכירים להם, שאנשים שהם אהובים. זאת אומרת, אנשים רוצים להתעסק במשהו שממלא אותם בסוף. אז זה שני זרמים שקורים עכשיו, או שלושה, זה, אתה יודע מה, זה בעצם שני מקרים. זה גל של אנשים שהם מפוטרים, ש-AI כן יחליף או לא יחליף, או יעשה enablement, כאילו, פשוט הרבה יותר קל היום. זה הרבה יותר קל היום להקים עסק, ולהיות בן אדם הרבה יותר יעיל עם צי של agentים או מערכות שאתה בונה לעצמך. וגם העניין זה שאנשים בסוף רוצים להתעסק במשהו שהם אוהבים, והשקר הזה של ללכת לעבוד באיזה חברה ענקית, ושם ההכנסה הבטוחה וכולי, הוא כבר די הרבה שנים מבינים שזה לא ככה, אבל עכשיו אנחנו ממש מבינים שאין לך יותר קריירות של עשר שנים באותה חברה.

אייל דוד: [33:03] אתה צריך לדאוג לעצמך. זהו, שמעתי, דיברתי עם חברה השבוע, והיא אמרה לי דבר מאוד, שזה אפילו מאוד מסוכן לשבת בתור שכיר ולא להתחיל לדאוג להכנסה הנוספת שלך.

טל ניאגו יסעור: [33:16] מאוד, מאוד. אני מאמינה שלי תמיד היה, וראיתי איך זה מצעיד אותי. ככל שתבנה לעצמך פורטפוליו של הכנסות ועסקים קטנים שהוא מגוון, זה הדבר הכי בטוח בעיניי שאתה יכול לעשות לעצמך, בטח בעולם שמשתנה כל כך מהר. אני ראיתי את זה במשבר של הקורונה, שבדיוק הקמתי חברה אחרת, אבל היו לי עוד שני עסקים קטנים שרצו, ויכולתי לעשות את השיפט. לא יכולתי בזמן הקורונה, היה לי די ברור שאני לא יכולה להמשיך לבנות את הסטארט-אפ שבניתי, לא לרוץ לעולם הפחות או יותר נסגר, אבל היה לי את העסק של אי-קומרס, אז זה מה שהציל אותי ואת הפרנסה של הבית שלי. ואתה רואה את זה פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. ברגע שיש לך תשתית יחסית רחבה של עיסוקים שיש לך, שירותי ייעוץ, מכירה של סחורה,

אייל דוד: [34:08] you name it, אז אתה יותר ככה תיפול על הרגליים. אז זהו, רציתי לשאול אותך באמת מקודם, מה איזה עסק של אי-קומרס, היו לך כמה אני משער, אבל איזה עסק של אי-קומרס שהיה לך שהצליח? האמת שלא היה לי כמה, דווקא, אי-קומרס זה הליכה.

טיפיז: הסייד-ביזנס שהפך למנוע של ehouse

טל ניאגו יסעור: [34:21] שמה עשית, ואיך הצליח? כן, עסק שקוראים לו טיפיז, שמוכר מדבקות קיר לעיצוב הבית. זה משהו שקם כסייד ביזנס, כשעיצבנו את החדר של הבת שלנו הבכורה, של לני, ונתקענו במוצר שמאוד מאוד אהבנו, ולקחנו את הזכיינות על המוצר הזה בישראל, זו הייתה חברה אמריקאית, אבל זה היה מפשן של לבנות, באמת, כאילו רציתי פשוט לבנות משהו, זה הקסים אותי המהירות שבזמנו עבדתי על חברה שנקראת איזי בילד, בעולם השיפוצים, וסטארט-אפ, וגיוסי כסף, טכנולוגיה, וכו' וכו', מורכבות שלמה, ואז אתה מקים עסק של אי-קומרס, מאוד קל, כאילו ההתחלה של זה מאוד קלה, אתה מייבא סחורה, אתה זה, אתה מקים תוך יומיים חנות בשופיפיי, אתה מתחיל למכור, זה הדליק אותי מאוד. אבל אחרי זה, אתה מבין שלעשות את הסקייל זה יותר קשה, וכל התפעול היומיומי הוא קשה. מה שקרה, זה היה משהו קטן שניהלנו מהמחסן הביתי שלנו, ובקורונה כולם היו תקועים בבית, וזה פשוט צמח בקצב מסחרר, ונדרשנו למצוא פתרונות לאחסון יותר גדול, למשלוחים שהם בזמנו עשינו משלוחים לבד, כן, כאילו,

אייל דוד: [35:32] בלילה מסיעים את זה.

טל ניאגו יסעור: [35:36] שליחים שהתחלנו לעבוד עם חברת שילוח, אז הם מגיעים אליך הביתה, אבל הם מגיעים כזה פעם שלושה ימים, פעם וזה, נורא קשה, תעריפים, עניינים. והבנו שאנחנו לא נוכל לצמוח מספיק מהר אם לא נמצא פתרונות טובים יותר, וזה בעצם הייתה ההתחלה של יאוס. כלומר, ההתחלה של יאוס נועדה בשביל לשרת את טיפיז, מתוך הבנה שבטח יש עוד כמה עסקים קטנים כמו טיפיז שצריכים את אותו, יש להם את אותו צורך, ואם נשים את כולם באותו מחסן, נוכל כקהילה לצמוח. ואלעד ואני, אלעד זה שותף שלי לשעבר שהוא כבר לא חלק מהחברה היום, אבל חלק מאוד גדול מהחברה היום, גם כשהוא לא נמצא. כשהתחלנו את יאוס, התחלנו את זה כפתרון, זאת אומרת, זה תוך חודשיים מאז שנולד הרעיון, כבר היו הלקוחות הראשונים המשלמים, רצנו מאוד מהר קדימה. זה בהתינתן בעצם. לא, דווקא לא. לא, לא. כאילו, טיפיז, כן. אבל נכנסו ליאוס לקוחות עוד לפני שסיימנו את המתחם הראשון, שזה עוד היה אתר בנייה. שזה בעצם היו חבר'ה מתוך הנטוורק שלך, של האי-קומרס, או שפשוט מצאתם אותם אונליין? מצאנו אותם אונליין. כאילו, פרסמנו את זה, ובין חברים, וזה היה, זה היה גם תקופת קורונה, כולם היו צריכים פתרון. אבל התחלנו את זה בשביל, כי חשבנו שזה יהיה פתרון טוב, השקענו את הכסף בעצמנו ויצאנו לדרך. זה לא היה ממקום שחיפשנו להקים את החברה הכי גדולה, או לגייס כסף, או עשינו איזשהו כזה, דיברנו עם המון אנשים מהתעשייה, והיו כזה תגובות לפה ולפה. זה כן יעבוד, זה לא יעבוד, ניסו לפני, כל מיני כאלה. לא ירצו לשבת ביחד כי יעתיקו אחד מהשנייה, כל מיני כאלה. ואמרנו, אוקיי, אז במקום להתחיל מבניין, לא נתחיל מקטן. יחידה קטנה, ונצמח משם, וזה הדבר הכי טוב שעשינו. ואז התחלנו בקטן, מילאנו את היחידה הראשונה תוך חודש, לקחנו עוד יחידה, היא גם התמלאה, והטכנולוגיה התחילה בכלל להתפתח אחר כך. זאת אומרת, התחלנו לפתח טכנולוגיה בהתחלה בנינו את הכל במסקינג טייפ, אקסלים, מוצרי מדף, איכשהו הדבר הזה החזיק מעמד. כשעברנו את המיליון דולר בהכנסות אחרי שנה, זה כבר לא עמד, ואז היינו צריכים לפתח טכנולוגיה.

אייל דוד: [37:52] אבל זה היה מדהים, אתה בונה באיטרציות. קלטתי פה משהו, כן, אנחנו נמשיך, דיברנו על דיוק דיוק, קלטתי פה משהו, כאילו בראש שלי, כשדיברת על מדבקות, אמרתי, טוב, אם היא צריכה, כאילו, אם יש לה בעיה של מקום וזה, אז היא מכרה המון המון מדבקות. גם מדבקות זה עסק מדהים, כאילו גם מבחינת שילוח, גם מבחינת אחסון, אז לא, אז אם הייתה לה בעיה. זהו, קחי אותי לשם, שנייה, איך זה נראה מבחינת מספרים, לכמה הגעת שם, איך נראה כזה שוק? תראה, זה נשאר עסק קטן,

"ריל ביזנס": הסגמנט שאף אחד לא טורח לשרת

טל ניאגו יסעור: [38:19] זה לא, מה שקרה זה שבעצם זה צמח בקורונה ובאותו זמן גם יאוס התחיל. אז בשלב יחסית מוקדם אני יצאתי מהעסק. נטע המשיכה לתפעל את העסק והיא בעצם ניהלה את זה והיא הובילה את זה קדימה. אני יחסית בהתחלה כבר לא הצלחתי להחזיק גם את יאוס וגם להיות מעורבת בטיפיז, ונטע עשתה שם עבודה מדהימה. וזה נשאר תמיד עסק קטן במספרים לא גדולים. אני חושבת מתוך תפיסה, ומתוך תפיסה שאנחנו רואים הרבה בעסקים שיושבים ביאוס, שלי היה מאוד קשה לקבל אותה בהתחלה, לא הבנתי אותה, מבחינתי, רגע, איך זה עובד? בוא נעשה איזה ענק, בוא נעשה איזה חברה. ולמדתי שרוב בעלי העסקים ורוב בעלי המותגים, הם לא בהכרח רוצים להיות המיקס סטיילס הבאים. הם לא, לפעמים אתה מקים חנות ספרים בוטיקית, אתה רוצה להישאר חנות ספרים, אתה לא רוצה להיות סטימצקי. והסיבה לזה זה כי זה אנשים שקמים מתוך פשן למשהו, שאנחנו פתחנו את החנות שלנו, כי אהבנו את המוצר, את ההתעסקות ואת היום-יום. ברגע שאתה גדל והופך להיות חברה, ברנד גדול של עשרה עובדים, 20 עובדים, אתה כבר לא בהכרח מתעסק במה שאתה אוהב, אתה נדרש להתעסק הרבה במימון, הרבה בשיווק, הרבה בניהול מלמעלה, לקחת ריסקים, לחצים וכולי, וגיליתי שרוב האנשים לא רוצים את זה. וזה נדרש ממני לעלות על מטוס ולראיין עשרות אנשים בלונדון ובברלין שהם לקוחות שלנו, ולהבין רגע, האם מה שאני רואה בארץ קורה גם שם, למה אתם לא רוצים לגדול? וישבו מולי אנשים שאמרו לי, כי אנחנו אוהבים להתעסק בפיתוח של המוצר, אנחנו אוהבים להתעסק ביום-יום, אנחנו לא רוצים עשרה עובדים, לא כיף לנו, לא טוב לנו. אז לשאלתך, לטיפיס ולאיזה סקייל וכולי, אחד באמת אני לא זוכרת, כי זה היה הקורונה ואני לא רוצה סתם לזרוק דברים, כי באמת באמת נטע עשתה שם את כל עבודת הפיתוח ועבודה מדהימה, אני לא רוצה לא להטעות ולא לקחת את הקרדיט על זה. אבל אני כן אגיד שזה הסגמנט של הלקוחות שאנחנו משרתים אותם, אני קוראת לו real businesses, real business. זה מין סגמנט שבעיניי הוא overlooked, זה כזה מין סגמנט שאנשים שמוכרים, שהופכים להיות עסק אמיתי כשהם מוכרים 200-300 בחודש, שזה לא הרבה, אבל זה בערך השלב שבו אתה כבר עסק ולידי שיכול למשוך לפחות המשכורת של עצמך, ועד שאתה מגיע לנגיד 3,000 משלוחים בחודש, בסדר? זה קטן, במונחי ארה״ב זה פיצי, אבל יש כל כך הרבה כאלה, המון כאלה, ודווקא להם אין את הפתרונות. כי רוב החברות לא קמות בבוקר לשרת אותן, הן לא מספיק מעניינות אף אחד, אם אתה שש, אתה לא יכול לשרת חברה כזו, אין לה, לשמחתי. אנחנו מצאנו את המודל העסקי הנכון שמאפשר לנו להקים עבורם מוצרים, וגם מאפשר לנו להיות חברה שהיא סוליד ברמת היוניט אקונומיקס שלה. זה סגמנט שהוא מדהים, לסגמנט הזה אני קמה בבוקר וזה הסגמנט שאני רוצה לבנות לו אקו סיסטם שלם בסוף, כאילו מבית ספר לעסקים אמיתיים ועד פודקאסטים לעסקים אמיתיים, זה סגמנט שאני מאוד מאמינה בו. אני לא, היום, אני לא מאמינה שכל עסק הוא בהכרח יהיה, אתה יודע, המותג המתפוצץ הבא, לא, לא בהכרח, לא צריך. אז טוב, השתמשתי בזה כסגווי, אם שמת לב, בטיפיס,

אייל דוד: [41:59] כי רציתי, קודם כל משהו שמעניין שאמרת, זה קצת נוגע לאמרת, דיברנו בתחילת השיחה בעצם לקחת עסקים מקומיים ולהפוך אותם לגלובליים. מעניין לדעת אם גם הם רוצים את זה, לאור מה ש... ואז יש פה עניין של מיינדסט בכלל, ולבחור את הנכונים זה אתגר. נכון. והדבר השני זה, עברת בעצם, את כן בעצם עברת קצת כמו סבתא בעצם בתוך המחלקות השונות בחברה, נכון? ממש. אז ספרי קצת מה... סבתא רחל, אגב, לא נראה לי שהזכרתי את השיחה שלו. נכון, שאלת על זה. כן, כן. אז איזה, איזה, אני לא אלך לאתגרים, איזה סוג של עסקים את רואה של תחומים שיותר מצליחים ופחות מצליחים קודם כל?

טל ניאגו יסעור: [42:47] אני חושבת שזה מאוד תלוי בתקופה ובעונתיות. זו האמת, בטח בישראל. אני יכולה להתייחס לעסקים בברלין ובלונדון, אבל בטח בישראל מלחמה, אז אתה תראה את העסקים של מזון ודברים שקשורים לבית וכולי, ואז אמון הטיעוד של חגים וכולי, זה באמת מאוד מאוד תלוי. אני כן אגיד שיש טרנדים מאוד גדולים עכשיו של מאצ'ה, מתפוצץ. כי יש חוסר, נכון? ואני יודע, הייתי ביפן, אז... אני לא יודעת אם זה מחוסר או לא, אני פשוט רואה עוד ועוד ועוד ברנדים מגיעים, ספרים, המון ספרים, המון אנשים שעושים הוצאות. ספרים פיזיים? ספרים פיזיים, ממש ספרים פיזיים. יש אצלנו לא מעט ספרים פיזיים, אנשים שעושים את זה עם הוצאות פרטיות, מאחסנים אצלנו, מפיצים דרכנו, קוסמטיקה. אז אני חושבת שאלה הדברים, נגיד, החדשים שאני רואה, עם שוב דגש על מאצ'ה.

אייל דוד: [43:43] ספרים? ספרים זה לא הגיוני מבחינת משקל, וגם כאילו לאור המצב עכשיו,

למה הפיזי עדיין מנצח בעידן ה-AI

טל ניאגו יסעור: [43:50] שבסדר, נורא קל להוציא ספר יותר ויותר זול, אבל אנשים קוראים ספרים. אנשים קוראים ספרים, בדיוק עכשיו בסוף שבוע קראתי כתבה על Book Clubs, וזה נהיה נורא נפוץ, ונורא זה, כן, אנשים, זה מאוד טרנדי היום, מסתבר. אני לא חושבת שאנשים, בגלל הטרנד הזה, זה היה שבוע ספר, לא כזה, אני גם בן אדם של ספרים, כן, אז אני משוחדת, אבל אנשים עדיין קוראים ספרים פיזית, אנשים עדיין נהנים מהפיזיות של הדבר. דרך אגב, אנשים עדיין אוהבים מוצרים פיזיים, אנחנו בעולם של AI, אנחנו בעולם של זה, אני מתעסקת, אני רואה את הפיזיות בעיניים. כן, יש היום עדיין עולם פיזי לחלוטין,

אייל דוד: [44:27] אנחנו עדיין כי אנשים נהנים לאחוז משהו, לתפוס משהו, לקבל מתנה שהיא פיזית. אני חושב, פיזי, אין ספק, כאילו זה, אני חושב, בלי קשר ל-AI. אני חושב אבל ש... טוב, גם לגבי מאצ'ה זה די ברור, האמת, זה מפתיע, אולי בו זמנית, אבל דווקא סביב הפיזי, יותר קל לנו גם ללכת היום למקומות האלה, נכון? אם דיברנו שנייה על עולם העבודה המשתנה, ויותר קל לי ללכת לסוג כזה של עסק. כי אני ארגיש שיש לי איזשהו חפיר שאני בעצם בונה. נכון, משהו שהוא tangible, זה משהו שהוא לא בעננים, הוא לא באוויר, הוא מוחשי. כל הזמן רובוטים, כן. כן, כולל רובוטים, כולל...

טל ניאגו יסעור: [45:12] כן, אני מרגישה שיותר ויותר אנשים הולכים היום לעולמות האלה. אני יכולה להגיד לך שאני, כיזמת, וגם ראיתי את זה על הצוות שלי, כולל הצוות פיתוח, חלק מהקסם שלי, וזה שיש משהו שהוא tangible, פיזי, שרואים אותו בעיניים, זה מייצר משהו יותר אמיתי, שיותר קל לך להתקדם, שאתה רואה מה שאתה עושה, ואתה רואה את הלקוח שלך, ואיך הוא משתמש, ומה הוא עושה, וזה דבר פיזי, וזה זז מפה לשם, יש לזה קסם מסוים, בטח בעולמות של היום.

אייל דוד: [45:44] ומה בעינייך האתגרים של אותם בעלי עסקים? נלך דווקא על החבר'ה שהזכרת, שאת אוהבת אותם, הקטנים יותר, אנחנו אוהבים את כולם, אבל דווקא אלה, מה האתגרים המשמעותיים שלהם? תראה, קודם כל זה תלוי בשלב שהם נמצאים בו. בואי, נלך כאילו על החנות שלך, זו דוגמה טובה, אני חושב. אני חושבת שההתחלה,

האתגרים האמיתיים של בעלי עסקים קטנים: תשתית ושיווק

טל ניאגו יסעור: [46:05] ההתחלה, ההתחלה היא קשורה לתשתיות של החברה ברמה האופרטיבית דווקא. אמרנו, ממבר בברלין, נכנסתי ליאוס, הייתה לי רשימה של עשרה דברים שאני צריכה לעשות, וזה עשיתי קרוס על הכל ביום שנכנסתי ליאוס. באמת, לא פרסומת, כך הוא אמר. כי אתה מתחיל את העסק, לבנות את החנות האונליין, זה באמת, באמת, באמת החלק הקל. עוד לפני ה-AI ולפני, זה באמת, זה לא כזה מורכב. החלק הקשה זה למצוא את החברות שילוח שאתה עובד איתן, ואיפה אתה מאחסן, ואת החומרי האריזה שאתה מייצר, ומי ימכור לך בסקייל קטן, ואיך אתה מעצב את האריזה, ואיך אתה מנהל את המלאי, וסליקה, וכו' וכו'. זה ההתחלה, זה ברמת התשתית של הביזנס, האופרציה,

אייל דוד: [46:42] זה אחד האתגרים, אתה רואה אנשים שנתקעים שם המון המון זמן. כן, כי יבואו אנשים ויגידו, היי, אני יכול להיכנס לקלוד, או לכל LLM חביב עליי, ואני אתחיל לקבל תשובות, נכון? אז למה זה לא? כי אתה תקבל תשובות, ולא בהכרח תמצא את הצד השני שישתף איתך פעולה.

טל ניאגו יסעור: [46:56] כי בסוף זה עולם של אנשים. זה עולם של אנשים, וזה עולם שאתה צריך לדבר איתם, וזה עולם של הצעות מחיר, ובטח ובטח בישראל, בסדר? בחו"ל, באירופה, אתה תראה היותר ככה לשלוח דרך FedEx או DHL וכולי, אבל גם שם זה מאוד יקר, זה מאוד קשה, צריך את הטכנולוגיה שתתמוך בזה, אז יש את המורכבות הזו, אבל עתיר, בסדר? זה נפתר. אני חושבת שהשלב הבא, אובייסלי, זה שיווק, עד סקייל מסוים. זאת אומרת, מה שאנחנו רואים הרבה זה שלסקייל ההתחלתי, אתה מסתדר בשיווק. בין אם אתה עושה את זה בעצמך עם אייג'נסי, אתה יוצר תוכן, פה לאוזן, וואטאבר, אבל אז זה מגיע לאיזשהו חסם מסוים, ולעשות את הקפיצה הבאה זה הקושי. והחסם בעיניי הכי הכי גדול, והוא קשור לזה, זה התשתיות של החברה ברמה של איך שיזמים מסתכלים על זה. זאת אומרת, אני רואה הבדל מאוד גדול בין עסקים שב-day one ידעו ששיווק הולך לעלות להם ככה, ולא נסמכו על זה שעכשיו השיווק זה פה לאוזן וכאלה, אלא לקחו בחשבון שהם יצטרכו לשלם לא מעט על שיווק, ונערכו לזה מבחינת מימון ומבחינת מיינדסט, שזה לא פחות חשוב, ותמחרו את המוצר בהתאם. ואתה ממש רואה את ההבדל, אתה רואה את ההבדל בין מותגים שהתחילו והלך להם נהדר והם נתקעו, ופתאום הדרך שבה הם תמחרו את המוצר היא לא מכסה את העלויות שלהם, בין אם זה עלויות התפעול, עלויות שירות לקוחות או עלויות השיווק. והדרך שבה הם נערכו לזה מבחינת מימון, פנדינג, בין אם זה בבית, בנקים, משקיע כזה, זה לא עולם של משקיעים בדרך כלל, אז כאילו, הם פשוט לא נערכו לזה, ובעיקר, בעיקר, בעיקר המיינדסט. אתה רואה, אני מדברת עם הרבה אנשים שהם כבר יודעים שהם משקיעים שקל ויוצא ארבע בסוף, אז תשקיעו אלף, יצא ארבעת אלפים, אבל אין. אז בסדר, אז תיקחו הלוואה, זה יחזיר לעצמו ROI, זה לא המיינדסט, ושם, אני חושבת ששם הרבה מהעסקים תקועים, וזו בעיה שאתה צריך להתחיל אותה מלכתחילה. זאת אומרת, איך שאתה מתחיל את הביזנס הזה, אתה צריך לחשוב על הדברים האלה. וכשאת חושבת על הבית הספר הזה שהזכרת, איך את הולכת לגשת לאירוע הזה? לאירוע הזה, שוב, בהקשר של מה שהצבעת עליו עכשיו. אז אני חושבת ששוב, להקים היום עסקים זה מורכב מכמה חזיתות, יש את העולם של הידע, של ה-Knowhow, שהוא קיים היום ביוטיוב וזה וזה. אני לא חושבת, דרך אגב, שהוא קיים באקדמיה. אני חושבת שהאקדמיות היום עובדות מאוד מאוד חזק על איך, מה תפקידם היום בכוח, זאת אומרת, יש להם תפקיד חשוב באיך לחשוב וכולי, אבל יש את עולם ה-Knowhow, שאני חושבת שצריך להנגיש אותו בצורה טובה יותר ועדכנית יותר, ולרכז אותו, כי יש כל כך הרבה ידע וכולי. אבל זה אחד, ידע של לא איך אתה מקים, שוב, מפלצת, איך אתה מקים עסק שאתה חי ממנו, ואולי מפרנס עוד כמה אנשים ממנו. זה אחד. שתיים, זה עניין של המיינדסט, זה העניין הפסיכולוגי שבדבר. איך אתה כאדם חי ממקום של השקעה התחלתית, של עונתיות, של נערך למקום שבו הפסדת קצת כסף, או החודש, משכיר שרגיל להרוויח paycheck מסוים קבוע כל הזמן, פתאום יש סיכוי שאתה בעונה אחת עושה 100 אלף דולר, ורבעון אחרי זה אתה לא עושה כסף בכלל, איך אתה לא נבהל מזה, איך אתה עושה בורדים עם עצמך, או לא עם עצמך, איך אתה מכין תוכנית שנתית, אה? כל המיינדסט הזה. מימון, תמחור, חיבור לאנשים אחרים, כי אחד מהדברים שאנחנו גילינו שעוזר להישרדות של אותם בעלי עסקים, זה הביחד הזה. זה להבין שעוד אנשים מתמודדים עם מה שאתה מתמודד, שזה חלק מהדבר. אתה תקוע בבית לבד עם עצמך, אתה לא יודע שככה העולם הזה מתנהל, ואף אחד לא מדבר על זה. מבחינתי בית ספר למינהל עסקים אמיתיים, זה אחד שיכסה בעצם את כל הדברים האלה, כי אתה יודע, ואז דברים היותר ברורים של שיווק בעידן החדש, איך אתה מכניס AI לעסק, איך אתה, איך אתה ניגש לזה.

אייל דוד: [51:04] ואז כשאני חושב על הבית ספר הזה, אז ככל שזה, אם אמרנו הכל אנשים, אני לא מדמיין שבית ספר כזה מועבר על ידי AI. לא,

טל ניאגו יסעור: [51:14] הוא לא מועבר על ידי AI. זה לא תכנים שחלק מהתכנים יכולים, AI יכול לתמוך בזה, אבל בפרספקטיבה שלי, הסיבה שבה אנחנו הקמנו את TES כמו שהקמנו, כפלטפורמה פיזית וטכנולוגית, שזה סופר סופר קשה, והרבה אנשים הרימו על זה גבה, וכאילו באמת, חברה שונה בנוף, ויש לזה את המורכבות ויש לזה אלף ואחד יתרונות, אבל בסוף אנחנו מתעסקים בעולם שבו אנשים מוכרים אונליין סחורה פיזית. זאת אומרת, מלכתחילה זה עולם שבו יש לך פן שהוא אונליין טכנולוגי ופן שהוא פיזי, ומאותו מקום, אתה יודע, זה בסוף קומרס ומסחר, יש בן אדם שקונה מהצד השני, אתה לא יכול לעשות את הדברים האלה ב-AI, אתה לא יכול לעשות אותם רק ב-AI, זה מיקס של הכל.

אייל דוד: [52:03] כן, לא, גם העניין ששוב, אני רוצה להיות חלק מקבוצה, אני רוצה להיות חלק מקהילה, אז אני לא רוצה לשבת בבית עכשיו, רוב הסיכויים שאני לא אשב ואלמד כאילו מול מחשב או מול device. לא. מעניין, איזושהי השערה, את לא מבינה כמה זמן אנחנו מדברים, זה מרגיש פה כמו קזינו, כי אין שעון בשום מקום, אבל זה היה כאילו... אני רואה את השיחות שלנו, נכון? וכשאת שנייה לוקחת לאיפה זה ילך, כאילו, מה ההשערות שלך? זה זה, בואי נקרא לזה עולם העסקים הקטנים, e-commerce, כזה. וואו, באמת שזה מרגש לדבר על זה היום,

בית ספר לעסקים אמיתיים והעתיד של הסגמנט

טל ניאגו יסעור: [52:38] בעידן הזה, כי אני חושבת שזו התקופה הכי מרגשת של עסקים קטנים, של סולופרנרס ומיקרו ברנדס, וזה תמיד היה שם, תמיד תמיד זה היה שם, ועכשיו זה בעיניי הולך להתפוצץ. אחד, כי זה יותר קל, אותן סיבות שדיברנו עליהן, הרבה יותר קל לבנות את זה היום, הרבה יותר קל לתפעל את זה היום. שוב, כשאני אומרת קל, זה לא שזה קל, לא קל בכלל, אבל הרבה יותר מתאפשר לעשות את הדברים האלה, זה הרבה יותר זול, זה הרבה יותר בהישג יד, נקרא לזה ככה. והסיבה השנייה, זה בגלל שהרבה יותר אנשים הולכים להיפלט ממקום העבודה שלהם. אז אני חושבת שבשנים הקרובות אנחנו נראה הרבה, הרבה, הרבה יותר אנשים שמקימים עסקים קטנים, בין אם זה פיזיים או לא, אבל בעיניי יהיה הרבה יותר אימפקט דווקא לדברים הפיזיים ואנחנו נראה יותר נותני שירותים שמוכרים גם סחורה פיזית, אנחנו רואים את זה גם היום, מאמן כושר שמוכר מזרנים, יועצת הנקה שמוכרת מנשאים, אנשים שמייצרים תוכן ומוכרים מותגים של עצמם שמפותחים, אנחנו רואים את זה כבר היום, אנחנו נראה את זה בסקיילים הרבה יותר גדולים. והחזון שלי לגבי זה שבאמת אני חושבת שבסוף יתפתח אקו-סיסטם שלם סביב אותו סגמנט, ממערכת בנקאות שתשרת את הסגמנט הזה ועד מערכות ותוכנות ותשתיות פיזיות וקהילות, you name it, אבל סגמנט שם ממש הולך להיות עולם.

אייל דוד: [54:16] ובצד היותר פסימי, כאילו אם את מסתכלת שנייה איפה הוא, עזבי, לא פסימי, אם אנחנו רוצים עכשיו דווקא לדחוף קדימה וללכת להקים עסק, בסדר? כן. מה המקום שהיית הכי מתמקדת בו לפני הכול?

טל ניאגו יסעור: [54:28] עולם השיווק, איך אתה הולך להגיע ללקוחות, מי הולך לקנות את זה? החשש הזה של האם יהיה מישהו בצד השני שיקנה את הדבר? כי מה יקרה לכלכלה, והאם יהיו מפוטרים שיוכלו להרשות לעצמם או לא להרשות לעצמם, ויהיה הרבה רעש, ויהיה הרבה כאלה, אז כל דבר שאתה מקים יהיה. אז אתה חייב קודם כל לדעת, מעבר לכל מה שדיברנו, על איך אתה, למי אתה הולך לשווק את זה, ואיך אתה הולך להגיע לאנשים. אני בטוחה שיקומו הרבה פתרונות, כמו שכשפייסבוק קם לעולם, פתאום זה אפשר לכל אדם לפרסם את עצמו, את השירותים שלו. אני חושבת שהם עוד לא נולדו. ברור שיש את כל מה שקשור לחיפוש ב-AI וכולי, ברור. אני חושבת שבאמת באמת, עוד לא ראינו את הפלטפורמות החדשות של השיווק, עוד לא ראינו את הכלים שיעזרו לאנשים לשווק את עצמם.

אייל דוד: [55:21] אני לא יודעת, אני באמת... אז אני אציע צורת מחשבה, בסדר? שאני חשבתי. קודם כל, אם תהיה קנייה אג'נטית, טוב, נשים בצד שיווק, רגע, זה טובותו מסובך, אבל אפשר לעשות את מה שאת עשית, אני חושב שבעצם זה לזהות שיש פה שוק, יש פה בעיה, ואז ללכת, אם את מדברת על שיווק, אז ללכת ולייצר את הערוץ הזה, אולי להתחיל משם כבר כמה שנים, תעשו פודקאסט, תעשו וואטאבר, זה כנראה האזור. הדבר השני זה שאם יש, יש לי מחשבה על איזשהו אזור שעומד להתפוצץ, ויהיו שם מלא מלא עסקים, אז זה דווקא באמת להיבט הזה של השירות, אז כאילו יש נפט. נגיד דיברנו על, לא יודע מה, נגיד עכשיו יקומו מלא עסקים סביב אפייה ביתית, ויש להם צורך כלשהו, יש להם צורך כלשהו שאני כשירות יכול לענות עליו, אז אני לא אתבאס אולי מזה שאני לא יכול ללכת ולפתוח את עסק האפייה הביתית שלי, אני אלך לעשות עסק שתומך באפייה ביתית. לגמרי, לגמרי. ואז שם אפשר להתחיל לעבוד על שיווק, ובעצם ערוץ... אני חושבת שזה די אולי קצת דומה לסיפור שלי, כי בסופו של יום אנחנו הקמנו,

טל ניאגו יסעור: [56:27] לא ראלעד ואני, יכולנו להקים חברת e-commerce מותג ולהצטרף אצלנו לטרנד של הזה, ואנחנו בעצם בנינו תשתית שתשרת את אותו טרנד שהתפתח או את אותו סגמנט שצמח. בדיוק, בדיוק, בדיוק לשם הבנתי. נכון, נכון. מהמם.

אייל דוד: [56:46] תקשיבי, היה לי מה זה כיף. גם לי, מאוד. את גמרה לי, תחזרי לפה שוב. אם את, אם את, יש לך איזשהו הימור על העתיד הזה. מתי הוא יקרה. לא מתי הוא יקרה, זה לא נכון להגיד, אבל פשוט לא דיברנו בכלל, הרגיש לי, דיברנו על מפוטרים, דיברנו על סבתות, לא יודע, אבל כאילו, מבוגרים יותר, אבל לא דיברנו על ג'וניורים ועל צעירים יותר, שזה לדעתי גם בוסט משמעותי שיהיה בעולם הזה? ממש. מה כאילו ההימור שלך לגבי הסגמנט הזה? ספציפית שאנשים שמסיימים עכשיו לצורך הלימודים. כן, כן, כן, כן. זה סגמנט, זה... כי אמרנו, מנהל עסקים, אני לא יודע מה הם לומדים היום. הם לא.

הג'וניורים שייכנסו לעצמאות כי אין ברירה

טל ניאגו יסעור: [57:25] הם לומדים. אבל זה קשה, כל מי שהיום לומד, תראה, זה מתחיל מאנשים שמסיימים תואר ראשון מאדריכלות ועורכי דין ורואי חשבון ובמקצועות הצווארון הלבן החופשי, ששם כבר היום, כאילו קשה, כבר לפני היה קשה למצוא עבודה, אבל עכשיו בטח ובטח, אתה כבר צריך פחות שרטטים ופחות עורכי דין וכולי, אז קשה. ועד עולם הפיתוח, המהנדסים של למצוא עבודה היום בתור ג'וניור, זה סופר סופר קשה. אז אני צופה שאותו סגמנט של אנשים שסיימו הרגע את הלימודים שלהם ייכנסו לעצמאות, כי לא תהיה להם ברירה, ושוב, בין אם קשה, כי על מה תייעץ שהרגע סיימת, כן? אז כנראה לא כיועץ ולא, אבל כ-pure commerce, כמו שעשו לפני מאות שנים של לקנות למכור, אין ברירה. לגבי מתי זה יקרה, אני חושבת שזה כבר קורה. אני חושבת שהקצב שזה קורה הוא הרבה יותר מהיר ממה שאני אפילו דמיינתי. אני רואה שמיום ליום זה מתקדם הרבה יותר מהר. זאת אומרת, אני רואה את כמות העסקים שמגיעים, אני רואה את כמות המפוטרים, אני רואה את הקושי בלמצוא עבודה ומה זה עושה, את האימפקט. בוא נראה לאן זה ילך, בוא נראה אם יהיה מישהו בצד השני או תהיה כלכלה תומכת. אני מאמינה שכן, זאת אומרת אני מאמינה שתהיה את הכלכלה שתתמוך בזה. נו, לא, אז מצאנו גם אחלה סיבה, שתחזרי ותעדכני, מהמם, איזה כיף. ממש, ממש כיף. תודה רבה. תודה רבה. איך יוצרים איתך קשר, אם רוצים, לינקדאין עושים? אפשר לינקדאין, מיילים, אני slow to response, אבל אפשר מיילים, המייל שלי זה טל, tal@joinehouse.com. אז זה גם מתאנדקס בעצם, בתפלול ובהכל. בדיוק, בדיוק, נראה לי שזו הדרך הכי פשוטה. ואיזה סוג של עסקים הכי רלוונטי בעצם, באיזה שלב ואיך להגיע לכאן? כל שלב, מהשלב שיש לך רעיון ואתה הולך עם רעיון ורוצים לבוא לשבת אצלנו ב-open space וככה לטבות את ה... להתחיל לעבוד על זה, ועד עסקים מאוד מאוד גדולים ששוכרים באלפים, אנחנו שם.

אייל דוד: [59:32] מעולה. יאללה, אז עכשיו נגיד באמת תודה, והיה כיף. תודה רבה. יאללה, ביי בינתיים. ביי ביי.