תמלול: בתי ענתבי | Wix | פרודקט מונחה דאטה

פתיחה והיכרות עם בתי מוויקס

אייל דוד: [00:00] היי חברים זה אייל, הגעתם לפרודקט בילדר ופה תוכלו להקשיב לשיחות המוצר הכי מעניינות הפעם מתארחת בטי מוויקס, אשת מוצר עתירת ניסיון, חכמה ומצחיקה שמשתפת המון סיפורים מרתקים ותובנות ומדברת הרבה על דאטה בטי גם מספרת על התחנות המשמעותיות בקריירה שלה, בעיניי היה מאוד מרתק ולפני שמתחילים, אם אתם נהנים להאזין לפודקאסט, תדרגו אותנו בחמישה כוכבים בספוטיפיי זה ייתן לי אחלה פידבק שהפודקאסט נותן לכם ערך וזה ישמח אותי מאוד, אז יאללה, נתחיל היי בטי, מה העניינים?

בתי ענתבי: [00:37] מצוין איזה כיף, איך הייתה הדרך לפה? לא קלה לא קלה, טוב זאת המציאות

מהאדיטור לאנליטיקס ועד אפ מרקט

אייל דוד: [00:44] אז נמצאת איתנו בטי שמגיעה מוויקס, משמשת כהד אוף פרודקט, של אנליטיקס נכון?

בתי ענתבי: [00:51] האמת שלא, לפני חמישה ימים עברתי לאפ מרקט יאי, מברוק, מזל טוב תודה רבה שיהיה בהצלחה מלא

אייל דוד: [00:57] אז בטי, כמה שנים את בוויקס? כמעט שש וואו, וזה כבר, כמה תחומים עברת?

בתי ענתבי: [01:04] אתה צודק, כאילו, אז עברתי מקבוצת האדיטור לקבוצת אנליטיקס ועכשיו באפ מרקט

אייל דוד: [01:11] וואו, אז אני משער שבאפ מרקט עוד כמה ימים, אז בואי נדבר יותר על אנליטיקס ספרי טיפה בעצם, מה עושה מחלקת אנליטיקס בפרודקט בוויקס? בטח, אז וויקס אנליטיקס היא למעשה מוצר

מה עושה מחלקת האנליטיקס בוויקס

בתי ענתבי: [01:27] שנותן אינסייטס ליוזר על המבקרים שלו באתר אוקיי, מאיפה הם מגיעים מה הטופ סיילינג אייטם שלו איזה פאנל הם עוברים איפה הם נופלים כמה יוזרים יש לו עכשיו בריל טיים איך הוא מול עצמו כלומר, איך המכירות שלו מול לפני חודש ואיך הוא מול התעשייה שלו אז אתה יכול לחשוב על זה שיש מישהו שיש לו חנות פרחים בתל אביב איך מול שאר חנויות הפרחים בתל אביב מבחינת המכירות שלה מבחינת כאילו האנשים שבאים אליה לאתר וכו'

אייל דוד: [01:55] מהמם, אז כאילו יש בנצ'מארק שזה עכשיו אני מבין כי כל הזמן היה לי בראש אוקיי, יש גוגל אנליטיקס כנראה זה יותר לאדוונסט יוזר אבל בעצם אתם מספקים איזה משהו יותר מרוכז יותר סביב החנות וגם בעצם נותנים מהדאטה של וויקס בעצם איזשהו בנצ'מארק על תעשייה מהמם, ומה, ואתם עושים את זה ריגרדלס אם יש לי חנות אי-קומרס

בתי ענתבי: [02:15] ואם יש לי אתר תדמית, איך זה עובד? אז בגדול אנחנו עובדים לפי ביזנס קטגורי, אוקיי? כאילו אנחנו מדברים על מה סוג העסק שלך האם הוא בעולם של סרוויס, כמו בוקינגס וכולי כמו שאמרת, האם הוא חנות אי-קומרס וגם אם הוא חנות אי-קומרס אז באיזה תחום, אוקיי? יש לנו מודל דאטה סיינס מאוד חכם שיודע למצוא אתרים דומים לשלך ועל סמך זה לתת את האינסייטס, עכשיו האינסייטס לא באים סתם, אני לא באה ואומרת לך, וואי המכירות שלך ירדו ב-30% זה באסה אני אומרת, מה אתה צריך לעשות כדי להגדיל את המכירות, אני עוזרת לך להתקדם

מודל דאטה סיינס ובנצ'מארק תעשייתי

שופיפיי מול הגישה הפתוחה של וויקס

אייל דוד: [02:47] הלאה בג'רני שלך להפוך לאתר מצליח. זה מצחיק, את יודעת מה שופיפיי עושים את זה באמת. כן, אז באמת יש להם אינסייטס וזה סתם לגמרי אבל גם הם לוקחים את האונרשיפ על הצ'קאאוט פייג' שלך ואתה לא יכול לשנות אותו כי הם יודעים מה עובד הכי טוב. אתם גם חושבים

בתי ענתבי: [03:03] הולכת מתישהו בכיוון כזה של לנעול איזשהו אזור ומקסם אותו? אני חושבת שזה יותר שאלה לברטיקלים בוויקס, אוקיי? כאילו אז וויקס בנויה, בטח אתה כבר יודע, נכון מקומפניז וגילדס ויש קבוצה מאוד גדולה שנקראת וויקס סטורס, שזה בעצם מוצר של פתרון, ביזנס סולושן שאתה מטמיע אותו באתר שלך וזאת שאלה אני חושבת שאנחנו דווקא הולכים למקומות מאוד פתוחים, אנחנו פותחים את האתרים שלנו גם למפתחים גם לאפליקציות, אם אני מדברת על האפ מרקט ומה שאנחנו עושים שם אנחנו דווקא כן חושבים פתוח, עם זאת אנחנו כן מייצרים טמפלייטים שכבר יש בהם את הדברים אנחנו אוהבים להגיד, כזה פנימית לא מאוד פוליטיקלי קורקט, אבל שבוויקס אתה יכול לבנות אתר, כאילו from granny to אבגני, כאילו סבתא יכולה לבנות אתר באדיטור של ADI שהוא הכי פשוט, והמפתח יכול לבנות מה שהוא רוצה על בסיס הפלטפורמה כשאבגני שם קוד. בדיוק. ולמה בעצם הגישה הפתוחה הזאת? כי וויקס באמת דגלה בה מההתחלה למה ממשיכים עם זה היום? אני חושבת שאנחנו מבינים שיש לנו כל מיני סוגים של יוזרים ואנחנו לא יכולים לנעול אותם סביב רק הפתרונות הוויקסיים יש יוזרים שזה מתאים להם כמו נוביס, ויש לנו גם פרטנרים ויש לנו גם פתרון ביטובי לאנטרפרייס, וכל אחד מהם יש לו צורך קצת אחר וככה שאתה פותח את המערכת, אתה מאפשר לייצר את הפתרונות האלה עבורם. אנחנו עכשיו מתקדמים לעולם של

העידן של AI וזיקוק החוויה

אייל דוד: [04:30] AI, של קונסיומר AI, ואז מתקדמים בעצם למקום שבו אני לא מקבל את תוצאות החיפוש, אני מקבל משהו מאוד מזוקק. אותו דבר גם אני חושב שזה ילך גם לכיוון של בניית אתרים אני אקבל משהו מאוד מזוקק שיבנה לי על ידי AI, או שאני אצפה לקבל משהו מאוד מזוקק ולא להתחיל עכשיו, אני חושב להתחיל להזיז דברים ובעצם

בתי ענתבי: [04:52] לקבל את כל החופש הזה. אז איך מסתכלת על זה? יפה, אז אני חושבת שקודם כל, אתה יודע, זה מה שנקרא העידן המדהים ביותר בעולמות של AI, כן? ואז שכאילו התחלנו לעבוד. אנחנו סופר על זה, נגיד את זה ככה, אוקיי? אני חושבת ש היום אנחנו, המוצר של האדיטור, אוקיי? יודע לתת טמפלייט שהוא לחלוטין כאילו מבוסס AI, אוקיי? זה נקרא סייט ג'נרטור, אנחנו בעצם מזריקים תוכן תמונות וכו' לפי מה המשתמש אומר, הפאנל הוא מאוד קונברסיישנל, ואז אתה נוחת בתוך האדיטור. עכשיו, החוכמה היא מצד אחד לייצר את אותו אתר שהוא כאילו מתאים למידותיו של היוזר, אבל גם לתת לו לערוך את הדברים הקטנים, כי בסוף כן יוזרים רוצים מעט שליטה, כן? פתאום אני לא רוצה את הדבר הזה, אני לא רוצה את זה, או עכשיו זה פרפקט. אז אנחנו רוצים להביא אותם לבסט סטארטינג פוינט שאפשר, במיוחד את ה-DIY יוזר, שאנחנו יודעים שזה לא ה-bread and butter שלהם, הם לא בונים אתרים ביום-יום,

סייט ג'נרטור ו-AI באדיטור

אייל דוד: [05:50] ולהביא אותם מהר לעולמות של פרימיום. זהו, אז קודם כל ניכר שבאמת עברת גם באדיטור במהלך המסע שלך בוויקס. אדיטורים, כן. אדיטורים. אז אולי באמת תספרי על זה טיפה אחר כך, והדבר השני שבעצם אני יודע שאוספתם, מונטופובית, זה בעצם הפארטנרס שלכם, שבעצם חוסכים בעצם את המאמץ של בניית האתר. זה משהו שאתם

פארטנרס ו-Wix Studio

בתי ענתבי: [06:14] קוראים לתחזק? איך זה עובד? אוקיי. אז באמת יש את העולם של די-או-איי, אוקיי, שבו אתה בונה אתר לעצמך, ויש את העולם של פארטנרס. פארטנרס כמו שזה נשמע, אוקיי, פארטנרים של וויקס, בעצם זה סוג של משהו שנקרא דו-איט-פור-מי, נכון? הם בונים אתר עבור איזשהו לקוח, הם בונים הרבה אתרים, ואנחנו במערכת יחסים סופר קרובה איתם, עכשיו, הם יכולים להחליט מאיפה הם רוצים להתחיל. היום לפארטנרים יש שני מוצרים שהם יכולים לעבוד איתם, ואדיטור יותר מתקדם, שנקרא סטודיו, שהוא רספונסיב אדיטור, פיקסל פרפקט, פלואידיטי, מה שאנחנו קוראים לו Stunning on every device, אתה מייצר אתר, והוא נראה מדהים על כל דיווייס, כי יש לך יכולות של פלואידיטי וברייק פוינטס, וגם מאחורי הקלעים, יש ממש עולם שלם של וורקספייס, של איפה הוא עובד, אותו פארטנר, עם הטמפלייטים שלו, עם, אתה יודע, כל מיני כלים של לעזור לו לנהל את זה במאסות. אז העולמות הלכים זה לצד זה, כלומר, יש את היוזרים של ה-DIY, יש את היוזרים של הפארטנרס, ופארטנרס, אכן,

אייל דוד: [07:19] בונים אתרים עבור משתמשים אחרים. לא רציתי להפריע, רק פלואידיטי וברייק פוינטס, זה בעצם מבחינת המתיחה והתאמה של

בתי ענתבי: [07:27] הלייאוט, בעצם למכשירים השונים, כנראה כשעובדים בטמפלייטים, אז זה יותר קל. גם, אבל אני אגיד שדווקא, במקרים האלה, הסטודיו, אדיטור, הוא מיועד לפארטנרים שהם גם דיזיינרס, הרבה מהם מאוד אוהבים להתחיל דווקא מעמוד חלק, ויש את כל הנושא הזה של הפתרונות, של איך אתה מאפשר להם לעצב פעם אחת, להתחיל מאיזשהו קאנבס נקי בדסקטופ, שיחלחל לכל הדרך לטאבלט ומובייל, ואז הם יבואו ויעשו את ההתאמות הנדרשות, כדי שזה יחזיק כמו שהם רוצים. כלומר, הנושא הזה של פיקסל פרפקט וסטאנינג סייט, שאתה עושה את האתר, ואחרי זה הוא באמת נראה כמו שחשבת,

אייל דוד: [08:04] הוא משהו מאוד מאוד משמעותי וחשוב, כאילו, עבורנו. מהמם. טוב, אתם מגייסים עכשיו, נכון?

גיוס ותוכניות הסטודנטים

בתי ענתבי: [08:10] סיפרתי בקפה מקודם. אנחנו כל הזמן מגייסים, נכון. אני אגיד שיש לנו תוכניות סטודנטים שרצות עכשיו, שזו אולי דרך מדהימה, אולי הכי מדהימה, להיכנס לעולמות של ניהול מוצר. אז תוכנית הסטודנטים של הפרודקט בעיצומה. בעיניי, וויקס היא באמת בית הספר הכי טוב לניהול מוצר, גם מבחינת המוצרים שאנחנו עובדים עליהם, גם ברמת האימפקט, לוויקס יש מעל ל-230 מיליון יוזרים, כל דבר שאתה עושה, אתה יכול לעשות לו איי בי מהיר ולראות מה קורה, זה מדהים. אז יש לנו את התוכנית סטודנטים של הפרודקט, שעכשיו באמת נמצאת בראיונות, ויש לנו תוכנית סטודנטים שנפתחת היום, 22 במאי, של מפתחים, בעצם מיועדת לסטודנטים של מדעי המחשב, בשנה האחרונה שלהם, זה באמת אחלה דרך להיכנס, אתה יודע, לתעשייה.

הסקילים הקריטיים: אונרשיפ וקומוניקיישן

אייל דוד: [08:57] ואם כבר נגענו בזה, אז בעצם אולי את יכולה לספר, אנשים שאת מגייסת, שאת מחפשת, מה הסקילס שלדעתך הם הכי

בתי ענתבי: [09:05] קרדינליים? אז אני אגיד ש, אתה יודע, הכל מתחיל באונרשיפ, נכון? לא סתם אומרים פרודקט אונר וכו'. הכל מתחיל באונרשיפ, בעצם ביכולת שלך להחזיק את כל הדבר הזה, לנהל אנשים, כמו שהם אומרים בצבא, בלי דרגות על הכתפיים, כן? אתה לא מנהל הישיר שלהם, ואתה צריך עדיין להניע את הסירה הזו, להשאיר את כולם מעודכנים, להסביר למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, ובשביל זה, לדעתי, צריך באמת יכולות בין-אישיות, נקרא לזה, יכולות קומוניקיישן מאוד מאוד חזקות, כי כל הזמן יש מה לתקשר, אוקיי? וגם היכולת, כאילו, להבין את הצד השני, היא סופר חשובה. אז קומוניקיישן, בעיניי, זה אחד הדברים שהמאסט, ואונרשיפ, גם go without saying, זה כאילו הבסיס לכל הדבר הזה. יכול להרחיב טיפה לאונרשיפ? כן, אז באונרשיפ הכוונה היא ש בסוף, נכון שיש צוות או סקוואד שעובד על איזשהו מוצר, אבל האחריות היא שלך. אם אתם לא מגיעים לדדליין עם המוצר, או אם הוא שיט לצורך העניין, סליחה, excuse my french, בסוף זה אחריות שלך. או זה פאקינג סימפל. או, אקזקטלי, כאילו, בסוף, אתה הוצאת משהו, עכשיו הוא לא עשה אימפקט, צריך שנייה רגע לחלץ לאחור, להבין מה קרה שם, איפה הייתה הטעות בריסרצ' כי אנחנו מאוד אוהבים להגיד, בתוך וויקס, שצריך לדעת למה אתה עושה את מה שאתה עושה. יש לנו אגדה אורבנית מאוד... זה נהדר, יש לכם המון נשפטים. כן, כן, האמת היא ש... כאילו, אני מעבירה את ההרצאה של הפרודקט אבולושן לעובדים חדשים בארגון. ובתוך הדבר הזה יש כאילו, why we do what we do. ואנחנו מדברים על האבולוציה של וויקס, אוקיי? כאילו, איך הגענו מפה לשם וכו'. וזה נכון שבכל צומת החלטה מרכזית, יש את ההסבר הזה. למה אתה עושה את מה שאתה עושה. וזה מאוד מתחבר לעולם הזה של ריסרצ', זאת אומרת, אתה צריך כאילו להבין היטב, מה ההיפותזה שלך, למה אתה חושב שזה ישפיע, על מי זה ישפיע, מי היוזר מאחורי הדבר הזה. ומה שהתחלתי להגיד, האגדה אצלנו בוויקס היא שבכלל הפאונדרים שהם ישבו, the founding fathers, ישבו וחשבו על מה יהיה המוצר שאותו הם יעשו בסטארט-אפ, בכלל הם ראו למוצר אחר. הם באו לעשות אתר... אני לא זוכרת, אבל הם הלכו כאילו, רצו להכין אתר כזה תדמית, ואז הם הבינו שאין דרך קלה לבנות אתרים, ועשו שיפט מחשבתי, ואמרו, אוקיי, זה מה שאנחנו צריכים לבנות, שכולם יכולים לייצר אתר. ואני ממש מרגישה שהיום אנחנו במקום הזה.

אייל דוד: [11:35] אז אוקיי, אז דיברת על

בתי ענתבי: [11:39] משהו נוסף? כן, אני אגיד, א', קריאטיביטי, אוקיי, להביא רעיונות, להביא אינוביישן, כאילו, לתוך השיח. אם אנחנו מסתכלים, נגיד, על מוצר כמו ג'ן-איי, אוקיי, אז בעצם המוצר הראשון בעולמות של הג'ן-איי קרה באדיטור, קונטנט אינג'קשן, והוא בא לפתור בעיה, אוקיי, הוא בא לפתור בעיה של לכתוב תוכן ל-DIY users, זה קשה. זה בעיה, חשוב לציין, גם לוויקס כחברה,

קריאטיביות וקונטנט אינג'קשן

אייל דוד: [12:08] וגם בעצם, למי שבונה את האתר, כי אם יהיה קושי בבניית האתר ובהוספת תכנים, אז האתר לא יעלה ל-live, והוא יעבוד פחות טוב, ואז פחות סיכוי בעצם

בתי ענתבי: [12:15] שהמטרות שלכם יתממשו. נכון, בדיוק, אתה תחשוב על זה שיש לנו איזשהו ג'רני, ה-user בא, אוקיי, אני אבנה אתר למסעדה שלי, נכנס, עובר איזשהו פאנל, מגיע לאדיטור, ואז יש כזה, I'm a paragraph, אוקיי, what next? מה אני עושה עכשיו? קשה. אוקיי? We've all been there. ולגמרי, ואז ההבנה שלנו של לכתוב תוכן זה קשה, עובר לזה שהתחלנו לחפש פתרונות, זאת אומרת, איך אפשר לעזור להם. מתי זה היה בערך? לדעתי לפני איזה שנתיים. מישהו מהצוות שלי הרים את הכפפה, והתחלנו לבחון כל מיני דברים, היה לנו משהו פנימי בארגון, צוות של קונטנט, חלק מאדיטור שנקרא ADI, שבאמת היה המון המון קונטנט לפי ביזנס קטגורי, ויכולנו להציע כל מיני דברים, אבל זה לא היה ממש, כאילו זה היה טיילורד פחות או יותר, כאילו זה היה טיילורד, אבל גם גנרי, אוקיי, זו חנות פרחים, אז תמונות של פרחים, אבל אתה יודע, לא בדיוק. סטוקי. בדיוק. ומה שקרה אחר כך, זה שבעצם הוא יצא על איזשהו מחקר, כאילו, קודם כל הוא דיבר עם משתמשים, כמובן, אנחנו יוזר אובססט אצלנו בחברה, מלא יוזר אינטרוויז, כולם דיברו על זה, תקשיב, קשה לנו, הלכנו, בדקנו את המספרים, ראינו שבאמת הזמן לפרימיום הוא מאוד מאוד ארוך, חלק מזה בגלל העולם הזה של כתיבת תוכן, ואז הוא הלך, הסכס אותך קירות, אוקיי, יש פה כל מיני כלים, ווארטיון, אוקיי, ואנחנו מדברים פה לפני צ'אט ג'יפיטי, אוקיי? וזה בעצם היה מדהים, כי התחברנו למודל יחסית צעיר של אופן איי, והתוצאות היו מדהימות, אוקיי, בעצם, במקום, איימא פארגרף, אפשרנו לתת קצת תוכן, קצת אינפורמציה, כאילו, על מה הם רוצים לשים בפארגרף הזה, בא עם הפארגרף, שמנו את התוכן, ואופה, יש להם אתר. עכשיו, זה התחיל מאוד מאוד בקטן, אחר כך זה גדל וגדל, הזרקה לסקשנים, הזרקה לאתרים, אבל זה התחיל מאוד מאוד בקטן, במטרה לפתור בעיה אמיתית. עכשיו, סופר

חיבור למודל של OpenAI לפני ChatGPT

אייל דוד: [14:14] יצירתי, אוקיי? יכולתם אבל להגיד, אוקיי, בואו נשאר עם התוכן הזה שמגיע משם, אבל אתם הלכתם, ולחפש פתרונות, ומה קורה עכשיו, כאילו, בתעשייה, ומה חדש, באינוביישן, שאנחנו יכולים להציע, זה היה כאילו פתרון מאוד מאוד יצירתי, לאותה תקופה בהחלט, ומה

בתי ענתבי: [14:30] שקרה זה שבעצם יכולנו, בגלל שהתחלנו לעבוד על זה בשלב מוקדם, יכולנו לצאת מאוד מהר, אחרי שה... שהיה את הבום. אחרי שהיה את הבום,

אייל דוד: [14:36] בדיוק, של צ'אט ג'יפיטי. אכן. אז, גם חשוב להגיד שהוא לא היה סתם קריאטיבי, הוא היה קריאטיבי בהמשך לביזנס גול שיש, בעצם, כמו שאמרת, ה-KPI שלכם היה Time to Premium, נכון? נכון. או Time to Launch, איך זה עובד? כאילו זה

ה-KPI: Time to Premium ו-Site Readiness

בתי ענתבי: [14:52] Time to Ready, Ready Site. כשאני עושה Publish, בעצם. כן, אבל אתה יכול לעשות Publish הרבה פעמים בתוך הג'רני שלך. The first Publish, לא? אז לא בדיוק, כי יש זמן בין ה-First Publish, ויש מה שנקרא Meaningful Publish אצלנו, לפעמים אתה עושה Publish, ואז אתה רק רוצה לראות איך זה נראה רגע, עושה Preview, מסתכל אצלך בטלפון איך האתר נראה. רואה שיש לי Preview, זהו, אין לי Publish. כאילו, זה שלב בדרך, נכון? כאילו אני אומר. שלב בדרך, אז אתה יכול לעשות Preview בתוך ה-Editor, לראות איך זה נראה, אתה יכול לעשות Publish, ואז ללכת ל-Live Site ולראות איך זה באמת נראה, במחשב שלך או בטלפון וכו'. אז הרבה יוזרים עושים בהתחלה, אוקיי? יש מה שאנחנו קוראים לו Meaningful Publish, שזה באמת, כבר לקראת השחרור, ויש לנו דרך, מודל יותר נכון, שמבין מתי האתר באמת מוכן. אה, מהמם, אתם לא סומכים על היוזר. אנחנו סומכים עליו ב-100%, ואתה יודע, אנחנו, בגלל שיש לנו כל כך הרבה דאטה, בכל רגע יודעים מתי האתר 80% מוכן וכולי, והמטרה הייתה באמת לדחוף אותם לאזור הזה שהם יהיו יותר מוכנים, יותר מהר, וכמובן יתקנברטו. מהמם, אז בואי

אייל דוד: [15:53] רק, הנקודה שלי רק הייתה, בעצם, שהוא יצא מאיזשהו KPI, שהוא רחב, אבל, מה ה-KPI שהצמדתם בעצם לאותו מהלך? כי יש פה איזשהו משהו באמצע, נכון? אתה צודק. אולי זה הרדינס של הסייט, או?

בתי ענתבי: [16:09] אני חושבת שזה היה סייט רדינס, וכן, ניסינו לכמת את זה, כלומר, ניסינו להגיד מה הזמן לפרימיום, כמה זמן לוקח להם, ואם אנחנו קצת מקצרים, כמה זה בעצם מביא לנו בדולרים, אתה יודע, כאילו, כמה, מה המשמעות, וואו, זה מהמם בחברות

A/B טסטים מול עולם ה-SaaS והאנטרפרייז

אייל דוד: [16:27] מהסוג הזה, וגם נגעת בזה מקודם, אמרת כזה על הדרך, היי, כן, אנחנו מריצים A/B טסטים, ואנחנו יודעים מהר מאוד בעצם אם זה ימין או שמאל, אם זה גו או נו גו, זה משהו שבחברות סאס, זה כל כך שונה, נכון? כי כל כך קשה למדוד הצלחה, אוקיי, יש בעצם, במיוחד אם אני עובד מול אנטרפרייזס, נכון? אז יש חוזים שאני סוגר אחת לשנה, אחת לקוורטר, ועד אז, לא משנה מה אני אדליבר, כאילו, הפרודקט לא יכול להימדד בצורה ישירה בעצם על ההשפעה הדולרית של הדבר, נכון, לעומת

בתי ענתבי: [17:02] בעצם חברות שמריצות טסטים, ויודעות בדיוק בעצם לענות על זה, נכון, אבל אתה יודע, גם לנו יש עולם של אנטרפרייז, וכמו שאתה אומר, זה החוזה, זה חידוש החוזה, זה השימוש בפיצ'ר, עשית מוצר, הם השתמשו בו,

אייל דוד: [17:15] זה ה-success, כן, אבל אני מהדהד ומשבח על מה שאת אומרת, שיש פרודקט מאוד מהיר, וזה דווקא אם כאילו שוקלים ללכת להתחיל בפרודקט איפשהו,

בתי ענתבי: [17:22] זה בית ספר מעולה לפרודקט דווקא מהבית הזה. חד משמעית, חד משמעית. א', אני יכולה להגיד על עצמי, אני עברתי מסטארט-אפ, ל-Wix, בסטארט-אפ היו לנו, אתה יודע, כ-200 לקוחות, אז זה מאוד מאוד שונה, גם המדינה שונה, אבל כמות הדאטה היא מטורפת, וזה חלק ממה שמשך אותי, אמרתי, יש כל כך הרבה דאטה, יש כל כך הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות, ואז זה היה, בעולמות של AI, עוד לפני שהיה, אתה יודע, את כל ה-GenAI, וזה שהיה, זה הרבה יותר, זה מנגיש, כאילו, בעצם, AI, להרבה מאוד סטארט-אפים, אז זה היה, וואו, מה אני יכולה לעשות עם זה, וגם אני אגיד, הפידבק המהיר הזה, שאתה עובד על משהו, אתה עושה את ה-release, שאתה כאילו יושב עם ה-R&D, אתה מוציא את ה-Baby הזה לעולם, ותוך שבועיים אתה יודע כבר מה ההשפעה שלו, מה הוא הזיז, איפה הוא הזיז, אתה זז או לא הזיז, ואז תחזור, מה שנקרא, לשולחן השרטוטים, ותגדיר את הדברים מחדש. וזה אולי גם מחזיר אותנו לנקודה הראשונה שלך, של האונר, למה זה כל כך חשוב, כי כל פאקינג דבר שאתה עושה, עולה המון כסף, כי זה נוגע, פוגש המון יוזרים. בעצם, יש עוד סקיל שאת רוצה להזכיר? אני חושבת, וקצת דיברנו על זה, העניין הזה של להיות פתוח לפתרונות שונים, וגם לחשוב על כמה פתרונות. כשאנחנו היום עובדים, אנחנו חושבים על, כאילו, מאוד חושבים על מרחב הבעיה, עושים user research, מדברים עם יוזרים, מסתכלים על הדאטה וכו' וכו', ואז מגיע שלב הפתרונות, ובשלב הפתרונות יכול להיות המון רעיונות, אגב, לא תמיד של המנהל המוצר, לפעמים של ה-R&D, לפעמים כאילו מה-UX, יכול להיות כל מיני דרכים לפתור את הבעיה, ויכול להיות שצריך להיות מאוד מאוד פתוח לרעיונות של אחרים, ובאמת להסתכל ולעשות, אתה יודע, את ההחלטה המושכלת לגבי לאיזה כיוון אנחנו הולכים, ובסקוואדים זה מאוד מורגש, כי בסקוואד כזה כל הצוות עובד למען המטרה, וכמו שדיברנו על זה קודם, חלק מהתפקיד של המנהל המוצר הוא גם להיות המגדלור, כלומר, כל הזמן להגיד, אנחנו עושים את זה, למה אנחנו עושים את זה, לאיזה כיוון אנחנו הולכים, כל הזמן לתקשר את זה, כדי שכולם יבינו למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, תחבר למה שדיברנו עליו קודם.

אייל דוד: [19:26] זהו, זה גם עלה בשיחה עם איתי נוף מ-Wix, ואני חושב שמה שאני מתחיל להבין, זה שבאופן כללי, העובדים ב-Wix הם מאוד פרודקט אוריינטד, זה לא משהו שהוא שכיח כל כך בהרבה חברות. נכון, החברה היא חברת מוצר,

בתי ענתבי: [19:39] אני אגיד שיש שקיפות מאוד גדולה, כלומר, ההנהלה משתפת איתנו את התוכניות, אוקיי? את מסמך האסטרטגיה, זה מאוד מאוד פתוח, וכשאנחנו, אתה יודע, מדברים וגם מכשירים עובדים, אנחנו אומרים, למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים? עבור מי אנחנו עושים את זה, ואיך זה קשור עשרות שנות אור מהתוכנית היותר גדולה, it's a mistake, כאילו, זה משהו שם לא בסדר. אז יש הרבה מקום to challenge, כאילו, אין היררכיה, איזה ארגון פחות בירוקרטי נקרא לזה, ולכן, אתה יודע, מפתח יכול לבוא ולהגיד, כן, אבל אני לא מבין, למה אנחנו עושים את זה? ואז בתוך הדבר הזה, זה גם אחד מהדברים של מנהל המוצר, זה להכניס כאילו את כל הצוות לתוך הבעיה, פה הפואנטה, זה למה אנחנו עושים את זה, וזה מתחבר כאילו לתוכנית הגדולה היותר. אז אמרתי גם קודם, אני אומרת גם עכשיו, הרבה מאוד communication, זה משהו שאתה מתעסק בו כל הזמן. אז כנראה גם, דיברנו על זה אני חושב באיזשהו רגע, שגם יש פה עניין של אגו, שכמה שפחות אגו, כי אתה רוצה להגיע לפתרון הטוב ביותר, המתאים ביותר, ואת בעצם הגעת מהצבא, הגעת מהצבא, עשית צבא, אני עתודאית, אומרים ש-once אתה עתודאי,

הרקע: צבא, SAP וקונסלטינג

אייל דוד: [20:47] זה נשאר איתך לנצח, בדיוק, ועשית שם דברים נורא מעניינים, אפשר לגעת בזה בעצם בממר"ם, אבל היה רגע שהיית קונסולטנט, ואחר כך היית יזמית בכלל, היה לך סטארט-אפ, עברת ל-Retalix, שם בעצם נהיית פרודקט, נכון? כן, שם בעצם... או שבסטארט-אפ בעצם. לא, האמת היא...

בתי ענתבי: [21:08] תראה, מה זה בעצם ניהול מוצר? נראה לי זו שאלה כזה מאוד פילוסופית, אבל אנחנו יכולים כן להגיד, שזה פה כבר המון המון שנים, אוקיי? זה משהו שנבנה, מרגיש לי ש... לי אישית, מרגיש לי שזה איזושהי קומבינציה בין העולם של ניתוח מערכות לניהול פרויקטים, שנוצר איזה דבר כזה, שנקרא ניהול מוצר. אז בצבא, עבדנו אז ווטרפול, זה היה משהו אחר לגמרי, באמת, אסיסטתי שם ביישום סאפ, בפרויקט ירפי צה"לי, ומה עשינו? לקחנו את המוצר המדף של סאפ, ניסינו להתאים אותו לצרכים של הצבא, ואיפה שלא יכולנו, הלכנו ופיתחנו אקסטנשן ב-ABAP. באופן דומה, זה גם מה ש-Retalix עשתה, אוקיי? הזכרת באמצע הזה שהייתי קונסלטנט, הייתי קונסלטנט, ובאמת באיזשהו שלב, החלטתי שאני רוצה להיות חלק מהחברה. רגע, היית קונסלטנט למי? הייתי קונסלטנט בגיוון אימג'ינג, בעולמות של סאפ, אז הייתי מגיעה פעמיים בשבוע לגיוון, עושה קסטומיזציה, עובדת על מסמכי אפיון, כזו עובדת שם קצת עם ה-R&D, וככה, היה שם פרויקט נורא גדול של סאפ במיינטננס, והייתי באה שם פעמיים בשבוע, כאילו עושה עבודה פרויקטלית, אבל למעשה לא הייתי חלק מהחברה, אלא באתי ועשיתי מה שהם ביקשו, נגיד את זה ככה. והיה נורא חשוב לי, כאילו להיות חלק מהחברה, וכאילו להיות מחוברת כזה לאסטרטגיה ולכל הדברים שעושים וכו'. ובאמת הייתה איזושהי משרה ב-Retalix, בזמנו, של פרודקט אונר, ואני ממש זוכרת את זה, כי זה היה, אמת זה מעניין, זה היה יום מרוכז של מיונים, אוקיי? התחילו 200 איש, באו, נכנסו לחדר, נתנו לנו איזשהו מבחן, עשינו את המבחן, יצאנו לארוחת צהריים, אחרי ארוחת צהריים אמרו, מי עלה לשלב הבא? ככה. תחרות כזאת. ואני אגיד לך, פשוט כאילו זה היה כל כך יעיל, כי בסוף היום, ידעת כבר מה קורה. כאילו אני בפנים, אני בחוץ. כאילו קיבלתי חוזה או לא. בעוד שלפעמים, אתה יודע, תהליכי מוצר, מוצר נוטה להימרח, אתה עושה רעיון פה, ואז עוד רעיון, ואז תרגיל בית, לפעמים זה יכול להימרח. אז היה בזה משהו מאוד מאוד יעיל, וככה כאילו באמת, באתי ונכנסתי ל-Retalix, לתפקיד של פרודקט אונר, ואז כבר קראו לזה פרודקט. אבל אני אגיד אונר, במובן שאתה חלק מצוות ה-R&D, וזה מאוד inbound, אוקיי? אין שם הרבה מרקטינג, אתה לא בתוך הדבר הזה. Retalix. נכון, Retalix. והתפקיד הראשון שלי בתור באמת פרודקט מנג'ר, היה דווקא ב-Bidalgo, הסטארט-אפ שעבדתי בו, ששם הגעתי כפרודקט שנייה, וביחד עם המנהלת שלי, בנינו את המחלקה. זה כזה סיפור סינדרלה, 35 עובדים מעל למוסך ברמת גן, בבורסה, והחברה גדלה וגדלה, נוספו סניפים ברחבי העולם, ובסופו של דבר נמכרה ל-IronSource.

Retalix — פרודקט אונר ויום המיונים

Bidalgo: מהמוסך ברמת גן ל-IronSource

אייל דוד: [23:41] וואו, אז פאמפ אפ כל הדרך, אני אוהב איך שסוגר את הסיפור. כן. והם נמכרו ל-IronSource, ועכשיו בעצם IronSource מונפקים, נכון?

בתי ענתבי: [23:49] נכון. אז ככה שאני מקווה שהיה לך חלק... עשינו קצת כסף, אבל בואי נגיד שזה, אתה יודע, לא life-changing money, אני אוהבת להגיד זה jewelry money. כאילו, חידשתי לי. זה מה שאנחנו אומרים בוויקס. מהמם. ובעצם מבידלגו עברת לוויקס. מ-Bidalgo עברתי לוויקס, נכון. בעצם התפקיד האחרון שלי ב-Bidalgo, היה Director of Product, מוצר שנקרא Bidalgo AI. אז קצת על Bidalgo, Bidalgo stands for bidding algorithm. החברה התעסקה בעולמות של אד-טק, ניהול קמפיינים, פייסבוק פרטנרים היו של החברה, גוגל, סנאפצ'ט, טיק טוק וכו'. ואנחנו בנינו מוצר, שמאפשר לאותו מנהל קמפיין, לתת את ה-assets, כלומר את התמונות, את הטקסטים, ולנהל לו לפי התקציב שלו והיעדים, את כל עולם ניהול הקמפיינים. סגרנו מודעות לפי מודלים של prediction, של ה-data science, שהבנו שלא הולכים להצליח. הבנו איזה אלמנטים מנצחים יש בכל התמונות, כדי שהם יוכלו כאילו להוציא תמונות חדשות, ו-assets חדשים. ועזרנו בעצם לקמפיין מנג'רס, לנהל יותר באמצעות הכלי. אני לוויקס, באמת נורא נמשכתי לעולם של עוד דאטה, ואיך אנחנו גורמים לחיים של יוזרים להיות יותר טובים, עם AI ובאמצעות דאטה. ובאתי לתוך וויקס, כדי לעשות AI בתוך עולמות של ה-ADI. אה, נכנסת לתוך ה-ADI. נכנסתי ל-ADI, כן. התפקיד הראשון שלי בוויקס, היה פרודקט מנג'ר בצוות ה-ADI. ADI stands for Artificial Design Intelligence. זה באמת היה אדיטור ל-novice user, שאפשר בעצם לכל אחד. מה שאמרתי קודם, ג'רני. אז ככה זה היה ב-2018, כן. ושם בתוך וויקס התגלגלתי, יצא לי להשיג שני אדיטורים, גם חלק מהמאמץ של אדיטור X, מה שדיברנו קודם, Responsive Editor, וגם אדיטור 2, שלמעשה לקח כל הטוב של ADI,

ADI — Artificial Design Intelligence

אייל דוד: [25:43] והכניס אותו לתוך הקלאסיק אדיטור. וואו, ADI, פתאום היה לי פלאשבק, היית ממש נכנס, כותב את הברנדים שלך, או את האתר, או את ה, סליחה, איזשהו סושל פייג' שלך, או משהו כזה, אפילו לא צריך לבחור פלטה של צבעים, זה היה הולך, שואב את כל האירוע, מייצר לי איזשהו עמוד, זה בעיקר היה סביב אתרי תדמית, נכון? לא, דווקא היו לנו גם ממש פתרונות עסקיים,

בתי ענתבי: [26:04] כמו Stores ו-Bookings, הרעיון היה באמת בכמה סטפים, באמצעות Wizard, אתה נותן את ה-Business Name, פחות או יותר אינפורמציה, מה אתה רוצה לבנות, אתר לקונסלטנט, אתר למכירה, וכו'. ומה שהיה מדהים, זה שבכמה קליקים, נוצר לך אתר, ואתר מלא בתוכן, כלומר היה צוות שממש ישב, וכאילו וחקר, והביא תמונות, וטקסטים רלוונטיים, לצורך העניין ליוגה אינסטרקטור, או ל-Flower Shop, או ל-Hat Shop וכו', והחוויה הייתה מדהימה, כלומר, רק בקליקים, היית פתאום באתר.

אייל דוד: [26:41] ותגידי, מתוך סקרנות, כשאנחנו יודעים ש... סתם, אני רואה את המדבקה שלך, אם אמרנו שבעצם ה-KPI שהוביל, בדוגמה שנתת מקודם, היה בעצם Time to Publish, או Premium, נכון? זה היה Time to Premium, אז גם בהיבט הזה, כנראה שזה היה ה-KPI המוביל, ומה ראיתם? את יכולה לשתף? אז אני חייבת להגיד שזה היה לפני תקופתי,

בתי ענתבי: [27:06] אבל אני יודעת שהמון המון טראפיק הגיע משם, והמון מה-Premiumים, זאת אומרת, זה עשה... ב-ADI. ב-ADI, זה עשה קפיצת מדרגה מאוד מאוד גדולה, ככה האגדה מספרת, פשוט כי הצלחת להנגיש את המוצר הזה, כלומר, ההבנה הזו שלא כולם יש להם את ה-Office Skills, ולא כולם כאילו מסוגלים כאילו, למרות שזה היה Drag and Drop, ויחסית, יחסית פשוט, אתה יודע, עבורי עבורך, אבל אם אתה חושב על ההורים שלנו, זה לא היה כל כך פשוט. אז הפשטות של זה, לדעתי, פשוט כבשה את הציבור. זה היה כאילו, כמה קליקים, and you're there. בזמנו היה איזשהו Split Page, שאמר לך לבחור, אתה רוצה להתחיל עם איזשהו Template בתוך ה-Editor, אתה רוצה להתחיל כבר עם אתר שהוא מוכן, כאילו כבר יש בו תוכן וכו'. ובאמת זה הביא המון Value, המון Value, המון Premium עם המון Conversions לארגון. בעצם, ADI היה בתקופה, אני חושבת שהשנה הייתה, אני רוצה להגיד 2012, אני לא בטוחה בדיוק על הזה, אבל משהו באזור הזה, ש-ADI יצא לאוויר, ובעצם לפני שנתיים, עשינו את המעבר הזה, של בעצם לקחת את כל הטוב הזה מ-ADI, ולהכניס אותו בתוך הקלאסיק-אדיטור. והסיבה שעשינו את זה, הייתה כי הבנו שבעצם הקהל השתנה, אוקיי? אותם אנשים היותר מבוגרים וכו' וכו', הם כבר פחות בונים את האתרים, הקהל שלנו השתנה, ובעצם הם יכולים להתמודד במרכאות עם הקלאסיק-אדיטור, כל עוד נעשה לו themes, ובאמת נביא חלק מהעולמות של ADI. אתה יודע, זה גם נתן לנו וולוסיטי מאוד גדול, כי אם בעצם כל פתרון עסקי שפותח, פותח על שני אדיטורים, אז עכשיו עושים את זה רק על אחד, and it was the right call, כאילו, אתה יודע, אנחנו מסתכלים עכשיו בדיעבד, וזה, it was the right call לקחת את זה. אז בסופו של דבר יש פלטפורמה אחת, התוכן נוצק מכל מיני מקומות, דיברנו קצת על Site Generator, זה באמת על AI שבונה לך את האתר, עם תוכן כבר שמותאם למה שאתה צריך, או להתחיל מטמפלייט שהוא ריק, או להתחיל מטמפלייט שהוא, אתה יודע, הוא בלי תוכן, ואז להזריק לו את התוכן. יש באמת המון אפשרויות להתחיל מהם, ואנחנו אומרים, כל יוזר עושה את מה שנכון לו,

מיזוג ADI לתוך הקלאסיק אדיטור

אייל דוד: [29:14] אתה יודע. מהמם, אז הבנת כאילו בעצם איפה אני לוקח את זה, אז כבר ענית לי על הדרך, וגם, זה גם קושר את מה שאמרת לי קודם, שבעצם, כשמסתכלים על האסטרטגיה, שכנראה וויקס בחרה בה, ללכת בעצם באופן כללי לכיוון אחד, לכיוון אבל שתומך בהרבה סוגים של יוזרים, את הזכרת, אנטרפרייזס, את כל החופש, ואת כל הזה שנדרש, אז באמת ל-ADI יש פחות מקום בתוך זה, אלא אם כן הוא משולב או מוזרק לתוך החוויה, ורלוונטי לסגמנט הזה ספציפית.

בתי ענתבי: [29:43] כן, אז אני חושבת שלא אמרתי את זה קודם, אבל ב-ADI, אופציות העריכה היו מאוד מאוד מוגבלות. כן, אני לקחתי את זה כגיוון. כן, אז הן היו מאוד מאוד מוגבלות. כלומר, היית יכול לערוך, לא היית יכול להזיז את האלמנטים על הבמה, היית יכול לערוך את הטקסט, או להחליף את התמונה, או לעבור בין לייאאוטים שונים, או בין פלטות שונות של צבעים. הוא לא היה מאוד מאוד מוגבל, זה גם הפך את זה למאוד פשוט, זאת החלטה מודעת, אבל הוא היה יותר מוגבל, ובאמת ההבנה שהיוזרים משתנים, והם צריכים קצת יותר, וגם, אתה יודע, הטראפיק עבר יותר לאזורים של האדיטור, הבנו שכאילו גם נכון לחברה ברמת ה-Velocity, לאחד את המוצרים ולהביא את הטוב מה-ADI, וגם פשוט היוזרים האלה הם כבר השתנו, הזמן עבר, והם השתנו, כבר לא אותו דבר. אוקיי, אז באמת דיברנו על הרבה דברים שעשית.

אייל דוד: [30:32] בואי נתמקד אפילו באחד, מאחד החברות שציינת, אולי ויקס, כי באמת נשמע שזה החלק הארי של הקריירה, ושקרה לאחרונה גם, קורה לאחרונה. יש איזשהו סיפור שאת רוצה אולי לשתף, על איזשהו משהו מניה?

פרויקט Switch Layout והמודלים מאחוריו

בתי ענתבי: [30:48] כן, אז אני אדבר קצת על אדיטור 2, שהיה לקיחה של-ADI, באמת מה שאמרתי קודם, זה גוד סטאף מ-ADI, לתוך האדיטור. אז בחלק שלי, אחד מהפרויקטים הכי מעניינים, היה בעולם של סוויץ' לייאאוט. אז מה זה בעצם סוויץ' לייאאוט? אתה יכול לדמיין שמישהו מתחיל עם אתר נורא יפה, עם איזשהו טמפלייט מקסים, והכל יושב במקום, והכל מיושר וכו', ואז היוזר מתחיל לערוך אותו. שינה פה את התמונה, כותב טקסט טיפה יותר ארוך, ולאט לאט האתר מתחיל להישבר, ולא להיראות כל כך טוב. וזאת בעיה שהיא יחסית נפוצה, בייחוד אצל יוזרים שהם לא סופר דיזיינר, די-איי-וואי יוזר, שלא יודעים איך להתקדם. הם אומרים כאילו, אוקיי, זה לא יפה, אני לא יודע למה, כי אני לא יודע מה צריך לעשות עכשיו. אז בעולם הזה, ל-ADI היה פתרון מדהים, שקראו לו סוויץ' לייאאוט, שבעצם בקליק היית עובר ללייאאוט אחר. יכולת לבחור מתוך טמפלייט של לייאאוטים, שיש בצד, עבור סקשן שעליו אתה נמצא. ואנחנו אמרנו, כן, אנחנו רוצים להביא את הדבר הזה, תוך הקלאסיק אדיטור. אממה. בקלאסיק אדיטור יש המון קומפוננטות. ADI נבנה עם סט סגור של קומפוננטות, ועכשיו לך תייצר, אתה יודע, סטאנינג סקשן עבור כל סוג תוכן שיש לך, כל אלמנט, כל תמונה, כל... הכל ורטיקלי, הכל וקטור, מאוד מורכב. אז שם התחלנו באמת פרויקט מאוד מאוד גדול, ביחד עם הדאטה סיינס בתוך וויקס, מצוות הדאטה סיינס, שנקרא סוויץ' לייאאוט בקלאסיק אדיטור. הבאנו דברים שהיו לנו מה-ADI, אבל הוספנו על זה עוד המון תוכן. אני אתן דוגמה. אז בעצם כשאתה מוסיף עכשיו לצורך העניין, עוד פרגרף, אוקיי? או מוסיף עוד טייטל בתוך סקשן, אני צריכה להיות מסוגלת לתת לך, להחליף אותו בלייאאוט אחר, אוקיי? אז אני צריכה לזהות, אוקיי? את התוכן שיש לך שם, או את סוג התמונה, אם זה סקוויר, אם זה לנסקייפ. אתה יודע, בהתחלה היינו עושים סוויץ' לייאאוט, והראש של הבן אדם מהתמונה היה נחתך, כי זה לא התאים לתמונה ומה שיש בתוכה. אז עבדנו מאוד מאוד מאוד קשה, כדי להיות מסוגלים להחליף כמעט כל סקשן שהיוזר מייצר, כדי לאפשר אותה חוויה הזו של הרסתי,

אייל דוד: [32:57] אני יכול לתקן בקלות, הנה מג'יק, ואן קליק, והחלפנו. ומאחורי הקלעים היה שם איזשהו קומפיוטר ויז'ן, שידע בעצם לזהות את כל האזור ולהתאים אותו?

בתי ענתבי: [33:06] אז באמת היו הרבה מודלים מאחורה, גם בעולמות נגיד של, אוקיי, היו כמה דברים. היה גם עולם של טקסט קלסיפיקיישן, להבין מה סוג הטקסט, אומר שלא בטעות תיקח את הטייטל ותשים אותה מתחת לפארגרף, וזה לא יעשה מייק סנס. היה שם עולמות באמת של התמונה עצמה, אוקיי, שאיך אנחנו מתמודדים עם התמונה, איזה סוג תמונה זו, מה יש בתוך התמונה, תמונה עם טקסט, מה אתה עושה איתה, נגיד יש לך עכשיו טבלה, אז אתה לא יכול לשבור את התמונה, ואתה יודע, וזה לא יראה כמו שזה אמור להיראות. היה עולמות נגיד של לזהות את הגרופס, אז יש לך איזשהו סקשן, שיש לו בוא נגיד יעדים לטיסה לחול, וכל יעד יש לו תמונה, טייטל, פארגרף וכפתור. אני צריכה לדעת שהתמונה של פריז הולכת עם הטייטל של פריז, ואיטליה הולכת את זה. שזו קומפוננטה בעצם. בדיוק, שמדובר פה באיזשהו ליסטינג ואייטם ליסט שהולכים ביחד, וכשאני מסדרת אותם מחדש, אני שומרת על הקשר בין הישויות האלה. זאת הייתה עבודה מאוד מאוד מורכבת, סופר מאתגר, שאלה מאוד מאוד יפה, אני אגיד את כל המטריקות, כל הקי.פי.איי שלנו בעולמות האלה, והביא המון וליו, זאת אומרת יוזרים מאוד משתמשים בזה, מאוד אוהבים את המוצר הזה, כי באמת עבור די.אי.וי יוזרס, שהם לא האקספרטס, אתה לא יודע להסביר לפעמים למה משהו מכוער, אתה אומר אני מסתכל על זה, זה לא יפה, אני לא יודע למה, או שאפילו לפעמים לא יודעים להגיד שזה לא יפה, אבל הם רואים את הכפתור, ומג'יק וואן זה מעניין, אז לוחצים ורואים כאילו מה קורה. כן, ומי לא רוצה קצת קסם בחיים. בדיוק.

אייל דוד: [34:34] אז אמרת שזה העלה את המטריקות, קודם כל אני משער שוב שהמטריקה הראשית, הייתה בעצם השלמת האתר, ה-time to market, איך שלא נקרא לזה, איזה עוד מטריקות זה העלה?

בתי ענתבי: [34:51] לפעמים לטייב, אוקיי, להבין מה הם בוחרים. התחלנו לחשוב על עולמות של ביוטי מודל, כאילו איך אני מבדלת שנגיד אני לא מראה להם דברים מכוערים, כי זה גם משהו שצריך להתמודד איתו. שגם פה יש לך מלא דאטה. יש לי מלא מלא דאטה, נכון, אבל מה זה בעצם יפה, אוקיי? כאילו משהו שיפה עבור מישהו אחד, אולי הוא לא יפה עבור מישהו אחר. האם הצלחה היא בזה שהם פתחו את זה, בחרו משהו אחר והחליפו, רק זו הצלחה? אני רוצה לוודא שאין שם ספם, שאני לא מביאה להם דברים מכוערים, או שאני לא מביאה להם יותר מדי דברים.

אייל דוד: [35:26] אתה יודע, יש פה המון עניין, המון פיצ'רים שמתחבאים מאחורי הדבר הענקי הזה, שנקרא switch layout.

בתי ענתבי: [35:34] אז אני אגיד שכמובן תמיד המטריקות המובילות אותנו בחיים, זה premium ו-collections, אבל בהחלט כל העולם של, אתה יודע, הזמן שהוא לוקח להם להגיע ל-ready, מתוקף זה שעכשיו קיצרת להם את העבודה, הם לא צריכים עכשיו להזיז כל אלמנט,

אייל דוד: [35:48] אלא הם פשוט בוחרים לייאאוט חדש. טוב, time to market. time to market, time to market all the way. אני חושב שזה לא רע. וואו, זה נשמע מאוד מאוד מורכב, וזה גם כולל בתוכו מנגנון של המלצות, שזה מה שאת מדברת. נכון. ובאמת, היה לכם את ההסתכלות, שזה נורא מעניין, הסתכלות של הרבה דאטה בעצם, מה כל אחד בחר, כמה אני יכול להציג, ושישפיע בעצם כמות, האייטמים או האופציות שאני יכול להציע, שבאמת יוביל לבחירה יותר מהירה, אז כאילו, זה שנשענתם על המון דאטה, זה ממש מעניין. ובעצם, כמה זמן לקח תהליך מקצה לקצה? זה עבד. איך זה התחיל? זה התחיל באמת כאילו, בהחלטה שהחברה,

A/B טסטינג והמעבר לאדיטור 2

בתי ענתבי: [36:28] שהם רוצים למזג את שני האדיטורים האלה, ובאמת, לקחת את מה שעובד טוב, לתוך האדיטור שתיים הזה. קשה לי להגיד בדיוק, כי עשינו הרבה טסטים, כי תחשוב על זה, ה-ADI בעצם היה מנוע צמיחה עבור החברה, הרבה מאוד פרימיומים נוצרו שם, קולקשיינס הגיעו משם, ורצינו לוודא שאנחנו לא פוגעים בעצמנו. כלומר, רעיון על פניו נשמע לנו נכון והגיוני, אבל רצינו לוודא שאנחנו לא פוגעים בעצמנו, ולכן היה תהליך לא קצר, של A-B טסטינג, של אנחנו, בכל מיני חזיתות, בכל מיני מוצרים, שכאילו, יש את הקופסא הזו שנקראת אדיטור שתיים, אל מול שתי הקופסאות האחרות, שהם ADI ו-Classic Editor, ולוודא שאנחנו לא נופלים, לא נופלים בקולקשיינס, לא נופלים בפרימיומים, החברה ממשיכה לצמוח, הכל טוב, הכל עובד, אז קשה לי להגיד על הטיימינג, כי באמת בדקנו הרבה, כי זה מוצר סופר אסטרטגי של החברה, קור פרודקט, וויקס התחילה כבניית אתרים, ולכן עשינו הרבה מאוד טסטים, אז קשה לי בדיוק להגיד לך את נקודת הזמן, כן אני אגיד שיכולנו להתבסס על הרבה דברים, שזה דווקא נחמד, כי עשינו רי-יוז למשהו שיצרו ב-ADI עוד לפני תקופתי, שעבד טוב, לקחנו אותו, הרחבנו אותו, והוספנו עליו עוד יכולות, אז התחלנו ממשהו קיים, וכאילו הגדלנו את זה לכדי מה שצריך שיהיה, כדי לתמוך ביוזרים של הקלאסיק אדיטור, כדי שזה יהיה כלי שהוא וליו בולד. משהו שגם הצליח, כן? כן, מזל, מזל גדול שהוא הצליח, כן. אז אני שמח,

אייל דוד: [38:09] טוב, אז בעצם מתי היה בערך הרגע שהורדתם את הפלסטר הזה, ונשארתם עם אדיטור שתיים? באוגוסט לפני שנתיים. יאו. כן, באוגוסט לפני שנתיים. נכון, זכרת את זה, סליחה. מהמם. אוקיי, סיפור ממש מעניין, רציתי רק להבין, היום את בעצם עובדת מול צוותים בארץ, בחול, איך זה נראה? היום אני עובדת מול צוותי פיתוח בארץ,

בתי ענתבי: [38:31] יש לנו שלושה צוותי פיתוח באפמרקט, ויש לי גם צוות מוצר שאני מנהלת כמובן, שהוא הצוות שלי, אז גם אנשי מוצר וגם אנשי UX, אני צריכה להגיד נשות מוצר ונשות UX, כי יש לי כוח נשי חזק, לראשונה, וזה ממש כיף. אז באמת אנחנו, כאילו החוויה היא שלי בדרך כלל תמיד איתה עם צוותי פיתוח בישראל, גם בסטארט-אפ, גם בריטליקס, וגם בוויקס, צוות האדיטור הוא צוות גדול שיושב בישראל, בכל האדיטורים, יש גם שלוחה, אבל איכשהו יצא לי שבאמת עבדתי הרבה מצוותים בישראל, התפקיד הקודם שלי לראשונה עבדתי עם צוותי רימוט, בסיטואציה מורכבת, כלומר, במלחמה, נכון, אז באמת באוקראינה לצערי עדיין יש מלחמה, וצוות R&D בהתחלה ישב כולו שם, והייתה לנו גם פרודקט שישבה שם, וכשהתחיל כל הסיפור הזה באוקראינה, הם התחילו, אתה יודע, לזוז באופן ברור, וחלק עברו לקראקוב, חלק נשארו בקייב, חלק הלכו והסתובבו באירופה,

ניהול צוות רימוט בזמן מלחמה

אייל דוד: [39:34] וזה מצב מורכב. כמו שאנחנו יודעים מהסיטואציה שלנו, לא יודע, המוח שלך מתערפל, זה לפחות אצלי שבועיים,

בתי ענתבי: [39:40] יש אנשים שלקחו את זה יותר קשה. לא, חד משמעית, ואני אגיד אבל שעדיין, ובאמת כל הכבוד להם, שהם הצליחו עדיין לדלבר בתקופה הזו, אבל אני אומרת, לא רק שלעבוד עם צוות רימוט, זה שונה מלעבוד עם צוות ישראלי, כי אין את שיחות מסדרון, ואין את רק שאלה רגע, ואין את להיכנס לחדר של המפתחים ולשאול, אז לא רק שזה מאתגר, אלא הם גם מפוזרים ביניהם וביני עצמם. אז אם בעבר נגיד יש לך איזשהו פרודקט, איזושהי שלוחה קטנה שלך שיושבת עם ה-R&D, אז גם היא פתאום לא נמצאת שם, כי היא במקום אחר. אז הכל הופך להיות הרבה יותר מורכב בניהול צוותים ברימוט, ואז צריך למצוא דרכים לעשות את ה-Informal Communication הזה, כלומר, לייצר איתם את הקשר, גם כאילו לבנות את הצוות, וגם לראות איך אתה מייצר את השיחות קפה, בלי שבאמת יש את היכולת ללכת רגע למטבחון ולעשות שיחה במטבח. אז זה משהו שנתקלתי באמת לראשונה באנליטיקס, ולמדתי המון דברים. כלומר, אני יכולה קצת לשתף, שקודם כל, יש לנו נטייה לפעמים כשעולים לשיחות בזום, ישר לגשת לעניין. ישראלי מאוד תכלס, וזה ישר לגשת לעניין, אז לא. תמיד, בייחוד אם זה שיחות One-on-One, אם זה אני, והיה דבר אינדי שלי, אז לדבר שנייה, אחרי הסופה, לקחת איזה שתיים-שלוש דקות, כדי, אתה יודע, קצת להכיר את הבן אדם, קצת לדבר. אני לא מדברת על השיחות One-on-One שאתה עושה באינטרו, אבל אני מדברת על זה שכבר אתה בתוך התפקיד, עדיין, כאילו, לנסות לייצר את שיחת המסדרון הזאת, שאין אותה, את הסמול-טוק כזה. דבר שני, להיות מאוד קשוב. אנחנו לא שמים לב לזה, אבל הרבה פעמים בשיחות זום, מה שקורה, זה שאתה יודע, אנשים שנמצאים בחדר מדברים ביניהם, או נכנסים לדברים של מי שמדבר, ונורא חשוב לך, בתור זה שמנהל את השיחה, לנהל את הדיון. בכל שיחה רגילה, אבל על אחת כמה וכמה. אבל על אחת כמה וכמה זה יותר קשה, כי אתה אומר כזה, אמרת משהו? אתה יודע, אתה כאילו עוצר רגע את החדר, ואתה אומר, אמרת משהו? אז סופר, כאילו, קיבלתי על זה פידבק מאוד מאוד חיובי, שהם אמרו תודה, כי אני הרגשתי שזה חלק מהשיחה. בייחוד, נגיד, אפילו בצוות הקטן שלי, שהוא צוות המוצר, שיש לי מנהלת מוצר אחת, שנמצאת, אתה יודע, בוולנציה, היא לא בארץ. אז היא היחידה שעולה בזום, איזה שכזו, היא תמיד צחקה, איזה שיש ראש גדול שנמצא כאילו בחדר, וכאילו היא וכל השאר. אז באמת להכניס אותה, להכניס אותה כל הזמן לתוך השיחה. אני אגיד שאנחנו השתמשנו המון בסלאק, גם כיכולת לעשות קומוניקיישן, דיברתי על זה הרבה קודם, אז כאילו גם קומוניקיישן סביב פרויקט מסוים, אז כל פרויקט יש לו בעצם את הסלאק צ'אנל, עם האנשים, עם ה-BE, עם ה-FE, עם הפרודקט, עם ה-UX, כולם ביחד, ושומרים שם על הערוץ פתוח. היכולת, וכמובן זה צריך להיות בשיתוף פעולה עם הצד השני, אבל לייצר את השיחת קפה הזו, ולכתוב למישהו, can you hop on a call? או בדיוק, או לבוא ולהגיד, תגיד, לשאול שאלה, ולדעת, וגם שהצד השני ידע, שאתה לא מצפה לתשובה מיידית, אתה פשוט שם את השאלה, כשהוא יגיע לזה, ואולי בפגישה, והוא יוכל לענות לך. כלומר, ערוצי התקשורת, האינפורמל האלה, הם סופר חשובים בשביל לייצר את הקשר, ועוד משהו שעבד מאוד מאוד טוב בקבוצה הזו, בעיניי זה ה-celebrate together, אז אנחנו עובדים באיזושהי שיטה שנקראת מיילסטונים, הגדול זה עבודה רבעונית, עשרה-שתים עשרה שבועות של ספרינט, ואז בסוף אנחנו נפגשים, אנחנו עושים איזושהי חגיגה שחוגגת את כל ההצלחות של הפרויקטים ביחד, ותמיד כחלק מזה, יש איזשהו משחק אונליין כזה, שהפאנמייקר אצלנו בקבוצה מוצא, פאנמייקר, כן, כן, וזה מדהים, כי אתה בעצם מצליח לייצר את הבניית צוות הזאת באמצעות המשחק, או נגיד, awards, היינו עכשיו, סיימנו איזשהו מיילסטון של quality, ועשינו כזה סוג של awards, מי פתר הכי הרבה באגים, מי עשה הכי הרבה קומיטים, עכשיו, הדבר הזה הוא מאוד, הוא מאוד, אתה יודע, הוא מאחד, הוא מביא אותכם ביחד, והוא מייצר כאילו את הקשר הזה, שבלעדיו מאוד קשה לך כמנהל מוצר, לקדם את המוצרים שלך, וצריך לעבוד בזה, וברימוטים זה קצת יותר קשה, אני מרגישה, ועבורי לפחות.

סלאק, חגיגות משותפות וחיבור צוות רימוט

אייל דוד: [43:44] בעצם מה שעשית פה, שוב, את היית מנהלת את, יש את המוצר בדבר, אבל את בעצם הלכת ולקחת ownership, על כל תהליך העבודה במקרה הזה, שהבנת שאת חייבת לקדם אותו, את בעצם שמת במרכז את יכולות הקומוניקציה שלך, ורתמת את כולם בעצם להמשיך לעבוד, למרות המצב, היית מאוד יצירתית, והיא נובעת מכל הטיפים שעכשיו העלית, והיא פתוחה גם לסולוצ'נס, כמו שאמרת בעצם, הפאנמייקר זה משהו שאת חשבת עליו?

בתי ענתבי: [44:17] לא, הפאנמייקר הוא משהו שיש בתוך וויקס, שפשוט יש בתוך וויקס, אוקיי. כן, משהו שיש בתוך וויקס, אבל החשיבות, ההנאה הזו של, את יודעת, לעשות את הסלברייה, שאני יוצרת משחק תחרותיות כזאת, בין הקבוצות, הוא מדהים, ועוד משהו שקורה אצלנו שמאוד מאוד נחמד, זה שתמיד כשמישהו חוזר מחופשה, הוא עושה דמו, אז יש דמו שמציגים את הפרויקטים החדשים, ויש את הדמו של החופשה, שאתה רואה איפה הוא היה ביוון, איפה הוא היה בספרד, ויש משהו שמאוד מחבר את האנשים, כלומר החיבור הזה. כן, פומו, בדיוק. החיבור הזה הוא מאוד מאוד חשוב, וצריך לייצר אותו, צריך קצת יותר לעבוד בזה, כשהצוות הוא רימוט, ולא צוות מקומי. ולא לפחד מזה, מהחוצלק, או מה... אתה יודע, כל עוד הצד השני גם מבין,

אייל דוד: [44:59] שאתה לא מצפה שזה יקרה במידי אחרת, זה יכול להיות קצת אוברוולמינג. מהמם. טוב, אז אנחנו באמת נסכם עכשיו את הפרק, יש לך איזשהן המלצות למנהלת מוצר?

המלצות למנהלי מוצר וסיכום

בתי ענתבי: [45:09] או בכלל מישהו שרוצה קצת מוצר? כן. אז אני אגיד כמה דברים. אני חושבת שיש הרבה, דיברתי על קומיוניקיישן, הרבה זה להקשיב, אוקיי? זה להקשיב גם ליוזרים שלנו, כן, אמרתי קודם, וויקס זה חברה שיוזר אובסס, אנחנו כל הזמן עושים יוזרס אינטרוויוז, להיות מחוברים עם השטח. יש להקשיב למנהל הפיתוח שלך, שאומר שמשהו לא יכול לקרות, כי, א', ב', וד', יש להקשיב לקבוצות אחרות, לנסות להבין, להיות אמפתי, שאתה יודע, הם לא יכולים לעשות את זה עכשיו, הם יעשו את זה אולי אחר כך. אז אני חושבת שיש הרבה להקשיב. אני חושבת ש... ולאחרונה זה פחות כזה בכותרות, ובאמת אומרים שמנהל מוצר לא חייב להיות טכני. אני נוטה להסכים, למרות שיש יתרונות בלהיות טכני, ואני חושבת שאתה כן צריך להיות מסוגל להבין איך דברים עובדים בפנים. כי אחרת גם קשה לך, אתה יודע, לתת פייט, לא פייט, אבל קשה לך, כאילו, לדסקס את הדברים עם מנהל הפיתוח שלך, ואתה באמת לא יכול להבין את כמה דברים הם מסובכים. אז מרגיש לי שאתה צריך להבין איך דברים עובדים בפנים, גם אם אתה לא סופר סופר טכני. ודבר אחרון, כבר אמרתי את זה בשיחה, זה כל הזמן לשאול את עצמך למה אתה עושה את מה שאתה עושה, ועבור מי אתה עושה את זה. כי אם אתה לא יודע לענות על שתי השאלות האלה, אז לא בטוח שזה... אז אתה רוצה לעשות. בדיוק, לא בטוח שזה ואליד. זה חלק מהריסורס שלנו. תקשיבו, תהיו סקרנים, וגם שיהיה לכם סיבה למה שאתם עושים,

אייל דוד: [46:32] סיבה מזוקקת וברורה מאוד. בתי, היה מדהים, תודה רבה. תודה, תודה נמלין. אם רוצים ליצור איתך קשר, זה בלינקדאין? כן. אז אנחנו נוסיף לגמרי לינק. היה מהמם, תודה רבה. תודה לך, ביי טוב.