תמלול: איך למצוא את הדבר שלך: אזור הגאונות (נופר גוטליב)

פתיחה: נופר מציגה את עצמה ואת החזון של 50 עסקים עם 50 שותפים

אייל דוד: [00:00] היי נופר מה העניינים? טוב בוקר טוב. בוקר נכון בוקר כן. אבל איזה כיף שאת פה.

נופר גוטליב: [00:07] אני רוצה שתציגי את עצמך כמו שאמרתי שאת מציגה את עצמך היום. היום. היום. כן זה קצת שונה מאיך שאני בדרך כלל מציגה את עצמי אבל אנחנו בפודקאסט מקצועי אז אני אעשה את ה... כן לא רואים שאני נכנסתי עם קצת. אה כן רואים. טוב בסדר. אני אעשה אני אטיף את עצמי בפורמט הפעם. אז אני נופר גוטליב אני יזמת. אני שותפה בחברה שהקמתי יחד עם שותף מהמם בשם יואב חברה בשם 50 55. אנחנו בעצם בונים תחת 50 הרבה עסקים עם שותפים שונים. השם מעיד על הוויז'ן אנחנו בעצם עם ויז'ן להקים 50 עסקים עם 50 שותפים שונים בחמש שנים. אני חיה את החיים שלי וזה מה שאני בדרך כלל מציגה את עצמי ככה אני אני מאוד מאמינה שבלחיות את החיים שלי אני לא אגיד כאילו כל יום זה היום האחרון שלי על כדור הארץ כי אני לא רוצה להיות פסיבית אבל מתוך איזושהי אג'נדה כזאת שאני בוחרת כל יום שאני כאן ליהנות מהדרך שאני עושה. לא כל יום הוא מושלם כן זה לא זה אבל אבל כן אני בוחרת ליהנות מהדרך שלי. ולאחרונה גם התחלתי ללוות אנשים שמרגישים שהם באיזשהו תהליך של שינוי שבא להם להבין איפה הדבר הזה שבו הם פורחים ושבעצם מאפשר להם לקום בבוקר לתוך איזושהי עשייה

איך הכרנו: ההרצאה 'המתנה שלא ביקשתם'

אייל דוד: [01:21] ויצירה לדברים שמרגשים אותם ושממלאים אותם אז בואי נגיד אולי שנייה איך הכרנו באמת א' מסתבר שהכרנו דרך מעגלים אחרים לפני אבל בעצם היה לך נשלח מסטארט-אפ לסטארט-אפ איזשהו מייל בתפוצה רחבה של היי אני עושה הרצאה על מה הייתה הכותרת בדיוק המתנה שלא ביקשתם שזה היה בעצם סביב אזור הגאונות שזה באזוורד שצץ עכשיו בכל מקום נכון ובעצם אמרתי לך היי בואי וכשדיברנו גם בשיחת הכנה או בשיחת טלפון של ההיכרות אז באמת זה הרגיש שזה נורא נורא מעניין וגם סיפרתי על נתונים קצת של כמה אנשים נשארו במהלך הזה נשמע שזה נושא שהוא מאוד מאוד מעניין נכון אז בעצם למה בכלל לחיות את החיים כמו שאמרת בעצם כאילו זה יומי האחרון לי זה קצת ברור אבל אולי בכל זאת דיברנו על זה קצת לפני כן אבל תשמע אנחנו בישראל של 2026 עברנו פה כמה שנים מאוד מטלטלות קורונה מלחמה

נופר גוטליב: [02:19] שעדיין באיזשהו מקום נמצאת פה אני לא יודעת לשים את האצבע על מה בדיוק היה הדבר הזה שגרם לי רגע כאילו להבין את זה אלא כנראה כאילו מכלול של דברים ואני באמת מאמינה שכאילו לא יודעת כמה זמן אני כאן בהכי לא קלישאתי כאילו בהכי אמיתי אני פה ואני רוצה ליהנות מהזמן שאני כאן אני יכולה כל יום להיאבק ואני יכולה לקום כל מוצאי שבת ולהגיד יום ראשון מחר איזה באסה אבל למה אני יכולה לעשות את זה אחרת כאילו קל להגיד יותר קשה ליישם אבל אבל כן מרגע שהבנתי שככה אני רוצה לחיות אז כל המשאבים שלי

אייל דוד: [02:53] יתפקסו לשם ואפשר כאילו אני עושה את זה אני מכירה עוד אנשים שעושים את זה אז זה אפשרי. אז אנחנו ננסה להבין טיפה יותר למה בשיחה הזאת ומה שאני כזה חשבתי תוך כדי שאמרת את זה זה שהדור שלנו מתחיל להבין את זה מתחיל להקל את זה אולי בגלל כל הדברים שאמרת וגם AI וכל מיני שינויים שקורים הדור שאחרינו כבר הבין את זה לדעתי זה משהו שאני ממש מרגיש. הדור שכנראה לפנינו בסדר הבומרס פחות נכון אגב מעניין איך זה ישפיע על הילדים שלנו מאוד מאוד זהו אז. אז באמת אולי תסבירי כמו שאת מסבירה לילדים שלך מה זה אזור הגאונות.

מה זה אזור הגאונות, דרך הילדים שלה

נופר גוטליב: [03:33] אז אני לא מסבירה לילדים שלי מה זה אזור הגאונות אבל אני כן מתנהלת איתם מתוך הדבר הזה. בגדול אני אסביר שניה איך אני רואה את אזור הגאונות וגם זה קצת באזוורד כזה מאוס. אז אני אשים לו רק את ה... זה הצעתי שתסבירי את זה כמו שאת מסבירה לילדים. כן. כן אני פשוט לא מדברת איתם על זה אם להיות כנה אבל אני כן אני אסביר את זה רגע דרך הילדים שלי אתה יודע מה? כל אחד מהם יש לו את החוזקות שלו ואני ממש רואה איפה הוא פורח שם. הדברים האלה שכשהם עושים אותם הם יכולים שעות לעשות והם נהנים וזה קל להם ולא משנה כמה אני יכולה להיות בשמש כאילו מתה מחום זה הילדה שלי עולה על סוסים והיא פורחת שם והיא יכולה שעות וזה. והבן שלי משחק כדורגל לא משנה יולי-אוגוסט בשיא החום נהנה שם שעות. כל אחד באזורים אחרים שלו כמובן שיש עוד דברים. אז מבחינתי התפקיד שלי כהורה הוא באמת לתת להם את כל המשאבים כדי לפרוח במקומות שהם פורחים בהם. זה בעיניי כאילו רגע הגרעין הזה של שוב אזור הגאונות אני אפרק רגע את השם הזה כי הוא קצת מעלה. כן אפשר לקרוא לזה בעיניי להיות באלמנט שלך להבין מה הדבר הזה בפריחה שלך בשיא שלך. כאילו נראה לי שכשדיברנו על זה אז אמרתי לך שזה קצת מרגיש לי כמו גרעין של משהו זאת אומרת כל הרעיון של כאילו למצוא את הזון שלך את הזון הגאונות שלך לא משנה איך נקרא לזה. הוא בעיניי מאוד מתחבר לדברים שממש עוד כשהיינו ילדים כאילו עוד מאז כאילו היו בנו היה לנו דברים כאלה שכאילו היו מאוד מאוד משמעותיים. נורא נגיד אצל הבן שלי הוא מצחיק בטירוף בסדר זה כאילו תכונה כזאת שיש לו שכל מי שזה עוד שנייה מתאהב בו כי זה. הבת שלי חברותית בטירוף חוץ מזה לכל אחד יש לנו את התחביבים שלו שגם מאוד מאוד ממלאים אותו. אז לכל אחד יש חוזקות כאילו שלו שהם בעיניי כאילו הוא בא איתם לעולם. בסדר עכשיו יכול נכון אנחנו כאילו כהורים אנחנו כתרבות אנחנו כמסגרות מעצבות את בני האדם שאנחנו מגדלים וגם אנחנו כאנשים בוגרים בעצם התעצבנו על בסיס תרבויות על בסיס ציפיות על בסיס זה. אבל בעיניי ברגע שאנחנו מאוד מאוד מחוברים לדבר הזה שכאילו איתנו ממש מהתחלה ועושים איתו משהו כן אם זה באולי פה באמת הסימן שאלה הכי גדול אוקיי אז מה אני עושה עם זה שאני ממש חברותי או ממש מצחיק כאילו. אבל כשאנחנו מודעים לזה ואנחנו מכוונים את עצמנו לשם, אז שם באמת יכולים לקרות קסמים. העניין הוא שבאמת רוב החיים או רוב האנשים או רוב החיים אנחנו מתרחקים מעצמנו. כי אמרו לנו שחשוב ללמוד את התואר הזה וכי מה מה איפה יש כסף בריקוד בנגינה לך תעשה משהו שגם תרוויח ממנו אז לך תלמד עכשיו כלכלה אבל זה בכלל לא מעניין אותך כי אתה בכלל נגן סקסופון אולי מטורף כאילו. אז אנשים מתרחקים מעצמם לאורך החיים. ובעיניי יש חשיבות מאוד מאוד גדולה בלהבין איפה אני באמת פורח. מה האזורים שזיהית אצלך עברת את התהליך הזה בגללך אנחנו מנהלים את השיחה הזאת אז מה באמת האזורים שאת גילית אז אני אגיד לך את זה בשתי פעימות כי עברתי את זה בשני תהליכים שזה היה מאוד מעניין לראות איך כל פעם שעשיתי את המחקר הזה על עצמי יצא לי שם משהו קצת שונה. כשזיקקתי את זה לפני שנה שנה וחצי שנה וקצת אז הייתי כזה מאוד מוכוונת. בא לי להגיד כזה ביזנס כאילו זה בגדול מה שמאוד עניין אותי ידעתי שאני מאוד נהנית. בבריאה של משהו בליצור משהו ואז באמת עשיתי כאילו כל את כל הדבר הזה של אזור הגאונות זה בעצם התרגיל שעושים זה מבוסס על איזה של מפת חיים לקחתי כאילו הקשבתי לכל מיני פודקאסטים קראתי כל מיני תכנים כאילו העמקתי בתוך הדבר הזה ממש איזה שבוע כזה זה כל מה שעשיתי ללמוד מה זה הדבר הזה אזור הגאונות ואיך אני מגיעה אליו. ואז כשהעמקתי בזה ויצרתי לעצמי את המפת החיים הזאת אז באמת הדבר שהיה לי מאוד מאוד ברור זה שמגיל מאוד מאוד צעיר אני יזמת אבל אבל אף פעם לא קראתי את זה לעצמי ככה תמיד זה היה לי כזה מי את כאילו איך את יכולה לקרוא לעצמך יזמת כאילו המון שיחות על ערך עצמי אבל כשאני מסתכלת אחורה ראיתי שבעיתון בית ספר כבר יזמתי כאילו דברים שלא היו לפני כן ובצבא הייתי משקית ת"ש ויזמתי מלא גמ"חים לחיילים ולא היה שום דבר כזה לפני כן ובכל מקום שעבדתי תמיד יזמתי דברים שמעולם אף אחד לא ציפה שאני איזום כי לא היה איזשהו צורך אמרתי טוב אני הולכת ואני עושה אותו. ואז זיקקתי את הדבר הזה שאני פשוט מאוד מאוד אוהבת ליצור דברים מאפס כאילו אני רואה צורך אני גורמת לו לקרות. זה התחבר לי מאוד גם לתפקיד האחרון שלי כשכירה כשעבדתי בסטארטאפ בתור עובדת ראשונה שם הקמתי את כל ה-go to market והבאתי אותנו להישגים מטורפים כאילו עסקית וכל הדבר הזה מן הסתם מאוד מאוד תרם לי בחוויית גם משמעות גם המסוגלות גם בערך העצמי שלי. אז היה לי מאוד מאוד קל לחבר את זה שאני ממש ממש טובה ופורחת בלהקים עסקים בלעזור לאנשים לזהות איפה הם פורחים ולעשות סוג של כזה מיקס אנד מאץ' זאת אומרת אני חזקה בזה אתה חזק בזה בוא נבנה את זה ביחד.

שני סבבים, שתי תשובות: יזמת מגיל צעיר

אייל דוד: [08:29] אז כאילו אפס לאחד ריסורספול בואי נקרא לזה נגיד ודוחפת ומוכרת גם.

נופר גוטליב: [08:36] אז המכירות אגב זה נקודה מעניינת כי מעולם לא באמת נהניתי למכור כאילו פעולה עצמה של המכירה זה לא הדבר שמילא אותי. מה שכן מילא אותי זה תוצאות זאת אומרת גם זה הרקוגנישן שהגיע אחר כך. ההבנה שעשיתי פעולות שהביאו את החברה לגיוס כסף מאוד משמעותי לכאילו זאת אומרת האימפקט של הפעולות שעשיתי. המכירה עצמה לא זה לא היה דבר שנהניתי בו. זה תמיד משהו שהוא בדרך בגלל זה שאלתי ו... נכון אבל רגע אני רוצה להגיד עוד משהו אחד כי עשיתי שוב את התרגיל הזה לפני חודש. והייתי במיינדסט קצת אחר ופתאום משהו שגיליתי אגב גם יש לזה כאילו מלא דעות שונות בהקשר של אזור הגאונות האם האם אזור הגאונות יכול להשתנות. אז באני מאמין שלי שוב אחרי התהליך שאני עברתי אז הוא לא משתנה מה שמשתנה זה הצורת המשקפיים שאנחנו כאילו שמים על עצמנו כשאנחנו באים להסתכל על אזור הגאונות. ודברים שבחנתי אותם לפני שנה ועם אותם משקפיים ניגשתי לתהליך הזה לפני שנה היום ניגשתי עם משקפיים קצת אחרות. וזיהיתי שם עוד דברים בעצם אפרופו היותי משקית ת"ש זה הביא אותי להיות מגייסת כי מאוד מאוד רציתי לעזור לאנשים ולמדתי בגיל 20 את שיטת סאטיר היום זה נקרא בבית ספר שנקרא אמושן וכבר אז רציתי מאוד לעזור לאנשים. שוב מגילאים כאילו מאוד מאוד צעירים אני כבר עוד שנייה בת 40 הדבר הזה כאילו הלך איתי לאורך החיים וזנחתי אותו בצד מכל מיני סיבות. ועכשיו שניגשתי שוב לתהליך הזה אז הבנתי שהאחד על אחד הזה והיכולת לעזור למישהו לעבור איזשהו תהליך אישי עם עצמו זה גם דברים שמאוד כאילו אני ממש פורחת שם ושם זה גם חלק מאזור הגאונות שלי אז יש לי כמה אבל אולי זה גם מה שמאפיין אותי אני באופן כללי מה זה אומר שאני אני ג'נרליסטית כזאת במהות שלי כאילו אני מאוד שיחה בפני עצמה כן אבל אבל אני אני נהנית מהגיוון הזה. היום אני אומרת את זה בהשלמה היו תקופות שגם העברתי על זה הרבה ביקורת עצמית אבל אני נהנית מהמגוון הזה ובעוד שיש מישהו אחד שיגיד אוקיי שהוא ממש מומחה ב-x אני ממש מומחית בזה ובזה זה בסדר.

אזור המצוינות מול אזור הגאונות: 50% המרה בלי הנאה

אייל דוד: [10:40] יש פה עוד דבר כי כאילו יש את מה שנקרא אזור המצוינות נכון נכון וכשאתה ג'נרליסט אז אתה יכול באמת לתקלט על כך או את יכולה לתקלט על כמה דברים. אבל יש אבל את יכולה לתקלט על דברים שהם בין גאונות לבין מצוינות נכון ואולי לא להיות בטוחה מה מהם כרגע מספק אותך או מזיז אותך נכון נכון זה באמת כמו שסיפרתי לך שכשעשיתי מכירות הייתי ממש טובה בזה.

נופר גוטליב: [11:05] נקלטתי למצב של 50% conversion rate כאילו זה אין מספרים כאלה אתה מכיר. וזה כל כך מילא אותי אז כאילו יכולתי בקלות מאוד לחשוב שכאילו כן זה אזור הגאונות שלי אני כזה פנומנלית בלמכור אז כאילו מדהים. אבל לא הייתי פנומנלית בלמכור את המוצר הזה בתעשייה הזאת עם החיבור שלה לי לקהל יעד הזה שימו אותי עכשיו למכור קרח לאסקימוסים אני בטח לא אצליח אבל גם לא מוצר סייבר כאילו

אייל דוד: [11:30] יש אנשים שבאמת מתרגשים מזה אני לא היו שם את התנאים שגרמו לזה להצליח זה העניין אני חושב שהמטרה הזאת גורמת לך לעשות המון דברים בדרך שהם מצוינות נכון לצורך העניין אז צריך כאילו לבדל את זה ולהיות מאוד חריפים כשאנחנו עושים את הניתוח הזה.

נופר גוטליב: [11:46] נכון רוב האנשים נמצאים באזור המצוינות. אזור המצוינות רק כדי שאני אשר קו לטובת מי שמקשיב זה בעצם האזור שבו אנחנו ממש טובים מתוגמלים עליו זאת אומרת כנראה עובדים בזה ומרוויחים מזה ומתפרנסים מזה. מתקדמים שם אולי אפילו כאילו ממש טובים בזה בסדר אף אחד לא יכול להגיד שזה לא טוב. אבל זה כלוב של זהב כי אם אני רגע אולי נבדיל את ההבדל של נבדיל רגע את אזור המצוינות מאזור הגאונות. שבאזור המצוינות אני ממש טוב כמו שאמרתי עכשיו ואזור הגאונות זה מקום שבו זה לא רק שאני ממש טוב אני אני עושה אותו בצורה פנומנלית אני יכול לעשות אותו כאילו שעות בלי שהזמן בלי שהזמן אני לא ארגיש שהזמן זז כאילו כן שהזמן זז בלי שאני מרגישה אני בציפייה לעשות את מה שאני עושה אני בהתרגשות זה קל לי וזה גם נותן איזשהו ערך לעולם זאת אומרת לא בהכרח לעולם כסקייל אבל כאילו אני עושה משהו עבור מישהו אחר. אני מסופקת ממה שאני מוציאה החוצה ממני. זה אזור הגאונות.

עם הגב לקיר: למה עשתה את התרגיל פעמיים

אייל דוד: [12:48] אז אז אז אז הלוואי ומתהלכים בינינו עוד הרבה אנשים שזה. למה עשית את זה פעמיים? כי הייתי עכשיו באיזשהו שלב של שינוי שקצת נכפה עליי.

נופר גוטליב: [12:58] בדיעבד רציתי אותו לא לא הייתי מספיק כנה עם עצמי להגיד לעצמי שאני רוצה אותו רק חשבתי עליו ואז המציאות קרתה ואז השינוי הזה קרה. ואז אמרתי אוקיי אני בוחרת רגע להסתכל מחדש. זה גם דבר. אתה צריך לגשת לזה כשאתה אני לא רוצה להגיד עם הגב לקיר אבל כשיש לך מספיק אינסנטיב, נכון, לדבר עברית שיש לך מספיק צורך ורצון בעצם ומשהו אולי שדוחף אותך לדבר הזה. נכון. אחרת כאילו התהליך הזה הוא מאוד מאוד קשה. כן אני גם ממש ראיתי אחרי ההרצאה שהעברתי. היו הרבה מאוד אנשים שכתבו לי אחר כך שהם עשו את התרגיל שהעברתי להם על איך למצוא את המפת כאילו את אזור הגאונות דרך מפת החיים שלהם. ויכולתי ממש לראות שני כאילו שני סוגים של תוצרים כי כל מי שכתב לי אחר כך גם ביקשתי לשמוע איך היה מתוך סקרנות אמיתית. והיו את אלה שממש כנראה עשו את זה אתה יודע היו בנקודה הנכונה לחקור את זה ובאו לזה מאוד מאוד פתוחים. והיו את אלה ש... ואני אומרת את זה עם אפס ביקורת כן זה מאוד מאוד טבעי שציפו לראות את התוצאה שקצת תהדהד להם את מה שהם עושים היום. ואז כאילו כל ה... קצת כמו שאני הייתי לפני שנה בסדר שאמרתי לך שכאילו באתי כזה מאוד מוכוונת ביזנס לתוך המחקר הזה. אז הם גם עשו את זה כזה מאוד מוכוונים לקבל את התוצאה שהם רוצים, ואז הם קיבלו את התוצאה שהם רוצים. למה לדעתך? אני חושבת שכל מ... וואי. כמה דברים. אחד, קודם כל התת מודע שלא אוהב אתגרים כאילו תן לו את המוכר תן לו את הידוע ושם זה. ואני חושבת שזה מוביל אותנו לאיזושהי נקודת עיוורון. זאת אומרת אם אני אני כאילו אתה יודע וורסט קייס סינריו של דבר כזה נגיד ואתה מתכנת ממש מוכשר ואתה עושה את המפת חיים הזאת ואתה מגלה שמגיל מאוד צעיר וגם לאורך החיים זה חזר על עצמו הרבה דברים שלמדת ואנשים שאתה מאוד מעריך וזה. אתה מזהה שנגיד אתה ממש אוהב לא יודעת מה לטפל בגינה. בסדר? ממש לא יודעת להיות גנן כאילו לפרק גינות ת'ארכיב גינות אבל אתה כבר מתכנת ואתה מרוויח את השלושים ארבעים חמישים אלף שקל שלך בחודש והתרגלת כבר לרמת חיים מסוימת. ופתאום מה זה אומר עכשיו שאני הולכת להיות גנן קודם כל מה אני אומר לעצמי על זה מה האחרים יחשבו עליי מה זה אומר על רמת החיים שאני, זאת אומרת יש הרבה מאוד השלכות

שני סוגי תוצאות אחרי ההרצאה, ונקודות עיוורון

אייל דוד: [15:17] שלא מאפשרות לנו באמת להסתכל על זה ברמה הכי כאילו נקייה. אז זה מאוד מתחבר בעצם למה שאמרנו כי אתה בעצם צריך להיות עם הגב לקיר כדי לקחת שינוי שזה גם סיכון ואז לכן אתה צריך להיות נכון רוב האנשים אגב עושים שינוי כשהם עם הגב לקיר. בדיוק. נכון אז אוקיי אז אלה היו התוצאות וזה מעניין. אז אמרת מפת חיים מפת חיים מפת חיים מפת חיים קחי אותנו לשם איך בכלל ניגשת לזה איך בכלל הכרת את זה למרות ששמעת פודקאסטים בהתחלה נכון? כן. האמת היא שזה היה כשפגשתי את יואב שהיום הוא השותף שלי אבל אז לא הכרתי אותו.

המפגש עם יואב ושנתיים של דיסקברי

נופר גוטליב: [15:50] וכזה פגשתי בן אדם זר מבחינתי שסיפרתי לו כזה עליי ואז אמר לי את כולך יזמת כאילו לכי תעשי מה שטובה בו אמרתי לו עייפתי כאילו לא רוצה יותר. בדיוק הייתי בנקודה שבה אמרתי טוב אולי אני אחזור להיות שכירה אחרי שנתיים שעשיתי כזה פרקשנל CRO ו-CRO.

אייל דוד: [16:07] ואז אמרתי לעצמי טוב מה יש לי להפסיד אפרופו גב לקיר. מעניין שנייה רגע. אז היית בסיטואציה שחשבת לחזור להיות שכירה הכל היה פתוח אבל נפגשתי איתו בכובע של להקים יחד משהו? לא נפגשתי איתו עם בן אדם רנדומלי שפשוט כזה כותב דברים בלינקדאין מאוד עניינו אותי משם נפגשנו זה היה הכי שיחה נטולת אג'נדה.

נופר גוטליב: [16:27] אני חושבת ש.. באותה נקודה זיהה לי משהו שאני כאילו היה אצלי וכזה השקטתי אותו, אני כל כך לא מתאימה להיות שכירה אבל הייתי שכירה כל חיי אז לא הייתה לי בעיה לחזור לעשות את זה. כבר הייתי אחרי שנתיים כאלה של ניסיון לעשות איזשהו דיסקברי עם עצמי ועשיתי כל מיני שנתיים.

אייל דוד: [16:46] איך זה נראה? מעייף? מה באידיאשן אידיאשן? זה לא היה שנתיים שגם היה איזשהו ניסיון

נופר גוטליב: [16:54] להצטרף לסטארט-אפ בתור קו-פאונדרית שניסינו את זה כמה חודשים וזה לא עבד. אני מתכוון אבל זה היה דיסקברי על עצמך בעצם. כן אבל זה זה לא היה אני אדייק. זה היה שנתיים שהם היו גם פרקטית ללכת ולנסות כל מיני דברים זאת אומרת יכולתי להצטרף לאיזשהו סטארט-אפ לנסות דברים. בנוסף כדי באמת להתפרנס גם עשיתי עבודה כי זאת אומרת הצטרפתי לארלי סטייג' פאונדרס כאלה והקמתי איתם בעצם את כל התשתיות העסקיות שלהם.

אייל דוד: [17:22] לא היה שם הרבה תהליכי אידיאשן זאת אומרת היום בחנתי הזדמנויות כשהם הגיעו אבל אבל ניסית את זה על עצמך זה מה שאני מתכוון. את הלכת וכמו שאת אומרת הייתי יזמת בסטארט-אפ את עושה את הכל אבל אני אשאל את זה ספציפית כי עשית את הכל כאילו על אש קטנה אני אגיד נכון עשית את זה בחצי בחצי מהזמן את זה עד רבע מהזמן נכון כמה זה עזר לך באמת לטעום את זה באמת ולראות איפה את אוהבת ולא אוהבת.

נופר גוטליב: [17:47] כג'נרליסטית אמרת כן. תראה אני לא קצת קשה לדבר על השאלה הזאת בצורה הזאת אני כן יכולה להגיד שאחרי השנתיים האלה שניסיתי כל מיני דברים הרגשתי שקודם כל שום דבר לא מדויק לי. הרגשתי שאני מאוד מתאמצת ואני יודעת שכשאני מדויקת הדברים קלים לי כאילו כשאני, או להפוך, אני אגיד את זה אחרת כשקל לי אני יודעת שזה במקום הנכון. בסדר? לא קל לי מכיוון של לא מאתגר לי אלא קל לי אני נהנית זאת אומרת, אני עדיין יכולה לעבוד שעות על גבי שעות ואמצע הלילה וזה אבל אני לא מרגישה במאמץ שם. וכשעבדתי גם את המעט שעות שעבדתי כשזה והתאמצתי והייתי כזה באובר תינקינג על דברים וזה אז הבנתי שאני לא במקום הנכון. עכשיו שנתיים עשיתי את זה בכל מיני פורמטים. עד שבאמת הגעתי לנקודה שאמרתי טוב מיציתי כאילו לא הולכת לעשות עוד מאותו דבר זה יהיה טירוף אז נעשה משהו אחר. ואז כאילו השיחות הפנימיות על אוקיי תחזרי להיות שכירה. היו כאלה שיחות של בתוך תוכי אם באמת באמת הייתי כאילו אמיתית עם עצמי. היה לי ברור שזה כל כך לא מה שאני צריכה לעשות אבל התעייפתי ונחפש מה אני כן צריכה לעשות. ניסיתי כאילו לזקק לראות איפה היה הדגל הזה. זה היה באמת באיזושהי נקודה כבר, זה היה הכי גב לקיר זה היה באמת בשלב שבו אמרתי די. כאילו לא בא לי יותר לקום בבוקר ולהתבאס על היום שלי. וזו הייתה הנקודה. ככה אוקיי. כן. וזהו ואז באמת היה את התהליך הזה של כאילו שאז פגשתי את יואב ואז לקחתי לעצמי שבוע של. זה היה שבוע שהיה לי ביומן סלוטים של לשלוח קורות חיים. רגע, מה הוא אמר לך? הוא אמר לי את יזמת לכי תביני מה אזור הגאונות שלך ותראי שתצליחי. ואני כזה זוכרת שזה היה לי כמו איזה כאילו כמו איזה שיחה עם ג'יני שנותן לי איזה משאלה על המתנה ואמר לי מה שאת רוצה להתגשם ככה חוויתי את זה באותה נקודה. מה הוא רוצה כאילו גם שמעתי על אזור הגאונות בעבר כן אבל אף פעם לא. יש את הספר עם הדגים נכון? לא יודעת. לפי הכריכה שלו יש דג שקופץ מתוך האקווריום. לא לא מכירה אבל כנראה איך קוראים לדוקטור גיי הנדריקס כן דוקטור גיי הנדריקס לא קראתי את הספר שלו קראתי את כל העם על אתה יודע עם לוקים.

אייל דוד: [19:55] וזהו ואז באמת כי פיניתי לי את כל השבוע הזה בלחקור את זה ולעשות עם עצמי את התרגיל הזה. איך הגענו לזה כי שאלת אותי אולי מה התרגיל שעושים מה זה. ואז תספרי לי איך זה היה נראה השבוע הזה את בטח זוכרת לא?

מפת החיים: חמשת המעגלים

נופר גוטליב: [20:08] כן. מה זה עובר לעשות התרגיל הזה? אז בעצם, זה היה כל הרעיון בליצור את המפת חיים הזאת גם מפת חיים זה משהו כזה נשמע מאוד גנרי אז אני אדייק את זה שנייה זה בעצם להסתכל על מעגלים שכמו תמות כאלה שהיו לנו לאורך החיים ובסוף להצליח לראות את החוט המקשר בין כולם זאת אומרת יש חמישה מעגלים כמו שהוא הגדיר אותם והמעגלים האלה הם באמת כאילו יוצרים איזשהו איזשהו הקשר. ובעצם יש כאילו יש חמישה מעגלים שבאתי המעגל הראשון זה בעצם כל התכונות שהיו בי בעצם עוד מאז שהייתי ילדה ילדה ילד לא משנה כאילו כל אחד לעצמו וזה כל הדברים האלה שאני אומרת מגיל הילדות אבל זה לא רק ילדות זה גם גיל כאילו אתה יודע בגרות וקצת אחר כך קצת כאילו זה מה שהתחלתי להגיד מקודם כמו הגרעין הזה של הדברים האלה שכאילו היו טבועים בנו. יש אנשים שכאילו מגיל מאוד צעיר באו והתייעצו איתם על כל דבר יש אנשים שהם מאוד טובים בלפתור בעיות מגיל מאוד צעיר. אנשים שבאמת יסתדרו חברתית בכל מקום אני בא להגיד את זה לילדים שלי אתה יודע מצחיקים מאוד או כל אחד כאילו או אפילו אתה יודע תחומי עניין שהיו לך בתור ילד כאילו שיש ילדים שנגיד מאוד אוהבים לצייר או מתחברים למוזיקה מגיל מאוד מאוד צעיר. אז נזקק מה זה הדברים האלה שעוד כאילו עוד בגיל התיכון והחטיבה והיסודי כזה היו מאוד משמעותיים בדרך כלל מדברים על זה שזה מתחיל סביב גיל תשע עשר. זה המעגל הראשון. המעגל השני זה כל הדברים שכל העבודות שעבדתי בהם לאורך החיים וגם מה אהבתי בהם זאת אומרת לא רק כל העבודות אני נגיד זיהיתי עליי

אייל דוד: [21:52] שאני עבדתי בהפנינג לפני הצבא נראה לי זה היה מתנות נכון מה מתנות נכון כן אחי מתנות כאילו אתה יודע פיצ'פקס כאלה כן היום החלטות שבתור אימא אני נמנעת מהם אבל אז ואני זוכרת שמאוד מאוד הלהיב אותי לעזור לאנשים למצוא מתנות כאילו ממש זה הקטע כאילו קמתי בבוגר וכזה כן איך אפשר לעזור ובוא לא מתוך מקום של למכור אלא מתוך מקום של לתת ערך מישהו צריך לא ראיתי את זה כי לפתור בעיה זה כמו שרציתי לעזור עם מישהו כאילו באה עם מישהי שרצתה לקלוט בית העליון בשביל שהיא אוהבת ואני אעזור לך כאילו לשמח מישהו אחר כזה. אז במקום הזה זה היה אז באמת כל המקומות העבודה שעבדנו מהם ומה מאוד אהבנו בהם המעגל השלישי זה מעגל של דברים שלמדתי לאורך החיים עכשיו יש את הדברים, כאילו הפורמליים אתה יודע תואר וזה יש את הדברים שלמדתי לאורך הדרך כי כי הייתי צריכה נגיד אני בסטארטאפ הובלתי צוות סיילס מעולם לא עשיתי את זה לפני אז למדתי את זה תוך כדי תנועה ודיברתי עם אנשים והרחבתי את הידע שלי אז. אבל גם בחרתי בגיל 21 ללכת ללמוד אימון ולעשות לזה גם קורס מנהלים המשך וגם לאורך החיים העמקתי ואני מתאמנת בעצמי היום. יש פה איזושהי תמה שחוזרת על עצמה לאורך החיים. אז כל הדבר הזה של הלימודים בגדול כל המעגל הזה אמור לשקף לי באיזשהו מקום את הפשן שלי את הדברים שמעניין אותי להעמיק בהם וללמוד אותם וכולי אפילו ספרים שאני קוראת כאילו כזה. המעגל הרביעי זה אנשים שמעוררים בי השראה. והמעגל הזה בעיניי הוא מאוד יפה כי הוא משקף לנו קודם כל אני מאמינה שאנחנו יכולים לראות אצל אחרים את מה שנמצא אצלנו זאת אומרת אני עיוורת לדברים שלא קיימים אצלי ואם ראיתי את זה אצל מישהו אחר וזה מעורר בי השראה אז כנראה שזה קיים אצלי באיזשהו אופן אולי אפילו מועט ואני רוצה את זה יותר או אתה יודע יש כזה כאילו אדם צועקת שחסר לו אבל הוא צריך לראות שחסר לו משהו. אז באמת גם פה לראות מי האנשים שמעוררים בי השראה וגם מה, מה יש בהם שמעורר בי השראה, למה כאילו אני מאוד מעריכה אותם בדבר הזה וזה נותן לי המון בלהבין מה הערכים שאני רוצה לקיים בחיים שלי וליצור בתוכם וכולי. והמעגל החמישי שאותו אני הכי אוהבת כי הוא פשוט הכי תכלסי. אבל צריך להיזהר, בוא אז אני אסביר ואז אני גם אסתייג רגע זה בעצם המעגל של התפקידים או סיטואציות יותר נכון להגיד קונקרטיות מהחיים שלנו שבאמת פרחנו בהם. ואז באמת ההסתכלות היא על אותן סיטואציות שבהן ממש פרחת בחיים ושוב זה שיכלת לעשות את זה עד אמצע הלילה ולעבוד שעות על גבי שעות בלי להרגיש שהזמן זז וזה קל לך ואתה בנתינה למישהו. אז אלה המקומות כאילו זה המעגל החמישי ואז כל הרעיון בעצם לקחת את כל הדברים האלה אפשר לעשות את זה בכמה אופנים או לכתוב את זה על דף בריסטול כזה ואז לעשות רגע להסתכל ולראות את החוט המקשר לי זה היה קשה. אני לקחתי את זה לצ'אט gpt עשיתי את זה אז לפני שנה אם הייתי עושה את זה היום לפני שנה וקצת אם הייתי עושה את זה היום הייתי אומרת למחוק רגע את כל מה שהוא יודע עליי ולהתחיל כאילו דף חלק לטובת התרגיל הזה כי אני לא רוצה שהוא יהיה כאילו מוטה. זהו, ואז בעצם דרכו לראות מה הגורם המקשר הזה. תגידי, כמה זה, וואו, מספיקים עלייך חמישה מעגלים, לא רציתי להפריע. תגידי, כמה דברים שעולים לי? אחד, את אמרת שהשקעת בזה שבוע. כן. כמה קשה היה להתניעה? את זוכרת? כאילו את אומרת להיזכר וזה, וואו, אני מנסה לקפוץ לגיל 9-10, מה אני זוכר? אז תראי, השבוע מבחינתי היה הזמן שהשקעתי בללמוד מה זה, ואיך חוקרים את זה, וגם לנסות להבין. אני אפילו לא יודעת להגיד לכם, המפת חיים שיצרתי ככה עושים אותה, או שאני עשיתי להתאמות, כאילו, בכנות. לי זה עבד, כאילו זה מה שעבד לי, וזה מה שגם אני עובדת עם אנשים שאני מלווה אותם היום. לא יודעת להגיד לך אם באמת זה ככה. כן, אני כאילו לא, אני מנסה להבין כמה קל היה לך לחזור למקומות האלה, כי דווקא המקומות שדיברת עליהם, כנראה שאפשר לבחור כזה לעשות תפריט אבל כי אנחנו פותחים פה שולחן ככה זה נשמע עם כמישה מעגלים. המקומות שהיו לי הכי קלים כשדיברת על זה, נחשבתי בראש, זה באמת כשאתה יותר צעיר, אני לא מדבר יותר בגילאי 20. אתה דיברת על גילאי 20 שלקחת את הקורס של המאמנים, שזה כאילו היה שונה ממה שעשית בחיים כי היית HR באותו דעת קורס, אני זוכר, אז בעצם דווקא זה המקומות שאין לנו ריסק ואנחנו אולי מאפשרים לעצמנו בגילאים האלה אז שווה להסתכל לשם. נכון אגב זה מה שהיה אצלי אבל אצל מישהו אחר יכול להיות שדווקא מהגיל הזה כבר ההורים מפעילים עליו לחץ ללכת להיות רואה חשבון והוא בכלל. אז הוא רואה חשבון ורע לו בחיים אז הוא מאמץ כלב במקביל וזה כנראה, סתם אני אומר, שהוא הולך לקורס מאמנים, עשיתם זה משהו עם הקורס מאמנים בעוד התקופה? טוב אצלי כל הכיוון ללכת לקורס מאמנים היה מקום אחר לגמרי, מה איזה מקום? סיימתי זה מעניין אבל לא חשבתי על זה עד שלא שאלתי את זה עכשיו. אז אני אציין לך דיסקאבר בכל רם פעם ראשונה. בעצם מה שקרה זה שהייתי משה כיתה שבצבא והרגשתי מאוד את הצורך הזה ואת הרצון הזה להיות שם עבור מישהו אחר ואז עמדו לרשותי כמה אפשרויות ללכת ללמוד פסיכולוגיה שזה כאילו שנים וזה וזה. או תואר כזה או אחר עם עלויות מטורפות כאילו חיפשתי איזושהי דרך קיצור בגדול בסדר אם אני אהיה כנה מספיק חיפשתי דרך קיצור שתעזור לי בעצם לעזור לאנשים מהר. ואז אמרתי אוקיי אני אסבירו אבא שלי המדהים הזה נתן לי קורס נתן לי כאילו מתנת שחרור ליום הולדת לשחרור לא ליום הולדת קורס נקודת מפנה של נתני בן דוד עשיתי אותו על דעת עשרים כאילו הייתי אחי נטע זר בתוך החדר כולם שם אתה יודע אנשים בגילאי שלושים ארבעים חמישים. כל אחד עם המטען שלו ורק אני כזה מה אני עושה כאן אין לי מה לתקן בחיים שלי הכל מושלם מה כאילו ילדה בית עשרים. אבל זה מאוד מאוד עניין אותי ואז למדתי קורס מאמנים וקורס מאמנים במשך ואז המשכתי התחלתי בעצם לאמן. זה פשוט לא הצליח. זה לא הצליח כי עשיתי את זה מהסיבות הלא נכונות כאילו חיפשתי את הדרך קיצור. בעיניי גם לא הייתי בשלה לזה באותה נקודה כי היו עוד הרבה פערים שלא ראיתי אותם אז. היה לי ברור אז וברור לי גם היום שמתישהו כאילו אני אגיד גם עוד דבר אני מתאמנת מאז בסדר כאילו כל עולם האימון הוא אני חיה אותו בעשרים שנה האחרונות. ויש שם הרבה מאוד הוגנים שאני כבר מאמצת בחיים שלי היום אז כאילו זה לא זר לי. אבל זה חד משמעית משהו שכאילו ישב איתי עוד באמת מגיל מאוד צעיר. והיום אגב כל מה שאני עושה גם ב-50 אני חשוב לי מאוד לוודא שכל עסק שאנחנו מכניסים גם לי וגם ליואב אבל אנחנו מאוד מסונכנים על זה זה עסק שעושה טוב לעולם. זה לא פילנטרופיה כן אנחנו בונים עסקים אבל זה חייב להיות עסק שמייצר ערך ולא גיימינג ולא פייסבוק אם את רוצה גם לא יודע אם פרקטי זה חוזקה פרקטית. תגידי לא יודע אם זה חוזקה זה יכול להיות לא טוב או לרע. מה? להיות פרקטי. כאילו הלכת ועשית קיצור דרך הזה כי את פרקטית. נכון. זה לא היה הדבר הנכון. אני אומר זה יכול להיות לטוב ולרע זה גם חיסרון וגם זה יכול להיות גם ג'נרליסט זה לטוב ולרע וחד משמעית למרות שהיום חברות דווקא אני רואה מתחילות לחפש ג'נרליסטים כן אתה רואה את זה אני עדיין פוגשת הרבה ג'נרליסטים שלא מוצאים את עצמם בתוך זה עוד לוקח זמן כן אני גם מדבר על הייטק אבל אני רואה שבזמנים כאלה שיש דרישה לאנשים שיכולים לנהל גם איג'נטים וגם אנשים וגם לעשות קשירה מאחורי הגב תוך כדי אז כן אני ממש רואה את זה זה משמח אותי לשמוע. זה כנראה בדרגים יותר גבוהים אבל כן טוב אז בואי נחזור שנייה אז עשית מפת חיים או איך שלא החלטנו לקרוא לזה מה מה האוטפוט שיוצאים איתו הייטק אינטות האוטפוט אז עם מה הצעת? בעצם בסוף אתה יוצא עם איזה שהוא משפט כזה של לא זוכר את הניסוח המדויק אבל זה כאילו אני פורח כשאני עושה את זה ואת זה עבור מישהו עבור משהו. אז בגדול זה כאילו אז עם מה הצעת מה היה כתוב כן אני לא זוכרת. אני לא זוכרת את המשפט המדויק זה פשוט היה לי מאוד מאוד ברור שאם אני לוקחת את הדבר הזה עכשיו שוב אני לא מדויקת בניסוח שיצא לי משם כן אבל אני פה כאילו שוב בסשן השני שעשיתי לפני איזה חודש חודש וקצת אני מפורחת כשאני עוזרת לאנשים לזהות מה החוזקות שלהם ולראות את החיים שלהם בצורה הרבה יותר מחוברת לעצמם. זה כאילו הוואן ליינר שלי עכשיו לצורך העניין מעולה ולפני שנה זה באמת אני פה כאילו שוב אני מחברת בין השתיים אני פורחת בהקמה של עסקים עם אנשים שמעוררים השראה ומייצרים טוב בעולם. שוב זה כאילו אל תתפוס אותי במילה אבל זה בגדול אם ככה אני מתהלכת בעולם עם הידיעה ששני הדברים האלה הם דברים שאני ממש ממש טובה בהם נהנית מהם וקל לי לעשות אותם. מעולה אז זה הפריימינג של אזור הגאונות בסופו של יום? כן. אוקיי. עכשיו אני רוצה לקחת את זה ולהשליך את זה אנחנו אמרנו שאנחנו פרקטים ותכלסים. אני רוצה ללכת ולהשליך את זה בעצם על החיים שלי אני רוצה ללכת להשליך את זה לעבודה על השינוי עבודה שאני רוצה לעשות קריירה אולי לא. איך לקחת את זה הלאה? אני אגיד משהו ממש מעצבן עכשיו. זה פשוט קרה. זה מעצבן כי אני כאילו לא בא לכם פלייבוק שאני אומרת לך קח תעשה את זה מחר הבאה. ברגע שהייתי סופר דופר מדויקת עם עצמי המציאות פשוט קרתה כאילו ישבתי בים. סיפרתי לך לקחת את השבוע הזה אז הקלוז'ל של השבוע הזה היה כש-chat gpt יצא לי את התוצר הזה והלכתי לים איפסתי את זה כאילו ממש זה ישבתי בים זיקקתי על עצמי הרגשתי צורך לכתוב פיזית את המשפט הזה שיצא לי ואת הפסקה הזאת שהיא אני גם הגדרתי בתוכה את הערכים שלי זאת אומרת שהסתכלתי על אנשים שמומרים בי השראה אז הוספתי את זה גם גם בתוך הדבר הזה זאת אומרת אם לפני שנה זה היה להקים עסקים אז היה לי ברור שזה חייב להיות עם שותף או שותפה. שיהיה לי כיף לעבוד איתם שגם יאתגרו אותי לא רק כיף לעבוד איתם היה לי ברור שחשוב להיות שום גיוון היה לי ברור שחשוב שזה חייב להיות לעשות טוב למישהו זאת אומרת איזה שהוא עסק שהוא תורם חוצה. ואז בעודי יושבת בים התחילו להגיע שיחות טלפון. כאילו הרמה הכי הזויה שאני יכולה לתאר כאילו בתוך לדעתי פחות משבוע ארבע הזדמנויות עם אנשים סופר דופר מרגשים שאני מאוד מאוד מעריכה את חלקם הכרתי את חלקם לא, וזה פשוט קרה. ואגב אותו דבר גם עכשיו זה די קורה מעצמו הדבר הזה. אני מתחברת לזה זה נשמע כזה כמו איזה משהו קוסמי כזה ואיזה יופי וברגע שאני יודעת מה זה אורגנות אז פתאום קסמים התחילו לקרות ונצנצים יפלו מהשמיים. אז בא לי להגיד שקדם איזה תהליך של איזה שנתיים שלוש סיפרתי לך שאני מתאמנת ברוב חיי אז כשסיימתי בסטארט-אפ אור יותר משלוש שנים אז באמת הייתי בתהליך כזה של להבין מי אני זה נשמע מה זה מפוצץ אבל אני רוב חיי הייתי אדם מאוד מאוד מרצה וכל כך התרחקתי מעצמי שעשיתי פעולות כל כך טבעיות באוטומטית בלי לחשוב מה אני באמת רוצה. וכשהתחלתי את התהליך הזה של שנייה להתחבר לעצמי מחדש אז גם אני עדיין אגב חוטאה בזה לפעמים כן אבל אני כבר היום זה באחוזים קטנים מהמקרים. מישהו שאל אותי מה את רוצה ואמרתי מה אני רוצה שאפילו לא ידעתי מה אני רוצה כאילו לא עשיתי איזשהו תהליך של באמת באמת באמת להכיר את עצמי. מה זאת אומרת שאלו אותך וואו זה כל כך זה כאילו היה זה חלש על כל כך הרבה תחומי חיים שלי. זה היה בעבודה וזה היה במשפחה וזה היה בכל מקום, כאילו זה היה בכל מקום, זה היה עם החברים. לא אני מתכוון אני מתכוון כאילו שאלו אותך ולא יודעת באמת מה את רוצה. כן חשבתי שאני יודעת. כן אז בואי נרחיב על זה קצת. אני חושבת שיש כאילו נגיד כמו חברה יכולה להגיד לי בואי ניפגש אפשר. אני אומרת לך סבבה איפה בא לך? והיא אומרת לי לילת מה את רוצה? ואז אני אומרת לה מה אני רוצה ואני חושבת על מה היא תרצה. אתה מבין את התהליך כאילו הדפוק במקום להגיד לה מה אני רוצה בואי ניפגש בבית קפה כזה וכזה. זו דוגמה פשוטה כשאתה מתחיל להיכנס להחלטות חיים וכאלה זה בכלל נכון? אבל זה בדיוק העניין שכאילו כל כך התרגלתי 30 ומשהו שנה מחיי לחשוב על מה הצד השני צריך ורוצה שבכלל לא שאלתי את עצמי מה אני רוצה. ואז גם כשכביכול אני הייתי זאת שמקבלת את ההחלטה איפה הולכים להיפגש זה היה מתוך חשיבה על מהצד השני. ידעת באותה תקופה מה את אוהבת בחיים? אני חושבת שיש הגנים שכן ידעתי כאילו תמיד העזרה לאחרים הייתה שם והיוזמה הזאת תמיד הייתה שם ויצירה הזאת מאפס וכאילו אני רואה צורך ואני ישר כאילו גורמת לו לקרות זה תמיד היה אבל לא אכלתי לא ראיתי את זה כרצון זה כאילו היה כזה דפולטיבי. זה דפוק לגמרי כאילו חופשת שאני נותן לך דוגמה הכי פשוטה. אני מבינה עד כאן כאילו לאיזה רבדים זה הגיע לא חשבתי על זה אף פעם בצורה של להדגים את זה אבל. אבל אתה יודע אם עכשיו שנייה בשיח הקטן הזה בינינו כאילו פתחתי למישהו את הראש והוא הצליח רגע להבין שגם יש מצב שהוא מתנהל כל כך מרוחק מעצמו אז בעיניי זה כבר עשה את ההבדל כי זה הייתי עיוורת לזה. זה הסימון שצריך ליפול. ותגידי אז אמרת שבעצם לקחת אחורה והתחלת לעשות מחקר עם עצמך מה איך זה היה. רגע לא בטוחה בדיוק על מה אתה מדבר. אמרת שבתקופת האימון. אה אוקיי. נכון לקחת בעצם נכנסת וקדחת. לא לקחתי אחורה. המשכתי הכל כרגיל פשוט אהה.. קחת אחורה אני מתכוון הפוגה מהחיים שנייה לעצור ולשאול דבר כזה. כן אבל זה לא היה בצורה מובנית זאת אומרת אימונים שרואים אני והמאמנת שלי אתה יודע מדברים על הדברים. אבל עם מה יצאת בקצה עשית תהליך כזה עם מה יצאת בקצה. אז זה היה תהליך שהוא היה on-going זאת אומרת זה לא היה שהיה לו התחלה אמצע וסוף הוא עדיין אגב ממשיך אני עדיין עושה את זה. אבל ההתחלה שלו הייתה כל כך כאילו חוסר ביטחון שלי בעצמי. היו לי הישגים מדהימים וכל מי שהכיר אותי בתפקיד כאילו השם שלי הלך לפניי ועדיין היה פער מאוד מאוד גדול בין מה שאנשים שמכירים אותי יודעים שאני מסוגלת לעשות לבין איך שתפסתי את עצמי. ואז איזה איזשהו תהליך כזה של לחזור לראות שנייה את הדברים שאני באמת טובה בהם וזה לא רק טובה בהם זה שוב גם הרצונות האמיתיים שלי איפה הם באמת נמצאים. אני ממש זוכרת שתי שאלות שהמאמנת שלי שאלה אותי אותם אני כאילו אשים אותם פה אבל זה יפגוש כל אחד איפה שזה יפגוש. שהן הלכות איתי עד היום היום יותר מבוססות אותי בסדר אבל הן עדיין בעיניי שאלות שעושות טרנפורמציה מאוד משמעותית. אחת זה הייתה בכלל מה זה הצלחה מבחינתי בסדר כאילו קח אותי כמה שנים אחורה עוד אפילו בתקופתי כ-hr לפני 7-8 שנים. הייתי בטוחה שאני הולכת להיות vphr זה הייתה הצלחה ואז עשיתי sales הייתי בטוחה שזה להיות vp sales זה cro וכל כך לא מחובר היום למה שאני כאילו חי אבל אני אומרת לך שבכלל לא אהבתי מכירות כן אבל לא זה המסלול כאילו אז עושים את מה שצריך כביכול לשם כאילו אנחנו מוסללים. אז הצלחה מבחינתי הייתה להגיע ללבל כזה להרוויח x משכורת ופה זה נגמר ואז כשבאמת שוב שהייתי כבר הרבה יותר מחוברת לעצמי אז הבנתי שכל כך לא שמבחינתי הצלחה היא להרוויח איזה שהוא שכיר עם כסף כמובן שאני יכולה לחיות איתו בשלום הוא צריך להיות גבוה כי זה מה שאני בוחרת אבל אבל זה אחד אבל זה רק חלק כל כך קטן מבחינתי הצלחה אמיתית היא ליחדת האיזון הזה היא ליהנות ממה שאני עושה לקום בבוקר בכיף גדול אני גם אמא נוכחת בחיים של הילדים שלי אז גם בא לי להיות נוכחת גם שם וזה השילוב הזה זה ממש האיזון הזה ואני בן אדם שכאילו רוב חיי הייתי מאוד טוטלית למדתי רגע להציב את הגבולות האלה מחדש למדתי לדעת שיש לי קעקוע ברגל שהוא בדיוק על הבאלנס הזה כאילו על אני פורחת כשאני מאוזנת היום וכשאני מרגישה את הבאלנס ועוד זז ימינו או שמאלה אז אני ממש מרגישה אותי כאילו כבר לא יציבה באיזשהו מקום אז היום הצלחה מבחינתי היא ביציבות היא לא יציבות תודעתית כמו כאילו באיזון סליחה יציבות זה לא אומר נכון באיזון להיות גם עבור עצמי גם עבור האנשים שאני רוצה להיות עבורם חברים המשפחה הילדים בן זוג שני ונענות מהדרך הזאת זה הרבה יותר משמעותי מבחינתי מאשר זאת הייתה השאלה הראשונה נכון השאלה השנייה היא גם שאלה ש... ואגב שוב גם על השאלה לקח לי משהו כמו שנה וחצי לענות לה בסדר זה לא שאלה לא שאלה שבאה ב... כאילו לא יצא לי תשובה כזאת ככה. והשאלה השנייה היא מה אם אף אחד לא היה רשתות חברתיות ואף אחד לא יודע מה אתה עושה מחר בבוקר מה היית בוחר לעשות? שהיא גם שאלה מטלטלת כי כזה כשהיא שאלה אותי גם לפני כמה שנים הדיפולט שתהיה כזה משהו שלא קשור בכלל ובכלל זה אני הלכתי להיות מאלפת סוסים מה קשור לא יודעת מאיפה הבאתי סוסים לא יודעת אין לי באמת איזה passion לזה. אבל זו הייתה תשובה כל כך אפרופו שאלת מקודם מה מונע מאנשים כאילו להגיע לגלות את האזור גאונות שלהם. תשובה שהיא כזאת מאוד כאילו אותה תמודה שמנסה רגע לשמור עליה ובאמת לשאול את עצמי מה אני באמת רוצה לעשות. אז אני שמה אותם כאן כי זה שאלות בעיניי שראוי שנשאל את עצמנו אותם. התשובה לא תמיד זה יהיה כל כך פשוטה בלהגיע אליה. רציתי לשאול אותך טוב מה הצעד הראשון שמישהו יכול לעשות כבר היום כדי להתחיל את התהליך. אז כנראה שנה וחצי בשאלות האלה תראה בא לי להגיד שכל אחד אני גם רואה באנשים שאני מלווה היום שכל אחד מגיע לתהליך הזה ממקום אחר. יש כאלה שהם מאוד מודעים לפחדים שלהם ולמה מעכב אותם ויש כאלה שלא מודעים ואפילו גם מפחדים או חוששים לשאול יש כאלה שנמצאים באיזשהו תהליך התפתחות אישית כזאת ויש כאלה שרק מתחילים את הדיסקאברים עצמם על מה באמת רוצים לעשות. בעיניי יש חשיבות מאוד גדולה בלהיות מחובר על הרצונות שלך באמת אבל כמו שאתה באמת באמת רוצה ולא כי מישהו אחר רוצה שתרצה. ואז משם תהליך כזה באמת יכול לייצר אימפקט. איך שגם אצלך גם אצלי זה דיסוננס מאוד רחב בין להיות מרצה כמו שקראת לזה לבין להיות יזם נכון אתה חייב לדעת את חייבת לדעת לאיפה את הולכת אחרת מה את יוזמת. נכון אבל אני לא יודעת אם היום אני כבר לא חווה את זה כדיסוננס כי דווקא היום בתור יזמת אני אוכל להחליט מה אני עושה ומה אני לא עושה. אני מדבר על אז. נכון אז כאילו אם מחפשים שנייה את איפה זה לא פוגש אותי אחרי שעושים את התהליך הזה זה נקודה טובה זה דגל טוב להסתכל עליו. יש לך עוד טעויות נפוצות שככה אנחנו לא אנחנו מבינים שזה לא תהליך את מסתכלת על כך אבל בכל זאת יש טעויות נפוצות גם מהסדנה גם מזה שאת רואה שאפשר להצביע עליהם שאנשים עושים בדרך. יש את מה שאמרתי מקודם שבאמת כאילו זה רגע כן יש את גם את מה שאמרתי מקודם שזה בעצם דיברת על להטות את הכף בעצם מהתחלה. ויש דבר נוסף שהוא קצת מתקשר לזה שבעצם כל המעגלי חיים האלה בתוך המפת חיים אפשר מאוד בקלות ליפול לאזור המצוינות שלנו. כי גם כשנגד אני נתתי שם דוגמה כאילו משהו שקפץ לי כשבסיטואציות הספציפיות שממש מילאו אותי אני ממש זוכרת שהיה איזה רגע משבר עם לקוח כשעבדתי בcompeat בסטארט-אפו. ומשבר כאילו גדול בסדר כי לא יכול לפצץ הרבה מאוד דברים והצלחתי לנהל אותו מא' עד ת' שעות של עבודה ביום 60. ושסיימתי אותו גם הרגשתי הקלה מאוד גדולה וגם הרגשתי סיפוק שאין כמותו. וזה היה רגע כזה שבאמת כאילו מאוד מאוד התמלאתי ומאוד קל ליפול לזה שאו לחילופין אגב היה גם עוד רגע כזה שזכור לי שסגרתי עסקה שהייתי פתוחה כבר שלא תיסגר והייתה סופר אסטרטגית וארכה חודשים. ובסוף היא נסגרה ואז היה לי כזה איזה ריקוד כזה ככה אני כאילו ריקוד ניצחון ואני זוכרת את הריקוד הזה אני לא זוכרת את הסיטואציה איפה עמדתי מה לבשתי וזה זו הייתה סיטואציה מאוד ספציפית אז מאוד מאוד קל ליפול תוך כדי כאילו מפת חיים ולחשוב ששם אני ממש פורחת שזה כאילו אזור הגאונות שלי כי הנה יש סיטואציה ספציפית שאני מאוד מאוד מזוהה איתה והיא זה. אבל לא כי זה רק משהו אחד מבין כל הדברים ונגיד כשאני שואלת את עצמי באמת מה אהבתי בסיטואציות האלה? את האימפקט שיכלתי ליצור לביזנס כאילו לא נהנה מה שמילא אותי שם וההתרגשות שהייתה לי שם שאגב זה גם שאלה שאפשר עוד לדייק אותה עכשיו כשאני חושב שזה בקול רם שזה לא רק הסיטואציה עצמה אלא מה היה בסיטואציה שכל כך ריגש אותי ומילא אותי. כשאני שואלת את עצמי על הסיטואציות האלה אז באמת זה היה שם האימפקט שיצרתי לביזנס או אפילו תחושת משמעות כאילו אם לא הייתי אני זה כנראה היה נופל. לא שפאקינג נורא הוא קל לך על רואה שזה נגמר. כן, גם בסיטואציה של המשבר חד משמעית, בסיטואציה של המכירות התלהבתי כי ידעתי איזה אימפקט זה מייצר. אבל זה לא היה הסיטואציות שבאמת פרחתי מהן והתחלתי לעשות אותן שעות. ידעת בפנים? ידעת בפנים כאילו שתוך כדי? ידעת לדעתך? - לא, מה? שזה קרה? שסיטואציה קרתה? אני חושב על סיטואציות כאלה שלי שוואו שהיה לי רגעי ניצחון כאלה מאוד זה ידעתי בפנים שזה נורא מגניב איזה כיף ושמחתי וזה אבל ידעתי בפנים שזה לא דבר שאתה רוצה לעשות. לא ידע שזה בזמנו מספיק מחשבה. אבל כן זה משהו שחד משמעית כשאתה תעשה את המפת חיים כדאי שתהיה ער לזה. כן זה באמת דורש רמת כנות מאוד גדולה עם עצמנו. כשעושים את התרגיל הזה. איך זה היה באמת יצאת כאילו אני מדמיין אותך שבוע יוצאת בבוקר כאילו זה הדבר שאת עושה איך זה היה או שזה היה בכוס כוס יין בערב? איך את עושה? מה? כשהלכתי לים? לא לא הים אני רוצה. אבל מה אתה מדבר? לא אני מדבר על המפת חיים על התהליך הזה של השבוע. כן אז תראה התהליך של השבוע זה פשוט מבחינתי קודם כל לא הגדרתי את זה כשבוע זה פשוט היה משהו שכאילו מאוד מאוד סקרן אותי. מצחיק יואב הגדיר לך את זה כשבוע. נכון לא זה היה לי בלו"ז שבוע של שליחת קורות חיים אני אני הסדתי אותו על הדבר הזה. והוא התחיל בעצם כאילו זה היה דיסקאברים מתוך סקרנות פשוט מאוד מאוד כאילו גדולה שלי של להבין מה זה ואיך הוקרים את זה ומה קורה כשכאילו כזה אגב אני אגיד עוד דבר זה לא תמיד חייב להיות טרנזישן של 180 מעלות זאת אומרת כמו שאמרתי מקודם על הדוגמה להגיד של המתכנת או המתכנת שמאוד מאוד אוהבים לגנן או גינון אתה יכול להחליט שאתה ממשיך את מה שאתה אוהב לעשות ועדיין שותה לך כאילו את הדברים האלה תוך כדי זה כתחביב כמשהו שאולי יגדל לאורך הזמן אפילו כרשת הגנה לזה שיש פיטורים ואנחנו צריכים לציין את זה מחדש גם אז אז בא לי להגיד שכאילו הוא היה פשוט כזה כמה ימים מאוד אינטנסיביים של ללמוד את הדבר הזה

איך לעבוד עם ChatGPT בלי להטות את התוצאה

התוצר: משפט אחד של "אני פורחת כש..."

אחרי התרגיל: הים וההזדמנויות שהגיעו

הרגל הריצוי: כשלא יודעים מה רוצים

שתי שאלות של המאמנת: מה זו הצלחה ומה היית עושה אם אף אחד לא היה יודע

הצעד הראשון: להתחבר לרצונות האמיתיים

טעויות נפוצות: ליפול לאזור המצוינות

איך נראה השבוע בפועל: שלוש שעות עם ChatGPT

נופר גוטליב: [44:21] ובסוף זה התכנס לשעתיים וחצי שלוש שעות עבודה כאילו אני ו-ChatGPT שבו נתתי לו את כל הגיידליינס איך שאני רוצה שהוא יוביל אותי בתוך התהליך הזה. הוא יצר לי את התוצר הסופי זה שלוש שעות שאני עם ענייני קשב כאילו היה לי קשה רגע לא לצאת החוצה אבל כל פעם שברחתי שנייה כזה לקחתי כמה דקות הפסקה וחזרתי כן אני חושבת שחשוב לעשות את זה באיזה שהוא תהליך כאילו אחד סדור ולא לחזור לזה יום אחרי יום אלא כן להיות בתוך איזה שהוא flow כזה של רגע ההסתכלות פנימה. וזהו ואז זה היה כזה היה את הדיסקברי של כמה ימים היה את לכתוב את זה לעצמי בפועל שלקח לי כזה כמה שעות ולמחרת הלכתי לים ואז שם כאילו קראתי את זה וכזה אני לא אגיד את המילה הזאת אני אגיד את המילה הזאת אני לא אני לא מתחברת אליה אבל כאילו זה סוג של מניפסטינג כזה זאת אומרת למה אני לא אוהבת אותה מה אני כן רוצה להגיד אני רוצה להגיד שזה סוג של כאילו רגע להתחבר למה שיצא לי שם בסדר כאילו לדעת שזה הדבר שאותו אני רוצה לעשות ביום יום שלי.

אייל דוד: [45:22] וזהו ואז הדברים פשוט התחילו לקרות. אני חושב שגם מה שקרה לך בים אחר כך כאילו נבע בכלל מכנראה אנרגיה ועבודה שעשית בלי קשר ואז ייצר לך את ההזדמנות ואז גם מתחבר כנראה כן.

נופר גוטליב: [45:34] כן. זה לא מספיק כנראה סתם ללכת לים לעשות תהליך אחר. לא ברור שלא זה גם התהליך שלי אתה יודע אני גם מאוד מנסה להיות זהירה כשאני מספרת את זה כי זה מה שעבד לי. אבל זה לא היה אלריק. דוד כתב על זה ספר אנשים מדברים על זה אז כנראה נכון אבל לא לכולם זה קורה שאתה מזקק מה זה אורגנות שלך פשוט פתאום המציאות כאילו משתנה. כותב על זה ספר תגידי אז אנחנו נעשה ככה יש לך פרומפטים מוכנים שאת יכולה לשתף איתנו מהמם יצרתי כזה ממש אני אני אעביר לך את זה ונוכל לשתף בזה את כולם. יש שתי דרכים לעשות את זה או פרומפט שפשוט מעתיקים אותו לצ'אט המועדף או ממש לעבור על זה עם גוגל דוק כאילו מסמך כזה שהוא קופי כמובן אישי מה שעובד לכם יותר.

הפרומפט לשיתוף

אייל דוד: [46:18] מעולה אז אנחנו נעשה ככה אנחנו גם נשים לינק לזה וגם לינק ללינקדאין שלך זה הכי טוב אז אם יש לכם שאלות או קומנטס או כל דבר אז תוסיפו לפרק ותשמחי לענות ברור בכיף נופר יש יש עוד משהו שמעסיק אותך בימים האלה כאילו עסקית זה מה הדבר שהכי מעסיק אותך היום בת המוח שלך בעצם.

מה מעסיק אותה היום: מרקטינג B2C ו-GEO

נופר גוטליב: [46:47] בא לי להגיד לך משהו שלא קשור בכלל כאילו זה מרקטינג ל-B2C אבל זה לא קשור לנושא שלנו. תרחיבי טיפה זה בסדר כן היום אנחנו נמצאים בשלב שבו יש לנו הרבה מוצרים ב-50 שעות דרגולים לאוויר כל מוצר בשוק אחר בעולם תוכן אחר. איך עושים היום מרקטינג ב-B2C? קשה מאוד. אני מגלה את זה. זה דבר שלא עשית עד היום. לא אני מגיעה מעולמות ה-B2B כאילו כל הזמן זה היה כזה בארגונים. בכיף היה לך ניסיון בלהקים קהילות וכאלה. כן הקמתי קהילות אבל טוב זה תמיד היה מהנטוורק שלי כי היה לי מאוד קל להגדיל את זה. אני חושבת שמרקטינג B2C בארץ הוא יחסית קל כי זה קל מאוד להגיע למי שאנחנו רוצים. כשזה כבר בארצות הברית זה יותר מורכב. בעיניי זה הרבה שימוש בקהילות הרבה שימוש באינפלואנסרים כאילו זה אני מאמינה שאנחנו בוחנים את זה עדיין. זה מה שעולה פחות כסף נראה לי. נכון. גם וגם GEO שמבחינתי הוא כבר חלק אינטגרלי כאילו בכל אחד מהמוצרים שלנו שחייב להיות.

אייל דוד: [47:45] מחפשת חיבורים באזורים האלה? אני אשמח להכיר את מי שרוצה להכיר. כן אז מי שמי שבעצם כותב לנופר אז באמת אם אתה מגיע מהעולמות האלה אז בכלל כיף תקבל אותו בברכה נראה לי. מהמם. איזה כיף שבאת. ממש תודה לך היה לי כיף. היה לי כיף יאללה ביי ביי אחלה יום.