תמלול: גבי ברויטמן | Primer | הכסף שדולף לכם בצ'קאוט - ואיך לתפוס אותו

היכרות עם גבי ופריימר

אייל דוד: [00:00] היי גבי, מה העניינים? בסדר גמור, מה שלומך? תענוג, אנחנו בדיוק מדברים על רמת אביב, נמשיך את זה אחר כך. אז נמצא איתנו גבי, שהוא אמר לקרוא לו יועץ מומחה תשלומים. אבל בעצם באנו לדבר על פיימנטס, שזה תמיד ה-untapped מהלך שאפשר בעצם לעשות. בואו נתחיל, אמרנו, מהדבר הכי, אתה יודע, שראית, וכזה הכי מטורף שראית. אה, אוקיי.

הסיפור על הלקוח ששילם עשרות אלפי דולרים בחודש בטעות

גבי ברויטמן: [00:29] כמעט הכי טובה. טוב, לקרוא לזה מטורף, יש הרבה דברים מטורפים בעולם הפיימנטס, לאנשי פיימנטס. אנחנו מתרגשים מהם, אני לא יודע אם אחרים יתרגשו, אבל... נראה לי דולרס אנד סנטס כאילו בסוף, אם יש כסף על הרצפה, אז זה מעניין. אז יש סיפור מעניין. אני מוביל פה את הפעילות של חברת פריימר, חברת פריימר היא פיתחה פלטפורמה לניהול כל ה-payment stack שלך, אז מן הסתם זה מדובר בחברות שהן חברות Enterprise שמוכרות במאות מיליוני דולרים, מיליארדי דולרים בשנה. זה סיפור עם אחת החברות שלנו, אחד הלקוחות שלנו ששמו את ה... בנו את כל האינטגרציה איתנו ושמו את הפלטפורמה שלנו, וראו אחרי כמה חודשים שהם בעצם משלמים איזושהי עמלה שהם לא היו אמורים לשלם אותה בכלל. וכשאתה יכול לעשות את המכפלות על מאות מיליוני דולרים, במקרה של החברה הזאת מיליארדי דולרים בשנה, אז תעשה את המכפלות, הם פתאום קלטו שבמשך כמעט 12 חודשים הם משלמים עשרות אלפי דולרים בשנה, בחודש, סליחה. ככה, בקטנה. כן, בקטנה, בקטנה. אז זה סיפור מעניין, ואני חושב שאנחנו גם מאוד ניתקל בו בשיחה שלנו, כי פיימנטס זה דאטה, בסוף זה דאטה, והעולם של הפיימנטס הוא נורא נורא מורכב,

אייל דוד: [01:55] וכל הסוד כאן הוא להסתכל על הדאטה ולשפר כל הזמן. מעולה, אז באמת נדבר על זה. וכאילו, איך שאני רואה את זה, אז יש פה בעצם שני כיוונים לפחות. יש בעצם כסף שהוא הפסדתי, ואני יכול להציל אותו, ויש בעצם לעשות unlock לכסף חדש בעצם, נכון? אז אולי תיגע בזה רגע.

שני הכיוונים: להציל כסף שדולף מול לשחרר כסף חדש

גבי ברויטמן: [02:14] אז תראה, הם די קשורים אחד בשני, כי ההסתכלות שלנו, כשאנחנו מוכרים משהו אונליין, כשמתחילים להיות לנו מערכות מורכבות של פיימנט, זאת אומרת, לא דרך פרוביידר אחד. בישראל אוהבים, בונים סטארט-אפ, מתחילים למכור, אז הולכים בסטרייפ. ואז יש את סטרייפ במשך איזושהי תקופה מסוימת, עד שמתחילים לגדול, או גיאוגרפית, או במוצרים, ואז מתחילים להביא עוד ועוד פרוביידרים, כי זה מאוד הגיוני שאם אתה מוכר בדרום אמריקה, אז תביא פרוביידר דרום אמריקאי, שיטפל בך בתשלומים שם, נכון? ואז נתקלים בבעיה שדיברנו עליה, של הדאטה. כל פרוביידר של תשלום מדבר בשפה שהיא קצת שונה. עכשיו, אם אתה לא יודע לנרמל את זה ולהסתכל על זה, אז אתה מדמם כל הזמן. אני קורא לזה לדמם בכוונה, ישראלים, אני צריך להעיר אותם, אז משתמשים במילים קשות, האירופאים פחות אוהבים את זה. אז אנחנו מדממים פיימנטס כל הזמן, כל הזמן. גם מי שעובד ממש ממש יעיל, כל הזמן צריך לראות איפה הוא מדמם פיימנטס. עכשיו, זה עניין של להסתכל על הדאטה, וזה, כמו שאמרת, זה דבר אחד, להציל את ה... להציל את מה שיש לך, אוקיי? כאילו, אתה יכול to convert much better וגם לשלם fees יותר נמוכים וכן הלאה. עכשיו, מהצד השני, יש, אני רואה הרבה מאוד טעויות של מנהלי מוצר, שלמשל, נכנסים למדינה מסוימת, אוקיי? הם נכנסים עכשיו לשוויץ, אוקיי? או נכנסים ליפן, רוצים למכור שם את זה. אז הכול מוכן, כל ה-funnel עובד, והמוצרים מותאמים, והשפה, והכל זה, אבל לא מספקים את הביט המקומי, אוקיי? או את האמצעי תשלום המקומי, שבעצם הוא בעצמו הרבה פעמים מגדיל conversion, כי כסף זה trust, ואם אנחנו באים ורואים שיש שם את האמצעי תשלום המקומי של היפני, או הגרמני, או השוויצרי, אז אנחנו נותנים יותר ביטחון בקנייה שלנו, וזה ממש מוכח. זאת אומרת, ממש רואים את זה, שכשאתה שם אמצעי תשלום מקומיים,

למה כל פרוביידר מדבר בשפה אחרת, וזה עולה לכם

כניסה לשוק חדש: למה אמצעי תשלום מקומי קריטי

אייל דוד: [04:32] אתה יכול להגדיל את ה-conversion שלך, ובסוף זה ה... אני ממש זוכר, כשהייתי בפייבר לפני, וואו, 12 שנה נראה לי, רצינו לעשות אז, עשו כמה מהלכים של לוקליזציה, אחד מהם היה איטי, רצו באמת לפתוח, אני לא זוכר, זה כנראה היה דרום אמריקה. אז שמנו פייפאל, עשינו באמת את כל הפלואו, ואז שמנו פייפאל עם, אתה יודע, מעבירים מסך כדי זה, כדי בעצם לתת שם את האפשרות לכסף מקומי, עם עמלה פסיכית. כן, טוב. אז כן, זה כאמור לא כל כך עבד, כן. אבל העניין של לשלם יכול גם להיות בלוקר, אני חושב, גם מההיבט של וואלה, הגעתי עד לסליקה, ואין לי איך לשלם גם, נכון? כן, אז רואים, יש... כאילו זה לא רק Trust, זה מה שאני אומר. כן, כן, בהחלט.

גבי ברויטמן: [05:13] זה גם, ממש רואים את זה בסקרים. יש חברה, אפשר אחר כך לשים את זה בלינקים, שנקראת ביימרד, חברת מחקר, ורואים את הסיבות לנטישת העגלה לאורך השנים. אולי אתה מכיר את האתר שלהם שלהם, אתר מדהים. ובסיבות לנטישה, הסיבות שמעניינות אותי בתור מומחה פיימנטס, אז באמת רואים שיש, כשאני התחלתי להסתכל על זה לפני כמעט עשור, היו, שישה אחוז נטשו בגלל שלא מצאו את אמצעי התשלום שהם חיפשו. זאת אומרת, אני באתי לשלם עם פייפאל, לא ראיתי פייפאל, ובאתי לשלם עם ביט, לא ראיתי ביט. נדמה לי שהשנה האחרונה, 2025, אנחנו כבר על תשעה אחוז בערך. זאת אומרת, תשעה אחוז נטישה של כאלה שכבר, אתה יודע, כבר דגת אותם, הם כבר שם. אתה עכשיו רק צריך לתת להם את הדחיפה האחרונה, הפוש האחרון,

הנתון של Baymard: 9% נטישת עגלה בגלל אמצעי תשלום

אייל דוד: [06:05] ואתה לא מציע את אמצעי התשלום הזה. טוב, זה אפילו לא לדחוף אותם, זה עושים את הדבר הכי בסיסי, נכון? זה מהנתיב הקריטי. עכשיו, עוד דבר שהיה בפייפאל באותה תקופה, זה היה קוריוז, כאילו, אבל היה בעצם משלם בביטקוין. הקדים את זמנו, זה... הקדים את זמנו לגמרי. כן, לא, גם, אתה יודע, זה באמת היה נחמד, אבל לא השתמשו בזה מדי. גם אז אולי זה קצת היה עניין גם לגלי, כאילו, יש הרבה כסף וזה. אבל אתה רוצה לספר שנייה, מה הולך עכשיו רגע עם מטבעות קריפטו? אז אני עושה קצת סדר.

תשלומים בקריפטו: איפה זה עומד היום

גבי ברויטמן: [06:36] תשלום בביטקוין הוא, אוקיי, זה, אתה יודע, האדם הממוצע ברחוב, יכול להגיד, ביטקוין, והוא מבלבל את זה באמת עם קריפטו, כן? בשביל האדם הסביר, כמו שאומרים, עורכי הדין. ביטקוין זה איזשהו שם שבעצם מדבר על משהו הרבה יותר רחב מזה. עכשיו, העולם שלנו משתנה בצורה מאוד מאוד מהירה. זאת אומרת, כשאתה היית בפייבר לפני עשר שנים או שתים עשרה שנים והצעתם את זה, אז באמת הקדמתם את זמנכם והצעתם תשלום בביטקוין. היום אנחנו כבר מדברים על, יש עשרות, אולי אפילו מאות, ארנקים של קריפטו, ובשנים האחרונות גם נכנס יותר למיינסטרים, הסיפור של הסטייבל קוינס והיכולת לשלם ב-USDC, סירקל וכן הלאה. אז אנחנו בהחלט רואים ווליומים יותר גדולים, וקצת דיברנו על זה לפני ההקלטה. פיימנטס זה מאוד מאוד לוקאלי, מה שמתאים לישראל לא יתאים להודו ולא יתאים לארגנטינה וכן הלאה. זאת אומרת, כשאתה הולך ל... אז הנה אמרתי ארגנטינה וגם סיפרתי לך שאני נולדתי בארגנטינה, אז אני סוגר מעגל. אז כשאתה הולך לארגנטינה, שם המטבע לא יציב, ולכן יש הרבה מאוד, בעיקר צעירים, שמשתמשים ב... שכאילו הופכים את הפסוס שלהם לסטייבל קוינס, כן, ומצמידים אותם לדולר, אז הם גם רוצים לשלם איתם. אז אתה תציע את האפשרות הזאת אם אתה פונה לקהל הארגנטינאי, כי יש הרבה דוגמאות כאלה, כן? העולם הוא מאוד מאוד רחב, אבל לא לכל המדינות שווה לך להתייחס, כי תלוי מה אתה מוכר ולמי אתה מכוון, אבל בסוף אתה כן רוצה להתאים את ה-checkout שלך

הסיפור של ארגנטינה והסטייבל קוינס

אייל דוד: [08:33] לאוכלוסייה שרוצה לקנות אצלך. אני כאילו, פתוח לי כאן איזה גרף משוגע מ-25 על הצמיחה בעצם, המחזוריות של הסטייבל קוינס. אני חושב שהיא, אני לא שאלתי, אבל אני חושב שהיא מצביעה כאילו, לא רק על העניין, אם זה היה רק, אתה יודע, דרום אמריקה, אז כנראה לא היינו רואים כזאת קפיצה. ברור, ברור. יש פה עוד דבר, נכון? יש פה בעצם גם את המהירות ואת ה...

גבי ברויטמן: [08:52] כאילו, כל הפרוססינג של הדבר. אז, כן, אז יש בזה הרבה מאוד יתרונות, כן? תראה, בסוף, התהליך שקרה בעשור האחרון, ואני נכנסתי לפני עשור בערך לעולם של הפיימנטס, כן? ונכנסתי דווקא מתוך העולם של הקריפטו. הרי כל הזמן אמרתי, אני כל הזמן נותן את הדוגמה שכשאימא שלי תדע לשלם באמצעי תשלום הזה, לא משנה מה הוא יהיה, ביט או קריפטו או סטייבל קוין או איסטי סילוס. כשאימא שלי תדע לשלם באמצעי תשלום הזה, אז אני יודע שהוא אמצעי תשלום מקובל, כן? תיבדל לחיים ארוכים, מה שנקרא, לא טכנולוגית, אבל בביט, למשל, היא כבר משתמשת, כן? עכשיו, העשור האחרון, ובעיקר השנים האחרונות, אנחנו רואים שזה נכנס יותר ויותר למיינסטרים. היום בכלל יש לנו את אג'נטיק קומרס, שאולי עוד נדבר עליו, שבעצם אתה רואה שמערכות הפיימנטס שאנחנו משתמשים בהן היום הן כרטיסי אשראי. זה קצת מצחיק, מה שאני הולך להגיד, אבל הן מערכות משנות החמישים, תשתיות משנות החמישים, הרבה מאוד שכבות, ובסוף בסוף יש לך איזה שתי שניות ככה עד שנותנים לך אישור, נכון? מה זה שתי שניות? בעולם שבו אנחנו ממהרים ואנחנו רוצים לקבל תשובות מיידיות, ובעולם שבו האג'נט שלך רוכש בשבילך משהו, האג'נט לא יכול לחכות שתי שניות. זה דבר אחד, אוקיי? הדבר השני, שאנחנו מדברים הרבה מאוד על programmable money. זאת אומרת, הכסף הרגיל שלנו, אי אפשר לתכנת אותו, אבל כשאנחנו מדברים על stable coins ועל agentic commerce, אז אנחנו יכולים לתכנת את הכסף. תשחרר את הכסף רק אחרי שאני אקבל את המוצר. זאת אומרת, אתה יודע, אפשר לעשות הרבה מאוד דברים בעולמות האלה, שהם גם יבנו עוד trust, ומן הסתם ייצרו עוד conversion. כן, בדיוק, אתה נגעת כאן,

למה ויזה ומאסטרקארד לא הולכות לשום מקום

אייל דוד: [11:02] זה נגע ב-conversion לגמרי, שתי שניות וכל האירוע הזה. גם זה אמור להוריד את אחוז העסקאות שבעצם נפסלות, נכון? כי זה trust הרי משני הכיוונים. כן, כן, כן. אז כאילו זה דבר מאוד חיובי, שגם עושה שמות בעצם לוויזה ומאסטרקארד. אתה רוצה קצת לספר על זה? כן, תראה. שוב, יש לי פה את הגרף פתוח, בגלל זה אני מדבר בביטחון.

גבי ברויטמן: [11:24] לא הייתי ממהר להספיד את החברות האלה. כי אף אחת מהחברות מהרייז, כן, מהסכימות הגדולות, לא הולכת לשום מקום בעתיד הנראה לעין. הנראה לעין, כן. עכשיו אני גם אסביר לך למה, איך אני רואה את הדברים. א', העולמות המסורתיים של תשלום בכרטיסי אשראי לא ייעלמו, כי אנחנו לא נעלים אותם. אתה לא תחתוך עכשיו את כרטיסי האשראי שלך ותעבור אך ורק לאיזושהי אפליקציית, נכון, גם אם יהיה פה בישראל איזשהו סוג של USDC כזה. לא תעשה את זה. תישאר עדיין עם הכרטיסי, אולי הילדים שלך, אולי נכדים, לא יודע מה. אז זה דבר אחד. דבר שני, החברות האלה רואות, הן רואות את מה שמגיע, ולכן אם אתה תסתכל על רשימת ההשקעות והשותפים העסקיים, גם של ויזה וגם של מאסטרקארד וגם של אמריקן אקספרס, אתה תראה שסטייבל קוין הוא מרכיב מאוד מהותי בתוך הסיפור הזה, ולכן הן לא מנסות, אתה יודע, להילחם בזה. הן מובילות את זה אפילו בחלק מהמקרים.

אייל דוד: [12:44] נקודה טובה, כן. חשבתי שאמריקן אקספרס כנראה לא ירצו שוב לשנות את כל מה שהם עושים. הם עשו את זה כבר פעם אחת, ברכבות או משהו. לא, אבל מה שאני חושב שיעשה את השינוי, זה דווקא שימוש אג'נטי, אתה לא חושב?

האם רגולציה יכולה לעצור את ההתפתחות הזאת

גבי ברויטמן: [13:00] בסוף התשתית הפיננסית מאחורי זה, ברגע שאתה, אתה יודע, אתה שולט עליה, ושוב, הגופים האלה יודעים, אני אתן לך דוגמה. דיברו לפני חמש שנים בערך, היה איזשהו טרנד כזה של עכשיו כולם ישלמו באקאונט טו אקאונט, אוקיי? חשבון מבנק לבנק, יעבירו העברות בנקאיות, ככה ישלמו למרצ'נטס באינטרנט. בישראל פחות דובר על זה, אבל אם היית מסתכל לפני חמש שנים על מה קורה באנגליה, למשל, אז היה שם איזה הייפ גדול כזה של אקאונט טו אקאונט. תראה, חברת ויזה השקיעה בחברה מאוד מאוד גדולה, נדמה לי בטינק, ואתה ראית שהן נכנסות אל האירוע הזה בעוצמה רבה, ולכן אני, שוב, יושבים שם אנשים, ואני מכיר את הצוותים גם של ויזה וגם של מאסטרקארד בישראל, שהן מחזיקות בפעילות מאוד מאוד גדולה יחסית לגודל של המדינה הקטנה שלנו, כן. כי אנחנו קונים המון מילים, נכון? לא, בגלל שיש פה מרכזים, יש פה כוח מחשבתי, או אני יודע, יש פה כישרון מאוד מאוד גדול, and they are staying ahead of the curve. אני לא הייתי, בואו נגיד אם אני, אני לא, אבל אם היו לי מניות בחברות האלה, לא הייתי ממהר למשוך אותן. בטוח, ותגיד, ואיך זה נראה בהיבט של רגולציה?

אייל דוד: [14:39] כאילו, עם המטבעות האלה ובכלל? תראה,

גבי ברויטמן: [14:44] אז דיברנו על הלוקאליות, אוקיי? הפיימנטס הוא לוקאלי. בכלל, דרך אגב, אני לפני כמה שנים, היה לי קורס במכללה למינהל, הרצתי קורס על פיימנטס, על דיג'יטל פיימנטס, ובשקפים הראשונים הם היו ככה: פיימנטס זה Trust, ופיימנטס זה לוקאלי. תחשבו כל הזמן על הדברים האלה. עכשיו, הרגולציה היא תוצר של הלוקאל, אוקיי? כל מדינה מחליטה את הסטנדרטים שלה, ישראל היא מאוד נצמדת לסטנדרטים דווקא האירופאיים, שזה טוב, ואי אפשר להסתכל על הכל כמקשה אחת. זאת אומרת, הרגולטור, דרך אגב, גם בישראל הוא השתפר פלאים בחמש שנים האחרונות. יש את כל העשייה של עודד, עודד סלומי, אם חלק מכירים, ועוד הרבה אנשים טובים. אני חושב שקשה לענות על השאלה הזאת בצורה גלובלית. צריך להסתכל כל מדינה במדינה. אז אני ארחיב את זה, אני אדייק את זה, בסדר?

אייל דוד: [15:55] כאילו, רגולציה, אני לא מכיר מה עודד עשה, אבל כנראה שאני מכיר ולא מודע, אבל רגולציה היא דבר איטי. הדבר הזה רץ, כאילו, מהר מאוד. אז איך שני הדברים האלה פועלים ביחד עם הכוחות האלה? תראה, קודם כול,

גבי ברויטמן: [16:14] אי אפשר לצאת נגד הרגולציה בעולמות של ה-payments, אוקיי? זה קיר שאין משחק פה. זאת אומרת, תנסה לעשות משהו שהוא לא עומד בקנה אחד עם הרגולציה, יחסמו אותך, ה-PSP שלך יחסום אותך, אוקיי? או מלכתחילה לא יקבל אותך. כן, אני כבר נעצרתי שם, כן. אז יש הרבה שנעצרים שם. אז אי אפשר לצאת נגד זה. מצד שני, הסיפור של payments והסיפור היותר ספציפי של דיג'יטל payments ושל הדיגיטציה של זה, או הקריפטו והמטבעות הדיגיטליים, אני חושב שהרבה רגולטורים מבינים שהמהירות של זה והנגישות של זה שיש היום, שוב, שלא הייתה לפני עשור, היא מניעה גם כלכלה. אז רגולטורים בסופו של דבר הם, אני אגיד סוד, כן? הם באים להגן עלינו, עליך ועליי, מפני מרצ'נטס, לא מפני המותגים שאנחנו מכירים וסומכים עליהם, אלא מפני כאלה שזה, ודרך אגב, גם בארץ היו דוגמאות של מרצ'נטס שהצליחו לחדור את המעטפת הזאת. הם פשוט עבדו על אנשים, ראינו את זה עם בשמים ועם איזה מוצרים כאלה של ג'ימנסטיקס וכאלה, יש כל מיני איזה. אז הרגולטור בא להגן עלינו. מצד שני, הוא מבין שאת הקדמה הוא לא יכול לעצור, הוא גם לא רוצה לעצור אותה. הוא רוצה לשחרר את זה בתנאים שלו כל עוד הוא יודע שהוא מגן עליך ועליי.

Agentic Commerce: איך הרגולטור מתמודד

אייל דוד: [18:02] אוקיי? אין פה באמת מלחמה. לא, ממש לא. אז אני אפילו אוסיף עוד דיוק על זה. בסדר? אם אנחנו שנייה מעמיסים על זה שעכשיו יש צורות תשלום חדשות, מעמיסים על זה שככה טעמנו, אבל השארנו את זה טיפה לאחר כך את כל העולם האג'נטי, אז אני שנייה ארחיב על זה. התארח פה איתי הורן באחד הפרקים הקודמים, דיבר על e-commerce, דיבר באמת על השינוי האג'נטי שקורה שם. בעצם בסוף אג'נט קונה במקומך, עכשיו אנחנו מלבישים על זה גם צורת תשלום חדשה שהיא יותר מהירה. איך הרגולטור אמור להתמודד עם זה ולהגן עליי בעצם מתוך כל, עליי, על העסק בצד השני?

גבי ברויטמן: [18:38] אז תראה, מי שמעביר את התשלום בסוף צריך להתמודד עם זה. זאת אומרת, ה-PSP שמאשר, הרי בסוף, בתוך התהליך הזה, כן, היום, כן, אני לא יודע איך זה יהיה בעתיד, יש הרבה מאוד צורות, אבל היום, בתוך התהליך הזה יש בסוף, בסוף, כרטיס אשראי, אוקיי? עכשיו, השאלה של האם העסקה שלך עוברת או לא עוברת, אוקיי? אז זה עניין של המרצ'נט, בסופו של דבר, זה לא. הרגולטור מחוקק חוקים כלליים. המרצ'נט מעביר את העסקה שלך אל אותו PSP, אל אותו סולק, והסולק מחליט, לא משנה, זה מערכת, זה שכבות, כן? זה גם לא ממש הסולק, זה המנפיק של הכרטיס, מחליט האם לאשר את העסקה או לא, אוקיי? זאת אומרת, יש פה, בכלל בפיימנטס יש הרבה מאוד שכבות. אז יש פה איזושהי מורכבות, כי זה לא באמת אתה משלם, נכון? אה, זה האג'נט שלי שילם. עכשיו, מה קורה אם יש דיספיוט, או מה קורה אם יש צ'ארג'בק, אתה רוצה לקבל את הכסף שלך בחזרה, אז אתה תבוא ותגיד, לא, זה הוא שילם, הוא השתחרר לי עם הכרטיס. אבל יש היום כבר, א', חברות, יש חברות שיודעות לעשות KYC לאג'נטים, כן. יש חברות שיודעות... מבחינת רגולציה זה תופס? זאת בעצם השאלה שלי. שוב, זה תופס כי בסוף, בסוף בסוף יושב מנפיק, מי שהנפיק לך את הכרטיס, ומחליט האם הוא רוצה להעביר את העסקה הזאת או לא. ואם הוא החליט שהוא רוצה להעביר את העסקה, אז כן, גם תלוי מה אתה קונה, אתה יודע, ואיפה אתה קונה. אז אתה יוצא מתוך נקודת הנחה שהמרצ'נט עבר KYB, know your business, והוא לגיט, ואתה יוצא מתוך נקודת הנחה שהכרטיס שלך הוא ולידי,

KYC לאג'נטים: מה זה בכלל אומר

אייל דוד: [20:36] ואכן בסופו של דבר מאשרים את העסקה. טוב, זה תחום מעניין. טוב, אנחנו נחזור לדעתי עוד לדבר על סטרייפ, על האינטגרציה עם OpenAI, אבל שנייה לפני זה, יש גם בעצם לפי גודל החברות, נכון? יש פתרונות סליקה, פתרונות בילינג, פיימנטס וכולי. קראתי איפשהו, סתם לפני שזה, שאמזון למשל, היו צריכים להחזיק יתרות מט"ח בהרבה מטבעות כדי לתמוך בעצם במערכת הפיימנטס שלהם. אתה מכיר את זה? כן, אולי ב-FX שלהם, כן. בסופו של דבר,

הסיפור של אמזון ועשרות יתרות מט״ח

גבי ברויטמן: [21:15] אתה מקים, דרך אגב, מה שאני הולך להגיד, אני רואה בישראל שזה מאוד מאתגר פה חברות, חברות e-commerce, ואני אספר קצת על התחום הזה. אתה צריך להקים, אתה מקים עסק, אתה מוכר, לא יודע, טלפון, עטיפות של טלפון, כיסויים לטלפון, נגיד, למשל. כבר עסק מצליח, סידרת לי, אוקיי, נעשה לי איזה שאלה לפרוש. יש לך משהו אחר, יותר סקסי. ואתה פונה גלובלית, זאת אומרת, בסוף אנחנו, רוב החברות פה שמוכרות אונליין בסדרי גודל, כן, לא כמה מיליונים בשנה, עשרות מיליונים, מאות מיליונים, הם בסוף פונים אל העולם הגדול, אל העולם הרחב. עכשיו, יש הבדל גדול, תשים לב שאתה נכנס לאמזון, הוא שואל אותך האם אתה רוצה לשלם בשקלים או שאתה רוצה לשלם בדולרים, כן? עכשיו, כל מה שיש בתוך השכבה הזאת, ההחלטה הקטנה הזאת שלך היא, כלקוח, היא משיתה עליך כל מיני עמלות שונות, או עליך או על המרצ'נטס. זה נושא מאוד מורכב, הנושא של ה-FX, של המטבעות. עכשיו, חברות ישראליות, אני רואה... רק לדייק על זה, זה לא רק לשנות currency בנראות, זה בעצם ממש המטבע שבו תחויבו. בדיוק, כן, כן. אז זה בדיוק הסיפור. חברות ישראליות, אני רואה הרבה פעמים שהן נורא חוששות מזה. א', צריך להחליף את כל הנראות ואת כל ה-Front End, נכון? אתה צריך להחליף אותו, ופתאום לשים ין יפני, לכתוב ביפנית, אתה צריך להסביר, אתה גובה במטבע המקומי וזה, אבל אנחנו בענייני קונברז'ן. כמה שפחות אותיות קטנות זה יותר טוב. כן, זה בטוח, זה בטוח, אבל אם אתה בא למכור ליפן, ואתה מציע להם את אותה עטיפה על הטלפון בין יפני, אוקיי? לא רק למראית עין, לא רק לתרגם להם כמה זה יעלה לכם ואז לגבות מהם בדולרים, אלא אתה ממש גובה מהם בינים ואתה חוסך להם את עמלת ההמרה שיש להם מול המנפיק של הכרטיס, אז בעצם אתה מגדיל את הקונברז'ן שלך. אבל אז מה קורה? וזה קצת חוזר לסיפור של אמזון. אז אתה בעצם מחובר, נגיד לסטרייפ, בסדר? ואתה מחזיק עכשיו, אותו בחור ביפן קנה את העטיפת טלפון שלך ב-10 דולר, לא יודע, עשויה מיהלומים או משהו כזה, מאוד יקרה, וכרגע יש לך, סליחה, בעשרה דולר, כרגע יש לך עשרה, או עשרה ין, סליחה. אז כרגע יש לך עשרה ין אצל סטרייפ ביפן. עכשיו תחליט, מה אתה רוצה לעשות עם זה? לך אין מה לעשות עם ין, העובדים שלך אתה משלם להם או בדולרים או בשקלים, נכון? אין לך מה לעשות. עכשיו, סטרייפ צריכה לשאול אותך, מה אתה רוצה לעשות? אתה רוצה שאני אשלח לך את הין, תן לי חשבון בנק שיודע לקבל ין, אין לך. חשבון בנק שלך בישראל, הוא יודע לקבל דולרים או שקלים, נכון? אז יש כל מיני פתרונות של שכבות כמו פיוניר וכן הלאה, שמאפשרות לך בעצם, או איירוולקס, שמאפשרות לך לפתוח כל מיני חשבונות בנק שיודעים לקבל את המטבעות האלה. במקרה של אמזון, מדובר פה בעשרות מטבעות, אני מניח, ולכן הם צריכים... בסכומים גם מטורפים. בסכומים פסיכיים, כן, חברת קומרס לא קטנה. אז גם שם יש הרבה מאוד שכבות. בכלל, שוב, אני אומר, בעולם של הפיימנטס יש המון המון שכבות, וזה מצריך הרבה מאוד העמקה והתמחות כדי לטפל בדברים האלה.

איך לוקליזציה של מטבע מגדילה קונברז'ן

הניסיון מ-Wix: 120 פרוביידרים סביב העולם

אייל דוד: [25:09] כאילו, אני יהודי, אז הדבר הראשון שאמרתי, טוב, נפתח שם בנק, יש לי כסף, אבל זה כזה כאב ראש. לא פשוט. בדיוק.

גבי ברויטמן: [25:16] איך זה היה בוויקס? בוויקס גם פעלתם בהמון... אז בוויקס, תראה, בוויקס יש שתי זרועות בעצם. זרוע אחת שבעצם היא ויקס פיימנטס, זאת אומרת, לוויקס יש מותג פיימנטס משלה. בעולם של הכסף אנחנו מדברים האם אנחנו נוגעים בכסף או לא נוגעים בכסף. ברגע שאתה נוגע בכסף, מושתת עליך רגולציה. וויקס לא נוגעת בכסף. היא בעצם משתמשת בפרוביידרים כמו סטרייפ ועוד כמה, פייפאל ואדיין ואולי עוד אחד או שניים, ובעצם החזות, היא עושה להם וייט לייבלינג ויש לה מותג שנקרא וויקס פיימנטס. אז זה זרוע אחת. זרוע שנייה היא בעצם כל הלונגטייל של הפרוביידרים בעולם, אגב, כשאני עבדתי בוויקס אז זה מה שהובלתי, בעצם בנינו פלטפורמה שחיברנו את כל הפרוביידרים, היו מחוברים בערך 120 פרוביידרים בעולם. זאת אומרת, כל הלונגטייל, אם מישהו היה רוצה לפתוח חנות בקונגו, למכור סלסלות קש, אז הוא היה יכול להתחבר לפרוביידר המקומי שלו, לא יודע מה, ההייפ המקומי, אוקיי, או פיימי המקומי. זה התשתית שבעצם... והיו טריטוריות שזה לא היה משתלם, נגיד? בטח. אז כאילו וויקס לא פעלה בהן, או שהם השאירו את ה-default payment? אתה פועל שם, אבל, זאת אומרת, אתה לא פועל שם מקומית, אבל המרצ'נטס המקומיים, הרבה פעמים היה להם, נגיד, חשבון בחו"ל, אוקיי? חשבון בארצות הברית, ולכן הם יכלו להפעיל שם את סטרייפ. אז משם המורכבות, יש מדינות שפשוט לא היה שווה לנו להעלות את ה... להעלות את האלטרנטיב פיימנטס של... אה, זה כנראה גם לא שוק מעניין מספיק. כן, לא, כן, שווקים קטנים. ישראל, למשל, היא שוק מאוד מעניין בשביל וויקס, ולכן אתה תראה שם את ביט ואפל פיי וגוגל פיי, וכל הדברים שאנחנו בעצם משתמשים בהם פה ביומיום.

אייל דוד: [27:22] בסדר. טוב, בוא נחזור שנייה בצעדי העלה ל-AI רגע. מה, אז לאיפה אתה חושב שזה הולך עוד חמש שנים? שאלה טובה. אני חושב שזה... אולי, סליחה שזה, בוא נספר שנייה רק מה קרה עם OpenAI וסטרייפ, רק במילה? כן.

Stripe ו-OpenAI: מה באמת קרה שם

גבי ברויטמן: [27:40] תראה, סטרייפ היא חברה מדהימה, כן? זה רק מספיק לבקר באתר שלהם כדי להבין עד כמה החברה הזאת מתייחסת ברצינות. מאוד עמוקה על העבודה שלה, והיא גם, שוב, כל הזמן צעד אחד קדימה, אם לא שניים. החיבור של סטרייפ לכל נושא של ה-AI התחיל לפני כמה שנים, אוקיי? גם רעיונית ואחר כך ממש ביצועית. אני חושב שהמהלכים שהם עושים הם... תראה, אני מסתכל עליהם מהמקום שלי כפריימר, כן? כמוביל את הפעילות של פריימר, אז אני שווייץ. זאת אומרת, אין לי איזושהי העדפה לאף אחד מהפרוביידרים, אבל אין ספק שכשאני רואה את העבודה של סטרייפ, מצד אחד, היא עבודה מדהימה. הם מציעים באמת כל דבר שאתה רוצה, והם מובילים את התחום הזה, אני חושב שהם יתפסו נפח משמעותי בעולם הזה של אג'נטיק קומרס, רואים את זה. מצד שני, הם מאוד אגרסיביים, אוקיי? מצטערים כלא, אבל הם מאוד אגרסיביים. זה לא דבר רע. בעולם הפיימנטס יש הרבה מאוד תחרות והרבה מאוד מרפקים, וזה בסדר גמור. זה פועל לטובתנו,

The future of payments is invisible

אייל דוד: [29:18] לטובת המרצ'נטס, ובסופו של דבר, לטובת הקונים גם כן, הבעיה הזאת. אנחנו דיברנו פה בפרק קודם, זה שהזכרתי עם איתי, דווקא מהזווית של באמת של המרצ'נט, שעכשיו יש לך ש... כמובן שאתה יודע, יכול להיות שזה יהיה מדהים עבורם ויהיו יותר קניות וכולי מצד אחד, ומצד שני לא ייכנסו אליהם לאתר, יהיה להם פחות השפעה על הקונברז'ן. וזה תחום נורא מעניין, כשפתאום למותג עצמו אין יותר מדי הרבה השפעה על כל תהליך הקניה, אבל פתאום גם אין לך השפעה בעצם על קונברז'ן מהצד של ה-checkout, מהצד של התשלום בכלל.

גבי ברויטמן: [29:57] איפה זה שם את המרצ'נטס? מישהו אמר לי פעם, The Future of Payments is Invisible, שזה ערך למשפט, זה לפני שנתיים אולי אפילו, ואין ספק שהוא עובר ל-Backseat, זאת אומרת, אני יכול להגיד לך, אפילו מפריימר, מהחוויה שלי בפריימר, אני רואה שמגיעים אלינו, זאת אומרת, זה מכונת לידים, כן? מגיעים אלינו לא מהאתר בכלל, אתה משקיע כל כך הרבה כסף באתר, אתה בונה מותג חדש, ובסוף לי הגיע, דרך אגב, אקאונט ישראלי מאוד מאוד גדול, הם גם חתמו איתנו בסופו של דבר, הוא הגיע דרך ה-GPT. זה מטורף. זה באמת מעורר הרבה מאוד מחשבות, כמה אני משקיע בפרונט שלי, שבעצם יכולתי להזין את ה-GPT במערך של מסמכים, כן? אני לא צריך ויזואליות בכלל.

כשגם המותג שלך מתחיל להיעלם

אייל דוד: [30:54] מצד שני, אני חושב שכן, אתה איפשהו מאבד את הקשר שלך עם הלקוח, הפוטנציאלי שלך, אתה כבר לא כל כך יודע את ההתנהגות שלו, איפה, על מה הוא מסתכל, מה הוא בחר, מה הוא זה. חלק מהמקרים אולי כן, אבל יש פה איזשהו נתק, כאילו הלקוח הוא כבר לא ממש שלך, לפחות לא בהתחלה.

גבי ברויטמן: [31:23] אני חושב שדווקא בעולמות של ה-checkout, האג'נטיק קומרס יכול לעשות דברים מאוד טובים. איתי הוא מהחברה של המזרונים, נכון? כן. כן. הקשבתי לפודקאסט הזה, היה מעניין מאוד. אז תראה, אני, הראש שלי עף לכל מיני מקומות, כן? למשל, אני בכלל, זאת אומרת, אני מתעסק עם קלוד כבר שנה וחצי, משהו כזה, אני לא איזה מומחה גדול, אבל אני אוהב את ההתעסקות איתו, ואני שונא רוטינה, אז כל דבר קטן שיש לי, אני משגע אותו, ואני כל הזמן אומר לעצמי בראש, זה כאילו יש לי, כאילו אני רואה בדמיון שלי, זה כאילו יש לי איזה מזכירה או עוזר אישי. כל הזמן אני קורא לו ואני מסביר לו מה אני רוצה, והוא הולך בשבילי. עכשיו, כשאני מסתכל על העתיד של האג'נטיק קומרס, אני רואה, אני מדמיין את עצמי, קורא לעוזר האישי שלי ואומר לו, תקשיב, אני רוצה לנסוע עם המשפחה שלי לאיטליה, קח את התקציב הזה ותלך תתמקח איתם על המחירים, ותבין אם יש להם משהו עוד, נוסף, לא יודע, וזה הקאפ שלך, אל תבזבז יותר מזה. אני בכלל רואה אג'נטים שמחכה להם בצד השני אג'נט שיודע להתמקח איתם, להציע להם הצעות, להגיד להם, רגע, תקשיב, התקציב שלך 1,000 דולר לכל המשפחה, אבל אם תוסיף עוד, לא יודע, מה, 200 דולר, אני אשדרג לכם את המושבים. אז זה, אתה יודע, אני מגדיר לו את המרווחים שאני מוכן שהוא יצא מהתקציב, ועבור מה? והוא יעשה את העבודה בשבילי. עכשיו, תחשוב שבסופו של דבר התהליך הזה קורה באלפיות שנייה. זהו. ונוצרת עסקה יותר גבוהה ממה שתכננתי מראש, אבל היא גם נותנת לי value.

איך נראה עתיד הקנייה: אג'נט שמתמקח עם אג'נט

אייל דוד: [33:32] כן, כאילו, מה שאני לוקח מפה זה, טוב, מעניין אם יהיו יותר עסקאות כתוצאה מזה, נכון? יורד גם בעצם הרגש מהרכישה עצמה, שזה מעניין לאיפה זה ייקח. זה בכלל תחום, אתה יודע, הרגש שיש לנו כשאנחנו נפרדים מהכסף שלנו. כי עם המזומן זה היה הכי קשה, אבל עכשיו זה בכלל... ויש פה עוד עניין, שהיום ביטולים והחזרות זה דבר, וזה גם הולך לרדת. כי על מי אני נכנס אם עכשיו אני הולך להחזיר מה שאני נכנס? אלא על האג'נט שלי.

גבי ברויטמן: [34:05] זה נורא מעניין לאיפה התחום הזה ילך. קדימה. אני אגיד לך עוד משהו, עוד נקודה. תראה, אם אני מחפש היום, וזה נקודה של הפרונט-אנד והבק-אנד, בסדר? אם אני מחפש היום נעליים, אוקיי? לפעמים, כן, אני מוצא את עצמי גולל באינסטגרם ורואה איזה פתאום איזה משהו, איזה נעל יפה או חולצה יפה. מספיק שאני אעשה צילום מסך של אותה נעל, כי היא מאוד ייחודית, כן? אני לא צריך ללכת לחנות הזאת. תראה את הון. אני נותן את זה לאג'נט ואני אומר לו, תשמע, זה הנעל שאני רוצה, זה התקציב שלי. לך תחפש אותה. עכשיו, זה שזה היה, לא יודע, האתר של, לא יודע מה, של אדידס, אוקיי? אני לא צריך שיקנה באתר של אדידס. לך בכלל לאתר שלא קיים, שיהיה לו פרונט-אנד, ותקנה שם. מה אכפת לי? הנעל תגיע, היא תגיע, כן. תבדוק שזה באמת אמין, תבדוק, לא יודע מה ש...

אייל דוד: [35:06] אז כבר אין את ה-attachment הזה אולי שהיה לנו כשהיינו ממש מסתכלים ורואים מה אנחנו קונים.

גבי ברויטמן: [35:14] עכשיו, אנחנו, אתה ואני אולי עדיין שם. אני מעריך שזה ישתנה מהותית בעשור הקרוב.

אייל דוד: [35:22] מהותית. אז מה שאתה אומר, להערכתך, כמות העסקאות תעלה. אני חושב שכן. דרך אגב,

גבי ברויטמן: [35:31] כשמסתכלים על, זה בכלל, אני רואה את זה בעשור האחרון, מסתכלים על כמות העסקים, ואני אולי אפתיע אותך, למרות שלא, כי אתה מכיר את העולם הזה, אבל יש עוד הרבה מקום להרבה מאוד עסקים שעדיין אין להם פעילות באינטרנט. העולם הוא לא ישראל, העולם הוא לא ארצות הברית, העולם הוא לא אירופה. יש עוד... דיברת על דרום אמריקה, זו דוגמה מייצגת מעולה. יש עוד כל כך הרבה מקומות בעולם, אפילו באירופה, בארצות הברית, בוודאי. שאין להם ייצוג אונליין, וה-AI הופך את זה לקל הרבה יותר. תחשוב שפעם, מה זה פעם? לפני שנתיים, כשרצית לבנות אתר, היית צריך ללכת ל-Wix, וממש לגרור דברים, אני לא מדבר איתך על לפני עשור, כן? לגרור דברים, ולעצב, וזה היה מעצבן, וזה, אז זה, ואחר כך היית צריך ללכת, להוסיף את הפרוביידר, ולא ידעת איזה פרוביידר להוסיף, ומה מתאים לך, וזה. היום אתה הולך ל-Wix, אתה עושה את זה עם Base44, או אתה הולך לכל אחד אחר, לא משנה מה, או שאתה עושה את זה בקלוד ישר, ואתה עושה את כל ה-cycle. אז בחור בארצות הברית בן 18, שיש לו מאם אנד פופ שופ כזה של סבא וסבתא שלו, הוא מעלה אותם אונליין.

איך AI יביא עוד עשרות מיליוני עסקים אונליין

אייל דוד: [36:55] כן, שגם עכשיו, שנייה לפני, אפילו אמרת שכנראה שלא יהיה גם, זה צורך לאחוז מסוים מהקהל, שזה נורא מעניין, הייתה לי נקודה נורא מעניינת, וזה ברח לי,

גבי ברויטמן: [37:06] אז אולי אנחנו נחזור לזה עוד רגע. אני אדבר יותר מדי על זה. חלילה. אה, אני יודע על מה, על דיסקאברי, שזה מעניין, כי כאילו, היום אתה, כמו שאתה אמרת, אתה גולל, ויש לך את הקשב המסוים שאתה יכול להשקיע בדיסקאברי, ופתאום, אם יש לי agent שיכול עכשיו לפמפם לי דברים, שוב, לפי קריטריון שנתתי לו, כן. אז כנראה שגם יש הרבה יותר מקום לא רק לכמות עסקאות, גם לכמות מוצרים שאני אחשף אליהם. כן, כי גם האג'נט הוא, אתה יודע, זה לא... זה כלי קיורייטינג, אני חושב. זה שיח. זה שיח, כן? הוא כאילו יכול להציע לי דברים, ודרך אגב, אני משתמש הרבה מאוד

אייל דוד: [37:48] בוייס, כאילו. הרבה מאוד. אני בקושי כבר מזיז את האצבעות של האדם. אתה מדבר בעצם על תמלול או על שיחה ממש? לא, לא, על שיחה, על שיחה. אתה לא מרגיש שאיכות התשובה יורדת משמעותית?

גבי ברויטמן: [38:01] לא, לא הרגשתי. וואו, במיוחד בשלוש וקדימה, בשעה שלוש וקדימה בכלל. אני אתחיל לשים לב, אני מאוד אוהב את זה. זה פותח את הזה, וזה מאפשר לי ממש לעשות שיח שאני רואה שהוא מגיע גם הרבה פעמים למקומות אחרים. אז יכול להיות שגם בתחום הזה אני אקבל יותר רעיונות. עכשיו, אני אישית לא קונה הרבה, אבל אני מסתכל, אתה יודע, על הדורות הבאים, הילדים שלי, הילדות שלי, אתה יודע, זה ה...

איך גבי משתמש ב-AI ביומיום, בעיקר בדיבור

אייל דוד: [38:34] זה הולך לשם. אוקיי, זה פשוט ה-GPT. תגיד, ועכשיו סקרנת, על מה אתה מדבר איתו? יש לך איזה כזה טיפ, משהו שממש עובד?

גבי ברויטמן: [38:43] תראה, העולם שלי, העולם של ה-payments, אני אספר לך משהו. כשאני התחלתי לפני עשור, התחלתי, ישבתי בבית, הייתי מובטל, סיימתי עם הסטארט-אפ שלי, נפרדתי מהשותפים, חיפשתי מה לעשות, ובכלל לא היה לי קשר ל-payments. התקשרו אליי מהבנק, היה לי חוב של 3,000 שקל, אוברדרפט. ביקשה ממני הגברת, שאני לא זוכר את שמה, לכסות את החוב העצום. ואחרי שסיימתי להתרגז עליה, זה לא אשמתה, אבל סיימתי להתרגז עליה, וסגרתי את הטלפון, נכנסתי לאינטרנט וכתבתי, והיה אז רק גוגל, כתבתי, ממה בנקים עושים כסף? זה היה תחילת הרומן שלי, שלא נגמר עד היום, עם עולם הפיימנטס, ופתאום קלטתי, וואו, איזה מעניין זה. ומהר מאוד הגעתי לכרטיסי אשראי, ואיך עובד אשראי, והיה לי נורא קשה למצוא דברים. היום, עם ה-GPT, זה פשוט מטורף, כי הבנת כבר, וגם באת עם הרבה ידע על עולם הפיימנטס, הפיימנטס מורכב מהמון שכבות, המון ניואנסים, והמון מילים שמומחה פיימנטס אחד יגיד לך את המילה הזאת, מומחה פיימנטס אחר יגיד לך מילה אחרת, והם מתכוונים לאותו דבר. אז אני חופר, וזה פאשן שלי גם, הפיימנטס, אז אני חופר המון הזה, המון, המון. אז אתה בעצם לומד איתו הרבה. לומד הרבה. אתה יודע מה עובד לי מעולה?

אייל דוד: [40:17] לקחת ספר, אם זה ספר שקראתי או שלא, ספר בעיקר אבל שהוא לא עלילתי, אלא שאתה לומד ממנו משהו, ואז לתרגל איתו את זה. אה, יפה. אז נגיד משא ומתן אני עובד איתו עכשיו. אה, יפה. כן, זה הולך נהדר. פורטוגזית פחות עבד לי איתו, דרך אגב. מגניב. טוב, אני שמח שנגעת בזה בקריירה, כזו נגיעה. יש לך איזה עצת קריירה שאתה יכול לשתף?

איך נכנסים לעולם הפיימנטס, והעצה הקריירתית

גבי ברויטמן: [40:42] תראה, אני אתן את ההיסטוריה שלי קצת, כאילו, את העצה מההיסטוריה שלי. אני עד לפני עשור התמקדתי ב... תראה, אני תמיד אומר, יש מקצוע ויש תפקיד, בסדר? או תחום ותפקיד, בסדר? אני קפצתי בין תחומים ותמיד נשארתי על אותו תפקיד פחות או יותר. הייתי בתפקידים של פיתוח עסקי, של אופרציה, אבל קפצתי בין תחומים, אוקיי? לפני עשור, כשהגעתי לעולם של ה-payments, אמרתי, מה שלא יהיה, לא יודע, זה, אני אוהב את זה. זה, זה, כאילו, לא יודע, קשה להסביר, זה כיף. כסף הוא מעניין את כולם, יש בו, מקפל את כל הרגשות בתוכו, נכון, לשנאה, אהבה, קנאה וכן הלאה. ואמרתי, מה שלא יהיה, אני נשאר בתחום הזה, אני מתמחה בתחום הזה. עכשיו, תראה מה הספקתי לעשות בעשור האחרון. הספקתי לעשות פיתוח עסקי, הספקתי לעשות אופרציה, הספקתי לעשות מכירות. אני אוהב את כל מה שאני עושה. למה אני אוהב את כל מה שאני עושה? אני גם מרגיש מאוד בטוח בזה. כי אני מבין מה אני אומר. כשאני יושב עם מישהו, או כשאני מוכר, או כשאני בונה פרויקט, בונה ארכיטקטורה, גם פרודקט קצת אני עושה, כן? אני מבין לעומק את התחום שלי. ולכן העצה שלי לחבר'ה צעירים, וגם מבוגרים, כן? תתמקדו באיזשהו תחום שיש לכם passion אליו, ומה תעשו, מה יהיה התפקיד שלכם שם, זה בעיניי, זה יסתדר, פחות. כאילו, זאת אומרת, תדאגו לזה פחות. זה, קודם כל, תבינו מה גורם לכם להישאר ערים, במקרה שלי, כי אני אוהב לילה, אז מה גורם לכם להישאר ערים בלילה,

אייל דוד: [42:41] או לקום מוקדם בבוקר? כסף. תגיד, אבל פתחת פה ת'רד נוסף למה זה passion. אפשר לדבר על זה, איך מצאת את ה-passion. אנחנו נעשה את זה בפעם הבאה, ואני ממש שמח שבאת. אני אגיד, אני בטח אגיד את זה גם בהתחלה, בעצם שיש פה נגיעה נורא מעניינת לאיפה יש פוטנציאל, ובעצם גם שזה בעצם באופן כללי בעצם check out ותשלומים. אני חושב שדבר נוסף, פוטנציאל בישראל, יש המון חברות פינטק, ושוב, אם הולכים לחפש עבודה וכאלה, אז כאילו זה תחום ש... העולם של העולם, התחום של הפינטק בישראל, יש פה מאות חברות,

למה תחום הפינטק הישראלי הוא הזדמנות עצומה

גבי ברויטמן: [43:23] מאות חברות. יש פה אנשים פנומנליים בתחום הזה. חלקם, אתה יודע, גם עברו לחו"ל, אבל עדיין משמרים את הישראליות ואת ה-DNA הישראלי. אני חושב שבתור תחום, התחום של הפינטק הוא עצום. אגב, הייתי לפני חודשיים, הרציתי במסלול של... וקנעתי באוניברסיטת תל אביב, והציגו אותי כמומחה פינטק, ואמרתי, לא, לא, לא, לא, פינטק זה גדול מדי, זה רחב. פינטק מקפל בתוכו הרבה מאוד דברים. בתוך הפינטק יש payments, ואגב, גם בתוך ה-payments יש תתי תחומים. אז אני ממליץ לכל ה... אני עובד עם הרבה מאוד ג'וניורים, אני עוזר להם למצוא כיוון בחיים וזה, אני ממליץ לכל מי שקצת מרגיש שזה ה-passion שלו, שזה מגרה אותו קצת,

אייל דוד: [44:23] תלכו לשם. זהו, זו הצעה מצוינת, כי כאילו כולם מדברים על סייבר בישראל, נכון? נכון. באמת יש המון חברות פינטק. נכון. תראה, כסף תמיד היה, והוא יישאר.

גבי ברויטמן: [44:33] אנחנו יצור שלפחות האדם המודרני, המערבי, תמיד רוצה להתחדש במשהו, ו-e-commerce תמיד יהיה. ומה שמניע את ה-e-commerce זה הכסף, זה ה-underlying technology, נכון?

אייל דוד: [44:52] אז זה יהיה שם. נכון. אז זה הימור לא רע. כן, הימור לא רע. אילון מאסק יוצא נגד ההימור הזה, אבל נכון? הוא מדבר על סחר, אבל בסדר. כן, בסדר, תראה, יוצא נגד ההימור, ובסוף... מצד שני, כן. יש לך ארנק ב-X. נכון. אתה יודע, אז הוא יודע מה הוא עושה. אני גם חושב. יאללה, תודה רבה. תודה רבה לך. ונשאיר לינק למי שרוצה ליצור איתך קשר. כן, בטח. אני ממש אשמח לעזור ולדבר ולייעץ.

גבי ברויטמן: [45:20] אני בשמחה אני אעשה את זה. מעולה. יאללה, ביי, תודה רבה. תודה רבה, ביי.