תמלול: לא רק לשרוד את ה-AI, איך משגשגים בתוך זה? (טוני ערד פליק)

פתיחה והיכרות עם טוני

Eyal David: [00:00] היי טוני מה העניינים?

Tony Arad Felik: [00:02] מצוין איזה כיף להיות פה, איזה כיף, תודה שהזמנת.

Eyal David: [00:06] ברור, יותר מזה היה לי נורא כיף השיחה המקדימה שעשינו. נכון, גם לי. הייתה לי ממש כיפית ואני דווקא אתחיל משם, למי שמכיר או לא מכיר. אני רוצה שאתה תציגי את עצמך ממש בקצרה, עם מי אנחנו מדברים.

Tony Arad Felik: [00:20] ממש בקצרה, טוני ערד פליק, אני מנטורית למנהלים בהייטק, הייתי מנהלת פיתוח, הרבה שנים אני מהנדסת תוכנה במקצוע שלי, עבדתי בהמון המון סטארט-אפים, רובם סייבר, פינטק, רובם סייבר כמו שנהוג בישראל. פוזיציה האחרונה שלי הייתי R&D דירקטור, עבדתי ארבעה קבוצות פיתוח, אוקראינה, לונדון, ארצות הברית, ישראל, באמת, ככה, פוזיציה ענקית כזאת, מאוד של אנשים רציניים. וכשעזבתי והפכתי להיות עצמאית, הבנתי כמה הפוקוס שלי, שם הכל קורה, שם החיים קורים. ואם אני רוצה להצליח כעצמאית, אז אני לא מבזבז את האנרגיה שלי. חדשות הפסקתי לצרוך לפני הרבה שנים, אבל גם אין לי נוטיפיקציות ואני מאוד מאוד מאוד כין על ניהול האנרגיה שלי, כן.

Eyal David: [01:10] אנחנו כבר נצלול וניכנס לשינוי שעשית ובכלל, אבל רק אני אגיד, אני זוכרת גם שסיפרת לי על האוניברסיטה הפתוחה ועל תכנות, שאת בעצם, זה דבר שעשית לבד, נכון?

Tony Arad Felik: [01:20] נכון, לימדתי את עצמי לתכנת, לפני שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. קודם לימדתי את עצמי לתכנת, התחלתי ממה שקרו לו פעם פרונטנד, אני חושבת שזה תחום שכבר אין אותו היום, אבל פעם קראו לזה ככה. ומשם עשיתי בקן ודאטאבייס ודאבופס, ועשיתי כאילו מלא מלא מלא כל מיני טכנולוגיות. ופעם האמנתי שצריך תואר, גדלתי בבית כזה, שמאוד מעריך השכלה. גם אני מאוד עירכתי השכלה, והלכתי ללמוד ניהול ומדעי מחשב באוניברסיטה הפתוחה. וזה מאוד בנה אותי, זה מאוד בנה לי את ה... באמת את הסקילסט הזה של ללמוד לבד, שזה משהו שכולנו נדרשים אליו היום, וכאילו היום אי אפשר בלי זה.

Eyal David: [02:08] גם מה זה ללמוד לבד, ללמוד לבד, מתמטיקה מורכבת, אני זוכרת את התואר הזה. Tony Arad Felik [02:13]: כן, כן.

Eyal David: [02:13] קשוח מאוד.

Tony Arad Felik: [02:14] כן, קשוח מאוד.

Eyal David: [02:15] אני רוצה לגעת בזה, אבל באמת... לפני שנכנסת לתחום, לאי-טק, מה רצית לעשות?

Tony Arad Felik: [02:24] אני לא יודעת, אני נכנסתי לאי-טק ממש כשהשתחררתי מהצבא, כאילו הייתי חיר ניקית בצבא, ואז השתחררתי, וראיתי HTML, ועשיתי View Source, וראיתי קוד, ואמרתי לעצמי, רגע, מה זה הדבר הזה? אני חייבת להבין איך הדבר הזה עובד, ולימדתי את עצמי לתכנת. אז אני לא יודעת איזה מחשבות היו לי, אני כן יודעת שזאת לא הייתה תקופה בחיים שלי שידעתי לחלום, או לשאול את עצמי מה אני רוצה, או כאילו זה לא היה חלק מהחיים שלי, הלכתי יותר על מה צריך, יותר ממה אני רוצה, לא שאלתי את עצמי את השאלות האלה אף פעם. מזל שזה פשוט משך אותי, אז זה עניין אותי נורא.

Eyal David: [02:59] אז תספרי קצת באמת איך זה התעורר, בואי נקפוץ כאילו fast forward באמת לשאלות האלו.

למה התקופה הזו כל כך מורכבת למנהלים

Tony Arad Felik: [03:06] אז באמת יש לי פודקאסט למנהלים ומנהלות באי-טק, ואני מנטורית למנהלים ומנהלות באי-טק, אני עובדת עם הרבה הנהלות, ואני חושבת שלא הייתה תקופה מורכבת כמו היום למנהלים, אף פעם, אף פעם בחיים, לא רק למנהלים, אבל מנהלים מחזיקים אחריות נוספת על אחריות שכולנו מחזיקים, להישאר רלוונטיים בעולם העבודה, ולפרנס, ולשגשג, וליהנות, וכל הדבר הזה, אז מנהלים יש להם גם את האחריות להוביל בתקופה הזאת, וזו באמת תקופה מאוד מאוד מאוד קאוטית. ולהיות השקט בתוך השערה, או לרתום אנשים, או להוביל אנשים בתוך התרללת שאנחנו נמצאים בה היום, בתוך שינוי מאוד מאוד גדול, אנחנו בעין השערה של הטרנספורמציה, זאת תקופה מרתקת להיחיות בה, וגם תקופה מורכבת ומאתגרת מאוד.

Eyal David: [03:57] טוב, אז אני אפתח משהו שחסם, חשבתי על מנהלים, ואז אני רוצה שדווקא, באמת, לשלמת הרקע, תספרי עוד קצת על התהליך שעשית, זה סופר מעניין, למנהלים גם מאוד קשה עכשיו, כי זאת גם, מעבר לזה שכל תפקיד המנהל משתנה, אני גם רוצה את עצמי שם, זה גם השכבה שהכי נחתכת, למפחות בהייטק, נכון?

האם מנהלי ביניים באמת נחתכים — ומה עדיין הערך שלהם

Tony Arad Felik: [04:16] אני לא יודעת אם זאת השכבה שהכי נחתכת, אני חושבת שאני רואה, אני יודעת על מה אתה מדבר, באמת, באמת יש חיתוך של שכבות ביניים, אני מודה שאני רואה את זה יותר בחול מבארץ, זה קורה גם בארץ, זה לא שזה לא קורה, אבל זה לא קורה כמו בעוצמה של ארצות הברית, ואירופה, אני עדיין חושבת שלמנהלים יש משקל זגולי מאוד מאוד מאוד גדול, ועוד יותר בתקופה המטורלת שאנחנו נמצאים בה היום, כי מי יוצר את הסדר בתוך הקיאוס, ומי מפתח את האנשים, ומי מוטווה את הדרך, ומי יוצר טיפונת ודאות בתוך חוסר הוודאות, ומי אומר לאן הולכים, ומי יודע מה ההבדל בין עיקר ותפל, זה התפקיד של מנהלים, ואני חושבת שזה באמת לא היה מורכב אף פעם להיות מנהלים כמו היום, ומצד שני, אני חושבת שהתקופה הזאת שהיא לוקחת הרבה חלקים ממה שהמנהלים עשו הרבה זמן, שזה ניהול של משימות, וניהול של ולוסיטי, ותכנון של ספרינט קדימה, או ריבון קדימה, לא משנה, או כל הדברים האלה, הדברים הטכניים האלה, שהם מטלות איי-קיו, אני אגיד, כשהאיי-איי לוקח מאיתנו את הדבר הזה, זה דווקא חושף עוד יותר את התפקיד האמיתי שתמיד היה של מנהלים, שזה להביא את האנשים להשיג את התוצאות, ולהתחבר ביחד, ולרתום אותם אל עבר התוצאות האלה, ולייצר את התרבות שמייצרת את הדבר הזה, שזה מה שמורכב באמת, ואת זה איי-איי לא יודע לעשות עדיין.

AI, משימות IQ והתפקיד האמיתי של מנהלים

Eyal David: [05:53] והיית אומרת, טוב נכנה פה עוד קצת, אבל היית אומרת שגם ארגונים רואים את זה ככה? את התפקיד של מנהלים כמו שאת מתארת אותו עכשיו, או שזה הרבה יותר קר?

Tony Arad Felik: [06:02] אני חושבת שארגונים דרושים מהמנהלים שלהם היום, פי אלף ממה שהם דרשו לפני שנה, ופי אלפיים ממה שהם דרשו, אל תפסו אותי במספרים, כן זה פיגו וספיץ' אבל, הרבה הרבה הרבה יותר ממה שהיה לפני שנתיים, הקצב של העולם השתנה הבי פרודקט של הדבר הזה, זה שארגונים צריכים להתאים את עצמם כדי לשרוד וכדי להיות תחרותים וכדי להביא ערך, הם צריכים להתאים את עצמם למה שקורה בעולם, אז איך עושים את זה? כאילו איך אני מייצרת את היתרון התחרותי שלי בעולם שהכל משתנה בו הרבה הרבה הרבה יותר מהר? מי עושה את זה? מי שעושה את זה זה מנהלים?

Eyal David: [06:42] אני כאילו טוען אם אנחנו מדברים כאן בעצם לאותם מנהלים או שגם לשכבות יותר גבוהות, אני מנסה להבין אם באמת רואים את זה ככה בהנהלות.

Tony Arad Felik: [06:52] בהנהלות שאני לא מכירה את כל ההנהלות אבל אני עובדת עם הרבה מאוד הנהלות בישראל, גם של סטארטאפים וגם של חברות גדולות, ומה שאני מאוד מאוד רואה זה את הסקיילאפ הזה שכולם נדרשים לו כרגע, כולם נדרשים לשנס מותניים ולעשות את הצעד הבא למעלה, כדי להבין רגע איך אני הרבה יותר אפקטיבית איך אני באמת מבחינה בין עיקר וטפל, איך אני יודעת על מה לשים את האנרגיה שלי ועל מה לא לשים את האנרגיה שלי כי לעבור על כל הסלקים היום זה לא הגיוני וזה לא לא לא לא פעם כאילו זה מה שמנהלים היו עושים נכון, אז אנחנו כבר לא במקום הזה יותר פשוט הדרישות והקצב הוא הרבה הרבה יותר גבוה דורש מאיתנו הרבה יותר.

עיקר וטפל בתוך עומס אינסופי

Eyal David: [07:36] כל העניין של עיקר וטפל את ואני בשיחה המקטימה בחוץ בקפה דיברנו באמת על פייבל ועל הניסוי הזה שעשיתי כן אז עיקר וטפל זה גם דבר שמעניין כמה זמן עוד יישאר. מה אתה מתכוון תראי אם אני היום בקרובה של חברה ויש לי את הקונטקסט שאני יודע להגיד בעזרתו מהו עיקר ומהו טפל, גם זה בעצם המשך שזה יהיה רלוונטי מתקצר. אם שלחתי עכשיו את הקלוד לצורך העניין לעשות אני אמלק את זה רגע בעצם לעשות מחקר של מה הוא באמת עם רעיון שהוא מוכח ושם בעיה הוא עשה ביניהם טורניר כמו שסיפרתי לך הוא בחר את הרעיון זה מתקצר מאוד. אז כשאת אומרת עיקר וטפל אז את מתמקדת באיזה בית בעיקר בבית העסקי של החברה או יש יותר מזה קודם כל אני מתמקדת בבית הטיפולי של התפקיד של להיות מנהל להיות מנהל זה תפקיד מאוד מאוד מאוד.

שחיקה קוגניטיבית, נוטיפיקציות ויום עבודה שלא נגמר

Tony Arad Felik: [08:35] ובארגלים שלנו אנחנו רגילים להיות back to back to back ולענות לכל האימילים ולכל הסלקים ולכל הוואטסאפים ולהיות זמינים 24 7 ובכלל יש מחקר של The World Economic Forum שמראה שאנחנו ביום העבודה אינסופי. אז כאילו מנהלים עובדים גם עם טיימזונים בישראל גם עם טיימזונים בחול וגם אם אין טיימזונים והם עובדים רק עם ישראל האיג'נטים שלהם עובדים בלילה אז הם קמים בבוקר לכל כך הרבה עומס. כוגניטיבית כאילו אנחנו באמת בשחיקה קוגניטיבית מאוד מאוד מאוד גדולה הכי גדולה שהיינו בה אי פעם והמוח שלנו ומרחק תאצבים שלנו בכלל לא נועדה להיות את התקופה הזאת אז אז באמת רמת השחיקה היא מאוד מאוד גבוהה. בתוך הדבר הזה יש גם את ההתמכוריות שלנו כי למה אנשים מסתכלים בוואטסאפ כל שלושים שניות lמה מה חדש בוואטסאפ שלא היה שם לפני 30 שניות למה אנשים יוצאים לחופשה ולא מצליחים להתנתק, למה אנשים לא מצליחים להיות יותר בדיפ וורק כאילו במצב הזה של לשבת בשקט עם עצמי ולחקור ולייצר עולם, למה אני לא מצליחה לעשות את הדבר הזה יותר, למה כי הגוף שלנו כבר מלא בקורטיזול ואת הדופמין שלנו אנחנו מקבלים מכל האינסטנט הזה, מכל הנוטיפיקציות האלה ומכל הפידבקים האלה מהמציאות אז הרבה יותר קל ללכת לכל האימיילים האלה ולפתור לעובד שלי איזה בעיה או מישהו מהנהלה צריך אותי כרגע ואני הולכת לפתור לו בעיה זה הרבה יותר קל לי לעשות מללכת לייצר עכשיו את הקשב שצריך כדי

Eyal David: [10:08] לעשות מחקר בתחום שאני אמונה עליו ממש וזה כנראה נכון הדחיינות הזאת נקרא לזה אני חושב היא נכונה עוד גם מלפני בעצם זה צורך האדם נכון בסוף זה מתעצם כמו שאת אומרת במציאות הזאת אני חושבת שאנחנו בתקופה חסרת תקדים במקום הזה שזה ממש

Tony Arad Felik: [10:29] אני זוכרת מחקר מלפני איזה חמש עשר שנה שאמר שמי שלא מוריד נוטיפיקציות מהטלפון לפני חמש עשרה שנה כן שמי שיש לו מלא מלא נוטיפיקציות זה מוריד לו עשר נקודות אייקי וכל זה אני סתובבתי ואמרתי לי אין עשר נקודות אייקי ולוותר עליהם אנשים בטח יש סבבה מתאים להם אחלה, לי זה לא מתאים ואני לא מוותרת על הדבר הזה ואחרי ששמעתי את זה הורדתי את הנוטיפיקציות שלי ומאז אין נוטיפיקציות.

Eyal David: [10:56] בכלל טים פרס נראה לי טוב אז אני שנייה חוזרת לך אחורה. לא אוקיי. היית בעצם היית בעצם בתפקיד שם מוערך נכון תפקיד טוב באייטק וזה ובעצם החלטת שזה לא מספיק נכון תספרי על זה קצת.

מתפקיד חלומות למשבר זהות

Tony Arad Felik: [11:14] אני לא חלטתי שזה לא מספיק זה לעשות איזה קצת רומנטיזציה. קודם כל אני הייתי בטוחה שזה תפקיד חלומותיי אני באמת הייתי בטוחה שזה תפקיד חלומותיי הרבה שנים, אתה יודע היה איזה מסלול כזה נורא נורא קבוע ונורא ידוע מראש של להיות ראש צוות להיות מנהלת של מנהלים להיות vprnd וואטאבר אחר כך לא יודעת. כל אחד עם אמא שבעלו והייתי מנהלת ממש טובה באמת הייתי מנהלת ממש טובה היום בדיעבד אני יכולה להגיד את זה כי היום גם יש לי איזה סטנדרט שאני יודעת כאילו מה זה מה זה להיות מנהל טוב. ומאוד מאוד מאוד נהניתי להוביל את האנשים שלי להצמיח אותם אל הנקס לבל שלהם שאנחנו כולנו נצמח ביחד אני ממש ממש ממש נהניתי מזה. בתפקיד האחרון שלי שנכנסתי אליו ובאמת חשבתי שזה תפקיד חלומותיי האומס כבר כבר היה באיזה נקס לבל שלא יכולתי לדמיין לפני שהכנסתי לתפקיד כי לא הייתי בתפקיד הזה קודם ושם התחלתי לשאול את עצמי כל מיני שאלות של זה מתאים לי זה לא מתאים לי זה מה שאני רוצה להמשיך לעשות עכשיו זה לא היה בתקופה של איי איי זה היה ב22 כל הסרט הזה. ואני באמת הייתי לעצמי כאילו מה אני רוצה לעשות.

Eyal David: [12:40] זוכרת איזושהי סיטואציה ספציפית שבה זה הגיע קודם כל אני חושבת שזה לאורך הרבה זמן אלה שאלות שנקרו.

Tony Arad Felik: [12:48] במוח שלי אני מאוד מולטי דיסציפלינרית עשיתי אני גם מנחת קבוצות הורים של מכון אדלר כשאבנות שלי נולדו היה לי נורא נורא חשוב להבין איך להיות אימא טובה עבורם עבורן. והלכתי ללמוד במכון אדלר ונשארתי שם שבע שנים זאת בעצם הייתה הטרנספורמציה הראשונה שלי זאת הפעם הראשונה שהבנתי אנשים ויחסים ולרתום ומסע ומתן והקשבה ופרגון ואיך אני מביאה אנשים אחרים ביחד איתי כדי שנוכל להשיג את המטרות המשותפות שלנו באמת ממש ממש הבנתי את זה כאילו היה עולם חדש בעיניי במובן מסוים אני יודעת שזה נשמע אולי בסיסי אבל עבורי זה זה ממש היה לגלות עולם חדש וכבר הייתי מנהלת אז את כל הכלים האלה הכנסתי לקבוצות הפיתוח שלי וקבוצות הפיתוח שלי תמיד היו כל כך סינרגיות ובאמת היינו כל כך בטוב עכשיו לא היינו בטוב ברמה של לא רק ברמה של לא היה לנו שוויזות יום א' אלא ברמה של הצוותים שלי היה להם נורא נורא ברור שהדרך שלנו לנצח היא שאנחנו עוזרים אחד לשני לנצח זה לא יעזור שיהיה מישהו אחד מבריק שהוא זה שיוביל את הדליברי ויהיה סבבה לא אנחנו כולנו צריכים ביחד כל הזמן להשתדרג וללמוד ולהגיע ולהשיג את התוצאות שלנו ובאמת היה נורא נורא כיף ביחד וגם השגנו תוצאות ממש ממש ממש טובות.

איך לימודי אדלר שינו את הדרך שבה טוני ניהלה צוותים

Eyal David: [14:13] נמשר שגם התחלת לגייס אנשים שמתאימים לקבוצתיות הזאת נכון וכאילו קל גם להרחיב את זה אבל. אני שנייה כבר רוצה כי את דיברת מקודם על דחיינות וזה סקרן אותי כאילו את אמרת בה הכל הזה ניכר לך כאילו יש איזושהי סיטואציה שאת זוכרת שהגשת את זה.

Tony Arad Felik: [14:33] אז יש כאן שאלה מאוד מאוד עמוקה של זהות בסדר הכל הזה ניכר בי הרבה זמן. אבל יש כאן שאלה של זהות אני לימדתי את עצמי לתכנת אני הלכתי ללמוד לבד ניהול ומדעי מחשב באוניברסיטה הפתוחה. בחלק מהסטארטאפים שנכנסתי אליהם אני זאת שהייתי האדווקטית של הטכנולוגיה שהבאתי את הטכנולוגיה החדשה ובניתי את הכל את התשתיות בידיים שלי לפני שהצוות הגיע. כך שהיה ביינדינג מאוד מאוד גדול מאוד עמוק ביני לבין טכנולוגיה כאילו הייתי בטוחה שמי אני בעולם זה מה שאני יודעת לעשות בעולם הזה אני יודעת להיות מנהלת פיתוח. אז לא נתתי למחשבות האלה לעלות בי עכשיו תוך כדי באמת למדתי במכון אדלר והייתי מנהלת והייתי מנהלת טובה אז התקדמתי ועשיתי כל מיני פרויקטים מדהימים והיה מגניב ולאט לאט גם המיינד שלי התחיל לעשות שיפט יותר למקום של אנשים ויותר למקום של תהליכים ויותר למקום של לשפר את התהליכים את הוולוסיטי את התוצאות יותר להתעניין בביזנס של הסטארטאפים שהייתי בהם. ופחות בטכנולוגיה פחות בטכנולוגיה במובן של לייצר טכנולוגיה בסדר טכנולוגיה תמיד בעיני היא אני לא אלגוריתמיקאית בסדר אז טכנולוגיה בהבנה שלי היא תמיד כדי לפתור בעיה אני לא הלכתי לעבוד באופן AI עבדתי בחברות מוצר אז, יש מוצר ויש ביזנס והטכנולוגיה משרתת את הביזנס והלב שלי והמיינד שלי הלך למקום של יותר ביזנס ויותר אנשים ויותר לפתור בעיות ויותר לפתור ארכיטקטורה גדולה ולא הטכנולוגיה עצמה ולאט לאט התרחקתי מהטכנולוגיה והייתי בדיסוננס עם זה אבל מצד שני זה מה שהלב שלי דחף אותי לעשות ואמרתי אוקיי זה פחות מעניין תיבש סביבי אנשים באמת מדהימים ומבריקים שמשלימים אותי בדבר הזה.

Eyal David: [16:31] נראה לי שאת לא לבד כאילו נראה לי שהרבה אנשים נכנסים תוכל משבצת הזאת נכון אבל אני מנסה להבין א' אז את בעצם אומרת. הרחבתי את העירייה שלי אז אפשר לי לראות בעצם קשת יותר רחבה דיברת על ביזנס דיברת על מכון אדלר שגם מעניין זה פרקטים עושית שם אני אולי ניגע בזה אחר כך. אבל השאלה הזאת נקרא אבל לא הלכת ועשית מעשה נכון יש איזשהו רגע שבו הלכת ועשית מעשה.

Tony Arad Felik: [16:55] עשיתי מעשה במקביל ענכתי קבוצות של מנהלים והתחלתי לעשות מנטורינג למנהלים שהייתי מנהלת פיתוח. זאת אומרת לא התחלתי לעשות מנטורינג כשעזבתי את ההיי טק לפני שנתיים וחצי אלא באמת עשיתי את זה. לאורך הרבה שנים לאורך 7 שנים לפני שעזבתי את ההייטק כי כי כי זה מה שעניין אותי כי שם היה הסיפוק שלי כי שם ראיתי בעצם אני חושבת שאחד הדברים הכי גדולים שהבנתי על עצמי זה שהצורך הכי בסיסי שלי הוא לראות התפתחות. לראות התפתחות של אנשים לראות אותם עוברים מאילבי ולעזור להם לעשות את התהליך הזה. שזה אומר אני מנסה להבין לראות פוטנציאל לא ממומש ואז לעזור בעצם להגשים אותו במישהו לראות אדם שיש לו בעיה נגיד בלרטום את העובדים שלו נגיד בלהגיע לתוצאות עסקיות נגיד בלייצר תהליך חדש. וולעשות איתו את הדרך כדי שהוא יסגל עצמו את הסקילסט ואת המיינדסט כדי לייצר את מה שהוא רוצה לייצר טוב אז אני שנייה אנחנו נצא ונחזור לסיפור.

Eyal David: [17:56] הוא מלווה לי אופי את הנרטיב שחשבתי עליו אז תגידי המנהלים שאת עובדת איתם היום אלה שאת נהנית כל כך לעזור להם. איזה דברים את רואה שעולים וחוזרים בעצם הם הכי הרבה יש כאלה דברים שאת מזהה.

אומץ ניהולי ואחריות דרך סיפור של סקייל אפ

Tony Arad Felik: [18:11] יש המון דברים קודם כל אנחנו באמת בתוך שינוי נורא נורא גדול ואני חושבת שאני חושבת שהמושג הזה של אומץ ניהולי ואחריות ניהולית. זה אלה דברים שלא מדברים עליהם מספיק אז אני אתן לך דוגמא דוגמא קונקרטית ממש אני מלווה ויפי ארנדי בסטארטאפ מעולם הסייבר. והסטארטאפ מאוד מאוד מצליח ויש להם ארבעה לקוחות חדשים ארבעה לקוחות אסטרטגיים חדשים שהם רכשו באפס זמן כאילו חודש אחד פתאום הכל התפוצץ חדשות טובות נכון לא יודעת. חדשות טובות שמתכוננים לדבר זה פחות חדשות טובות שלא יודעים מה לעשות עם ארבעה לקוחות אסטרטגיים. אז אותו ויפי ארנדי שהוא ויפי ארנדי מבריק ומוצלח ויש לו היסטוריה ויש לו ניסיון. והוא בן אדם שהוא בתודעת תלמיד אז הוא כל הזמן לומד זה לא שהוא מאלה שהשמש זורחת לא כזה בסדר באמת בן אדם איזה ואני אספר לכם על שיחה שקורית בארבע עיניים בחדרי חדרים. לא שיחה שהוא מנהל עם האנשים שלו בסדר אבל בשיחה איתי הוא מורשה לעצמו להגיד. הגיע הסקייל המטורף הזה מה אני עושה עם הסקייל הפסיכי הזה. מה עושים עם הדבר הזה, זה הרבה יותר לקוחות זה הרבה יותר פיצ׳רים זה הרבה יותר לחט זה הרבה יותר טיקטים זה הרבה יותר איג'נטים זה הרבה יותר תקläות. כמות העובדים נשארה אותה כמות כאילו זה לא שעכשיו מישהו מפנק אותי בעוד 100 אנשים שיבואו לעזור לי מה מה אני עושה עם הדבר הזה איך אני איך אני עולה עכשיו באופן יחסית.

Eyal David: [19:54] מיידי או מאוד מהיר לסקייל הבא אני יכול לשאול אותך שנייה שאלה בטח אני מבין למה מתכוונת גם באומץ.

Tony Arad Felik: [20:02] למה לדעת איך מנהלים נתקעים דווקא כשהם מצליחים כאילו זה מה שקורה פה בסיפור הזה בדיוק מה שקרה בסיפור הזה אז אז אותו מנהל הוא מנהל שעובד בסטארטאפים כל החיים שלו זה לא שהוא הגיע מזה קורפורט גדול. והיו מלא גמדים חמודים שעשו בשבילו את העבודה ועכשיו הוא נדרש להיות אינזון ממש זה לא הסיפור פה. פשוט הכל קורה נורא נורא נורא מהר והדבר הזה שמחאו לנו עליו כפיים והדבר הזה שהצלחנו בזכותו הוא לאו דווקא. הדבר שאנחנו נצליח בזכותו בהמשך אז אותו מנהל הוא מאוד מאוד רגיל לנהל את הדליברי לנהל את הדליברי ואת התהליכים שצריך ואת האנשים שהוא צריך בשביל זה וכל הדבר הזה ופתאום הגיע סקייל נורא נורא נורא גדול מה שלא קרה לו בחיים וזה קורה גם בבום ואז נשאלת השאלה אוקיי של מי האחריות של מי האחריות כאן והאחריות היא דפנטלי שלו אחריות היא דפנטלי שלו הוא גם כאילו הוא לא שאל את השאלה הזאת הוא יודע שהאחריות היא שלו ויש כאן עניין וכדי להמחיש לו את המציאות כאילו אחרי שסיפרתי לו שזה קורה בעוד סטארטאפים ובעוד מקומות שאני עובדת איתם ולנרמל רגע את המציאות הזאת כי זה כי זה באמת קשה זה אפשר לכתוב את כיף חרדה מהדבר הזה אז אחרי שקצת דיברנו על זה אמרתי לו אוקיי בוא אבל בוא נעצור שנייה. בוא ניקח את הסיפור הזה חודשיים קדימה עוד חודשיים יהיו לך עוד חמישה לקוחות אסטרטגיים עם עוד מיליון אייג'נטים ועוד מיליון תקלות מה תעשה אז.

Eyal David: [21:33] אני שנייה גונב זה שהוא פסיכולוגיה בגרוש כן אבל את חושבת שזה בגלל יציאה מאזור נוחות כנראה שזה בוודאות שם הוא גם לא היה כנראה עדיין בסיטואציה הזאת. וגם יש פה עניין שכאילו הדברים הם עליי כאילו הוא חש ככה בעצם הוא הוא לגמרי לוקח אונר שיבה קמפטביליטים מלאים על הסיפור הזה.

Tony Arad Felik: [21:57] לגמרי והוא גם אחראי על כל הפיתוח דברים עליי המסקורות של האנשים לגמרי אבל הוא גם מרגיש שהוא צריך לדעת הכל שזאת גם בעיה נורא נורא נורא גדולה. כי הוא משקיע המון מאנרגיה שלו בלעדת לתת לכולם את כל התשובות גם להנהלה וגם לאנשים שרובים להיות בכל הפרטים. וכשאתה משקיע את האנרגיה שלך במקומות האלה אתה בהכרח לא יכול להוביל אסטרטגית ואני חושבת שזה כשאמרתי קודם. שמה שהביא אותנו עד עכשיו לא יביא אותנו לנקסט לבל שלנו לזה אני מתכוונת הנקסט לבל כאילו מה שקורה היום בעולם הקצב שבו הדברים קורים והעלייה המאוד מאוד אגרסיבית הזאת בדרישות ובציפיות גם של הבורד מהחברות וגם של ההנהלה מהמנהלים וגם של המנהלים העובדים כי זה הכל הרי מחלחל אנחנו כולנו באמת צריכים לעמוד בציפיות הרבה יותר גבות זה אומר שאנחנו צריכים לשדרג את מערכת ההפעלה שלנו. עכשיו אם מערכת ההפעלה שלי היא נורא רגילה להגיב כל הזמן לאימילים ווואטסאפים לכל מה שצריכים ממני והיומן שלי הוא back to back to back אז מתי אני מייצרת עולם מתי אני מייצרת עולם אם אני רק מגיבה כל הזמן.

למה מי שרק מגיב לא יכול להוביל אסטרטגית

Eyal David: [23:10] שזה באופן כללי נכון להוביל טוב אני ממש חייב שאת תגיע עוד מעט לדבר על זה אבל מה אתה עונה לבן אדם כזה בסיטואציה כזאת אני אני רגע חוזרת back to basics ושואלת אותו מה תפיסת התפקיד שלו ולאן.

Tony Arad Felik: [23:26] לאן הוא רוצה להוביל ואיך הוא רוצה להגיע לשם. ואני אומרת לו שאם אין לו זמן ביומן רגע לתכנן את הסקייל אפ הזה שהוא צריך לעשות את הזמן הזה לבד לעשות בריינסטורמינג או עם חברים שלו עם אנשים שהוא סומך עליהם או עם מנטורים או. וואטאבר זה לא משנה איך אבל אם אין את הזמן הזה לתכנן את הנקס לבל זה לא יקרה מעצמו כמה כמה זמן נגיד היית שמה ביומן כדי מה ברמת שבוע. אני הייתי שמה לפחות חצי שעה כל יום אני חושבת שזה ממש ממש ממש המינימום והייתי שמה בנוסף לחצי שעה כל יום שזה רק הזמן של המתודולוגיה שלי היא plan the week יש על זה מלא פרקים בפודקאסט שלי אני מדברת על זה בכל מקום אנחנו כבר לא בעולם של לנהל זמן אנחנו בעולם של לנהל אנרגיה זמן הוא משאב מאוד מאוד מאוד מוגבל מאוד מוגבל כל דקה שחלפה כבר אין אותה יותר אני לא יכולה להמשיך לרדוף אחרי השעון ואחרי המשימות ואחרי הטודוליסט וכל הדבר הזה זה נורא שוחק וזה נורא לא יעיל אני כן יכולה לנהל את האנרגיה שלי שהאנרגיה שלי היא משאב מתחדש איך האנרגיה שלי היא משאב מתחדש לדוגמה אני יכולה לעשות פעילות גופנית אני יכולה לשנוץ רגע עשר דקות בצהריים או רבע שעה ולעשות powernap ולעשות reset למוח שלי אני יכולה לצאת להליכה אני יכולה רגע שיהיה לי מבט פנורמי מאיזה חלון שרואה ירוק וכחול ועצים ועננים ולא רק בתוך המחשב שזה עושה נורא נורא סטרס ואני יכולה לחדש את האנרגיה שלי ונתתי את זה באמת הנהנת של בשני משפטים אבל זאת מתודולוגיה שלמה בסדר כשאני לומדת לנהל את האנרגיה שלי אני לומדת להפוך את המיינדסיט שלי ממיינדסיט ריאקטיבי למיינדסיט פרואקטיבי ואני שואלת את עצמי לאן אני רוצה להוביל כשאני מבינה לאן אני רוצה להוביל, אני מבינה על שמה צריך להיות. הפוקוס שלי by the way להבחין בניכר ותפל זה להבחין בניכר ותפל זה להבין רגע לאן אני רוצה להוביל אני אמנכלית של התחום שלי גם אם אני לא מנכלית בסדר גם אם אני ראש צוות גם אם אני דירקטור וגם אם אני ויפי יש תחתיי ארגון יש שם ידע ותהליכים ואנשים וסקיל סט והבן אדם היחיד בעולם הזה שאחראי להוביל את זה קדימה אל הנקס לבל זאת רק אני גם אותי איך אני אעשה את זה אם אין לי זמן אם אין לי זמן לעשות את זה אז יש גם את הסיפור של plan the week של לתכנן את השבוע הבא ולהבין לאיזה פגישות אני אכנסת ואיזה פגישות אני מזמנת ומה אני עושה ואיך אני מייצרת את האסטרטגיה שאני רוצה לייצר כדי להשיג את המטרות שלי וחלק מזה זה גם זמן פוקוס חלק מזה זה באמת להתחיל את היום שלי עם החרונו טייפ שלי חרונו טייפ זה אם אנחנו טיפוס בוקר או טיפוס לילה אז אם חרונו טייפ שלי הוא טיפוס בוקר אז אני אקדיש את הבוקר שלי כי שם הרואי שלי הוא פשוט הרבה הרבה הרבה יותר גבוהה.

Plan the Week וניהול אנרגיה

Eyal David: [26:18] בדיוק לפי את המוח ומתי הם עובדים נכון ואז גם משם את יכולה בעצם לצבוע כנראה את הבלוקים הנוספים של לפי מה שהגדרת. ולא יודע לי אישית עובד גם כשדיברת על אנרגיה לי עובד להסתכל אחורה במהלך היום או השבוע לראות מה כאילו כן הצלחתי מה הניצחונות שלי. לא הצלחתי סתם לעשות את זה בלי זה עוזר זה חלק מפלנדוויק.

Tony Arad Felik: [26:42] לתכנן את השבוע הבא על בסיס הלמידה שלי מהשבוע הקודם ולהבין רגע על מה אני שם הפוקוס ואיך אני עושה אימפקט. בסוף תכנון אנרגיה הוא נועד בשביל שנעשה כמה שיותר אימפקט אז אם פתאום מגיע סקייל נורא נורא גדול של הכוחות וזה קודם כל באמת חדשות טובות כאילו. שלושים שמחכים כל החיים שלהם לדבר הזה וזה לא תמיד מגיע ובתוך זה עכשיו השאלה היא איך אני לוקחת את זה לנקס לבל ובאמת מייצרת את האת הסטרטגיה ואת המשאבים. שאני זקוקה להם כדי לנצח את זה.

Eyal David: [27:16] אנחנו פה אחלה אחלה טיפ חובה לאמץ אותו גם אתם לא מנהלים. בואי נלך לקרות אפל אז נמשיכים הסיפור שלך ונעזר אותו עוד מעט בסדר אבל. האותי הוא נורא סקרן כשדיברנו בפעם הקודמת ובכלל בסיפור שלך למצוא את הלמה שלי. זה נשמע שזה נורא נורא קל לך וזה משהו שגם עשינו איזה סקר קטן כאילו בקהילה אבל גם אני מוצא את עצמו שאולי קשה לי עוד לאחרונה לפחות אני מאוד קשה להצביע על. חלמה אני אוהב לעשות אחרי זה אפשר לדבר על למה וכאלה איך הגעת ללמה שלך איך היה התהליך שלך.

איך מוצאים את ה"למה"

Tony Arad Felik: [27:54] וואו קודם כל זה ממש לא לא פשוט כמו שזה נשמע ובכלל התהליך שלי כאילו נראה נורא נורא מהיר ונורא רומנטי הוא לא כאילו זה היה משבר. מאוד מאוד מאוד גדול פתאום בגיל 44 להיות מנהלת פיתוח ולהגיד לעצמי אבל לא בא לי על הדבר הזה יותר ומה אני עושה. עם החיים שלי ואני גם מפרנסת העיקרית אז כאילו מה אני עושה עם הדבר הזה ולאן זה הולך זה באמת שאלות נורא נורא מפחידות אז כשהמוח שלנו הוא בחרדה ובפחד הוא בטח לא חושב ביצירתיות אז קודם כל כששואלים למה לא כדאי לשאול את זה ממקום של המון המון המון פחד אלא ממקום של יותר של יותר רוגע ואני יודעת שזה הרבה יותר קל לדבר מלעשות את מה שאמרתי עכשיו אבל אני חושבת שזה לשאול את עצמנו הרבה שאלות זה לשאול לשאול את עצמי בסוף היום מה זה הדבר הזה שנהניתי ממנו מה זה הדבר הזה כאילו פתאום כששאלתי את עצמי את השאלה הזאת אז הבנתי שאני הכי נהנית מהשיחות שלי עם המנהלים שאני מובילה ושיחות שלי עם אנשים שמבקשים מני עזרה ולא ביקשו ממני עזרה במקום ארכיטקטוני כי שם אנשים אחרים השלימו אותי ביקשו ממני עזרה באיך רותמים אנשים ואיך מגיעים לתוצאות ואיך נותנים פידבק. בלמה אני עושה דלגציה איך אני עושה את הדלגציה איך מפתחים חשיבה אסטרטגית בזה ביקשו ממני איך הצלחת שלא תיכנס לך לפה לוגיקה.

Eyal David: [29:20] כי אני יכול סתם אני מה זה אומר אוקיי הייתי מתחיל לחשוב נגיד בצורה כזאת. ואז הייתי הייתי נורא נורא מדליק אותי נורא כיף לי במהלך היו משיחות שלי עם העובדים עם המנהלים האחרים שאני אבל אז הייתי מתחיל לחשוב באוואר איך אני עושה בסביבי איך אני בכלל מתחיל להגיע לשוק איך אני מתחיל להניע את האירוע הזה לוגיקה, איך הצלחת לדלג עליה לא הצלחתי לדלג עליה פרק טיולוגיה.

Tony Arad Felik: [29:46] לא הצלחתי לדלג אליה, אפילו לא ל10 שניות. אני בן אדם מאוד לוגי, אני בן אדם מאוד אנליטי, ואני בן אדם מאוד מאוד משימתי.

Eyal David: [29:55] אז מה ניתלה אצלך?

Tony Arad Felik: [29:56] מאוד משימתי, והייתי צריכה לעשות לא מעט מדיטציה, ולא מעט שיחות עם המנטורית שלי, ולא מעט כתיבה אינטואיטיבית, ולא מעט טכניקות שלי להרגיע את עצמי, ולהרגיע את מערכת ההצבים שלי, עד לנקודה שבאמת הבנתי, שזה לא משרת אותי להיות בכזה פחד. זה פשוט לא משרת אותי עכשיו הייתי בפחד באמת הייתי בפחד מאוד גדול באמת הייתי בפחד נורא גדול ואמרתי אוקיי רגע עכשיו שנייה אם אני אנליטית נכון אז בוא נפרק רגע את הפחד אני יכולה לשים את האנרגיה שלי על פחד ואת אותה אנרגיה אני יכולה לשים על לקחת את הצעד הקטן הבא קדימה ואז אני גם אהיה מסופקת יותר וגם אני אמין בעצמי יותר וגם אני ארגיש שאני מתקדמת אז כל פעם שהגיעה פחד ודיברתי בפודקאסטים שלי ובפודקאסטים אחרים שהתראיינתי בהם הרבה אז דיברתי הרבה על טוני סטן כי באמת טוני סטן ישבה לי פה על הכתף אדומה עם קלשון וכל הזמן ירדה אליי וכל הזמן זה הקול הפנימי שלי של פעם שכל הזמן הייתי הורדת על עצמי ואומרת לעצמי אבל זה לא יעבוד וזה לא עכשיו זה לא רק טוני סטן ואני לא מקרה פרטי במקום הזה כי כל פעם שיש לנו איזשהו חלום אנחנו חושבים על משהו שאנחנו רוצים להגשים הפחד עולה ביחד זה כאילו ממש באותה נשימה זה חי ביחד ושם יש לנו בחירה למי אני מקשיבה יותר ומה אני בוחרת לעשות עם זה והמודל של החיים שלי זה response ability זה לא responsibility אני לא אחראית על כל המציאות ועל כל מה שקורה וטילים מאיראן וזה אני לא אחראית על הדבר הזה אבל עכשיו יש טילים מאיראן ועכשיו יש את הפחד שלי שעולה ועכשיו יש לי את החרדות האלה והשאלה מה אני בוחרת לעשות עם זה אז אני אני יודעת היום וכבר בשלוש השנים האחרונות מאז שהחלפתי לעצמי את המוח פחות או יותר אני יודעת לעצור ולשאול את עצמי מה אני רוצה לעשות עם זה זה משרת אותי זה לא משרת אותי איך אני מתקדמת עם זה

איך מפרקים פחד לצעד קטן קדימה

Eyal David: [31:59] אז זה מה שאמרת על זה כל כל אינתי לי מאיראן אבל סתם איתה דוגמא סליחה דוגמא לא טובה זה פרק אבל מה שאמרת לגבי הצעד הקטן הוא כל כך נכון לקוח אמר לי את זה היום, דיברנו על בורדינג ומה חסר והוא אמר בואו נתמקד שנייה במה אין בוא נתמקד במה יש דווקא אפילו במעט אחוזים שיש כי אז יותר קל לך מתוך הבור הזה להתחיל להתחיל לטפס ולראות את ההשתפרות שלך אבל זה לא משהו לימדו אותנו לעשות.

Tony Arad Felik: [32:29] זה לא מה שלימדו אותנו לעשות מה שלימדו אותנו לעשות זה לראות את מה שאין אנחנו כולנו התחנכנו באותה מסגרות שכל הזמן סימנו לנו עם התושע אדום את כל התאויות שלנו וכל הזמן דיברו איתנו לא יודעת איתנו איתי דיברו הרבה על כמה פוטנציאל יש לי וכמה אני לא מממש אותו.

Eyal David: [32:46] לא סותרתי אותך.

Tony Arad Felik: [32:46] לא לא סותרתי אני לא יודעת לפעמים אני מרגישה שבאמת חייתי באיזה סרט מאוד קיצוני בילדות שלי במקום הזה של כאילו שכל הזמן שיקפו לי את מה שאני לא אבל היו גם דברים שכן ובאמת את זה לא שיקפו לי. אז אני לא אומרת את זה ממקום קורבני הדבר הזה גם בנה אותי אבל היום אני יודעת שגם אפשר להיבנות ממקומות טובים ומפרגון ומביטחון עצמי שהוא בריא והוא טוב ולא רק ממה לא, אבל זה בהחלט האוטומט שלנו וזה גם זה לא רק האוטומט התרבותי של ההסללה שגדלנו בתוכה זה גם האוטומט של המוח שלנו שהתפקיד היחיד שלו שני התפקידים היחידים של שנסרוד ונתרבה הוא המוח שלי לא אכפת לו אם אני מושרת עם טוב לי אם אני מסופקת וכמה אני מרוויחה זה לא מעניין אותו מעניין אותו.

Eyal David: [33:30] אני אותו לשמור עליך זה ספרתי לך שאני שאני שרוד ושאני תרבה סיפרתי לך ללפי שעשיתי אז אז באמת זה הדבר שהבנתי לגבי את התמודה שלי ממש הוא בעצם שלך של כולנו כולנו בדיוק. אני סקרן לדעת, תגידי, היו רגעי משבר בתהליך שעדיין אולי יש?

Tony Arad Felik: [33:52] לא, מה פתאום, זה הכל עבר חלק, זה הכל היה כלי קלות. בטח שהיו רגעי משבר, יש גם היום רגעי משבר, הדרך רצופה במשברים כל הזמן. וכשמסתכלים מבחוץ ורואים Happy Happy Joy Joy אז אני תמיד אומרת, ה-Happy Happy Joy Joy הוא אמיתי ואני בן אדם אותנטי ואני לא מספרת דברים שלא קיימים. בצד הדבר הזה, אני גדלה כל הזמן, כל הזמן. והפחדים שלי גדלים ביחד איתי. זאת אומרת, הפחד שלנו הוא גם מנגנון מאוד מאוד מאוד מתוחכם, גם השפה שלו היא שפה שמשתכללת. אז בהתחלה רציתי רק להרוויח כמו שהרווחתי בתפקיד האחרון שלי בייטק. השגתי את זה, רציתי להרוויח פי שתיים מזה, השגתי את זה, רציתי יותר, רציתי לעבוד עם חברות יותר גדולות, רציתי עשות דברים יותר גדולים, רציתי לעשות יותר OFF-SITEים להנהלות. רציתי להתמודד עם אתגרים יותר גדולים. כל פעם שהדבר הזה קורה ואם יש משהו שעושה לי קרינג' זה רפטטיביות. אני לא יכולה לסבול לעשות את אותו דבר יותר מפעמיים, פעם, פעמיים זה מוציא אותי מה-comfort zone שלי. אז זה בעצם יוצר מצב שאני כל הזמן מגרדת את המסוגלות שלי כי אני כל הזמן לומדת דברים חדשים ואפיינת דברים חדשים ותהליכים ומייצרת הרי כל אוף סייט לכל הנהלה הוא מקרה פרטי זה לא שאני יכולה להביא תכנים מאוף סייט של משהו רגמן תכנים זה רצף של תרגילים שמתאים לאנשים הספציפיים שנמצאים שם כדי לפצח את האתגר שלהם אז כן הפחד קיים כל הזמן אבל אני חושבת שאני חושבת שמה שקרה לי בתהליך הזה זה שני דברים אחד למדתי הייתי בן אדם נורא חייתי בדרמה נורא גדולה חייתי בפחד מאוד גדול של אני לא מספיק טובה ותסמון את המתחזה וכל השנים האלה באייטק או הרבה מהשנים באייטק שעבדתי עם אנשים נורא מבריקים ונורא חכמים ונורא יצירתיים ותמיד הביאו פתרונות שאני כאילו לא רק שלא עבדתי אותם בעצמי לא הבנתי את הפתרונות גם כשהם מסביר כאילו באמת אנשים מבריקים באמת דברים מדהימים וכל זאת אמרתי לעצמי אבל למה את לא כמוהם ולא הבנתי מה אני כן שהם לא לא היה לי את הנושן של הדבר הזה ותוך כדי היציאה שלי לעצמאות זיקקתי מאוד את המקומות שבהם אני ממש ממש ממש טובה

הפחדים שגדלים איתנו והסופרפאוור האישי

Eyal David: [36:19] אז דיברת פה על טכניקות מקודם איזה טכניקות עזרו לך להגיע לשם טכניקות לביסות מערכת הצבים או טכניקות להבין במה אני טובה אני חושב שזה נורא מתקשר כי ביסות מערכת הצבים קשורה לביטחון שלי במהלך וזה ומה שתיארת בעצם זה סוג של עוגן נכון שאני יודע להגיד במה אני טוב או טובה אז איזה טכניקות עבדו לך שם

Tony Arad Felik: [36:42] אז קודם כל ישבתי ובאמת שאלתי את עצמי הרבה מאוד שאלות וגם הייתה לי מנטורית ממש ממש מצוינת שהייתה חלק עצום מהדרך שלי קוראים לה ליד שפר בן יעקב ואני חייבת לה המון המון המון כי באמת בנינו את הגשר בין החיים הקודמים שלי לחיים האלה והיא בן אדם מאוד אנליטי והיא בן אדם מאוד משימתי גם והיא שאלה אותי המון המון המון שאלות מאוד מאוד קשות ששלחו אותי להרבה רפלקשן וברפלקשן הזה שאלתי את עצמי על במה מבקשים ממני עזרה כשמתקשרים אליי ומבקשים מני עזרה מהם הנושאים שכל הזמן עולים כשאנשים אומרים לי מלא מלא מלא תודה ושבאמת השפעתי עליהם המון על מה הם מדברים מה סופר פאוור שלי ושם התחלתי לעשות המון המון המון רפריימינג לדברים שפעם חשבתי שהם לדוגמא אני חשבתי שהרגישות שלי והם אמרו לי הרבה שנים בייטק שהרגישות שלי היא מיותרת והיא מפריעה והיא לא עוזרת לי להשיג את התוצאות כי אני עסוקה באנשים וברגשות ולא בדליברי לא משנה שהייתי עסוקה בזה אמרו לי את זה לא פעם ולא פעמיים שמעתי את זה לאורך הרבה מאוד שנים אני גם גם השנים שלי בהייטק היו לפני עשרים וחמש שנה ובמהלך השנים האלה היו הרבה פחות נשים בהייטק והאנרגיה האנרגיה מאוד גברית הרבה טסטוסטרון אז כאילו צריך גם לקחת את הדבר הזה בחשבון וכמעט ולא עבדתי עם נשים עבדתי באמת בסטארטאפים ובזה שרוב רוב האנשים שם באמת היו גברים ביום שבו הבנתי שהרגישות שלי היא הסופר פאור שלי כי אני מסוגלת לקרוא את החדר כי אני מסוגלת להבין מה אנשים חושבים בלי שהם יגידו את זה כי אני יודעת לקרוא את שפת הגוף שלהם כי אני יודעת להרגיש את ההתנגדות שלהם ואני יכולה לייצר את האליינמנט איתם לא מבד למה שהם אומרים אלא מבד למה שהם מרגישים באמת עכשיו זה לא שאני איזה רנגנון או משהו אני פשוט בן אדם נורא רגיש ורגישות זה להיות מסוגלת לראות המון המון סיגנלים שאנשים אחרים הם באמת לא רואים את זה אתה מכיר את זה שנכנסים הביתה ויש את מי שרואה את התיק על הרצפה ומי שלא רואה את התיק על הרצפה זה זה זה רגישות עכשיו רגישות היא לכל מיני דברים רגישות יכולה להיות לריחות יכולה להיות למצבי רוח של אנשים יכולה להיות לניואנסים והיא יכולה להיות לבני אדם ולי יש רגישות מאוד מאוד מאוד ברמה מאוד גבוהה לאנשים וזאת גם הסיבה שאני יודעת לרתום אנשים מהבטן ומהמוטיבציה הפנימית שלהם זאת לא מניפולציה להפך זאת הקשבה מאוד מאוד מאוד עמוקה לצרכים שלהם וליכולת שלי להביא את הצרכים שלהם לידי ביטוי בתוך המציאות זה החלק השני שבאמת היה חסר לי על לבוא ולעשות עם זה משהו.

איך מזהים במה אנחנו באמת טובים

Eyal David: [39:34] זה גם מצביע נראה לי על יותר שוב פסיכולוגיה בגרוש אבל זה מצביע לי יותר מרק רגישות נכון יש פה גם בפיקחות רציתי לשאול אז באמת. אני שנייה זה מה הכי מעסיק אותך היום אני ממש סקרן אם זה בעסק אם זה בכלל בקהל שאת עובדת איתו.

AI, רול מודלינג וההשפעה של מנהלים

Tony Arad Felik: [39:56] אז מה שהכי מעסיק אותי היום זה איך עוברים את הטרנספורמציה הזאת של האיי איי בצורה הכי טובה. ולא שורידים אותה אלא מסגסגים מתוכו מנה. ואני חושבת שחברה כאדם קודם כל כאדם אם אנחנו נסרוד כבני אדם אז אנחנו נסרוד כחברה ב Rockstar.

Eyal David: [40:20] כחברה של אנשים בהייטק את מתכוונת.

Tony Arad Felik: [40:24] הלב שלי הוא תמיד עם מנהלים ומנהלות, אני חושבת שלהיות מנהל זה באמת להיות כל הזמן על הבמה ולהיות בהשפעה שהיא מאוד מאוד גדולה, וגם אם אני מבינה את זה וגם אם אני לא מבינה את זה, אני עושה רול מודלינג, בכל דבר שאני אומרת בכל מילה שיוצאת לי מהפה בכל מעשה ששיחה שעניתי ושיחה שלא עניתי ואיך עניתי ואם עניתי לקולגה בצורה נעימה בצורה לא נעימה כל מה שאנחנו עושים בתפקיד שלנו. הכל זה מודלינג אז מה הכי מעסיק אותך שם מעסיק אותי שמנהלים לא כל כך. לא כל כך מבינים את ההשפעה שלהם על העובדים שלהם שההשפעה הזאת היא באמת פנומנלית היא השפעה על המסוגלות שלהם ועל המצב רוח שלהם ועל מה הם יכולים ולא יכולים לעשות והעובדים האלה אחר כך הולכים הביתה לבתים שלהם ומוציאים את כל האגרסות האלה על הילדים שלהם. אז אני חושבת שכשעובדים עם מנהלים ועובדים בסקייל, ואני באמת עובדת עם מנהלות והם מנהלים מאוד מאוד בכירים, וכשמייצרים שם את המיינדסט, שאלה הבנה של ההשפעה שלי, שאלה הבנה של איך אני מגיע לתוצאות, בלי לשחוק את עצמי, בלי לשחוק את האנשים שלי, בלי לרוק דם, אלא באמת אם אני מנהלת את האנרגיה שלי בצורה נכונה ויש עוד הרבה טכניקות ודרכים לעשות את זה. אז אנחנו מייצרים חברה יותר טובה אנחנו לא מייצרים רק עבור עצמנו חיים טובים וזה בגדול המשנת סטייטמנט שלי. שייצר תרבות ניהול הרבה הרבה יותר טובה בהייטק הישראלי.

Eyal David: [41:58] ומה הכי אוקיי ברור גם מעבר לחזור ולצקת על הילדים זה כמו שאמרתי גם לקטין את הבן אדם השני של משהו שאת נתת על עצמך בעצם משהו סחפתי תחכם סביב הרגישות. מעניין אולי דווקא עזר לך לזקק את זה אחר כך אבל מה בתוך כל בתוך כל הדבר הגדול הזה מה הכי הכי מעסיק אותך עכשיו בדיי טו דיי.

Tony Arad Felik: [42:18] שהתפקיד שלנו משתנה בעולם שלנו בעולם שלנו משתנה ומה שנדרש מאיתנו פעם זה רק הברנד באטר ברמה הכי הכי הכי בסיסית כאילו פעם מנהלים נדרשו לדליברי.

Eyal David: [42:32] זה מה זה זה ממש נאיבי, חריחי ובלתי מספיק להצליח היום בעולם העבודה כי בעצם מה שאני שומע זה שכאילו יש עכשיו קו מאוד דק בין מנהלים למאמנים בו נקרא לזה. ואת מנסה להעביר אותם דרך אני מנסה להבין כי כאילו. יש פה גם הקשבה יש פה גם אימון יש פה הולכה לאורך הדבר ויש פה המון סופט סקילס גם.

מה נשאר למנהלים כש-AI עושה את משימות ה-IQ

Tony Arad Felik: [43:00] תראה בעידן שבו איי איי לוקח לנו ובענק את כל תפקידי האיי קיו שהיו לנו כי הוא יודע לעשות הרבה יותר מהכל והרבה יותר מהר והרבה יותר בזול. אני שואלת מה התפקיד של מנהלים בעולם כזה ואני חושבת שהתפקיד של מנהלים הוא כבר לא לייצר את לעקוב אחרי המשימות ולראות שהדבר הזה קורה כי זה איי איי יודע לעשות מעולה. ואני חושבת שהתפקיד של מנהלים הוא לא לסגור את הפי אר ולעשות את הקוד ריוויו, אני חושבת שהתפקיד של מנהלים הוא להוביל אסטרטגית, עכשיו איך מובילים אסטרטגית בעולם שמשתנה כל כך מהר כל הזמן, אז זה דורש המון דברים, זה דורש גמישות וזה דורש מודעות עצמית, זה דורש ממני להבין במה אני טובה ובמה אני לא טובה, מה הערך המוסף שלי מה הערך המוסף שלי, תקשיב ממש עד לא מזמן, היו הרבה אנשים שיכולים היו להתחבא, אתה זוכר את הקיור של מיץ פטל, שיש את האריה מאחורי השיח ואת הג'ירפה מאחורי הברוש, אין היום יותר איפה להתחבא, אין היום איפה להתחבא יותר, הכל מנותר כל הזמן, האנשים האלה שלא רצים מספיק מהר, שלא מביאים מספיק תוצאות תוך עשר שניות הם לא היו איתנו יותר בעולם העבודה, אז קודם כל את מי אנחנו כן משאירים, אנחנו משאירים את שחקני הנשמה נכון, אנחנו משאירים את האנשים שאכפת להם, אנחנו משאירים את האנשים שעושים מעבר לתפקיד שלהם ולא רק עושים את הדליברי אלא באמת רואים איזה תהליך חדש אני צריך לייצר עכשיו כדי שאנחנו נוכל לעמוד באתגרים של עוד חודש מהיום

Eyal David: [44:41] זה נהדר לא כי אני חושב תמיד שזה תמיד היה הערך הלא מדיד בתפקיד נכון נכון אז איך אם איך לדעת איך ארגונים והנהלות שאת מובילה, עובדתי איתם היום עם דאו את הדבר הזה לזה התכוונתי בתחילת השיחה. של כמה זה קר עסקי וכמה באמת מודדים הרי אין לזה השפעה ישירה על המדדים האלה, אני חושבת שלמדדים שהרבה יותר קשה קשה למדוד,

Tony Arad Felik: [45:06] אני חושבת שזה נמדד בהפינס של האנשים שלנו שיכול להיות שזה נשמע מגוחך למי שמסתכל על השוק ורואה שוק של מעסיקים אז מה אכפת לנו מההפינס של העובדים שלנו אבל החברות שאני עובדתי איתם הם חברות שכן אכפת להם מההפינס של העובדים שלהם כי הם חברות שמבינות שאת התוצאות שאנחנו משיגים דרך בני אדם ודרך אנשים ולא דרך לא רק דרך בוטים ואייג'נטים והעולם האג'נטי שהוא מהמם ומגניב אבל אבל גם אותו בני אדם צריכים לבסס ולנהל ולהטיל ספק ולהבין רגע איך אנחנו באמת מגיעים שם לסקייל כי בתוך כל הדברים המדהימים שהיה עם מייצר הוא גם מייצר המון המון המון זבל המון אז של מי המוח שיודע להבחין פה בניכר ותפל אז הנהלות שאני עובדת איתם הם הנהלות שמאוד מעריכות את הסקילסט הזה של איך אנחנו מייצרים את התרבות הנכונה שתייצר את התוצאות הנכונות.

Eyal David: [46:07] ותגידי המנהלים שנמצאים בסדנאות בליווי כמה הם מחוברים. באמת לקוח על שלהם אני לא קראת לזה עכשיו בצורה טיפה אחרת אבל כמה הם מחוברים כמה את עוזרת להם למצוא את זה אני ממש עוזרת להם למצוא את זה כי אני חושבת שאני חושבת שהיום זה נורא נורא נורא חשוב שאנחנו נבין מה הדיפרנציאטור שלי.

Tony Arad Felik: [46:31] מה היתרון התחרותי שלי מה הערך המוסף שלי כשאני נכנסת לחדר ויושבים בעוד שמונה חברי צוות או חברי הנהלה. גאונים ומדהימים ומבריקים ויצירתיים מה הערך שלי אז הערך שלי יכול להיות המון המון דברים הערך שלי יכול לשבת על הזיכרון הארגוני שיש לי כי אני נמצאת שם איזה תקופה ואני כבר יודעת על היכרות עם לקוחות או עם כל מיני ניסיונות ותהליכים שניסינו לעשות ולא עבד ושזה גם מתחבר לזיכרון הארגוני יכול להיות שהערך המוסף שלי הוא להיות הדבק, להיות הדבק בין האנשים רגע רגע להבין איך הם מרגישים מה הם מרגישים מי עומד להתפטר מי עומד לעזוב יכול להיות שמישהו עומד לעזוב זה טאלנט, שממש ממש חשוב לי להשאיר זה לא מישהו שהייתי רוצה שהוא יעזוב כי מפטרים עכשיו מלא אנשים.

Eyal David: [47:24] הזכיר אותנו הכי פרקטי שלך אז מה מה באמת מה התהליך שעושים כדי למצוא את זה כדי למצוא את הלמה ואתה ואתה אבל אני ממש מדבר על זה איתה בליווי תך נגיד אם את צריכה שנייה לעשות את זה הכי המלאק שאפשר.

שביל האנרגיה והערך המוסף

Tony Arad Felik: [47:39] זה לא פשוט זה לא פשוט לרדד את הלרדד את הדבר הזה אבל אם אני יכולה להמלק את זה ממש בלשתי מילים זה לחפש את שביל האנרגיה שלי. ולהבין איפה האנרגיה שלי זורמת הכי בקלות והכי בכיף איפה טוב לי איפה כיף לי מאיזה שיחות אני יוצאת ואני מרגישה לא שרוקנו אותי אלא שהתמלאתי ואני נהנית איפה עולים לי הרעיונות הכי טובים כשאני עם איזה סוגים של אנשים באיזה מערכות יחסים כשאיזה ערך אני נותנת על מה אני מקבלת פידבקים חיוביים אתה יודע הסיפור הזה של פידבקים חיוביים זה סיפור נורא מעניין כי רובנו לא שומעים את הפידבקים החיוביים שאנחנו מקבלים כי כל כך התרגלנו שזה הפרומו לקראת הקפה שנקבל בפידבק השלילי שעומדים לתת לנו כי פעם היה שיטת הסנדוויץ וככה היו מתנהגים. וזה וזה רע מאוד אז זה פשוט אנחנו למדנו להתעלם מזה בלי קשר אני פוגשת המון המון המון מנהלים שלא שומעים את הפידבקים החיוביים שמקבלים וכשאני. אני מכירה את הארגון שהם פועלים בתוכו ואני מכירה לפעמים גם את המנהלים שלהם ואני אומרת להם אבל שמעתי אז אומרים באמת זה. משהו אמר ואני אומרת כן ובוא נשים לב לזה בוא נשים לב לזה כי את הפידבקים האלה שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם שם סופר פאורס לנו בדרך כלל אלה הדברים שאנחנו הכי טובים בהם. אלה הדברים שנחמינים קדימה באופן הכי טבעי ובקלות ובעולם שזז כל כך מהר קדימה אי אפשר להיות כל הזמן במאמץ כאילו אפשר זה פשוט נורא נורא נורא שוחק ואני חושבת שזה זה כאילו כל אחד יבחר מה שמתאים לו ואני שמח שאמרת את זה כאילו, יכול להיות שאני באמת לא מוצא את זה בעבודה הנוכחית ואז בכלל. הגיע הזמן לשנות מסלול בטח מאוד יכול להיות יודעים שהגיע הזמן לשנות מסלול אם אתה אם אתה מתעורר בבוקר לשוויזות יום א' קודם כל או את נכון. קודם כל בוא נתחיל מזה שאני מדברת את הסובייקטיביות שלי בסדר אני מאמינה שבאנו לחיות כאן בטוב אני לא מאמינה שבאנו לסבול אני לא מאמינה שזה, שצריך להילחם בחיים האלה זה לא המיינדסט שלי בסדר אני באמת חושבת שבאנו לסגסג ושיש לנו המון אני מאוד מאמינה בבני אדם ואני בן אדם מאוד אופטימי ואני מאוד מאמינה בכוחות שלנו וביכולת שלנו לייצר את המציאות שאנחנו רוצים לחיות בסדר עכשיו אם זה אם זאת נקודת המוצא שלי ואני קמה בבוקר ביום א' לשביזות וביום ג' אני כבר ארוגה כבר אין אותי יותר ויום שישי זה יום ההתוששות שלי כי עוד שנייה מתחיל עוד שבוע ואני כבר על הקרשים אז אלה לא החיים שאני רוצה לחיות אז זאת אינדיקציה אחת אם אני מרגישה שאני כל הזמן בקונפליקטים אני כל הזמן מרגישה שאני לא מתוך מקום שאני רוצה לשפר ולא נותנים לי אלא ממקום שאני מרגישה שאין לי אוויר שאני לא מצליחה להביא את עצמי לידי ביטוי אני לא לומדת דברים חדשים אני לא נהנית ממה שאני עושה אני לא מסופקת אני לא מבינה מה זאת הצלחה בעבודה אני לא מבינה כאילו בשביל מה בשביל מה צריך אותי במרחב אני לא מבינה מה זה הצלחה בעבודה וואו זה פרק שלם זה פרק שלם אם אתה רוצה אפשר לצלול לזה אבל אני יודע מה זה אומר אבל אני חושבת שאנשים לא יודעים מה זאת הצלחה כי אם הם לא יודעים לראות את הפידבקים החיוביים שהם מקבלים ושוב המוח שלנו תמיד בהטיית השלילי וכל הדבר הזה אז כל דבר שיקרה כל דבר טוב שקורה לי בחיים אני אתן דוגמה לעסק שלי בסדר, נגיד שנורא רציתי לעשות אוף סייט עם איזושהי הנהלה ועשיתי את האוף סייט עם ההנהלה ואז כשזה קרה אני רואה את עצמי סבבה אז כבר עשיתי את זה, עכשיו בא לי עם הנהלה יותר גדולה עכשיו בא לי שיזמין אותי עוד שלוש פעמים כאילו הרף שלנו כל הזמן עולה ואנחנו בגדול כל הזמן בתודעת לא מספיק כאילו כל מה שיבוא לפתחנו וכל ההישגים שלנו וכל זה אנחנו תמיד נגיד רגע אבל יש עוד עכשיו זה נכון שיש עוד ואני אני בן אדם של מצוינות, אני לא בן אדם של בינוניות, אז ברור שיש עוד, וברור שאני רוצה להתקדם לעוד ולעשות עוד, ברור. ובאותה נשימה אני יכולה להגיד גם תודה על מה שיש. ואני יכולה גם להסתכל על עצמי ולהגיד, וואלה, שחתן. יכלו להזמין כל אחת אחרת, הזמינו אותי לבנות להם את האופסייט, זה מגניב.

סימנים שהגיע הזמן לשנות מסלול

Eyal David: [51:56] ואת זה את עושה, שנייה, בוא נרד לברזל, אם את עושה את זה ברמת המחשבה שעוברת.

Tony Arad Felik: [52:02] לא, אני עושה את זה.

Eyal David: [52:03] דווקא במהלך החצי שעה הזאת שדיברנו עליו.

טקס הבוקר של טוני

Tony Arad Felik: [52:05] אני עושה את זה ברמת טקס הבוקר שלי, אני קמה בבוקר.

Eyal David: [52:08] בבקשה, כן.

Tony Arad Felik: [52:09] טוב, אז אני לא רוצה להפחיד פה את המאזינים שלנו, אבל אני באמת מאוד מאוד כינה לאנרגיה שלי, והדרך שלי, כאילו אם עד עכשיו נשמעתי מאוד חיובית, אז הדרך שלי להישאר חיובית ולשים את האנרגיה שלי על מה כן ולא, למה לא, היא כל בוקר לקום אל טקס הבוקר שלי. אז אני קמה בבוקר, הדבר הראשון שאני לא עושה, ש-99% מהאנשים עושים, זה לוקחים את היד לטלפון ומסתכלים על וואטסאפים, סלקים ואימיילים. ורשתות חברתיות, והכי גרוע זה חדשות, כי באמת שום דבר טוב לא יכול לקרות שם.

Eyal David: [52:43] איזה עקרמה?

Tony Arad Felik: [52:44] 6. אני קמה ב-6 בבוקר, אני מתעוררת ב-6, לפעמים אני מתפנקת במיטה עד שש ורבע, בגדול, אלה השעות שלי. אני לא מסתכלת בטלפון על שום דבר לפני שאני מתעוררת על החיים שלי. הדבר היחיד שאני כן יכולה לשים לעצמי, וזה על ההום פייד שלי, אז כאילו זה בשלוף, זה מדיטציה, לקום איתה, שתשתוף לי את התודעה על הבוקר, שתספר לי על הדברים הטובים שהולכים לקרות לי במהלך היום.

Eyal David: [53:15] בעברית?

Tony Arad Felik: [53:16] לא, דווקא המדיטציה שלי היא באנגלית, אני מאוד אוהבת את ג'ו דיספנזה, יש כל מיני, אפשר, אני יכולה לשלוח המלצות בשמחה. יש מדיטציה אחת של בוקר שאני מאוד אוהבת, גם בעברית, של חן רבסון הראל, שהיא מדהימה. אבל אם בכלל אני קמה עם משהו שהוא חיצוני למוח שלי, אז זה כזה, בסדר? זה כבר שונה, כי כשאנחנו קמים בבוקר, המיינד שלנו הוא מאוד מפוקס, והוא מאוד מפוקס בלאן אני רוצה להוביל. וברגע שקראתי אימיילים ווואטסאפים וכאלה, אני כבר בצרות של אחרים, במה הם צריכים ממני, אוקיי? אז זאת הסיבה להתחלת היום שלי. אני מתיישבת, אחרי שצחצחתי שיניים והתלבשתי וזה, בסדר? אני רגע מתיישבת, אחרי שצחצחתי שיניים והתיישבתי וזה, אני רגע מתיישבת וכותבת לעצמי כתיבה אינטואיטיבית. כתיבה אינטואיטיבית זאת כתיבה בזרם התודעה. אני שואלת את עצמי רק שאלה אחת, השאלה היא מה יושב עליי? זה הכל. לוקחת עט ומחברת שיש לי ליד המיטה ואני כותבת. עכשיו, לפעמים אני כותבת חמש אורות ולפעמים אני כותבת שלושה דפים, וזה אף פעם לא לוקח יותר משלוש דקות, בסדר? אני באמת בן אדם מאוד משימתי ופרקטי. אבל המטרה של הדבר הזה היא רגע לעשות אוף לואוד של כל, יש לנו שבעים אלף מחשבות ביום. בין שישים וחמש אלף לשבעים אלף מחשבות ביום. המחשבות האלה לא עוזרות לי. זה כל המחשבות שהיו לי אתמול. אני לא רוצה לקום לבוקר של אתמול, אני רוצה לקום לבוקר החדש של היום, ואני רוצה לייצר את המציאות שלי של היום. כדי שאני אעשה את זה, אני רגע מפנה, עושה אוף לואוד של כל הדאגות שלי, המחשבות שלי, ואם אין לי מה לכתוב, אז זה מה שאני כותבת. אין לי מה לכתוב, אין לי מה לכתוב, אין לי מה לכתוב, עד שהמוח שלי מביא לי את מה לכתוב, ואני עוזבת את זה. בסדר? ככה אני מתחילה את הבוקר שלי עם הכתיבה, ואז אני יושבת ועושה מדיטציה. מדיטציה שלי בדרך כלל בין שבע דקות לחמש עשרה דקות, לפעמים עשרים דקות, תלוי איזה מדיטציה בחרתי לבוקר הזה. ואחר כך אני שמה יד על הלב, ואומרת לעצמי את ההודעות שלי, וגם כותבת אותן. זהו, זה הטקס הבוקר שלי.

Eyal David: [55:43] למדתי ממך. קודם כל, אני אחליף בין המדיטציה לכתיבה. מעניין, אני גם עושה את זה, אבל בסדר שונה. אני גם מצטער, אנחנו שמנו פה כל שקט וסליחה לצלצול, זה פשוט מישהו מהפייבוריטס. בכל מקרה, מאוד אהבתי, אז אני חושב שגם מי שהזין עד לפה, אז גם לקח באמת את החלק הזה, וכנראה שיש סיבה שהם נשארו. ואני שואלת אחר דבר, איך צומחים בעינייך מתוך שבר או פיתורים?

איך צומחים מתוך שבר או פיטורים

Tony Arad Felik: [56:11] אני חושבת שאנחנו עוד לא למדנו לצמוח מטוב לטוב. רובנו צומחים מתוך שבר, מתוך משבר מאוד גדול. גם אני צמחתי מתוך משבר מאוד גדול. המשבר הזה, משבר הזהות שלי בגיל 44, שרגע אמרתי לעצמי, אוקיי, אבל לא בא לי על הדבר הזה יותר.

Eyal David: [56:28] כמה זה היה משבר באמת?

Tony Arad Felik: [56:30] זה היה משבר עצום. זה היה המשבר הכי גדול שחוויתי בחיים שלי. זה היה משבר מאוד מאוד מאוד גדול. בגלל שהוא היה כל כך אקוטי, גם לקחתי כזאת ריזיקה. אני התפטרתי מההייטק לפני שהיה לי עסק. הייתה לי תוכנית כלכלית לחצי שנה קדימה. אמרתי, אני בן אדם מאוד נחוש. אני מאמינה שיהיה בסדר. הלאה בבלה. אני חייבת את הניסיון הזה לעצמי.

Eyal David: [56:51] אז כאילו השתקת טוני הסתן בעצם עם תוכנית, ויצאת לדרך.

Tony Arad Felik: [56:56] אני בן אדם פרקטי, אז אני חייבת תוכנית. ולא השתקתי אותה. אימצתי את הקול שלה במעט, אבל היא חזרה לבקר אותי כל יום. ובעוצמות משתנות. זה לא קל. זאת חרדה באמת ומאוד גדולה. אנחנו חיים באיכות חיים מאוד גבוהה. ואני לא רציתי לוותר על הדבר הזה. אבל כן רציתי לעשות את הדבר שאני מרגישה, שיש לי בו ערך מוסף. ואני היום קמה בהתרגשות גדולה לעשות את מה שאני עושה. אלה החיים שרציתי לחיות. פשוט לא ידעתי.

Eyal David: [57:28] ולפני כן, לא הכרתי התרגשות כזאת?

Tony Arad Felik: [57:30] לא הכרתי את זה גם עם גלימס. הכרתי את זה בשיחות מנטורינג. הכרתי את זה בסדנאות שהנחיתי. הכרתי את זה בתהליכים ובפיצוחים מאוד מאוד מאוד טובים שפתאום כאילו אתה מכיר את הרגעים האלה של הסיפוק של כאילו אתה מביא בן אדם לאיזשהו פיצוח הרי זה לא שהפתרונות הן אצלי הפתרונות הן שלו ואצל האנשים שאני מלווה אבל אני יכולה לשאול אותם את השאלות ולעודד אותם ולייצר להם את הקרקע ואת המרחב הבטוח כדי לפחד פחות ולהגיע לתשובות שנמצאות ולפתרונות שנמצאים בתוכם וכשמצליחים לעשות את הדבר הזה זה לשנות לבני אדם את החיים מה יותר מזה מה יותר מזה מלהביא בן אדם להאמין בעצמו ולטפח את הביטחון שלו ולהביא אותו לעשות צעד מאוד מאוד משמעותי שבאמת מקדם אותו ללכת לעשות עם ההנהלה צעד שהוא לא דמיין שהוא יצליח לעשות להציג איזה איזה אסטרטגיה שהוא כבר חשב עליה מלא זמן קודם אבל עכשיו יש לו את האומץ לבוא להנהלה להציג אותה ולראות את הפידבק של הדבר הזה זה מדהים

Eyal David: [58:43] מדהים אבל אם נחזור שנייה באמת לצמיחה מתוך כישלונות עכשיו מישהו מי שנמצאים במקום הזה כן מה הדבר שהתמצאה להתחיל עושים את התהליך הזה לבד

למה לא תמיד אפשר לעשות שינוי לבד

Tony Arad Felik: [58:55] אני לא מאמין אני לא הצלחתי לעשות את התהליך הזה לבד אני מאוד מאוד מאוד אוטודידקטית מאוד למדתי גם באוניברסיטה הפתוחה וגם כאילו אני מאוד אוטודידקטית בסדר באמת למדתי מלא למדתי פסיכולוגיה חיובית ואימון מנטלי וכלכלה התנהגותית המון המון המון המון תחומים והרבה שנים הייתי בטוחה שאין שום דבר שאני לא יכולה לעזור לעצמי בו עד שהגעתי למשבר המאוד מאוד גדול הזה ושם הבנתי שיש לי תקרת זכוכית בראש ותקרת הזכוכית הזאת היא לא במציאות היא בראש שלי אני מייצרת אותה ולכן אני לא הבן אדם שיכול לפרוץ את תקרת הזכוכית הזאת לבד למה בגלל שיש לי המון אמונות מגבילות אנשים לפעמים לא יודעים מה זה אמונה מגבילה אז אני אגיד שאמונה מגבילה זה כל הדברים האלה שאנחנו אומרים בסימני קריאה או על הדרך וזה פשוט נראה לנו שככה זה החיים כמו כסף לא גדל על העצים כמו צריך לעבוד קשה בשביל להצליח כמו יש לו פוטנציאל נכון כמו יש לו מלא פוטנציאל כן כל הדברים האלה אני עובדת היום ארבעה ימים בשבוע אני מרוויחה הרבה יותר מה שכאילו אני באמת חיה את החיים שביקשתי ושרציתי ושבראתי לעצמי לחיות בסדר אבל הדבר הזה לא הגיע הפייה עם מבקת נצנצים ונתנה לי את הדבר הזה זה נולד מתוך משבר וזה נולד מתוך דרך של באמת להתבונן על עצמי ולפרק את מערכת ההפעלה שלי שהייתה מערכת הפעלה שהתאימה על הלבל הקודם שלי ולחיים הקודמים שלי ואם אני רוצה להגיע למקום אחר אני צריכה Eyal David [1:00:30]: לייצר מערכת הפעלה אחרת ומי היה לך איזושהי השראה מי הביא לך השראה

מי צריך להיות סביבך בזמן שינוי

Tony Arad Felik: [1:00:35] קודם כל אני מוקפת בהמון מוקפת ומקיפת עצמי בהמון אנשים מדהימים ותודה על השאלה הזאת כי אני כי אני חושבת שזה אחד הכלים הכי הכי הכי הכי חשובים כשעושים שינוי לא להקשיב לכל נביאי הזעם והרמגאדונים שיבואו ויגידו לנו מה עומד להיות קשה וכמה קשה זה עומד להיות וכמה מיסים משלמים בישראל וכל הדבר הזה זה לא משרת אף אחד וזה קולות שחיים בנו וכשעושים להם אמפליפיקציה אז זה הופך את החיים שלנו ליותר קשים כאילו אני לא צריכה שאף אחד ידליק לי את הפחדים שלי הווליום שלהם הוא מספיק גבוה גם ככה להפך אני צריכה לראות את מה שאפשרי לאחרים כדי להאמין שזה אפשרי גם עבורי יש איזה משפט מפורסם של you can't be what you can't see אז בהחלט אנחנו צריכים להקיף את עצמנו באנשים שאנחנו שהם מעוררים בנו השראה אתה שואל מי מעורר בי השראה המון אנשים מעוררים בי השראה

Eyal David: [1:01:26] טוב שאלתי מי מעורר בך השראה אני אגיד לך שאצלי לקח לי גם אולי כי אני מהיית לקח לי איזשהו רגע לעשות את ההיפוך הזה של וואלה האנשים האלה מהווים לי השראה והם לא מתחרים אז זה גם דבר אני חושב על זה אני אשאל ככה באותה תקופה בעצם מי הביא השראה על מי הסתכלת קודם כל על המנטורית שלי.

Tony Arad Felik: [1:01:48] שהיא עסקים מבריקה והמון היה לה כבר בעצם ביזנס במקום שהיא עסקים מבריקה היא. עושה מלא מלא מלא כסף והיא בענווה והשמש לא זורחת מהתחת והיא הכי בגובה עיניים והכי בהאב היא פשוט המלאכית של החיים האלה שלי אני לא יודעת כאילו זאת מילה שאני לא משתמשת בה בשום קונטקסט אחר חוץ בקונטקסט שלה היא באמת השראה ענקית בשבילי ויש עוד נשים ואנשים שהם השראה בשבילי אבל אני חושבת שזה רגע להבין מה אני רוצה לקחת מהם ולמה הם בכלל מביאים עבורי השראה ולאן אני רוצה להגיע ואלה שאלות שאנחנו בחרדה מאוד גדולה ובפחד נורא גדול אנחנו לא שואלים את עצמנו את השאלות האלה והן שאלות מה זה חשובות ומה זה מקדמות.

Eyal David: [1:02:40] איזה קשה לעשות את הדבר הזה טוב אז אנחנו נעטוף את הפודקאסט שהיה לי מרתק זה נושא שנורא מעניין אותי באופן אישי אני מקווה מאוד שהוא גם מביא להרבה אנשים ערך. אני חושב שהדבר שהכי לקחתי זה להיות פרו אקטיבי ובעצם זה גם הזמן הכי טוב אולי לעשות את ההיפוך שאליו הזה כי אחרת אנחנו נשתף. טוני היה מאמן אתה אמרת כאילו קשה לך עם דברים שאתה עושה יותר מפעם אחת ופעמיים אז דווקא אני אשמח שתחזרי לפה שוב אני גם אשמח היה ממש ממש ממש כיף ופעם באמת דברי דברים אחרים. לא דווקא נראה לי שהקו הזה הולך להתעצם מאוד אצל הרבה אנשים אז דווקא נראה לי שאנחנו אולי נעמיק בו אבל כן כנראה שיהיו דברים אחרים מה שבא לך ממש בשמחה גדולה אני חושבת שבאמת אנחנו בתקופה.

Tony Arad Felik: [1:03:25] שהמון אנשים חווים שינוי מאוד מאוד מאוד גדול ממש שינוי נורא גדול כי הציפיות משתנות כי התפקידים משתנים כי ההיררכיות משתנות המבנים הארגוניים. כל הדברים שלמדנו ושסיפרו לנו לאורך כל השנים האלה שעשינו קריירה הכל משתנה לנגד עינינו ובאמת הלוחות הטקטוניים זזים זה בתשתיות של החיים זה לא בשמנת. ואני חושבת שזאת באמת קריאה מאוד משמעותית בשביל כולנו רגע להבין מה בא לי לעשות מה כיף לי לעשות מה הערך המוסף שלי מה הערך שאני מביאה זה שאלות שנורא נורא אני יודעת שזה נשמע נורא גדול אבל אתם יודעים מה. הנה תרגיל קטן והכי פרקטי הצ'אט שאתם משתמשים בו בדרך כלל כבר מכיר אתכם וואו כל כך הרבה מעבר למה שאתם מדמיינים שבאמת אין לך מושג. זאת שאלה שאלות ממש ממש טובות לשאול את הצ'אט מה הערך המוסף שלי במה אני טובה איפה אני מקבלת פידבקים חיוביים קחו רשימת שאלות. כזאת של של מנטורינג ורוצו על הצ'אט אני חושבת שזה התחלה ממש ממש טובה לתהליך אז אני ניסיתי זה הוא קצת חרטטן.

תרגיל פרקטי עם ChatGPT למציאת ערך מוסף

Eyal David: [1:04:35] כן לא לא אבל זה כאילו לא אבל היא כל כך טוב מה שעבד לי טוב זה שני דברים אחד. אני פחות שלחתי את זה ללקוחות עבר ולקוחות עבר כאילו באמת שאת של שתי שאלות של כזה איפה באמת זה איפה הכי הבאתי לכם ערך או איפה הכי נהניתם לבוא אותי על מה אתם ממליצים עליי וזה עזר לי מאוד לדעת. הדבר השני השתמשתי בצ'אט כדי שיזכיר לי פעם ביום לשאול אותי כמה שאלות עליך היה היום איפה אנרגיה וכאלה קצת כמו שאת אמרת אז איפה אני צריך לזה שהוא דטאבס יכולתי לעבוד איתו.

Tony Arad Felik: [1:05:04] אז בא לי להגיד שני דברים אחד אנחנו באמת יכולים ללמוד המון אנשים סביבנו ולשאול אותם מה ערך המוסף שלנו ומה אתם רואים ואיפה עזרתי לכם וכל הדבר הזה. אני חושבת שאנחנו יותר ויותר במקום שקשה לנו לשאול את השאלות האלה כי אנחנו יותר בנפרדות ובבדידות ובניכור ופחות פחות ביחד אז אנשים שאתם מרגישים טוב לשאול אותם את השאלות האלה בטח אלף אחוז זה המקום הראשון לשאול שתיים לגבי הצ'אט אני ביקשתי ממנו להפסיק לחרטט אותי ולהפסיק להתחנף אליי ולהפסיק להגיד לי את הדברים שאני רוצה לשמוע ולתת לי עדויות חיות והוכחות ונתונים ודוגמאות לכל דבר שהוא אומר לי.

Eyal David: [1:05:47] וזה זה שיח אחר לגמרי לא ניסיתי את זה גם במודלים החדשים אז בכלל תנסו את זה דיברנו על פייבל מקודם. שווה אז מהמגע משארת אותנו עם אחלה טיפים בסוף אז יאללה היה לנו ממש ממש כיף ונפגש בפעם הבאה תודה רבה רבה.