תמלול: ״עזבתי את הפיגמה ויצאתי לשטח, זה שינה לי את הכל" | עמית סלוצקי (Trullion)

היכרות עם עמית והרקע שלו בפרודקט

Eyal David: [00:02] עמית מה קורה? בסדר גמור, מה שלומך? מצויין, ככה גם נתתי אינדיקציה לבין כמה אני ממה קורה, אז תגיד, אז עמית שהגיעה אלינו כדירקטור אוף פרודקט מטרוליון, בוא תספר בבקשה טיפה על כמה תחנות שבעצם הביאו אותך לשיחה הנוכחית.

Amit Slutzky: [00:22] אוקיי, אז קודם כל נתחיל רגע בהיכרות מי אני, אז קוראים לי עמית, אני עובד בפרודקט כמעט עשר שנים, שלי שלוש בנות, אשתי בצבא, בקבע הרבה מאוד שנים.

Eyal David: [00:40] אנחנו נפגוש את זה עוד מעט בהמשך הסיפור, נכון?

Amit Slutzky: [00:43] כן, אני מניח שאיפשהו זה יפגוש איתנו. אז התחלתי בעולמות של סייבר, איפשהו ב-2012, כשסייבר עוד היה מאוד מאוד בחיתוליו, לאחר מכן עברתי לכל מיני חברות אחרות, בין אם זה אי-טי, קצת טראבל טק, ולפני שלוש וחצי שנים נחתתי בטרוליון, התחברתי עם מנהל מעבר שלי, בפעם השנייה, אז תמיד כיף. והיום אני מוביל קו מוצרים בטרוליון שמשרת אקסטרנל אודיטורס, חברות אודיט גדולות.

Eyal David: [01:18] דילגת כאן בעצם על תקופה שהיית בארצות הברית, נכון? שאלי איך הוא נרחיב, זה גם הנושא שבאת לדבר עליו. אז אולי שניה, בוא נניח את זה בצד, בוא אולי תספר לנו שניה מה טרוליון עושה.

מה Trullion עושה ולמי היא מוכרת

Amit Slutzky: [01:30] סבבה. אז טרוליון מפתחת מוצרים לעולמות האקאונטינג. בעצם שתי קווי מוצר טיפה נפרדים, אבל מתחברים ביחד. מוצר אחד לעולמות של אופיס אופט די סי-אפו, ומוצר שני לעולמות של אקסטרנל אודיטורס. חברות כמו EY, ועוד חברות גדולות בעולם הזה. טרוליון קמה לפני מספר שנים, חברה שהיא AI פרסט, מדי-וואן היה לנו AI. בהתחלה היה פתרונות עבור ליס-אקאונטינג, ולאט-לאט הרחבנו את ההצעה לתרחבות בעולמות של ה-CFO, זרע בניו-רקוגנישן, ועוד מוצרים חדשים. ולפני כמה שנים פתחנו קו מוצר חדש עבור אקסטרנל אודיטורס, ובעצם לקחנו יכולות שנצברו עם השנים בעולמות של ה-CFO, ואמרנו, היי, אנחנו יודעים שהאזורים האלה מאוד נפגשים באיזשהו שלב, אז בואו ניקח את מה שאנחנו מכירים מהעולמות של ה-CFO, ובעצם נציע את זה גם לעולמות של אקסטרנל אודיטורס. זה כרגע קו מוצר שאני מוביל, בשנתיים האחרונות אני מוביל אותו. אה...

Eyal David: [02:46] נדה, איזה יופי. אה, תגיד, בואו ניגע בזה קצת, אני לא מכיר מספיק את התעשייה, ואז אנחנו בעצם נחזור לשלנו. אז בעצם הלקוח הוא ה-CFO, בחברות שבעצם זה מדהים, כי כאילו הכסף עובר משם, אז קל גם לא הכי אחר הוא היי בעצם, אז אתם בעיקר מתמקדים בייעילות, נכון? כן. וטראסט כנראה גם?

Amit Slutzky: [03:07] זה התחיל ב... היה איזשהו קומפליינס ווייב, בעולמות של איס אקאונטינג לפני מספר שנים, ובעצם כל הנושא זה מאוד מאוד מורכב, ולוקח הרבה מאוד זמן, אז אמרנו, אוקיי, יש איי-איי, בואו נעשה את זה הרבה יותר יעיל, וגם הרבה יותר מדויק. בעצם היכולת לקרוא מסמכים, לחלץ ממידע, ולהעביר אותם בעצם לשלב הבא של התהליך, על מנת לייצר את החישובים החשבוניים בצורה עקבית ומדויקת, בצורה מהירה ויעילה יותר.

Eyal David: [03:36] זהו, היו מלא חברות בתחום הזה, אני זוכר. שמח לשמוע שאתם נשארתם ועוד מתרחבים. מגניב. עכשיו אנחנו נהפוך שנייה תקליט. אז בעצם, במהלך התפקיד אתה מצאת את עצמך, אתה יכול לספר על זה, מצאת את עצמך בארצות הברית, נכון?

המעבר לארה״ב והתפקיד הקרוב ללקוחות

Amit Slutzky: [03:52] כן, אז התחלתי לטרוליון לפני שלוש וחצי שנים. כמה חודשים אחרי שהתחלתי, פתאום מגיעה לאשתי הצעת אפשרות לעשות סוג של רילוקיישן, רק מהצבא לוושינגטון בארצות הברית. ואני זוכר שאמרתי לה, אוקיי, יאללה, בוא נלך על זה, נראה לי שזה יהיה מעולה. וכאשר עברנו לארצות הברית, לוושינגטון, אז בעצם עברתי סוג של מתפקיד פרודקט קלאסי, לתפקיד ב-go-to-market, שבעצם להיות סוג של sales engineer פלוס, נקרא לזה.

Eyal David: [04:29] עברת מאוד קרוב בעצם ללקוחות.

Amit Slutzky: [04:31] בדיוק. אז עברתי מאוד מאוד קרוב לקוחות, ופגשתי המון לקוחות, ובעצם לקחתי מוצר שבניתי, וגם בחרתי אותו ללקוחות. והחוויה הזאת היא חוויה שמשנה מאוד את הפרספקטיבה של איש מוצר בעצם, כי זה לא רק פיצ'רים ודיסקאברי ותהליכים מאוד מובנים שיש לנו היום, שאנחנו עושים אותם מישראל, יחסית ברימוט, תלמוה לקוחות, אלא זה פתאום חוויה שונה שבו אתה עושה דיסקאברי, אבל בצורה שונה, והמטרה שלך היא למכור את המוצר כאן ועכשיו, ולא רק, אוקיי, בואו נחשוב איך הרודמפ שלנו נראה בעוד שנה, בעוד שנתיים, בעוד שלוש. אז חוויה מאוד מאוד משנה. אני אגב ממליץ לכל איש מוצר שיש לו את האפשרות לעשות משהו כזה, זה מאוד מלמד.

Eyal David: [05:31] אני אפילו אספר שאנחנו דיברנו, בדיוק כשחזרת לארץ או משהו כזה, ואמרת לי, היי, חיפשנו נושא, דיברנו וזה, אמרת לי, היי, עשיתי בעצם טוק בחברה, ויש מצגת, קראת לזה, כאילו, משהו עם סוגי תרבויות, אני זוכר, ואמרנו, טוב, אמריקאי הוא לא כל אמריקאי, כאילו, יש הבדלים בעצם, בוא נדבר על זה, זה נורא מעניין. אני זוכר שהמצגת גם התחילה בעצם בך, מתייל, אז נורא התחברתי לזה. אז בעצם, זה גם המהות פה, זו התובנה המרכזית שגילית בעצם?

למה תרבות וטראסט קריטיים לאנשי מוצר

Amit Slutzky: [06:03] זה אחת התובנות הבאמת משמעותיות שגיליתי. בסוף, אנחנו כאנשי מוצר, אנחנו צריכים להיות מחוברים מאוד מאוד לשוק, ולייצר טראסט מאוד רחב עם הרבה מאוד אנשים. בעוד שלרוב עם R&D, אנחנו יושבים בישראל, יש בנו משרד, שותים קפה, יש אפי אהו מדי פעם, אנחנו מצליחים לחבר את החיבור, להתחבר בצורה מאוד טובה. אבל כאשר אנחנו עולים לשיחת זום עם איש מחירות, או עם לקוח שאנחנו עושים דיסקאברי, אנחנו לא באמת יודעים לייצר את הטראסט הזה הרבה פעמים אל מול אותם אנשים. עכשיו, ברגע שאין לנו טראסט מאוד גבוה, אנחנו נכנסים למקומות שבהם אנחנו שומעים או מה שאנחנו רוצים לשמוע, או שאנחנו טיפה לא מבינים את כל התמונה הרחבה, ואז אנחנו עושים טעויות, או בהבנה של הטרנדים. ובעצם, אחת התובנות שהיו לי זה, אוקיי, אז בוא ננסה להעמיק את הקשר, בוא ננסה לדבר בשפה שלהם, כדי שבעצם נוכל לקבל את כל התמונה הרחבה, שנוכל להבין את הניוואנסים הקטנים, על מנת בעצם או לדחוף דברים שאנחנו מאמינים בהם, או לעשות דיסקאברי הרבה יותר איכותי ועמוק, וליצור קשר אישי עם אותם פרוספקטים, או לקוחות, או אנשי מחירות, אנשי שיווק.

Eyal David: [07:36] אפילו סטייק הולדר, אם אתה אומר בעצם.

Amit Slutzky: [07:37] סטייק הולדר, זה אחד הדברים שמאוד מאוד עזרו לי בטרוליון, זה לייצר חיבור מאוד עמוק עם ה-go to market.

Eyal David: [07:49] אז מה שאנחנו נעשה עכשיו, זה בעצם שעמית הולך להמלק את המצגת, אני לא יודע איך אנחנו נשים אותה, אבל אנחנו בעצם הולכים לעבור כאן משהו כזה. בסדר, אתה יכול להתחיל לרוץ. אני אשאל שאלות מזה פעם.

Amit Slutzky: [08:01] בסדר, גמור. אז קודם כל, למה בעצם מכפת לנו מקולצ'ר? כאילו, כולנו מדברים על תרבויות, ונכון, תמיד יש את ה... עם האמריקאים, אל תדברי על פוליטיקה, וכל מיני חוקים מאוד מאוד ברורים ואובייסט. אבל בוא ניקח את זה רגע לצד אחד קדימה. כלומר, לנו יש אג'נדה מסוימת שאנחנו רוצים לדחוף, אנחנו מאמינים בויז'ן מסוים, ואנחנו רוצים לייצר טראסט והבנה של הביזנס. אנחנו רוצים לתת לכל הסטייקולדרים שלנו, סטייקולדרס, את היכולת להבין מה קורה בתהליך, ולא רק להיות צרחן הקצה שלא מורב בתהליך. ההבנה הזאת של מה אנחנו רוצים לעשות, ואיך להגיע אליה, בעצם עוזרת לי מאוד ברמה היומיומית, על ידי זה שאני מבין את התרבות שלהם, על ידי זה שאני יכול לדבר איתם בשפה כזאת, שהם מבינים, וזה לא משהו טכני. אוקיי, זה האייטמים הבאים ברודמפ שאנחנו הולכים לדלבר ב-Q1, Q2, Q3, Q4 וכו'. אלא, לעשות את השיחה, להבין איך הם צריכים לקבל את המסר הזה, איך זה עונה להם על הדברים. וכדי להגיע למקום הזה, שאנחנו בעצם יודעים לדבר איתם באותה שפה, אז אנחנו רוצים להבין טיפה את התרבות שלהם. אני יכול לתת דוגמה רגע מעניינת מעולמות של AI, הרי כולנו בסוף, כל היום מדברים על AI ו-AI. אז היה לי איזשהו ביזנס טריפ לסן פנסיסקו, וכמובן, סן פנסיסקו כולם מכירים, והתחלנו לדבר עם אנשים על AI, וכולם מדברים איתנו ברמה מאוד מאוד מתקדמת, וחושבים לאן זה יכול להגיע בשלב הבא, ודברים מעניינים ורעיונות, והכול מצוין. ואז הלכתי לפגוש מישהו מקנזס, ופגשתי אותו פיזית, ואני מדבר איתו, והתחושה שלי שהוא, הוא מבין ש-AI זה משהו, אבל זה לא באמת מעניין אותו. מה שמעניין אותו זה, אני רוצה שהאנשים שלי יהיו יותר יעילים. זה פחות משנה לי הדברים הסקסים של AI ו-EVL'ים, וכל הדברים, המילים ה-buzzwords האלה שאנחנו אומרים ביום-יום, אלא בוא תעזור לי ותסביר לי איך אני יותר יעיל. בוא תעזור לי להסביר לאנשים שלי שה-AI לא יחליף אותם.

AI, לקוחות שונים, ומה באמת מעניין אותם

Eyal David: [10:41] תגיד, ובעצם מעבר לזה שהוא היה כנראה יותר תכלסי, למרות שאני לא בטוח שהוא היה כזה, אבל הוא יותר חתר בעצם לאפטר שהוא מחפש. תגיד, דיברת על קולטר, אז בעצם בגישה שלו, בהתנהלות שלו מולך, מה היה השוני שהודשת?

Amit Slutzky: [10:58] אז ההתנהלות שלו הייתה מאוד שונה ונעימה. היא הייתה הרבה יותר פתוחה מאשר, מאשור אותם אנשים בסן פנסיסקו, שהם ידעו הכל, והם דיברו בצורה מאוד מאוד שונה. היו מאוד מנומסים, אבל דיברו מאוד שונה שהם רוצים ללמד. לעומת אותו בחור מקנזס, או אני יכול לתת גם דוגמה על מישהו מתנ-סי, שבכלל מאוד התנגד ל-AI ואמר לי, אני לא רוצה ש-AI יחליף אותי, אז בוא תעזור לי להעביר את המסר. אבל הם רצו יותר ללמוד, הם רצו יותר להבין איך הם לוקחים את ה-outcome הזה של-AI ובעצם משדרים את זה הלאה. איך הם עוזרים לאנשים שלהם להבין שהם לא, שלא יחליפו אותם, אלא שהם רק יהיו טובים יותר. ובעצם התפיסה הזאת, היא הייתה שונה בצורה משמעותית, אבל אפילו אם נלך רגע לתוכן השיחה, בעוד שאם החבר'ה בסן פנסיסקו, או אפילו בניו יורק, זה לרוב נעשה, או בכנס מקצועי, או קצת באפטר פארטי של איזה כנס, אם הבחור מקנזס, לצורך העניין, זה היה במסעדה. או בחור מאוהי, שישבתי לפני חודשיים, שלושה בניו יורק, באורחת צהריים במסעדה ישראלית, והוא התחיל להסביר לי על מה חשוב לו ולארגון שלו עם-AI. וזה היה בצורה מאוד מאוד משמעותית, הרבה יותר איטית, הרבה יותר רגוע, והרבה יותר מחושבת.

Eyal David: [12:34] אני כאילו רץ תוך כדי על המצגת, ואני רואה, וואו, אחלה מצגת. אז אני רואה שנגעת פה למשל, סמולטוקס, על מה מדברים, אוקיי, אז יש הבדלים. אז נגעת פה בישראל וצרפת, ואני רץ, אני רץ, אני רץ. אז גם בארצות הברית, אתה אומר, מן הסתם, כל כך ברור, כאילו יש פלחי, אז מה גילית למשל ששונה בניו יורק לעומת, אני קצת מתעסק לך פה עם המצגת, אבל בוא כזה תן לנו איזה, לא, זה מצוין.

ההבדלים בשיחות בין ניו יורק, טנסי ומדינות אחרות

Amit Slutzky: [13:02] אני יכול לתת לדוגמה לצורך העניין, אם אנחנו מדברים על חבר'ה בניו יורק, לצורך העניין, אז הרבה פעמים השיחות יהיו סביב מסעדות, הרבה פעמים השיחות יהיו סביב ספורט, סביב ביזנס, סביב כסף, הרבה פעמים. נכון שהרבה פעמים לא מדברים על הכסף בארצות הברית, אבל כשאתה מייצר איזשהו קשר עם אנשים, הרבה פעמים זה מגיע לכסף והשקעות וכמה הצלחתי. צד שני, בחור שפגשתי בטנסי, צורך העניין, הוא דיבר איתי על אוכל, הוא דיבר איתי על מוזיקה, הוא לא דיבר איתי על כסף, וכסף לא עניין אותו. צד שנדבך נוסף, יש לי חבר מאוד טוב אמריקאי, שהוא גם היה בצבא אמריקאי, הוא היה קצין, הוא הזמין אותי אליו, כשגרנו בארצות הברית, לטנס גיבינג, אליו הביתה, איפשהו באחת ממדינות הדרום. ואנחנו מגיעים אליו הביתה, והוא מתחיל לספר לי על איך הילדים שלו, ואיך אשתו מתרגלת למזג אוויר, ופתאום אני יושב ואני אומר, זה לא מה שסיפרו לי בארצות הברית, כאילו בארצות הברית סיפרו לי על אנשים מאוד קרים, ויש לך את הקולגות מהעבודה, שאתה קולגות בעבודה, אבל אתה לא פוגש אותם ברמה האישית. פתאום אני מוצא את עצמי בשיחה פתוחה עם בחור, מאחת מהמדינות הדרום, מדברים על גולף, מדברים על פוטבול, מדברים על הוקי, וזה...

איך מתאמנים בהבנת תרבות ביום-יום

Eyal David: [14:41] מאמן, אני כאילו ממשיך לקרוא פה, בתקוווייז שנתת פה, אז בעצם אתה אומר, קודם כל שזה דיילי פרקטיס קלצ'ר, אתה ממש התאמנת בזה בעצם, סטייל דולינגו, כל יום הלכת ופתחת בשיחות, ואני סקרן לשמוע על זה, ובעצם כן, הבולט הבא זה, קיפי אסקינג ליסנינג ולארנינג, אז כל הזמן היית בעצם בלמידה כזאת, איך אתה, מה למדת מדבר כזה, קודם כל?

Amit Slutzky: [15:06] זה, מה למדתי, א' אנחנו צריכים להיות מאוד סבלניים, ולא לבוא, ואחד הבולטים שיש לי במצגת, אני לא אומר את המצגת, אבל, זה בעצם, לצד האמריקאי, בטרוליון, שבעצם, כשמדברים ישראלים, אז, זה בסדר שהם דירקט, כי זה לא שהם מנסים להיות אגרסיבים, זה לא שהם מנסים לדורוס אותך, או לעשות לך דברים אחרים, אלא, זה הקולצ'ר בישראל, תהיה ישיר, ואם אנחנו לוקחים את הדבר הזה, רגע, לדברים שלמדתי, אז קודם כל, בכמה דקות הראשונות, להיות רגע, לאט לאט, בואו נבין רגע את האנשים, כי זה לא איזה אוניברסיטה שאני מדבר עם לקוחות, ואני אומר להם, אוקיי, בוא תלמד אותי על התרבות שלך, אלא זה משהו שצריך להיבנות, וצריך להיות פתוחים עם הדבר הזה, כדי רגע להקשיב, כדי להבין רגע מה הכיוונים שלהם, ואז לזכור את הדבר הזה, כי אם אני זוכר שלצורך העניין, דיברתי עם מישהו מאלבמה, ובפעם הבאה שאני מדבר עם מישהו מאלבמה, זה לא אומר שהם אחד לאחד, זה אומר שאנחנו רגע צריכים להיות שקולים, להבין מה הם רוצים, איך הם מדברים, ולאט לאט להיפתח, ולהפעיל את השריר הזה של לאט לאט להבין מי עומד מולך.

Eyal David: [16:44] להיות פרודקט. ותגיד, ובעצם איזו השפעה הייתה לזה? אתה בעצם נכנסת לשם, נכנסת לשם בעצם, כסלז'אנג'ניר אמרנו, סוג של הקובע כזה.

Amit Slutzky: [16:56] כן.

Eyal David: [16:57] איזו השפעה הייתה לזה? כאילו, נגיד אתה עכשיו באיזשהו אונבורדינג שם, היית שם שלושה חודשים, וואלה, קלטת את האנשים, התחלת לדגום את זה מפה, את הדוד משם, איזו השפעה התחלת להרגיש בעצם על הביצועים שלך?

איך החוויה כ-Sales Engineer שינתה את עבודת המוצר

Amit Slutzky: [17:11] ההשפעה הזאת היא גרמה לזה ש... אם אנחנו מסתכלים, בואו ניקח את זה אפילו רגע צעד אחד יותר מורכב, כי אחרי כמה חודשים בארה״ב עברתי בעצם לתפקיד אחר, התפקיד שאני נמצא בו היום, ומה שלמדתי כסלז'אנג'ניר זה היכולת להבין את התרבות כמו שאמרתי, ששימשה אותי אחר כך בתפקידי מוצר, כי כשהייתי בארה״ב, בעצם ניצלתי את הסיטואציה שבה אני בשוק היד, ונסעתי לפגוש לקוחות המון פעמים, און סייט, והיו לי כמה לקוחות שגרו עשרים דקות מהבית, וזה היה מאוד מאוד נחמד, ובעצם לקחתי את מה שלמדתי כסלז'אנג'ניר, להגיע למקומות עם עשרים, שלושים, חמישים אנשים, יושבים בחדר אחד, ולהבין רגע על מה הם מדברים, ולהבין את הניואנסים הקטנים, ואז להתביית על האנשים הספציפיים שאיתם אני באמת רוצה לדבר, ואיתם אני באמת רוצה לבדוק ולעשות יוזר טסטינג, ולדבר עם השמפיונס, ולדבר עם המובילים בארגון בעצם, כדי לייצר את הטראסט, ואת הביזנס קונטיניויטי, וללמוד דברים חדשים, ולהבין את הטרנדים הגדולים. אז בעצם למדתי להבין שאני צריך להגיע לחדר, לשאול את השאלות בצורה מנומסת, לאט לאט לפענח את התרבות, ואז לקחתי את הדבר הזה למקומות שלי, ולשאול שאלות בצורה מאוד מאוד פתוחה, בלי שאנשים ייסגרו. ובעצם ככה אני יכול, אני הצלחתי להבין דברים הרבה יותר עמוקים.

Eyal David: [19:11] כן, דוגמה לזה, מה זה אומר בצורה מאוד פתוחה שאנשים לא ייסגרו? דבר, אני חושב בכל רם, כאילו זה נורא מועיל אני חושב לאנשי פרודקט, אבל גם זה מאוד מועיל ליזמים שיוצאים עכשיו מארה״ב, נכון? אני קורא כאן במצגת למשל, שאתה ממש התכוננת בעצם על קונטקסט וכאלה, תן, תודה.

הסשן עם לקוח שחשף בעיית מוצר עמוקה

Amit Slutzky: [19:37] אני אחשוב על, אני חושב על סיטואציה שבה, אחרי שעברתי, חזרתי להיות פרודקט, אז הלכתי לאחד הלקוחות, הלקוחות הגדולים שלנו, וישבתי בניו יורק שזה היה בניו יורק, ישבנו באיזה משרד פנסי כזה, במקומה 80 באיזה... כן, נשמע שהיה כיף לך הכל, אוקיי. ממליץ לכל אחד. וראינו שמשהו במוצר לא עובד. שמשהו במוצר לא עובד, אנחנו מבינים שבצורה מסוימת הוא יכול לעבוד, וכאילו הרגשנו שאנחנו לא דוקרים, לא דוקרים את הבעיה.

Eyal David: [20:20] רגע, אז קח את זה רגע.

Amit Slutzky: [20:24] הרגשתי שאנחנו לא דוקרים את הבעיה בצורה כזאת היא טובה, ומצד אחד אנחנו לא רוצים לבוא ולהגיד, אוקיי, זה לא עובד, אוקיי? אלא בצורה מאוד עדינה להגיד, חבר'ה, בואו תיקחו אותנו רגע, לאט-לאט, עם כל השלבים. ומצאנו את עצמנו בסשן שלדעתי שבע או שמונה שעות, יושבים עם יוזרים, ומשכנעים אותם להסביר לנו לאט-לאט את הבעיות ואיפה הם נתקלים. עכשיו בדרך כלל, במיוחד בפרסונות האלה, הם לא נפתחים. מבחינתם הכל בסדר, הם עובדים, הם לא רוצים לשאול שאלות, הם לא רוצים להעלות שום קונצרן. אמריקאים. כן. ופתאום, תוך כדי שאנחנו יושבים איתם והולכים לאכול איתם צהריים, לאט-לאט ראינו שבעצם הדברים נפתחים. ואז אחד מהם בא אליי ואומר לי, תקשיב, אתה יודע, אני שמתי לב שמעל כמות, מתחת לכמות מסוימת, לא שווה לעבוד איתכם, לא שווה לעבוד עם המוצר. אמרתי לו, מדהים, בוא תסביר לי למה. ואז יושבים, ואמריקאי בדרך כלל לא מתחיל לקחת איזה, הוא התחיל לעשות ווייטבורד סשן, והתחלנו לעשות ווייטבורד סשן ממש עם יוזרים, והוא אומר לי, תקשיב, אם אני עושה ככה וככה, אז זה עובד לי מצוין. אם אני עושה ככה, זה לא עובד לי בכלל. ובעצם היכולת הזאת של אמריקאי להיות מאוד פתוח ולהגיד לך, תקשיב אמית, זה יכול להיות יותר טוב. ואז פתח לנו את העיניים, והתחלנו לעשות סשן עם המון המון יוזרים, בדיוק על הנקודה הזאת, וגילינו שהבעיה הזאת היא מאוד מאוד רחבה. ואף אחד פשוט לא אמר לנו את זה, כי מבחינתם זה עבד בסדר, והם עשו כל פעם ווקראונדים. והדבר הזה פשוט גרם למוצר להשתפר בצורה משמעותית, שהעלתה את האדופשן בעשרות אחוזים. אז איך אתה מציע לפרמל את דבר כזה?

Eyal David: [22:31] כי כאילו, מה שאתה אומר זה בעצם, נפלתי על אמריקאי שכנראה שהוא מיוחד, ואז בעצם המתנו, המתנו, המתנו עד שהוא ייפתח, נכון? אז כאילו סבלנות, זה הדבר העיקרי שאתה אומר.

איך סמול-טוק נכון פותח דיסקאברי אמיתי

Amit Slutzky: [22:44] אז זה לא רק סבלנות, זה להתחיל מ... לא להגיע ואוקיי, הנה האג'נדה, בוא נתחיל. בניו יורק בסופו של דבר אתה מגיע, ותוך רגע הם קופצים לי, אוקיי, יאללה, בוא נתחיל לעבוד. וזה התחיל ב... אני עוד בולטימור בפוטבול, אוקיי? וזה התחיל ב... אני חושב שזה גם היה אחרי איזה משחק מאוד מאוד טוב של בולטימור, והתחלתי לספר להם על המשחק, ואני חושב שאפילו גם הייתי באותו משחק וזה. ואז הוא אמר לי, יש לכם קבוצה טובה, שנה. ואז אמרתי לו, א', אני חושב שכן, וב', למה אתה חושב ככה? כאילו, מה הסיכוי לקחת את הסופרבול? ואז הוא התחיל לספר לי, ואז הוא מסתבר שהוא חולה פוטבול, והוא עוקב אחרי כל הסטטיסטיקות, ובארה״ב סטטיסטיקות זה משהו, כל דבר יש מספרים וסטטיסטיקות, ואז מצאנו את עצמנו בחצי שעה שיחה. ומדברים על זה, ומדברים על זה, ואז קצת חזרנו לביזנס, ואז הצלחנו לאכול צהריים, ואז דיברנו עוד איפה על פוטבול, ואז לאט לאט הדברים נפתחו. עכשיו, זה לא תמיד יהיה עובד, אותו בן אדם ספציפית, זה היה מאוד מאוד טוב, ומאוד מעניין. דיברנו באותה שפה, דיברנו במה שבאמת מעניין אותו, והוא כל יום ראשון, הוא יושב מאחד בצהריים, שעון מזרחי, ורואה פוטבול כל היום. וזה אחד הדברים שבעצם השפה המשותפת הזאת גורמת לזה שמפתחים טיפה. עכשיו, אם הייתי מדבר על מנשסטר יונייטד, נהיו עוד מנשסטר יונייטד גם לצערי, זה לא היה קורה. ודווקא הפער הזה של לדבר על ספורט, ולהיות מסוגל לחבר את זה, הוביל למשהו מאוד מאוד גדול.

Eyal David: [24:40] נו, מה שנקרא שמוזינג. תגיד, ואני שנייה לוקח את זה למקום טיפה אחר, אז אתם בעצם חברה שהיא AI-first, הזכרת את זה, כמה אתם עובדים היום עם AI, בעצם בתוך החברה עצמה? תספר קצת איך זה נראה בפנים.

איך עמית ו-Trullion משתמשים ב-AI בעבודת מוצר

Amit Slutzky: [25:00] בכל דבר. בכל דבר, כמובן שמפתחים עובדים עם קרסר, וקלוד קוד, וכו' וכו'.

Eyal David: [25:08] מה נגיד, סליחה שאני כותב, מה היחס נגיד אצלכם בין מפתח לפרודקט לצורכי עניין?

Amit Slutzky: [25:16] את האמת שאני לא זוכר, אבל בטח אחד לשש, שבע, משהו כזה. אבל אם ניקח אפילו את עצמי, איך אני בעצם משתמש ב-AI, אז יש המון דברים שאני משתמש בהם. קודם כל, כל הוייב קודינג למיניהם, אם יש לי איזשהו רעיון ואני רוצה להיות מסוגל רגע לדבר עליו בצורה שהיא יותר קלה להבנה, כי כולנו מדברים באיזור סטורייז, ומה האובייקטיב שלנו, ובאיזה KPI אנחנו רוצים להזיז, זה נורא אמורפי. גם אם זה כתוב במלאל, מאוד מאוד טוב. היכולת ללכת ולבנות איזשהו מוקה ב-10 דקות, רבע שעה, ואז לדבר עליו, היא יכולת שמקצרת תהליכים בצורה מאוד מאוד משמעותית. הרבה פעמים אני יושב עם מעצבים, ואנחנו משחקים עם זה ביחד, ואנחנו בונים משהו, ויכולים במשך, בתוך כמה ימים בודדים ללכת ולהציג את זה לקוחות, לקבל איזשהו פידבק, גם אם זה לא הפיגמה הסופית שיורדת לפיתוח, אנחנו יכולים להיות מסוגלים לדבר על זה, ולהבין האם הפלואו עכשיו, שאפשר לראות אותו בעיניים, הוא עובד? הוא לא עובד? האם מחסר דברים? האם יש דברים שאנחנו חשבנו שהם יהיו טובים, אבל עכשיו שאנחנו רואים אותם בעיניים, אנחנו לא בטוחים? תגיד, ומה לגבי רעיונות לקוחות? או, אז גם רעיונות לקוחות, אז בעצם היכולת להשתמש ב-AI על מנת לחלץ את המידע, זה משהו שעושים גונג, וכל הכלים, וחוב, החבר את זה. אבל יש אפילו משהו יותר מעניין שעשיתי. בעצם אני מאזין, בניתי לי איזשהו סטרים של מידע, שלוקח שיחות של הרבה מאוד אנשים ספציפיים, שאני מחפש איזה שהם קי-וורד, אז אני דוחף כל המידע הזה בעצם לנושן, ומנתח אותו בצורה אוטומטית, ומייצר לי איזשהו פלג, אם יש איזה פיין פוינט חדשים, אם יש פיין פוינט שאנחנו כבר עובדים עליהם, כי בסוף, אם נחשוב על זה, אנשי המחירות לא תמיד זוכרים את כל הרודמאפ, או לא זוכרים את כל האייטמים המבאים. להיות מסוגל לבוא ולהגיד לאותו איש מחירות, היי, שמעתי שבשיחה הזאת, מישהו שאל אותך על פיצ'ר A, ואמרת לו שאין לנו, אז שים לב, הפיצ'ר הזה ברודמפ, הוא אפילו בריבון הנוכחי, והוא אמור לצאת ממש בקרוב, אז אתה יכול ללכת ולחזור בעצם לאותו פרוספקט, או לקוח אם זה קאסטומה סקסס, ובעצם אפשר לראות תמונה יותר רחבה, על ידי איבוד של מידע, ובעצם לפשט אותו ככה שלי בתור צערכן קצה, אני אוכל לראות אותו בצורה יותר מזוקקת מצד אחד, וגם הרבה יותר סקלבילי, אני לא יכול לדבר כל היום עם לקוחות, או להקשיב לכל השיחות של הקאסטומה סקסס, ובעצם הדבר הזה עוזר לי לעשות את זה בסקל יותר גבוה.

ניתוח שיחות לקוח וסיילס בעזרת AI

Eyal David: [28:33] תגיד, וכבר נגענו ברעיונות לקוח, כמה באמת ההבחנות סביב קלטשר הקפיצו לך את השיחות לקוח? מה הטיפים שאתה יכול לתת שם?

איך טראסט עם go-to-market מביא את פרודקט לשיחות מכירה

Amit Slutzky: [28:47] אז קודם כל זה אפילו מתחיל הרבה פעמים בארגונים, ותור מנהל מוצר הרבה פעמים אתה צריך ללכת לקאסטומה סקסס, שארגנו לך פגישה, ואתה לאנשים מחירות, ארגנו לך פגישה, ברגע שיש לך את הטרסט הגבוה עם ה-go-to-market, זה כבר לא בעיה. ואני היום מדבר בטח 5-6 פעמים בשבוע עם לקוחות, יש לקוחות שאני מדבר איתן באופן קבוע, לקוחות היותר גדולים שלנו, שכן החשוב לי לעשות איתן שיחות קבועות על אינוביישן, ועל טרנדים, ופיצ'רים, וולידציה אונגווינג, אבל מה שקרה בעצם זה שאנשים מחירות התחילו להביא אותי לפגישות מחירות בעצם. יש לקוחות גדולים של עסקאות יחסית מהותיות, ואומרים אוקיי, אנחנו מרגישים שהעסקאה הזאתי איכשהו יכולה קצת נתקעת, בוא נביא תמיד א', ידבר איתם בשפה שלהם, ידבר איתם בצורה כזאת שיקיר את הבעיות שלהם, ידע לתת להם את המענה, וגם ידע לייצר את הטרסט הזה מדי one. בסופו של דבר, כשאתה מכתים לקוחות לתקופה ארוכה, אתה לא רוצה להבטיח משהו שאתה לא עומד מאחוריו. כולנו קצת מגדילים, אבל היכולת לדבר בצורה מאוד ישירה, ולהגיד להם אנחנו בדיוק עובדים על הדבר הזה, היי, ועשיתי את זה לא מזמן אגב בשיחת מחירה, שלקוח שאל שאלה ואמרתי לו, אחלה, אנחנו בדיוק עובדים על זה, הנה בוא תראה את הפיגמה בתהליך מחירה. והלקוח העריך את זה, הפרוספקט היום הוא לקוח, מאוד מאוד העריך את זה שאומר, רגע, רגע, רגע, אתה מראה לי עכשיו משהו, בכלל לפני שזה מהמערכת? אני אמר לו, כן, שאלת שאלה, אני רוצה להיות כנה איתך, דבר הזה בעבודה, הנה, זה הכיוון שאליו אנחנו הולכים, ומבחינתו זה היה מדהים, אגב, גם אחרי שהוא, יהיה לקוח, אני מדבר איתו עכשיו פעם בשבוע.

Eyal David: [30:43] וואו, מאמן, תגיד וממש, ותגיד, איך לדעתך, תתן דוגמה לזה סתם, הפיגמה נורא מהירה שיכלתם להראות, איך לדעתך תפקיד הפרודקט משתנה היום?

איך תפקיד הפרודקט משתנה כשהוולידציה והבנייה נהיות מהירות

Amit Slutzky: [30:57] אני חושב ש... א' כל התעשייה משתנה, אני חושב שהיום פרודקט...

Eyal David: [31:03] בוא, בוא נרחיב על תעשייה המשתנה.

Amit Slutzky: [31:06] כל התעשייה הזאת, היום, תעשיית טק משתנה בצורה די משמעותית, היכולת שלנו, מהרגע שאנחנו מזהים בעיה שהיא מהותית, עד Execution ו-Deployment, היא מצטמצמת בצורה מאוד מאוד משמעותית. על ידי זה שאנחנו יכולים לעשות ולידאציה הרבה יותר מהירה, אנחנו לא צריכים ללכת ולחשוב כמה שבועות ולבנות פיגמה ו-flow, אלא אנחנו יכולים להריץ את זה בכמה שעות, לבוא למספר הלקוחות ולהגיד להם, חבר'ה, זה הפיינדפוינט שדיברנו עליו, אכן, הסתכלנו בדאטה, זה באמת נראה כמו פיינדפוינט מהותי, הנה, זה הכיוון שלנו, ויש פה אלטנטיבה A ו-B ו-C, מה אתה חושב? והיכולת הזאת היא, רגע, לסגור לופים הרבה יותר מהר, וכמובן, במפתחים, מפתחים בקצב הרבה יותר מהר היום, וזה משנה ממש את כל התעשייה, כי זה נותן לי, כפרודקט, יכולת הרבה יותר גדולה לעשות דברים שפעם לא יכולתי לעשות, אני אמנם יודע לעצב בפיגמה מאוד גרוע, אגב, אבל היכולת, בכמה פרומפטים, לבנות את התהליך, להראות את ה-flow, לסגור אותו, ולהתקדם ולהגיד, אוקיי, רמת הביטחון שלי שה-feature זה יפתור את הבעיה, עלתה בצורה משמעותית, וזה מצוין.

Eyal David: [32:31] אז velocity-wise אני מבין. תגיד, ומה האתגרים מצד שני? כי, אתה יודע, עם זה ש... עם Great Power, נכון, אם אתה עכשיו הרבה יותר מהיר, יש גם אתגרים בדבר. או אתה אמרת שאתה מבצע שיחות לקוח חמש-שש פעמים בשבוע. איפה פה האתגרים? כי אתה אמרת, אני יושב ואני מעצב, אני עולה לשיחות, אני כאילו שומע את זה, ואני כאילו חושב על הזמן שלך, אבל איזה עוד דברים?

האתגר: לשמור על collaboration כשכולם רצים מהר

Amit Slutzky: [32:57] אז א', הזמן שלי, נכון, הוא מאוד עמוס, אבל אני חושב שאני... יותר מלפני שנה, נגיד? אני חושב שכן, אבל אני משקיע את הזמן, במקום הרבה יותר טוב. אם פעם היינו צריכים להשקיע x זמן בלכתוב user stories, ו-prds, ומסמכי ידע, היום אני עושה את זה בצורה הרבה יותר מהירה. אני, למען האמת, עומד ומדבר עם Gemini, וכותב איתו תוך כדי, ועושה איתו brainstorming, וסוגר פינות, ואז הולך ועושה איזשהו mock-up זריז, וכל התהליך הזה, הוא הרבה הרבה יותר מהיר. איפה בעצם ה-downside של הדבר הזה? אני חושב שב-collaboration, בגלל שאנחנו רצים הרבה הרבה יותר מהר היום, אנחנו עדיין צריכים לשמור את ה-stakeholders שלנו, בעיקר, אגב, הפנימיים. מעצבים, מפתחים, ראשי צוותים, דאטה, ו-DevOps. בעצם, אנחנו צריכים לגרום לסיטואציה, שכולנו aligned, ולא רק שניים, שלושה אנשים שרצים מאוד מאוד מהר קדימה, ובעצם מאבדים את הקשר.

Eyal David: [34:04] עכשיו השאלה איך עושים את זה, בלי להמיס קומוניקציה ופגישות, נכון?

Amit Slutzky: [34:08] אז זה תמיד, תמיד...

Eyal David: [34:12] כן, אבל אם לפני זה היינו יושבים ומתכננים יחד, או זה, היום זה בלוקר, נכון? זה דיליי, בוא נקרא לזה. אז איך אתה מתמודד עם זה היום? איך אתה מסנכרן את כולם aligned?

איך מחברים מהנדסים מוקדם יותר לבעיה וללקוח

Amit Slutzky: [34:24] אז הרבה פעמים, מה שאני עושה, זה מחבר את אנשי הפיתוח הרבה הרבה יותר מוקדם בתהליך. מה זה אומר בעצם, שפעם, האנג'יניארים, הם היו מקבלים תוצר יחסית מוגמר, אוקיי, חברה, בואו תעשו design, בואו תעשו... היום, מה שאני עושה, ומצחיק, כי לפני 4-5 ימים, אחד הלקוחות הגדולים שלנו, שאנחנו עובדים על איזה פרויקט, שולח איזו הודעה, ורצינו איזו קלריפיקציה, ואז אני פשוט שולח למפתח ולראש צוות שלו, שומעים, אני הולך עכשיו עם הלקוח, אתם רוצים להצטרף? ואז הוא אומר לי, אה, בטח, מגניב. ואז ישבנו. עכשיו, ברגע שהם מדברים עם הלקוח, הם מבינים את הבעיה. הם מבינים את הדברים. אז בעצם, במקום להיות זה, עמית, החסם, שצריך לגבות פגישות ביומן, ולהעביר את המסר, הם כבר בלופ, הרבה לפני, מכירים את הבעיה. אגב, מהצד שלי, מה שזה נותן לי, זה עוד זוויות של פתרון. כי בעצם, זה לא רק עמית חושב על הבעיה, אלא עמית מביא את המעצבים, מביא את האינג'יניארים, ביחד יושבים, חושבים על הפתרונות, ומתווים את הפתרון ביחד. אז אנחנו לוקחים את הדבר הזה בכאילו את הריצה המהירה הזאת, למקום שאנחנו מאוד מעצימים את המהנדסים, ומאוד מעצימים את המעצבים, על ידי זה שהם כבר בלופ, הם מכירים תהליך קבלת ההחלטות, הם יכולים להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות, ובסוף, הם מרגישים הרבה יותר מועצמים, אתה רוצה להגיד? אני גם חושב מועצמים, אבל גם שהם נתנו אימפקט משמעותי, הרבה יותר מאשר לקחתי ספק, והפכתי אותו בעצם לפיצ'ר, מרגישים שהם עשו דיזיין לפיצ'ר הזה, שהם עשו ריפיינמנט לבעיה.

Eyal David: [36:22] כן, זה קצת עונה על כל הנואנסים שתמיד היו בהנדשייק הזה, נכון? אז כולם יותר רתומים, אתה אומר. תגיד, אז לדעתך עכשיו טרוליון במבט קדימה, או המשיכה לדלבר בקצב כזה היסטרי?

קצב דליברי גבוה, אדופשן ומה עושים כשפיצ'רים לא עובדים

Amit Slutzky: [36:37] כן, אני חושב שטרוליון היום, אגב, אחד הדברים שאנחנו שומעים מלקוחות שלנו זה שבניגוד למתחרים, אתם רצים הרבה יותר מהר, ואם יש משהו שאנחנו רואים שעולה מהשטח כמה וכמה פעמים, זה יכול להיכנס כבר לאותו רבעון, אם אנחנו חושבים שזה משמעותי בצורה משמעותית מאוד. והלקוחות מאוד מעריכים את זה, יש לי רגילים ל...

Eyal David: [37:04] וואו, זה נקודה מעניינת. תגיד, ואיך זה מבחינת אדופטיון? כאילו כשהם טילים עליך מלא מלא פיצ'רים, קצב שלא היית רגיל עליו?

Amit Slutzky: [37:11] אז את האמת ש-AI ו-אדופטיון זה בעולמות של אנטרפיס זה משהו ש... זה נושא מאוד גדול ורחב, כי אני חושב שכולם קצת התעוררו מה... מהחלומות... לא בדיוק חלומות, כי AI עובד ועובד ונותן ערך מאוד גבוה, אבל מבינים שצריך גם לדעת להטמיע AI בארגונים. אני יכול להגיד שבטרוליון ממש יש לנו מתודולוגיה איך להטמיע AI וממש איך ללמד את האנשים ואיך לעשות... בעצם להשתמש ב-AI על מנת להיות מהיר יותר וטוב יותר, ולא לעבוד בשביל ה-AI. בעצם להשתמש ב-AI להיות הרבה יותר יעיל.

Eyal David: [37:57] וואי, זה מסקרן, אבל דווקא שאלתי את זה מכיוון שונה, שאלתי איזה... זה ממש מעניין, אבל דווקא מההיבט של עכשיו אנחנו טרוליון, ואנחנו מעניקים לכם היוזרים הרבה יותר פיצ'רים, יש פתאום רעש, לא יודע, כאילו אנחנו נותנים אנאונסמנטס על מלא מלא פיצ'רים. מבחינת יוסג' כזה, מה אתם רואים?

Amit Slutzky: [38:19] אז מה שקורה זה שהרבה פעמים הפיצ'רים הם מוטמעים בצורה כזאת בתוך ה-workflows שלהם, שיהיו להם מאוד ברורים לעשות את זה. כי אני לא יכול לשים אנאונסמנטס בכל דף ודף במערכת, זה לא סביר. וזה מעצים את היוזרים, מאוד.

Eyal David: [38:42] אתה מבין אבל מה אני אומר, כי מזיזים גבינה בעצם בתדירות הרבה יותר גבוהה, אם אני מבין, נכון?

Amit Slutzky: [38:47] נכון, ומה שקורה בעצם זה צריך לחשוב מאוד איפה זה פוגש את היוזר, אוקיי? כי המון המון פיצ'רים יכולים באמת, כמו שאתה אומר, לייצר איזושהי תחושה של overwhelming אצל היוזרים, אבל אם הפיצ'ר פוגש את היוזר במקום שבו הוא צריך להיות, ובמקום שבו הוא עושה את העבודה, בעצם הפיצ'ר יש לו adoption מאוד מאוד גבוה.

Eyal David: [39:15] בדוק, מה שאני חושב בכל רם זה שהחוויה מאוד משתנה סביב זה.

Amit Slutzky: [39:20] תשמע, חברות כאלה שרצות מהר יותר בתור יוזר אני עומד לראות הרבה הפתעות במסע שלי מסשן לסשן בעצם כן ולא כי מצד אחד אם אתה מחבר את הפיצ'ר בפלו הנכון לתור עבור היוזר, אז הוא לא מרגיש הוא מרגיש שמשהו התחדש אבל לא מרגיש שמשהו חוסם אותו מצד אחד. מצד שני דווקא בוא נלך על הצד כאילו לא כזה חיובי אבל מצד שני מה שזה כן נותן לנו זה פיצ'רים שמשוחררים, מסתכלים מהר מאוד על ה-adoption, רואים שזה לא עובד ואורגים אותם או שמשפרים אותם בצורה כזאת שה-adoption פתאום עולה ובפעם הבאה שניכנס כיוזר, אז תהיה לי הפתעה, כיף, לא יהיה אחר זה נורא מעניין, ואז בעצם להשוות דאטאות הופך ליותר.

Eyal David: [40:16] טוב, מן הסתם צריך לאסוף מספיק דטא יש פה הרבה דברים מעניינים שקורים. טוב, מה שאני חושב, אם יש לך עוד המלצה או משהו לסגור איתו את הפרק אנחנו ממש נשמח.

המלצת ספר: The Qualified Sales Leader

Amit Slutzky: [40:30] אז את האמת שקראתי ספר ממש ממש טוב לאחרונה תכף אני בודק את השם שלו זה ספר על ה-go to market ובעצם איך איך לבנות ה-go to market בצורה יעילה ובצורה מעניינת. ומה שזה גרם לי לעשות זה להבין איזה תהליכים כמו שבעולמות של פרודקט יש לנו תהליכים מאוד סדורים איך בעצם לבנות ה-go to market עם תהליכים מאוד סדורים שמצד אחד לא מאמיסים על הארגון. בסדר? אם אנחנו מדברים על POC'ים בעולם הישן והיום אנחנו מדברים על POV ואיך עושים discovery איכותי ואיך בעצם סוגרים זכאויות ומה צריך ובעצם איך כל השילוב הזה שבין אנשי מחירות ו-sales engineers וה-end check אחר כך בין הסלס לבין ה-customer success איך הדבר הזה משפיע בצורה מאוד טובה

Eyal David: [41:42] טוב דיאנה, שניה נחתוך את זה קצת ואז אנחנו נוכל פשוט להגיד את שם הספר ותת את ה-link שניה אני אגיד לך בנחת, קח את הזמן אפילו לא אמרת שביקרת ב-40 מדינות בסדר, אנחנו כבר לא נוסיף את זה בכלל מבחינתי זה החלק הכי חשוב

Amit Slutzky: [42:03] אוקיי, קוראים לזה הספר שקראתי קוראים לו The Qualified Sales Leader בעצם מישהו שהיה CRO חמש פעמים ואיך הוא מגיע לסטארטאפ ובונה להם את תהליכי המכירות שלהם ובעצם הופך את התהליכים להיות proof of concept ל-proof of value ואיך לעשות discovery עמוק יותר ואיך לנהל את העסקאות ככה ש אנשי המחירות יודעים לשלוט בעסקה ויודעים לסגור את העסקה ולמקסם בלי ליצור ציפיות לא נכונות אל מול הפרוספקטים שאחר כך אנחנו אנשי המוצר הרבה פעמים צריכים לעמוד מאחורי אותם ציפיות ואין איש מוצר שאיפשהו בעבר לא שמע איזה כמה commitments שהוא חייב לעשות ללקוח A, B או C והוא אומר רגע, מה זה הדבר הזה? כן, אני חושב שזה מוזרק על יחדי חדשנל הזה שיצרת זה בכלל פסיכי בדיוק, לגמרי ספר לדעתי מצוין שמסביר על אגור טו מרקט ומסביר על תהליכי העבודה שם שבתור אנשי המוצר זה מאוד מאוד חשוב להבין איך תהליכים האלה קורים מאמן.

Eyal David: [43:18] עמית, תודה רבה היה ממש מעניין היה ממש מעניין וכיף ואם רוצים ליצור אתך קשר אז נשים לינקטין כן, זה מעולה ביי בינתיים