תמלול: סיגלית שדה | Lusha | פרק תכלס: איך יודעים מה יביא הכי הרבה אימפקט?

שלוש שאלות הסייזינג: היקף, כאב ותדירות

אייל דוד: [00:01] אז תכלס, איך יודעים באיזו בעיה או הזדמנות הכי שווה להתמקד שיביאו הכי הרבה אימפקט? הנה קטע קצר מהראיון המלא עם סיגלית מלושה.

סיגלית שדה: [00:14] אוקיי, הסייזינג הזה זה בעצם, צריך לענות על שלוש שאלות עיקריות. אחד כמותי, על כמה אנשים זה משפיע, מי זה הסגמנט שאני תוקפת, על כמה אנשים הוא משפיע, האם הוא נמצא בתוך ה-customer base שלי, האם זה, אני צריכה ללכת לעשות לו acquisition, מה הערך העסקי, האם זה פיצ'ר שאני יכולה לעשות לו מוניטיזציה. אחר כך אני נכנסת לרמת הכאב, כמו שאמרתי לפני כן, האם זה nice to have או must have, כמה זה כואב, כמה הם מנסים לפתור את זה היום בעצמם ולא מצליחים. ואחר כך, בסוף, הלבר השלישי זה מה הפריקוונסי, כמה פעמים הם פוגשים את הכאב. כי נגיד שמצאתי בעיה נורא נורא כואבת, אבל זה קורה רק ללקוחות מאוד נישתיים, או נורא נורא נורא גדולים שהם לא מייצגים את ה-customer base שלי, או אפילו, זו בעיה נורא כואבת, אבל מתמודדים איתה פעם בחצי שנה, אז כנראה שלא כדאי לנו לפתור אותה.

אייל דוד: [01:03] יש יוצאים מהכלל.

סיגלית שדה: [01:03] יש יוצאים מהכלל, כן, תמיד יש, אבל צריך להיות נורא mindful לכל המדדים, לכל בעצם המדדים האלה, כדי להבין האם זו בעיה שצריך לפתור. אחרי שעונים על כל השאלות האלה, אני חושבת שיש like a solid answer in hand,

אינישיאטיבות בלי dollar sign ומחוץ למטריקות

אייל דוד: [01:15] וה-PM בעצמו יודע לענות על זה כבר. את יודעת, לא, זה מאוד נכון, יש גם באמת יוצאים מהכלל, את יודעת, מספיק שסתם, שה-power user שלך צריך את הדשבורד הזה כדי לקחת ממנו צילום למצגת הרבעונית, אז כנראה, לא יודע אם זה כואב מספיק, אבל תמיד יש את ההיבט של, אוקיי, יש לי באמת כמה אינישיאטיבות, חקרתי אותן כנראה מאוד טוב, עכשיו לך תשווה ביניהן, ואז תמיד, אם אין dollar sign, שלא תמיד, לא בכל המוצרים נתון, זו נקודה שנורא מעניינת אותי. אז רצינו ללכת מתודי, בואי נלך מתודי, אבל זה בעיניי המקום שאני הכי סקרן לגביו. אז נגיד שאת עובדת עם ה-PMים אצלך, הרי יש את המטריקות של החברה, שהן הכי חשובות באותו רגע. נכון. אז בעצם אתם מסתכלים על זה אחת לרבעון, וגוזרים משם בעצם את האינישיאטיבות. אם אני עכשיו אבוא ואחשוב על משהו אחר שפוגע בדולר סיין, אבל שהוא לא מחובר כנראה למה שכרגע לחברה חשוב, יש לזה גם משקל בתוך התיעדוף, איך זה נראה?

סיגלית שדה: [02:21] חד משמעית. אני חושבת שאנחנו נותנים בלושה, לא בכל מקום אני חייבת להודות פגשתי את זה, אבל בלושה אם יש dollar sign ואם מצליחים להצמיד value לפיצ'ר, גם אם זה לא נמצא בתוך המטריקות של החברה, של הקבוצה, אנחנו כן מאפשרים את היכולת להתקדם ולהשפיע, כי בסוף מנהלי מוצר נמצאים כאן כדי להביא ערך עסקי. וגם אם זה לא בדרכים שאנחנו כמנג'מנט חשבנו עליהן, אני חושבת שחשוב ממש לאפשר להם לעשות את זה.

אייל דוד: [02:47] כן, נגיד את כל אלה ש... יש בכלל פיצ'רים טכניים שיחסכו כסף לחברה. נכון. אז אותם דווקא יותר קל לכמת בדרך כלל, אני חושב.

סיגלית שדה: [02:47] נכון, כי אז אתה ממש יודע כמה כסף חסכת, אבל גם כל פיצ'ר אפשר. אם האסאמפשנז והבול פארק שלך מספיק טובים, אתה יודע מה הערך העסקי, אתה יודע כמה לקוחות תחזיר, ואז אתה יכול לכמת את הסבסקריפשן שלהם. אתה יכול להסתכל על קונברז'ן וסיינאפס ולראות כמה לקוחות חדשים הבאת, או כמה לקוחות עשו אפסלים בעקבות פיצ'רים שהשקת. בסוף אפשר באמת עם אותו framework להבין כמה ערך עסקי הבאת לארגון גם בדיעבד,

אייל דוד: [03:27] גם לפני כן וגם אחרי כן.

סיגלית שדה: [03:36] כן, אחרי כן זה תמיד אפשרי.

אייל דוד: [03:36] אז אוקיי, אז הלכתי, הלכתי ובדרך בעצם הבנתי ממש טוב את הבעיה, יש לי רשימה של בעיות, אני מבין על מי הן משפיעות. נתנו להן כנראה איזושהי מידה כדי שנוכל להשוות בין... מה המדדים שאת עובדת איתם, איך זה נראה?

score לבעיות ו-ICE לפתרונות

סיגלית שדה: [03:54] עכשיו יש שני מדדים. יש אחד ברמת ה-opportunity, כמו שאמרתי, כמה זה כואב, כמה פעמים זה פוגש אותי, וכמותית, כלומר מי הסגמנט וכמה ממנו יש. זו באמת נוסחה מתמטית שבסופה יוצא ממנה, יוצא איזשהו score, ואז בחרנו את הבעיות. עכשיו לכל בעיה יש לה פתרון אחד, סליחה, שני פתרונות או שלושה. עכשיו צריך לדרג את הפתרונות בפנים, ושם כבר אנחנו נכנסים למתודות של ICE, כלומר צריך להשוות את ה-impact versus ה-effort.

אייל דוד: [04:28] זה היה פרק תכלס, מתוך פרודקט בילדר. רוצים לשמוע את השיחה המלאה? חפשו אותה בפיד, ואל תשכחו לעקוב אחרינו.