תמלול: למה דווקא אתם? איך בונים סיפור, מומנטום ויתרון | עדי לבנון (Selah Ventures)

פתיחה והיכרות עם עדי לבנון

אייל דוד: [00:00] חיכינו, מלחמות, עניינים, אבל הנה, אנחנו פה. והתחלנו לדבר, בשיחת הכנה שעשינו, שגם הייתה כיפית מאוד, התחלנו לדבר כזה מה עבר בחודשיים-שלושה האחרונים מאז שדיברנו, נכון? כן. אז כזה... רק על חודשיים? וואו. לא, זה נראה לי רק טיפה יותר, נכון, אני סתם מדחיק, אבל ספרי שנייה לפני, רק תגידי טיפה על עצמך, שנכיר, אני יודע שאת יכולה להגיד הרבה, אבל ספרי טיפה על עצמך וספרי כזה מה קרה איתך בכמה חודשים האחרונים. אז תודה שוב, כיף להיות פה.

עדי לבנון: [00:33] עדי לבנון, אני המייסדת ושותפה הכללית היחידה בקרן סלע ונצ'רס, קרן שאני הקמתי ב-2023, כבר שלוש שנים פלוס רצה, כבר 13 השקעות. פרי-סיד, סיד, משתדלת לשים צ'ק ראשון בחברות שאפשר להגדיר אותן כחברות פינטק, ונדבר קצת יותר כזה איך הדבר הזה ישתכלל עם הזמן. וישראלים ואמריקאים שפונים לשוק אמריקאי, אני אמריקאית בעצמי במקור, עליתי בגיל 12, אני המון שנים בארץ, אמא, גרה בתל אביב, זהו. אז מה השתנה בשוק מאז שדיברנו אז? אני לא חושבת שזה משהו שקרה בחודשיים האחרונים ספציפית, אני חושבת שפשוט, כאילו, יצאנו חודשיים, זה לא חודשיים, זה חצי שנה. לא, אבל בסוף לא הקלטנו בסוף. אני חושבת שאפשר להגיד, מאז שהקמתי את הקרן עד היום, המון דברים השתנו. קודם כול, ברמה המקומית אנחנו במצב שונה לחלוטין. גם, כפי שאמרת, באמת אירועים ביטחוניים קשים שהשפיעו באמת על סטארט-אפים, על העובדים, מילואים וכדומה, מן הסתם מאוד רלוונטיים. אנחנו עכשיו במצב שבעולם אנחנו בריבית אפס, אבל בארץ אנחנו במצב גם בעקבות המלחמות ודברים אחרים יותר גיאופוליטיים ובוא נגיד, לא במיקרו, במאקרו. אנחנו כבר בעולם של בעיה, דולר מול שקל, דולר מאוד מאוד חזק או חלש? עם הלב. הדולר הוא חלש. הדולר הוא חלש, השקל הוא גבוה, סליחה, נכון. ובעצם אנחנו בסיטואציה שמאוד גם משפיעה על ההייטק וגם על קרנות. אנחנו בעולם שמן הסתם, כל עולמות ה-gen AI הלכו להשתכלל, אני לא צריכה לחזור אחרי מה שהרבה בטח אמרו פה בפודקאסט או בהרבה פודקאסטים אחרים, אבל זה גם מאוד משפיע. זאת אומרת, מצד אחד, הכסף שיש לנו לחברות, זאת אומרת, הכסף שאני שמה בחברות היום במרכאות, לא במרכאות, אבל זה משפט קשה להגיד, אבל שווה פחות, אבל זה נכון, ופלוס הרבה יותר עלויות והוצאות על עולם ה-AI, שזה אי אפשר לבנות היום כבר בלי זה. יש משמעות מאוד מאוד גדולה, אני חושבת שזה קצת לשם אתה חותר, נראה לי, בשיחה שהייתה לנו, שבאמת יש הבדל מהותי היום בגיוסים ובכלל בדיבור בין חברות שהן באמת מבוססות, לא רק מבוססות אלא הן ממש AI first ו-AI בליבה שלהן, AI infra בליבה שלהן, לבין כל שאר התעשיות, אפילו מבחינת הסייבר, דרך אגב, ואני חושבת. תגידי, באוזניים של הלקוחות יש הרבה יותר רעש עכשיו?

מה השתנה בשוק מאז הקמת Selah Ventures

אייל דוד: [03:16] מה הכוונה? הרבה יותר מוצרים? הרבה יותר פונים אליהם בעצם כדי לשווק להם מוצרים? איזו שאלה טובה.

עדי לבנון: [03:23] תראה, בגלל שאני עושה דברים בעולמות הפינטק, שזה באמת כל מה שקשור לשירותים פיננסיים, בנקאות, ביטוח, אבל גם ה-consumer וגם בכלליות, כל חברה שנוגעת איכשהו בכסף, אז הלקוח הוא מאוד מסוים. זה לקוח מאוד רגולטורי, מאוד עומד בתקנים, בדרך כלל מאוד כבד, או משתמשים שמאוד חשוב להם שיהיה trust ברמה מאוד גבוהה, זאת אומרת, אמון מאוד מאוד גבוה, ניהול סיכונים ברמה הכי גבוהה. אז סליחה, אני לא יודעת אם אני יודעת לענות על השאלה הזו, אני חושבת, אבל בתור משקיעה אני יכולה להגיד שאני רואה המון, המון המון המון דברים, המון מוצרים דומים, המון פתרונות בחוץ שמנסים לפתור לי איזה צ'ופצ'יק קטן, או איזה, כאילו, מה פער לנו שזה סתם... עוד פיצ'ר, רגע, עכשיו. פעם ראינו באמת דברים בחוץ שהם רק פותחים לך באמת איזה פיצ'ר, והיום זה משהו אחר, זה כאילו חברות שיכולות לרוץ ולזוז מהר, אבל יש עוד איזה עשרים כמוהם. שוב, זה לא משהו חדש, אבל ה-AI נראה לי פשוט מאיץ את זה ומאפשר לזה להיות פשוט בקצב הרבה יותר גבוה מאי פעם. שאני כבר רואה, זה כאילו מפתיע אותי שיזמים יושבים מולי והם לא עושים את שיעורי הבית. שאם זה פוגש אותך ככה, אז כנראה... ללקוחות, אני מניחה. ואז באמת השאלה הגדולה, למה החברה שלך לעומת חברה אחרת? מה אתה מביא לי לעומת מישהו אחר? ואז אני דיברתי על זה במי שעוקב אחריי, במקרה בפודקאסטים אחרים, ופאנלים שהייתי בהם, שאני חושבת שבאמת, מה שהכי הכי חשוב בימינו בגלל ה-AI זה להיות ממש לבוא עם סיפור באמת אישי, שונה כיזם יזמת, של החברה גם, כאילו, באמת, השיווק היום הוא כל כך מהותי, אבל יותר מזה, כאילו, למה פינטק מאוד מרגש אותי, והשירותים פיננסיים? כי מי שאני משקיעה בהם, באים מהעולם הזה. אני אומרת את זה כבר שלוש שנים, אני תקליט שבור, sorry. שוב, מי ששמע אותי אומר את זה, וזה באמת נכון. וזה בסדר, כי בסייבר זה כאילו default, זה כאילו דה, ברור, בן אדם עבד ב-81, 8200, וואטאבר, עכשיו הוא הולך ומקים חברה בתחום. לא מבינים שכאילו, פיננשל סרוויסס או פינטק זה בדיוק אותו דבר. היום, לדוגמה, דיברתי עם מישהו שהוא מאוד התגאה בזה שהוא עבד בבנקאות. הוא עבד בבנק כזה ישראלי, ובבנק כזה, ובתפקיד בכיר, ואני שומעת, ואני שומעת, ואותי זה לא מרגש. כי הוא לא מבין שום דבר בפינטק. זה שאתה עבדת בבנק לא אומר שאתה מכיר את הטכנולוגיות, הוא גם לא מכיר בנקים אמריקאים. זה לא מעניין אותי. אבל היום אני פוגשת, חבר'ה, רק לזכור את המשפט הזה, שכאילו מי שבונה כבר יש לו את ה-go-to-market. זאת אומרת, לא רק שיודע לשווק, הוא כנראה כבר יש לו את הקשרים להגיע לאיפה שהוא צריך להגיע, ואז כנראה, כנראה, בתקווה, ידע לסגור את הפער הזה של כאילו, למה אתה לעומת מישהו אחר? אנחנו מכירים הרבה זמן, עבדנו ביחד.

למה היום יזמים חייבים סיפור אישי חד

אייל דוד: [06:09] ואולי מה שבאתי להגיד, אם היה לו את הפנקס, אז זה כאילו. כן. בדיוק. אז דיברת בעצם על, דיברת על הסיפור, ובעצם להגיע בעצם, רוז, ודיברת על זה שאתה צריך להגיע מתוך הדבר, וזה הזכיר לי את השיחה שלנו על הדרך שלך בעצם, איך הגעת בכלל לפינטק?

עדי לבנון: [06:27] זה סיפור מרתק. הרי אמרת שבעצם היית בארץ, יצאת לארצות הברית חזרה. נכון. תספרי את זה קצת. כן. כאילו, האמת שמה שמעניין, מה שדיברנו, שכאילו, אנחנו הכרנו בתקופה שאני עברתי לניו יורק, ובכלל הייתי בתחום אחר, לא הרבה יודעים את זה, נכון? לא כי אני מתביישת מזה, זה פשוט כאילו לא רלוונטי לדרך שלי כבר. אבל בכל מקרה, כן, כשאני עברתי לניו יורק, זה היה באמת חלום של הרבה מאוד שנים. משהו באמת מאז שאני ילדה. ידעתי שאני רוצה לגור שם, ולפני שעברתי, דאגתי לכך שכבר היו לי ראיונות עבודה עוד מראש, שזה משהו שאני מאוד גאה בו. כאילו, אני באמת מייעצת לאנשים לעשות את זה גם. כאילו, ממש באתי ואמרתי, אני חשבתי שאני לא רוצה לעבוד בקרנות. זאת אומרת, אני רוצה לעשות פיתוח עסקי, אני רוצה לעשות ביז-דב, אני רוצה לעשות אופרטורית, זה העולם שלי. הייתי אופרטורית לפני כן שלוש שנים כמעט בקונדויט, אומנם בצד המשפטי, וניהלתי צוות קומפליינס, אבל אמרתי, זה מה שאני רוצה לעשות, לא יודעת למה. וארגנתי לי באמת ראיונות עבודה מראש, והתקבלתי לעבוד באמת בחברה ישראלית, אבל משרדים שם. ופשוט, באמת, לא הייתי כל כך טובה בזה. כאילו, גם אני חושבת שהסביבה שם לא בדיוק תמכה, ואפשר לדבר על זה בשיחה אחרת, אבל לא יודעת, לא הייתה שם, לדעתי, סביבה מאוד תומכת. אבל גם אני לא הבנתי מה זה לעבוד באמריקה, וגם אני לא הבנתי, בתור אמריקאית, אבל לא באמת עבדתי בשום עסק אמריקאי לפני כן, גדלתי בארץ, מגיל 12. וזה היה נורא מעניין, כי בסוף, איך הגעתי לפינטק? כי הבנתי, אחרי שלא הצלחתי בעצם בחברה הזו, ולא הצלחתי בעולם הזה, אמרתי, רגע, בעצם במה אני באמת הכי טובה? מה עושה לי כיף? במה אני הכי מתרגשת? מאוד אהבתי לעבוד בקרנות, זה מאוד התאים לי. וכשעברתי לניו יורק, גם ידעתי שאני, אם אני נכנסת לעולם ההשקעות מחדש, אני רוצה לבנות מומחיות. אני אשכרה רשמתי את זה על דף נייר. מה, תספרי על זה קצת, מה זאת אומרת? פשוט ידעתי שאני לא רציתי להיות ג'נרליסטית. אני באמת לא מבינה כל כך מאיפה זה בא לי. פשוט הבנתי שאני לא רוצה להיות מישהי שכאילו יודעת קצת על כל מיני דברים. נורא רציתי להיות, להתמקצע. אני רציתי להיות אקספרט במשהו. ואני זוכרת את זה שרשמתי את זה על דף נייר, שאני עוברת לניו יורק, שזה משהו שאני רוצה לעשות. וידעתי שאני או רוצה להיכנס לעולם הסייבר, כי, לא יודעת, יש לי רקע, כאילו, גם כישראלית מן הסתם, אבל גם למדתי מדעי המחשב בתור ילדה ופיזיקה ואלקטרוניקה וניהלתי מפתחים ומהנדסים. אמרתי, כאילו, אני אבין את זה, אני אסתדר, כאילו. וכל החברות הענקיות נמצאות בניו יורק. אמרתי, או זה או פייננס, כי וול סטריט נמצא שם, למדתי מימון, אני אלך על זה. וגם בקרן שעבדתי בה לפני כן השקענו בחברת זוז, שנמכרה ל-PayU, והסתכלתי על חברות בתחום ה-Blockchain, אז קראנו לזה רק ביטקוין, רק דיברנו ביטקוין. ואז פשוט, שלא יודעת, זה כאילו, הייתה לי הבנה שזה הכיוונים שאני הולכת. לקח לי המון זמן למצוא עבודה בניו יורק. אחרי שעזבתי את המקום, פיטרו אותי מהמקום ההוא. באמת, כמו שאמרתי, לא הייתי טובה. גם המקום לא היה טוב, אבל גם אני לא הייתי טובה. ולקח לי שמונה חודשים למצוא עבודה. אבל גם אז, כאילו, לא יודעת אם זה עוזר למישהו שמחפש עבודה היום, אבל באתי מאוד מתוכננת לפני שטסתי לניו יורק, וגם בתוך ניו יורק שמתי לעצמי יעד. אמרתי, אם עד התאריך הזה, זה היה אוגוסט, זה מצחיק, אם עד אוגוסט אני לא מוצאת עבודה, אז כאילו, ב-VC אז אני משחררת מהדבר הזה, אני לא אשאר, כאילו, הכל טוב. לא זאת אומרת, משחררת חוזרת לארץ, אבל... לא, אבל אשכרה, כאילו, אמרתי, אני אמריקאית, אני אסתדר, אני אעשה משהו אחר. כאילו, לא יודעת, היה לי גם אז בן זוג, אז אמרתי, כאילו, לא יודעת, לא רוצה לחזור לארץ, כאילו, היינו ביחד, וזהו. מצחיק לדבר על זה, נראה לי אף פעם לא דיברתי על זה עד עכשיו, משעשע. וזהו, ובאמת, בסוף יצא לי להכיר שני חבר'ה שמנהלים קרן ראשונה בעולמות הפינטק, כאילו, מי שחיבר בינינו אמר, מעניין אותך? ננסה. פגשתי אותם, ראיתי מה הם עושים, היה מאוד מעניין. חבר'ה שהיום מנהלים מעל מיליארד דולר, אז הם היו קרן יותר קטנה משלי, הם היו פחות מ-10, אולי סביבות 10 מיליון דולר, אבל עם משקיעים... אז זה היה יותר כסף, אבל... כן, אה? מוסדיים, השקיעו בהם ממש מגניב, וזו הייתה קפיצת מדרגה מטורפת עבורי, גם כי הם נתנו לי הזדמנות, כי לא באתי מעולם הפינטק, לא באתי מפייננס, כאילו, פייננס שלהם, של כזה וול סטריט פייננס, למדתי מימון, but it's not the same. וזהו, נתנו לי הזדמנות, וראיתי כל חברת פינטק, מהכי גדולות שיש, פגשתי אותם בשלבים הכי מוקדמים. ותמיד אני אומרת את זה, התהליך הזה היה ממש מעניין, כי אם לא הייתי עוברת, כאילו, אם לא הייתי עוברת את כל הדרך הזו, אני לא הייתי מקבלת את כל הדילפלואו שקיבלתי, לא הייתי פוגשת את כל הקרנות שפגשתי לאורך כל הראיונות שעשיתי באותם שמונה חודשים.

איך עדי הגיעה לעולם הפינטק וההשקעות

המעבר לניו יורק והדרך הלא ליניארית לקרן

אייל דוד: [11:19] זה היה הקטע המעניין שאהבתי מהשיחה. ותגידי, למה לדעתך הם הימרו עלייך?

עדי לבנון: [11:26] מי? שני החבר'ה שלקחו אותך. קודם כול, אני חושבת שבטח עבורם הייתי זולה. יכול להיות, כאילו, מבחינת, יותר היה זול אולי לשלם לי מאשר לאיזה מישהו אמריקאי, סתם, אני צוחקת, אבל אולי. למה הם הימרו עליי? תראה, אני לא באתי עם כלום. הם עשו עליי המון דו דיליג'נס. אני לא... זה נכון שלא באתי עם רקע בפינטק, אבל הם שאלו הרבה אנשים עליי. הם שאלו את יזמים שהכרתי הרבה מאוד שנים שהקימו חברות פינטק עליי, שאלו עובדים לשעבר שעבדו איתי בקונדויט עליי. הם עשו את הבדיקות, הם לא פריירים בכלל, וגם הראיתי להם שאני מבינה. כאילו, עשיתי אפילו investment memo על איזה חברה שלהם, שכאילו, בדיעבד, לא בדיעבד, אחרי כמה שנים נמכרה ל-Plaid, חברה שאני מאוד אוהבת, מאוד מאמינה בהם, עדיין בקשר עם המנכ"ל עד היום, וממש הבנתי מאוד מהר, כאילו, מה הם עושים שם. הוא אמר לי, זה מצחיק, אותו GP אמר לי, את הסברת מה החברה עושה יותר טוב ממה שהם מסבירים. אז, זאת אומרת, הוכחתי את עצמי, לא באתי מאפס, כאילו, אני צוחקת להגיד that I was cheap, maybe I was cheaper than, like, מישהו שסיים MBA,

למה נתנו לה הזדמנות למרות שלא באה מרקע קלאסי בפינטק

אייל דוד: [12:33] אבל אני טובה במה שאני עושה. אני חושבת שלקח לי זמן להבין את זה, אבל... כן, איזה פער, נכון, בין הרגע שעצרת שם,

עדי לבנון: [12:41] בחברה הזאת, ואז בעצם התקדמת לפה, ואת עכשיו אומרת לעצמך, אני טובה. לקח לי זמן להבין את זה. זה לא משהו ש... כאילו, זה מצ... אני לא יודעת למה אנחנו לא... למרות שאת, טוב, לא יודעת, אנשים בני 20 היום חושבים שהם יודעים הכול, אבל אז בגיל 20, לא, סליחה, איזה 20? הייתי בת 30 כבר, אבל לא יודעת, אין, לוקח זמן, אנחנו גדלנו, נראה לי אנחנו, במחשבה שרק לתוצאות יש משמעות, לא הדרך. והיום, נראה לי, אנחנו מחנכים את הילדים שלנו אחרת, ליהנות מהדרך, לקבל מהדרך, ליפול, לקום, ליפול, לקום, הכול טוב. בדיוק דיברנו על זה שנייה לפני, נכון? שמה, באיזה הקשר? של פודקאסט, שאולי צריך להיות גם פאן. אה, והוא חייב להיות פאן. כאילו, מה, אתה לא נהנה עכשיו?

אייל דוד: [13:25] לא, נהנה, כאילו, זה כיף. מאוד קשה לי עדיין לראות, טוב, אני לא אכנס לזה, אבל מאוד קשה לי עדיין לראות דרך ודברים.

עדי לבנון: [13:33] למה? תוצאה? זה קטע. אני, אני חושבת שנורא השתניתי, כי, כי אני, אני, מישהו אמר לי את זה, מישהו שאני מאוד מעריכה, הוא אמר, בואנה, בחיים לא הייתי עובד ב-VC. כי הוא ישב איזה תקופה באחת מהקרנות, בואו נגיד את השם, וממש ראיתי אותו לפני יומיים, הוא אמר לי, בחיים לא אעשה את זה. אמרתי לו, למה? תשמעי, בואנה, הפידבק לופ, אין לכם שום פידבק, עד שאתם מבינים שאתם טובים, לוקח מלא זמן, וזה וזה, וכאילו, הוא אמר כמה סיבות. ואז קלטתי באמת כמה שהשתניתי, כי כשהייתי יותר צעירה, ורובנו ככה, תן לי כמה לייקים, תגיד לי כמה אני אהובה, תעדכן אותי כאילו אם אני טובה או לא. ובהתחלה כשהקמתי את הקרן, באמת זה היה נורא קשה, הייתי מוציאה Investor updates, או אפילו updates כזה סתם לקהל הרחב, בואו נגיד, לתעשייה, ולא הייתי מקבלת פידבקים ואומרת יואו הם אוהבים לא אוהבים, זה טוב לא טוב. ומה שהשתחררתי מזה, כי א', אתה מבין שזה לא משנה, כאילו, הטוב הזה בסוף, זה בא עוד הרבה מאוד זמן. אני צריכה לדעת שאני טובה לא משנה מה. אני טובה בין אם הקרן תצליח או לא. אני טובה בין אם השגתי, זה לא משנה, אני פשוט טובה. ואם אני לא אומרת את זה לעצמי כל יום מחדש, אי אפשר לי, אי אפשר לחיות בנחת. וזה לא שאני יושבת על זרי הדפנה, מי שמכיר אותי יודע, אני עובדת מאוד קשה, אני נותנת בראש, אני פעילה, אני כנה, אני עושה. אבל אני גם, אני טובה כי אני טובה, כי אני עושה. אני חושבת, כאילו, אני גם, אני נגיד מאוד מעריכה בן אדם כמו גיא קצוביץ' והרבה, כאילו, שהוא פשוט consistent, שאתה ממשיך ואתה resilient ואתה עושה. אני מסתכלת על מה שעשיתי עד היום, בוא'נה, אני טובה. וגם לאורך השנים, חברות שרציתי להשקיע בהן מאוד הצליחו, חברות שהשקעתי בהן מאוד הצליחו, אז כבר כן נהיו גם תוצאות והוכחות,

אייל דוד: [15:26] זה לא שזה בא משום מקום. אבל כן, כאילו... אז פתחת את זה רגע, אז אולי תסגרי, אז מה העצה שלך לדור הצעיר?

עדי לבנון: [15:35] לא, וואו, וואו, יש לי הרבה מה להגיד לדור הצעיר. אני חושבת, אני מופתעת מאוד מה... אני באמת לא יודעת מאיפה זה בא. אני לא יודעת איפה נעשתה טעות. כאילו, אנשים כנראה קצת יותר מבוגרים מאיתנו, שהילדים שלהם בני 20 ומשהו, פשוט חיים באיזשהו עולם דמיוני, שהם באמת מתייחסים לחיים, כאילו, הכול מגיע להם. עכשיו, זה נשמע נורא זקן מצידי להגיד כזה דבר, כי כאילו, יאללה, תהנו, שיהיה לכם בכיף, הכול טוב. יש לי גם חברות, כאילו, צעירות מאוד, אני צעירה באופי, אני בנפש, כאילו, אני לא יודעת, אני מסתדרת עם גם אנשים בני 20 פלוס כזה, אבל אני קולטת שהם לא מבינים את העולם. גם שעכשיו היו לי, כאילו, אני לוקחת מתמחה מרייכמן. לקחתי גם שנה שעברה וגם השנה, ואיזה 13 באו להתראיין. אני לא רוצה להגיד שום דבר על אף אחד, הם כולם אנשים נורא נחמדים, היו לי שיחות מאוד טובות איתם, אבל חלק מהם פשוט התייחסו לשיח איתי בצורה שאני בחיים לא הייתי מתייחסת. ושוב, אנשים אינטליגנטים כתבו לי, כאילו, כותבים מיילים מאוד יפה, אבל אם משתמשים בצ'אט GPT או בקלוד, זה ברור, בסדר? אני, כאילו, בוא, רואים. אבל השיח, אני לא הייתי בחיים ניגשת לסיטואציה מבלי, לא יודעת אם הכבוד, זה בסוף ראיון עבודה. עזוב שבסוף זה התמחות, זה ראיון עם מישהו שעובד בקרן. אני לא אשכח שאני פגשתי את אבי זאבי או שלמה דוברת, אנשים שהם ותיקים בעולם הקרנות, נראה לך שהייתי באה, אהלן, מה עניינים? תשמעי, אני כאילו, אני לא רוצה, שוב, אני קצת מגזימה, אבל זה היה נורא לא מקצועי ולא רציני. וגם הציפייה הזו של, אני לא יודעת איך להסביר, כאילו, משא ומתן עם עצמם. אני לא יודעת איך להסביר. מה את אומרת משא ומתן עם עצמם? תגיד לי אתה, אוקיי? אתה בן 20 ומשהו אחרי תואר, אתה בא לראיון עבודה, אתה תבוא ותגיד להם מראש למה אתה מצפה, או שאתה תחכה וקודם כל תגיד מה מצפים ממך. אולי הייתי צריך לעשות את זה הפוך עכשיו כשאת אומרת את זה. אה, לא, אבל אני... אי אפשר, סורי. יש משהו בתעשייה, you pay your dues, סבבה? כולנו צריכים, אני לא חושבת שצריך לעבוד בהכרח קשה, לא צריך להיות... את מדברת על עבודה ראשונה, אני מבין. כן, כן. בסוף, במיוחד בתחום של היום, יש, כאילו, באמת, יש אנשים שכאילו, דיברתי מול קבוצת נשים שהן כזה רוצות ללמוד על הייטק וקרנות, וזה, שתיים מהן פנו אליי אחר כך, תשמעי, אפשר לעבוד בשבילך, כאילו, בחינם, אני סטודנטית, אני רוצה לעבוד... אני לא עפה על עצמי בהקשר הזה, ואני חושבת שהדור הצעיר היום בבעיה. בגלל ה-AI, בגלל מה שקורה פה, זה לא פשוט להיות ג'וניור. אני לא אומרת לעשות שום דבר, לא אומרת שצריך לדרוך עליך או לנצל את זה, חס וחלילה.

מה עדי חושבת על הדור הצעיר ועל ציפיות לא ריאליות

אייל דוד: [18:30] זה מגניב וזה מעולה להראות תעוזה ואפילו קצת חוצפה, אבל שנייה, אני בחיים, ואולי עשיתי את זה לא נכון, אולי כמו שאת אומרת, אולי עשינו את זה נכון, אבל באמת, אתה חושב על זה בכי אמיתי של העולם. בעבודה הראשונה, אתה בא ו... אני לא חייב לדמיין סיטואציה שהייתי בקונדואיט, שומעת? שעבדת שם, החברה הראשונה בארץ שהגיעה לשווי של מיליארד דולר. שומעים? אני מאוד רוצה שהחוזה ייתן לי 1, 2, 3, 4, שלא יגבילו אותי ב-5, 6, 7 ולשלם לי, מה? כן, זה לא היה עובד, גם בטח שלא אז. היו אומרים לי, ביי ביי, ביי ביי. אז דווקא בואי נקפוץ שנייה, איך קוראים לקרן שהתחלת לעבוד בה בארצות הברית בזמנו? פינטק קולקטיב. אוקיי, נכון. כשהגעת אליהם הזכרת חוצפה, אז מה, איך הגעת עם זה?

עדי לבנון: [19:10] איך השתמשת בזה? אה, וואו. הם דווקא מאוד אהבו את זה בי, ועד היום הם אוהבים את זה בי, אני חייבת להגיד. ישירות, חוש הומור. הראיתי להם שאני יודעת להשיג דברים שהם לא האמינו שאדע להשיג. שרק ישראלים יודעים להשיג, אני לא יודעת. בארצות הברית הרי נורא מתביישים כזה וזה, ואני פשוט הלכתי ועשיתי. הם ראו גם, לא יודעת, שמעלם מישהו יהודי שמכירים, או כזה, אז הקשר שלי ושל בן אדם היה יותר סחבקי. אז הם מאוד עפו על זה. הם, אתה יודע, אחד בריטי, אחד אמריקאי. הם אנשים טובים, באמת, operators מדהימים, גם משקיעים טובים. הם מאוד אהבו את זה. גם את האנושיות שלי, את הישירות שבעיני האמריקאים היא יכולה להתפרש כחוצפה. ותשמע, אני הבאתי, הם לא אוהבים שאני אומרת את זה אולי, אבל הבאתי באותה תקופה שעבדתי את 40% מהדילפלואו. כן, אנחנו נדבר, שמעתי, אבל אנחנו מדברים על שנייה לפני שהתחלת לעבוד שם. אה. אז דווקא זה מעניין. אני לא בטוחה שהייתה לי חוצפה לפני. בדיוק. אני חושבת שמה שהם אהבו בי לפני כן, זה שכל הפידבקים עליי היו מאוד טובים. כולם אמרו להם, עדי זאת מישהי שכאילו, תנו לה משהו והיא רצה לבד, אתם לא צריכים לשמור עליה, היא רצה, היא אוטודידקטית, היא עושה, היא חריפה, היא עובדת קשה, אוהבים אותה. אמ... כאילו, לעבוד איתי, ואני חושבת ש... כמו שאמרתי, הראיתי להם כאילו, that I'm good, לא I ask ChatGPT, I couldn't make it up. כאילו, הראיתי להם פשוט את כל שלל הדברים האלה, אמ... ועם הזמן, ברגע שקצת התרככתי, אז הם ראו גם את המעבר. שהיום זה הפוך, אני רואה. שמה?

אייל דוד: [20:51] שהיום את... אני רואה שאת מגיעה כבר החוצה הרבה יותר בטוחה, הרבה יותר... כאילו, אני לא הכרתי אותך אז מספיק, אבל... אתה יודע, זה הרבה מאוד שנים, אתה מדבר פה על 12 שנה. אני בטוח, אבל אם אני מחבר את זה שנייה למה שאמרנו על צעירים וכאלה, כן. איך את כן היית משלבת בין מי שאת באמת, לבין, כמו שאמרת, לבוא וכאילו, אני מציג את עצמי... היה אכפת לך מאוד מאיך שאת מציגה את עצמך, נכון? ברור. אני,

עדי לבנון: [21:18] תראה, למדתי מאמריקאים איך למכור את עצמם. אני לא אשכח את היום הזה, אולי כן אמרתי את זה באיזשהו פודקאסט, אני לא זוכרת, אבל אני לא אשכח את היום, כי הרי כל פעם שהייתה פגישה, מה הם עושים? הם מציגים את עצמם. אז הוא הציג את עצמו והוא הציג את עצמו והיו גם מתמחים נגיד מקולומביה שהם עבדו כאילו יחד עם הקרן ואיך שהם הציגו את עצמם, הייתי בהלם. אתה סטודנט, פקקת כאילו, והדרך שהם דיברו and I did my internship at this or this or not I did this, והם כאילו נורא, הם נורא מוכרים את עצמם בצורה באמת מדהימה. ואני לא אשכח את זה, חזרתי הביתה, הסתכלתי על הקורות חיים ואמרתי, I have to change my story. ובאתי למחרת או מתישהו, במשך היום, וממש כתבתי את הנקודות שמה הופך אותי לכוכבת. ואני זוכרת שאני לא אשכח את הפנים שלהם ביום הזה שהצגתי את עצמי, אמרתי, אני ככה ואני זה, ועבדתי ב-Israel's first billion dollar sales company and I was a lawyer and I did this and I did that, ואני זוכרת שהם מסתכלים ככה, ואז הם עושים כזה ככה, להסתכל ליזם, כאילו הם היו בהלם מהסוויץ' שעשיתי, כי בהתחלה הייתי נורא ביישנית, ולא ידעתי איך למכור את עצמי. ואני חושבת שאם צריך לייעץ אולי לדור החדש, זה כאילו, לא צריך לבוא לפגישה ולהגיד, אני רק עבדתי במסעדה, אין לי עוד משהו להציג לך, כי גם זה שמעתי. או אני יודעת שאני לא באה מהתחום, אבל אני רעב לעשות לזה וזה. אני לא הייתי באה לפגישה הזו, אני חושבת שנורא צריך לשבת עם עצמך ולהבין, כאילו, why you זה משהו שצריך לעבוד עליו, ולהביא אותה כל פעם מחדש לפגישה ולאירוע שניצב מולך.

איך האמריקאים לימדו אותה למכור את עצמה

אייל דוד: [22:59] בקונטקסט הרלוונטי. ממש, כן. אז כאילו, אם שנייה אני קוטע, כן, אני יודע שאת טובה בזה בסטוריטלינג, אבל יש, כמה פעמים אמרת פה שיש קאטים בקריירה שעשית, הלכת למחברת או מה שזה לא היה, ובעצם רשמת לך שנייה דבר,

עדי לבנון: [23:13] ויצאת איתו לדרך. אז כאילו, גם רע. אני מאוד מאמינה בזה בכלליות, כאילו, אני Manifestor בטירוף. כן? כן. אני הבנתי את זה על עצמי עם הזמן. מה, יש לך?

אייל דוד: [23:22] יש לך כאילו, אני אגיד את זה ברעב, יש לך טקסים כאלה? כאילו שאת עושה כל כמה זמן? איך זה נראה? הייתי מתקורל לזה הקץ,

עדי לבנון: [23:30] אבל אני מאוד מאמינה שמחשבה בוראת מציאות. אני חושבת שאנחנו לא, אני אמרתי את זה גם לאנשים שפגשתי אותם, אי אפשר להצליח בחיים בלי כל הזמן, אתה יודע, באמת, אני מבינה את זה היום, בלי כל הזמן לנהל שיח פנימי, חיובי, מעצים, בריא, ולכולנו יש מחשבות שליליות. אין מה לעשות. חלקנו יותר, חלקנו פחות, זה בא מהבית, מילדות, אלף ואחד דברים. אבל זה עבודה. אז אין לי טקסים, אני לא עומדת מתחת לירח מלא ושורפת דברים, אני יודעת שיש דברים כאלה, לא? אבל אני מאמינה בלכתוב גם הצלחות, דברים שאני גאה בהם, וגם חלומות, ולשים על זה תאריכים ומספרים, ולדמיין את החשבון בנק. כאילו, כן, זה לא סתם, כאילו, כל האינסטגרם מדבר על זה, אני לא איזה פופושישי כזה קוקו-הד. אני באמת מאמינה, אתה יכול להאמין באלוהים, אתה יכול להאמין ביקום, אתה יכול להאמין בכלום. אבל... עכשיו אני מבין מאתמול, שמעת לי משהו רוחניקי.

אייל דוד: [24:31] כן. תגידי, מה הכי עובד לך מהדברים האלה שאת אומרת? על זה אני באמת אמליץ. אני לא יודעת, גם נורא פרסונלי, אבל על מה הכי היית ממליצה?

עדי לבנון: [24:38] אני באמת חושבת, כאילו, מדיטציה, זה נשמע, שוב, קלישאה, אבל מדיטציה עם... שוב, יש כאלה שאומרים שסתם להגיד affirmations ולהגיד I am strong, I am healthy, I am זה, זה לא מספיק אם אתה לא באמת מאמין בזה בתוך תוכך. אני מאמינה שפייק it till you make it, זה באמת עובד. שזה מה שאמרת, נגיד, על רזיליאנט ובעצם לעשות. הקונסיסטנסי. כן. אני גם מאמינה, דרך אגב, בזה במומנטום. זאת אומרת, צעד קטן באמת לשינוי גדול, אבל אתה צריך לפעמים לעשות צעד קטן,

אייל דוד: [25:11] וזה כמו בפיזיקה, פוש קטן ובסוף הכל רץ. כאילו, זו אנרגיה ראשונית שבסוף היא מתעצמת. זהו, ועוד דבר, את אמרת על setting worse, אני צריך לדבר בעברית. סליחה, כן. כן. אבל את אמרת את זה, וגם אני הסתכלתי, כאילו, רשמתי לי את זה בצד, שכל פעם שדיברת על זה, אז כאילו, לקחת גם bet על מה, לקחת הימור על משהו שהוא גדול. תמיד. אני משתדלת, שוב, גם בהשקעות, בטח. אני קצת משוגעת. אני חושב שבגלל זה נורא מתאים לך הכובע הזה שמצאת לעצמך.

מומנטום, מטרות גדולות והיכולת להתחיל מצעד קטן

עדי לבנון: [25:41] איזה כובע? למשקיעה?

אייל דוד: [25:45] תחום מאוד ספציפי. כן. שהוא... יכול להיות. שאפתי עוד דבר כשאמרת לי, סיפרת לי אתמול, דיברנו על יהודים וזה, אז אמרת בעצם, אני משקיעה, אני מקווה שאני אומר את זה נכון, אבל בסוף מה שלקחתי, אני משקיעה באזורים שבהם עובר הכסף. כי הבנתי ששם, שם אני, זה הימור הרבה יותר חכם. רוצה להרחיב על זה טיפה? אני אגיד לך מה הבנתי, ש...

עדי לבנון: [26:11] ואני מנסה כבר, כי מאז שהקמתי את הקרן, שזה אפילו מ-2022, אני מגייסת את הקרן, התחלתי בקיץ 22, זה המון זמן. וכאילו, הכל יחסי בכם, כן? ואני הבנתי שההגדרה של פינטק לא מתיישבת בארץ כמו בחו"ל ובאירופה. לא ממש מבינים מה זה פינטק. עכשיו, אני לא אומרת את זה מתוך זלזול, אני חושבת שזה נובע מפשוט, מה שאתה רואה זה מה שאתה מבין. ובארץ אנחנו, סליחה, אנחנו רואים חברות מאוד ספציפיות, וזו התפיסה שכאילו, וגם נורא נוח לשים דברים בתוך קופסה, וכאילו, אתה יודע, לצמצם באיזשהו מובן, ובמיוחד שהסייבר כל כך תופס תאוצה. אז להרבה אנשים קשה לראות, נגיד, משהו כמו, לא יודעת, אני לא מבינה הרבה פעמים ש-insurance ו-insurtech זה חלק מ- למה זה חלק מפינטק? כי it's financial services technologies, וביטוח נופל תחת ההגדרה של financial services. כאילו, ההגדרה לא מתיישבת. אז אמרתי, אוקיי, כשאני מסתכלת על מה קורה היום בתעשייה, מה השתנה בשלוש שנים האחרונות, מה קורה עם ה-AI, ומה באמת מעניין אותי כעדי לבנון, אני הבנתי שבפועל, מה שמדליק אותי זה, כן, אני מבינה שזה פינטק. אני חושבת שקרנות אמריקאיות, אם הם קוראים את כל הקרנות פינטק, איך שהם מדברים, הם רואים את פינטק כמוני, אבל אני חושבת שהרבה יזמים לא אומרים שרואים, את רק משקיעה בפינטק, אבל מה זה, אה, גם זה פינטק, והמקום הזה לא מתיישב. ואני חושבת שלא צריך לחנך את השוק, אבל צריך אולי להרחיב את ההגדרה. אז לכן אמרתי לך שבסוף, מה שמעניין אותי זה כל טכנולוגיה, מוצר, פתרון, שנוגע בכסף, נוגע, יכול להיות, עושה כסף, שומר על הכסף, שומר כאילו ברמה של סייבינג מני, כאילו מייקינג מני, סייבינג מני, מובינג מני, סקיורינג מני, שזה יכול להיות גם סייבר וגם תנועת כסף שזה קרוס בורדר וטרייד, זה כל כך רחב, אבל כל דבר שעושה כסף, שומר על כסף ומזיז כסף, ואז זה מתחבר גם מן הסתם לעולם של ניהול סיכונים ברמה הכי רחבה של מה זה אומר, ואז זה קשור גם לפרוד ואיידנטיטי וכדומה. והדבר האחרון שמאוד מדליק אותי כעורכת דין, שאין הרבה משקיעים, נראה לי, בארץ או בכלליות, שהם עורכי דין, שגם עבדתי כאשת קומפליינס בחברת ענק, אז גם מאוד מעניין אותי מה שנקרא ציות, או governance, או קומפליינס, רגולציה, ואז זה עוד יותר רחב. כל הדברים האלה בעיניי מאוד מתאימים לי כעדי לבנון, מאוד מתאימים לי כסלע ונצ'רס, ומאוד מתאימים גם לעולם הפיננסי,

למה פינטק הוא הרבה יותר מתשלומים והלוואות

אייל דוד: [28:53] ולכן אני נוגעת בכל אחד מהם. טוב, עוד מעט נבין למה סלע, זה גם נפלא. בעצם מה שאת אומרת, שוב, זה גם הניהול סיכונים שלך, כן, את אוהבת, אני שומע, אבל גם הניהול סיכונים שלך, את הולכת על דברים שלא יזדעזעו מחר בבוקר, כסף יהיה פה, ממשלה ו... אני רוצה... טוב, בקיצור, נדווח לממשלה ותקנים של הממשלה, ברחה לי המילה. ציות, ציות, כן, ציות או compliance, אם תרצה.

עדי לבנון: [29:21] הזהרתי, הזהרתי להחליט. לא, הכל טוב. אבל בעצם הדברים האלה יהיו פה, אני הולכת עליהם, ואני גם יודעת למכור אותם, כאילו, יהיה לי קל גם למכור. אני חושבת שכן, גם אני כל כך כאילו, שוב, יכול להיות, באמת, אני מאוד מאמינה בדרך שלי, אבל בוא נראה עוד חמש-שבע שנים, אבל ממה שאני רואה גם בשלוש שנים האחרונות, עם כל ההייפ של ה-AI, שנראה לי גם על זה דיברנו לפני שהקלטנו, ש-AI לא הולך, הוא לא יכול להכניס judgment, וכל כך, חלק מהותי ב-Financial Services, בלגעת בכסף, בלהבין מי הבן אדם שמעביר את הכסף, בלאשר שהכסף הזה כשר וכדומה, יש שם judgment. וזה הדברים שמגיעים מה-expertise, להבין את המערכת, להבין את ה-Financial Services, להבין את העולם הזה. לא מעניין אותי מה יגידו, אני לא, כאילו, מה זה לא מעניין? אני לא מאמינה שקלוד או כאילו אנתרופיק או OpenAI, הם יכולים לעשות שיתופי פעולה עם הבנקים או עם FIS, שזה כאילו ארגונים פיננסיים מאוד גדולים, וכאילו לתת פתרונות שמה, אני לא חושבת שזה, זה לא יהרוג את הפינטק,

למה בעולמות של כסף צריך Judgment, Risk ו-Trust

אייל דוד: [30:30] זה מה שאני מנסה להגיד, כולם מפחדים. זה כאילו ממש מוזר, סליחה שאני קוטע. שבדיוק קראתי היום שעכשיו OpenAI מתחילים פיילוט עם שיבא, מהבית חולים, נכון? לא, אז את אומרת, לכסף, אנחנו עדיין לא נכניס אותם, כי אין מקום לטעויות. לא, הם שם, זה לא נכון.

עדי לבנון: [30:46] יש כבר שיתופי פעולה. כמעט כתבתי על זה משהו, לא יודעת למה לא הוצאתי את זה בסוף, אני כמובן כותבת דברים ובסוף לא מפרסמת. אני צריכה לפרסם, אבל OpenAI עשו שיתוף פעולה הנלטים עם גולדמן סאקס, ויש כבר עם ג'יי.פי. מורגן, וגם FIS עובד עם אנתרופיק, אני כנראה מתבלבלת בשמות בדיוק, אבל יש כבר שיתופי פעולה. אני אומרת, מעולה, יופי, קול, עדיין אני לא חושבת שבשונה מתחומים אחרים, שזה יהרוג או יפגע בחברות פינטק בגלל שהם, שוב, כמו שאמרתי בתחילת השיחה, מי שבונה בעולמות הפינטק, הפיננסים, בא עם המון המון ידע, ניסיון ואקספרטיז. אתה לא יכול עכשיו לבוא ולעשות איזה vibe coding עם Claude Code על איך אתה הולך לעשות חיתום להלוואה. לא, אתה לא יכול. גם אם Claude ידע לקרוא את הרגולציה מאחורי זה, יש שם Judgment, יש שם Risk ויש שם Trust,

אייל דוד: [31:38] זה דברים שהם מהותיים בעולם הפיננסי. לא, לא מתווכח, אני פשוט אומר, אנחנו כאנושות נורא מצחיקים, כי להכניס עכשיו לניתוחים ולהכניס למקומות האלה, בסדר, בואו ניכנס לשם ודווקא... זה משהו אחר, אבל.

עדי לבנון: [31:53] ודרך אגב, גם שם, בסוף, אתה יודע, הם לא יעשו את הג'אדג'מנט של הרופא. המטרה, אני חושבת, תקן אותי אם אני טועה, זה לתת פתרונות, לתת יותר מידע, לעזור להבין מערכות בצורה יותר טובה, כדי שרופא יוכל לקבל החלטה. אני לא חושבת שזה יעיף את הרופא.

אייל דוד: [32:09] אני לא חושב שזה יעיף את הרופא, אבל קראתי דווקא שכל עניין הרובוטיקה הרי נכנס מאוד מאוד חזק להרבה סוגים של ניתוחים. תראה, כי אין מספיק רופאים,

עדי לבנון: [32:17] אז זה משהו אחר, אבל זה לא כל כך אותו דבר בעולם הפיננסי. זאת אומרת, זה גם, דרך אגב, כי נגיד, שוב, השקעתי בחברה, נגיד, שאפשר להגיד בהרבה מובנים שה-AI יכול, לא לבוא במקום, אבל יכול מאוד לעזור למישהו, אנליסט שבודק עכשיו אם כסף שעובר הוא כסף כשר, לא כשר, כספי טרור, לא כספי טרור. אז כאילו לדמות עכשיו אנליסט עם אותם agents. אז כן, זה נכון, יהיו agentים שיעשו מלא דברים בעולמות הפיננסיים, אבל אני מאמינה שעדיין יהיה שם בן אדם איפשהו. In the final mile, איפשהו בלופ, יהיה איזשהו בן אדם. זה לא כמו, אי אפשר, כי הרגולטור לא יאפשר, לא כל כך מהר.

אייל דוד: [32:57] גם, שוב, אם אנחנו מדברים על כסף, אז יש פה יותר מדי כסף גם על ה... יש ארגונים יותר מדי גדולים. נכון. אני רוצה לשאול אותך, למה לדעתך, אבל בישראל לא מבינים מספיק, למה מבינים פינטק בצורה צרה מדי?

עדי לבנון: [33:11] למה סוג החברות הם כאלה? דיברתי על זה גם, כאילו, אני חושבת שזה, שוב, אתה מתחבר למה שאתה רואה. אין פה הרבה חברות, אין פה חברות שהקימו פתרונות ב-KYC. אולי AU10TIX, אולי, אבל בגדול אני השקעתי ב-Alloy, חברה אמריקאית, שכל מה שהיא עושה זה עקר את המשתמש, זה פתרון עקר את המשתמש, והם התרחבו כמובן ל-Fraud, ואיידנטיטי ודברים אחרים. הם רק מוכרים לארגונים פיננסיים. זאת חברת דאטה לכל דבר, שהם היו רוצים אולי להיות עם המכפילים של הסייבר, אומהר, אי פעם כאילו בצחוק, אבל בסוף הם חברת פינטק, כי הם מוכרים רק לבנקים עם פתרון לעולם הפיננסי. אני ראיתי את זה פשוט בא לידי ביטוי גם בחברה שאני השקעתי בה, שהיא נקראת Entryo, מאוד מזכירה לי את Alloy, מאוד מזכירה לי כמה חברות אחרות, היא קצת אפילו מזכירה את ארמיס, ארמיס עושה את זה ב-Security, והם עושים את זה בניהול הטק סטאק בשביל architect. זאת אומרת, עדי, איך זה קשור לפינטק? כי בנקים וגם חברות ביטוח, אין להם מושג איך לנהל את הטק סטאק שלהם, זה נשמע לנו הזוי. אבל הדאטה הזה והיכולת שלהם להבין מה הם צריכים, מה הם לא צריכים, איך להשתמש בטכנולוגיות שלהם, ותוך כדי שימוש ב-AI, זה משהו שהם עכשיו בונים, והם מוכרים לבנקים הכי גדולים בעולם. הם באו מ-Day One וידעו שזה הסיפור שלהם? שזה כאילו ה-Sweetspot שלהם? איך הם ידעו? את החבר'ה שיצאו? זה חבר'ה שעבדו המון שנים בעולם הפיננסי והבנקאות, ושם הם גילו את הבעיה, והם עפו על זה. זו חברה שקיימת תקופה, הם עברו גלגולים, כן? אבל היום הם על הגל, הם עושים עבודה מדהימה. וזו דוגמה גם איך רואים אותם בכל המיפוי הזה, המפות האלה של הסטארט-אפים, שמו אותם יותר ב-Data ואנליטיקס וכאלה, לא שמו אותם בהכרח בפינטק. אז אני לא בדיוק יודעת למה, אני חושבת שזה פשוט עניין של מה שאתה רואה ולמה שאתה רגיל, על זה אתה תתמקד. ואז לכן חושבים פינטק זה תשלומים בארץ, חושבים על הלוואות, חושבים על בנקאות, אולי שוק ההון. שוב, ביטוח, שואלים אותי כל הזמן, האם insurance tech נחשב פינטק, שזו הזיה ששאלו אותי את השאלה הזו בעיניי, אבל זה בסדר. כאילו, בסוף זה די חדש פה בארץ. אני ראיתי לפני כמה שנים שיותר חברות פינטק מסייבר נוצרו, הוקמו, יותר חברות פינטק מסייבר. עזוב שהייתה שנה אחת, שגם או שנה וחצי, שגייסו יותר כסף לחברות פינטק מסייבר, אבל גם היום יש יותר חברות פינטק ישראליות שעלו לשווי של מיליארד דולר. פינטק מסייבר מדינת ישראל. ויולה, לא מזמן הוציאו על זה גם כאילו משהו, הם גם עוקבים אחרי זה ורואים את זה והוציאו על זה חומר. זה לא רק אני אומרת כבר כמעט ארבע שנים. אז אני לא יודעת בדיוק למה, פשוט הסיפור הסייברי עובד מעולה. זה מתאים למדינת ישראל, זה סטארט-אפ ניישן, זה מהצבא, אתה יוצא ומקים חברות סייבר ומגן עליהן. זה הלך קדימה לכמה שנים בעקבות החצי שנה ויותר. נכון. ופינטק, כאילו, אתה אומר, ישראל, מה קשור? אבל זה כל כך מתאים, אנחנו כל כך מבינים בדאטה וקריפטוגרפיה וזיופים, ויש לנו את כל היכולות, גם מהצבא, אבל גם מסביב. כאילו, אנחנו כבר בנינו מוצרים ואנחנו נבנה עוד הרבה מוצרים שמאוד מתאימים לעולם של השירותים הפיננסיים וכל מה שקשור לנגיעה בכסף. תגידי, אז שאלה,

למה בישראל מפספסים את גודל ההזדמנות בפינטק

אייל דוד: [36:29] את רואה המון חברות, חברות, אני משער. משתדלת. בסדר, that's the job. מה בעצם הדבר שאת הכי כזה, הכי יכולה להגיד, כזה לתקן, שלוקה בחסר? כנראה שנלך לסטוריטלינג ולסיפור, בסדר? אצל יזמים.

עדי לבנון: [36:45] אצל יזמים שאת פוגשת עכשיו, לאחרונה, בחצי שנה. אז אני לא אגיד רק סטוריטלינג, זה מה שאמרתי מקודם, אני לא חושבת שהם עושים שיעורי בית. זה נשמע נורא מצחיק, אבל כאילו, אני לא מצליחה להבין, זה קצת כזה חזר על עצמו כמה פעמים בשיחה בינינו, כאילו, אנשים לא באים מוכנים. לא מתייחסים, כאילו, כמעט לא מתייחסים בכבוד למה שאתה עושה ולמי שאתה. אם כבר את החלטת שאת מקימה סטארט-אפ, למה את לא עושה בדיקה מה עוד יש שם בחוץ? איך את באמת שונה ממה שכבר קיים? איך את לא יושבת עם סתם קרנות, סליחה, בשביל לשמוע מהם, מה ראיתם שדומה למה שאני עושה? איפה אני מפספסת? איפה את יכולה לסגור לי את הלופ? במיוחד לקרנות... כאילו, לא כל פגישה עם משקיע חייבת להיות רק על גיוס כסף. אני גם כתבתי על זה גם משהו שגיקטיים פרסמו, כאילו, זה בסדר לפנות בשביל פשוט לשמוע מה קורה, לקבל פידבק. לא כל VC בהכרח יותר חכם או חכמה ממך, אבל אנחנו רואים כל כך הרבה דברים. גם היום יש כל כך הרבה דאטה אונליין, מה... זה מוזר. חשוב להוסיף שהם ייפגשו בשמחה, לפחות בדרגים האלה, כי that's a job. that's a job, בדיוק. Principals and associates for sure, partners אני לא יודעת, אבל לצעירים אצלם בטח. וזה גם אחלה כדי לייצר מערכות יחסים. בטח, לגמרי. אז זה אחד, אני חושבת שלא עושים מספיק שיעורי בית, ואז כן, זה חוזר לכאילו להבין בדיוק למה אתם, the why you, זה כאילו, מה זה, זה הדבר היום יותר מאי פעם. ואני חושבת שלא מספיק

מה חסר ליזמים היום: לא רק סטוריטלינג, אלא שיעורי בית

אייל דוד: [38:19] חושבים על הסבבים הבאים. כן, זה מאוד מעניין. כן. אפשר להרחיב על זה טיפה?

עדי לבנון: [38:25] אבל זה לא משהו חדש. כאילו, אני חושבת שהרבה פעמים יוצא לי לפגוש חבר'ה שלא חושבים על הסבבים הבאים. אני דיברתי הרבה פעמים על כמה חשוב לבנות target list, כאילו, באמת, ממש לקחת את הזמן להשקיע, לבנות את ה... למי לפנות? מי הכי רלוונטי וכדומה? מתוך הקרנות בתחומים שאתה או את, כאילו, מה בתחום הפינטק נגיד נוגע, אם זה קרן כזו או קרן כזו. והיום אני חושבת שיותר מזה, לא חושבים כאילו על איך אני מגיע לסיבוב, איך אני מגיע, מי ישים עליי כסף בסבבים הבאים? ואם אני חברת AI מגניבה היום, אז כנראה שיפנו אליי כבר וידברו איתי, זה קרה לי עם חברת הפורטפוליו שלי, וכאילו, מדברים איתם כבר על הסיבוב הבא. ומי יבוא אחר כך? ומי יבוא אחר כך? כאילו, ממש להסתכל קדימה ולבנות תוכנית. העולם יכול להשתנות עוד מיליארד פעם, אבל אם את או אתה לא מבינים מה הסיפור הגדול שעומד בפניכם, שלשמו אתם כאילו אשכרה עזבתם את כל מה שיש לכם, אתם עולים פה לרכבת הרים קשוחה ומתישה, תבואו עם תוכנית כזו, אפילו בראש שלכם, אבל עדיף to write it down. ולא יודעת, כאילו, זה נורא, נורא, נורא, נורא חשוב בעיניי, גם כדי לפתח את המערכות יחסים. מה רציתי לשאול? אני לא רוצה לשאול, תמשיכי. להבין איך, להבין פשוט שוב, מה ה-go-to-market? ה-go-to-market יביא את המכירות, שיביא את השווי, שיביא את המשקיעים, כאילו, זה הכול הולך ביחד. ומנכ"לים טובים מבינים את זה, כי מנכ"ל טוב זה מנכ"ל שגם יודע או יודעת לגייס כסף. עושה את הסיפור, עושה את השמוזינג קצת, הם יכולים להיות מוזרים, הם יכולים להיות אגרסיביים, יכולים להיות whatever וכל מיני דברים אחרים באופי, אבל יודעים לגייס כסף. ומבינים שהדבר הכי חשוב זה לקוחות, הכי חשוב זה לקוחות, התשובה תמיד אצלם, אבל על ידי זה שתדבר עם לקוחות ותביא, אתה צריך גם להביא גם את המשקיעים, את העניין מהם גם. זה הולך ביחד. זה נראה לי נורא נורא נורא חשוב היום.

למה Go-to-Market ולקוחות הם לב הסיפור

אייל דוד: [40:23] נראה לי גם שסתם דילגנו על זה נורא מהר, אבל את גם ממוקדת מאוד מאוד בחיסכון בכסף, תעבורת הכסף, להרוויח כסף. בטח. בעולם של AI הרי זה הכל עכשיו. נכון, ממש. יעילות, בשביל זה אפשר לקבל AI. נכון. הדבר השני, כן, את כל הזמן אמרת, חזרנו על זה, חזרנו, אבל כן, עדי, זה מה שמייחד אותך, נכון? את יודעת ממש טוב להגיד, כאילו, כנראה over time למדת את הייחודיות, נכון? שלך, אבל זה בעצם גם, כל מה שאנחנו אומרים פה הוא גם נכון לסטארט-אפ. ונכון לסטארט-אפ, כאילו, לזהות את הייחודיות שלי, וגם באמת את המטרה הגדולה הזאת עם הזמן. כן. זאת התוכנית בעצם. כן. אני חושבת שישראלים, כאילו,

עדי לבנון: [41:03] כמו שאמרתי, שלמדתי מהאמריקאים איך לבנות סיפור ואיך למכור את עצמי, ואתה יודע, חלק מש... שאלו אותי איך גייסתי קרן. בסוף אני מביאה את עצמי, את האמת, את הנתונים, אבל בסוף זה סיפור שאני מאמינה בו, ואז זה צריך לשכנע את האנשים שמולך. ואני חושבת שישראלים, מאוד יש קטע כזה של תהיה צנוע, אל תשוויץ, אל תעשה זה, ובעולם הסטארט-אפים זה קצת אחר, כי אנחנו כן צריכים למכור את עצמנו, אבל לישראלים זה מאוד לא נוח. יש משהו לא נוח בזה. זהו, ליהודים אמריקאים, דיברנו על חוצפה, אז הרבה יותר קל. אין להם חוצפה, אבל הם יודעים למכור את עצמם, ובעיקר יודעים למכור. הם ממש יודעים למכור. אז זה בעצם הפער הזה שגישרת עליו, לדעתך? אני חושבת שכן, למדתי ניואנסים. אני יודעת לדבר ישראלית, כמו שצריך, תכף עשית השכונה, וואטאבר, כמו שצריך, נראה לי, וגם מאוד מבינה היום איך לדבר עם האמריקאים. כאילו, אני עבדתי, אחרי שעבדתי בפינטק קולקטיב, עבדתי עם שני שותפים, שאחד מהם היה CFO של בלקרוק, ולקח אותם להנפקה. זו חברת ניהול הכספים הכי גדולה בעולם, נראה לי, עם 6 טריליון דולר מנוהלים היום, הוא ולארי פינק עבדו ביחד, הוא לקח אותם להנפקה. ואני ופול, לא מזמן דיברנו, ואנחנו ממשיכים לדבר, והוא עדיין אומר לי, וואי, אני לומד ממך עד היום. זה הזיה, הבן אדם הזה, איש מטורף. את מטורפת שאת שומרת על קשר עם כל האנשים האלה. חובה.

איך ישראלים צריכים ללמוד לבנות ולספר סיפור

אייל דוד: [42:25] איך את עושה את זה? כי בסוף, אני מסתכל, אכפת לי. את one woman show, אני מסתכל על זה מהצד, ואת צריכה, וואו, את עושה המון דברים. פרמיד. ואת מתחזקת, ואת גם מנהלת פה עסק בעצם, נכון?

עדי לבנון: [42:41] ואת עושה את המרקטינג, בסוף זה מרקטינג, נכון? אני ממש היום ניסיתי לתקן את האתר שלי. זהו, לא רציתי להגיד כלום. כי הוא התיישב, לא, משהו שם לא עובד, כן, אני יודעת, סליחה, מי שלא יצא איך ייכנס. אבל אפשר ללחוץ על ה... זה הכל בסדר? אני מנסה.

אייל דוד: [42:55] אבל... כן, זה אני. לטוב ולרע, יכול להיות שאני לא עושה מספיק כאילו אווירה. אבל איך את מצליחה לשמור על כל הנטוורקינג הזה בתוך כל האירוע הזה?

עדי לבנון: [43:03] אני רואה שנורא כהלכה, איך? זהו, אם זה לא טבעי, אני לא חושבת שזה הכי חשוב, דרך אגב. כאילו, לי זה חשוב, אבל אם אתה מסתכל על האנשים הכי מוכשרים בעולם, אני לא בטוחה שהם כל כך... אני לא יודעת. היית יכול להגיד על לא יודעת, מי... וורן באפט הוא לא דוגמה. נכון, הוא איש מאוד נחמד גם. ומאוד פרנדלי, כאילו, נראה, very social, אבל כאילו, טוב, האמת שזה very, זה מאוד משתנה. זה תלוי בדור ותלוי במה עוסקים, אבל כאילו, כי אתה יכול להגיד, אילון מאסק, לא נראה לי שהוא networking with הילונים. לא, אבל אם דיברת שנייה על Go-To-Market,

אייל דוד: [43:38] אז גם לסטארט-אפ וגם לבן אדם פרטי, נטוורקינג כנראה שזה הכל, ועוד עכשיו בעולם של AI הרבה יותר. אני לא קוראת לזה אפילו נטוורקינג.

עדי לבנון: [43:45] בדיוק. בשבילי זה, זה... סושיאלייזינג? כי זה, יש בזה משהו שלישראלי במיוחד, אני חושבת שזה נשמע כמו כאילו, אה, זה נורא מגעיל ומאולץ. זה לא מרגיש לי מאולץ. תראה, אני חושבת שלהיות בעולם ההייטק, בעולם הזה של קרנות וזה, ולהיות אינטרוורט, בן אדם שמקבל אנרגיה מלהיות לבד, זה באמת נורא קשה. האם אני מכירה שותפים ושותפות שהם אינטרוורטים ועדיין עושים עבודה מדהימה? בטח. והם עדיין אנשים חברותיים ואחלה והכול טוב ויפה, אבל יש, אתה חייב, אתה ממש צריך לאהוב אנשים לעשות את העבודה הזו. ואצלי, אני פשוט מבינה שאני לומדת המון מאנשים אחרים, יותר חכמים ממני, יותר טובים ממני. פול הוא, לדוגמה, איש הרבה יותר חכם, מן הסתם, עם אלה, כאילו, איזה בן אדם. ומי שעבדתי בפינטק קולקטיב, ועבדתי גם בארץ בפרינט קפיטל, סרגיי, יש לו ניסיון שלי אין. אנחנו אנשים שונים, יש דברים שהוא יכול ללמוד ממני, ויש דברים שלמדתי גם ממנו. ואני חושבת, כאילו, בסוף, אתה יודע, אנשים שואלים אותי, כאילו, איך את עושה את זה? איך את מקבלת החלטות לבד? זה לא קשה לך? כאילו, זה כל הזמן את עם עצמך. אני מאוד אוהבת להיות בעמדה היום שאני מקבלת החלטות לבד, אבל אני לא חייבת לקבל החלטות לבד. אני בעד לשמוע, להתייעץ. אני גם התייעצתי עם פול על כמה דברים, כאילו, על חברה ספציפית התייעצתי איתו, ומאוד נהניתי לשמוע את דעתו. ואני כל הזמן, ויש לי גם את ה-LPs שלי, אנשים שהשקיעו בי, אנשים חכמים, עם רקעים בעולם הפינטק, שאני יכולה להתייעץ איתם, לפנות אליהם. זה עוזר המון. אני חושבת שפשוט, אם לא שומרים על מערכות יחסים, אני חושבת שנורא קשה להתקדם. כאילו, בסוף, מה גברים אמריקאים עושים? בארץ יש לנו חבר'ה שהיינו איתם בצבא, ושהיו איתך אולי, שאוהבים, לא יודעת, מכבי או הפועל, כמוך, וזה עוזר. סבבה? ויוצאים לדרינקים, ויוצאים לזה, ו... בארצות הברית זה פוטבול וספורט, ו-MBA, ובסוף, בסוף, בסוף צריך לעבוד. צריך לעבוד בזה, וזה נשמע רע להגיד לעבוד בזה. אני מאוד נהנית מזה. אני נהנית מזה, ואני אוהבת שאני יכולה לראות את החבר'ה שעבדתי איתם בפינטק קולקטיב פעם במיליארד שנה באיזה כנס, וזה עדיין חיבוקים וסחבקות, כאילו, ראיתי אותם אתמול. א', וזאת אני, אבל אני חושבת שגם זה הדינמיקה שחשוב לי לשמור. ואני חושבת שבאמת, זה גם עצה שהייתי נותנת, כאילו, לוודא תמיד, גם כשאתה עוזב מקום, זה אף פעם לא נעים, זה אף פעם לא טוב, אבל לשמור תמיד על, כאילו, קשר טוב. לעבוד ב... שוב, לעבוד בזה זה נשמע רע בעברית, אבל להשקיע בזה זה נשמע יותר טוב, יותר חיובי אולי? אני חושב שזה חלק מהעבודה. לא, לא, לא, לא עבודה. אבל זה גם חלק מה... אני רוצה להגיד שזה חלק מההתפתחות האישית והאנושית והעסקית. אני באמת חושבת שאי אפשר, כאילו, בדיוק אמרתי לך, 15,000 אנשים נראה לי עוקבים אחריי, פלוס כבר בלינקדאין. למה? כי כנראה משהו בדינמיקה ומה שאני משדרת, משתפת, מעניין אותם. למה אני פה בפודקאסט? משהו שאמרתי, שידרתי, עניין אותך ואתה חושב שיתרום למאזינים שלך. לי מאוד חשוב תמיד להביא ערך. אני מאמינה שכל מי שפגשתי בדרך מביא לי ערך. זה לא משהו אגואיסטי או כאילו, מה אתה עושה לי, מה אני עושה לך. לא בקטע כזה, אבל אנחנו בסוף, אופס, הזזתי את זה, סליחה. טוב, אני שוב נשמעת רוחניקית, אבל בסוף באמת זה אנרגיה וידע. אני מקבלת ממך ידע, אתה מביא לי ידע מהניסיון שלך, מהרקע שלך. כאילו, ככה זה. אז איזה כיף זה. איזה כיף שאפשר להכיר אנשים מטורפים ולעבוד איתם וללמוד מהם,

איך מקבלים החלטות לבד בלי להיות לבד

למה מערכות יחסים הן חלק מהעבודה

אייל דוד: [47:35] ולא הייתי מזלזלת בזה לעולם. ממש. אחלה עצה. אני אגיד גם שמה שאני אהבתי, א', זכרתי אותך מלפני, אבל מה שאני מאוד אהבתי זה הגישה התכלסית. אני חושב שזה מה שאת משדרת מאוד, ועם פואנטה. אז אני מאוד אהבתי את זה. אז מה שאני חושב, זה כך. קודם כול, הייתה שיחה מאוד מעניינת בעיניי. תאמין. למדתי הרבה, גם אם דיברנו על אנרגיה ולמידה, וגם האנרגיה אינטרנט. תגידי לחבר'ה שרוצים לפנות אלייך,

עדי לבנון: [48:06] מה עכשיו הדברים שהכי מעניינים אותך? אז אני אומרת את זה באמת בכל מקום. אין, אין... אז אני אחזור ואגיד, תבואו בבקשה אחרי שעשיתם שיעורי בית, בסדר? למה את לא מייצרת על זה תוכן, דרך אגב? על מה? כל הזמן רוצים שאני אייצר תוכן. את אמרת שאת רוצה לייצר תוכן. אני רוצה, ואני ממש רוצה. אני רוצה לכתוב, אני אוהבת לכתוב, אני חושבת שאני כותבת די מעניין, לא מגיעה לזה. נגיד ויהיה לך זמן. חשבתי לעשות פודקאסט, חשבתי על זה. כאילו, אני מתה לעשות יותר תוכן, אבל גם בסוף אני צריכה להשקיע, ואני צריכה לבחור חברות, ואני צריכה גם ש... לעזור לפורטפוליו. אבל אם חבר'ה יבואו אלייך יותר מוכנים, כי הם עברו דרך איזשהו תוכן מדויק שאת כתבת... מה אתה מתכוון בתוכן? כאילו, להגיד להם

אייל דוד: [48:47] איך לפנות אליי? לא. לזה מה הכוונה? אוקיי. יש את הבייסיקס שאת מצפה לקבל מחברה שמגיעה אלייך,

עדי לבנון: [48:54] אחרי שהיא עשתה לפחות איזשהו משהו. אני אגיד לך מה חשוב לי לראות. אחד, מן הסתם רוב האנשים שפונים אליי כנראה באים מעולמות הפינטק. לא כולם, אבל הרוב כבר שם. ואז, סליחה, אסור לשתות סודה, סליחה. אם כבר באים מהעולמות האלה ובאים מעולמות הפינטק, אז כנראה כבר הם רוצים לעבוד בתחום שכבר מוכר להם, ידוע להם, כבר היו שם, הכירו את הבעיה, זה לא חדש להם, ואז השיח הוא בהתאם. לא רק שהם מבינים את התחום, גם כנראה הם כבר עשו קצת go to market, זאת אומרת, כבר יש להם design partners. הם כבר מדברים עם הלקוח. סליחה. הם כבר קיבלו, הם כבר קיבלו פידבקים. אז ברגע שכבר הם קיבלו פידבקים, אז השיח הוא אחר. אני גם יודעת איך אני יכולה לעזור. כי אם אומרים, נגיד, דיברתי עם חברה אחת, שתיים, שלוש, אני אומרת, טוב, בעצם אני יודעת מהרולודקס שלי, שאני מכירה אנשים שעומדים בחברה 4-5-6, שנורא מזכירה את 1-2-3, אני אוכל לחבר אתכם. אני אוכל לעשות היכרות. ואז אני גם עושה שני דברים: אני עושה לעצמי דיו דיליג'נס ככה, ואני גם עוזרת להם. אז כאילו, אני לא יודעת אם זה בדיוק עונה על השאלה, אין לי תחום ספציפי שמדליק אותי יותר או פחות. אני חושבת שזה יותר עניין שבא לי שיזמים יבואו אחרי שהם כבר עשו איזשהם שיעורי בית. אני הכי בכיף אשב איתם, כאילו, עשיתי אתמול או שלשום, אני כבר מארגנת כזה, כבר 5 מפגשים כאלה, של Israeli fintech happy hour. אני התחלתי את זה, אני חושבת שאני הראשונה והיחידה שהתחילה את זה בארץ, והבאתי איתי עוד קרנות, פינטק, אבל לא רק. והאחרון שעשיתי היה עם Deloitte, והיה מעולה, והמטרה היא שחבר'ה שחושבים להרים משהו חדש, מתעניינים במשהו חדש, או ב-co-founders, או כבר יש להם רעיון, והם רוצים לגייס כסף רק ב-early stage, שיבואו וידברו. והמון אנשים פנו אחר כך, עדי, בואי נשב. אני לא יודע מה קורה איתי, יש לי אבל רעיון, אני רוצה להקים. אני רוצה להתייעץ איתך, מה את חושבת על תחום X, תחום Y? אני אוהבת להיות שם, אני רוצה להיות שם, וזה אנשים שבדרך כלל אבל כבר מכירים את התחום, חיים את התחום, עבדו בפינטק כזה או אחר, או בכמה חברות פינטק, ואז כאילו השיח הוא אחר, ויש לי גם איך לעזור להם. לבוא אליי כאילו, לא יודעת. אז זה שמענו את זה גם לאורך כל השיחה. שמה? תעשו את השיעורי בית, במקרה הזה לכו תדברו עם השוק שלכם, לכו תקבלו. אבל זה לא ככה בכל תחום? בסייבר, ברפואה, בכל דבר. כאילו, זה נראה לי מוזר שאני שואלת, כאילו, מדברים איתי, ואני כזה, אבל אתם לא מכירים את חברת ככה וחברת ככה, אז איך זה שונה? לא, אנחנו שונים כי הטכנולוגיה שלנו בלה בלה בלה, וואטאבר. אז זה לא מספיק. Go ask the market how you're better. גם עוד דבר שאני שמה לב אליו, כאילו באמת שאני חושבת שהוא קריטי, שאני שמה לב, וזו בעיה גדולה, שלא מספיק מבינים את הערך לארגון. עכשיו, זה נשמע כאילו דאב שזה עושים MVP, אבל רגע, אם אתם כבר מדברים עם design partners, כל כך חשוב לעשות customer survey. סתם, אתה לא בא ומנסה למכור, אתה מנסה לשמוע. מה הכאב שלך? מה לא עובד לך היום? איך את דואגת לזה היום? מה היית רוצה שיהיה אחרת? וככה, תוך כדי, אתה מבין ככה איך המוצר שלך צריך להיראות, ותגידי, אם היה לך עכשיו פתרון, כמו שאמרת, שיש לו 1, 2, 3, כמה היית משלמת על זה? וכמה עולה לך מה שאת עושה היום? אה, יש לך 5 תוכנות? וואו, כמה זה עולה לך, ומאיפה התקציב, ומי משלם? כי באמת, אני חושבת שכאילו, אני כל הזמן אומרת את זה גם מבחינת ראיונות עבודה, אבל גם היום בעולם ההייטק, למכור מוצר ולקבל לקוח, אתה מתומחר בהתאם לחשיבות שלך לארגון. אתה מתומחר בהתאם למה שאתה פותר לארגון, ואת כעובדת מתומחרת בהתאם לערך שאת מביאה לחברה. נקודה. אם מישהו נותן לך דף נייר להעסיק אותך ונותן לך משהו מתחת לשוק, ככה הם רואים אותך.

איך עדי עוזרת ליזמים דרך חיבורים ו-due diligence

למה customer discovery אמיתי חשוב לפני שמוכרים

אייל דוד: [52:49] נקודה. וואו, עטפת את זה, מה זה יפה. אבל זה נכון. ממש. וזה משלב גם הקשבה, אבל גם למידה, אבל הקשבה, נכון? כן, כאילו, ברור, כן, אבל להיות במצב שאתה,

עדי לבנון: [53:03] זה, זה, אתה יודע מה? זה הקשבה, כן, ובתוך, למה אתה אומר הקשבה? זה יפה שאתה אומר את זה כי זה דורש סבלנות. כי אני, לא לדחוף רק, כאילו, רגע, שנייה, תקשיבי.

אייל דוד: [53:12] אני לומד עכשיו על תחום אחר. אוקיי. איזה תחום? שוטף. דיברנו, אנרגיה. בסדר. אה, נכון, נכון, נכון. לא ניכנס לאיפה, אבל... לא, אבל אנרגיה, כאילו, ממש מזבל אמרת, לא? לא, לא, אני לא אמרתי משהו. לא, מי אמר לי משהו? סליחה, זו הייתה שיחה אחרת. וואו. לא, אנרגיה של מה? סולארית? רגע, מתחדשת. מגניב. דווקא לכיוון של אגירה. אבל אני הרבה פעמים, אפילו אם אני יודע את התשובה, אני סותם, כי... בדיוק. כל בן אדם אחר יגיד לי משהו, ואני רוצה, כאילו, להקביל בין הדברים, ואני רושם לי אותם, ואני מפתח אותם אחר כך. אז אתה שואל אותי איך אני שומרת קשרים ולמה? בדיוק כאילו זה, תראה איזה כיף.

עדי לבנון: [53:49] להקשיב לאנשים ולקבל מהם מידע, וכן, כאילו, זה חשוב.

אייל דוד: [53:56] כן, וחשוב, חשוב, אני חושב, לאמן את השריר הזה. נכון. זה ממש קשה, במיוחד לנו כישראלים.

עדי לבנון: [54:03] כן, כי אנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכל. אני לא חושבת שאני יודעת הכל. להפך, אני חושבת שאני ידעתי, אני מרגישה שאני יודעת מספיק בשביל לעשות את מה שאני עושה, אבל, היזמים יודעים הרבה יותר טוב ממני, אני כל הזמן קוראת, אני כל הזמן שואלת שאלות, אני לא מתביישת להגיד שאני לא מבינה, תסבירו לי שוב מה הכוונה, מה זה אומר.

אייל דוד: [54:26] זה גם אחד השרירים שצריך לאמן, לא לפחד להגיד, וואללה, אין לי מושג. לא יודע, לא בטוח. זה לא אומר... טוב, רגע, את של גיל, אני מסכים איתך.

עדי לבנון: [54:34] מייבי. זה משהו שאני מאוד מנסה להעביר לבת שלי גם, כאילו, זה לא צריך להיות מושלם. הכל בסדר, מותר לטעות. אבל כן, זה משהו שצריך לעבור עם הגיל ולקבל את החוסן הזה ולאמן את השריר הזה, שזה בסדר לא לדעת. מצחיק, אני עובד על זה המון עם הבת שלי כשאנחנו עובדים עם AI. בת כמה?

אייל דוד: [54:54] היא בת שמונה. או וואו, כל הכבוד. מותר לטעות, וכאילו... מה זה מותר? זה חשוב. זה גם, אין טעות. אבל זו לא טעות שלך, זו טעות שלו, או שלי. אה, כן? של המערכת, כאילו? כן, קשה לה עם זה.

למה מותר לטעות, ואיך לומדים מזה

עדי לבנון: [55:06] כאילו, אנחנו לומדים עם זה שזה בסדר לטעות, ואנחנו מבינים, ואנחנו נדייק יותר, ורק ככה מתקדמים. אני חושבת שהמילה טעות והמילה כישלון, אין להם קיום בכלל. שום דבר לא טעות ושום דבר לא כישלון. כל דבר זה למידה בדרך, מה שדיברנו. בסוף זה לא קשור רק לתוצאה. הדרך הזו היא חשובה. כל אתגר נועד בשביל ללמוד ממנו. אז כל דבר הוא למידה, וכל דבר מקפיץ אותך לשלב הבא. אני מאמינה שכל דבר גם קורה מסיבה, אבל זה אפשר לשים בצד, לא כל אחד בהכרח מאמין בזה, אבל לא יודעת, אני מאמינה בזה. אין טעות, מה זה טעות?

אייל דוד: [55:41] עדיין, אני חייב לשאול אותך, לפני שנסיים, מה את שומעת? מה את ממליצה? מה הדברים האלה שאמרת שאת שומעת בעצם? וואי, אני לא אביך את עצמי עד כדי כך בפודקאסט הזה, אבל... מכיוון?

עדי לבנון: [55:55] אני, הפיד שלי באמת מלא בפפ-טוקס כאלה. מארק מנסון, שכתב את The subtle art of not giving a F.U.C.K. ואני מקשיבה גם ל... עוקבת אחרי אוסקר מלכה, שהוא ישראלי, ואני עוקבת אחרי ריי דאליו, ואני עוקבת אחרי נו, מל גיבסון, מל גיבסון? לא. מל גיבסון, מל רובינס, נראה לי, שיש לה פודקאסט, ואני מקשיבה גם כמובן ל... באמת המון אנשים ש... וגם יש את הבחור הצעיר הזה שבא ושואל, excuse me, how did you get rich? Hard knock life או משהו כזה, בחור שעוקב אחרי אנשים עשירים ושואל אותם כמה שאלות. אני ממלאת הראש שלי כל הזמן בסביבה באנשים שהם כל הזמן חושבים על איך להתפתח, איך לגדול, איך לצמוח, איך לקחת סיטואציה ולהפוך אותה לטובה, איך מחשבה חיובית. ואני אומרת לעצמי את הדברים האלה גם כן, כי אני, כמו שאמרתי, אני, אני כל כך קל לנו, במיוחד לישראלים, אבל בני אדם בכלליות, עם כל הקשיים, יש קשיים, יש אתגרים, כל כך קל להגיד, אה, החיים קשים. במיוחד כשאתה רץ לבד בתור יזם, אני ממש מבין את מה שאת אומרת. כן, אבל למה לי לעסוק, כאילו, אני בוחרת לקום, יש ימים קשים. ברור שיש ימים קשים. סטטיסטית, גם יהיו לך לא מעט ימים קשים בשנה. אבל אני בוחרת, ועובדת על זה ממש קשה, אבל בוחרת לקום כל בוקר, ואני שמה לי שירים שאני אוהבת, שמרימים, ודברים שהם כאילו, ואני רוקדת מלא בבית שלי. לרקוד זה חשוב, אני חושבת שזה מוציא מלא דברים חיוביים. אני אוהבת לרקוד בכלליות, וכאילו, כל דבר שמרים את המיינדסט, כי זה כל כך קל, וזה לא שזה כאילו, זה נורא קל לדבר על זה היום, כי היום אני גייסתי את הקרן, אבל בואו נראה מה היה בקרן 2, וקרן 3, וקרן 5, ו... מי יודע? חיים כל כך דינמיים. ואני יודעת מה אני רוצה, אני יודעת מה עושה לי טוב, אני יודעת מה היעדים שלי, ואני יודעת היום שאני באמת, מה שאני באמת רוצה, אני יכולה להשיג. וזה אולי יהיר נשמע, זה, זה, אני חושבת שזה כאילו, אני חושבת שזה אהבה גדולה עצמית, וכאילו, זה בא ממקום שכאילו, ביטחון נטו גם ב... לא יודעת, כמו שאמרתי, כל דבר קורה מסיבה. מה שאתה רוצה, אתה יכול להשיג. יש לזה, יש דרך, אבל מה שרוצים אפשר להשיג, אם יודעים מה רוצים. כן, ארנולד שוורצנגר בנה מזה שלוש קריירות, נכון, אז כאילו, זו תגובה. אני חושבת שרוב האנשים פשוט לא יודעים מה הם רוצים, אז הם לא משיגים את היעד, באמת. אני חושבת שזה הרבה מאוד מזה, ואני לא הראשונה שאומרת את זה. אפילו אופרה וינפרי אומרת את זה, most people don't know what they want. אז איך אתה משיג יעד, ואיך אתה מצליח לשמור על חשיבה אופטימית, ו-resilience, ולקום כל בוקר ולעשות את אותו דבר שוב ושוב ושוב, אתה רק מצליח לעשות את זה שיש לך מטרה ויעד, ואז עובד על איך ליהנות מהדרך הזאת. אז תיסגרו על היעד שלכם. כן, אני חושבת שרוב הישראלים יודעים מה הם רוצים, ורוב היזמים יודעים מה הם רוצים. לא כולם חשבו גם על ה... לא תמיד צריך לדעת איך להגיע לשם, אבל אני חושבת שאנחנו, אתה בונה חברה, צריך שיהיו לך צעדים לקראת. החיים יקחו אותך לכל מיני כיוונים, אבל לעבוד עם תוכנית זה ממש חשוב. עדי, היה מהמם.

מה עדי מכניסה לראש כדי לשמור על מיינדסט חיובי

סיכום: לדעת מה רוצים, גם אם עוד לא יודעים איך להגיע לשם

אייל דוד: [59:33] תודה רבה, היה כיף. אנחנו נשאיר את הלינקדאין שלך, אם ירצו לפנות. בכיף, ואהבה גדולה, כן, כן. מעולה. יאללה, תודה רבה. תודה. ביי ביי.