תמלול: לא מספיק להיות חכמים. ככה גורמים לדברים לקרות | דור אטיאס

פתיחה

אייל דוד: [00:00] בוקר טוב. בוקר טוב, מה העניינים? נהדר, תפסת... מה, אז תציג את עצמך בכמה מילים, דור.

דור אטיאס: [00:07] אז, נעים מאוד כולם. אני דור אטיאס, בן 34 עוד מעט. נשוי לרותם. אבא של גור, בן שנתיים. יש לי גם כלב בבית שקוראים לו במפי. אני אחד הפאונדרים של סייקוד ו-CPO, Chief Product Officer. למרות שבתכלס אני גם מנהל את ה-Engineering, כאילו גם את הפרודקט וגם את ה-Engineering. בחברת סייקוד, נדבר אחר כך על מה סייקוד עושה. אני התחלתי את הקריירה שלי בגיל 18. בעצם התגייסתי למסלול שנקרא גאמא, הגעתי לחיל המודיעין, ליחידת 81. הייתי שם קצין במשך ארבע שנים וחצי, פלוס מינוס. אחרי הצבא החלטתי לא ללכת לחברת סייבר דווקא, או לסייבר התקפי הגנתי, אלא הלכתי לסטארט-אפ צעיר שנקרא בלייזמיטר, שבכלל לא קשור לסייבר, מה שבלייזמיטר עושה, עדיין קיים המוצר, זה לואוד טסטינג... מה... שנייה רגע, למה לא הלכת בדרך, כאילו, הידועה של סייבר לאחר מכן? בצבא, עשיתי הכל מהכל. עשיתי אפליקציות לאנדרואיד, התאמתי מערכת הפעלה של אנדרואיד, כתבתי סקריפטים בפייתון, כתבתי לכל מיני דברים, לא משנה עכשיו, והכי נהניתי, זה היה במערכת הראשונה שעשיתי, שבה פגשתי לקוח בקצה. שהלקוח אמר לי, כאילו, זה נוח, זה לא נוח, אם הייתי מעדיף שזה יהיה ככה, וזו המערכת הראשונה שעשיתי, דרך אגב, בצבא, בלי ניסיון בכלל, שם הכי הרבה נהניתי, ואחרי זה עשיתי כל מיני מערכות שהן כאילו כזה back end סייבר כזה, שאני כותב איזשהו משהו, ואז מישהו לוקח את זה, ועם הודי בלילה עושה מה שהוא עושה, ולא תמיד הבנתי מה הוא עושה, וגם עם המידור, ביחידה, כל אחד יש לו את המידור שלו, לא מספרים לך, כשאתה עושה משהו, לא מספרים לך, כאילו, לאן זה הולך. כן, כשאני פוגש לקוח, הייתי הולך כמה פעמים בחודש ללקוח, שזו יחידה אחרת, לצורך העניין, ורואה מה הם עושים, ואם נהנים, לא נהנים. אז אמרתי לעצמי, כאילו, זה מה שאני אוהב, את האינטראקציה, לא את הקרנל דרייבר שאני עושה. אז היו לי כל מיני הצעות, אבל החלטתי ללכת דווקא לחברה צעירה, שהיו איזה 50 עובדים בזמנו, ממש, אני זוכר שהייתה קומה קטנה, ושם נתתי בראש שלי ולמדתי, אז הלכתי לשם, התחלתי כמפתח backend, אחרי שנה וחצי החברה נמכרה, עשתה אקזיט לחברה שנקראת CA Technologies, אחרי שנתיים ב-CA, ברודקום קנו את CA, עברתי לברודקום, סך הכל הייתי בבלייזמיטר חמש שנים, הייתי ראש צוות, הייתי מפתח, ראש צוות, ראש קבוצה במשך חמש שנים, שלוש חברות, אבל אותו מוצר, אותו כיסא, אותו משרד, וזהו, ואז הקמנו את סייקוד לפני שבע שנים.

מ-81 לסטארטאפים

לקוחות לפני קוד

אייל דוד: [02:51] אז כאילו בעצם טיפסת ב... לא רק אתה, החברה בעצם גם טיפסה במעלה סוגי החברות, נכון? גם אמרת לי, כשנכנסנו לפה, דרך אגב, תודה לסטארט-אפ ניישן סנטרל על האירוח באולפן, אמרת לי שהיית באולפן הזה, או לא באולפן, בבניין הזה, אלא אם כן יש לי דז'ה וו מטורף. באותה תקופה, בעצם, בראיון, אז מעניין. איך הגעת לזה? איך התגלגלת בעצם מהחברה שעבדת בה להיכנס לסייקוד? אז ליאור, המנכ״ל, הוא היה איתי בצבא, בצוות,

ההצטרפות ל-Cycode

דור אטיאס: [03:21] והרבה זמן, מאז שהשתחררנו, כל הזמן דיברנו על להקים משהו ביחד. היה פעם אחת אפילו רעיון להקים איזושהי אפליקציה לחדר כושר, היו כל מיני שטויות. בסוף הגענו לזה.

אייל דוד: [03:33] בסוף הגענו לזה, ואנחנו ביחד מאז שבע שנים, כאילו... אז איך נראה היום-יום שלך? שבע שנים בחברה זה הרבה, נכון? חברה מצליחה גם, יש לומר. חברה מצליחה. איך נראה היום-יום שלך?

דור אטיאס: [03:48] אז זה משתנה כל הזמן. פעם זה היה כאילו כל הזמן, פעם זה היה אפילו ש... אתה יודע, בשנים הראשונות זה היה שאני אפילו תורם קוד, שאני כל היום בשיחות עם לקוחות, שאני בשיחות עם אנשים כל היום. היום זה יותר שיחות עם לקוחות, זה בעיקר לקוחות אסטרטגיים. סליחה, לקוחות אסטרטגיים. בעיקר לדבר עם אנשים, למנטר אותם, לנסות להביא מועמדים חזקים, אלה הדברים שעליהם אני מבזבז את רוב הזמן שלי. תגיד, ודיברנו על זה אתה ואני לפני,

אייל דוד: [04:21] אבל אם עכשיו אני צריך למקד אותך בדבר שהכי מעסיק אותך היום, ביום-יום שלך, מהו?

דור אטיאס: [04:28] בחברה, כאילו? הכי מעסיק אותי זה אנשים... אתה יכול לדבר בכלל, אבל... הכי מעסיק אותי זה אנשים, שימור אנשים, איך לדאוג שהם מבסוטים, איך לדאוג שהם לא חוששים, איך לגרום להם להיות עם מוטיבציה. אנשים זה, זה מה שאני טוב בו, אני מאמין לפחות, יכול להיות שעכשיו מישהו יחשוב שאני בכלל לא טוב באנשים, אבל אני מרגיש שזו הייחודיות שלי, לא הטכנולוגיה או... זה דבר שגם זיהית אותו לפני? כאילו, כשעבדת בחברות הקודמות? כשעבדתי בבלייזמיטר, אז שוב, לא הייתי המפתח, אני לא חושב שאני המפתח הכי טוב, או שהייתי הארכיטקט הכי טוב, אני מפתח סבבה, מעל הממוצע, בחור חכם, אני לא חושב שאני זה, אבל... אבל מה שמיוחד בי זה שאני יודע כאילו איך... לגרום לאנשים להיסחף אחריי, אני יודע לשכנע אנשים במטרה הגדולה, להסביר את המטרה הגדולה, להרים דגלים שצריך, להבין כאילו מה חשוב יותר ומה חשוב פחות, זה מה שייחד אותי גם כמפתח. יש לי הרבה תשוקה לדבר הזה שאני עושה, כאילו שוב, אני יכול להיות, בכל מקצוע שאני אעשה, כנראה אני אהיה הבן אדם הזה שכאילו חושב כמה צעדים קדימה, מרים דגלים שמשהו לא יעבוד טוב, וכל הזמן חושב איך לאפטם, איך לשפר. ככה אני גם היום בתפקיד שלי כל הזמן, אני חושב איך לאפטם, איך לשפר, מה עובד טוב, מה עובד לא טוב.

אנשים לפני טכנולוגיה

אייל דוד: [05:50] מה זאת אומרת, איך אתה מודד את זה? שוב, כשאני מדבר על אנשים זה הרבה יותר רך, נכון? אז איך אתה עושה את זה? עם אנשים ספציפית, איך לאפטם או... כן, כן, הלכתי לשם.

דור אטיאס: [06:00] קודם כל, אני תמיד שם לב, אני שם לב לדברים הקטנים, זה נשמע עכשיו קצת טיפשי מה שאני הולך לומר, אבל אני שם לב אם בן אדם הסתפר, ותמיד הם כאילו אומרים איך אתה שם לב, איך אתה שם לב. אז אני מנסה תמיד לשים לב לדברים הקטנים, אם הם מצוברחים, מוטרדים, הם פתאום לא עונים לדברים שפעם הם היו עונים והיה אכפת להם. אני כל הזמן על זה, אני כל הזמן משתדל לראות איך לשמור אותם בצורה שכיף להם. אני אף פעם לא רוצה שבן אדם יבוא לעבודה שלא כיף לו, כי אני תמיד מאמין שזה לופ, אם בן אדם לא כיף לו בעבודה, לא כיף לו בבית, לא כיף לו בבית, לא כיף לו בעבודה, אז אני מנסה תמיד להיות שם, אני מנסה תמיד להגיד, חבר'ה, כאילו, סתם, להגיד, לא מזמן היה איזה אינסידנט מטורף בחברה, שעבדנו עליו, עבדנו על האינסידנט הזה, לפתור בסופ"ש, שישי, שבת, לא קרה בשבע שנים, ספציפית לפני כמה שבועות קרה, ואחרי זה, פשוט אמרתי להם, חבר'ה, כל אחד מכם מקבל עכשיו יומיים חופש, אל תבואו למשרד, ואנשים פשוט, אמרתי, אתם לא חייבים לקחת עכשיו, אתם יכולים לקחת גם עוד שבוע, אם אתם כאילו מרגישים שאתם צריכים עדיין, כאילו, לחיות את האינסידנט או משהו כזה, סבבה, תבואו. אתם קיבלתם עכשיו יומיים, לא רוצים בכלל ש... כאילו, אין שאלה פה בכלל, ואז הוספתי להם, כאילו, אתה יודע, במערכת יומיים, יכולים לקחת. אני תמיד מנסה להראות להם שבסוף זה גם פֵיירוּת, זה לא רק עבודה, עבודה, למרות שזה כביכול טעות שלהם, וכאילו, תפתרו כי זו טעות שלכם, אבל זה לא, הם לא עשו את זה בכוונה, הם לקחו בעלות על הטעות, הם באים ורוצים לפתור, הם כאילו מלקים את עצמם על זה, אז כאילו,

אינסידנט ובעלות

אייל דוד: [07:45] צריך להראות להם את ה... משהו פה מאוד מעניין אותי. קודם כל, זה מאוד מרענן לשמוע את זה, במיוחד בתקופה של היום. אני רוצה אבל לשאול, איזה סוג של אנשים אתה מגייס היום? מה כזה ה-DNA שאתה מחפש? קודם כל, אני מחפש שתהיה אווירה טובה, זה קודם כל.

ה-DNA בגיוס

דור אטיאס: [08:02] אצלנו בחברה, אנחנו אוהבים לעשות צחוקים על כל שטות, אז מחפשים אנשים שבאווירה הזאת, לא אנשים כבדים מדי, זה קודם כל. דבר שני, מבחינתי... רגע, ממש פסלת אנשים כי הם לא עונים על ה-DNA הזה? לא פסלתי, לא פסלתי, כי יש גם אנשים שהם, ברעיון הם כבדים, אבל אתה יודע שכאילו ברגע הנכון הם יצחקו ויתנו את העקיצה ויתנו את הציניות, יש גם כאלה. יש שם פסיכים אחרים שכל היום עושים צחוקים. צריכים למצוא את האיזון, אבל אנחנו רוצים שיהיה לאנשים כיף לבוא לחברה. אנחנו היום, דרך אגב, שלושה ימים מהמשרד, זו עוד ירושה מהקורונה, וזה עובד טוב. זה עובד טוב, ואני מזהה שאנשים רוצים לבוא למשרד. כאילו, עכשיו אנחנו עוברים משרד עוד כמה חודשים, ואנחנו כאילו יודעים שיש חודש אחד שבגלל שזה כאילו בין לבין, אז הם יהיו בבית. הם מתבאסים. הם מתבאסים, אומרים, יאללה, לא, עוד חודש בבית. אז המלחמה, עזוב את המלחמה, הם התבאסו שלא ראו את החברים שלהם, שלא ראו את ה... זה מבאס אותם, וזה חשוב לי. אני רוצה שאנשים יעבדו בחברה שהיא לא רק תלוש. שירגישו חיבור למוצר, לאנשים, למנהל שלהם, למה שהם עושים. בגלל זה גם אני, הרבה פעמים, כמעט כל שבוע, שבועיים, אני ב-happy hour או בפורום אחר, אני ממש מספר על כל העסקאות, אני ממש פותח את ה-Salesforce, מראה להם את כל העסקאות, למה ניצחנו וגם למה הפסדנו. אני מסביר להם למה הפסדנו, אני מסביר להם למה פה אנחנו עומדים לנצח, אבל המתחרה עושה כך וכך, או ה-champion שם צריך כך וכך, ואני מסביר להם את הפוליטיקה,

שקיפות עסקית

אייל דוד: [09:29] כי אני ממש מכניס אותם לעניינים. אתה ממש מנסה בעצם לעודד את ה-ownership, אני מחפש את המילה בעברית, את הבעלות, את ה... אני רוצה שאנשים,

קצב דרך הקשר

דור אטיאס: [09:37] כאילו, כשאתה מניע אנשים, אתה לא רוצה להניע אותם ב... דיברנו על זה, בקצב גבוה, בלי שאתה מסביר להם למה הם בקצב גבוה. אז כשאני מראה להם את הנתונים ואני לא מסתיר מהם, אני גם אומר להם למה הפסדנו, אז זה מניע אותם, והקצב הגבוה יכול להישמר. אם אתה מניע אנשים בקצב גבוה, ואתה סתם, אתה לא מסביר להם למה, אתה לא מסביר להם כמה, אתה לא מסביר להם מה יקרה אם נפסיד, מה יקרה אם ננצח, אז... נשמע שזה נכתב בדם, מה?

אייל דוד: [10:07] אני כאילו מסתכל על העובד הפשוט במירכאות, חלילה פשוט, אבל כאילו העובד הפשוט, והוא בסוף בא לחברה, והוא היום בישראל ובעולם יש הרבה הרבה הייפ בתקשורת, וגם דיברנו על זה כשישבנו על קפה, ואתה רוצה להראות שאתה לא פחות מהם.

דור אטיאס: [10:24] עכשיו לפעמים זה גם, אתה יודע, זה דברים שאתה לא שולט בהם. ואני רוצה שהם יהיו גאים באיפה שהם נמצאים, אני רוצה שהם ירגישו שוואלה פה זה מיוחד כי המנכ״ל או הסמנכ״ל, לא משנה, מספר לנו על העסקה הזאת והעסקה הזאת. זה עובד לך, אתה מרגיש, איך צריך לתמודד? בטח, זה ממש עובד. כי אנשים באים ושואלים אותי, פתאום באמצע הפורום שואלים אותי, רגע, מה זה אומר TFC, סתם, termination for convenience, למה הם רוצים TFC? מה זה liability? אני ממש מסביר להם את כל הדברים שכאילו או נגיד דוחים את החוזה, או נגיד למה חשוב להם הפיצ'ר הזה והזה. אני ממש מסביר להם. אני גם אומר להם שלפעמים זה לא קשור לפיצ'ר. סיפרתי להם פעם אחת סיפור על זה שהנה Black Hat, עכשיו יש Black Hat, אני הייתי שנה שעברה. באתי לבוסט, באתי לאיזה סוויטה כזה, ובא לקוח, באו שני אנשים מאותו לקוח. עכשיו, הלקוח הזה הפסדנו למתחרה לפני שנה, אוקיי? הוא בא, הוא נכנס, אחד בחור טוב שמדבר הרבה, ועוד אחד בחור שסותם את הפה, סותם את הפה. עכשיו, אני רואה שהוא מסתכל על הטלוויזיה על הדמו, והוא לא מדבר מילה, אבל אני רואה כאילו שהוא... אני רואה שיש לו מה לומר, אבל הוא לא מדבר. טוב, כאילו כל השיחה אני כזה, גם בכוונה פונה אליו, איקס, שומע, מה אתה חושב על זה? ואז אחרי זה באתי לאשת המכירות, ללינזי, קראו לה. אמרתי ללינזי, תגידי, למה הוא לא דיבר? כאילו, אני רואה שיש לו משהו. היא אומרת, שומע, לא יודעת, לא יודעת. באותו ערב קבענו איתו גם ארוחת ערב. הוא הסכים לבוא, הוא והדברן. אנחנו באים לארוחה, ואני מתחיל לדבר איתו. ואז הוא מסביר לי, כאילו, אמרתי, תגיד, למה לא דיברת? כאילו, אני רואה שיש לך מה להגיד, אני רואה שיש לך שאלות. כן, אתם מעצבנים אותי. אמרתי לו, מה עצבנו אותך? אני לא מבין, על מה אתה מדבר? לא, אנחנו עכשיו, לפני שנה הפסדתם, ועכשיו ביקשתי מכם, כאילו, עברה שנה, והם רוצים לעשות אבלואציה מחדש לוונדור, אז הם שלחו לנו RFP, כאילו, מסמך עם כל ה... והאיש מכירות ענה לו, כאילו, מה אני צריך לענות לך על RFP, אחי, אתה מכיר את החברה, אתה מכיר את המוצר? וזה עצבן אותו. אז הוא אמר ל... אז הוא הגיע שרוף פה. הוא הגיע שרוף והוא אמר לי, הוא אמר, אני אמרתי באותו רגע למנהל שלי, שזה הדברן ממול, שהוא בינתיים מדבר, הוא לא שם לב שאני זה, אני אמרתי לו, שמע, פאק סייקוד. אמרתי לו, למה? בגלל שהוא לא ענה לך? שמע, אני מצטער, אני לא חושב שאני אדבר איתו, אבל באסה, כאילו, בואו נתקן את זה. והצלחנו לתקן את זה בארוחה והכל, ועשינו עוד דמו, ואז כאילו כבר התחלנו להיכנס ליחסים טובים, ואז בסוף אני כזה אומר לו, תודה רבה, ו-Don't forget, fuck סייקוד. הוא נקרע וזה, ואז סיפרתי את זה לחבר'ה שלי במשרד, אמרתי להם, תקשיבו, זה למה? זה לא הפיצ'ר הזה או הפיצ'ר האחר. זה שאני נתתי לו, כאילו, את הכבוד בזה שאמרתי לו, שמע, אני מתנצל. כשעשיתי איתו את הארוחה הזאת, ואמרתי לו, והסברתי לו למה וכמה ואיך, וזה בסופו של דבר מה שקנה אותו, לא הפיצ'ר הזה או האחר. הוא ראה שאני בן אדם בסוף, הוא ראה שאני רוצה שיהיה לו טוב, וזה לפעמים מה שקונה, אז כשאני מסביר להם את זה, הם מבינים שלא הכל זה הפיצ'ר שלהם, ויש עוד דברים אחרים, אז

תקשורת מול לקוחות

אייל דוד: [13:24] אני ממש מנסה להכניס אותם ל... יש פה עוד משהו שאני לוקח מהמקרה הזה, שהרבה יותר זול לתקן במקום בסיטואציה כזאת. אוקיי, אז אני מתחיל להבין, ותגיד, וכשדיברנו על זה גם, אז אתה סיפרת בעצם שאתה, כאילו קצת חשבתי על זה כפסיכולוג, נכון? אתה יושב על הספה, אמרת, הכל אנשים בעצם, ואנשים מגיעים אליך, ואתה מייעץ, וזה. איזה דברים אתה הכי שומע לאחרונה שאנשים מגיעים איתם? נגיד, אני אגיד לך משהו שאלה, יש לנו קהילת וואטסאפ, אפשר באמת להירשם דרך הדיסקריפשן. שאלו, מה הבן אדם שרוצה להיות, זו השאלה שהכי חזרה,

דור אטיאס: [14:02] מה הבן אדם שרוצה להיות משמעותי בארגון צריך לעשות אחרת בעידן ה-AI? כן. אז קודם כל, אני רק אענה על השאלה הקודמת, כי היא קצת שונה מהשאלה הזאתי, אבל מה שחוזר על עצמו בעיקר זה התקשורת בין אנשים, אני אמרתי לו ככה, הוא אמר לי ככה, למה הוא מתנהג ככה, במיוחד בין תרבויות שונות. יש לנו בחברה גם ישראלים, גם אמריקאים, גם אירופאים, מערב אירופה, גם מזרח אירופה, הכל זה תרבויות שונות, מסתדרים, לא מסתדרים, ואני כאילו צריך להסביר להם לפעמים למה הוא התכוון ולשים אותו בעמדה שלו. זה בעיקר מה שקורה, למה אנשים באים ומתייעצים וכאילו מקטרים או מתלוננים. אז יש לי ספה בחדר, כאילו, ממש ספת פסיכולוג, ולפעמים גם אנשים שוכבים כזה כמו בסרטים.

תקשורת גלובלית

אייל דוד: [14:48] אז אני כאילו שם בשביל לעזור. רגע, אז טוב, אז כבר עולים פה שני דברים בעצם שעולים. אחד זה העניין של אונרשיפ, נכון? שאתה מצפה מן הסתם, והדבר השני זה התקשורת. אני נורא מנסה להישאר בעברית. אז עולים דברים נוספים? מה, בשביל אנשים באים כאילו להתייעץ ו... סתם, כי אם אנחנו חושבים על זה בעולם של AI, בעולם של זה, מה ששאלו, בעצם הדברים שאתה מצביע עליהם, זה מה אתה מחפש, נכון? נכון. אז שאלה, שני דברים, דברים נוספים?

AI ו-FOMO

דור אטיאס: [15:20] לא, יש הרבה דיבור גם על התהליכים. התהליכים כל הזמן משתנים, אז גם באים לדבר על זה, להבין איך מאפטמים את התהליכים, בין אם זה בתוך ה-R&D, בתוך הפרודקט או בתוך החברה. ה-AI משבש את הכל היום. כולם כל הזמן חושבים שהם כל הזמן בפומו, אם אני מאחורה, אם אני לא מאחורה, אז גם על זה יש דיבורים. אז מה אתה עונה על זה? מה השאלות? מה אתה עונה על זה? תשמע, מה שאני עונה על זה שאנחנו עושים את המיטב, קודם כל. עכשיו, לבוא, וחברה רצה עם עשרות לקוחות, מאות לקוחות, עם עשרות מיליונים ב-ARR, חברה שכבר רצה שבע שנים, לבוא ולהגיד הכל ב-AI, זה קצת פופוליסטי. כי זה לוקח זמן. חברה חדשה יכולה להגיד, אני עושה הכל עם AI, אין לי בכלל בני אדם, שזה גם, זה בלבול מוח בעיניי, אין דבר כזה, כאילו זה שילוב. ברור, צריך לאפטם, צריך פחות אנשים, בזה אני מסכים, אבל בלי אנשים בכלל, בואו, על מה אתם עובדים? פשוט צריך להפעיל את כל הדבר הזה, לא? פשוט צריך לתת בקרה. יכול להיות שעוד כמה זמן זה כבר לא יהיה ככה, אבל אני פחות מאמין בזה, עדיין צריך אנשים, בסוף אני מוכר לאנשים, לא לרובוטים, כרגע לפחות.

אייל דוד: [16:29] תראה, אנחנו בעצם מנסים כאן לפרמל, להבין בעולם של AI מה הדברים, זה מה ששאלו. אה, בעולם של AI, נכון, אז

מעבר ליכולת טכנית

דור אטיאס: [16:38] אני אגיד שהיום מה שמחפשים יותר זה פחות התותח בבק-אנד, התותח בפרונט-אנד, התותח בדב-אופס, מחפשים אנשים שיודעים בק-אנד נגיד בצורה טובה, אבל יש להם ראש מוצרי, זאת אומרת, הם יכולים עכשיו לקחת רעיון ולדלבר אותו מקצה לקצה, הם יכולים, יש להם יכולת בין אישית, הם יכולים לבוא ולדבר עם האמריקאים, הם יכולים לבוא לדבר עם הלקוח, יש להם יכולת להבין איך הדבר הזה נראה, אז הם יודעים עכשיו להיכנס לכלים הנכונים ולעשות דיזיין מסוים, יש להם יכולת לעשות את הדמו, אז צריך אנשים תקשורתיים, לא רק אנשים שיודעים לכתוב קוד, וזה מה שמחפשים, כי היום יש בדיוק ויכוח היום במשרד,

אייל דוד: [17:24] בימים האחרונים, האם בכלל צריך להסתכל על הקוד או לא. דרך אגב, זה גם חלק ממה שבסייקוד מדברים עליו, אבל אולי תספר באמת מה סייקוד עושה, ואז אנחנו... תודה רבה. סייקוד קיימת שבע שנים,

מה Cycode עושה

דור אטיאס: [17:35] משרתת עשרות מאות לקוחות, עשרות מיליונים ב-ARR, חברה שקיימת בצורה יפה וגדלה כל הזמן. בסביבות 120, 130 איש ברחבי העולם, יש לנו ארצות הברית, ישראל, אירופה, מפוזרים. מה שסייקוד עושה בעצם, בא להגן על מפתחים ומסלול הפיתוח. מהרגע שבן אדם כותב קוד, שהיום זה כבר לא כותב קוד אלא כותב פרומפט, אז מהרגע שבן אדם כותב פרומפט, בכוונה אני אומר בן אדם ולא מפתח, ועד לרגע שהאפליקציה, התוכנה, הקוד מגיע לפרודקשן, ונותנים אפליקציה אחת ללקוח, לאנטרפרייז הגדול שיש לו עשרות אלפי עובדים, לראות איפה הריסק, מה צריך לתקן, לעזור לו לתקן את זה מההתחלה, כאילו את האתגר הזה זה מההתחלה, ועד כדי לראות מה הריסק שנמצא עכשיו בפרודקשן. גם כשאתה מוציא קוד או מוציא פרומפט, יכול להיות שזה סקיור עכשיו, אבל עוד יום, יומיים זה לא יספיק. כן, אמרת בן אדם, כי זה באמת יכול להיות כל אחד בארגון. היום זה כל אחד. תגיד, ואתם לא התחלתם משם, נכון? לא, התחלנו בכלל, לפני שבע שנים, עוד לא היה AI. זה היה, היום זה פיצ'ר במערכת, שתכלס לדעתי הוא פיצ'ר שלא כזה מסתכלים עליו, לומר את האמת, הוא שם. בעצם הגנה על ה-SCM עצמו, SCM זה Source Control Management, זה הגיטהאב, גיטלאב וכו', אז יש אנטרפרייזים שאין להם רק גיטהאב אחד, יש להם כמה גיטהאבים וכמה גיטלאבים, ואין להם מערכת אחידה אחת שמראה את הבעיות ב-Source Control, לא בקוד, ב-Source Control עצמו, במערכת, בסטינגס, למי יש אדמין, ואמור להיות לו, מתי הוא התחבר, יש לו MFA, כל הדברים האלה.

אייל דוד: [19:05] אז התחלת בעצם לדבר שנייה לפני זה, עכשיו שיש לנו רקע, יש לנו קונטקסט בעצם, התחלת לדבר בעצם על המשמעות של לקרוא קוד או לא לקרוא קוד, נכון? אתה רוצה להרחיב על זה? אז היום,

האם לקרוא קוד

דור אטיאס: [19:19] התוצר שאתה מוציא הוא לאו דווקא, היום זה לא כל כך משנה אם הקוד יפה או לא, אוקיי? כי היום כשבן אדם נכנס לקוד, הוא לא נכנס לקוד, היה נכנס לקוד, אז אם הוא כתב את הקוד, אז הוא היה גם יודע להסתדר איתו, גם אם זה קוד ספגטי, לצורך העניין. עכשיו, אני לא אומר שצריך הכול להיות ספגטי ומגעיל וזה, כי בסוף, בסוף זה לא עומד במבחן המציאות, כי צריך להיות בן אדם, מההתחלה שבודק את הארכיטקטורה, שרואה לאן זה הולך, שיודע שעוד כמה צעדים נעשה א', ב', ג', אז הוא בונה את זה בצורה תשתיתית, גנרית, שה-AI לא מודע לזה. זאת אומרת, אני דווקא מאמין שאנחנו ביתרון בזה שאנחנו בנינו את כל התשתית עוד לפני ה-AI. כי חברות חדשות שבונות את זה, נגיד, יש להם איזשהו, הם לא מודעים לסקייל, כי הם בנו משהו, זה נראה פיצוץ, אבל תכף יבוא הלקוח הכבד שהולך כאילו לזמבר אותם, והם לא מודעים לזה אפילו. כי ה-AI לא יודע לאן זה הולך להגיע, מה שאומרים לו עכשיו, הוא חי בעולם משלו עכשיו. אמרנו קבלן, אחי, אז זה בדיוק הברזלים שצריכים ל... בדיוק, עכשיו, אם אתה חושב שנגיד, היסודות לא טובים, אז סבבה, אתה בונה בית יפה, אתה בונה בית יפה, אבל בסוף, לא יודע, המרפסת תיפול כי ה... לא יודע, אני לא מבין בנדל"ן, אבל משהו שם לא מסתדר. הקונסטרוקטור לא יישאר. אז אותו דבר בתוכנה, אתה לא יכול לבנות משהו בסקייל, אם אתה בוחר דאטה בייס לא נכון. עכשיו, יכול להיות שבן אדם שרק מתחיל עכשיו סטארט-אפ ובונה משהו, הוא בטירוף, תראה איזה מערכת בנית, אבל הוא לא יודע על איזה דברים הוא נשען ועל איזה דברים הוא יאכל, אתה יודע, חרא בסוף, סליחה על זה. אז אני מאמין דווקא שאנחנו נמצאים במצב טוב, כי אנחנו בנינו את היסודות לא עם AI. הייתה הרבה מחשבה, שהמחשבה הזאת היא לא יכולה להיות עם AI, כי AI לא מודע לכל הבעיות הספציפיות של לקוח. זה לא שעכשיו לקוח שיש לנו, יש לו בעיה, זה כתוב באיזשהו מקום באינטרנט שספציפית ללקוח הזה יש לו פלאג כזה, זה לא עובד ככה. אבל AI נותן לנו המון כוח, כי היום בגלל היסודות שבנינו אנחנו מפתחים מלא פיצ'רים, לא פיצ'רים, capabilities חדשים במהירות מטורפת. מהירות שעכשיו אנחנו מתחילים להגיד, רגע, בוא נעצור שנייה ונבין. שאנחנו לא בונים סתם. אנחנו לא בונים סתם, זה ברור, אבל כשאנחנו בונים את זה נכון, מה התהליכים? כי היום יש, האם צריך להסתכל על הקוד שוב או לא. אז יש גישות שאומרים צריך להסתכל על הקוד, יש כאלה שאומרים צריך להסתכל על הקוד ולהבין אותו, אבל לא משנה באמת אם זה פונקציה אחת או עשר פונקציות. צריך להבין, יש גישה כזאת ויש גישה כזאת. וזה עדיין לא פתור, יש כאילו... הבנתי, אז צללנו לשם, בוא נחזור, אני יודע שאתה יכול, אז בוא נחזור רגע.

יסודות טובים

אייל דוד: [21:51] בעצם מה שהתחלת לספר לי זה שאם אני מבין נכון, סוג הבן אדם שבעיניך הכי צריך להיות משמעותי בארגון, מה שבעצם שאלנו, זה בעצם דור. נכון? זה מישהו שיודע לדחוף, זה מישהו שיודע לנהל תקשורת, זה מישהו שיש לו רקע מספיק טוב. זאת דוגמה של Backend, אבל זה גם יכול להיות פרודקט וכו', יודע לזהות גם בעיה. תגיד, מה באמת הדבר הזה שמאוד עוזר לך? כשאתה מגיע עכשיו, יש לך בערה פנימית, אמרת לי לפני, נכון? כן. מה הדבר הזה שדוחף אותך, שבעצם משאיר אותך קין על הדבר?

המנוע הפנימי

דור אטיאס: [22:28] שוב, סליחה. אני חייב, אני חייב, כשיש בעיה, אני חייב לפתור אותה. אני, שוב, אם תשאל את אשתי, כנראה שלא, אבל היא תגיד שאני דוחה. אבל אם יש משהו שבעבודה או משהו שחשוב לי שיש בעיה, אני רוצה להיות זה שפותר אותה, אני חייב לפתור אותה. אני לא נח שאני לא פותר אותה. מבחינתי זה כאילו, זה מה שבכלל מניע אותי. עכשיו היה בסופ"ש בעיה עם לקוח. אני בשישי בלילה הייתי כאילו בדבר הזה, כי אמרתי, אני לא הולך לישון עד שאני לא מבין שזה נפתר. ורק באיזה שתיים בלילה הלכתי לישון, כתבתי ללקוח, שומע, יש לי חדשות טובות, זה הולך להיות ככה וככה, והוא מבסוט. ואני חייב לפתור את הבעיות האלה.

אייל דוד: [23:13] וזה מה שמניע אותי, זה מה ש... איך אתה מצליח אבל לשכפל את זה הלאה בחברה? כי דיברנו על זה ב... כי אתה מסביר לאנשים

שכפול בעלות

דור אטיאס: [23:20] מה המחיר של אם הלקוח מרוצה או לא מרוצה. אם הלקוח הזה סוגר, זה נותן לנו אופציה להגיע ל-ARR כזה וכזה, זה פותח לנו דלתות לכזה וכזה וכזה, זה אם תעשה את ה-POC הזה טוב, אז הקרן הזאת תסתכל עלינו. אני מסביר להם את הרציונל, אני אף פעם לא מסתיר מהם למה הלקוח הזה, סתם דוגמה, לא מזמן היה לנו POC עם איזושהי חברה גדולה, וידענו, כאילו זה לא היה מוסתר או משהו, ידענו שזה חלק גם מהלקוח הזה, הוא גם שייך לאיזושהי קרן, לא משנה, וזה ה-DD הטכני, לזה אם ירצו להשקיע בנו או לא. עכשיו, זה לא היה שבכלל היינו בסיבוב או משהו, פשוט ידענו שיש פה קרן שמסתכלת עלינו, בלי שבכלל, כאילו, רצינו לעשות סיבוב, אנחנו לא רק עכשיו עושים סיבוב, ועדיין אנחנו רוצים שהקרן תתרשם מאיתנו, כי אולי בקרוב נעשה. תמיד אתה מוצא, א', כנראה שאתה תמיד הולך על דברים שיש להם סטייק גבוה, נכון? כן. יש לפעמים גם לקוחות קטנים, שאני מפרינציפ חייב לנצח, כי אני יודע מי המתחרה וזה מביא לי עצבים. אבל אז תמיד הם באים אליי, בצדק, העובדים שלי אומרים, דודו, נו, אבל די, זה 30 אלף דולר, נו, מה עזוב אותי, יש לנו דברים יותר חשובים. ואז אתה משחרר? תלוי. תלוי, כי לפעמים אני לא יכול לסבול את זה שמתחרה מנצח אותי. כי לפעמים הניצחון הזה הוא סימן לבאות. אז אני, אני... מה זאת אומרת סימן לבאות? אם עכשיו מתחרה, פתאום חדש שלא ראיתי אותו, הוא נמצא באיזשהו POC והוא מנצח אותי, זה אומר שיש לו משהו שאין לי. אני לא רוצה, אני לא רוצה, לא אכפת לי איזה 30 אלף דולר. זה הרבה יותר מ-30 אלף דולר. זה אומר שיש פה מתחרה שמנצח אותי על משהו שאין לי. יכול להיות שזה המחיר, יכול להיות שזה המוצר, אני חייב להבין מה זה, אני חייב לנצח. אז הכסף הוא לא מה שמעניין, הוא לא מה שמעניין אותי. מה שמעניין אותי זה להבין האם המתחרה הזה, החדש או לא, לא משנה, הוא פיתוח קו בחול, אני מבין. זה זה זה כאילו זה לא מעניין אותי ה-ARR מה שמעניין אותי זה זה שאני חייב להבין מי זה הלקוח הזה מי זה המתחרה הזה מה הוא מציע שאני לא למה בכלל הלקוח הזה שוקל אותו בכלל עם אנטרפרייז כאילו זה זה מה שמטריד אותי אז אני בא ומסביר תקשיבו אסור להפסיד להם גם אם נפסיד להם עכשיו אז יבאס את איש המכירות איש המכירות יגיד רגע מה המתחרה המתחרה הזה ניצח אותנו כאילו רגע מה אני עושה פה בסייקוד אז אני מנסה להסביר להם שכאילו אנחנו רוצים שאנשי מכירות יישארו, הם אלה שמביאים לנו את הכסף, את ה-ARR, הם אלה שבסוף גורמים לחברה הזאת להתפתח, לצמוח, לשלם את המשכורות, כאילו, אני מסביר להם את זה. לפעמים אני משחרר, לפעמים אני אומר, טוב, כי נגיד בא לקוח עכשיו של 30 אלף דולר, מבקש הרבה פיצ'רים, אני כבר אומר לאיש מכירות, תקשיב, זה לא... קודם כל אני לא מתחייב לשום פיצ'ר, תשכח מזה. אם זה quick win וזה סבבה, יאללה, נזרום, אבל אני צריך גם לשים את הגבול הזה, תלוי. אם הם מתחילים להיות יותר מדי רעשניים, רועשים, כאילו, מבקשים יותר מדי דברים, אז אני מזהה שזה לא שווה את זה. אבל עדיין תמיד צריך כל לקוח, אני משתדל להבין מה, מול מי, אני מסתכל בסיילספורס כל היום, לראות כאילו מה קורה, עדכונים, כי לא רק תמיד ה-ARR הוא מה שחשוב. תגיד, ואיך זה מול הפאונדרים האחרים, הם גם באותו ראש? כן, כולנו כאלה. כל אחד, רונן וליאור, כל אחד מהם הוא דמות אחרת, וכל אחד טוב במשהו אחר. רונן הוא דמות מחקרית, הוא יורד לעומקם של דברים, הוא הדמות הזאת שמסתכלים עליה, הלקוחות מסתכלים עליו ורואים, אוקיי, הוא זה שיוביל אותי ויסביר לי מה נכון, איך אני עושה security נכון, איך אני בונה את הפרוגרם נכון, הוא מאוד יצירתי, רונן מאוד מאוד חכם, הוא מאוד מאוד יצירתי. אז הוא טוב בדברים האלה. עכשיו תיתן לו לבנות מוצר, אני תמיד צוחק עליו שקוד שהוא כתב לפני שבע שנים עד היום הוא עושה לנו באגים, אז אנחנו תמיד צוחקים על זה, אני והוא. ליאור הוא בן אדם מול משקיעים, מול לקוחות, מאוד איש אופרטיבי, הוא היה מתכנת בעבר, אז הוא גם מבין את כל העניין הזה, אז הוא לא איזה מנכ"ל שלא מבין מה הוא מוכר, הוא מבין מאוד מה הוא מוכר. ואתה המנוע, אני מבין. ואני הקבלן, אני זה מה שקוראים לזה לקרות, אני רואה קיר, אני שובר אותו, והחלוקה הזאת עובדת, כי אני גם, משלושתנו, האנשים מצד שני, אני גם, בגלל שאני עם תשוקה כל הזמן, אז אני גם גורם, אז יש לפעמים מתח עם האמריקאים וכאלה, אז ליאור הוא יותר אמריקאי ממני, רונן גם יותר אמריקאי ממני, אז

עסקה קטנה, סימן גדול

חלוקת פאונדרים

אייל דוד: [27:36] לאט לאט אני... אתה יודע, כשאמרת לי איש של אנשים, אז כאילו, בסדר, ברור שזה בן אדם שיודע להזיז אנשים, אבל הדבר שלי תמיד עולה, זה איך שתמיד אומרים לנו, טוב, בן אדם של אנשים זה בן אדם שהוא נוח, שהוא נעים. לא, אני לא נעים. לא, דווקא נעים. אני נעים, אבל לא תמיד.

איש של אנשים

דור אטיאס: [27:52] שזה יתרונות ושזה חסרונות, עם ישראלים זה עובד נהדר, עד כדי. אמריקאים, הלא נעים שלי, אצלם זה בחזקה, משום מה כשאני עושה משהו לא נעים לישראלי, הוא כזה, טוב אחי, הכל טוב, תלוי, ובאמריקאים זה, איך הוא דיבר אליי, עכשיו גם אני תמיד שוכח שיש לי כובע כאילו של פאונדר, אז כשאני אומר משהו, בכל מקרה זה בחזקה.

אייל דוד: [28:16] אבל אמריקאים יותר נעלבים. זה מעניין, אוקיי, איש של אנשים, עוד רגע אנחנו נדבר על זה. מה, למדת לשתוק יותר?

דור אטיאס: [28:23] כי אמרת, לכל מילה שאני אומר יש הרבה יותר משמעות. אז לא למדתי לשתוק, למדתי לנסח את עצמי, וגם לא למדתי לנסח את עצמי. זה מצחיק, אני משתמש הרבה בצ'אט, בשביל, כי קודם כל בסלאק, כשאני מדבר עכשיו מול בן אדם, בזום, הוא רואה שאני נחמד, אבל בסלאק הטון יוצא לפעמים, קודם כל כאילו אין לי זמן, אני כותב דברים בלי לחשוב, אבל אז כאילו זה נשמע הרבה פחות נעים. אז כשיש לי זמן, אני אומר לצ'אט, שומע, קח את זה, תעשה את זה כאילו אמריקן פוליטיקלי קורקט, תעזור לי, אבל הם מגלים שנגיד איתם עכשיו לקחתי את הסופורט, אני מנהל את הפרודקט אנג'ינירינג ולקחתי גם את הסופורט. אז האג'ר אמר לי, שמע, הם בפאניקה. האמריקאים שם בפאניקה. אבל מה הם בפאניקה? אני לא מבין. לא, לא, דור, הם בפאניקה. אני אומר להם, מה יש להם להיות בפאניקה? כאילו, הכול טוב. ואז עליתי לשיחה עם אחד האמריקאים וכשסיימתי את השיחה הוא אמר לי שמע דור לא יודע למה הייתי בפאניקה. כאילו לא יודע למה הייתי בפאניקה אני עכשיו מבין מה אתה אומר והכל סבבה אז ה-Slack גורם לזה שאני שכאילו אנשים לא מבינים אותך בטון לא נכון וזה הרבה פעמים גורם לקונפליקטים. אז חשוב גם לעשות שיחות פנים מול פנים חשוב גם לעשות זום. תגיד זה משהו שהשקעת בו לאורך הזמן או שזה באופן טבעי? מה במה? האנושיות הזאת לשים לב לפרטים אני מבין זה דבר שהוא טבוע בך אני לא זוכר שכאילו השקעתי בזה אני כן זוכר. אני זוכר כל פעם שיחות עם רונן עם ליאור עם העובדים שלי שהם אומרים לי דור אתה צריך לשים לב מה אתה אומר איך אתה אומר וכל פעם זה נוגע בי כן אני לא אני כשהם אומרים לי את זה אני כאילו מתעצבן מה אתם רוצים מה כבר אמרתי וזה ואז אני הולך הביתה ואני מתבאס למה אמרתי איך אמרתי אז אני משתדל תמיד

אייל דוד: [30:01] להשתפר יש לך איזה דוגמה כזאת משהו של פעולה לאחרונה

דור אטיאס: [30:10] תחשוב מה אתה יכול לחשוף אני לא רוצה לעבור. אבל יש הרבה פעמים שהייתי כאילו משהו עם לקוח היה קורה והייתי מתעצבן. הייתי רואה מה שאתה מתעצבן בסלאק וכותב כאילו למה וכמה וזה לא רציני ותירוצים, לא יודע, כאילו, והבנתי שכאילו אין לזה מקום ואני צריך טיפה להירגע, זה לא עוזר שאני מתעצבן. אז אני חושב הרבה פעמים לפני שאני מדבר, זה גם, דרך אגב, זה לא קשור רק לעבודה, אני גם בחיים גם משתדל הרבה פעמים לחשוב עשר פעמים לפני שאני אומר משהו, איך אני אומר אותו. כי אני בן אדם קצת אימפולסיבי, אז אני עובד על זה. דור של פעם זה לא דור של היום. איך דור של היום שולט בזה בעצם? בשיחה כזאת, בסדר, זה קל, אבל

שליטה באימפולסיביות

אייל דוד: [30:53] בשיחה שהיא יותר אמוציונלית, מה עובד לך? אז מה שעובד לי לפעמים זה קודם כל אני, נגיד,

דור אטיאס: [31:00] מביא יסוד על ידי, או רגע יוצא, או רגע עומד, תקשיבו שנייה, אני עושה תיאום ציפיות, אני אומר, חבר'ה, תקשיבו, אני קצת כאילו, אני לא הכי רגוע, אני רוצה שתבינו את השנייה, זה נושא שכואב לי. אני כאילו עושה את התיאום ציפיות הזה בשיחה עצמה, ואז הבן אדם מולי כבר מבין, כאילו שצריך, או לא יודע, להנמיך את הטונים, או צריך רגע שנייה להירגע. אני משתדל לעשות את התיאום ציפיות הזה בשיחה. פעם לא הייתי עושה את זה, פעם הייתי יושב בשיחה, שותק. וכאילו כל השיחה, מדברים על משהו עכשיו, אני עצבני פצצים, ואני שותק, וכשפונים אליי, פתאום אני כאילו יוצא במאה קמ"ש, יודעים למה אני שותק. אז ליאור תמיד בשיחות, או רונן, תמיד אומרים, דור, מה אתה חושב? ואז אני מתחיל לפתוח. והבנתי שאין בזה... אז מההתחלה אני מדבר, אני אומר, גם אם זה לא נעים, אני אומר בכנות, ואני עושה את הפתיח, אני אומר, חבר'ה, זה מה שאני חושב, אתם מכירים אותי, אני לא מחפש להתנסח, אני לא זה, אתם יודעים כמה אני מעריך, אוהב, הכל בסדר, אבל זה מה שאני אומר, ואז הם כאילו מקבלים את זה, ברגע שאני עושה את הפתיח הזה. פעם זה היה דור שותק, ופתאום טאק נותן את המשנה שלו בעצבים, אז גם בזה צריך לדבר. אני אגיד לך על זה משהו?

אייל דוד: [32:09] אני קצת מזהה דמיון, גם אצלי. אני גיליתי דווקא, עשיתי גם את זה, ואז אני גיליתי שאם אני מתחיל בפתיח, זה מאוד סוגר את החדר, אז דווקא עכשיו אני לוקח אחורה, אני נותן לאנשים לדבר, ואז אני עושה את זה, כן.

דור אטיאס: [32:25] אז אני חושב שזה נכון, כי בסוף, אתה יודע, אם אתה ממסגר את הכל לפני, אז אנשים לא ייפתחו, כן ייפתחו. אני כן משתדל פשוט להגיד, אם אני מרגיש שאני כאילו מוצף, אז אני אומר את זה. וזה עובד טוב, זה עובד טוב שאתה עושה את תיאום הציפיות הזה של מה אתה מרגיש בגלל הסיטואציה. נגיד עכשיו עושים איזושהי שיחה על משהו שלא עובד, אז אתה כאילו אומר, אני רק חשוב לי להגיד שהדבר הזה חשוב לי, אבל ככה וכך וכך, ואני רוצה שכן נדבר על זה. ואיך אתה שומר לעובדים על הביטחון העצמי שלהם? זה דבר מאוד מאוד חשוב היום. בכלל, אבל היום בכלל. זה עבודה, זה עבודה, לנהל אנשים זה עבודה, כל אחד הוא עולם ומלואו, כל אחד יש לו את הדברים שמפריעים לו, כל אחד את הדברים שמזיזים אותו, שמעצבנים אותו. יש לי הרבה עובדים שהם מדווחים אליי ישירות ועקיפים, ואני יודע כל אחד מה יעצבן אותו, מה יעשה לו שמח, מה ידליק אותו, אז אני גם מתאים את עצמי, אתה יודע, גם לפי המשימות, אני מתאים את עצמי, גם איך שאני מדבר עם האנשים, אני כאילו, לאחד אני אגיד, אני אגיד אותו דבר, אותו מסר לשניהם, בשתי דרכים שונות, כי כל אחד לוקח את זה אחרת וצריך את זה. אתה צריך כל בן אדם ללמוד אותו איכשהו, אתה לא יכול להגיד לחמישה אנשים אותו דבר,

ביטחון לעובדים

אייל דוד: [33:40] אתה לא יכול. לא, תמיד יש קונטקסט, זה ברור, אני איתך. אבל גם הדרך שאתה אומר, יש כאלה שאתה מדליק אותם על מה יצא להם מזה, יש כאלה שאתה מדליק אותם על זה שהארגון הולך להשתפר, יש כאלה שאתה מדליק אותם על זה שהיה פה איזה, כאילו כל אחד יש לו את ה... מה יצא לו מ... כל אחד, שוב, הוא עולם אחר, ואתה צריך לדעת להתאים את עצמך לכל עובד. תגיד, ואיך נהיית כזה טוב בלהבין מה יוצא למי מזה? אני לא יודע. כי גם עם עצמך, כשדיברת בעצם איך אתה מדליק את עצמך, איך אתה משאיר את עצמך במוטיבציה,

דור אטיאס: [34:07] כל הזמן חיפשת מה עוד כאילו את האינסנטיב שלי, נכון? כן, אבל אני לא יודע להגיד... קודם כל, אני חושב שאני טוב, אבל יש לי הרבה מה ללמוד עם אנשים. כאילו לא הייתי, אני אומר שאני איש של אנשים, אבל אני לא חושב שאני כאילו איזה מומחה. מתאים לי עם האנשים האלה, יכול להיות שעם אנשים אחרים לא היה מתאים, דרך אגב, אני לא יודע. אבל לא למדתי את זה או משהו. אני חושב שרותם, אשתי, היא גם עוזרת לי המון בדבר הזה. היא כאילו... לפעמים אני כאילו מסביר, אני כבר בבעיה, אבל אני מסביר לה מה היה, והיא נותנת לי פתאום פרספקטיבה שאני... היא גם יכולה להצביע לי באותו רגע על הפרספקטיבה הזו, אבל בסוף אני לוקח את זה רגע ואני אומר, רגע, היא צודקת, אני צריך... אז זה גם מאוד מאוד עוזר לי. אני גם לפעמים אני לוקח את הבעיות לחברים שלי מהתעשייה שהם לאו דווקא בתפקיד שלי, אלא נגיד מפתחים, שחברים שלי מפתחים, או ראשי צוותים, שהם כאילו... או חברים שהם כאילו מנכ"לים, שהם לאו דווקא ליאור השותף שלי, ואני כאילו שומע, אני נותן להם רגע לפעול את הסיטואציה, ואז אני אומר, רגע, בואו נראה מה הם אומרים. ומזה אני לומד, כי לבוא ולהסתכל על אירוע רק בתוך החברה זה לא דווקא נכון כי יכול להיות שאני מדבר עכשיו עם איקס, עם בן אדם אחר והוא יגיד לך, שומע, בטח, אתה צודק, כאילו, ואני רוצה כאילו מישהו אחר שהוא אוהב, מעריך אותי, שהוא לא יפחד להגיד לי את האמת בפנים, כי אני פאונדר שלו או משהו כזה, כי אין בעיה, יש לזה משקל, ואז פתאום נסתכל על זה בפרספקטיבה אחרת, שהרבה פעמים אני טועה, ואז אני כאילו הולך לתקן, אבל אני לא חושב שאני מושלם, יש לי דרך מטורפת לעשות עם אנשים, עם עצמי.

פידבק ליזמים

אייל דוד: [35:48] ואתה גם צנוע. תקשיב, ומעבר לזה, אתה גם מייעץ לחברות, נכון? חברות צעירות. כן. ולתת פידבק, שם זה מאוד מאוד קשה.

דור אטיאס: [36:00] תלוי. אם בן אדם רוצה לשמוע, אם בן אדם בא, מתייעץ איתי בשביל לשמוע פידבק ולהשתפר, זה הראש שלו, זה כיף גם. אם בן אדם בא ומאוד בטוח בעמדתו, אז זה לא כיף, כי אתה מדבר לבן אדם, והוא כאילו... אז קודם כל, כשאני הולך, כשאני בוחר למי לייעץ, זאת אומרת, בסוף זה הדדי. הם צריכים לרצות שאני אייעץ להם, שהם מתחברים אליי, אבל אני גם צריך להתחבר אליהם. אז אני לא הולך לייעץ לכל חברה, אני פוגש הרבה יזמים והרבה מדברים איתי.

אייל דוד: [36:35] רק סייבר? כרגע רק סייבר, כן. סייבר או אנטרפרייז. איזה עוד תחומים מעניינים אותך? אם, סתם, אני אשאל אותך ככה. אם עכשיו היית הולך להקים משהו חדש, איזה תחומים כזה מאוד בולטים לך שמעניין להיכנס אליהם?

דור אטיאס: [36:51] אני חושב, אנחנו בפרודקט בילדר, למרות שאנחנו מדברים על הרבה דברים שהם לא פרודקט, אבל אני חושב שמה שמאוד מעניין אותי זה ROI כאילו של דברים. כל מחלקה צריכה ל... כאילו, אני כל הזמן חושב בראש שלי על האופטימיזציה, גם לפני AI. איך מאפטמים, מאפטמים, מאפטמים, אם המוצר הזה מביא לי מה שאני צריך או לא. אז אני הייתי מנסה לעשות איזשהו מוצר שאו בעולמות הפרודקט או בעולם החברה בכללי, שבא ומסביר לי מה ה-ROI של כל דבר שאני עושה. זה מה שמאוד מעניין אותי, כי גם היום הבעיה הזאת קיימת אצלי. אני לא יודע אם הפיצ'ר הזה שעשיתי אותו, אם היה שווה שעשיתי אותו או לא, כמה כסף זה הביא לי בסוף, כמה זה עלה לי. יש הרבה נתונים, כשפרודקט כותב איזשהו פיצ'ר אז הוא יודע למה לצפות אז הוא מכניס למיקספאנל או וואטאבר את המטריקות שהוא מחפש אבל יש דברים שהוא לא מודע אליהם בכלל שהוא לא חשב עליהם. יש דברים שהוא יודע אבל יש כאילו הוא יודע יש דברים שהוא לא יודע בכלל שהוא צריך להסתכל עליהם. ויש מלא דאטה מאחורה אז כאילו זה בעיה שהיא קיימת אז אם מישהו יודע לפתור את זה ויש לו משהו כזה ומישהו מקשיב לי עכשיו. בוא נגדיר את זה אתה בעצם מדבר על זה היה מגניב לדעת את זה בדיעבד אבל

ROI של מוצר

אייל דוד: [38:04] אבל עוד יותר מגניב זה היה לדעת את זה מראש, חיזוי, כאילו, כן, אוקיי. למה אתה מתכוון בדברים, רגע שנייה, למה אתה מתכוון בדברים שלא היו נלקחים בחשבון? סיכונים?

דור אטיאס: [38:19] לא, יש, סתם דוגמה היה איזה פיצ'ר שעשינו אותו לפני חמש שנים. פיצ'ר זה, איזה חמש שנים, שש שנים. אחד הפיצ'רים זה, נגיד, קומנט. יש לנו פיינדינג במערכת, ואז מישהו יכול להגיב אליו. עכשיו, עשינו את זה כי התחלנו רק. וגם זה היה איזה פיצ'ר אונבורדינג של אחד המפתחים. פתאום לפני איזה כמה, איזה סיפור מלפני שנה-שנתיים, כן? אני נכנס, פתאום אני רואה איזה 500 אלף תגובות, אני אומר, בואנה, משתמשים בזה, אף אחד לא יודע להגיד שהם משתמשים בזה. לקוח לא דיבר, אבל משתמשים בזה. והם כותבים תגובות, והם מתייגים, אבל זה לא באמת מתייג. ואתה כאילו אומר, רגע, אני בכלל כפרודקט, כאילו, אז לא חשבתי בכלל למדוד את זה. הרי יש כל מיני אזורים מתים במוצר, שאז אוי או לא התנהלת נכון, ויש מלא דאטה, אז הייתי שמח שהיה קופץ לי משהו שאומר לי, שומע. ברור. אני מניח שיש פתרונות לדבר הזה, אבל זה סתם רעיון, כן? אני מדבר בכללי על כל דבר.

אייל דוד: [39:16] איזה עוד אזורים נשמעים לך מעניינים היום?

דאטה ולא הרגשה

דור אטיאס: [39:20] כל העניין של מרקטינג וסיילס, שוב, האם עשיתי משהו שהחזיר את הכסף או לא? איבנטים, הרבה, הכל צריך להיות מבוסס היום על דאטה, לא על הרגשה. גם שאנחנו בפרודקט אנג'ינירינג דיפרטמנט וגם עכשיו בסופורט, אנחנו מנסים למדוד הכל. תכנון רבעוני, כמה עשינו, כמה לא, כמה on-plan, הכל מאוד מאוד מאוד מחושב. ומתוכנן. ומתוכנן, וכאילו, בלי זה אי אפשר לנהל דיון להשתפר, כי אתה לא יכול להגיד על הרגשה, הרגשה, עד מחר תתווכח עם מישהו. אתה יודע, היו הרבה ויכוחים לפני כמה שנים עם ה-CS, שיש באגים לא נפתרים, באגים לא זה. עד שלקחנו את זה רגע, עשינו דיון, ראינו, וואלה, הם צודקים, כי לוקח זמן לפתור את זה, לוקח זמן לפתור את זה, וצריך לבנות תהליך סביב הדבר הזה, אז... אז אולי, סתם, אני שנייה לוקח, אבל אני חייב להגיד שדווקא אני רוצה להיות, כאילו, חברה הבאה, סבבה, בעזרת השם תהיה חברה הבאה, אני לא יודע עדיין, אבל אני בתכלס רוצה להיות או מורה או חבר כנסת, עדיין לא החלטתי מה בא לי.

הרצון ללמד

אייל דוד: [40:24] למה?

דור אטיאס: [40:26] מורה כי אני, קודם כל, הייתי אז, לפני הצבא והכול, הייתי כאילו מין כזה בצהרון, עוזר לילדים בשיעורי בית. מאוד מאוד אהבתי את זה, להסביר להם איך לחשוב. הייתי גם מורה פרטי לפני כמה שנים, עד שהפסקתי. אני אוהב להסביר לאנשים, אני אוהב ללמד אותם דרכים חדשות, אני אוהב... הייתה לי תלמידה לפני, לא יודע, שבע שנים, תיכוניסטית, שלמדה מדעי המחשב. לא, היא לא הלך לה, לא הצליחה את ה... ואז רציתי להסביר לה בכל מיני דרכים חדשות, אני לא זוכר עכשיו מה, אבל רציתי לגרום לה ליהנות מזה. בסופו של דבר היא קיבלה איזה 90 ומשהו בבגרות וזה, והיא הייתה מבסוטה והכול, אבל אני רוצה לגרום לאנשים להסתכל על הדברים בצורה אחרת. בקריירה אני רוצה כאילו לראות את הדור הבא ולנסות כן לעזור. הבעיה שהשכר של המורים הוא... טוב, אתה פותר את זה עכשיו, לא כאלה. אז אני כרגע, כרגע לא, זה לא רלוונטי, למרות שחשבתי לעשות מהצד כאילו שיעורי השלמה כאלה בתיכון, אבל צריך תעודת הוראה, לפחות זה מה שאמרו לי, אז אין לי כרגע את הזמן לעשות את זה. וחבר הכנסת, אותו דבר, אני רוצה כאילו לשפר ולעשות את זה. יש הרבה דברים שמפריעים לי, לא נדבר עכשיו על פוליטיקה, אבל הרבה דברים שמפריעים לי, דברים קטנים שמציקים לאזרח הקטן, והייתי רוצה לעשות את זה, הייתי רוצה לעשות משהו משמעותי למדינה, לאזרחים, אבל זה גם שאלה, כי אני בן אדם מאוד שוקתי, ויכול להגיד דברים שלא אמור להגיד, אז לא בטוח שאני מתאים כל כך למשרה הזאת. אבל אתה איש של אנשים, ויש בזה יותר כסף מהמורה, אז אולי,

אייל דוד: [42:02] תגיד, ומעניין מה שאמרת, אתה אוהב ללמד בעצם. כן. זה משהו שאתה מוצא את עצמך גם ביום-יום, היום עושה, אתה מכניס... היום אין לי זמן לכלום.

דור אטיאס: [42:13] הלוואי והיה לי את הזמן הזה ללכת ללמד, או... אני ברגע שיש לי דקה פנויה, אני כנראה ישן עם גו, אבל אני מאוד מאוד אוהב את זה. אם הייתי יכול עכשיו ללכת ללמד באיזשהו מקום שעומד בזמנים שלי, הייתי עושה את זה. אני אוהב לראות בן אדם מצליח, היה איזשהו, לפני, אני לא יודע, שמונה שנים, היה איזשהו ילד של חברה של אימא שלי, לא משנה, שרצה ללמוד תכנות. והוא, הוא לא הבין כל כך על מה מדברים, אז הוא לא הבין מה זה, כאילו כולם מדברים על זה, ואני לא מצליח להבין איך ניגשים לזה, ואז פתרנו את זה באמצעות, כאילו, יש איזה משחק כזה של... משחק של איזה קוף כזה, שאפשר להסביר לו איך עושים. הוא ממש ממש התלהב, ואז פתאום הצליח את הדברים האלה, והוא עד היום, עברו עשר שנים, הוא לא בקוף, אבל הוא אומר, אני זוכר את דור שכאילו נתן לי את הביטחון, כי אמרתי לו, אתה רואה, הצלחת, הצלחת, התרכזת והצלחת. אז הוא עד היום, כאילו, עד עכשיו הוא אומר, כאילו, דור אז אמר לי, התרכזת והצלחת. זה כאילו נתקע אצלו המשפט הזה שלי. אז אני רוצה להיות משמעותי לאנשים ולעזור להם, להיות יותר טובים. וזה גם מה שהם עוברים אותי בחברה, וזה גם מה שמניע אותי, לגרום לאנשים להיות יותר טובים כתוצאה מזה. תקשיב, איזה מדהים זה שבגיל 31, נכון? לא, ארבע. ארבע, סליחה. חידדת לך את כל הדברים האלה? זה מהמם בעיניי, באמת. זה לקח לי זמן. שוב, אני לא מושלם, אני לא, יש לי הרבה דברים ללמוד. אני לא, אני עכשיו מדבר, אתה יודע, כאילו אני איזה מישהו, אבל יש לי הרבה דברים שאני לא טוב בהם, המון דברים שאני לא טוב בהם. וציינתי אותם גם פה, כן?

אייל דוד: [43:53] ואני צריך להשתפר ו... אני אחתוך לך את הענווה. תקשיב, בשנייה לפני זה, יש פה עוד שאלה שעלתה, ודווקא חיברת לי אותה. איך באמת אתה מזהה אנשים ש... כמו שאמרו, לוקחים בעלות ולא רק מדברים, אבל כאילו אמרת, אני לא איזה מישהו. איך אתה מזהה אנשים כאלה?

זיהוי בעלות

דור אטיאס: [44:09] אז קודם כל, אני תמיד כשבאים אליי עם בעיה, אני אומר, כאילו נגיד מישהו בא אליי עם בעיה, איזה שהוא עובד, אני אומר לו, מה אתה בא אליי עם בעיה? תביא לי פתרון גם, אל תגיד לי רק מה הבעיות, יש לי מספיק בעיות בחיים. תבוא, יש לך בעיה, תגיד לי, תן לי גם את השלושה פתרונות שאתה מציע. אז בנאדם שבא לא רק עם בעיה, אלא גם עם פתרונות מוצעים, זה מבחינתי בנאדם שלוקח בעלות. בנאדם שבא ומקבל החלטות, ולאו דווקא בא ואומר לי, זה הסטטוס, ומצפה ממני להגיד לו, זה בעניין הזה שלוקח בעלות.

אייל דוד: [44:36] אז הבאנו עוד חידוד בעצם לשאלה הקודמת של מה מצופה היום. גם הרבה יותר קל להגיע לפתרונות בסוף. הרבה יותר קל, אבל אנשים עדיין,

דור אטיאס: [44:45] עדיין יש להם, למרות קלוד וקרסר וצ'אטים ועניינים, עדיין יש להם את הפחד לעשות דברים שהם לא מכירים. אז צריך לדחוף אותם כל הזמן לעשות דברים שהם לא מכירים. צריך להביא להם תשתית גם לדבר הזה. יש לנו עכשיו מישהו בארגון שהוא AI Enablement Lead. הוא כאילו לוקח את כל הדברים בכל החברה, איש DevOps חזק מאוד, שהוא לוקח את כל הדברים בחברה, מדבר עם כל, עם Sales, עם Operations, ורואה מה לוקח להם הרבה זמן, מה לא עובד טוב בין מחלקות ובתוך המחלקה, הוא מנסה לתת להם את התשתית ליצור את מה שהם צריכים.

AI Enablement

אייל דוד: [45:16] כי אנשים מפחדים עדיין. שזה דרך אגב גם תחום פצצה להיכנס אליו היום, להיכנס לחברות ולהציע את השירות הזה. נכון, נכון.

דור אטיאס: [45:24] מעניין. יש גם חברות דרך אגב שעושות בדיוק את זה, דרך אגב, בארץ, כאילו, חברות SaaS, שבתכלס הן באות ובונות את ה-AI Enablement הזה. אבל בסוף חברה, כשהיא תצליח להיות AI-Driven וכל הבאזוורדס, חייבת תשתית. אי אפשר לתת עכשיו לכל העולם קלוד ולהגיד, אנחנו AI-נייטיב. זה סתם חרטא. צריך תשתית שהיא גם סיקיור, גם סקיילבל, גם כאילו. זה לא עובד שאתה בא ואומר, אנחנו AI-נייטיב, עזוב, אל תעבוד עליי, כאילו. בוא, תיצור תשתית נכונה, תגרום לזה שזה רץ בצורה שהיא סיקיור, במיוחד לחברות סיקיוריטי, תגרום לזה שזה עובד בסקייל, תגרום לזה שלא גמרת את החשבון בנק של החברה, שלא עושה דברים נכונים, שזה לגרום לזה להיות AI-Driven, לא סתם להגיד שאנחנו משתמשים ב-Claude ויש לנו סקילים. זה לא באמת AI-Driven.

AI Native אמיתי

סיכום

אייל דוד: [46:12] אם אפשר גם למדוד את כל האירוע הזה שהוא באמת עוזר, ROI-wise, אז בכלל מהמם. תקשיב, דור, היה מהמם, היה, באמת דיברנו רחב, אתה דיברת על זה שזה נקרא Product Builder, נכון, זה אבל גם אתה, המוצר של עצמך, אז דיברנו יותר דווקא על הדבר הזה נראה לי, היה מעניין. אנחנו נשים לינק ללינקדאין שלך, אם רוצים לשאול שאלות. היה כיף גדול. היה מאוד כיף, חבל שנגמר. היה מהיר, כן. יאללה, תודה רבה, ביי ביי. ביי ביי, להתראות. וואו, עבר מהר. כן?