תמלול: איך בונים תזה על העתיד ששווה מיליונים | אביעד הראל (Team8)

פתיחה

Eyal David: [00:04] היי זה אייל, אתם על פרודקט בילדר, כבר אנחנו מתחילים את הפרק, אבל לפני כן נו לחיצה על פולואו בספוטיפאי או סאבסקרייב ביוטיוב ותעזרו לנו להגיע לעוד אוזניים, יאללה מתחילים. אביעד מה העניינים? בסדר גמור מה שלומך? מצוין כאילו שלא דיברנו פה כמה דקות כבר. אז אולי תספר כזה בכמה מילים, מי אתה ומה אתה? בטח. או שאני אספר.

מי זה אביעד הראל: Sisense, Team8 והמעבר מיזם למשקיע

Aviad Harel: [00:30] אני יכול, בשמחה, שמי אביעד הראל. אני מנג'ינג פארטנר בטימ8, כחלק מקבוצת האנטרפרייז, תפקיד שאני עושה בארבע השנים האחרונות, give or take. הדבר המשמעותי שעשיתי קרייר וייז לפחות לפני שהצטרפתי לטימ8, היה להקים חברת דאטה ואנליטיקס שנקראת סיסנס, שרצתי איתה יותר מעשור, כמעט עשור וחצי האמת. כשהתחלנו אותה, אני ושותפיי בנינו את הליבה הטכנולוגית של החברה, יצאנו מהשוק של עצמנו והחברה התחילה לגדול. המשכתי הלאה והקמתי הרבה מהקבוצות בחברה. ב-2012 עברתי לארצות הברית, לפתוח את הישות האמריקאית ולבנות את ארגון ה-go to market ואת כל העשייה שלנו שם. הייתי שם כשבע שנים, עד 2019. ואז החלטתי שאני רוצה לעשות עוד דברים בחיי. את סייסנס הקמנו בשנה השלישית ללימודים, אני ושותפיי, אז בגדול זה כל מה שעשיתי בחיי המקצועיים ורציתי לעשות עוד דברים. סייסנס כשעזבתי הייתה חברה גדולה ומבוססת בישראל עם מעל 150 מיליון דולר של ARR וכ-600-700 עובדים.

השיעור הגדול מ-Sisense: "לא למות מספיק זמן"

Eyal David: [01:51] מה הדבר המשמעותי שלמדת או הדבר הכי מרכזי שלמדת מהחוויה בסייסנס?

Aviad Harel: [01:58] וואי המון, הנה סיפור מעניין. אני זוכר, ההתחלה של סייסנס כמו הרבה סטארטאפים הייתה קשה, חיפשנו איפה נמצא נפט ומה אנחנו יכולים לבנות. ואני זוכר שאחרי שפתחנו את המשרד בארצות הברית, עשינו את אחד מהבורד מיטינגס הראשונים בארצות הברית, הבורד, הגיעו אלינו חברי הבורד, אחד מחברי הבורד, הוא הגיע למשרד ונורא התלהבתי והייתי קצת ארוגנט. אמרתי לו, תראה איזה יופי של משרד, איך אנחנו מצליחים, איך זה? והוא אמר לי בצורה מאוד, אני חושב חכמה, אכזרית, לא יודע איך לקרוא לזה, הוא אמר לי, תראה אביעד, הדבר היחידי שעשיתם טוב זה לא למות מספיק זמן. אם אתה מצליח לא למות מספיק זמן בחיי של סטארט-אפ, תתראה גם הצלחה. שזה מאוד מקרקע היה באותו רגע. החשיבות של רזיליאנס, של יזמים, אני חושב שהיא סופר חשובה.

Eyal David: [03:06] מה עזר לך לשמור על זה?

Aviad Harel: [03:10] אני חושב שזה הרבה אופי, אבל הרבה השותפים שלי, שכל אחד מהם אני חושב שהוא מכונן בדרכו, והיינו צוות חזק ותומך ומחובר, אני חושב שזה.

Eyal David: [03:25] מעניין, טוב, דיברנו על כל מיני תקופות שעתידות להגיע, אולי שווה באמת לטפח את, אני עוד מחפש את המילה בעברית לרזיליאנסי. עמידות? עמידות, כן. אנחנו בעצם כולנו עמידים לאורך כמה שנים האחרונות. לגמרי, בטח בארץ. ברמת מדינה, כן. אז אולי תספר טיפונת על טימ8 לפני שנתקדם קצת? בטח.

מה Team8 עושה ולמה היא מגדירה את עצמה כבילדרית

Aviad Harel: [03:51] טימ8 זה קבוצת ונצ'ר, ויסי, שנוסדה לפני כ-12 שנה, אולי טיפה יותר. התמקדה בסייבר, עם ההצלחה התרחבה לעוד כמה תחומים, לסופטוור אינפרסטצ'ר, לדיגיטל הילד, לפינטק. מנהלת היום 1.8 מיליארד דולר של אסת אנדר מנג'מנט. המושן המרכזי של טימ8 זה מושן שאנחנו קוראים לו פאונדרי. שבמהותו זה מושן שמתרכז בשלבים מאוד מוקדמים של ונצ'ר. פריסיד, אידיאשן, ולידיישן של התזות, עבודה עם פאונדרים בשלבים המאוד מאוד התחלתיים. וללוות אותם ולתמוך בהם בשלבי הבנייה של הרעיון והחברה. עם הגדילה של טימ8, כמובן יש גם היום את טימ8 קפיטל, שעושים גם שלבים יותר מאוחרים. אבל באסנס, בגרביטי של טימ8 עדיין נמצא העשייה של הפאונדריז השונים, בוורטיקלים השונים, ואנחנו מחשיבים את עצמנו מאוד בילדרים, יחד עם היזמים.

Eyal David: [05:14] אז בואו אולי טיפה נרחיב על זה, כשדיברנו על זה בעצם אתה ואני, זו שיחה מקדימה. אז היה מאוד ניכר שאלף אתם מחזיקים כמובן תזות לגבי העתיד, אבל סיפרת לי בעצם איך עובד התהליך אצלכם בעצם של תחזוק ובניית התזות.

איך מתחזקים 4–5 תזות במקביל

Aviad Harel: [05:34] אתה רוצה טיפה להרחיב עליו? בטח, בשמחה. אני אקח את הדוגמה של עולמי הקטן בתוך טימ8, אנטרפרייז. אני ואמיר השותף שלי, אנחנו מתחזקים בשנה ממוצעת 4-5 תזות פתוחות. כל פעם שאנחנו מוקם את חברה או אנחנו משקיעים בחברה יורד, מהתזות האלו זה יורד, או שאנחנו עושים סאנד סטינג לאחד מהתזות, גם כן יורד, אז אנחנו כל פעם עובדים בלפתח עוד תזות, זה נותן לנו כמה דברים. קודם כל היכרות אינטימית עם בעיות אמיתיות ועם פתרונות ספציפיים. וזה מאוד מאוד חשוב בעשייה שלנו ואנחנו משקיעים בזה, זה לא רק לפנופי ידיים, מיליוני דולרים בשנה בלבנות תזות ולתחזק את התזות.

Eyal David: [06:26] ממש בוא אולי ניתן איזושהי תזה ניתן דוגמה וגם יש צוות מאחורה שעובד על זה.

Aviad Harel: [06:30] ממש זה המיליוני דולרים. טימ8י קבוצה גדולה מבחינת אנשים שעובדים בטימ8. הרבה מהם חלק מהפלטפורמה של בניית התזות כחלק מהפאונדריז השונים. ויש לנו כל מיני סוגי אנשים שאנחנו עובדים איתם, אנשי מוצר ואנשי אסטרטגיה וביז דב ופרודקט מרקטינג. וביזנס אופריישן שעוזרים לנו או עם חלק מהקבוצה שעושה את הידיאשן וולידיישן לתזות. חשוב לי להגיד שלא כל התזות לא כל החברות שאנחנו משקיעים בהן בסופו של דבר הגיעו מתזות שלנו. הרבה פעמים אפילו בחלק ניכר מהפעמים מגיעים אלינו פאונדרים עם תזות. לא משנה אם התזה גדלה אצלנו או התזה גדלה אצל הפאונדרים, אנחנו עוברים מסלול ולידציה מאוד מאוד עמוק ואני חושב חשוב גם לנו וגם לפאונדרים כדי לדעת שאנחנו נובחים על העץ הנכון, עץ נכון זה עץ שהוא מעניין ומספיק גדול כמובן ולכן זה לא משנה, בדיוק אמרתי לצוות שלי היום איזה משפט אני מאוד אוהב את התזות שלי כן, נורמלי גיף זה פאק שאני אוהב אותם אני צריך שהעולם אוהב אותם או השוק הספציפי שלהם אוהב אותם אז אנחנו עושים את זה עם יזמים בלי יזמים את הוולידציה עצמה אנחנו עבור תמיד, חלק ניכר ממנה החלק הארי שלה יחד עם היזמים וכדי לעשות את זה אנחנו צריכים את האנשי מקצוע בכל אחד מהחלקים לדוגמה. פרודקט מרקטינג זה קצת נשמע מפתיע שאתה לוקח אנשי פרודקט מרקטינג לפלוג כזה אבל אחד הדברים שלמדנו זה שאנחנו בונים תזות ואז אנחנו מנסים להשיג פריקשן עם השטח, אנחנו הולכים לדבר עם הקונים הפוטנציאליים או יועצים פוטנציאליים לתזות האלו וגילינו שאנחנו עובדים יחד עם פרודקט מרקטינג, אנחנו נהיים הרבה יותר יעילים בזה המסג' אפילו של התזה שיכולת שנזרוק לפח הוא הרבה יותר מעוקצה והרבה יותר ברור והרבה יותר fluent שאנחנו מביאים שאלות מחקר, או שאלות שאנחנו רוצים לבדוק לאנשים האלו כשאנחנו עובדים עם פרודקט מרקטינג. ביז דב מאותה סיבה עוד פעם לפני שאנחנו עוזרים בכלל החברות שלנו מתהליך הידי אישן ולידי אישן ביס דב עוזרים לנו להיפגש עם השטח.

למה Product Marketing ו-BizDev נכנסים כבר בשלב התזה

Eyal David: [09:01] אז נגיד סתם אני מנסה להבין אוקיי. אתה הולך ובעצם כבר עושה חדר לחץ בעצם לחדר לחץ נראה לי שקוראים לזה בעצם לאיזה שהיא תזה של איזה חברה לעולם באיזה שהיא תעשייה ואתה אפשר הולך כמובן לבדוק את היבטי השיווק והפארטנושיפס בוא נקרא לזה שנייה.

Aviad Harel: [09:22] טכנולוגיה שלנו טכנולוגים בפנים לראות. אפליקטיביות של הטכנולוגיה אם זה אפשרי להבין גם את המתחרים בשוק בנואנצים כאלו כל מה שצריך כדי לבנות.

Eyal David: [09:34] למי שלא מבין מה זה תזה על העתיד אז נגיד סתם נלך עכשיו לתחום של אינפרא או סקיורטי לצורך העניין. יש המון מלחמות בעולם לצורך העניין יש את כל העניין של רחפני נפץ עכשיו נכון זה אירוע. יש לך איזה שהיא תזה על הדבר הזה לאפה זה ילך נכון איפה העולם ילך בהקשר הזה ועכשיו אנחנו מכניסים את התזה הזאת לתוך החדר לחץ נכון נכון ואז אפשר לבדוק האם זה מחיר איפה ולכמה.

המבנה של תזה: בעיה, פתרון ו-go to market

Aviad Harel: [10:03] תמכו גם אולי נכון הכל אנחנו מנסים לעשות כל מה שאנחנו עושים בצורה הכי סיסטמטית שאפשר. לבנות אני קרא לזה מפעל יצור של זה זה אולי קצת מוריד מה זה אבל כמה שיותר להכניס סטרקצ'ר שזה יהיה רפטיבלית התהליך בתהליך העבודה על התה זאת. יש לנו כמה שלבים יש הייתה חלק הראשון שבו אנחנו מדברים על הוורטיקל כן על עולם הבעיה האם זה עולם בעיה מעניין מה הגדרות שלו האם הוא מספיק גדול. גם פה אנחנו מדברים עם אנשים רלוונטים מהתחום החלק השני זה עולם הפתרון האם הפתרון אנחנו חושבים על פתרונות זה ומנסים להבין איזה מה פתרונות אפשר לבנות איתם ביזנס אמיתי בהתאם לבעיה הזאת. והחלק השלישי זה כל עולמות הגאו טו מרקט כמו כל רעיון טוב הוא לא רעיון שלם בלי שאתה יודע איך אתה בונה ממנו ביזנס ולוקח אותו. טו מרקט. אז זה באמת בהי לבל סוג של סטרקציה שאנחנו משתמשים בו עכשיו. הוא הוא לוסלי סטרקציה אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לעבור את התהליכים האלו כל תזה יש לה את הנואנסים שלה ואת האתגרים שלה או חוזקות שלה והפאונדרים שאנחנו עובדים איתם.

Eyal David: [11:16] עוברים תהליך טיפה שונה אבל בגדול אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להתעסק בקטגוריות האלו בעולם השתנה אז בכלל אפשר לדבר על זה אז בוא שניה נפתח סוגריים רגע למשהו אחר שעניין אותי. כשניגשת לסייסנס בזמנו בצעירותך עם מה הייתה התזה שלכם על העולם.

מה השתנה מאז שהקימו את Sisense

Aviad Harel: [11:33] שאלה מעולה כי היום שאני פוגש פאונדרים. בסדר גודל יותר מקצועיים באיך שבונים חברות ממה שאנחנו עשינו אני חושב שהמתודולוגיה. של מה זה להיות פאונדר מה זה לבנות חברה התושב סביב זה והידע התפתח מאוד בשנים האחרונות בטח בישראל. אני רוצה להגיד שבסייסנס היינו מאוד נאיבים וירוקים בלי הבנה גדולה אחד השותפים שלי אמר. בי אין נשמע לנו בעיה גדולה אני לא בטוח שהדעתי איך להיית אינטליגנס קמתו את סייסנס. והסתרנו על האזור הזה היום פאונדרים עושים עבודה מחקר הרבה יותר מקצועית הרבה יותר עמוקה. ממה שאנחנו עשינו אגב כמובן שיש לזה יתרונות זה הדרך לעשות את זה אני כן אומר שהנאיביות שהייתה לנו פתרה אתגר שאני רואה אצל הרבה פאונדרים והיכולת. הידישון זה תהליך מורכב ולהתאים את הסקל בטח מנה כמו ישראל שכל מי שאתה תבוא איתו יש דנ זה. Let me tell you why it won't work וקצת החוסר ידיעה שלנו חוסר ניסיון שלנו הולכים על זה בוא נשים על זה טבעת ונרוץ על זה. קצת פתרה לנו את האתגרים האלו של מתחילים מטאבולה רסה והכל פתוח ואתה מבלה שנתיים בפיג'אמה אני קורא לזה כן של איי די אישן. עוד פעם לא כי אני ממליץ על הפרעות שזה היינו עם הרבה מזל גם באזורים האלו אז אז זה התהליך שונה.

Eyal David: [13:22] הליכון כשהלוגיקה נכנסת אני מכיר את זה מאוד בוודאי רגע לפני שממשיכים לחצו על הקישור לקבוצת הוואטסאפ של פרודקט בילדר בתיאור הפרק והצטרפו לקהילה. שם תוכלו להמשיך את הדיון לשאול שאלות ולהיות הראשונים שמקבלים מתכונים על פרקי תכלס חדשים חכים לכם שם ועכשיו חזרה לפרק. תודה ילמינה סתם גם קשור לזה שפעם חברות חיוונו פחות גבוה נכון אז אני לא חושב שחיוונו פחות גבוה.

Aviad Harel: [13:53] כולל אנחנו אני חושב שהציפייה של איך איך סטארטאפ עובד. כשאנחנו התחלנו את סייסון שונה מאוד מהציפייה ממה יקרה עם סטארטאפ עכשיו גייסו הרבה פחות כסף. ממה שמגייסים היום בממוצע אבל גם הציפייה הייתה שהיא ככה זמן כי אתה בונה מוצר עד שתראה את הרבניו הראשון היום הדרישה או הציפייה מסטארטאפים. בטח חברות הסייבר שלנו אבל גם האינפרא וזה זה להראות רבניו כבר בשנה הראשונה המשקיעים בסייסון. אני מבטיח לך לא היה להם expectations כאלו כי זה היה נורא ברור שלוקח הרבה זמן לבנות טכנולוגיה ואתה גם מגייס פחות אנשים אתה מוציא פחות כסף לאורך זמן עם ציפייה של.

Eyal David: [14:41] תוצאות יותר אז זה עולם שונה לגמרי אני שומע את זה באמת כל הזמן בדיוק דיברנו את זה שנייה לפני אבל. התכוונתי לזה שפעם אולי חיונו בתקופה הזאת לפחות אני זוכר יותר ל 1 ביליון קמפיינים והיום כבר. הציפיות הן הרבה יותר גבוהות אז אולי דווקא באמת נצלול רגע ליזמים עצמם בסדר אז מה אתה רואה היום כאילו עם מה הם מגיעים שאלו שאלה שם בקבוצה שלנו ואפשר לגלגל אותה שנייה. של בעצם איך זה היה בדיוק סלמה מה בעצם היזמים מגיעים היום שוב במקום שהיה היום הדבלופ מנטל פרוד מוצרי תוכנה הוא יותר זול וקל.

איך AI משנה את הציפיות מיזמים

Aviad Harel: [15:15] מה מצופה מה יזם עצמו אז כמובן שהיא כמו שהוא השפיע על כל תחום בחיינו השפיע גם על מה אנחנו רואים מיזמים אני חושב שהרבה מאוד דברים טובים. כאמור אני באמת חושב שיזמים היום מגיעים הרבה יותר מקצועיים לשיחה מה שאני עשיתי בשותפה יהיה בסייסנס שם את זה ככה אין קור. בעידן ה-AI אתה רואה שיזמים היום מגיעים עם מוצרים הם מגיעים עם במינימום פרוטוטייפים עובדים וזה זה פרדיגם שיפט כי אתה לא רק על מצגות שדיברת עם כמה לקוחות אתה נותן. למי שדיברת איתו כיזם כחלק מהדיסקברי ולידציה שלך לגעת בדברים להרגיש אותם זה כמו בסופר לקנות ירקות באונליין ובזה ולקנות ירקות בסופר פיזי. מי שמדיברו איתו לא רק רעה ולא רק דיברו איתו על הבעיה להיגן התחיל לחוש אותה בעזרת מה שהם בונים להם. וזה מעמם דבר שני האיטרציות של פיתוח התזות שלהם הרבה הרבה יותר מהירות כן גם יכולים לבדוק וגם יכולים לבנות דברים הרבה יותר מהר או הפוך לבנות ואז לבדוק דברים הרבה יותר מהר. שזה הופך את הסייקלים להרבה יותר מהירים, שזה מרתק בעיניי.

Eyal David: [16:35] אז יש פה באמת שני היבטים, מצד אחד אנחנו אומרים לבדוק אבל מצד שני אנחנו אומרים תבוא עם revenue ו-revenue משמעותי. וסביב זה בעצם, הרי זה הפך להיות הרבה יותר קשה, קשה אני אגיד בכלל להגיע ללקוחות האלה, לבלוע מעל הרעש, לייצר בכלל מספיק עניין, לייצר revenue.

Aviad Harel: [17:00] טאג קטן, Team8 היא early stage fund, אנחנו עושים גם ראונדים יותר מאוחרים אבל בטח האזור שלי זה רוב מוחלט ההשקעות שלנו, זה pre traction, יש לנו אפס השקעות, אנחנו הכסף הראשון בחברות, אנחנו עובדים איתם על ה-ideation ו-revenue, ב-early stage שאנחנו נמצאים שם, הציפייה היום לחברות טיפה יותר בוגרות, לראונדים יותר מאוחרים ל-A ול-B הוא אחר, הציפייה היא ל-revenue יותר גבוהה, הציפייה היא לטראקשן יותר גבוהה, בגלל שההבנה היא שמפתחים יותר מהר ויכולים להביא תוצאות לשטח הרבה יותר מהר, אנחנו רואים את זה גם בחברות היותר בוגרות שלנו שהולכים לגיוסי ההמשך, סיבובי ההמשך שלהם, אבל טימאיט כקבוצה לרוב עושים גם סיבובים יותר מאוחרים, אבל לרוב בטח ב-early stage pre revenue.

Eyal David: [17:56] אז החברה מגיעים עם מוצר שמעשו עליו ולידציה לצורך העניין, מה אתה עוד מצפה לראות מהם, דיברנו על go to market, מה אתה מצפה לראות?

מה Team8 מחפשת בצוות מייסדים

Aviad Harel: [18:04] אז קודם כל לי מאוד חשוב או לנו מאוד מאוד חשוב לראות, שצוות היזמים חובש את כל הקובעים ההכרחיים לאותם צוות, זה יכול להיות בן אדם אחד עם שלושה קובעים או יכול להיות שלושה אנשים כל אחד עם קובע אחד, אבל צריך להיות הקובע הטכנולוגי, הקובע המוצרי והגובה הgo to market. אז אנחנו מחפשים סוג של שלמות של הצוות מבחינת מה הוא מביא לשולחן. דבר שני, הם צריכים לעבוד או להתעסק בתחומים שאנחנו מכירים, ויש לנו אינטימיות כזו או אחרת. אגב, בין אם הם מביאים תזה משלהם שאנחנו יכולים להבין אותה, ובזורוי חיוג של האזורים שעבדנו, ובין אם הם מתחברים לאחת מהתזות שלנו. לי חשוב, כיוון שאנחנו יחסית קרן יחסית ריכוזית שעושה מעט חברות, חשוב לי ליהנות מהעבודה, אני מחפש צוות שאני מנסה לבלות כמה שיותר זמן עם הצוותים, שיהיה לי כיף לבלות איתם, ושהם ידעו לתפוס את הכדור מהצד השני, הם ירצו לתפוס את הכדור מהצד השני. אז התאמת DNA של הצוותים אלינו היא גם כן חשובה בעיניי. והדבר האחרון זה שיש founders market fit. וזה מאוד מאוד חשוב, אתה רואה שפאונדרים שהגיעו מתחום מסוים, ושם יש להם היכרות שהיא אני קורא לזה היכרות אליניארית, הם מכירים את זה מעבר למה שהיית קורא את זה באיזשהו מקום, יש להם אינטואיציות באזורים האלו, יש לזה כוח, וזה חשוב.

Eyal David: [19:47] מה אתה מרגיש באמת, האמת שזה כנראה נקודה, אבל מה אתה מרגיש היום, אתה רואה המון חברות, המון פאונדרים, מה אתה מרגיש שחסר? כאילו אם היית אומר עכשיו, צריך לעשות דאבל קליק עכשיו על הדבר הזה?

Aviad Harel: [19:59] אני לא יודע אם חסר, אני אגיד שזה שונה, מגיעים אלינו, ואני מאוד אוהב את זה אגב, פאונדרים, שזה הרודיו הראשון שלהם, שהם יצאו או מהצבא, או מאיזה תפקיד כזה או אחר, והם פרסטיימרס, ואני חושב ש...

Eyal David: [20:21] אתה תגיד נאיביות.

Aviad Harel: [20:23] א', אני אוהב את הנאיביות הזאת, כל אחד מאיתנו היה פרסטיימר, סטיב ג'ובס פעם היה פרסטיימר, אני חושב שהנאיביות הזאת, הרעב הזה, יכול לשחק לטובתם, בטח בעולם החדש שבו אנחנו נמצאים, ביכולת להריץ מלא איתרציות מהר מאוד ולזוז מאוד מהר, אני חושב שזה יכול לעבוד, אנחנו כמובן עובדים גם פאונדרים שזה הסיבור השני או השלישי שלהם, הם מביאים סוג של יכולות אחרות לשולחן, הם מביאים ניסיון וקשרים, בלא רק לפתור בעיה, אלא בלבנות חברה, שזה יתרון מאוד מאוד גדול כמובן.

Eyal David: [21:06] שזה מאוד משמעותי בדיוק.

Aviad Harel: [21:08] מאוד משמעותי. אבל כולם היו בעיניי, אני אוהב את הפרסטיימרים, זה מגיע עם מושן מסוים, ואני אוהב את הסקנטיימרים, זה מגיע עם מושן אחר, וזה לא יותר טוב או פחות טוב, זה שונה.

Eyal David: [21:22] סיכון שונה. נכון. ואם אתה שנייה עכשיו פורט את סוגי התזות, זוכר אני שנייה חוזר לתזות, ודיברנו על זה בשיחה לפני, אתה רוצה לספר שנייה על שתי סוגי התזות שקיימות? כן.

שני סוגי תזות: פתרון לבעיה מול חזון על העתיד

Aviad Harel: [21:38] יש איך שאנחנו רואים את זה, אגב לא רק אנחנו, זה גישה ידועה לגבי תזות, יש תזות שבאות לפתור בעיה, יש בעיה, זיהינו את הבעיה הזאת, עשינו לה ולידציה, קראנו דה מונס טסט, אנחנו יודעים איך לעשות ולידציה לבעיה, הנה פתרון לבעיה. סוג אחד של תזות, זה סוג של תזות שעבודה סביבם היא יחסית מאוד סיסטמטית, זה לא קל, אבל היא סיסטמטית, יש בעיה, יש פתרון. סוג אחר של תזות, זה תזות שמנסות שנייה לחזות עתיד, להסתכל על העולם ולהגיד אני מדמיין שהעולם הולך לכאן, בואו ניקח הנחה שזה מה שהולך לקרות, עכשיו נסיק מזה משמעויות על איזה אלמנטים צריך לבנות בתזה הזאת. יש לומר גם זה longer play. הרבה פעמים זה longer play, וכשזה מצליח הרבה פעמים, כמובן יש אפור אבל הרבה פעמים שזה כשזה מצליח איזה פוטנציאל להצלחה מאוד מאוד גדולה. גם לבעיה ופתרון יש פוטנציאל להצלחה מאוד מאוד גדולה ויש גם הרבה מקום להצלחה טובה אבל לא עצומה שזה גם טוב.

Eyal David: [22:59] אולי דוגמא טובה לזה.

Aviad Harel: [23:02] לדוגמא חברות סייבר הם חברות ברובם לא תמיד אבל ברובם הם חברות של הנה בעיה צריך לעשות data security בארגון, בוא נבנה פתרונות לך עושים data security בארגון. או פתרון נקודתי לבעיה. תזות אחרות זה יכול להיות כמו אובר אני מדמיין כן שמוניות זה לא הדרך היחידה להשיג פרייבט רייד לאישהו מקום. 1 2 לאנשים יש רכב שרוב הזמן לא בשימוש וזה נכס לא מנוצל מה אם לחבר את שניהם אנחנו יכולים לבנות פה ביזנס שוויל דיסטראפ לגמרי את עולם המוניות. זה תזה מהסוג השני דמיינתי עולם חדש ואחד האלמנטים שאני צריך שם זה מרקד פלייס בין נהגים עם מכוניות.

Eyal David: [23:58] לכל שרוצים להגיע מנקודה נקודה בי הדוגמה של אילון מסק אני נשאר איתה רגע כי אולי לאורך כל.

Aviad Harel: [24:06] כל המיזמים שהוא הקים לאורך הדרך אני חושב שהוא מאוד רואה את העתיד הוא מאוד זה משתמע ככה כן גם ספייס איקס וגם טסלה. אני חושב הייתי מקטרג אותם כתזות מהסוג השני זה בוא נדמיין עולם חדש מופלא הוא קורא לזה להעביר את יומאנטי את היומנטי להיות מולטי פלנט סוסייטי. ואלו הדברים שצריכים לקרוא בדרך אני צריך רקטות שאפשר להשתמש בהם אני צריך היכולת לשלוח קארגו גדול החלל אני צריך מערך של לוויינים כל הדברים האלו.

Eyal David: [24:45] וכשהוא הלך על בעיה ופתרון אז הוא עשה את הדבר הזה בלם דרך התת קרקעית הזאת איך קראו לזה בורינג קמפני.

Aviad Harel: [24:55] אבל אילון מסק וכאמור שזה מצליח עכשיו רואים מה קורה עם ספייס איקס זה מצליח בגדול מאוד.

Eyal David: [25:02] זהו אז אם שנייה נשליח את זה אולי דקה על העולם העולם האינפרה דיברנו על זה נכון אז. אפשר להשליח את זה בוא נעשה לבנות משהו יחד אז אפשר להבין את זה כנראה שאיג'נטים יהיו הרבה יותר חלק מעולם העבודה בקרוב נכון אם לא כבר עכשיו אבל הרבה יותר. יש היום בעצם איזה שהיא סינרגיה בין אדם לאיג'נט נכון אנחנו אפילו רואים את זה שככל שיש יותר איג'נטים שחברות מכניסות אנחנו רואים יותר בחברות שומעים יומן אינדלופ הרבה יותר. מעניין אז אפשר להשליח שנייה לאיפה זה ילך עד מתי דיברנו על איג'אי מקודם בשיחה מקדימה עד עד מתי בעצם יומן יהיו בעצם בלו בוא בוא נתחיל לבנות בעצם אתה אני בטוח שיש לך הרבה מקומות אני אצל את ההזדמנות ואני אדבר על כמה דוגמאות קונקרטיות שיש לנו.

Agentic AI, אמון, אבטחה והידע הארגוני החדש

Aviad Harel: [25:56] אני מאוד מסכים עם ההנחת מוצאי וסאב קטגוריה אג'נטיק סלושן הולכים. השימוש בהם הולך כל גדול וכנראה מהר מאוד אנחנו כבר רואים את זה זה הנחה סבירה בעיניי ואז אתה יכול להסתכל על זה ולנסות לגזור מזה כל מיני משמעויות. אני תחיל בקל איג'אנט סקיורטי כן ילך איג'אנטים הם מעבים ריסק אמיתי לארגונים בוא תנהל את הדבר הזה זה אזור אחד אזור שני אג'אנטיק סולושן. הם פתרונות לא דטרמיניסטים יש לזה השלכות לפתרונות לא דטרמיניסטים איך אני יודע שהתשובה שאני מקבל הוא טוב או טוב מספיק או כמה טוב הוא. בוא נבנה פלטפורמות לטראסט באג'אנטים לא סקיורטי טראסט.

Eyal David: [26:51] קטגוריה קיימת איי אייבל קוראים לזה כן שבוא נדבר על זה שוב היום אם אנחנו מסתכלים על הסינרגיות בין אדם לאיזה מה שאמרתי אז היום. נכניסים יומן אינדלופ לאיפה זה הולך אז.

Aviad Harel: [27:05] אני לא שואל איפה זה הולך אני אמר בוא נחשוב כאילו נחשוב עוד פעם אני אני לא אובייקטיבית חברות כל אחת בתחומים האלו. אם לדוגמה אם אחד התחומים המאוד חמים של אג'אנטים זה זה בקופיס אוטומיישן חברות גדולות באות ואומות אוקיי העולם החדש קיים אנחנו יכולים להשתמש בו כדי להטמת כל מיני תהליכים בתוך הארגון בצורה. חכמה אג'אנטית אמיתית שתהיה רוולושנרי באיך שאנחנו עושים דברים. מה זה מסתכל על כל מיני פתרונות שיש ויש כל מיני גישות איך לעשות את זה אחת הגישות שאנחנו מאמינים בהם זה בדיוק זה. אג'אנטים בתהליכים כדי לעבוד טוב צריכים. שתי דברים מרכזים אחד להבין את הפרוסס הארגוני באמת איך שהוא קורא לא שהוא כתוב באיזה מניאל כי בדרך כלל אתה מגיע לזה פרוסס ארגוני אולי. את המניאל שלו אבל שאתה מסתכל על איך למעשה תמיד יש איזה קיצור דרך או איזה משהו אחר אז אחד המפינג האמיתי של הפרוסס איך הוא קורה במציאות ומה קורה שעוקפים אותו ואיך עוקפים אותו כדי לנהל אותו זה אחד. ושתיים זה לאפשר ניהול אקספציונים זה נורא קל שהאג'אנט יודע את התשובה שזה נורא ברור אין דילמה אני צריך ללכת ימינה או שמאלה אבל מה קורה שהוא לא יודע. איך אתה מנהל את האירוע זה ובטח ובטח שאתה מנהל את האירוע זה בסקייל של אג'אנטים היכולת להבין מתי האג'אנט יודע את התשובה או צריך לדעת את התשובה ומתי הוא צריך להעלות אקספציון ואיך הוא מעלה אקספציון ליומן כדי שיעזור לו to resolve this exception עם כל הקונטקסט והאינפורמציה שהוא צריך. ואחרי שהיום מנסה את זה שזה ייכנס לחלק מהפרוסס הארגונית כדי שהאג'אנט ידע להשתפר ולעשות את התהליך הזה מאוד טוב זה אחד התזות שאני חושב שלמדנו אחד החברות שיש כאן או בהם שהגיע לטימאיט.

Eyal David: [29:07] זה בעצם קצת כמו בעולם האמיתים אפשר לחשוב על זה אז אם הייתי עכשיו נכנס לחברה חדשה מלמטה אז הייתי איזושהי שוליה הייתי לומד בעצם את הדרך לשם. הייתי עושה איזה שהוא reverse engineering בעצם לדרך של אתה יודע של איך מי שסביבי עובד והייתי יודע גם איזה דברים לעלות למעלה ואחרי כמה זמן היה לי מספיק בעצם sense כדי לקבל את ההחלטה לבד.

Aviad Harel: [29:28] מדויק עכשיו בואו נשווה ונעלה אתה יכול לעשות את זה בעזרת רעיונות עם אנשים אתה יכול לעשות את זה בצורות יותר מתוחכמות שהן יותר סקלביליות. אולי להתחיל עם איזה רעיון קטן אבל אז לבנות איזה ארכיטקטורה שגם לומדת לבד ולומדת מהר ויודעת לעקוב אחרי זרימת המידע בתהליכים כאלו ואחרים ולהפוך את זה לחלק אינרנטי מאיך אייג'אנט עובד.

Eyal David: [29:54] וזה מעניין כי בעבודה רגילה עם יומנס אז אחרי כמה זמן היה בלי ואנשים היו עוזבים. אנחנו לא חושבים שהייתי מי עשו משהו כזה התושב הארגוני נעלם.

Aviad Harel: [30:06] איתם או חלקים ממנו לפחותי ולכן פרוסס מיינינג היכולת להבין תהליכים איך הם קוראים. אפשר בצורה נאיבית לדבר עם האנשים אבל באמת להבין איך הם קוראים את זה לעקוב אחרי התהליכים עצמם בריל טיימר זה ועל ידי כך להטמטות למפות אותם ואז להטמט אותם. וכפועל יוצא מזה לבנות איזשהו סוג של נולד ארגוני פנימי שקיים לא נדיף במוח של האנשים כחלק מהפלטפורמה.

Eyal David: [30:38] לגמרי אני איתך ואני מכיר אפילו הרבה חברות שעושות את זה היום אבל לקחתי את זה קדימה פתאום נוצר נוצרת עוד שכבה של היפי. ארגוני ועכשיו צריך לשמור עליה אז אולי כאילו זה אזור זה מה שאמרתי מישהו עכשיו היה קם ועוזב ואתה לוקח את הדיסקונקי שלו את הידע שלו.

Aviad Harel: [30:55] אז עכשיו גם צריך לשמור בעצם על הדבר הזה יש הרבה קאצ'וורד שעכשיו רצים בזה קמפני או אס הקונטקשואל גראפס קמפני נולד גראפס ואיך יוצא בזה זה תחום מאוד מאוד חם. אני חושב שרבים מאיתנו והמאזינים שקראו את המאמר את פריליון דולר אופורטוניטי שמדבר. לא רק על הסיסטם וברקורד שקמחה בכל מיני מערכות אלא גם על הסיסטם עוקב אחרי ההחלטות שהתבצעו כחלק מבניית המוח הארגוני הזה או הקמפני או איך תרצה לקרוא לזה.

Eyal David: [31:32] מעניין טוב עלה לי עוד משהו בזמן שדיברנו אבל אני לא חייב לצלול לזה אבל סתם כי זה מעסיק אותי מאוד בימים האחרונים. הרבה כסף הולך עכשיו להרבה הנפקות מאוד חזקות. איזה כסף איזה מימון נשאר באפשר להגיד לזה איזה מימון נשאר בעצם לסטארטאפים קטנים שעכשיו נכנסים.

לאן הולך הכסף בעולם ה-VC

Aviad Harel: [31:49] שאלה מעולה כי אני חושב העולם משתנה ויש לזה השלכות על כל מה שאנחנו עושים אתה סתם. מסתכל על הנתונים עצמם הנתונים היבשים או לא יבשים של ההשקעות בשנתיים האחרונות נראה. הכסף של מורידים לסטארטאפים עלה בשנתיים האחרונות אך בצורה מאוד ריכוזית הרבה ממנו הולך לחברות ענק. אני חושב שקראתי באיש הוא אחד המאמרים האחרונים שהסתכלו על פעם 25 אני חושב ש25% מכל הווינטרמנים הלך. לשש חברות 25% מנו שזה אנהרדוב וה75% הנותרים לא יתפזר כמו מתפזר שהתפזר בפיזור סטנדרטי כמה שנים מאחורה גם הוא היה ריכוזי. אולי בחברות חדשות שפחות מכירים אבל שקיבלו הרבה מאוד כסף וזה וזה מתחבר לכל מיני חברות שכולם מכירים אותם שגייסו גיוסים מאוד מאוד גדולים בשלב מאוד ראשוני. אז אני חושב שהכסף בעולם הווי סי שדיפלויד ימשיך להגדול. על מה אתה משקיע אותו זה שאלה שהיא מורכבת בטח שיש שינוי טקטוני בעולם כמובן מובל על ידי פיתוחי הקיימים שלה מאוד מאוד גדולה.

Eyal David: [33:23] כן יש לי טוב יש לי עוד מלא תזות אבל אני חושב שנמשיך למשל סתם אנשים עכשיו כנראה. לדעתי דיברנו על זה טיפה לפני שבעיני הרבה אנשים עומדים להיות מופרשים מהייטק ואז השאלה היא האם באמת הם ילכו עכשיו לחפש אותם. האם יעסיקו אותם בעבודה חדשה האם הם ילכו להיות עצמאים אולי הם בכלל ילכו אחורה והתחילו לשם כולם בציפייה שהם יוצאו הרבה כי המשיכו להוציא הרבה כסף אז האם בעצם אני עושה פה שטף כן. האם בכלל הם ילכו והמשיכו את הכסף עכשיו מקניות וכאלה בכלל ילכו להשקיע. אפשר אפשר אז אני שנייה לקחתי את זה כדוגמה כי רציתי לשאול אותך. אני נוסף פרמל איך אתה בעצם בונה תזה ומה השלבים השונים בדרך מה אתה ממליץ תשוב לי אין מאחורי לתהליך הידיעי שאתה יודע את כל הצוות שלך אז.

איך לבנות תזה כשאין לך את המכונה של Team8

Aviad Harel: [34:11] זה אנחנו שאנחנו עובדים על תזות עם האזמים שלנו אנחנו מנסים להכניס סטרקצ'ר לתהליך הזה עכשיו אני שם פה כוכבית כי הסטרקצ'ר. זה לוסלי סטרקצ'ר נקרא לזה כי הוא משתנה בהתאם לאזמים ובהתאם לתזות והנואנסים וכך יוצא בזה אבל יש כמה פרקים שזה ברור שהם חוזרים על עצמם בתהליך בניית התזות בידיאשן ובוולידיישן. וככה אנחנו מסתכלים על זה אז יש את החלק הראשון שהוא עולם הבעיה אנחנו מחפשים עולם בעיה שהוא מעניין. אם הוא אזור שהוא מעניין זה מרקד שמעניין לפעמים יש בעיות שאולי מאוד מעניינות אבל השוק שבהם מתקיימות הוא לא כזה מעניין מה זה שוק מעניין.

Eyal David: [35:00] אולי אתה מחפש גם שמעבר לאיזשהו רווחי עכשיו הוא גדול גם שיש בו גדילה אובר טיימבול.

Aviad Harel: [35:05] גדילה זה פרמטר מאוד חשוב אז הפרק הראשון בידיאשן שלנו זה עולם הבעיה. הפרק השני בידיאשן שלנו הוא עולם הפתרון זאת אומרת הבנו שיש בעיה טובה לוקרטיב צ'לנג' כן מה זה זה שזה בעיה שהיא ברורה היא מוגדרת היא גדולה מספיק. אם היא אפשר לבנות סביבה ביזנס החלק השני זה לבוא עם עם מניפסט של פתרונות ולראות שהם אפליקטיביים לבעיה הזאת. הפרק השלישי זה אתגר הgo-to-market. אפשר בלי שלושת החלקים האלו. אף אחד לא רוצה לסיים עם מוצר שמחפש שוק בגלל זה אתה צריך את הgo-to-market אף אחד לא רוצה שוק עם פתרון שהוא לא גדול ומעניין מספיק ולכן. הפרקים האלו הם הכרחיים בחלקים אינטגרלים בבניות בעבודה על התזות שלנו מה החלקים שהם יותר לוס שאתה בעצם הזכרת. זה לאורך כל התהליך עצמו גם עולם הבעיה אני יכול לתאר לך כל מיני בעיות בכל מיני דרכים שפעם יישמעו לך מאוד מעניינות ובפעמים אחרות מאוד. לא מעניינות ולכן יש פה גם מין האומנות אי אפשר לקחת את זה היכולת לסנטז. את ההבנות שלך את האיתרציות בכל אחד מהפרקים האלו כדי להגיע לאיזשהו סוג של קונביקציון עכשיו. אתם עושים טעויות זה לא משנה כמה פעמים אתה עושה את זה אבל המטרה היא זה לפחות to mitigate את הchallenges to some extent. היכולת להבין עם מי אתה צריך לדבר גם כיועץ אבל גם כלוקח פוטנציאלי לבעיה. הוא מאתגר היכולת לנהל איתו שיחה על בעיה כדי לסנטז את מהות הבעיה זה חלק שהוא הוא מאתגר. היכולת לראות בצורה יותר אבסטרקטית או לנהל שיחה יותר אבסטרקטית על מה הוא עושה איך הוא עושה איפה הוא חושב שיהיו לו בעיות איפה יש לו כבר בעיות. איך הוא יראה עוד שנתיים זה שאלות שהן מאוד מאוד קשות כולם מכירים את המושג הזה פסט הורסס. שאתה תדבר עם לקוחות פוטנציאלים ויתברר לך פתרון לבעיה שאתה לא צריך לפתור אז.

Eyal David: [37:30] זה חלקים שהם הם קצת יותר סופט בתהליך כן אפשר גם פה שנייה לשים תזה לאיפה סופטסקל זה הולך להיכנס לזה תגיד ויש לך איזה שהוא כלל אצבע עם כמה אנשים צריך לדבר.

עם כמה לקוחות צריך לדבר כדי לקבל ביטחון

Aviad Harel: [37:47] אין מספר בעיני זה צריך להיות מספיק עכשיו מספיק. גם באיזה עולם באיזה ורטיקל אתה נמצא וכך זה בזה אבל זה נורא ברור שאם דיברת עם בן אדם אחד זה לא מייצג. ואתה לא צריך אלפיים אנשים כדי לדבר איתם אתה צריך כמות שהיא מספיקה שנותנת לך. הרגשה שחיסית פה או קיבלת אינסייט מעניינים על השוק ולא על הלקוח. ולכן כדאי לפלפל את קבוצת המחקר שלך עם כל מיני ארגונים דיברנו על זה קצת מקודם. ישראלים ולא ישראלים ביג אנטרפרייז פורצ'ן 500 ואולי גם חברות קטנות אם יש לך זה בטח נורא בולט באינפרא אתה פעם מדבר עם הסי-איו ופעם אתה מדבר עם הסי-טי-או ופעם אתה מדבר עם הווי-פי אר אנד די ולפעמים אתה מדבר עם דיבלופרס. אז הקבוצת מחקר צריכה להיות כזאת שמכסה לך את האזור הזה. בצורה שאתה מרגיש שאתה קיבלת מספיק אינפוטים שאתה יכול מרגיש.

Eyal David: [38:58] אינפ קונפידנט שזה האזור שאתה רוצה להתעסק בו מבין אז אתה ממש מסמך שאלות שאתה כל הזמן מתחזק אותו ואתה מנסה לסגור את השאלות נכון. והיית אומר לא נגעת בזה אבל כאילו ורטיקל ומחוץ לוורטיקל הייתה מנסה גם תסביר נגיד עכשיו ואני מסתכל על אין לי כרגע איזה שהוא ורטיקל אבל. לצורך העניין עכשיו נכנסתי לשוק של חברות שמעל גודל מסוים כזה או אחר נגעת בזה אבל הם פונות בעצם לסיגמנט מסוים של השוק. ויש חברות יותר גנריות שפונות לסיגמנט הזה וסתם אני אומר גם ל-SMBs היית מדבר עם שתי סוגי חברות כן בהכרח עם התזה שאותה אנחנו.

Aviad Harel: [39:43] שאחרי אנחנו הולכים במהותה מכוונת לשני סוגי הלקוחות אני חייב לדבר עם שני סוגי הלקוחות אבל יכול להיות שיחה מסוג שונה שאני מנסה לעשות את השיחה כדי להגיע למסקנה שאני צריך לבחור אחד מהם. זה יכול להיות חלק מהשאלת מחקר שאני מעלה בתהליך הזה אני יכול לבנות מוצר שהוא מיד-מרקט ואני יכול לבנות מוצר שהוא אינטרפרייז אני צריך לקבל החלטה לפחות מה אני מתחיל איתו באיקסמן הראשוני. שאלה מאוד חשובה ואז אתה חוזר אליהם כמובן עם משהו להראות ואתה מתחיל להבין אם אתה באזורים אני כן ואני גם ברמה פרסונלית אני מאוד אוהב סוגי תזות. שמצד אחד יש להם חזון מאוד גדול. אבל מצד שני זה נורא ברור מה הווינס הראשונים זאת אומרת מה הם הולכים למכור בשנה שנת מכירות הראשונה שלהם עכשיו. חייבת להיות קורלציה ברורה בין השתיים זאת אומרת הווינס הראשוני חייב להיות סטאפינג דיירקט דירקשן של החזון הגדול.

חזון גדול מול wins ראשונים

Eyal David: [40:47] כן ואפילו כן זה כזה כנראה מעבר לוויזיון הטכנולוגי זה גם כאילו איך אני אגיד. הכניסה בדלת של הלקוח כדי להתחיל לזוז איתו בדיוק ולמה זה כל כך חשוב.

Aviad Harel: [41:02] אני חוזר שנייה להגישה של. We need to be humble אנחנו אנחנו לא יודעים הכל אנחנו האמת היא לא יודעים הרבה מישהו יודע הכי טוב זה השוק. ולכן הווינס בהרבה מאוד מובנים מאפשר לי את הפריקשן האמיתיים הלקוחות.

Eyal David: [41:20] ולהמשיך את בניית התזה שלי יחד איתם זה נורא נורא חשוב בעיניי חלק נורא חשוב שאני תמיד שואל זה גם כמה היית משלם על זה אני בטוח שאתם עושים את זה. גם אם נכנסנו בדלת אז שזה יהיה כמובן בכסף כי שוב אם דיברנו להתפזר וזה אז. זוכרת גם הסטארטאפ שלי אם לא משלמים לך מההתחלה זה השיעור שאני הכי לקחתי מאוד קל להתפזר בדי-אז'ן מאוד כמה זמן אתה נותן לי די-אז'ן כזה.

Aviad Harel: [41:50] זה זה זה משתנה מאוד בין סוגי תזות אמרתי הקטגוריות של התזות. בעיה ופתרון בדרך כלל כמובן יש אוטלייר זה בדרך כלל יותר מהיר לבנות תזות חדשות על העולם זה בדרך כלל הרבה יותר מורכב ולכן לוקח יותר זמן. דבר שני. לפעמים מחליפים תזות וזה לוקח זמן מתחילים לתזה אחת ומשלל סיבות מחליטים או שזה לא תזה מספיק טובה או שזה תזה לא מתאימה לצוות שעובד איתה ואז מחליפים תזה ואז. לכאורה מתחילים מחדש אז אין אין לנו בשום פלייבוק שבא ואומר אנחנו צריכים להתחיל עכשיו ולגמור בנקודה הזאת.

Eyal David: [42:32] ומתה אתה. למה אני שנייה לוקח חזרה גלי הזמין מתחשב מגיעים וזה בסדר אנחנו נחזור העניין של רודמאפ ותוכניות קדימה בסדר בעולם משתנה.

רודמאפ, תכנון וקצב בעולם שמשתנה מהר

Aviad Harel: [42:44] מה מה הציפייה שלך זה נושא בפני עצמו אני אתחיל בדיסקליימר נקרא לזה אני לא זוכר מי אמר את המשפט הזה יש לי 6 שעות לכתוב עץ אני יבלה את הארבע שעות הראשונות ולשייף את הגרזן. פלנינג באדג'ט רודמאפ כל הדברים האלו הם תחת קטגוריית הפלנינג. זה סופר חשוב. כל תוכנית היא בסיס לשינויים הן משתנות כל הזמן אין לנו אני לא זוכר. באדג'ט פלנינג רודמאפ שלא השתנה לאורך הדרך דיברתי על החשיבות של העבוד עם לקוחות והאינסטרנט שלנו ולכן זה משפיע.

Eyal David: [43:28] אני אגיד כאילו פעם בניגוד לפעם לתכנן שנה לתכנן שני רבעונים קדימה וגם אני הייתי באירועים האלה אבל זה כל כך אחר.

Aviad Harel: [43:38] כל כך אחר שהקמנו את סייסנס הרבה שנים זה נורא מקובל. מגייסים הרבה פחות כסף וגדלים הרבה יותר לאט כי זה ברור שאתה לא תמכור בשנה הראשונה שלך או כמעט היה ברור שאתה לא תמכור בשנה הראשונה שלך ולוקח הרבה זמן לבנות. את המוצר הבסיסי אפילו כדי לקחת אותו לשוק היום גם עם התפתחות המקצועי יזמי. וגם עם הציפיות שלה שהשוק דוחף אותנו להם הציפייה היא לעבודה הרבה יותר מהירה ולכן. תוכניות הגיוס והבאדג'ט של היזמים שלנו הם הרבה יותר אגרסיביות ובגלל זה ציפיות הגיוס של הכסף עבור היזמים שלנו הם הרבה יותר גדולות ממה שהם היו שאני הקמתי עם שותפה את סייסנס.

Eyal David: [44:29] תגיד וחל אז אני חוזר שנייה באמת לתזות טוב שסגרת לי את זה. יש לי תזה אני מבסוט עליה כמובן למה יש לך עוד כללים לידיאשן טוב כבר אנחנו חופרים. סטייטינג דה אובייאס עם מי אתה עושה את הידיאשן יש לנו צוות לא אני מתכוון אם אין לי צוות עם מי אתה ממליץ לעשות הידיאשן.

מי צריך להיות בחדר בזמן ideation

Aviad Harel: [44:56] שאלה טובה בוא נדבר על איזה אלמנטים יש בה הידיאשן ואז אפשר כל אחד יכול לגזור מזה איזה אנשים כדי לעשות איתם. קודם כל יש אומנות בפני עצמה בלתשאל את השוק לגבי בעיות וצריך לדעת איך לעשות את זה זה משחק או ריקוד סמי עדין בין. אני רוצה לשאול אותך שאלות פתוחות לבין אני רוצה לשאול אותך שאלות באזור מסוים אני רוצה לקבל ממך אינפורמציה אבל אני לא רוצה להכניס לך מילים לפה. וזה אתגר בפני עצמו וככל שאתה מנסה לעשות את זה איטרטיבית וסיסטמטית בצורה יותר טובה ככה טוב יותר. דבר שני יש אתגר של אוטריט שאתה צריך לדבר עם אנשים רלוונטיים. כל דבר שיעזור לך להגיד לדבר עם האנשים הרלוונטיים הוא מאוד מאוד חשוב לתהליך הזה יש לך מישהו עם רולר דקס מאוד רלוונטי או איזה אקסס מאוד רלוונטי זה מאוד עוזר או שלך יש. אנשי ביזדב שזה המקצוע שלהם לדעת לייצר לך אקסס לכל מיני שיחות כאלו מאוד מאוד פרודוקטיבי. דבר שני ניתוח שוק ניתוח שוק יש אנשים שזה המקצוע שלהם של איך אתה מסתכל על שוק איך אתה ממדל את השוק כדי להבין מה הדינמיקות מה חוקי הפיזיקה של השוק הזה. איפה נמצאים כל המוצרים איך אתה שם אותם על קוואדרנט עכשיו זה בדיחה כי כל אחד שבא לכל מצגת משקיעים שם קוואדרנט ואת הרעיון שלו בצד ימין למעלה. אז זה בכלל לא מאתגר לשים את עצמך בצד ימין למעלה האתגר פה זה לדעת מה מייצגים להחליט מה מייצגים שני הצירים בקוואדרנט. שזה דרך לחתוך את השוק על ידי שתי מימדים שזה אתגר אם אתה עושה את זה נכון ואפקטיבי אז כל המרקט ריסרץ זה זה זה מקצוע צריך לדעת איך לעשות אותו ולעשות אותו בצורה אובייקטיבית. ולא להתאהב בשום פתרון שקפץ לך לראש ולא לזהם שום שיחה עם שום בן אדם שאתה מדבר איתו בפתרונות אלה כדי להבין ממש את הבעיות אז זה מקצוע בפני עצמו דבר שלישי. בסופו של דבר אנחנו בונים מוצרים טכנולוגיים. נקודת מבט שיודעת הטכנולוגיה ושיכולה לבנות משהו טכנולוגי. שיש לו דיפרנציאציה מסוימת עכשיו הדיפרנציאציה לא חייבת להיות בזה שמצאנו את הנוסחה הסודית של קוקה קולה. ברור שצריך להיות לנו אינובציה טכנולוגית אבל האינובציה הטכנולוגית בטח היום היא לא רק בטכנולוגיה של המוצר עצמו אלא גם בטכנולוגיה של. איך אתה מגיע לשוק איך אתה מתמחר אותו איך אתה מוודא שהפעולות קונספט שלך הם מאוד מאוד אפקטיביים ומדויקים. איך אתה מקבל את השיר או ווייס כל אלו יכולים לקבל טכנולוגי אמיתי. במילים אחרות אינובציה לא מגיעה רק בטכנולוגיה תקור של המוצר אלא גם במעטפת.

Eyal David: [48:11] כאילו מה שאתה אומר ואני מאוד מתחבר לזה זה בעצם אם זה את מה שאתה מחפש היום באזמים את שלושת הקובעים. אלה אנשים שכנראה צריכים עוד בחדר מעבר לזה יועצים ושאין לי את הידע הזה בפנים אז בוא נביא את היועצים בוא נגיע לקהל המטרה נבין כמה שיותר. אם אני שנייה מתכלל את זה ללא באג'ט אז בעצם הייתי. הייתי יכול את שלושת הקובעים אולי באיזושהי רמה לייצר ברמת פרומפט שחושב איתי עם כמה אקספרט זה ברמה הכי בסיסית. אחרת צריך להביא את האנשים האלה יכולת לסוגי מוצרים שהטכני הוא פחות חשוב ואני יכול בינתיים לגשר עליו ולרוץ. אולי גם עניין של. אם אני שוב זה עניין של מומחים אבל אם אני כרגע באיזשהו שיק מאוד רגולטורי אז אני אביא פנימה כאילו מישהו שיודע את העבודה הזאת. ומה דעתך על מבחינת אם אני נכנס לשוק פשוט מאוד רדישיאנל.

איך מוכרים לארגונים מסורתיים

Aviad Harel: [49:11] נקודה מעולה או נקודות מעולות אז אז כמה כמה מחשבות אחד כאמור שלושת הקובעים שתיארת יכול להיות שיש בן אדם אחד שחופש את שלושת הקובעים זה לא חייב להיות שלושה אנשים. נפרדים אבל צריך להיות את קובע הביזנס גאו טו מרקט קובע הטכנולוגיה וקובע המוצר וכאמור זה יכול להיות בבן אדם אחד או בשלושה אבל צריך שיהיה את זה לצוות את שלושת הקובעים האלו. זה דבר אחד לעולם היותר טרדישיאנל פה אני חושב שיש כמה מאפיינים ייחודיים שחשובים לצוות וזה היכולת לייצר ריליישנשיפ ארגונים כאלו. אירוע מכירה או הכניעה אירוע מכירה או הכניעה של מוצר הוא לא רק טכנולוגי מוצרי. הרבה מארגונים הארגונים היותר טרדישיאנל מסתכלים על הבעיה כפרויקט זה שאתה יודע לעשות את זה בעזרת מוצר או חלקים נרחבים ממנו במוצר בצורת מוצר או. שיש לך אנשים שעושים את זה לפועל זה מעניין אך לא מאוד ולכן מה שחשוב יותר זה היכולת להשיג את התוצאה בארגונים האלו. ופה זה נבנה על טראסט אתה רואה ארגונים. אני כמובן מחליל אבל ארגונים גדולים שהכניעה שלהם היא לאו דווקא המוצר הכי טוב אלא אמונה בחברה בפאונדרים בהנהלה של החברה ובמוצר שיכולים להשיג להם את המטרות. של אותו פרויקט או אותה בעיה וגם זה סקילסט לבנות את המערכת היחסים האלו עם האנשים הרלוונטיים בארגונים היותר טרדישיאנל היכולת לנבגיט את השיח איתם. ולנהל את התהליך הזה זה זה סקיל זה סקיל.

Eyal David: [51:02] אז כאילו יש לנו תזה שבעצם הסקיל הזה הוא משהו שישמר בשנים הקרובות כמשהו שיש לו ולו אני חושב שכן אני גם חושב אני חושב שכן. ואני נטלה בזה שהארגונים האלה זזים להם דוגמה שנייה לארגונים כאלה ותקראת סיום איך זה עבד טוב בתחום של נדלן זה תחום שהוא מאוד טרדישיאנל של בנייה של תודה של פרויקטים ענקיים. מי השקיע עכשיו אבל עובדה שיש חברות שנכנסו פנימה ועשו אם מדובר אפילו על חיי אדם ודברים כאלה שזה באמת הייתה עדיין בעיה אבל בעיה. משמעותית על השולחן אז יש הרבה חברות שנכנסו פנימה למדו את התהליך לקחו design partners והתחילו כנראה ברמה של עבודה אנושית מאוד גבוהה אז כאילו זה אולי דוגמה לזה יש עוד המון דוגמאות.

Aviad Harel: [51:47] גם ארגונים שהם יותר מסורתיים בפורט שלהם גם הם רואים ושומעים את המהפכת האיי וגם הם חווים דירקטיבה מהבורד שלהם להשיג את הגיינס שאסוסי אייטד עם המהפכת האיי. בהרבה מקרים לא בכל המקרים כמובן זה לא טריוויאלי עבורם להכניס ולאמץ טכנולוגיות כאלו. כאמור גם פה היכולת לבנות את המערכת היחסים היא מאוד מאוד חשובה. בין אם רוצים לעשות אוטומציה של back office processes בחברות כמו רויאל קריביין פדאקס חברת הרכבות האירופאית או אמריקאית או וואט אביו ואין סוף חברות כאלו הם צריכים מישהו שהם יכולים להתחבר עליו לסמוך עליו. שהוא יבין את הנואנסים האנטרפרייזים המסורתיים בארגון וידע להתאים את המוצר שלו. לאזורים האלו אבל אתה יכול לראות את זה בחברות שעושות back office automation לחברות כאלו אתה יכול לראות חברות כאלו שרוצות לאמץ. אייג'נט כזה או אחר וצריכים משהו שיגרום לו באמת לעבוד בארגון כי זה לא פלאגן פלייץ זה לא דברים שעובדים בארגון אתה יכול לראות זה מכל כיוון.

Eyal David: [53:09] אהבתי אהבתי אני חושב שמקום טוב להתחיל זה אולי להסתכל אפילו על מדד המניות בתל אביב ולמצוא שנייה כמה תעשיות. יכול לפתוח מאוד את הראש מה היה ממש מעניין אביעד ממש גם לי אני אני רוצה לשאול אם רוצים ליצור איתך קשר רוצים לשאול שאלות רוצים דרך לינקטין מה אנחנו עושים.

איך ליצור קשר עם אביעד

Aviad Harel: [53:30] לינקטין האימייל שלי אני אני רוצה להגיד שקל להשיג אותי אבל מבחינת תוצאה תמיד חשוב. אביעד אתה תמידה נקודה וייסי.

Eyal David: [53:43] זה גם לסיכום של הפרק טוב גם נתנו את בעצם את האזורים שכדאי לפנות סביבם בעצם ממש. מעולה אביעד איזה כיף שבאת איזה כיף שהזמנת אותי תודה רבה תודה רבה ביי ביי חברים תודה על ההקשבה אם מצאתם את הפודקאסט הזה בעל ערך. תוכלו להירשם לעקוב אחרינו כמובן לפרקים נוספים בספוטיפאי אפל פודקאסט או כל אפליקציה אחרת כמובן שאם לא מצאתם אותנו באיזושהי אפליקציה אשמח שתכתבו לנו. נשמח מאוד לחמישה כוכבים בכל פלטפורמה ושתעקבו אחרינו כדי שעוד מאזינים יוכלו להיחשף אלינו ולמצוא את הפודקאסט. אתם גם יכולים למצוא את הפרקים הקודמים בכל אפליקציה או בערוץ היוטיוב יש לנו לינקים בתיאור אז עד הפעם הבאה יאללה תהיו יעילים וביי ביי.