תמלול: "חששתי שה-AI ייקח לי את התפקיד. הוא חידד לי אותו" — שירה מויאל (imagen)

היכרות עם שירה ואימאג'ן

אייל דוד: [00:00] שירה, מה קורה? בסדר. איזה כיף שאת פה. איזה כיף לי להיות פה. כמעט לא נכנסנו גם לפה. נכון. אז יושבת איתנו שירה מויאל מ-Imagen, את ראש צוות, נכון? נכון. בואי תספרי קצת על עצמך.

שירה מויאל: [00:15] איזה כמה משפטים, שנכיר. כן, אני בשמונה השנים האחרונות מנהלת מוצר. יצא לי כבר להוביל גם צוותים. בחמש השנים האחרונות עובדת בעיקר בסטארט-אפים שהם מבוססי AI, ממש מודלים, בינה מלאכותית, אלגוריתמיקה וכולי.

אייל דוד: [00:35] וכאילו דיברנו שנייה לפני, כמעט לא נכנסנו לפה משתי סיבות. אחד, האולפן, וב' כי מילואים וזה. נכון. אז כן, אנחנו רוצים שזה יהיה פרק אוורגרין, אבל באמת מלחמה ועניינים, אנחנו לא בטוחים לאיפה זה הולך. טוב, אז תספרי טיפה על Imagen גם.

מה זה אימאג'ן: מודל AI פרסונלי לצלמים

שירה מויאל: [00:53] טוב, אז אנחנו סטארט-אפ בתהליכי צמיחה. מה שאנחנו עושים זה בעצם פיתחנו מודל בינה מלאכותית פרסונלי, שעורך עבור צלמים מקצועיים תמונות, ולמעשה מאפשר להם להתמקד במה שהם באמת אוהבים, שזה לצלם. המודל לומד את סגנון העריכה של הצלם, ועורך בשבילו, בעיקר חתונות, אירועים וכולי, אבל יש לנו באמת את כל הז'אנרים שאפשר לחשוב עליהם. צילום זאת אומנות, ואנחנו עושים את זה בלי שהם יתפשרו ובלי שזה ייראה לך מלאכותי, אלא מאוד מאוד מאוד כמו שהצלם עורך, אנחנו עושים את זה אין-האוס, מודל לומד, והיום גם מספקים כבר מגוון של שירותים מסביב לכל מה שאנחנו מכנים הפוסט-פרודקשן. זאת אומרת, באמת לאפשר לצלמים לעשות את האומנות שלהם, וכל מה שאנחנו יכולים לעשות בשבילם. כמו איזה עוד שירותים? לעשות סינון של תמונות, סינון חכם של תמונות, כלים לליטוש, גם חכמים, הכל שוב מבוסס מאוד על AI. בעצם כל מה שקורה מהרגע שחזרתי מחתונה או אירוע, לא משנה, פוטושוט כלשהו, ועד הרגע שבו אני מדליבר את התמונות ללקוח קצה שלי. כאילו אתם משאירים אותי בעצם להחזיק את המצלמה.

אייל דוד: [02:01] כן. ואת כל השאר, זה הפוסט-פרודקשן בעצם. כן, שזה בעצם מה שהם הכי רוצים לעשות. אני משער שזה מה שהם הכי רוצים לעשות, זה מה שנשאר. אז בדיוק לשם זה מתחבר, נכון? אנחנו רוצים לדבר בעצם על AI. כן. באנו לדבר על איך הוא משנה, אבל לא איך הוא משנה תעשיות, איך הוא משנה אותנו, את נפגעי התעשיות. לא, אני צוחק, אבל אלה שבאמת עובדים בתעשייה. ואני רוצה לשאול אותך, באמת, את בשיחת הכנה דיברנו על זה, מה היה הרגע הזה שבאמת you question yourself, כאילו בהקשר של AI ולאיפה זה הולך? זאת תהיה שיחה כנה, אנחנו נגיד פה. אנחנו ממש הולכים לדבר.

הרגע שבו ה-AI התפוצץ, והחרדה שתפסה אותה

שירה מויאל: [02:43] אז אני לא זוכרת את נקודת הזמן על הציר, אבל... הייתי ב-Imagen, כן. כן, כן, הייתי ב-Imagen. כן, אני עובדת שם כבר שלוש שנים, אז כבר כל ההתפוצצות הזאת קרתה כשכבר עבדתי שם. אני לא זוכרת את הנקודה בזמן, שוב, כמו שאמרתי, אבל אני זוכרת שהכל התפוצץ, ופתאום כל ה-LinkedIn, טונות של פוסטים, ניסית את הכלי, לא ניסית את הכלי, כל הארוחות צהריים התכנסו לשיחות על AI, AI, AI ומה יקרה עכשיו, כל כלי רדף כלי אחר, ואני הייתי במין התרגשות, אפילו חרדה קצת. אלמנט אחד זה כזה מה יקרה איתי, עם התפקיד שלי, מה אני שווה, צריך אותי, לא צריך אותי, היו הרבה שיחות של מי הראשון שייעלם בתוך הדבר הזה, שזו הייתה הדרך של כולם להתמודד עם האירוע, קצת הומור שחור. אז החלק אחד היה באמת להטיל ספק בתפקיד, כמה אני נצרכת עכשיו אם יש דברים שעושים את הכל הרבה יותר מהר, והחלק השני הוא הפומו כל הזמן, שזה כזה, אוקיי, אני כבר בתוך הדבר הזה, אבל כמה מהר אני רצה, ניסיתי את מה שיצא אתמול, את מה שיצא היום, את 4.0, 2.7. שזה מצחיק, א',

שתי שכבות של חרדה: זהות מקצועית ו-FOMO על כלים

אייל דוד: [03:52] חשבתי על אותם צלמים שדיברנו עליהם לפני רגע, כי לפחות השארנו להם להחזיק את המצלמה, אז נבין שנייה מה זה היה להחזיק את המצלמה, רגע, זה אצלך. הדבר השני, תסדרי קצת את האוזן, איזה כלים אלה היו אז, כאילו, אלה היו מודלים, את גם הגעת מתוך העולם, נכון? כאילו, ידעת איפה זה הולך.

GenAI מול מודלים קלאסיים: למה ההבדל מהותי

שירה מויאל: [04:07] נכון, אבל צריך להגיד שיש ממש הבדל בין ג'ן AI למודלים שיצא לי להתעסק בהם. להיות פרודקט של מוצרי AI, זה גם באמת קצת, זה שונה בעיניי מתפקידים אחרים. עבדתי הרי במקומות שלא עושים את זה ככה, זו שיחה ליום אחר, אבל ג'ן AI זה היה אחר. זה פתח, זה הרבה יותר מהיר, אתה לא צריך לאמן מודל, יש בזה הרבה יתרונות, זה היה מאוד מאוד שונה, וגם היו טונות של כלים במקביל. רק להבין למה כל דבר משמש, אני זוכרת שיחה של כזה רגע, למה אתם משתמשים בזה ולמה בזה. שיחות שאגב מתקיימות עד היום, אני רואה בכל מיני קבוצות.

אייל דוד: [04:46] אני גם כאילו שם שנייה, לא חשבתי על זה עד עכשיו. כאילו בסוף, אני יכולתי לעצור את החיים ולהגיד, טוב, אני לומד עכשיו את זה, אני רוצה להבין את זה, אבל כאילו את היית ב-9 to 5, או 9 to 9, וזה הרבה יותר מסובך.

שירה מויאל: [05:00] מאוד, ולוקח רגע, וגם, אגב, גם לראות איך ארגונים מספחים וככה הם לוקחים את הדבר הזה, והאם הם מאפשרים אותו, ואיך וכמה ולמה, אבל קודם כל יש את הפומו האישי, כמו שאתה אומר, יש לי זמן בכלל להתעסק בזה? מה, לחזור ב-8 בערב? מה עשית? זה מה שעשיתי, זאת האמת. מה, מה פיתחת, או מה ניסית? אז תלוי באיזה כלים משתמשים. אז בהתחלה היה את ChatGPT, שזה כולנו זוכרים, והאינסטינקט הראשוני זה יותר טקסטואלי היה בתור התחלה, אז אתה כמובן הולך על ה-obvious, שזה כל הספקים, PRDים, כל דבר שאפשר לשכתב מהר וטוב. שם נכנס לחיינו הפרומפט, כמה טוב אני מבקשת ושואלת את השאלות. ולאט לאט ההתפתחות של באמת עד מה שכל ה-Base44, Lovable, דברים שממש מאפשרים לי להוציא אפילו תוצרים קצת יותר חזותיים. הרחיבו את היריעה בטירוף, שם גם נחשפנו למושגים של נשארו לך קרדיטים, לא נשארו לך קרדיטים, כמה abuse אנחנו עושים בכלים. עד היום אני חושבת שאם אתה מסתכל עכשיו, אז גם Figma Make, לצורך העניין, שבעיניי רחוק מלשמש רק מעצבים, ולגמרי אפשר להשתמש בו גם כמנהלי מוצר, ואנחנו עושים את זה. אין סוף, אין לזה סוף. מה את עכשיו עושה הכי הרבה? כבר נחזור אחורה, אבל מה את היום עושה הכי הרבה? במה את הכי משתמשת? באיזה כלי אני הכי משתמשת? אז אני עדיין משתמשת ב-Claude וב-GPT המון, בגלל שאני נחה בעיקר לעולמות של דיסקברי, זה היה צעד, בטח גם תכף נדבר על זה, זה הפך להיות משקל הכובד מבחינתי אפילו אף יותר ממה שהיה לי לפני. וכשאני צריכה כל מיני סולושן דיסקברי, או להביא דברים לשולחן, לצוותים שאני עובדת איתם, אז באמת דברים שמאפשרים לי להביא עזר יותר חזותי, או ללקוחות שלי בקצה, יוזר טסטינג, דברים שפעם היית צריך להשכיב שבועיים של מעצב, לבנות לך איזה

עידן הפרומפט והכלים הראשונים

באילו כלים שירה הכי משתמשת היום

אייל דוד: [06:44] פרוטוטייפ למשהו לחיץ, והיום אין בזה צורך. תגידי, אז טוב, זה כזה איך אפשר באמת לגעת בזה, ואפשר לתת טיפים, אנחנו אולי נקפוץ קצת ואני אספר מה אני עושה, אבל אני נורא סקרן, תגידי, דווקא הקטע הזה של, אני PM, אני PMית, לצורך העניין, אני מחזיקה את האסטרטגיה, אני מחזיקה הכל, ופתאום, כמו שאת אומרת, יש משהו כזה שמערער אותי. אז איך הרגשת, ויש גם אנשים, את ראש צוות, נכון? נכון. אז זה גם מחלחל מלמטה, נכון? מלא. כי כל הזמן גם דיברנו, אני זוכר שדיברנו על איך האמצע נמחק. נכון. איפה זה תפס אותך? איך הרגשת במקום הזה?

איפה ה-AI פגע בה הכי חזק כ-PM

שירה מויאל: [07:24] היו לי מאוד המון המון מחשבות. נסחפתי לזה בטירוף. לא אגיד שזה גרם לי להטיל ספק במקצוע, אלא במה חשוב במקצוע. מאוד. זה גם הבהיר לי המון, גם על צוותים שלי או על קולגות בכלל, אתה פתאום שם לב איפה הדברים החשובים נחים, כי אני מאוד מאוד חשבתי על זה. זה שם אותי במקום שאמרתי, טוב, טוב, רגע, יש עכשיו דברים שעושים את מה שאני עושה בשלוש שעות בחמש דקות. מה חשוב ומה לא חשוב. וזה אחד, אני חושבת שזה שני צדדים של אותו דבר. אחד, איך אני מהר מבינה לאן כדאי לי, לא אגיד שזה לעשות שיפט, אבל איפה כדאי לי להניח את משקל הכובד שלי? ושתיים, זה גרם לי גם להסתכל על התפקיד באופן אחר, ולא רק על עצמי בתוך התפקיד. אז כאילו את מדברת על הערך שלך, וגם על הערך בתור PM, אז תספרי על זה קצת. אני בכלל בגישה שהערך של PM, אני ככה גם מראיינת, ככה מסתכלת על הצוותים שלי וכולי, הערך של PM בעיניי נח הרבה יותר על ה-sense, על היכולות המוצריות, על מתודולוגיות העבודה, על ההבנה. זה מקצוע. פרודקט טוב, איפה שתשים אותו, הוא יהיה פרודקט טוב. ללמוד את הדומיין זה החלק הקל. ועכשיו אפילו עוד יותר. כי פתאום, אתה יודע, להניע צוותים, לגרום לדברים לקרות, בסדר. כאילו, יש עוד תפקידים שיכולים לעשות את זה, לא נעים לי רגע להגיד. ואקסקיוזשן הולך ופוחת עם השנים, ועכשיו עם ה-AI בכלל. עכשיו, ברור שזה חשוב, כן? צריך to get shit done, כי זה הביזנס. אבל זה לא הערך שלי. כאילו, דברים יכולים לקרות, אני לא רוצה להיות זו שמביאה את הדברים כדי שהם יקרו, ועוקבת אחרי לוחות זמנים, וכותבת טיקטים. הערך שלי נח במקומות אחרים, הרבה יותר ביכולת שלי לשאול את השאלות הנכונות. אגב, גם בשימוש בכלי AI. ה-AI יכול לספק לך, תראה את מה, בשנייה חמישה פתרונות נהדרים. המקום שלי זה להבין איזה ארבעה אני הורגת ומה טוב. וזה ה-AI לא יעשה עבורי, נכון? אוי, זה נהדר. אני בדיוק דיברתי על זה עם חבר השבוע, השבוע שעבר.

הבהירות: הערך של PM לא נמצא ב-Execution

"מרפסות מוזהבות": הסכנה של לבנות יותר מדי

אייל דוד: [09:23] זה כמה קל היום לבנות מרפסת מוזהבת, המון מרפסות מוזהבות בעזרת AI. ומצד אחד, יש פה אתגר מטורף, כי מצד אחד זה באמת נורא קל, ונורא קל להגיד, אה, כן, אני אוסיף את זה, אני אוסיף את ההוא, אני זה. ואז יכול להיות שאתה באמת תבנה מרפסות שאף אחד לעולם לא ידרוך בהן, הן יהיו נורא מוזהבות ויפות, ואף אחד לא יגע. מצד שני, אתה מאוד צריך לדעת איפה כן לבנות את המרפסות המוזהבות האלה, כי בגלל שיש כל כך הרבה אינפלציה של מוצרים היום, more of the same נבלע ברעש. ורק זה ידגיש איזו חברה באמת יש לה value אמיתי לספק. כן, ואתה בתור PM, או אתה בתור פאונדר, או את כמובן,

שירה מויאל: [10:02] לשים את הזרקור על איפה עכשיו לבנות, זה כאילו עכשיו הדבר, בול. שתמיד היה, אבל עכשיו זה על סטרואידים. בול. גם לרוץ מהר. נורא אוהבים להגיד שבזכות AI אפשר לרוץ מהר, אפשר לרוץ מהר. עזוב את זה שהלכה למעשה, אנחנו לא רואים באמת שינוי across the board של אין מתכנתים, אין מעצבים, אין... אנחנו ממשיכים להחזיק את האנשים, אנחנו מעט משנים את ה... את הבאלנס, אבל לרוץ מהר זה טוב. השאלה אם אני יודעת לאיזה כיוון אני רצה. כי גם לרוץ מהר צריך לדעת לאן, וזה המקום של מנהל מוצר טוב לדעתי. החיבור בין האסטרטגיה, זה שם אותך הרבה יותר באזורים הביזנסיים, באסטרטגיה, בהבנה של הלקוחות,

לרוץ מהר זה טוב, אם אתה יודע לאן

אייל דוד: [10:37] ופחות בלכתוב ספק, להסביר טוב, לעצב כמו שצריך, כאילו, פחות במקומות האלה. כן, זה מקום יותר יזמי, הייתי אומר, וסתם, כשדיברת על זה, נזכרתי שאילון מאסק נתן לכל האירוע הזה חמש שנים לכל המקצועות הדיגיטליים, או משהו כזה, לא? כן, בערך. אבל אני חושב שאיפה שאני מוצא, סתם, אזורים של בנייה וכאלה, איפה אני משחק וזה, איפה אני מוצא את הערך שלי, זה כשבאמת ה-AI מתפזר והולך עכשיו ומוסיף לך עוד מרפסות, גם בפן הטכני, ואתה יודע לדייק לו, לא, לא, תעשה את זה בצורה הזאת. שם עדיין יש value, אני לא יודע כמה זמן זה יימשך, אבל מעבר לזה, זה האזור העסקי, כמו שאת אומרת. אז אוקיי, אז אני שנייה חוזר אחורה, צללנו, אז באמת, עצרת, הבנת איפה הערך שלך, אני זוכר גם אצלי את הדבר הזה,

שירה מויאל: [11:25] ותהליך של כמה זמן זה היה, זה היה מהיר, זה היה איטי, איך זה היה? לא הייתה אפשרות שזה יהיה איטי. כאילו, האיצו בנו בטירוף, אני משערת שכולם חווים את זה, זה כל השיחות במסדרון, זה כל הלינקדאינים, זה כל קבוצה אפשרית בוואטסאפ, כל קהילה, כל מיטאפ הפך להיות על AI ואיך הוא משדרג. לא הרגשתי שנתנו לי את הזמן להשתהות בדבר הזה. אני מודה, ואני אהיה פה הכי כנה. בהתחלה אמרתי, בסדר, עוד גל חולף. ואז הבנתי שזה לא המצב, אז באמת הייתה אפילו קצת חרדה, ודי מהר מצאתי את עצמי צוללת לכל הכלים, לא בהכרח בחוכמה בתור התחלה, מהר מאוד מפומו של כזה תנסי את הכול, תביני בכלל, כדי שמחר בצהריים תוכלי גם לנהל את השיחה, כדי שלא תהיי קלולס. ורק אחרי שאתה רגע מנקה את הרעש, אז אתה בכלל במקום של להבין מה הכלי נותן לי. כאילו, הייתי כל כך עסוקה בלהיות במרדף הזה, שלא חשבתי על רגע, שנייה, שנייה, איפה זה משדרג את היכולות שלי, סלאש, איפה זה עוזר לי לקדם את העבודה שלי, כאילו, רגע, לוקח לזה דקה, וזה הגיע רק כשיכולתי שנייה לכבות את הרעשים ולהגיד, את לא במרדף פומו, תשבי עם הכלים, תחקרי אותם באמת. לא, don't try just for trying, כאילו. אני לא יודע הרבה איך ארגונים לא עצרו לרגע לעשות את זה. ההפך, שמענו ההפך, נכון? כן.

אייל דוד: [12:44] אז זה נורא מוזר. ותגידי, ומה את מרגישה שהשתנה? בזכות? ממרום ה... כן.

שירה מויאל: [12:51] אז אני חושבת ש... אני אדבר גם ממש בפרקטיקה, מאצלי, דברים שבאמת קרו. אני חושבת שכל העולמות של research זה שדרג בטירוף. כל היכולת לנתח דאטה, פידבקים, לאמן בוטים בדמות, נו, בדמות פרסונות, שאני יכולה לעבוד איתם ולשאול שאלות לדברים מהירים, ולידציות של פתרונות, כיוונים, Competitive Landscape, דברים שפעם הייתי צריכה לשבת ולחקור הרבה יותר זמן, התקצרו משמעותית. ובכוונה אני לא אלך למקום של לכתוב PRD, כי זה מבחינתי ה-obvious.

איפה ה-AI באמת שדרג את העבודה: Discovery, Research, Competitive Landscape

אייל דוד: [13:26] אבל זהו. אני אחלוק איתך פה. כן? בחברה שלי אנחנו עושים את זה הרבה, הרבה ניתוחים. לקוחות? אני יכול להגיד שדווקא האזור הזה התקצר, אבל הזמן שאנחנו יושבים על להדק התארך מאוד.

שירה מויאל: [13:39] נכון, אבל זה עכשיו נותן לי את כל הזמן שזכיתי בו, באוקיי, פתאום במקום לראיין שני לקוחות בשבוע, אני יכולה ארבעה. אז בעצם נכון שהזמן שלי אולי לא בהכרח מתקצר, אבל מה שאני עושה בזמן הזה הוא הרבה יותר ערכי.

אייל דוד: [13:51] אני אומר "התארך", כי מעבר לזה שצריך להדק בעצם מה שאתה מקבל, יש הרבה יותר מתחרים בחוץ. אני מוצא את עצמי בודק הרבה יותר מתחרים. נכון. בהרבה סוגים וגדלים. נכון, אני מסכימה עם זה מאוד. אני סאקרית של Competitive Landscapes.

שירה מויאל: [14:09] אני חושבת שזה שם טוב את החיבור בין הביזנס לאסטרטגיה למה כדאי לך, שיהיה הדבר הבא, נכון? תמיד אומרים לנו כפרודקט, מה אתה חושב שצריך להיות הדבר הבא? אז חייבים להסתכל על השוק. אבל אתה גם מבין, אתה אמרת את זה קודם, אפרופו המרפסות המוזהבות, מי באמת שווה שאני אסתכל עליו? כאילו, עכשיו נכון, יש שאלה, אז כל אחד יכול להרים מוצר,

אייל דוד: [14:26] אנשים מרימים מוצר בשנייה, השאלה איפה הערך האמיתי. זהו, אז פתאום אתה רואה את החבר'ה הכבדים שרצים יותר מהר ויש להם יכולות, אז אתה רואה סתם את Adobe וזה, אז אתה אומר, טוב, אני אבדוק את הכלים שלהם, אבל אני גם אלך ואבדוק את המתחרה הזה, שעכשיו מציע סאבסקריפשן בעשרה דולר על מה שהם הציעו עד עכשיו במאה, אז נוצר לי בעצם הרבה ואקום לעבור עליו. נכון. אולי זה עניין של תקופה, כאילו, עד שהם ייעלמו. בטוח. תגידי, ואיפה באזורים ה... הרי תמיד יש את ה... זה. בוא נחזק את האזורים שהאדם תקוע בהם, בוא תמצא את המקומות שהם צווארי הבקבוק שלך, איפה מצאת אותם אצלך? איפה מצאתי צווארי בקבוק ש... תחדדי לי? שבעזרת AI עכשיו את הרבה יותר טובה בהם.

שירה מויאל: [15:09] אז אני אגיד שאני לא מרגישה שזה שיפר סקילס אישיים שלי, כאילו, כישורים רכים, Soft Skills. אני לא מרגישה שזה שיפר לי Soft Skills. אני כן אגיד שחידוד מסרים, שאילת שאלות, יש משהו עוד. בהתחלה, כשכולנו התחלנו לעבוד, היה Back and Forth עם הפרומפטים. אלף פעם לתקן אותו. זה הולך ומתקצר. זה הולך ומתקצר לא רק בגלל עקומת למידה, כי זה חידד לי טוב את מה אני מחפשת, איך אני שואלת שאלות. אולי זה כן גם קצת Soft Skills, by the way. וזה נכון גם לעבודה שלנו כמנהלי מוצר. אז אני חושבת שזה אחד הדברים הכי משמעותיים, כאילו להיות הרבה יותר פוקוסט על מה אני מחפשת, מה אני צריכה, גם כשאני שואלת את הכלים, גם כשאני מעצבת וזמן, אתה יודע, אבל זה לא, אני לא מרגישה שזה שיפור אישי שלי. זה פשוט חסך לי זמן. את מרגישה שכמות הפגישות ירדה? אני באמת שואל, אני לא יודע. וואי, איזו שאלת מיליון הדולר. לי לא, אבל ההכנה לפגישות, הסיכום של פגישות, זה דברים שהתקצרו. אפרופו לראיין לקוחות, שדיברנו על זה קודם, נגיד ב-research, אם אתה יכול עכשיו לדחוף ארבעה כי יותר קל לך לקחת את הטרנסקריפשן של השיחה ולעשות אותו יותר מהיר, אז גם פגישות ככה. מצגות היום. אני לא מכינה יותר ידנית. וואלה, זה דבר דווקא שאני, שוב, עובר עליו המון.

אייל דוד: [16:27] דווקא שם אני מוצא את הזמן שלי. תגידי, ואיך זה מבחינה של סטייקהולדרים וסנכרון בעולם שבו יש גם הרבה יותר מוצרים ואינישייטיבות פנימיות בתוך הארגון, כי אפשר?

איך AI עוזר לתקשורת עם סטייקהולדרים וצוותים

שירה מויאל: [16:40] נכון. זו שאלה טובה. אני חושבת שזה מאוד, קודם כול זה שם דגש על ההבדלים בין המחלקות בארגון. צריך רגע להגיד, לא כולם הם early adopters לכלי AI וצריך רגע להסתכל על זה. ופה גם נכנס איפה אתה עובד. אז אני אגיד שמאוד מאוד מעודדים אצלנו את השימוש בטירוף, וזה קרוס מחלקות. ב-Imagen יגידו לך גם כמתכנת להיעזר בזה לקוד, גם בדיזיין לעשות, גם בפרודקט, ואז לראות את השילוב. ואני חושבת שקל מאוד להידבק בפרודוקטיביות, שזה דוחף אותך אליה. אם אני לא מכינה, אתה יודע, זה מישהי אחת שלא עשתה מצגות, סיפרה לכולנו שהיא לא עושה מצגות, ואז בתוך שנייה אף אחד כבר לא מכין מצגות בעצמו. אז אני חושבת שזה מסנכרן טוב את האנשים גם.

אייל דוד: [17:22] אני מתכוון שעכשיו, סתם, בתוך ארגון יש עכשיו כמה צוותים שיכולים לעבוד על אותה אינישייטיבה, מבלי לדעת. יש, זה מצחיק, יש כאילו את התמלולים של כל הפגישות שלהם בעצם בעניין. אפשר להסתכל על הכול, לראות על מה אנשים עובדים, להגיד לי על מה... מעניין אם זה קורה, אתם לא שמים לב שפתאום, כאילו, יש לכם איזשהם guards על הדבר הזה כדי לוודא שלא עובדים על אותם דברים? האמת שאנחנו עובדים בסקוואדים,

שירה מויאל: [17:51] שזה גם שיחה נהדרת ליום אחר, אז זה לא קורה לנו, כי אנחנו ממש מחולקים על אזור העניין, עם, אתה יודע, key results שאמורים להניע, ואז כמעט ולא קורה מצב שאנחנו באיזשהו overlapping, ואם כן, אני סומכת על הפרודקטים. אבל אני אגיד שזה כן עוזר לסנכרן צוותים דווקא בהקשר המקצועי. הרבה יותר קל לי להביא היום לשולחן דברים שהם ויזואליים, והם עוזרים ומייצרים שיח הרבה הרבה יותר מקצועי ממה שיכולתי לעשות פעם, כשאתה יודע, מנהל מוצר מחזיק את הכול בראש שלו, והוא יודע איך הוא מדמיין את זה, כי הוא עכשיו שבועיים, הוא מתקלח עם זה כל יום וחושב על זה, ופתאום, אוי, רגע, אני ממש יכולה להביא משהו לשולחן שכולם יכולים להתחבר אליו, לקח לי שלוש שעות להכין אותו, במקרה הכי זה. למה זה נשאר? במה את מייצרת מסכים? אז לאחרונה באמת פיגמה מייק נראה מדהים ומרשים, וממש ממש עושה עבודה טובה. בייס, לאבבל, כאילו, מה שלגמרי, מה שבא ליד. כאילו, יש לי, אני מודה שיש לי סאבסקריפשן על הכול. צריך להיות כנים על זה, אז זה. אז באמת, כאילו, אין, כזה, Depends on the day. לא, אני ממש עזבתי רק לקלוד, וקלוד בונה לי הכול. כן. ממתכונים ועד מסכים. בדיוק, משאלות יום-יום.

איך AI עוזר להביא דברים ויזואליים לשולחן

אייל דוד: [19:05] ואתה יודע, אני חושב, אני לוקח את זה שנייה אחורה, אני חושב שאת היית מאוד עדינה לגבי הרגע הזה, הרגע הזה שדיברנו עליו. אם היה, אם היה, חרדה וכל זה, זה פאקינג דבר. עכשיו, אני חושב שגם את הרגשת ככה, אולי גם אני, אבל את הרגשת ככה, כי כמו שאמרנו, את ראש צוות, ואת עברת, אם את לוקחת את זה עכשיו אחורה, כן? לאנשים שנכנסים לתעשייה, או לאנשים שהתחילו לא מזמן, מה, יש לך איזו עצת קריירה כזאת טובה ש...

שירה מויאל: [19:33] כן. אני אגיד שאני לא מרגישה שהייתי עדינה. אולי הייתי צריכה להעביר אז את המסר יותר, אני הייתי דווקא מאוד מאוד בשיח פנימי עם עצמי, גם ברמת האם אני, איפה אני עומדת מול הקולגות שלי, שזה גם אירוע. כאילו, אתה מתחיל לשאול את עצמך שאלות של: ניסיתי מספיק, אני מנסה מספיק, אני יושבת על זה בלילות, אני לא יושבת על זה בלילות. אתה יודע, זה נהיה כמו בתואר, שאתה כזה, מי לומד הכי מאוחר ומי יש לו את כל הסיכומים, ואתה אומר, איפה אני בתוך כל הדבר הזה? ואז גם את מה שאתה מספר, באמת, על מי אני, מה אני, מה התפקיד שלי, מה אני שווה. אז אני מרגישה דווקא שזה תקף אותי מכל הכיוונים, ואני גם חושבת שגם כראש צוות יש ממך ציפייה. יש ממך ציפייה להיות בקדמה, בחזית, להוביל איזשהו שינוי מסוים, להיות בתוך הדבר הזה. אז דווקא אני חושבת שזה לחץ כאילו מכל הכיוונים. ולמי שנכנס עכשיו, אני חושבת שזה באמת מאוד טרף את הקלפים. התפקיד בשבילה מאוד מאוד השתנה. אם אנחנו זוכרים שהיינו מגישים מטלות בית שעוד היו מכינים אותם, באמת היית מכין אותם, וזו דוגמה טובה, אגב. אין לי שום בעיה שמגישים מטלות בית עם AI, רק השאלות שאני שואלת הפכו להיות אחרות, כאלה שגם כשעונים עליהן דרך AI, אני מנסה להבין האם באמת יש פה את הסנס הזה שאני מחפשת, את הפרודקט הזה הפנימי. אז גם לכל מי שחדש, הרבה יותר להתפקס על המקומות האלה, על מתודולוגיות, על שאלת שאלות, על מחקר, פחות על להראות, אתה יודע, איך אני דוחפת קדימה ומביאה פתרון ועושה תעדופים. גם חשוב, אבל תגידי,

העצה הקריירתית ל-PMs צעירים

אייל דוד: [21:03] שוב, אם חוזרים למרפסות, תגידי, בתור ארגונים, יש אינטרס היום לארגונים יותר לדחוף אנשים מבפנים, שתהיה להם הבנה פרודקטית?

שירה מויאל: [21:15] שאלה נהדרת. הבנה עסקית? כן, הבנה עסקית כן. גם מוצרית כן. אני רואה את זה גם על צוותי פיתוח. אני רואה, אני אגיד לך, אני רואה את זה גם על עצמי, לא רק ארגונית. כאילו, נכון שגם הארגון שלי דוחף, אבל גם אני, מאוד מאוד מאוד חשוב לי שמעצבים יעבדו איתי יותר על UX מאשר על UI, על הבנה אמיתית של user, של use cases, של איך נראה flow chart של מה שאני מחפשת, של הבעיה. מפתחים, חשוב לי שלא יסתכלו עליי בעיני עגל ויגידו לי, טוב, כתבת טיקט, אני מבין אותו, אני מפתח אותו וביי. אני רוצה שהם ייתנו לי קונטרה, אני רוצה שכשאני מעלה משהו לשולחן, אפרופו, זה סקוואדי מאוד עוזר לקדם, כן? אבל אני מצפה לדבר הזה. כאילו, אני מאוד רוצה שככה כולם יעבדו. אם דיברנו שנייה על הדלת הזאת,

אייל דוד: [21:57] ככה, אני לא יודע כמה קל היום ובאיזו משרה היום יותר קל להיכנס, אבל אם נכנסת או נכנסת לארגון, דווקא זאת אחלה דלת. אם רוצים להגיע לפרודקט, אני לא יודע מה יש היום בפרודקט, אבל להתחיל לקחת את היוזמות האלה, קל היום יותר מתמיד. אם אני מעצב ואני מתכונן לפגישה איתך, אם אני אחסוך את כל המיילד שאנחנו נדבר בעצם בדרך ונבוא עם משהו יותר מהודק, כי עשיתי שיעורי בית, כי ישבתי, נכון. זה אחרת לגמרי. מאוד.

האם ארגונים דוחפים יותר חשיבה מוצרית מבפנים?

שירה מויאל: [22:25] ואתם משתפים אצלכם סקילים? איך זה נראה? כן, מאוד. אנחנו גם מאוד מזמינים את כולם, אני לא אגיד להיכנס אחד בשני, בסוף יש תפקידים, והסיבה שלכל אחד יש תפקיד היא חשובה, אנשים מביאים איתם ידע וניסיון, אבל אני מאוד מעודדת את זה, ובכלל, גם הארגון מאוד מעודדים את זה. תן קונטרה, תבין את היוז קייסים, תעלה לראיונות עם לקוחות, תראה איפה השוק עומד. כן? לא, זה כבר לא נחלתו של הפרודקט בלבד. אתה יודע, אני זוכרת פגישות מלפני, נגיד, חמש-שש שנים, אתה, רק אתה מוביל את הפגישה בחדר. אנשים יושבים, מחכים למוצא פיך, תגיד לאן, לאיזה כיף זה היה. איזה כיף זה היה. לא, בעצם. זה היה נורא. יש בזה עקרונות נהדרים, כן? אבל אה... יש בזה גם פגישות לא טובות, היו לי כמה כאלה. ברור. פגישה שכולם מהנהנים, זו פגישה לא טובה. זה אומר שמשהו לא בסדר. או שלא מבינים, או ש... חיכוכים זה לא דבר רע, הרי. ובסוף זה בסדר גם שיהיה מי שיחליט בסוף. אני הפרודקט, אני יודע, כן? אני תמיד אומרת, סנו, אפרופו לעשות, לחלוק סקילים ולדבר על דברים ולאפשר לכולם להתמודד. בסוף בעיניי זה דווקא אחריות. אם אתה רוצה לתת קונטרה, זה אומר שאתה צריך לבוא מוכן. זה אומר שאתה צריך לעשות שיעורי בית, להיכנס לראיונות, לקרוא. הרבה יותר קל דווקא לא להיות כזה. זה לא מצריך ממך כלום. אז אני מאוד מעריכה אנשים שכאילו כן מבינים. עוד היום? מה זה לצרוך את זה? אתה יכול לצרוך את זה בכל מדיה שאתה רוצה, בכל האוטפוט שאתה רוצה.

אייל דוד: [23:45] בשנייה. בשנייה. אפרופו כלי AI. יכול לשלוח לך סיכום שבועי של כל השוק מתומצת,

שירה מויאל: [23:52] אין בזה עניין, כן? זה לא... ואפילו פאקינג להגיע מוכן לפגישה. חד משמעית. תשמע הקלטה, ממש, כאילו, נכון? זה בכלל אני אומרת, כאילו, אתם לא רציניים.

אייל דוד: [24:00] ואתה יודע, פעם היית אומר, תצפו בהקלטה של הריאיון שעשיתי עם יוזר. זה לא באמת היום לראות 45 דקות. אתה יכול לקבל אחלה של ג'יסט על הפגישה ולרוץ עליו ולבוא הרבה יותר מוכן, כן? אז אני חושב שזאת העצה הכי טובה, לעשות את האקסטרה מייל. תגידי, וכשנכנסת לתוך הכלים וכל הדברים האלה, מה לגבי לבנות דברים? ממש, מ-0? יצא לך? ממש בקטנות.

האם בנית דברים בעצמך ב-Vibe Coding

שירה מויאל: [24:28] בעיקר, אגב, לדברים שרציתי לקדם בעצמי מהר יותר. נו, לתוך החברה, בעצם. כן, דברים שהם, אבל עוד פעם, זה גם כתלות במגבלות, כן? אתה לא יכול לדחוף קוד לכל מקום וכולי, אז במקומות קטנים שזה יכול לשפר, הרבה פעמים דווקא לדברים שהם אינבאונד, עם מערכות של אין-האוס,

אייל דוד: [24:45] דברים שהם בווב, ולא מאוד זה... יש פה דבר, אני שנייה עוצר, אני פתאום קולט. אתם כולכם תחת רישיונות של העבודה, אז אתם לא הולכים ומייצרים דברים משלכם.

שירה מויאל: [24:56] אז תראה, יש לי גם סאבסקריפשן אישי, ואני שמחה לעבוד במקום שכאילו זורם איתנו 100% על מה שאנחנו רוצים לעשות. אז אני כאילו מרגישה, לא מרגישה את זה, אבל אתה צודק, יש את המגבלה הזאת שגם לא מדברים עליה. אני מכירה המון קולגות שלי שבכלל לא מרשים להם להכניס כלי AI לעבודה, גם מטעמי ביטחון. מטעמי ביטחון, אתה יודע, חושף המון מידע. בסוף, כל מה שצ'אט מחזיר לי, אני אומרת, אה, אוקיי, טוב, I fed the beast, ועוד אנשים האכילו, וכולם מגלים את כל הסודות, וצחקנו פעם שיש סיבה שכשאתה מייצר איזה מוצר, הכל נראה אותו דבר. ממש, יש איזו גנריות בין כל התנועים.

אייל דוד: [25:35] את יודעת למה? לא, באמת, את יודעת למה? נו. כאילו, אני מדברת עכשיו על יצירה בג'ן-איי, כאילו. כן, כן. כן, כי אימנו את הכל על טיילווינד. הנה. לא שמת לב שהכל סגול עם גרדיאנט סגול? או שחורים, שחורים, שחורים. ככה נראה אתר טוב. כן, אז כזה, אתה אומר, אוקיי, הכל נראה בעצם אותו דבר, אז כאילו... ופה, אם דיברנו שנייה, לאיפה, את ואני דיברנו לפני, לאיפה הולכים המעצבים, נכון? כן. אז כרגע, באמת, הם יכולים, הם יכולים בהיבט העסקי, בהיבט ה-UXי, אבל באמת בהיבט של האסתטיקה, זה עדיין כל כך שם.

עידן הגרדיאנט הסגול: למה כל המוצרים נראים אותו דבר

שירה מויאל: [26:08] האסתטיקה היא חשובה, אבל רגע. אתה לא רוצה לייצר מוצרים שיבלו ברעש. נכון, אתה לא רוצה להיות גנרי, אתה רוצה שיהיה לך את היוניקנס, זה נכון. אבל אתה ואני יודעים שזה קשור גם לדומיין, יש מקומות שבהם דווקא הבורינג הוא מחזיק חזק והכל בסדר. יכול להיות, אבל תראי, דיברנו על צלמים, נכון? נכון.

אייל דוד: [26:25] סבבה, אתם ראשונים למרקט, מגניב, נכון? כן. אבל עכשיו קמים מלא מתחרים. נכון. צריך לזכור את הברנד שלכם, צריך לקבל שם חוויה פצץ, כאילו, אין מה לעשות.

שירה מויאל: [26:35] צודק, אנחנו תמיד אומרים שאנחנו רוצים להיות האפל של ה... כאילו, יש בסוף איזה חוויה שאתה מנסה להשיג. אתה צודק שהאסתטיקה היא קריטית, אבל כתפקיד, הייתי רוצה שזה יהיה יותר. האם בקצה בסוף אני צריכה? בסדר, גם אמרתי המון על תהליכי דיסקאברי כאן, אבל ברור שבסוף אתה גם צריך to make things happen, כן? אבל לא הייתי רוצה ששם יהיה משקל אחר. אני אומר שזה עדיין שם? כאילו, זה עדיין, זה דבר שכנראה ייעלם, סתם, כי דיברנו על טיילווינד ועל ה... זה. כן. זה עדיין אחת היכולות. נכון. כרגע כן. אתה צודק, 100%. אבל אני הולכת ומרגישה הרבה הרבה יותר את הרוח הזאת של השינוי, שהולכת למקום של האם אתה באמת מבין את ה-use case? אתה מבין את היוזר? אתה מבין את ה-happy flow? אתה מבין את המעבר ל-happy flow? כן, ואני חושב גם שגם זה,

אייל דוד: [27:20] יש על זה תאריך תפוגה שהוא די קרוב לחלק הזה. כי תראי, ברגע שאתה לא צולל לעומקים מאוד רגולטוריים, בוא נקרא לזה, שהם מאחורי רגולציה או מאחורי, וואלה, ידע מאוד מאוד מאוד עמוק בתעשייה שלך, האונבורדינג זה אונבורדינג, ואני כנראה חושב שאת יודעת, AI יפצח אותו. מה זה אונבורדינג? מה ה-best practice. כן, נו. נכון. אתה צודק.

שירה מויאל: [27:48] אז כן, הכל הולך לשוליים, אני חושב, עכשיו. אבל אתה חושב עכשיו, הנה, נגיד, במה שנתת, אונבורדינג זה אונבורדינג, ויש best practices, וגם יגידו לך כל הכלים, ה-best practices, תשאל והם ייתנו לך את זה בשנייה. אז מה באמת ה-added value של, אתה מבין, שלך כצוות? לא, אז מה שאני אומר,

אייל דוד: [28:04] יש את הידע הארגוני, בואי נגיד, סתם, אז imagine היום צברו ידע על איך, מה יוזרים מוכנים לסבול באונבורדינג, בסדר? נכון. ואנחנו נחבר את זה עכשיו, מאחורה, גם בעצם לתובנות של פסיכולוגיה מהמאה ה-20 והמאה ה-21, בדיגיטל, ונחבר את זה, לא יודע, לעוד מקורות מידע. עכשיו, לכם יש איזשהו מוט עם המידע הזה שצברתם עד כה, כן? אם נחבר את זה, אז תפקיד האדם פה באירוע, הוא לא יישאר כזה גדול.

איפה הערך הייחודי באמת יושב

שירה מויאל: [28:31] נכון. נכון מאוד, אני חושבת, אני מסכימה איתך מאה אחוז. אז אני רק אומר, אני לא אתחבר לאיזשהו מקום גנרי, יש דווקא ערך ל... כל הערך הארגוני במקום העבודה הנוכחי, אם אתה לא מסתכל על פרודקט כתפקיד רגע, ברור שהערך שלי היום זה ההיכרות שלי עם היוזרים, עם היוז קייסים, ההבנה של השוק, של איך דברים עובדים, ברור. פרודקט-ווייז? רחב יותר? אוקיי, יום אחד, לא יודעת, אם הייתי עכשיו עובדת בחברה אחרת, אז מה, אבל ה-added value שלי אז,

אייל דוד: [28:59] אתה מבין? אני חושב, קודם כול, ככה, קודם כול, הרבה יותר קל להיכנס לחברות עכשיו. נכון. אז שוב, הידע הזה שצברת איתך בפרודקט במלא מוצרים שונים, והבנת ב... זה דבר שמביאה איתך, נכון? ואת מוסיפה עליו את הפלייבר, כאילו, שעכשיו יהיה לך הרבה יותר קל להיכנס לאירוע ולהתחיל לצבור ידע חדש שיעזור לך. נכון, אבל אתה מתאר את האידיאל בעיניי.

שירה מויאל: [29:23] אני אגיד גם שכמנהלת מגייסת, אני לא רואה את זה הרבה. שנות ניסיון וחברות שאנשים עוברים לא בהכרח מעיד על סקילס כאלה, כמו שאנחנו רוצים להגיד, מה, אם, אתה יודע, אם אני עובדת כמעט עשור בתעשייה ועבדתי בכמה חברות, אני אמורה להיות איפה שאתה מתאר. המתודולוגיות אמורות להיות אצלי והכול. הלכה למעשה, אני לא חווה את זה הרבה בראיונות. אני חושבת שמעט מאוד אנשים מצליחים להיות מעבר ל"אני טוב מאוד במקום הנוכחי שלי", ואני עכשיו יכול to copy-paste it ופשוט להיות פרודקט טוב.

אייל דוד: [29:53] אני לא חושב שקופי-paste, אבל דיברתי כניסה מהירה, אבל... אני אגיד כך, קודם כל, אני חושב שבאמת אולי זה דבר שיועצים יותר מתחזקים בו, כי אתה צריך לתת דליבר ערך, אחרת לא יעבדו איתך, אז אתה צריך להתמקצע וכן לספק תוצאות. זה גם נורא משנה עם איזה חברות עבדת לאורך התקופה, נכון? כי יש מרואיינים שמגיעים.

איך נראים ריאיונות PM באימאג'ן היום

שירה מויאל: [30:15] נכון. תגידי, איך נראים עכשיו ראיונות אצלכם, אני סקרן? זו שאלה טובה. בגלל שאני שמה מאוד מאוד דגש על הסנס, כמו שדיברנו, ועל דיסקאברי, אז בעצם זה לא על המתודולוגיה. זאת אומרת, אני מחפשת לראות שאני שמה בעיה על השולחן, והבן אדם שמולי יודע לפרק ולהרכיב ולהראות לי את דרך החשיבה שלו, כי בסוף אני אומרת, אוקיי, ביום שהוא יתקבל. אני לא יודעת על מה הוא יעבוד, הוא יכול לעבוד על אלף דברים כאן. או שיש את זה, או שיש לו את מה שאני מחפשת, או שאין. אתה יודע, זה אקס פקטור כזה. אז בסוף, משהו מאוד אינטואיטיבי, אפילו את השאלה הגנרית. אני מבקשת מהם לבחור איזשהו מוצר לבחירתם. אני לא מתכוננת על זה, שזה גם, אתה מבין, זה גם איזו אמירה. כאילו, בואו, תראו, גם אני לא מתכוננת איתכם, ואנחנו עושים את זה בשיטה שבעיניי מאוד מיוחדת. זה שיח. זה לא מבחן. זאת אומרת, אני מביעה דעה על דברים שנאמרים, אנחנו ממש כאילו מפרקים את זה ביחד, כדי לדמות איזשהו brain storm של מנהלי מוצר עם עוד מישהו שאיתי, בדרך כלל אחד הסניורים או קולגה שהוא טים-ליד, ואז ממש בודקים. אתה מבקש מהם, אוקיי, זה המוצר שבחרת, מגניב. יאללה, מה ה-North star metric? מה לדעתך המקום שאליו הם הולכים ברמה הביזנסית? מה האסטרטגיה המוצרית? ניסית לעשות את השיחה הזאת עם LLM? בטח. נראיין אותו? איפה הם עומדים היום? ברור. תשובות מאוד גנריות ושטוחות. זאת הבעיה שלו בעיניי בדברים האלה. ברור לך שזה מבין מדהים את הדברים ומה אני שואלת, אבל זה גנרי. אני דווקא אוהבת לפעמים שאנשים קצת נותנים לי תשובות ליד, כי יותר חשוב לי לראות למה הם חושבים. להגיד שמישהו אומר לי משהו, אני לא, אתה יודע, כותבת, זו טעות. למה? תגיד למה. ואז להסביר. זה ה... אה, מגניב, למה הוא חושב שזה X ולא Y? זה המקומות שאני מחפשת לראות. שם טמון הנכון-לא נכון. לא משנה מה המטריקה שהוא נתן לי בהתחלה.

אייל דוד: [32:02] ואת רואה איזשהו טרנדים חדשים, כאילו, בראיונות? אני אסביר. את רואה אנשים שמגיעים יותר מוכנים לראיונות? איך זה נראה?

הטרנד של מועמדים שמשתמשים בכלי AI בלייב

שירה מויאל: [32:10] אני רואה הרבה אנשים שמבקשים להראות לי, כאילו, לעבוד עם כלים. יצא לי לראות אנשים שבלייב אומרים, כאילו, אם אנחנו יכולים לעבוד על כלים, שזה קצת אירוע מוזר, כי... למה? עוד פעם. כי יש לי איזה... אי אפשר לעשות outsourcing ל-thinking שלך. אה, לא, זה לא כזה כמו שהיה, כאילו, זה לא כדי להעריך דברים, להבין מגמות בשוק כאלה, לא? כאילו, זה איפשהו in between, בסדר? זה הפוג. בוא נגיד בלייב, כן? לא יכולה to monitor, וגם אין לי עניין לנטר את הפרומפט שהם כותבים. ואני רואה המון, המון, המון אנשים שמבינים שכאילו הסנס באמת, כאילו, חשוב, ופה משקל הכובד, ואז הם באים נורא מתודולוגים, אבל כמעט טו-קי. עכשיו אתה תגיד להם לעשות תעדוף, אז הם יגידו לך, אוקיי, אז רייס. או אייס, או לא משנה מה כל... הם מחליפים לך את ה... כן. אז הם אומרים לך בדיוק את מה שצריך, ודואגים להראות לי שהתשובה היא בנויה, וזה דברים שאולי, אגב, זה קטע, כי זה שילוב בין חדש לישן. כאילו, פעם מאוד היית הולך מתודולוגית בראיונות עבודה, להראות שאתה שולט במתודולוגיות, וזה גם שילוב עם חדש, כי גם חשוב להם להראות שיש להם את They have the sense. כאילו, הם מבינים איך צריך לחשוב. אז יש שם איזה שילוב שלי לא כל כך עובד, אני מודה. פחות מתחברת לזה. אין לי בעיה שתיקח אותי פרי סטייל, אבל תוכיח שאתה... כמה זה היה עובד אם הייתי מגיע עם מוצר שאני בניתי,

אייל דוד: [33:32] ואני יודע כאילו להסביר אותו, לענות בעצם על השאלות האלה מהכיוון הזה? עפה על זה. ואת רואה כאלה?

שירה מויאל: [33:40] אני רואה את זה במטלת הבית שאנחנו נותנים, תלוי עוד פעם בתפקיד למה אתה מתראיין וכולי, אבל נתנו מטלת בית שהיא מאוד כזה לבנות משהו zero to one בכוונה, כי זה... למה את רואה? ואז אתה רואה באמת את מי יודע לשאול את השאלות הנכונות, ואז השימוש ב-AI הוא קול, כי הוא amplifying את היכולת. אה, זה בן אדם שמבין את המחקר, מבין את הביזנס, מבין אסטרטגיה, אז השאלות שלו נכונות, מה אכפת לי שהוא ישתמש ב-AI? הוא בסוף מכווין את ה-AI. וזה מדהים, כאילו רואים מטלות שהן... אם מדברים פה גם על אקזקיושן, אז פתאום אתה מבין שיש פה גם קנדידייט שיכול להיות צוות של עצמו. נכון, לוקח. אגב, יש לנו היום צוותים, לא הרבה עדיין, אבל שנעים על שני אנשים שעושים הכול. זה נהיה אפשרי בזכות הדבר הזה. בסדר? אז אולי לא בכל משקלי הכובד של ה-core של הליבה, אבל בטח יש לנו אנשים שרצים ועושים דברים מדהימים ומזיזים מחטים ומטריקות, עם שני אנשים שיודעים לרוץ מהר. היית חוזרת לזה? אני אישית מובילה צוות קור, וזה כאילו הליבת העשייה של אימאנג'ן, הביזנס, הכסף וכולי, דברים בדרך כלל יותר כבדים ומערבים אפרופו מודלים של AI כבדים. אז השימוש שלנו ב-AI הוא בא במקומות אחרים, כאילו אי אפשר לרוץ זירו טו וואן לבד עם צ'אט-ג'י-פי-טי או...

מטלות בית: מה היא מחפשת בהן

אייל דוד: [35:01] בדיוק, אבל היית חוזרת לזה עכשיו, לעבוד את ו... לא יודע, את ועוד מישהו או עוד מישהי ולרוץ? לא. למה?

שירה מויאל: [35:08] אני אמרתי לך שאנחנו עובדים בסקוואדים. מבחינתי, זו לא פעם ראשונה שלי, ביי דה ווי, מבחינתי זה שדרג את העבודה שלי בטירוף. לא מחליפה את זה שיש לי צוות שלכל אחד יש תפקיד, כאילו, יש לך מתכנת, יש לך PMM, יש לך דאטה אנליסט, כולם יושבים באותו שולחן, דיזיינר, לא מחליפה בחיים, זה כאילו, כולם עובדים לאותה מטרה. אוקיי, בואי נשחק משחק. בואי נגיד ש... בסדר, הישויות האלה נשארות,

אייל דוד: [35:33] חלקם יושבים איתך בשולחן, חלקם כבר לא. מה זה משנה? זה לא, זה פשוט עוד פעם חוזר להכל אני. אני נורא שמה. לא, זה קצת כמו שהיה פעם. נו, לא היה פעם, זה כאילו, את יודעת, אוקיי, יש אנשים שעובדים ברימוט. נכון. אז יש אג'נטים שעובדים ברימוט. מה זה משנה? היית חוזרת עכשיו למצב שזה בצוות את ועוד מישהו וכל השאר אג'נטים? כי נראה לי ששם זה הולך, הסינרגיה הזאת.

שירה מויאל: [35:58] זה בדיוק באתי להגיד. אתה כאילו שואל אותי אם הייתי חוזרת, דווקא בעיניי זה הצעד הקדימה. זה ממש הולך למקומות כאלה של לצמצם צוותים, אפילו להחזיק כמה תכולות שאפילו לא קשורות לתפקיד, במירכאות, אפרופו שינויים בתפקיד. וזה מתחיל להיות ככה. אני לא רוצה להגיד ריכוזי, כי זה לא ריכוזי, זה רק אלמנט של שניים, כשאני אומרת "יודעים לעשות הכל" זה כמו שאתה אומר, יש אג'נטים ויודעים להתייעץ עם... כי כאילו, זאת אומרת, חבר לי פתאום, שככל שאנחנו מתקדמים,

אייל דוד: [36:29] אז הסקיל שהופך להיות הכי חשוב זה decision making. נכון. נכון? מדויק. מה את עושה עכשיו סביב זה כדי להשחיז את היכולת הזאת?

Decision Making הוא הסקיל המרכזי החדש

שירה מויאל: [36:37] אמ... אני חושבת שתמיד זה היה דבר, כאילו, בשנים האחרונות אני חושבת שזה תמיד היה הדבר הכי חשוב, ועכשיו באמת הרבה יותר, כי כמו שאמרנו "לרוץ מהר" כולם יודעים, השאלה אם זה לכיוון הנכון, והשאלה אם אני יודעת איזה רעיונות להרוג ומה כן לעשות. כאילו, אתה... יש עכשיו קטע, סליחה, אני אתן הקדמה, של "בגלל שרצים נורא מהר", אז כל המנהלים ומנכ"לים וכולם, אני שומעת את זה גם מחברים, אז תעשו מלא מלא מלא דברים ונעשה ולידציות ו-move fast and break things. וזה לא הפואנטה. כאילו, הפואנטה היא להגיד "אוקיי, אני יכולה לעשות ולידציה, אני יכולה לבדוק טונות של פתרונות בכלום זמן, אבל אז להחליט עם מה הולכים, זה הפרודקט, זה האסטרטגיה, זה הביזנס, זה הקבלת החלטות האמיתית". אמ... ואני רוצה להגיד שמה שמאפשר לקבלת החלטות טובה יותר, זה זה שיש לי היום הרבה יותר זמן להתמקד באמת בשאלות האלה. לאן החברה שלי הולכת? מה הדבר שאנחנו רוצים להשיג? מה הצעד הבא? להיפגש יותר עם לקוחות, להתעסק הרבה יותר ב-research, פחות בלהניע את הצוות שלי, את הצוות, אני מתכוונת, צוות העבודה, ה-scope, ההנדסה, בלהצליח להגיע, לעשות דברים בקצה. זה הדבר שכאילו צריך להתאמן עליו ואותו גם להציג בראיונות האלה. נכון. זה בדיוק מה שאני גם אמרתי לך, זה בדיוק מה שאני מחפשת, אם אפשר באמת לפרק ולהרכיב איזשהו משהו, ואנשים מראים לך את דרך החשיבה, זה גם, וברור שבקצה אני רוצה גם שהם יגיעו לפתרון, כי זה מעיד, כמו שאתה אומר, שיודעים גם לקבל החלטה. אבל זה יותר מזה, זה לקבל החלטות בסקייל ומהר. נכון. זה הדבר שאני מסתכלת עליו, זה לא רק שצדקת. נכון, בטירוף מהר גם. וגם אני רוצה להגיד, לקבל, פעם היית מקבל החלטה בין א'

מבחירה בין שתי אפשרויות לבחירה בין שמונה

אייל דוד: [38:06] לב', עכשיו זה בין א' לח'. כאילו, יש כל כך הרבה אפשרויות לפתרונות שאומרים לך, אז מתוך ה-15 אופציות בואי תגידי מה כן. זה מטורף, ובתנאים מאוד מהירים, ולפעמים גם בלי הרבה ולידציה.

"האמצע נעלם": מי בסיכון

שירה מויאל: [38:21] עוד מילה רגע על דיסקאברי ו-AI, זה מאפשר לבדוק הרבה יותר מהר כיוונים, לוולדט באמת הרבה יותר כיווני מחשבה, וקל לי היום הרבה יותר להגיד, תן לי כמה ימים ואני אעבור על הדברים, מה שפעם היה יכול לקחת לי חודש כדי שעכשיו אני אוכל להגיד, אה, יש לי 15 רעיונות, אני אגיד לך מה הכי טוב. אז יש בזה גם, כאילו, נכון, צריך לקבל החלטות בלוחות זמנים מאוד קצרים ומאוד מהירים. גם הטולרנס לדיסקאברי, הוא הולך ואומר,

אייל דוד: [38:48] חבר'ה, אין עכשיו שבועיים ללכת לראיין 100 לקוחות, כאילו, רוצו. יש פה עוד דבר, כן, אמרת טולרנס, ואני גם חווה את זה מהצד השני, גם למרואיינים אין עצבים. נכון. אז אתה צריך להיות מאוד מאוד מדויק בעצם על השאלות שאתה שואל, ולהתכונן, ודווקא פה, בפן האישי, אנחנו עושים פה פודקאסט, אז אנחנו כאילו שואלים שאלות ועונים. זאת יכולת נוספת שאני מרגיש שוואו, שגם שווה להשחיז אותה מאוד. Being Human.

שירה מויאל: [39:17] אותנטיות היא עכשיו ניכרת פי כמה. אני יכולה להגיד ראיונות שעשיתי לפני שנה וחצי לצוות שלי וראיונות שנעשים היום נראים אחרת לגמרי. עכשיו גם מאוד בולטת הפרסונה. אתה מתחיל לראות מאוד חזק מי מדקלם ומי לא. גם במטלות הבית שאתה קורא באופליין, גם בשיחה. רואים מי מבין, וזה עוד פעם, זה גם מתקשר לי לסנס הזה. אתה רואה מי יש לו את זה, ומביא איתו משהו כנה ומשהו קצת יותר עמוק, לעומת באמת כל הבאזוורדס כאלה. טוב, אנחנו אבל לא נגיד שהכול אבוד, פשוט תתאמנו. מאה אחוז, הפוך, אני חושבת. מי שחדש, זו התקופה. תמיד, הנה, אמרתי לך את זה קודם, אי אפשר לעשות outsourcing ל-thinking אם אתם חדשים. תעמיקו, תבינו, תלמדו. אנשים שאנחנו מראיינים כבר היום, אתה יודע, מיד-לבלים וסניורים, זה בכלל, יש לי ציפייה אחרת לגמרי, אבל ברור שהכול אפשר ללמוד, הכול אפשר להעמיק, כולנו השתמשנו בכלים האלה, המקום הוא להשתמש בהם נכון, וכמו שאתה אומר, ה-decision-making, להכווין טוב זה המהות של פרודקט, בין אם זה את הצוות שלי, בין אם זה כלי AI. אם אני אשאל את השאלות הנכונות, אני כנראה אקבל משהו טוב. אני חושבת שזה מאוד מגדיל את מי שיודע, ומאוד מחליש את מי שמלכתחילה הסקיל הזה היה חלש אצלו, כי אחרת אני אקבל פשוט תשובות גנריות שאני לא יודעת לאמת ולא יודעת לבדוק. האמצע נעלם. נכון. יש לי עוד פנינים. כן. למשל, למה בונים בתל אביב כל כך הרבה, למה יש פה כל כך הרבה בניות של משרדים לעוד עשר שנים, כשאנחנו מדברים על זה שבעצם... למה? באמת? מנטלים יעשו שליש עם זה. יותר חברות, אולי מתעלמים מזה, יש לי כל מיני הנחות. אני חושבת שאבל הולכים היום הרבה יותר ל... טוב, אתה יודע מה? יש מגמה בעצם שמחזירה את כולם למשרדים, אז אני כבר לא יודעת להגיד את זה. זה הולך ומשתנה. זהו, כאילו בקורונה אמרו גם שלא יחזרו איכשהו בנדל"ן. אין סיבה אמיתית היום כאילו, כן? אני, עוד פעם, אני סאקרית של להגיע למשרד, אבל אני יכולה להבין. מעניין. לא יודעת איזה...

למה אותנטיות בריאיונות חשובה עכשיו פי כמה

לחדשים: אל תעשו Outsource לחשיבה שלכם

אייל דוד: [41:09] כן, כן. ממתנותיי ומזה, שאני יכול עכשיו לומר את זה גם קללה. אז אני רוצה, לפני שנסיים, תני לנו כמה המלצות, בכל זאת, דיסקאברי, עניינים. על מה את ממליצה להתמקד, כמה אולי מקורות מידע? אז אני, אה... כלים שעובדים לך. אז אוקיי, אז אני אגיד רגע שבתוך כלי AI,

המלצות לכלים, ספרים ומסגרות

שירה מויאל: [41:32] לכל מה שהמחקר המקדים, אני קוראת לו, אז באמת כל צ'אט, קלוד וכולי, אפשר לעשות איתם גם קומפטטיב לנדסקייפ, גם לאמן אותם על פרסונות שאתה יכול לייצר שיחה עם כאילו צלם, או לא משנה באיזה דומיין אנשים עובדים, ניתוח של פידבקים, כל הדבר הזה, וגם אפילו להשתעשע קצת על איזה כיוונים השוק הולך, אולי פתרונות. לכל האמצע, שזה כזה, אני כבר יודעת פחות או יותר לאיזה כיוונים אני הולכת, אני אגיד שזה קצת יותר סולושן דיסקאברי אפילו, ופחות אופורטיוניטי. אז באמת כל הכלים שמאפשרים לי לעשות יוזר טסטינג בשנייה ולבנות פרוטוטייפ בדקה, כמו Base44, כמו Lovable, לא משנה במה, כל אחד משתמש, ואז לבוא ולעשות יוזר טסטינג יכול לקחת לי שבוע וכבר יש לי תשובות לכל, שזה אירוע מדהים. פעם היה לוקח לי הרבה יותר זמן לזה. ובכללי כללי, פרודקט ווייז, אני מאוד אוהבת את OST של תרזה טורס, זה Continuous Discovery Habits, אבל לא בגלל המתודולוגיה, בגלל שזה מאלץ אותי לחשוב על הזדמנויות, ורק אחר כך לרדת לצד הפתרונות, כי אנחנו מיד כל כך, בטח כשמכירים את הדומיין טוב, מיד אומרים, אה, אני יודעת מה הם רוצים. זה מאתגר את המקום הזה. זה גם שם קונטרה טובה לנו, וגם מראה שאפשר לבנות עץ, כאילו אין רק שני פתרונות, יש יותר לרוץ על זה. ואני אגיד שזה עובד לי טוב, גם לכל מי ששומע ואין לו זמן לדיסקאברי ולא שהארגון שלו הוא לא כזה. גם לעשות reverse engineering לזה, גם אם קיבלנו תכולה, אפשר לאתגר אותה ברמת המחקר. למה אני עושה את זה? מה היא משרתת? איזו הזדמנות? כאילו, לא חייבים לוותר על המחשבה המוצרית. טוב, את עניין הזמן אנחנו תקפנו,

Continuous Discovery Habits של טרזה טורס

אייל דוד: [43:10] אמרנו שאין יותר דבר כזה, אין זמן. נכון. ואני חושב שיש לך גם הרצאה מעולה על זה, אז אנחנו נשים לינק, נשים בשואו נוטס. שירה, איזה כיף שבאת. וואו, נהניתי מאוד. נכון? ממש. גם אני. אז טוב, את חוזרת לפה בעוד שנה, אנחנו נראה איפה הדברים עומדים. ואיפה ה-AI עומד. איפה ה-AI עומד. אולי הוא יקליט עבורנו. הוא עכשיו עורך, אז את יודעת, מגניב. יאללה, אז תודה רבה.