תמלול: שוקי אהרונוביץ׳ | Cinch | בארלי־סטייג׳ בונים חברה, לא רק מוצר

אינטרו: שוקי חוזר לפרק שני

אייל דוד: [00:00] היי זה אייל, הפעם חוזר לפרק נוסף שוקי אהרונוביץ' זוכרים אותו בוודאי כמנהל מוצר באוגורי, עכשיו הוא הפרודקט הראשון בסינץ'. בפרק דיברנו על המעבר לארלי סטייג' קטן איך בונים חברה ולא רק מוצר, ואיך מוצאים פרודקט מרקט פיט, ועל עולם הסאפליי צ'יין. בעצם הכל התחיל מטוויט קטן ששוקי פרסם ומפה נולדה השיחה. אז הנה אנחנו עם שוקי. מה העניינים? כיף שחזרת

שוקי אהרונוביץ׳: [00:32] בסדר גמור, כיף לחזור ממש. היה פרק מעולה איתך הפרק הקודם, אחד המוצלחים, היית עוד באוגורי אני זוכר נכון, תרוצו לשמוע על אמפרות פי.אם, פרק מצוין, קיבלנו הרבה פידבקים מאז

אייל דוד: [00:46] מדהים, איזה כיף. וכן, כאילו שלא ידעת. ספר לי דקה, אז באמת מאז שהתארחת פה פעם אחרונה עברת דרך, נכון? אני לא יודע לפני כמה זמן זה היה, אני כן יודע שהתחלת לעבוד במקום החדש, כבר לא חדש, לפני שנה

מה עשה מאז אוגורי: לחפש את עצמי

שוקי אהרונוביץ׳: [00:59] נכון, מה עשית בעצם מאז אוגורי, איך זה נראה? כן, אז אני חושב שאיפשהו בסוף הקדנצה שלי באוגורי בעצם התחלתי לחפש את עצמי קצת ולשאול את עצמי שאלות על מה אני רוצה לעשות בשנה השלישית והרביעית שלי בניהול מוצר, ואני חושב שבעצם הבנתי שהגעתי לנקודה שבה יש לי מה להגיד על ניהול מוצר. אני לא רק רוצה לעשות ניהול מוצר, אני רוצה להגדיר ניהול מוצר, אני רוצה לבנות מוצר כאילו לבנות מוצר מהשלבים השונים ולהגדיר אותו בכל מיני רמות. אז הגעתי לנקודה שיש לי C על פרודקט, יש סוגי מנהל מוצר שאני מעדיף יותר ופחות, יש סגנונות שאני אוהב, יש לי פלייבוקים, יש לי כזה, יש לי בראש מה אני מאמין שלי כשזה מגיע לניהול מוצר, ורציתי לממש את זה

אייל דוד: [01:49] אפילו להגיד לפני שאתה ממשיך, שאני ראיתי את התוכן שלך בטוויטר, אחלה, תעקבו אתם חייבים

שוקי אהרונוביץ׳: [01:55] תודה רבה, תודה רבה. ועוד משהו שדגדג לי זה שזה מתקשר לנקודה הראשונה, שבעצם הרגשתי שאני רוצה לבנות חברה ולא מוצר זאת אומרת, בסוף לבנות מוצר זה אלמנט שיש בו UI UX אלגוריתמיקה R&D לקוחות, מעולה, אבל אני אומר את הפרודקט מיינדסט הזה אני רוצה to apply לבניית חברה לכל התהליכים של החברה, לקסטומר סקסס וסיילס ואונבורדינג של אמפלוייז ואמפלוי ברנדינג והגדרה של כזה כל מיני תהליכים בחברה שאני רוצה לקחת בהם חלק, וכאילו לבנות, במקום לבנות מוצר בגובה של מוצר אלא בגובה של חברה, והחברה היא המוצר אז הרגשתי את הפאשן הזה, וגם התחשק לי, וזה נקודה שאני לא יודע איך להגיד אותה חוץ מזה שהתחשק לי סיפור הרפתקאות כאילו הרגשתי כזה בחברות גדולות שהייתי, במיד סייז קמפני ומעלה, שזה, וזה בטח אולי נכון גם לקורפורטים הרגשתי זה קצת כמו, לא יודע, סיפור כמו מלחמה ושלום או מאה שנים של בדידות, משהו כזה מורכב, ניואנסים, ליבו של האדם, מאות דמויות, כאילו כאלה ומה שאני רציתי זה הארי פוטר, אני רציתי כאילו להיות חלק מצוות קטן שעובר מסע כזה, טובים מול רעים ועושים את הבלתי אפשרי, ורציתי את החוויה הזאת אז איפשהו שם הבנתי שכנראה שמה שאני מחפש זה להצטרף לארלי סטייג' סטארטאפ כפרודקט ראשון וזה היה כל מה שרציתי, להתחיל משם ולהתחיל מאפס. אני לא זוכר את השיחה שלנו סביב זה ובעצם התחלת לצאת לדייטינג, נכון? נכון, אז התהליך הוא שבעצם התחלתי קודם כל איזשהו pre-discovery כזה, נקרא לזה שהתחלתי לדבר עם PMים אחרים בארלי סטייג' סטארט-אפ כדי להבין את החוויה שלהם ומה הפרוז ומה הקונס ומה הם אוהבים ומה הטיפים שלהם אליי כזה, כמו שהוא שמחפש, ואגב נקודה מעניינת שעלתה מכולם ואחרי זה גם השתמשתי עם זה מאוד בתהליך החיפוש שלי. בסוף, בסוף כולם, מה שעשה את החוויה לטובה או רעה זה היחסים עם הקו-פאונדרים כזה, זה המייק או ברייק של הקריירה שלהם, זה מה שהפך את החוויה מבלתי נסבלת למדהימה, וזה גם מה שלקחתי את זה איתי. ואז התחלתי לעשות לעצמי את הדיסקאברי בוא נגיד של הנטוורק של האופורטוניטיז, התחלתי לדבר עם VCים, לפנות לכל מיני אנשים, להגיד שכזה היי אני חושב שאני מחפש אני מחפש תפקיד מהסוג הזה, כי דעת כאילו די מה אתה רוצה, שזה מושלם, הרבה לא מגיעים ככה אני חושב שבכללי, גם באוגורי וגם פה, זה היה כבר נקודות בקריירה שהרגשתי שאני לוקח את המושכות של, אני יודע, קודם כל אני מתחיל במה אני רוצה, ואז משם יוצא לחיפוש שלי. בשלבים היותר מוקדמים של הקריירה בטח כשאתה ג'וניור, חסר ניסיון ואף אחד לא רוצה אותך, אתה לוקח קצת מה שאתה יכול, וגם הקורות חיים נראים ככה זאת אומרת מקומות שנסגרו אחרי חצי שנה, או מקומות שהיה נורא טוקסיק וסבלתי שם, אבל כזה הייתי צריך כזה לצבור את הניסיון ואני נורא גאה בקדנציות האחרונות שלי, כי זה הקדנציות שהתחילו מלשאול את עצמי מה אני מחפש ולהילחם על זה ולהשיג את זה, ולעצב לעצמי כאילו את המזל שלי. אז כן, זה ממש כזה לקחת שליטה בנרטיב של הקריירה. ואז בעצם הגעת לסינץ', אתה רוצה לספר טיפה? אוקיי, לפני שנה, כן, אז הגעתי לסינץ'. סינץ' בתהליך הדייטינג היה תהליך ארוך. ידעת מה הם עושים? הכרת את העשייה הזו בכלל? זה סינץ', הם סטארט-אפ בעולם הלוגיסטיקה ספציפית מוצר ללוגיסטיקה בחברות יצרניות, קוקה קולה כאלה גדולות, נכון? אז קוקה קולה הם לא לקוחות שלנו אבל זו דוגמה טובה ללקוחות שלנו שאנחנו תמיד זורקים כדוגמה, חברות יצרניות שצריכות לקבל חומרי גלם ולשלוח אותם הרבה פעמים גלובלי, מייצרים בסין, מוכרים באירופה, יש להם דיסטריביושן סנטרס בערב הסעודית, והמשלוחים האלה הם משלוחים שהם מורכבים, זאת אומרת זה אונייה שהופכת לרכבת שהופכת למטוס, שהופך למשאית שעובר לאיזה שליח UPS שמגיש לך חבילה ליד הדלת לפעמים, או במקרים אחרים רכבת שמגיעה לאיזה מפעל ופורקת לו 500 טון פלסטיק בפתח המפעל הכרת את העולם הזה לפני? לא, ממש לא. הכרתי את העולם היצרני מעבודה באוגורי, שאוגורי זה מערכת למפעלים, אז כן הכרתי את המורכבות של העולם הזה ואת כמה הם צמאים לטכנולוגיות חדשות, וקצת איך זה נראה למכור לארגונים כאלה, אבל כן, את עולם הלוגיסטיקה עצמו

פאשן להרפתקה: הארי פוטר מול מלחמה ושלום

תהליך הדייטינג: pre-discovery ונטוורקינג

לקחת שליטה בנרטיב של הקריירה

מהו סינץ': לוגיסטיקה לחברות יצרניות

אייל דוד: [06:22] ואת המורכבות שהוא מביא איתה לא הכרתי. אז אוקיי, אז הגעת לפגוש אותם, לא כל כך הכרת, ובאמת כנראה שעשו עליך רושם מאוד טוב היזמים

שוקי אהרונוביץ׳: [06:30] כן, גם היזמים וגם הצוות שפגשתי, וגם התהליך, זה שהתהליך היה כמו שדמיינתי זה כבר בעצמו כזה היה לי סיגנל חיובי. התהליך היה ארוך בכוונה משני הצדדים, כי הבנו שזה רגע, הם הבינו שהגיוס של פרודקט מנג'ר ראשון זה מהתפקידים המשמעותיים שאפשר לגייס, אני הבנתי שכזה, החוויה של איך זה לעבוד בסטארטאפ שהוא כל כך צפוף, כל כך קטן, אנחנו ליטרלי בשני חדרים, כשבחדר אחד יש שמונה אנשים, סבבה? ובחדר שני יש עוד איזה שניים, זה כזה חוויה מאוד מאוד צפופה, אז היכולת לעבוד איתם וגם בטח אם אני מגיע עם אג'נדה פרודקט, אני מגיע, אני לא כל כך מגיע כספוג, אני מגיע אופיניונייטד, אני מגיע עם דעה על איך לעשות פרודקט ומה אני מחפש ומה אותו עונה שאני מחפש לעצמי, ולהבין שיהיה לי את המקום לעשות את זה, ושזה לא יהיה חיכוך תמידי מול קו פאונדרים, שיש להם איזשהו אני מאמין או אג'נדה מאוד מוסדרת שבמקרה היא הפוכה לשלי, אז גם כזה להבין מה האג'נדות שלהם ומה אני מאמין שלהם, וגם לוודא שכשאני ארצה ואני אבוא ונביא איזה קייס, להבין שיש בצד השני מישהו ששומע ומקשיב וחושב ושוקל. כמה זמן נמשך התהליך הזה? וואי, התהליך נראה לי היה, אני חושב, איזה ארבעה חודשים של שיחות בלואו טאץ' כזה הייתה שיחה ראשונה עם הקו פאונדר, ואז כזה דיברנו אחרי עוד חודש, גם אחרי שהם קצת ראו עוד אנשים ואז לאט לאט חיממנו את הקצב ולהיפגש עם הפתחים, ואז בעצם אני אקח את זה לשם

אייל דוד: [08:03] אנחנו בעצם, זה היום נושא הפרק, אנחנו נדבר על ההבדלים בעצם בין עבודה בארלי סטייג', פרודקט בארלי סטייג' ורסס מיד, אבל בואו נעצור שנייה

הביזנס: לקבל חומרי גלם, לשלוח מוצרים

שוקי אהרונוביץ׳: [08:11] בטח, וספר לנו שנייה על החברה כאילו ממש על הביזנס, איך זה עובד. מעולה, אז סינץ' זה מוצר לוגיסטיקה לחברות יצרניות, אז כמו שאמרנו, בכל חברה יצרנית יש צוות לוגיסטיקה שחייב לקבל חומרי גלם ולשלוח מוצרים מוגמרים ללקוחות ללקוחות פרטיים, למפעלים אחרים, לחנויות, כזה כל עסק והמורכבות שלו, והדיי טו דיי של הלקוחות שלנו לפני שהם מגיעים לסינץ' זה דיי טו דיי של קצת 1980, הם מקבלים אינפורמציה נגיד, מקבלים חשבוניות, מקבלים הצעות מחיר, מדפיסים אותם, שמים אותם באקסל, שמים אותם, סליחה, בקלאסר, את הקלאסר שמים בזה ארונית, אחרי זה אלה מושג

אייל דוד: [08:49] יש פה רעשים, אחרי זה אלה מושג, קח את זה בנחת, אז את

שוקי אהרונוביץ׳: [08:57] סיימת. הקלאסר הזה בארונית, הם טובעים באינסוף מיילים של עדכונים על המשלוחים

מהו משלוח גלובלי מורכב

אייל דוד: [09:05] שלהם, כי המשלוחים, משלוחים גלובליים זה דבר רועש. לא, ספר דקה על העולם הזה, מה זה בעצם משלוח כזה? אמרת, זה מין רובוטריק כזה שעובר

שוקי אהרונוביץ׳: [09:13] עובר למשאית, איך זה נראה? אז מה זה משלוח? משלוח זה זה, זה, משאית שבאה לאסוף 700 ארגזים של חולצות ממפעל בסין ומעבירה את זה לנמל בשנגחאי, ובנמל בשנגחאי המשלוח מפוצל לאיזה שבעה קונטיינרים שונים, כל קונטיינר הולך ליעד אחר, לווירהאוס אחר לאחד באירופה, אחד בקוריאה, אחד ביפן, אחד בארצות הברית, ואז מתוך, אחרי שזה הגיע לנמל, נגיד לנמל של קוריאה, אז מגיעה המשאית אחרת, לוקחת את הסחורה, מעבירה אותה לדיסטריביושן סנטר של אותו לקוח באותה מדינה, בדרך צריך לשלם מכס כזה לשלם דיוטיז, אתה יודע, במיוחד עכשיו עם כל הבלגן של הטאריפס של טראמפ אז יש בלגן מטורף סביב הסיפור הזה. זה ממש בטח תפס אתכם, נכון? זה ממש תפס אותנו, זה ממש העסיק את הלקוחות שלנו בעצם מה שהכי מפחיד אותם זה החוסר פרדיקטביליות, הם בעצם, הם גם לא סומכים על רשויות או מכס, שנגיד כשהמשלוח שלהם יגיע למדינת יעד, יחייבו אותו במס הנכון, כי המס משתנה כל יומיים, אז כזה רגע אני בטוח שהם עוקבים אחרי הטאקס קוד והם לא נתנו לי את הרייט הישן, יותר החדש, יותר, הזה, וגם תקופה שהם באים לחוצים כי הדבר הזה משפיע ישירות על הגרוס מרג'ינס שלהם, ובכזה רגע, מה הולך להיות הגרוס מרג'ינס שלי ב-Q2? וזהו, אתם מוצר, בואו נדבר שנייה גם על

חוסר פרדיקטביליות, מכסים והטאריפים של טראמפ

אייל דוד: [10:35] העניין הזה, אתם נוגעים בדיוק בנקודה הזאת של המרג'ינס, נכון? של המרג'ינס, של הפרדיקטביליות בדיוק

ה-value proposition: סורסינג ובידינג

שוקי אהרונוביץ׳: [10:41] כן, אז הקור וליו פרופוזישן של סינץ', אחרי שהבנו שהם עובדים בצורה לא ממונעת ובבלגן של אינפורמציה ומסמכים, אתה נכנס לאתר של סינץ', אנחנו משתמשים בהירו שלכם, מדהים, אני אוהב, כן, תמונה של הרבה מסמכים הרבה מסמכים, פי-די-אפים, מיילים, אקסלים כזה, זה, ולאף אחד יש הרבה דאטה אבל אין הרבה אינסייטס, אף אחד לא יודע להגיד שום דבר על שום דבר כזה בעולם הזה, אני אומר את זה בצורה נחרצת, כמובן שיש ניואנסים, והדבר הראשון שאנחנו עושים עבור הלקוחות שלנו, זה בעצם אנחנו עוזרים להם את תהליך הסורסינג והבידינג, של לבחור את הספק ולבחור את המסלול שבו אני רוצה לתכנן את המשלוח אני יודע שהיום כשלקוחות שלנו רוצים לתכנן משלוח שאמור לצאת נגיד מנמל חיפה לנמל מרסיי הם מוציאים מייל ל-20 ספקים, אומרים להם זה מה שאני צריך לעשות, זאת הסחורה, אלה התאריכים, ממש מכרז, כן והספקים שלהם מחזירים להם תשובות במייל, כל אחד בפורמט שלו, חלק בפרי טקסט במייל, חלק ב-PDF מסודר, חלק באקסל, חלק אומרים השירות כולל ביטוח, חלק אומרים השירות כולל עבודת נמל חלק זה כולל את הטיפול במכסים, התאריכים, אחד מגיע בתאריך כזה, אחד מגיע בתאריך כזה והיוזרים שלנו היום מה שהם עושים, הם לוקחים את התשובות האלה מהמייל, זורקים אותם לאקסל, עושים איזו סטנדרטיזציה כאילו בעצמם ואז אומרים טוב, אז לפי האקסל הזה שלי, יש לי את המשלוח הזה שהוא הכי מהיר, הכי זול, זה הכי whatever, sustainable, נניח, וזה מטריקה שמעניינת אותם, וככה לכל משלוח, ויש להם עשרות, מאות משלוחים, תלוי בגודל של החברה, זה אינסיין כאילו, לא מדמיין שהם עובדים ככה. כמה כסף, איך נראה הפיץ' שלכם? אז הפיץ' שלנו, הרבה פעמים מדבר דווקא על ה-value proposition השני, של האודיטינג של האינבויסס, של אנחנו מסוגלים חודשיים אחרי שיצא המשלוח לדרך, אז פתאום מגיעה החשבונית ואתה כיוזר, אתה לא יודע, רגע, החשבונית הזאת לאיזה הצעת מחיר היא קשורה והאם הסכום שכתוב עליה זה הסכום הנכון? ורגע, הטרמינולוגיה הזאת בחשבונית, כתוב פה זה line item איזשהו שירות, שלא נראה לי שראית אותו בחשבונית, אבל זה אולי כי סתם הספק לפעמים משתמש בטרמינולוגיה שונה בין החשבונית להצעת מחיר, ובכל ספק עושה את הפורמט שלו ואת הניסוחים שלו, אז ה-value proposition שלנו הוא, אנחנו נעשה לכם את ה-reconciliation between ה-invoice וה-quote, אנחנו נעשה לכם פלג יש לכם פה חריגה של 200 דולר בהוצאות דלק בין החשבונית להצעת מחיר, אז ה-value proposition הוא הרבה פעמים על, בזכותנו אתם תחסכו כסף, וזה מעניין שבסוף מה שמשאיר אותם או מה שמלהיב אותם, זה דווקא כזה ה-automation workflow, ה-UX workflow, שכמו שאמרתי, במקום לשלוח 200 אימיילים ידנית, אז הם עושים את זה דרכנו, דרך המערכת שלנו

אודיטינג חשבוניות ו-reconciliation מול הצעות מחיר

מה באמת מלהיב לקוחות: האוטומציה וה-UX

אייל דוד: [13:20] אז בסוף הם באים בשביל לחסוך כסף, זה גם מתחבר לבוטום ליין נכון, בסוף צריך פחות אנשים

שוקי אהרונוביץ׳: [13:26] ממש, ממש, באחד הלקוחות שלנו ראינו דוגמה שנגיד מישהי מהצוות נראה לי ליטרלי פרשה, ולא צריכים להביא אף אחד שהחליף אותה, כי העבודה כזה נהייתה

אייל דוד: [13:34] manageable על ידי פחות אנשים, בזכות המוצר שלנו. מטורף, וואו. רגע לפני שממשיכים, לחצו על הקישור לקבוצת ה-WhatsApp של Product Builder בתיאור הפרק והצטרפו לקהילה, שם תוכלו להמשיך את הדיון, לשאול שאלות, ולהיות הראשונים שמקבלים עדכונים על פרקי תכל׳ס חדשים, מחכים לכם שם, ועכשיו חזרה לפרק. אז אתה נכנסת לשם בעצם לפני שנה, נכון, יש לך כבר מספיק תובנות לתת בעצם ממרום השנה, כן אני חושב שגם נגיד, יש פה יש פוסט ממש טוב בטוויטר שכתבת, אנחנו נפנה, טוויטר שאפשר להפנות אליו, אבל בוא כזה תסכם לנו כזה

מהמיטאפ של סימבול לשלושת הבולטים

שוקי אהרונוביץ׳: [14:12] לפני שנפרט את כולם, כן, אז נספר אולי את הרקע בכלל. השיחה שלנו היא על ש, הייתי במיטאפ שאורגן על ידי סימבול סימבול זה הוויסי שגם משקיע בסינץ', המיטאפ הובל על ידי מתן גוטליב, גם איתו יש לנו פרק נכון, נכון, ממש, יש פה אלומני של בוגרי הפודקאסט, והמיטאפ היה כזה מיועד לארלי סטייג' פרודקט מנג'רס, ותוך כדי השיחה, הקשבתי לכל השיחות שהיו בין חברי משתתפי המיטאפ, ותהיתי לעצמי רגע זה בסוף, השיחות האלה נורא נורא דומות לשיחות של כל פרודקט מנג'ר בכל חברה, רק אולי עם החלפה של הדמויות, מנהל מוצר כלשהו מדבר על כמה קשה לו עם ה-CEO, אוקיי, אז תחליף את השיחה הזאת בקשה לי עם הפרודקט לידר שלי או עם מישהו מה-VP Sales שלי שקשה לי איתו כזה, יש לך חיכוכים עם ה-R&D, לכולם יש חיכוכים עם ה-R&D, כזה בסטארטאפ קטן ובמיד סייז קומפניז ובקורפורייט יש לך כזה חיכוכים עם ה-TeamLead, סבבה אולי טייטלים שונים, השיחות או התסכולים הם אותם שיחות ותסכולים וזה הוביל אותי לחשוב באמת מה הדברים המאפיינים, מה הדברים השונים או מה המיינדסט הנכון בעבודת Early Stage Product Management לעומת פרודקט מנג'מנט בסטייג'ים אחרים של חברות ונראה לי, לא יודע, לדעתי שהצלחתי לזקק את זה לשלושה בולטים שהבולט הראשון מדבר על אתה פה כדי לבנות חברה ולא לבנות מוצר, אני חושב שזה גם קודם כל, בצד הדפנסיבי, אם אתה כמנהל מוצר, לדעתי, לא חושב על זה כי אני בא לבנות חברה ולא לבנות מוצר אתה מפספס, או אתה יוצר על עצמך קשיים בהמשך, כי אם למשל בונים ארגון Sales שלא חושב פרודקטית למשל ארגון Sales שמאוד אומר, מאמין בלהבטיח ללקוח כל דבר ודבר, בסוף מייצר לך כמנהל מוצר איזשהו חוב בהמשך, אז אני צריך להתמודד עם זה, אז אני צריך לייצר מוצר מבולבל עם 700 מודולים Ultra Customizable ל-700 לקוחות שונים ולכל Flow שזה יוזר אחד שמשתמש בו, זה ממש, ממש זה הופך להיות חברת שירותים, וגם זה מלחיץ, ולא כדאי בכלל ככה, אבל יש פה גם את העניין

בולט 1: לבנות חברה ולא רק מוצר

אייל דוד: [16:22] אני חושב שזה AI בסוף, נכון? כאילו אם אתה תייצר משהו שאין בו שום פרומיס אמיתי אז יאכלו אותך

שוקי אהרונוביץ׳: [16:29] נכון, לגמרי, אבל אני מדבר מהזווית של מנהל המוצר כזה, בסוף אני אומר, אוקיי, אז בצד הדפנסיבי של זה אתה אומר, רגע, אני רוצה להקל על עצמי. בצד האופנסיבי של זה אתה מפספס פה את ההזדמנות להשפיע, להשפיע, כן, להגדיל את הערך שלך ואת האוטונומיה שלך, וזה כל כך נחוץ זה כל כך נחוץ, גם בשלבים האלה, שמישהו יבוא ויסתכל בצורה פרודקטית על תהליך המכירות, שמישהו יסתכל בצורה פרודקטית על הקסטומר סקסס שמישהו יסתכל בצורה פרודקטית על תהליך האונבורדינג של לקוח, על אונבורדינג של עובד לתוך החברה, שמישהו יעיף מבט פרודקטי שמתחיל רגע, מה התוצאות שאנחנו רוצים להשיג? ממש הכי בסיסי, מה האאוטקאם שאנחנו רוצים להשיג? איך אני גוזר אחורה משם? איזה מחקר אני צריך לעשות? איזה דיסקאברי אני צריך לעשות? לנו כפרודקטים זה דברים שמרגישים אולי קלים, טבעיים

אייל דוד: [17:22] אתה יוצא מחוץ למחלקת הפרודקט, זה כזה וואו, רגע, זה כזה שנייה. לא, אצלכם זה באמת שני חדרים, אבל יש פה באמת דבר שאני מאוד מאמין בו, ואני מאוד מעריך גם את מה שאתה אומר, כי אתה הופך את החברה, את כל מי שמסביבך, לחשוב בצורה הזאת זה מדהים בעיניי. אני מסתכל, אתה מצטייר לי קצת כאמבסדור, כאילו אבנגליסט, לא יודע, כמעט משיחי, של

שוקי אהרונוביץ׳: [17:45] אם אני מצליח להשפיע ולהטמיע את צורת החשיבה הזאת בכל המחלקות שלי, כל האנשים שלי הם צריכים לחשוב בעשר אחוז יותר פרודקט מיינדסט, ההשפעה של זה היא מטורפת. והעבודה שלך, ספציפית, גם לראות אותה ממש, ממש, ממש. כן, ואתה יודע, וזה לא, בסוף אתה אומר, בוא נתחיל מלחשוב על מה אנחנו רוצים להשיג ומשם נגזור אחורה. זה כזה, אתה אומר, זה כמעט פרסט פרינסיפל, נכון? כאילו, צורת חשיבה כזאת. זה אפילו לא אמור להיות כזה. אבל זה עושה את האימפקט שלו. מדהים, מדהים. הבולט השני, או הנקודה השנייה, מדברת על זה שצריך להבין ולאמץ את הדינמיקה של צוותים קטנים. להבין שבעצם רמת החיכוך, או רמת הקרבה, שהולכת להיות למנהל מוצר בארלי סטייג' עם כל החברה, עם כל הפירז שלו עם כל הקולגות שלו, היא רמת קרבה ואינטנסיביות שבמיד סייז קומפניז אתה לא מכיר. הצורה שבה אני מכיר את האנשים שעובדים איתי בצוות היום, זה כמעט כאילו, זה קצת נדוש להגיד איזה משפחה, אבל, אתה יודע זה לדעת מה המחלות שלהם, לדעת מה קורה להם בבית, זה לדעת איך הם מתנהגים כשהם בלחץ, ולדעת איך להגיב, זה להיות קצת פסיכולוג אולי מדי פעם, זה גם להגיע לפיקים רגשיים כאלה, לא יודע, אני זוכר את עצמי בשיחה לפני חודש עם אחד האנשים בחברה, שמספר לי על איזה פרויקט שהוא עבד עליו, וזה גרם לי לדמעות, זה הזיל לי דמעות בעיניים, כי הייתי מאושר בשבילו, כי הוא היה באיזשהו מסע עם עצמו לגבי כזה מקומו בחברה וכזה, וזה דברים שאתה במיד סייז ומעלה, אתה לא חווה את העוצמות האלה, זה סיפור כזה, אמרנו 100 שנים של בדידות או מלחמה ושלום אז זה סיפור כזה, וזה לא סיפור של הארי פוטר ופיקים נורא גבוהים, אז בסמול טיימס יש איזה משהו של פיקים נורא גבוהים יש איזה משהו של לדעת להכיל את הדמויות ולהבין, זה הצוות ואיתו צריך לנצח, ולי זה היה מאוד, זאת אומרת הטרנזישן הזה היה לי מאוד קשה, אם היינו מדברים לפני חמש שנים, אם זה הצוות ואיתו ננצח, אם זה הצוות, נחליף את הצוות ואז ננצח

בולט 2: הדינמיקה של צוותים קטנים

אייל דוד: [19:51] יש פה דבר נורא, תשמע, זה קצת כמו באקשן אני חושב, בחברה קטנה, תשים לב, אתה נורא תלוי בחברה, אבל אתה בא לפגישות וזה יותר גישה של אינוולבמנט, טוב, איך אנחנו עושים את זה יחד, איך זה קורה, בחברות גדולות, גם כשאנחנו לפעמים מייעצים, אז כאילו, אתה לפעמים חורש, טוב, עכשיו מגיע זה, עכשיו מגיע הוא, איך בעצם אנחנו מתכוננים לפגישה, כדי לעבור אותה, כדי להתקדם. אתה כאילו ממש מתכנן איך נצלח פגישות, זאת אומרת, לשם הולך הפוקוס שלי, לעומת כזה, אנחנו ביחד בזה ובואו

שוקי אהרונוביץ׳: [20:20] נתקדם טוב. בואו נבנה את העסק. בדיוק, בדיוק אז האינטנסיביות הזאת, יש לה דברים שזה מהמם, יש דברים שזה קשה בהם, צריך לדעת להכיל אותה, אין את הבאפר הארגוני, אין את המרחק, אין, אני אדבר עם הטים ליד שלי, שידבר עם הטים ליד של מישהו אחר, ואסביר לו שמה שהוא עשה זה לא בסדר. אין את המרחק, לא הפיזי, ולא המרחק הבירוקרטי-ארגוני נקרא לזה, כזה, אני במחלקת דאטה, ואתה במחלקת R&D, ואתה, זה כזה. אף אחד פה לא משחק דיסציפלינה. זהו, אתה גם אתה רוקד סביב זה, אבל המשמעות של סופט סקילס בחברה קטנה, זה... זה מטורף. זה תמיד חשוב, אבל בחברה קטנה, שוב, שני חדרים... ממש, ממש, ממש. כן, ממש, ממש, ממש. כן והבולט השלישי, זה נשמע אובביוס, אבל בכל חברה התפקיד שלך כמנהל מוצר, זה לדאוג להצלחת החברה, או כזה, לתוצאות עסקיות. אני פשוט חושב שהפריימינג הנכון לזה ב-early stage startup, זה אתה בעצם אחראי לוודא שאתם על הדרך לפרודקט מרקט פיט ולהיות עם יד על הדופק. אני קונסטנטלי שואל את עצמי, שאלות של, התרחקנו מפרודקט מרקט פיט החודש, או התקרבנו לפרודקט מרקט פיט? האם הסיגנלים, כאילו, אני קצת מדמיין את עצמי כמו איזה האונד כזה, שכזה מרחרח, ומנסה להבין איפה יש כזה טרף, כזה, התרחקנו או התקרבנו? חם-קר, חם-קר, חם-קר. וזה המשחק, ויש כמובן נכתבו אינסוף ספרים ופלייבוקים על פרודקט מרקט פיט, אז אני לא אעסוק בלהסביר איך לעשות את זה, אני לא חושב שאני יודע לתרום לזה משהו, אני רק אגיד שבסוף, זה מה שאני שואל את עצמי כל בוקר, האם אנחנו מתרחקים מפרודקט מרקט פיט, או מתקרבים לפרודקט מרקט פיט?

בולט 3: בדרך לפרודקט מרקט פיט

המטריקה הרכה: אדום או ירוק אחרי כל שיחת לקוח

אייל דוד: [22:01] מה המטריקה הזאת שמובילה אותך, שאתה באמת כל בוקר קם עליה? אז זה קשה, כי בשלב הזה

שוקי אהרונוביץ׳: [22:08] זה עדיין מאוד רך, זה הרבה מהבטן, אתה יודע, הלקוחות משתמשים במוצר, אז זה לא שאני אגיד אה, אני מחפש לראות אינגייג'מנט יותר גדול, מה אני מחפש לראות? אני מחפש לראות שעסקאות נמכרות יותר מהר והלקוחות מתרחבים יותר מהר, נכון? אם לקוח אחרי שלושה חודשים אומר לי, סבבה, התחלתי איתך בסייט שלי באינדונזיה עכשיו אני רוצה לעבור איתך לסייט בארצות הברית, אני כזה מדהים, הוא אוהב את מה שאני מוכר, אז בסוף, זה מאוד לאגינג, נכון? זה רבניו, זה חוזים, זה קורפורייט, אז זה מאוד לאגינג. ובתוך, בבין לבין, זה שיחות עם הלקוח כיום אני הקסטומר סקסס שלנו, ואני עולה לכל השיחות לקוח, ואני כזה שואל את עצמי אחרי כל שיחה, הוא אהב אותנו או לא אהב אותנו? הוא כועס עלינו או לא כועס עלינו? הוא רוצה אותנו או לא רוצה אותנו? אנחנו בסיכון או לא בסיכון? וכשיש לך יותר מדי שיחות שבהם הצבע הוא אדום, אז רגע, זה מדאיג, וכשיש לך שיחות שהצבע הוא ירוק, ואתה אומר, אוקיי, אנחנו בדרך, אנחנו בדרך לאן שהוא אנחנו עומדים להגיע

אייל דוד: [23:03] זה תחושה אחרת. גם זהו, גם יש לומר שאצלכם אפשר למדוד יוזג'

שוקי אהרונוביץ׳: [23:09] אבל באמת הסייקל, כי בסוף אנחנו מחוברים לעולם האמיתי של... עד שהאוניה תגיע, נכון נכון נכון, היכולת להראות ערך לוקחת רגע זמן. אני רוצה להראות לך שבזכותי אני יודע לזהות לך 5% מהספנד שלך שהוא לכאורה אובר צ'ארג' או אנאקספקטד צ'ארג' אתה לא ידעת עליו בכלל, ואז אולי תלך ותריב עם הספקים שלך, היי, שזה לא יקרה שוב הסיפור הזה, יש פה איזה סייקל של שלושה חודשים, בגלל זה הרבה פעמים הדברים ה-UXיים דווקא, שבהם קל לנו לנצח, כי אותו יוזר שהיה צריך לתכנן עכשיו 700 משלוחים, הרבה יותר קל לו, זה כבר איזה אוויר לנשימה, התחלנו, עשינו את זה, אוויר לנשימה, עוד גם משהו מעניין שאנחנו עושים, אנחנו מאוד מנסים לעשות, להשיק את הלקוחות שלנו יחד עם פרוססינג של דאטה היסטורי, זאת אומרת עזוב שנייה רגע את השוטף, בוא זרוק עליי את הדאטה ההיסטורי שלך מ-Q1 של שנה שעברה, נריץ אותו, נחזור אליך עם תוצאות, אני מתחיל את היום הראשון שלך, הנה תראה מה קרה איתך בשנה האחרונה, וכשזה מצליח לנו, טוב, זה מעולה, זה כזה, זה כבר ואליו כאילו ללקוח

stickiness: לקוחות שכבר לא חוזרים לקלאסרים

אייל דוד: [24:09] יש לי שאלה שתזרוק אותנו רגע הצידה, ואנחנו נחזור. בעצם היום, אם אני יוזר שמשתמש אצלכם מהשיחות לקוחות שאתה כן שומע, הם ממשיכים לתעד את זה בקלאסרים? לא, לא, השינוי הוא משמעותי כזה זהו, ועכשיו אני אעצור אותך, התשובה היא לא. הגאפ הזה שבעצם השתמשו במוצר שלך והם לא תיעדו את זה בקלאסר הם מושקעים אצלך, מה זה בעצם? אם מחליטים לעזוב עכשיו את החברה, את המוצר, איך זה נראה?

שוקי אהרונוביץ׳: [24:38] זה קשה, זה קשה להם וזה טוב לנו, אבל זה הולך יד ביד כזה מערך שהם מקבלים, כי ההתרחבות איתנו היא לא רק התרחבות לעוד סוגי משלוחים, לעוד ריג'נים זה גם עוד יותר עמוק לוורקפלו שלהם, למשל בלקוחות שבהם הגענו לאינטגרציה הכי עמוקה, זה לקוחות שבהם אנחנו גם עברנו להיות ערוץ התקשורת, ממחלקת הלוגיסטיקה למחלקת הפייננס, ואז פתאום מחלקת פייננס מוחאת כפיים, כי הם כזה נמאס להם לשלוח כל פעם מייל למחלקת לוגיסטיקה שאומרת, אתה יכול לאשר לי את החשבונית הזאת? קבל, מחזרה, אלא לא, אנחנו מסמנים להם במערכות ERP שלהם מאושר לתשלום, תשלמו זה, במחלקת פייננס מוחאים לנו כפיים פתאום, אז כן, זהו, בשלבים נורא מוקדמים

אייל דוד: [25:22] אני זוכר את זה, אתה מנסה להיאחז במה שניתן, נכון, ממש ממש, אז לא יודע, אני כזה חשבתי שגם, לשמר הימים שהם איתכם והם לא מתעדים בצד, וקשה להם לעזוב, זה גם מדד מעמם. אוקיי, אז אלה שלושה הדברים, ויש פה עוד דבר שגם הוא כזה מתחת לשולחן, וזה, איך נראה ה-work-life balance לך עכשיו? אז ה-work-life balance זה באמת אחד הדברים שהטריד אותי ותהיתי

work-life balance: פחות overhead, יותר סטרס

שוקי אהרונוביץ׳: [25:44] על עצמי, אני גם הורה וגם בן אדם שיש לו גם עוד עולם חוץ מהעבודה מאוד אוהב את העבודה שלי, מאוד רוצה להשקיע ולתת את הכל בעבודה שלי, אבל אני גם רוצה להיות בכושר, אני רוצה לעשות יוגה, אני רוצה לפגוש חבר פעם אתה יודע, דברים בסיסיים להורים, וכן, אז חלק מתהליך הדיסקאברי שעשיתי כשהתחלתי להתראיין ולהבין שזה מה שאני רוצה ודיברתי עם אנשים שעושים את זה, הבנתי משהו מאוד מעניין, יש משהו ב-work-life balance שמצד אחד הוא משתפר לטובה, מצד שני משתפר לרע מה שמשתפר לטובה זה שה-overhead מאוד יורד, היכולת שלנו לקבל החלטות בתוך החברה זה matter of להיכנס לחדר ולדבר על משהו עשר דקות, אז בבית הזה אין אנשים לסנכרן, אין תהליכים מאוד ארוכים אין פגישות אינטרנליות, כאילו פנימיות של החברה, בשמונה בערב עם איזה צוות מעבר לים שצריך לדבר איתם, לתאם אותם כאילו אין את הסיפור הזה, הכל קורה נורא נורא נורא מהר, מה שכרגע בגודל שלנו מאפשר לנו לסגור להגיע להחלטות מאוד מהר ולרוץ מאוד מהר, ואז בהיבט הזה, בוא נגיד מבחינת כמות שעות העבודה כזה כמות אבסולוטית, אז הכמות היא בסדר, כזה אתה מסוגל, גם אני נורא מסוגל לשלוט בלו"ז שלי זאת אומרת, אין לי כזה כנסים קורפורייטים שפתאום מחלקת פרודקט מרקטינג קבעה לנו את הפגישה החודשית של משהו בשמונה בערב, ואנחנו חלק מצוות של 400 איש, ואף אחד לא עושה רי-שדג'ול, כי לי זה לא מסתדר, אז בהיבט הזה יש המון שליטה הצדדים האחרים, אבל אני חושב שרמת הסטרס היא יותר גבוהה, כי בסוף אתה מסתובב עם איזושהי דאגה עמוקה כללית כל הזמן, וגם דאגה כזה פריודית על כל מיני דברים, למשל אתה עוד כאילו, אם עכשיו המנכ"ל יקבל הודעה מאיזשהו לקוח שלנו, או חוזה שאולי נחתם או חוזה שאמור להיחתם, אבל הם רוצים לדעת עוד א' ב' וג', אז אנחנו קצת נעזוב כל מה שאנחנו עושים עכשיו ואנחנו נהיה על זה כי אנחנו רוצים להביא את העסקה הזאת, אנחנו צריכים אותה, היא תקבע את עתיד החברה, אז אני לא יכול לשחק תפקיד פסיבי פה ולהגיד, טוב, שהדבר הזה יחכה לי לשבוע הבא, ליום ראשון, לא, זה כזה איזושהי נקודה, כל נקודה היא כמעט נקודת make or break אז מבחינת כזה כמות שעות, בוא נקרא לזה אבסולוטית, אז כזה דווקא זה יותר קל, זה יותר טוב מבחינת הסטרס, זה דורש איזושהי רמת כוננות מתוחה ורמת סטרס טיפה יותר גבוהה

אייל דוד: [28:13] אוי זה נהדר, אנחנו נגיד למעיין, על זה שהזכרנו אותה, זה אחלה נושא גם לעשות עם פאונדרים, כל הסטרס הזה זה נראה קשור לסוג הבן אדם שאתה, אני חושב שגם זה שאתה פועל בלי דאטה בהרבה מהמקרים

לפעול בלי דאטה בעולם high-touch enterprise

שוקי אהרונוביץ׳: [28:27] נכון, זה גם דבר, כן, אני חושב שאני לא מתרגש מלפעול בלי דאטה, כי בעולמות high touch, enterprise זה לא כל כך משנה, טוב, יסקלו אותי באבנים על המשפט, זה לא משנה דאטה אבל אני מתחבר מאוד למה שאתה אומר, כן, ב-high touch, enterprise אתה כזה בטן, בטן, בטן, יחסים בין אנשים, יחסים בין החברה לבין הלקוח, להיות פרטנר רלייאבל שסומכים עליו, שמביא את אותו ערך עסקי שמבין את הביזנס שלהם, וכאילו אם החודש אני רואה שימוש מופחת בפלטפורמה מצד לקוח מסוים, אני לא כזה נבהל, אני כזה רגע, נבדוק איתם, אבל זה לא עכשיו כזה דגל אדום, דגל אדום, כי כאילו יש דברים אחרים, אז כן, אין הרבה דאטה, מספר הלקוחות הוא לא גדול הוא כזה קטן, עדיין בשלב הזה, ובכלל כמו שאמרנו, ב-high touch, enterprise לדעתי זה כזה פחות הפקטור, ויותר הגד פילינג שלך אז תגיד עכשיו מה הפוקוס של החברה, אז הפוקוס של החברה הוא לגדול והפוקוס הוא בעצם למכור ולבנות, למכור ולבנות, לנסות למכור כמה שיותר רסקיות להראות את הטרקשן שאנחנו מאמינים שיכול להיות לחברה ולבנות את המוצר, המוצר הוא מוצר מאוד צעיר עם המון גאפים, מצד אחד הלקוחות שלנו מאוד demanding זאת אומרת, הם רוצים המון דברים, רוצים את זה אתמול, עבורנו זה מעולה כי זה סיגנל טוב לזה שהבעיה היא כואבת והם רוצים אותנו והם רוצים שנפתור עליהם את הבעיה, זה עדיף מלקוחות מנומנמים שכזה לא בטוחים על מה הם חתמו את החוזה, לא עולים לשיחות לא רוצים ממך כלום, אתה שואל אותם איך הולך, הם אומרים לך בסדר כזה ואז פשוט ניגוסים זה לא בכזה, זה לקוחות שכזה שיודעים לצעוק עלינו מאוד מאוד חזק את מה שהם רוצים, או כשאנחנו עושים משהו לא בסדר. טוב היית באוגורי, אתה יודע כבר

הפוקוס של החברה: למכור ולבנות

למה הלוגיסטיקה נהיית קשה יותר: קורונה, ים אדום, מלחמות, טאריפים

אייל דוד: [30:17] אתה מכיר את הקהל הזה של אספת העיצוב, אני חייב לשאול אותך על זה, איך זה יכול להיות, אני לא מכיר את התחרות בתחום הזה מה קורה שם, איך הם עדיין עובדים קלאסרים? אז אני חושב שזה, אם תחשוב על זה זה בכל חברה

שוקי אהרונוביץ׳: [30:32] אתה אומר, הלוגיסטיקה, אם אני חברה יצרנית על מה אני מתעדף את הכסף שלי, על כלים להעריף אם כדי לפתח יותר מוצרים, על מיינטננס, אגב, אוגורי, החזקה של המכונות, הפס ייצור, המני מייקינג שלי וכל השאר הוא קצת משני אבל דווקא אני חושב שבשנים האחרונות גם כמובן עם התקדמות הטכנולוגיה וה-AI והכל, וגם עם טרנדים שקרו בשוק הזה, בעצם השוק הזה נהיה יותר ויותר, במקום להיות יותר ויותר קל הוא נהיה יותר ויותר קשה אם אתה חושב על מה קרה בעולם הלוגיסטיקה והסאפלייצ'יין בשש שנים האחרונות, אז אם נמנה, היה קורונה, נכון? סגרים, בעיות בסאפלייצ'יין, אי אפשר להשיג, נכון, היה כזה תקופה שאין להשיג רכבים חדשים כי אין מעבדים שלא הגיעו מכאן ומכאן, היה לך את מה שקורה בים האדום נכון? חותים, יורים על ספינות או שודדים או פיראטים ואתה כזה, תור, אז בים האדום כבר אי אפשר להעביר סחורות יש לך מלחמת רוסיה-אוקראינה, יש לך את מלחמת ישראל-איראן, יש לך את הטאריף של טראמפ, יש לך אינסוף דברים כאלה שהופכים את העולם רק להיות יותר קשה לוגיסטית, במקום שנגיע למקום שבו הכל יותר קל, אגב, זה גם אחד הטרנדים בשוק הזה שבעבר הטרנדים דיברו על איחוד, יוניפיקציה, אגרגציה, כזה ספק אחד, ספק אחד שעושה לך את הכל, כל המשברים האלה לימדו אותם שהשוק הזה כרגע חייב להישאר פרגמנטד, אתה לא רוצה לסמוך על שום חתיכה אחת מהפאזל שתעשה לך את הכל מקצה לקצה, אתה קצת נאלץ להשתמש בכמה שיותר ספקים וכרגע זה טוב, כי זה מאפשר לך אפשרויות וגמישות, אבל פשוט זאת המורכבות

התחרות: מיקוד במשלוחים גלובליים מורכבים

אייל דוד: [32:12] אבל איך, יש מתחרים שם? אז יש מתחרים, כרגע יש גם

שוקי אהרונוביץ׳: [32:18] בוא נגיד המתחרה הכי גדול שלנו כרגע הם מאוד ממוקדים בפעילות בתוך ארה״ב, שזה שוק מספיק גדול עבורם, וזה מאוד מעניין, אנחנו ממוקדים במשלוחים גלובליים מורכבים, זאת אומרת לא רק במשלוח של משאית מניו יורק ללוס אנג'לס אלא כמו כמו שאמרנו, משאית שמעבירה סחורה לאונייה, שמעבירה סחורה למטוס שחוזר למשאית, שחוזר לאונייה. איך זה נולד? כאילו היזמים הגיעו עם הדבר הזה? אז המורכים מספרים על זה שהקו-פאונדרים, אני לא זוכר את הסיפור המדויק, אבל הם עזרו לאבא של אחד מהם בתהליכי יבוא ייצוא של אתרוגים או של כזה איך זה נקרא? ארבעת המינים יבוא ייצוא של זה, אני לא זוכר מה, ומשם הם כזה נכנסו שנייה לעולם הלוגיסטיקה והבינו את הבלגן שיש שם, וזו, ומשם הם כזה התעברו בתחום והשאר ההיסטוריה. מדהים, אז הם התחילו בעצם משלוחים מורכבים בעצם זה הדבר מדיי וואן. אני חושב שהם הבינו שיש בעיה בתחום הלוגיסטיקה והם רצו להיכנס ונראה לי שהלקוחות הראשונים שהם כזה פתחו את הדלת בפניהם, זה לקוחות שהיי, אנחנו ממש בבעיה פה של לתכנן משלוח ממרסיי להונג קונג

איך נולדה סינץ': יבוא־יצוא של ארבעת המינים

אייל דוד: [33:28] בשבע מאות דרכים שונות, אז כן טוב, בגלל ש באמת היו פידבקים נהדרים על הפרק הקודם, אז עשינו פינת השראה, אני רוצה שתיתן את ההצעה הכי טובה שאתה יכול לתת למישהו ש בוא נגיד בין כניסה לפרודקט שלא תפקיד, או לבין בוא נגיד ארבע חמש שנים ניסיון שתודה אם אחרי זה נרפרר לפרק, אז תגיד למישהו עוד שלושה חודשים, וואו זה הדבר הכי טוב שאתה חייב לשמוע

פינת השראה: עצות לג'וניורים ולאמצע הקריירה

שוקי אהרונוביץ׳: [33:54] זה יהיה הדבר הזה. כן אני חושב שבכללי אני מסתכל רגע על הפרק שעכשיו דיברנו עליו אנחנו, את כל מה שאמרתי, לא רלוונטי לג'וניורים. אם אתם ג'וניורים וכזה מחפשים את התפקיד הראשון שלכם, השני שלכם, זה גם שוק קשה, פיטורים, קיצוצים, לא ברור מה קורה פה, האקוסיסטם הישראלי הוא מתרחב ומתכווץ בו זמנית ככה זה מרגיש, אז כל הנושא הזה של לבוא עם המיינדסט הנכון לארלי סטייג' סטארטאפ וכזה לבוא לבנות חברה, אין לכם את הסקילים, אובייקטיבית זה כנראה גדול עליכם, אבל אל תירתעו, תעשו את התפקיד קחו אותו, תיקחו מה שאפשר מהחוויה הזאת, אני בעצמי מסתכל על החוויה הראשונה שלי כפרודקט, היה להיות פרודקט ראשון בסטארטאפ והסטארטאפ היה נראה לי לא מוצלח, בגלל זה גם לקחו אותי שאני לא יודעתי כלום על פרודקט ומה אני עושה ואני מחזיק לעצמי 40% מאחריות ללמה זה פשט רגל תוך חצי שנה, אז אני אומר אל תתרגשו מכל מה שאמרתי זה כזה לא אפליקבילי לג'וניורים שמנסים to break into product, קחו כל תפקיד, תעשו את המיטב שאתם יכולים ותגדלו משם מה שכן, אני מאמין ודיברנו על זה גם הפעם הקודמת, שהצמיחה שלכם לדעתי לא יכולה לבוא רק מהעשייה עצמה פרודקט זה מין תפקיד, יש פה צורך בהרבה רפלקציה והסתכלות מבפנים ומבחוץ ולהסתכל מה קורה בחוץ אז כזה ספרים ספרים ספרים, אני כזה קראתי עשרות ספרים על פרודקט ויזמות ואני חושב שזה כזה מאוד עזר לי להביא את עצמי לאיזשהו גובה אחר, אז זה כזה הטיפ לאנשים שהם נשים to break in לתפקיד, ואז כזה איך הם צומחים משם, לאנשים באמצע הקריירה שלהם אני חושב ש הייתי שמח לראות יותר אנשים שואלים את עצמם, דיברנו על זה בתחילת השיחה מה באמת אני מחפש? למה אני מחפש את זה? ולבנות את זה קצת כמו פרודקט נכון? להתחיל כזה מה הג'וב טו בי דאן שלי? מה האאוטקאם טוב מבחינתי? ולהתחיל לעבוד להשיג את זה ולשאול את עצמנו שאלות על האאוטקאם שאלות קשות כמו דיסקאברי אמיתי, זה באמת מה שהיוזר מתכוון עליו? או שזה דבר שכאילו על סרפס לבל תשובה שלו ומתחת יש עוד דברים וזהו, אני יודע בכללי, אני גם אני בן 37, זה לא סוד, רואים עליי ואני חושב שאני מדבר עם פירס שלי או חברים מהבית, מהעבודה וזה מרגיש כאילו הרבה אנשים ויתרו על האפשרות שיהיה להם טוב בעבודה שלהם, זה כאילו איזושהי עובדה מוגמרת שכל מקום יהיה לו את הבעיות שלו, ואתה זה כאילו אנשים ויתרו על זה ואני כזה רגע רגע רגע רגע, לא בסוף כזה, תשאלו את עצמכם מה אתם רוצים, עכשיו שיכול להיות שהמסע יהיה קשה נגיד המסע שלי לתוך אוגורי, שאוגורי הייתה חברה מושלמת בעיניי לתקופה, שהייתי צריך, מה שחיפשתי באותה תקופה היה מסע קשוח, ודיברנו על זה בפרק הקודם התראיינתי לעשרות חברות עד שהיה מאץ' בין חברה שגם רוצה אותי וגם הם עושים פרודקט כמו שאני רוצה וזה הזדמנות שאני מחפש לעצמי וזה המנהל שאני מחפש לעצמי, אז אולי לא כל אחד יש את הפריווילגיה לחפש עבודה לאורך זמן, אולי זה מיטיש, אולי אתם בין עבודות אבל מאוד מאוד כואב לי שאנשים פשוט מוותרים על הזדמנות להיות מאושרים

אנשים שוויתרו על להיות מאושרים בעבודה

אייל דוד: [37:03] בעבודה שלהם, וואו תשמע, קודם כל כן, אחלה, ממש לא חפשי שאני אגיד את זה אבל אני קורא עכשיו את הספר של ארנולד שוורצנגר, זה בדיוק אותה אג'נדה, כן, למה לא אתם מאושרים הוא גם מדבר על זה, איקס אנשים, חצי מהאנשים, לא זוכר כמה, 75% מהאנשים בשוק האמריקאי לא מרוצים מהעבודה שלהם ואז הוא מדבר על זה כמה זה חשוב לייצר לך את החזון הזה שלוקח את עצמך למקום שאתה באמת אוהב, דיברנו על זה גם אני חושב בהתחלה סביב הדייטינג הזה שעשית והגעת עם קריטריון מאוד ברור אני מת על זה, אני יכול להגיד שגם הרבה אנשים שמתראיינים וככה מתייעצים איתי זה השאלות הראשונות שאני שואל זה מה שאתה רוצה? זה הכיוון? הגעת ואין לך שום רקע בביטו-סי וחברה היא קטנה ושמה שאין מאץ', והרבה אנשים אני חושב גם קצת עובדים, אולי איך לנהל תהליך כזה

שוקי אהרונוביץ׳: [37:59] והדבר הכי חשוב שלי בתהליך הזה זה לפשוט לעשות דיסקאברי, כאילו תצאו ותדברו עם אנשים רלוונטיים, נגיד אתם מפתחי תוכנה ואתם רוצים להבין מה החברה הבאה שבה אני רוצה, אין לכם מושג, אתם לא מכירים אולי חברות אתם לא מכירים פילוסופיות, קלצ'ר כזה של מה טוב לי ומה רע לי וכל מיני כאלה, מעולה אז תדברו עם כל החברים שלכם תפנו לאנשים בלינקדאין שכזה נראה לכם שמולכם לדבר איתם, אני בטוח שהם יסכימו, אני ככה דיברתי עם המון אנשים זרים שאני לא מכיר, שכזה הסכימו לשבת איתי לקפה שאני אשאל אותם על החוויות שלהם ומזה אתם תגבשו דעה אבל כאילו להישאר in your own head כזה, זה לא מוביל להרבה מקומות, זאת אומרת, אתם צריכים לצאת מהראש שלכם ומהקומפורט זון שלכם בשביל ללמוד, לאסוף אינפורמציה ותוך כדי להבין מה טוב לכם, אחלה אימון גם בדיסקאברי ממש, זה דיסקאברי על עצמך

מה חובה לבדוק: היחסים עם ה-CEO והקו־פאונדרים

אייל דוד: [38:47] מה בעצם הדברים שאם מישהו כן יתגלגל לחברת ארלי מה אתה כן ממליץ, שאלה דברים שבעל יעבור, שאחרת לא תיקח חברה כזאת, לא היית מוכן לעבוד בחברה כזאת

שוקי אהרונוביץ׳: [39:01] אני חושב שזה היחסים עם ה-CEO, כמו שאמרתי, היחסים עם הקו-פאונדרים, בסוף, החפיפה בין הפרודקט הראשון לבין הקו-פאונדר-CEO שהרבה פעמים הוא מחזיק את תפקיד הפרודקט, הוא מחזיק את תפקיד הפרודקט בכל הרמות, הוא מחזיק את כנראה את הפיתוח היומיומי בפרודקט, את הסטרטג'י של המוצר ולאן זה הולך, והכניסה שלך לתפקיד היא כל מקום, שנייה היא לוקחת מקום, היא לוקחת חמצן, אם אתה פתאום נכנס ואולי אתה משנה את אופי העבודה את איך ש-R&D עובדים, את איך ש-Customer Success עובדים, ואתם צריכים לתת אחד לשני את המקום וגם להבין שיש ביניכם יחסים שזה לא רק לתת את המקום, אלא רגע, אני סומך על ה-CEO והקו-פאונדר הזה, כי בסוף אני פה משקיע את הדבר הכי חשוב שלי שזה הזמן שלי ואת האנרגיה שלי, אני סומך עליו להביא את החברה להצלחה, אני סומך עליו שהוא יוותר בכל מחיר, וזה משהו שאני מאוד גאה בו להגיד לסיינס הקו-פאונדרים הם ברמת מחויבות מפחידה כמעט, והם יעשו את הכל ואני גאה להיות בזה, כי אני יודע שהם תמיד ילחמו יותר חזק ממני אפילו, וזה כיף להיות, יש קלצ'ר טוב שם, וגם פתאום קפץ לי משהו

אייל דוד: [40:09] מהריאיון, מהשיחה הקודמת שלנו, שפתאום הקריאה והשינוי מיינדסט שעשית בעצם סביב פרודקט גם הייתה קפיצה משמעותית בקריירה שלך, אני שומע אותך מדבר עכשיו, אני ממש רואה את זה אז מהמם, טוב, זה אחלה השראה, אה שוקי, קודם כל אני רוצה שתחזור שוב

סיכום ופרידה

שוקי אהרונוביץ׳: [40:29] לפני הכל אני צריך לעשות איזשהו שינוי משמעותי או שבעצם ילך טוב לחברה אני כבר אחזור, אנטרפרייז פרודקט מנג'ר אנחנו כבר נצמח מאוד, אתה מבין, אבל אני בטוח שהרבה אנשים ירצו שוב ליצור איתך קשר, זה בסדר לפנות אליך בלינקדאין אני ממש ממש כיף, תודה רבה, ביי ביי, היי חברים, תודה על ההקשבה

אייל דוד: [40:53] אם מצאתם את הפודקאסט הזה בעל ערך, תוכלו להירשם לעקוב אחרינו, כמובן לפרקים נוספים בספוטיפיי, אפל פודקאסט או כל אפליקציה אחרת, כמובן שאם לא מצאתם אותנו באיזושהי אפליקציה אשמח שתכתבו לנו נשמח מאוד לחמישה כוכבים בכל פלטפורמה ושתעקבו אחרינו כדי שעוד מאזינים יוכלו להיחשף אלינו ולמצוא את הפודקאסט, אתם גם יכולים למצוא את הפרקים הקודמים בכל אפליקציה או בערוץ היוטיוב יש לנו לינקים בתיאור, עד עד הפעם הבאה, יאללה תהיו יעילים וביי ביי